משמעות החיים כמשחק, בשביל מה להתאמץ אם בסוף מתים? איך למצוא משמעות בדברים? איבוד משמעות בחיים, תועלת יחסית, תועלת מוחלטת, מטרת משחק החיים, להרגיש רק טוב, להרגיש טוב בלי רע, מה משמעות החיים? בשביל מה לחיות? מה משמעות ... בחיים, במיוחד לאור השאלה למה להתאמץ אם בסופו של דבר מתים? אליעד מציין שזו שאלה שנובעת מתוך תפיסה של תועלת מוחלטת, שהיא לא קיימת. החיים עצמם, לפי גישה זו, הם משחק, שבו כל רגע של הנאה או אושר הוא תועלת יחסית. אף פעולה לא מביאה תועלת מוחלטת או אושר בלתי נגמר. כל טוב או רע הוא רגעי, אך הוא עדיין שווה את המאמצים, משום שהוא ... טוב זמני. איך להתמודד עם המחשבה של למה להתאמץ אם בסופו של דבר מתים? ההבנה כאן היא שבחיים אין תועלת מוחלטת, ובכל תחום - גם בזוגיות, גם בעבודה, גם בהנאה - האושר הוא תמיד יחסי ומוגבל בזמן. לדוגמה, אדם ... לא יכול להימנע להיות רעב שוב. אותו הדבר בזוגיות: אם אדם מצפה מאהבה מוחלטת, הוא יתאכזב. מה קורה כשמחפשים תועלת מוחלטת? כאשר אדם מחפש תועלת מוחלטת, הוא למעשה מצפה שפעולה כלשהי תספק לו אושר אינסופי. אם הוא מאמין שעבודה תביא לו שפע כלכלי לנצח, או שזוגיות תספק לו אהבה בלתי פוסקת, הוא צפוי להתאכזב. כל תועלת שכזו תתפוגג במהרה, וכך תתפוס אותו תחושת סבל. אליעד מציין שחשוב להבין שאין שום דבר שיכול לספק תועלת מוחלטת, כי כל תועלת היא תמיד יחסית ומוגבלת בזמן. איך להימנע מהסבל של חיפוש אחרי תועלת מוחלטת? הדרך להימנע מהסבל הזה היא להבין ולהשלים עם העובדה שהתועלת היא תמיד יחסית. כל מה שמביא לנו טוב יימשך רק זמן קצר, ולכן אין מקום לציפייה לתועלת נצחית. כאשר אדם מבין שמה שהוא מרגיש טוב לא יהיה לנצח, הוא לא יתאכזב כשזה יחלוף. השאיפה היא למלא ... מתוך רצון לזמן מוגבל, אנו יכולים לחוות טוב ולמלא את רצונותינו ברגעים מסוימים. החיים הם רצפים של פעולות שמספקות תועלת יחסית לכל רגע ורגע. לכן, ההתאמצות היא לא לשם תועלת נצחית, אלא לשם סיפוק הרצון הרגעי. האם אפשר להרגיש טוב בלי רע? ההבנה אליעד כהן מציע היא שאין טוב ... קלה ולהימנע מהתחושות של אכזבה או סבל בעתיד. סיכום לסיכום, החיים הם משחק שבו כל פעולה ממלאת רצון ומביאה לתועלת יחסית. אין טוב מוחלט, ואין רע מוחלט. הכל מוגבל בזמן, וכך גם האושר. כאשר אנו מבינים זאת, אנו יכולים ... להרגיש יותר טוב מרע מה משמעות החיים כמשחק? איך למצוא משמעות בדברים? החיים נתפסים כמשחק שבו תכליתו היא לספק תועלת יחסית ולא מוחלטת. אנשים נוטים לשאול את עצמם למה להתאמץ אם בסופו של דבר מתים? או מה הטעם בזוגיות או בהנאה אם הכל בסופו של דבר יתממש בצורה זמנית? התשובה לכך טמונה בהבנה של תועלת יחסית. בסופו של דבר, החיים הם רצפים של רגעים שבהם אנחנו ממלאים את רצוננו ומרגישים טוב. עם זאת, שום דבר לא נותן לנו אושר מוחלט או תועלת תמידית, וכשאדם מבין זאת, הוא יכול לשחק את המשחק וליהנות מהתועלת היחסית. מהם ההבדלים בין אושר מוחלט לאושר יחסי? ההבדל בין אושר מוחלט לאושר יחסי הוא פשוט. אושר מוחלט מצריך ... פעולה בחיים מציע אושר לא מוחלט, אלא רגעי. ככל שמבינים זאת, תהליך החיים הופך ליותר קביל. מה קורה כשמחפשים תועלת מוחלטת? אם אדם מצפה למצוא תועלת מוחלטת, כמו לדוגמה לא להיות רעב אף פעם או לא להיות בודד בזוגיות, הוא ימצא עצמו מתאכזב במהרה. כל ... בזוגיות ומצפה שלא ירגיש בודד לעולם, עלול לגלות שהתחושה הזו אינה נשארת לנצח. איך להימנע מהסבל של חיפוש אחרי תועלת מוחלטת? כדי להימנע מהסבל של החיפוש אחר תועלת מוחלטת, על האדם להבין שהתועלת היא תמיד יחסית ומוגבלת בזמן. כל מה שעושה לך טוב יימשך רק לרגע מסוים, ולא לנצח. אם אדם מבין שאין שום דבר מוחלט, ואין טוב מוחלט, הוא לא יתאכזב כאשר יגלה שהתועלת לא נמשכת לנצח. למה כדאי להתאמץ אם בסופו של דבר הכל מתממש בצורה זמנית? השאלה למה להתאמץ כאשר בסופו של דבר הכל חולף, נובעת ממחשבה שאינה מבוססת על התפיסה הנכונה של החיים. תועלת מוחלטת אינה קיימת, ובמציאות, מה שעושה לנו טוב הוא תועלת יחסית - טוב שנובע ממילוי רצון באופן זמני. ברגע שאנחנו מבינים את זה, אנחנו יכולים להמשיך ולהתאמץ בלי לצפות לתוצאה שתהיה לנצח. לסיכום, יש להבין שהחיים הם משחק שבו התועלת היא יחסית, וכל דבר טוב או רע הוא מוגבל בזמן. בשורה התחתונה, תפקידה של כל פעולה בחיים הוא למלא רצון ולהביא טוב לעכשיו, ולא לצפות לתועלת מוחלטת. מטרת משחק החיים משמעות החיים להרגיש טוב בלי רע להרגיש רק טוב להרגיש יותר טוב מרע איך נוצר ...

