... הזה, כי הם עוצרים בהגדרות כלשהן. למי מיועד הספר וכיצד מומלץ ללמוד אותו? נטען שהספר מתאים לכל רמה של אדם, בכל מקום ובכל זמן, וכי גם מי שחושב שהוא לא יבין - עדיין יכול להפיק ממנו תועלת. מוסבר שהמידע שבספר מדבר לא רק אל ההבנה השכלית הרגילה, אלא גם אל תת - המודע העמוק יותר (האלוהים הנסתר שבאדם). עוד מוסבר שחשוב ללמוד את הספר בסבלנות, לשוב ... הסכל העליון הזה. הספר נחשב להתחלת הגאולה האישית של האדם, שכן ברגע שהאדם מבין את הרעיונות שבו, הוא יוצא מכל בתי הכלא התודעתיים, מתחבר למשיח שבתוכו ונזכר שהוא עצמו אלוהים. איזו תועלת רוחנית ונפשית נטען שתושג מקריאת הספר? נטען שתושג תועלת עצומה בכל היבט: אהבה עצמית אמיתית ללא כל מאמץ. הבנת השכל האלוהי מעל ומעבר להיגיון האנושי. ראיית העולם והחיים כמשהו נפלא ויפה עד כדי היעלמות מהעוצמה. ...

... אין שום אינטרס אישי, ממילא גם אין שום אפשרות לקבל תועלת אישית בצורה כלשהי. כי כאשר אין אינטרס אישי כלשהו, ממילא, זה שהוא חושב בצורה נייטרלית, זה לא יכול לעזור לו בשום צורה. כי הרי אין לו שום אינטרס כלשהו. וכדי שתוכל לצמוח לאדם תועלת כלשהי מדבר כלשהו, לשם כך האדם צריך להיות עם אינטרס אישי כלשהו. וכאשר יש לאדם אינטרס אישי כלשהו, ממילא הוא כבר לא נייטרלי ב 100%. ואפשר לומר, שהתועלת של מי שהוא בנייטרליות מוחלטת, הוא זה שאין לו שום אינטרס אישי. אבל מצד שני כשאין שום אינטרס אישי, גם אין ממש שום תועלת. ובסיכומו של דבר, האדם יכול להיות נייטרלי לגמרי. אבל, כאשר האדם יהיה נייטרלי לגמרי, ממילא כבר לא יהיה לו שום אינטרס ...

... אוכל בצורה לא מאוזנת, גם כדי להוכיח לעצמו, שהוא מלך, שהוא יכול לעשות כרצונו, גם אם רצונו הוא נגד בריאותו. כי העשיר ניכר בכך שהוא מבזבז את כספו, גם על מה שלא מביא לו תועלת. והמלך, יודעים שהוא מלך, דווקא כאשר הוא עושה ... דברים שהוא לא מוכרח לעשות אותם, אלא שהוא עושה אותם, רק כי ככה בא לו לעשות אותם. והרעיון הוא, שהחופש הגדול ביותר, האדם חווה אותו, דווקא כאשר הוא עושה דבר שלא מביא לו תועלת, אלא אפילו מביא לו נזק, ושהאדם עושה אותו, רק משום שככה הוא רוצה לעשות אותו. כי זאת תחושה מדהימה של אגו ענק, שהוא עושה את מה שהוא רוצה, רק משום שככה הוא רוצה, בלי שום תועלת , ואפילו עם נזק. רוצה ועושה, בבחירה חופשית ...

... תורת המיתרים, פירוש העולמות המרובים, החתול של שרדינגר מהם יקומים מקבילים ומה תועלת יש בידיעת קיומם? ההבנה של יקומים מקבילים נובעת מהשאלה הפשוטה: מה זה נותן לי לדעת אם יש יקומים אחרים? שאלות אלו עשויות להיראות כלא רלוונטיות, אך יש הטוענים כי במציאות שבה הזמן ... חלק שואלים, מה אכפת לי אם ביקום כלשהו קורה משהו? אם אי אפשר לקחת משם כסף או תועלת מעשית, למה זה חשוב?. הטענה היא שאם יש אפשרות שכן ניתן להתחבר לאותו יקום ולמשוך ממנו תועלת כלשהי, אולי כדאי לבדוק את זה. בנוסף, יש הסבר שכל רעיון חדש, כולל יקומים מקבילים, נבדק במדע מתוך סקרנות, כי לך תדע לאן זה עשוי להוביל. אולי מתוך המחקר נגלה דרכים חדשות להחיות ...