... הכי טוב שלך? איך לבחור את הלקוחות שלך? לאיזה לקוחות לפרסם? לאיזה לקוחות לשווק? למי אתה מביא הכי הרבה תועלת? במה אתה הכי טוב? למי אני מביא הכי הרבה תועלת? במה אני הכי טוב? היצע וביקוש, איך לבחור את הלקוח האידיאלי שלך? מי הלקוח שישלם לך הכי הרבה כסף? ... לעניין דרך נקודת המבט של במה אני הכי טוב. אלא דרך נקודת המבט של למי אני מביא הכי הרבה תועלת. ומי הלקוח שאני יכול להביא לו הכי הרבה תועלת ושהוא יהיה מוכן לשלם הכי הרבה על התועלת הזו. שאלו 2 נקודות מבט שנראות דומות אבל הן שונות. כמו שתכף אסביר. ברמת העיקרון יהיה נכון לומר, שאתה ... כסף, במה שאתה יותר טוב מאחרים. כי אם אתה יותר טוב מאחרים במשהו, הרי שכנראה שם תוכל להביא יותר תועלת מאחרים ושם כנראה יהיה יותר ביקוש מהיצע. והכסף מסתתר היכן שיש יותר ביקוש ופחות היצע. וזה בעצם אומר, שאם ... יותר טוב מאחרים בו. וזה נכון, אבל זאת לא כל האמת. ולמה? כי הכסף נמצא, היכן שאתה מביא יותר תועלת שמישהו מוכן לשלם עליה הכי הרבה ולא בהכרח היכן שצריך יותר דווקא אותך ולא מישהו אחר. נניח שיש לך ... הרבה ביקוש ואין הרבה היצע חוץ ממך. אבל זאת לא כל האמת. כי יכול להיות שאתה תוכל להביא יותר תועלת למישהו שצריך רק מיומנות אחת שלך בלבד, יותר מאשר התועלת שאתה תוכל להביא לכל אלו שצריכים את כל המיומנויות שלך ביחד. ויכול להיות שאותו אחד, יהיה מוכן לשלם לך הרבה יותר על תועלת שאתה תביא לו, מאשר מישהו שצריך דווקא אותך בגלל כל המיומנויות שלך, אבל הוא לא יהיה מוכן או יכול ... אחד שאתה פחות מביא לידי ביטוי את כל היכולות שלך עבורו. דהיינו, יתכן שיש מישהו שאתה יכול לייצר לו תועלת מאוד גדולה, ממיומנות אחת שיש לך, ושאתה תביא לו תועלת מאוד גדולה, שהוא יהיה מוכן לשלם עבורה הרבה כסף, יותר מאשר יהיו מוכנים לשלם לך כל האנשים שצריכים את ... את המיומנות הזאת, מאשר אנשים שיש להם את כל ה 4 מיומנויות שלך. אבל עדיין, יתכן שתוכל להביא יותר תועלת למי שצריך רק מיומנות אחת שלך בלבד, יותר מאשר כל מי שצריך את מה שאתה הכי טוב בו יותר ... שתעשה שם יותר כסף. אבל זאת לא כל האמת. כי האמת צריכה להיות, היכן אני יכול להביא הכי הרבה תועלת, למי אני יכול לייצר הכי הרבה תועלת. ואתה יכול לייצר הכי הרבה תועלת, לאו דווקא במקום שאתה הכי טוב בו. והלקוח משלם על התועלת שאתה מייצר לו ולא על הייחודיות שלך. ולכן אם אתה מחפש כסף, אז הגיוני שתנסה כל הזמן להיות יותר טוב מאחרים, כי זה מגדיל את הסיכוי שתוכל להביא יותר תועלת ללקוחות שלך. אבל תחשוב דרך נקודת המבט של, איך אני מייצר עוד תועלת, איך אני נהיה יותר טוב, כדי שאני אוכל לייצר עוד תועלת. ואל תחשוב רק דרך נקודת המבט של, איך אני נהיה יותר טוב, כדי להיות מיוחד, בלי קשר לתועלת שאתה מייצר. ולכן, אם אתה רוצה לעשות כסף, ואתה רוצה לדעת מי הלקוח האידיאלי שלך? שאל את עצמך, למי אני יכול להביא הכי הרבה תועלת. להביא הכי הרבה תועלת, כמובן ביחס לשאר האפשרויות של הלקוח. כי אם ללקוח יש אפשרויות יותר זולות ויותר טובות ממך, אז אולי הוא ... איפה אני אביא לידי ביטוי הכי טוב את מה שאני הכי טוב בו, אלא איפה אני אביא הכי הרבה תועלת, שהלקוח מוכן לשלם עליה הכי הרבה. וזה לא בהכרח המקום שבו אתה הכי טוב.

... ומפרש את ההתנהגות שלו. האם הוא מפרש אותה כהתנהגות הכרחית למטרת הישרדות? האם הוא חושב שההתנהגות הזאת מביאה לו תועלת? האם הוא חושב שההתנהגות הזאת מיותרת? האם הוא חושב, שההתנהגות הזאת, גורמת לו לנזק? וכיוב. כי כל התנהגות באשר ... לתלוש את השערות מהראש, האדם קורא לו רצון חולני. וכנל, הכל תלוי בשיפוטיות של האדם, את הרצונות שלו ואת התועלת שהוא חושב שהם מביאים לו. כך שכנל יש להבין. האדם עושה את מה שהוא רוצה. אלא, שיש לו התנגשות ... אובססיבית, אם באותו הרגע האדם באמת היה חושב, שהדבר שאותו הוא רוצה לעשות, הוא מביא לו יותר נזק מאשר תועלת, הרי שהאדם לא היה עושה אותו. זא, האדם עושה תמיד, את מה שהוא חושב באותו רגע, שמביא לו הכי הרבה תועלת ביחס לאותו הרגע. ואם האדם חושב ברגע אחד, שההתנהגות הטורדנית / ההתמכרות, תביא לו סוג של חופש רגשי / שחרור רגשי / ביטחון רגשי / תועלת רגשית וכיוב, הרי שהאדם יעשה את אותו הדבר. למרות שאחכ כאשר האדם כבר שבע, אז הוא מבין לדוגמה, שהאכילה הכפייתית שלו, היא רק אכילה רגשית, אך היא מביאה לו יותר נזק מאשר תועלת. אבל באותו הרגע שהאדם אכל את האוכל המשמין שאינו בריא, באותו הרגע ממש, האדם חשב לפחות בתת המודע שלו, שהאכילה, תביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ביחס לרצון של האדם באותו הרגע. כך שחשוב להכיר בכך, שברגע שהאדם עושה את אותה התנהגות טורדנית שלו, באותו הרגע, מבחינתו, הוא משוכנע שהדבר יביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ולא שהוא לא יודע שההתנהגות תביא לו נזק. אלא שהוא חושב, שביחס למה שהוא רוצה באותו הרגע, אותה התנהגות אובססיבית, תביא לו יותר תועלת מיידית, מאשר נזק בטווח הרחוק וכיוב. כך שבכל מקרה, האדם תמיד עושה, את מה שהוא חושב שיגרום לו להרגיש ... תמיד, את מה שהוא חושב שיגרום לו להרגיש הכי טוב. ולכן, כאשר האדם חושב, שדבר כלשהו, יביא לו יותר תועלת מאשר נזק, אז האדם בצורה כפייתית, מחויב לעשות את אותו הדבר. ואם אחכ יש לאדם רצון נוסף, שהוא חושב ... את מה שהוא רוצה יותר לעשות כנל. והאדם רוצה לעשות, את מה שהוא חושב באותו הרגע, שיביא לו יותר תועלת מאשר נזק. וכך האדם פועל, לפי מה שהוא חושב, שיביא לו יותר תועלת מאשר נזק. שזה יוצר אצלו את הרצון היחסי לעשות את הדבר (רצון יחסי, כי יש תמיד גם עלות, שיוצרת ... רצון יחסי). ואז האדם עושה את אותו הדבר. ונמצא אם כן, כי הכל מתחיל ונגמר, במה שהאדם חושב, לגבי התועלת שאותה התנהגות אובססיבית תביא לו. זא שאם האדם יצליח להשתכנע באמת, שאותה התנהגות אובססיבית, גורמת לו ליותר נזק מאשר תועלת, הרי שהאדם לא יעשה את אותה התנהגות. גם אם זה אומר, שהוא יוותר על התועלת שבאותה התנהגות, בגלל הנזק שהיא גורמת. ולכן, מי שרוצה להתמודד עם טורדנות כפייתית / הפרעה אובססיבית, עליו לשכנע את עצמו / את המטופל שלו, שאכן אותה התנהגות אובססיבית, גורמת לו ליותר נזק מאשר תועלת. ואיך עושים את זה? תשובה: על ידי בירור האמת עם המטופל. האם באמת אותה התנהגות גורמת ליותר תועלת מאשר נזק, או ליותר נזק מאשר תועלת. ואם המטופל יהיה משוכנע ב 51 אחוזים, שהדבר גורם לו יותר נזק מאשר תועלת, הוא בוודאות של 100% לא יעשה את אותו הדבר. וכאן צריך להדגיש את הנקודה שהיא אולי החשובה ביותר, והיא, שהאדם מוכרח לבדוק ולגלות, איזה תועלת, ובעיקר איזה תועלת רגשית, מביאה לו אותה התנהגות כפייתית. כי לפעמים האדם חושב, שהוא מבין שהדבר גורם לו ליותר נזק מאשר תועלת. והוא מתפלא למה הוא עושה את הדבר. והסיבה לכך היא, שבתת המודע של האדם, האדם חושב, שהדבר מביא לו יותר תועלת מאשר נזק. והאדם מוכרח לגלות, למה בתת המודע שלו הוא מרגיש, שאותה התנהגות אובססיבית, מביאה לו יותר תועלת מאשר נזק, לפחות באותו הרגע שהוא עושה אותה. כי בוודאות של 100%, שהאדם בתת המודע שלו, חושב שהדבר מביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ורק בגלל זה האדם עושה את אותו הדבר. ומאחר שהאדם חסר מודעות עצמית, ולא מבין ולא מודע ... לא כך הוא! כי בתת המודע של האדם, יש משהו שגורם לו לחשוב, שאותה התנהגות טורדנית, מביאה לו יותר תועלת מאשר נזק, באותו הרגע שהוא עושה אותה. וכן, לשם כך, אפשר להיעזר בחכם אמיתי, שיכול לעזור לאדם לגלות, למה ... באמת יכול לעזור גם לאדם אחר, להבין את עצמו בשלמות. והרעיון הוא, פשוט, והוא, שראשית כל יש לגלות את התועלת האמיתית, שהאדם חושב בתת המודע שלו, שאותה התנהגות מביאה לו. ואחרי שמגלים מהי התועלת שתת המודע של האדם מנסה להשיג באותה התנהגות אובססיבית, עכשיו צריך למצוא תחליף רגשי, לאותו צורך רגשי, שיוצר את ... רגשי, לאותם צרכים רגשיים. ואז ורק אז, האדם באמת יבין שאותה התנהגות היא מיותרת, ושהיא מביאה יותר נזק מאשר תועלת. ואז ממילא האדם ייגמל ממנה. אבל כל זמן שיש אצל האדם איזה רצון מודחק, ואיזה צורך רגשי מודחק, שהאדם מתעלם ממנו, אז תת המודע של האדם, יכול להמשיך לחשוב, שאותה התנהגות טורדנית, מביאה לאדם באותו הרגע, יותר תועלת מאשר נזק, והאדם ימשיך לעשות אותה. ורק נזכיר ונסביר: כי גם אחרי שהאדם מצליח להיגמל מהתמכרות כלשהי, עדיין בפועל ... שהוא הרצון שלו להרגיש תמיד כמה שיותר טוב. שזה בפני עצמו, דורש התבוננות, מהיכן הרצון הזה עצמו מגיע, ואיזה תועלת הוא מספק לאדם עצמו, אם בכלל וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו, במקומות אחרים וכולי. ובסיכומו של ...