... שקרה לי היום בבוקר, או למה שאני הולך לעשות מיד אחרי שאסגור את הספר?. אם אדם קורא ולא מוצא קשר בין הדברים, הוא למעשה לא מפיק תועלת מלאה מהלימוד. לפי אליעד, אם לא הצלחת לקשר את הקריאה שלך לאירועים ממשיים מהחיים שלך, אז זה סימן שאתה למעשה מבזבז זמן בקריאה ולא באמת מפיק תועלת מהחומר שקראת. מדוע קשה בהתחלה למצוא משמעות אישית בטקסט? בהתחלה, קשה לקורא למצוא משמעות אישית למה שהוא קורא, כי המוח שלו עדיין לא רגיל לקשר ... את עצמו: מה זה אומר לי? איזו משמעות אני יכול ללמוד מזה? איזה תהליך פנימי מסתתר בתוך הדבר שקרה, וכיצד אוכל להשתמש בתהליך הזה לתועלתי? באמצעות השאלות הללו, אליעד יוצר הקשרים ומוצא דוגמאות בכל דבר שהוא נתקל בו. לדוגמה, אם מתרחש אירוע כלשהו, כמו שיחה או סיטואציה מסוימת, ... נקשר ומשמעותי, וכל ידע שנצבר הופך לכלי שימושי לחיים עצמם. איך ללמוד בצורה אפקטיבית? כיצד לקשר קריאה לחיי היום - יום? איך להפיק תועלת מספרים? כיצד ליצור דוגמאות? איך להפוך ידע ליישומי? מהי חשיבה אפקטיבית? למה הקריאה שלי לא אפקטיבית? ...

... השכנוע ואת חוקי השכנוע. וגם אפילו עבור מי שחי כל חייו לבדו במדבר, בלי חברת בני אדם, גם הוא יקבל תועלת, מלימוד והבנה של חוקי השכנוע ושינוי עמדות. והמהות של שכנוע היא, שאדם שנוקט בעמדה אחת, מסכים לחשוב בצורה אחרת. כי יש בעולם שלנו אין סוף ... ממילא יש לו כושר שכנוע גדול יותר, והוא מסוגל לשכנע אנשים לחשוב, כפי מה שהוא רוצה שהם יחשבו. כך, שהתועלת הראשונה שתצמח לאדם מכך שהוא ילמד את סודות השכנוע, היא, שהוא ילמד איך לשכנע אנשים לחשוב, איך שהוא רוצה שהם יחשבו וכולי. והתועלת הנוספת שיכולה לצמוח לאדם מכך שהוא ילמד את סודות השכנוע, היא, שברגע שהאדם לומד את סודות השכנוע, אז ממילא הוא מפתח גם כושר שכנוע עצמי, והוא ... ואיך הוא יכול להגדיל את יכולת ההנעה העצמית שלו, לעשות דברים כאלו ואחרים. ובנוסף על כל זה, יש עוד תועלת שיכולה לצמוח לאדם, מכך שהוא לומד את הנושא של שכנוע ושינוי עמדות. והוא, שהאדם לומד ויודע, גם איך לא להשתכנע מדעות של אנשים אחרים, ואיך לא להיות מושפע מדעות של אחרים. כי האדם, מוקף סביבו ברעיונות שונים ומשונים. שחלקם מביאים לאדם תועלת כזו או אחרת, וחלקם גורמים לאדם נזק כזה או אחר. והאדם מושפע מהסביבה שלו, בין באופן מודע ובין באופן בלתי מודע בתת המודע שלו. ומי שרוצה לדעת, ...

... ויתור מוחלט על הרצון להרגיש טוב בצורה רגילה. רק רצון מוחלט לוותר על הכל ולהסכים גם לא לקבל שום תועלת, יכול להביא למצב שאין בו סבל, אבל גם אין בו טוב במובן המוכר. בסופו של דבר, בכל שלב בשיחה עלה הצורך להגדיר במדויק: מה האדם רוצה? אם הוא אינו ... לי כלום. רק כאשר באמת תוותרי, אז תקבלי. את אומרת, אין מצב שאני לא אקבל בסוף משהו, אני חייבת להשיג תועלת. כלום, בלי תועלת . שאלה: אבל כלום זה לא טוב ולא רע. אליעד: תראה אני מדבר מהפרספקטיבה שלו, אולי אני חושב שכלום זה הכי טוב. אני מתחקר אותו מהצד שלו, בודק אותו ...