עלות אלטרנטיבית, להרים כסף מהריצפה, עלות מול תועלת, מאמץ מול תשואה, יתרון מול חיסרון, ניתוח עלות תועלת, מאמץ להרוויח כסף, רווח מול הפסד, הוצאה אלטרנטיבית האם כדאי להרים כסף מהרצפה בכל מצב? אליעד כהן פותח בדיון ... מוצא. אך אליעד מסביר שהעניין אינו כה פשוט, ומכניס את המושגים עלות אלטרנטיבית, מאמץ מול תשואה וניתוח עלות - תועלת כדי לפרק את הסוגיה לעומקה. מהי עלות אלטרנטיבית וכיצד היא משפיעה על הבחירות שלנו? ההסבר של אליעד מתמקד במושג ... הוא יכול להרוויח מיליון שקל, המאמץ שהוא ישקיע בהרמת 100 שקל עלול להפריע לשיחה הזאת ולהוביל להפסד גדול בהרבה מהתועלת שבהרמת הכסף מהרצפה. במקרה כזה, התועלת המיידית של 100 שקל פחותה מהעלות האלטרנטיבית של הפסד פוטנציאלי של מיליון שקל. באופן דומה, אם אדם נמצא בסיטואציה ... שאדם עושה, אפילו הקטנה ביותר, כרוכה בעלות אלטרנטיבית כלשהי. מהי הדוגמה של שודדים ומה המשמעות שלה בניתוח עלות - תועלת? אליעד נותן דוגמה מוחשית שבה אדם רואה כסף ברחוב, אבל לא מרים אותו כי יש שודדים שרודפים אחריו. המשמעות ... היא ברורה: במצב כזה העלות של עצירה כדי להרים את הכסף (סיכון חיים או פגיעה פיזית) היא כה גבוהה שהתועלת מהכסף עצמו זניחה לחלוטין. המשמעות הרחבה יותר של דוגמה זו היא שכל פעולה שאנו עושים נמדדת ביחס לתועלת שהיא מביאה לנו, בניכוי העלות האלטרנטיבית והנזק האפשרי הנלווה אליה. האם קיימת עלות גם בקבלת כסף בחינם? עוד נקודה ... הוא יכול להשיג דבר טוב יותר. לכן, אפילו מילים קטנות כאלו יכולות להשפיע דרמטית על הניתוח של עלות מול תועלת. סיכום ומסקנה מרכזית מהרצאתו של אליעד כהן: ההרצאה של אליעד כהן מלמדת בצורה מפורטת, עם דוגמאות מגוונות ומוחשיות, שההחלטה להרים כסף או לבצע פעולה כלשהי חייבת להיעשות תוך שקלול מדויק של התועלת מהפעולה לעומת המאמץ והעלות האלטרנטיבית שכרוכים בה. לא כל פעולה שנראית משתלמת על פניה אכן משתלמת בפועל, וההבנה של ... העלות האלטרנטיבית יכולה לסייע לנו לקבל החלטות טובות ומודעות יותר. מהי עלות אלטרנטיבית? האם להרים כסף מהרצפה? ניתוח עלות תועלת מאמץ מול תשואה מתי לא כדאי להרים כסף? מה ההבדל בין להרים כסף ולקבל כסף? רווח מול הפסד בקבלת ...

... לא ללמוד מטעויות? מתי ללמוד מטעויות? הדרכת מנהלים, אימון למנהלים, האם כדאי ללמוד מטעויות? סיכוי מול סיכון, עלות מול תועלת, סיכוי סיכון, עלות תועלת, ללמוד מכישלון, איך להצליח ולא לטעות? מניעת טעויות האם תמיד צריך ללמוד מטעויות? אנשים רבים נוטים להאמין שלמידה מטעויות ... הוא שונה, וכל מצב צריך להישקל לפי תנאיו המדויקים. ההחלטה חייבת להתקבל לפי ניתוח של סיכוי וסיכון, עלות מול תועלת. לפעמים נכון להשקיע את המשאבים בלמידה עמוקה כדי למנוע הישנות הטעות, ולפעמים דווקא עדיף להימנע מלהקדיש זמן יקר ללמידה, ... ביקורתי את הנזק הפוטנציאלי של הטעות לעומת המחיר של למידה ממנה, ולהחליט בהתאם לנתוני הסיכון - סיכוי, עלות - תועלת. חשוב לזכור שהמטרה היא תמיד למקסם את התועלת הסופית, ולא להימנע אוטומטית מכל טעות אפשרית, מכיוון שלפעמים ההימנעות מטעות עשויה להיות יקרה מדי ולא משתלמת. איך למנוע טעויות? האם כדאי ללמוד מכישלון? מהם עקרונות קבלת החלטות נכונה? כיצד לבצע ניתוח עלות - תועלת? איך להצליח ולצמצם טעויות? האם תמיד נכון ללמוד מטעויות? כאשר אנשים עושים טעויות, הם לרוב מרגישים תסכול או אכזבה, ... להקטין אותה משמעותית. סיכום: האם ללמוד מטעויות או לא? בסופו של דבר, ההחלטה תלויה באיזון שבין סיכון לסיכוי, עלות ותועלת. אין תשובה חד משמעית - כל מקרה צריך להיבחן לגופו. לעיתים נכון להשקיע משאבים בלמידה כדי למנוע טעויות חמורות ... חשובות יותר. איך למנוע טעויות? האם כדאי ללמוד מכישלון? מהם עקרונות קבלת החלטות נכונה? כיצד לבצע ניתוח עלות - תועלת? איך להצליח ולצמצם טעויות?

... שלך? לקוח לא אידיאלי, פרופיל לקוח, מי קהל המטרה שלך? להביא ערך ללקוח, סוגים של לקוחות, לקוחות משלמים, להביא תועלת ללקוח, איך לעשות כסף מלקוחות טובים? הקמת עסק מי שרוצה לעשות כסף, צריך לדעת לבחור את קהל היעד שלו ... שאתה מספק לו הכי הרבה ערך. ואני אסביר: צריך לעשות הפרדה בין השאלה, האם אתה יכול לספק ערך ולהביא תועלת למישהו, לבין השאלה למי אתה יכול להביא הכי הרבה תועלת. אלו 2 שאלות שונות. שוב, שאלה אחת יכולה להיות, האם אני יכול להביא תועלת ללקוח הזה? שאלה שניה יכולה להיות, לאיזה לקוח אני אביא הכי הרבה תועלת? אלו 2 שאלות שונות, וכדאי לך להתמקד בשאלה של למי אתה מביא הכי הרבה תועלת, כי הוא הלקוח האידיאלי שלך שממנו תוכל להרוויח הכי הרבה כסף. לדוגמה: נניח שאתה צבעי שצובע דירות. האם אתה ... צבעי ואתה יכול לצבוע לו את הדירה. אבל האם פרופיל הלקוח הזה, הוא הלקוח שאתה תביא לו הכי הרבה תועלת, במידה ואתה צבעי מקצועי ולא איזה צבעי חאפר? תשובה: לא. דהיינו, במידה ואתה צבעי מקצועי, אתה לא ממקסם את ... שלך, הלקוח הפוטנציאלי, שאתה רוצה לבחור שהוא יהיה הלקוח שלך, הוא אמור להיות הלקוח שאתה מביא לו הכי הרבה תועלת, ביחס לרצון של הלקוח וביחס לשאר האפשרויות שיש לאותו הלקוח.

... אני לא רוצה לקנות מוצר ולהידפק. ואז המנהל יציע לו לחשוב אחרת: אם היית יודע מראש שהמוצר יביא לך תועלת אמיתית וגדולה ורק באמצעות השקר היית קונה אותו ובסוף היית מרוצה, האם היית מוכן שישקרו לך? ייתכן שהעובד יענה: כן, אם התועלת אמיתית וגדולה, הייתי מוכן לשקר. כך העובד מבין שהמחויבות שלו אינה לא לשקר, אלא לוודא שהלקוח מקבל תועלת. מה שחשוב הוא לא עצם האמת או השקר, אלא התוצאה הסופית: האם הלקוח נפגע או מרוויח מהשקר. האם שקרים ... הסתרת האמת נתפסים כמועילים למטופל. אליעד מדגיש שהבעיה עם השקר נמצאת רק כאשר האדם שמשקרים לו נפגע מכך. אם התועלת שהלקוח יקבל עולה על הנזק שהשקר יוצר, הרי שהשקר מוצדק מבחינה מוסרית. כיצד משפיעה הכוונה על מוסריות השקר? הכוונה בשקר משנה את האופן שבו אנשים תופסים אותו. כאשר העובד מבין שהשקר נועד לתועלת הלקוח ולא להרע לו, הוא יכול להרגיש טוב יותר עם פעולת השקר. בעצם, הסיבה היחידה שהוא מרגיש רע מלכתחילה ... משתמשים בשקרים כדי לחזק את האמונה, אך הבעיה אצלם היא שרוב הטענות הללו מבוססות על שקר מוחלט שאין מאחוריו תועלת אמיתית. אם השקרים היו באמת מביאים תועלת ממשית, הם היו מוצדקים, אך מכיוון שהשקרים אינם באמת מועילים, הם לא לגיטימיים. מתי שקר נחשב למעשה מוסרי במכירות? ... את השקר כדבר שלילי, בעיקר אם הוא חושב שהוא פוגע בלקוח. אך אם ניתן לשכנע את העובד שהשקר מביא תועלת ללקוח או שהלקוח לא ייפגע ממנו, ייתכן שהוא ישנה את דעתו. האם שקר תמיד גורם נזק? כאשר עובד טוען ... אותו: - למה אתה חושב ששקר הוא דבר שלילי? - האם היית מסכים שישקרו לך אם היית מקבל מזה תועלת? אם העובד יסכים שאם הוא עצמו היה מקבל תועלת משקר מסוים, אז זה היה מקובל עליו, ניתן להסביר לו שהמטרה היא לא עצם השקר, אלא יצירת תועלת ללקוח. האם הכוונה משנה את מוסריות השקר? כאשר אנשים מספרים שקרים לבנים כדי לגרום למישהו אחר להרגיש טוב יותר ... לרמות את הלקוח לרעתו, אלא כדי לעזור לו לקבל החלטה שתהיה טובה עבורו בטווח הארוך. דוגמאות לשימוש בשקרים לצורך תועלת: - אנשי דת שמציגים הוכחות שאינן מדויקות כדי לחזק את אמונת המאמינים, מתוך מחשבה שזה יועיל להם. - רופאים ... שאתה אומר לו נכון זה לשקר כולם יודעים שזה לשקר מה התשובה אין איזה רעיון? ש: אולי הוא מפיק תועלת. אליעד: אמרתי בלי זה בלי להגיד אם תשקר אותו ותמכור תקבל מיליון דולר ואם לא אני אהרוג אותך בלי ... לא הקונה. אליעד: אז מה? אליעד: זה שמשקרים אותו. אליעד: אז מה? ש: בסדר אז שיקרת אותו אתה מקבל תועלת מה. אליעד: קודם כל אתה בכיוון הנכון בא נסביר את מה שהוא אמר, הוא אמר כזה דבר כשהעובד אומר ... רע מזה שהוא משקר את הלקוח כי הוא חושב שהוא גורם נזק ללקוח. אבל אם לדוגמה נגיד הלקוח מקבל תועלת מאוד גדולה מהמוצר והשקר שמשקרים את הלקוח הוא הכרחי לטובת המכירה אז יכול להיות שתגיד לעובד שלך שהוא המוכר ... לא רוצה שישקרו אותך? כי אני לא רוצה לקנות מוצר ולהידפק, אוקי ואם היית יודע שהמוצר הזה יביא לך תועלת אבל רק אם ישקרו אותך אתה תקנה אותו ובדיעבד אתה תהיה מרוצה מזה אתה מוכן שישקרו אותך? יכול להיות שהוא יגיד כן אני מבין יש בזה איזה היגיון, אם אני יודע שאני אקבל תועלת אני מוכן שישקרו אותי. ואז ממילא הוא מבין שהמחויב זה לא בלשקר או לא לשקר אלא המחויב הוא בתועלת כי ההיגיון שאומר לא לשקר זה כדי לא לגרום לו נזק אבל אם הוא קיבל תועלת מהמוצר שהיא גדולה מהנזק שנגרם לו מזה ששיקרת אותו אז זה כן בסדר. ש: זה תלוי מה המחויב של ... לשקר את הלקוח וכנראה בא נניח שהוא חושב בגלל שהוא לא רוצה לדפוק את הלקוח ואם הוא יחשוב שיש תועלת. אוקי איפה זה די נפוץ הגישה הזאת אצל הדתיים שיש קודם כל, שכאילו אומרים אוקי בוא נשקר כי כך ... מותר לשקר. אוקי עכשיו אבל מה הבעיה שלהם הבעיה שלהם זה שכל הטענות כולן מבוססות על שקר אם הייתה תועלת אמיתית בלהאמין באלוהים נגיד שהיא גדולה מהנזק אז אתה יכול להגיד אוקי אז מה אם שיקרת את הבן אדם ...

... לא להקשיב? הקשבה תלויה בכמה גורמים עיקריים: מידת העניין בנושא עליו מדברים. אנשים מקשיבים למה שמעניין אותם באופן אישי. תועלת ישירה או עקיפה - האם האדם שמקשיב ירגיש תועלת מכך שהוא מקשיב, למשל על ידי תחושת קרבה, סיפוק אישי, או רווח אחר כלשהו. זמינות רגשית ומנטלית של האדם. ... בדאגות כמו משכנתא, עבודה או בעיות אישיות אחרות יתקשה להתרכז ולגלות עניין במה שבן זוגו אומר. יחס בין העלות לתועלת - ככל שהמאמץ להקשיב גדול יותר והתועלת קטנה, ההקשבה תפחת, ולהיפך. אליעד כהן מציג דוגמה על קריאת עיתון - אדם לא יקרא לעומק כל כתבה בעיתון, אלא רק את הכתבות שמעניינות אותו. באופן דומה, אנשים בוחרים להעמיק בשיחות לפי רמת העניין והתועלת המופקת מהן. מדוע זוגות נשארים יחד גם כאשר ההקשבה פוחתת? אליעד מסביר שהסיבה העיקרית שזוגות נשארים יחד אינה קשורה ... בשורה התחתונה, איכות ההקשבה לא תמיד קשורה ישירות לשלב בזוגיות, אלא תלויה בגורמים רבים כמו עניין, זמינות נפשית ורגשית, תועלת, ומצבם האישי של בני הזוג. לכן, זוגות שרוצים לשפר את ההקשבה צריכים לשים לב לא רק למה שנאמר, אלא ... לעומק. גורמים שמשפיעים על רמת הקשב הקשבה תלויה במספר גורמים: האם הנושא שמדברים עליו מעניין את המקשיב. האם יש תועלת ישירה בהקשבה - למשל, אם ההקשבה יוצרת תחושת קרבה או מועילה בדרך אחרת. עד כמה בן אדם פנוי רגשית וחשיבתית - למשל, עומס עבודה, בעיות כלכליות או דאגות אחרות יכולים לגרום לאדם להיות פחות פנוי להקשיב. עלות מול תועלת - כמה מאמץ דורש להתרכז בשיחה, וכמה רווח נתפס יש ממנה. מה גורם לאנשים להמשיך קשר למרות שההקשבה פוחתת? ... רגשית או מנטלית להקשיב. סיכום רמת ההקשבה בין בני זוג אינה נובעת רק משחיקה טבעית עם השנים, אלא תלויה בתועלת הנתפסת שבהקשבה, בעלות של המאמץ להקשיב, ובמצב המנטלי של המאזין. לעיתים, אנשים נשארים בקשרים גם אם ההקשבה יורדת, כי ... אמר מה הוא התכוון מה הוא חושב זה מאמץ עכשיו בן אדם מתאמץ לפי כמה שהוא חושב שיביא לו תועלת המאמץ הזה לפי כמה תועלת, עכשיו התועלות יכולות להיות כל מיני תועלות יכול להיות תועלת של לעשות טוב יכול להיות תועלת שהשיחה מעניינת אותי יכול להיות תועלת שאתה רוצה לעשות לה טוב כדי שהיא תרצה אותך יכול להיות הרבה תועלות. ש: או להרגיש שקרובים אחד לשני ... מתאמץ להקשיב גם אם זה לא הנושא הכי חשוב לך אבל אתה תתאמץ להקשיב. אליעד: בגלל שאתה מקבל מזה תועלת. ש: נכון. אליעד: התועלת שאתה מקבל זה שאני מרגיש קרבה אתה יוצר תחושת קרבה השאלה מה התועלת שיוצאת לך מהקרבה כן השאלה כמה חשוב לך הקרבה וכמה אתה חושב שאין לך קרבה וכמה אתה רוצה את ... כמה אנשים חיים בשלמות סתם לא משנה, בקיצור אז עוד פעם המחויב הוא שני מחויבים לגבי קודם כל כמה תועלת הבן אדם חושב שהוא יפיק מהתרכזות בכל פרט בשיחה שזה נגזר גם לעוד דבר האם זה באמת יהיה נכון שזה תלוי רק בכמה תועלת הבן אדם חושב שהוא יקבל מההתרכזות בכל פרט בשיחה האם זאת האמת. ש: איזה נזק יהיה לו אם הוא לא יקשיב. אליעד: שזה כמו להגיד איזו תועלת יהיה לו הוא אמר איזה נזק יהיה לו אם הוא לא יקשיב אז זה כמו להגיד איזו תועלת איזה נזק ימנע ממנו אבל מה עוד במה זה עוד תלוי, בן אדם מקשיב מה אמרנו זה תלוי בכמה תועלת הוא ישיג שזה כמו להגיד כמה נזק ימנע ממנו אם הוא יקשיב מה עוד זה תלוי גם בכמה נזק ... סיבות גם יהיה לו קשה להקשיב זאת אומרת קשה לו להקשיב לא בגלל שהוא לא חושב שזה יביא לו תועלת אלא בגלל שהעלות גדלה. יכול להיות שזוג אחרי שלושים שנה נניח סתם אני ממציא עכשיו יכול להיות שהוא לא ... זה ויש לו את זה אז אין לו זמן להתרכז בסיפור שזה בעצם העלות מה שחשוב זה לא רק התועלת. ש: הוא שם את העלות והתועלת על מאזניים ואם התועלת היא יותר טובה. אליעד: נכון רק רציתי לחדד שזה לא רק כמה מעניין אותו להקשיב אלא גם כמה מאמץ ... או כמה עלות יש לו להקשיב. ש: בן זוג או בת זוג חכמים יודעים להטות את המאזניים לכיוון של התועלת יותר. אליעד: מהצד של השומע או של המדבר? ש: של זה שרוצה שיקשיבו לו לא משנה אם זה הגבר ...

... לעומק? איך להבין שאלה לעומק? דוגמה לניתוח שאלה, חשיבה מופשטת, מה מהות השאלה? אינטרס להרגיש רע, סיבה להרגיש רע, תועלת להרגיש רע איך להבין את המהות של כל שאלה? כדי להבין שאלה באמת, חייבים להבין את המהות שלה, כלומר, ... לדוגמה, מישהו שואל: האם זה שאני שונא אדם מסוים בגלל שהוא עשה לי רע, זה משום שזה מביא לי תועלת?. השאלה נראית פשוטה, אך למעשה היא מורכבת ומצריכה ניתוח מדויק יותר. אליעד מציע לפרק את השאלה לחלקים בסיסיים יותר, ... האדם מרגיש שהוא שונא את מי שעשה לו את הדבר הרע. השאלה שנשאלת היא: האם השנאה הזו קיימת בגלל התועלת שהיא מביאה לאדם ששונא? עכשיו, אליעד מציע להפוך את השאלה למשהו יותר מופשט, וכך להבין אותה לעומקה. אפשר לנסח ... כך: כשמשהו נתפס כרע בעיני, ואני מגיב כלפיו בשנאה, האם אני שונא אותו בגלל שאני מאמין שזה מביא לי תועלת כלשהי? או שהשנאה קיימת ללא קשר לתועלת?. מהי השאלה הבסיסית יותר שמאחורי כל שאלה? לפי אליעד, השאלה הבסיסית יותר שצריך לשאול במצבים כאלה היא: למה בכלל אני תופס דבר מסוים כרע?. לפני ששואלים אם השנאה מביאה תועלת, צריך להבין קודם כל למה האדם בכלל חושב שמה שקרה לו הוא רע. האם זה בהכרח רע? אולי האדם ... כרע תלויה כבר בשאלה הבסיסית יותר: האם זה מועיל לי לחשוב שזה רע, או לא? האם שנאה נובעת תמיד מתועלת כלשהי? אליעד כהן מדגיש את החשיבות של ההבחנה בין שני דברים שונים: האם השנאה שלך כלפי מי שעשה לך רע נובעת מזה שהשנאה עצמה מביאה לך תועלת? או שהשנאה קיימת מסיבה אחרת, ללא קשר לתועלת? לדוגמה, יכול להיות שאדם שונא מישהו בגלל סיבה אישית אחרת לגמרי, ובמקרה השנאה הזו גם מביאה לו תועלת משנית. חשוב להבחין בין סיבת השנאה לבין התועלת המשנית שאולי נוצרת בעקבותיה. השאלה היא האם הסיבה המקורית לשנאה היא התועלת, או שמא התועלת היא תוצאה בלבד. למה חשוב כל כך להבין את מהות השאלה? אליעד כהן מסביר שככל שנגיע למהות הבסיסית של ... כזו, ניתן לענות על שאלות בצורה נכונה, מדויקת ועמוקה יותר. איך להבין את השאלה לעומק? האם שנאה היא תמיד תועלתית? איך לנתח שאלה מופשטת? מה ההבדל בין מהות לסיבה? למה אנחנו מרגישים רע? איך להפסיק לשנוא? האם הרע הוא ...

... הנאה אצל הילד, לפני כן, על ההורה לנסות להבין מול עצמו, כיצד החומר הנלמד, כיצד הוא יוצר הנאה כלשהי ותועלת כלשהי בעולם האמיתי. וניקח לדוגמה, את לימודי ההיסטוריה. ילד, לא אוהב ללמוד היסטוריה. כדי לגרום לו לאהוב את לימודי ... הזאת. וכדי שזה יקרה, לשם כך, על ההורה, לנסות להבין מול עצמו, כיצד באמת לימודי ההיסטוריה, מביאים לאדם כלשהו, תועלת כלשהי. ובשלב הראשון, על ההורה והמורה, לשכוח לרגע אחד את הילד. ועל המורה לנסות להתבונן היטב ולשאול את עצמו את השאלה הבאה: מה באמת, נותנים הלימודים האלו לאדם? איזו תועלת מביאים לימודי ההיסטוריה לאדם? כיצד הידע שאותו אני כבר יודע כמורה, כיצד הוא מביא לי תועלת בחיים? האם בעצם אני מנסה ללמד את התלמידים משהו, שלי עצמי הוא לא נותן שום תועלת? האם כאשר אני מלמד את התלמידים, האם אני מנסה ללמד אותם ידע? או שאני באמת מבין, כיצד הלימודים האלו ... טוב יותר? והשאלה המרכזית וההתמקדות המרכזית שצריכה להיות, היא: שעל המורה לנסות להבין עם עצמו אל מול עצמו, איזו תועלת מביא המקצוע שאותו הוא מלמד, לו עצמו באופן אישי? כי אם המורה עצמו לא מפיק שום תועלת אמיתית בחייו, מהדבר שאותו הוא מלמד את התלמידים, הרי שבעצם הוא לוקח סוג של זבל שהאכילו אותו, והוא מנסה להאכיל את הזבל הזה, לתוך המחשבה של הילדים. ועל המורה, בשלב הראשון, לנסות להבין עם עצמו מול עצמו, איזו תועלת החומר שאותו הוא יודע, איזו תועלת אמיתית הוא מביא לחיים האישיים שלו כאדם בוגר? ועל המורה לנסות להבין, כיצד הידע שאותו הוא כבר יודע, כיצד ... העתיד. ולמה בכלל שזה יעניין את האדם, מה קרה לפני מאות ואלפי שנים וכולי. אלא, שבכל דבר ודבר יש תועלת. וכאשר האדם לומד היסטוריה, ולומד מה קרה במקום כלשהו, לפני כמה אלפי שנה, אז כלפי חוץ זה נראה שהאדם מכניס לתוך ראשו, חתיכת מידע כלשהו, חסר תועלת. אבל מצד האמת, האדם לא באמת מכניס לתוכו את המידע עצמו כמידע. אלא, האדם בעצם תוך כדי זה מכניס ... האמת, הוא בעצם לוקח מידע מיותר, ומכניס אותו למוחם של ילדים חפים מפשע. ועל המורה לנסות להתאמץ ולהבין, איזו תועלת אמיתית, הדברים שאותם הוא מלמד, איזו תועלת הם נותנים לו. ואם ניקח לדוגמה את לימודי הדקדוק, הרי שלכאורה יכול להיות נדמה למורה, שהתועלת שידיעת הדקדוק נותנת לו, היא: שהוא מדבר בצורה יותר נכונה דקדוקית ובצורה יותר יפה, שנשמעת יותר יפה לאוזנם של בני האדם. אבל זאת כמובן שטות, כי זאת לא תועלת אמיתית. כי קודם כל, האדם משבש את המחשבה שלו, ומכניס לעצמו למחשבה, שהשפה צריכה להיות בצורה כלשהי. והשיבוש הזה ... לא תקינה, אז האדם נחרד מכך שמישהו אחר ביטא את עצמו בצורה לא תקינה דקדוקית. ואז האדם יוצר לעצמו תועלת, בכך שהוא לומד ומלמד דקדוק. על ידי זה שהוא לומד, לדבר בצורה תקינה. למרות שבאמת, הרי רוב המקצוע כולו, ... כל זמן שכל אחד מבין את השני. וממילא, המורה לעולם לא יצליח לגרום לילד להבין שלימודי הדקדוק יביאו לו תועלת אמיתית. אאכ המורה יעשה שטיפת מוח לתלמיד, כמה זה חשוב לדבר נכון דקדוקית. שאז הוא יוצר אצל הילד בעיה, ...