... שעמום הוא תחושה שהאדם חווה כאשר הוא לא מוצא עניין במעשיו או בסביבתו. אליעד מסביר כי השעמום יכול להיווצר כתוצאה מכך שהאדם מיצה את הדבר בו הוא עוסק ולא מוצא בו עוד תועלת או עניין. למשל, ילד שמשחק במשחק במשך זמן מה, מגיע לנקודה בה הוא לא מוצא אותו מעניין יותר. הדבר נכון גם לגבי מבוגרים שיכולים לחוות שעמום ממצבים או עיסוקים ... חיסרון. כלומר, לא משנה מה האדם חווה או מה המצב, תחושת האושר היא תמיד שלמה. מהו מיצוי ומה הקשר שלו לשעמום? ההרגשה של מיצוי מתארת את מצב שבו האדם כבר לא מקבל יותר תועלת מהדבר שהוא עוסק בו. לדוגמה, אם ילד משחק במשחק במשך שעות והצליח להגיע להישגים, הוא עשוי להרגיש שהוא לא יכול להפיק עוד תועלת מהמשחק ולכן הוא שוחק אותו. כלומר, הוא הגיע למצב שבו הוא כבר לא מרגיש שיש לו עניין נוסף בהמשך המשחק. תחושת המיצוי היא אחד הגורמים לשעמום, מאחר שהיא קשורה ...

... בכך שכאשר אתה רוצה לגרום למישהו להסכים איתך, עליך להציע לו תועלת מסוימת ולהתנות אותה בהסכמתו. ישנן שתי דרכים מרכזיות לעשות זאת: מה ההבדל בין לתת לפני או אחרי ההסכמה? הדרך הראשונה היא להציע את התועלת אחרי ההסכמה, לדוגמה לומר אם תסכים איתי, אתן לך מיליון שקל. במקרה כזה האדם מבין שאם יסכים, הוא יקבל משהו, ולכן הסיכוי שיסכים גדל. אבל יש שיטה יותר מתוחכמת - לתת לאדם את התועלת מראש, וליצור אצלו אינטרס פנימי להסכים איתך לאחר מכן. לדוגמה, אם אתה אומר לאדם אני נותן לך את זה בתנאי שתסכים איתי, הוא יקבל תחילה את התועלת ואז ירגיש מחויב להסכים כדי לא לאבד אותה. איך ליצור התניה סמויה בשכנוע? הצורה המתוחכמת ביותר שאליעד מסביר היא ליצור התניה סמויה, שבה האדם לא מודע לכך שיש התניה. למשל, לתת מחמאה ... רוצה לגרום למישהו להסכים איתך על משהו אתה בעצם צריך ללתת לו תועלת ולהתנות אותה בהסכמה שלך איתה. לדוגמה אם תסכים איתי אני אתן לך ככה וככה עכשיו זה לכאורה נראה לו שקוף, ברור כאילו. עכשיו תראו איפה התחכום, אם אתה אומר למישהו תקשיב, אם תסכים איתי ... ואם לא אתה לא מה שאמרתי עליך. זאת אומרת שבעצם אתה נתת לו את התועלת וגרמת לו לא לרצות לא להסכים איתך. זה צד אחד של המטבע, אוקי, זה הבנו? תן דוגמה אתה. ש: אני אתן לך דוגמה על זה? זה כמו שאני אומר למישהו בן אדם חכם כמוך היה רוצה לעשות את הדבר הזה ... הוא ירגיש שזה כאילו מוציא אותו איש אמת, הוא כאילו יגיד יש לי תועלת יותר גדולה מלשקר אפילו והעיקר לא לקבל את המחמאה, יותר מאשר להגיד את האמת ושהמחמאה תהיה נכונה. זה כאילו כבר עוד יותר מורכב. כאילו לפעמים יכול להיות שאתה תחמיא לבן אדם ודווקא ...

... לטווח הרחוק, עלינו להימנע מלהתמקד בהנאות מיידיות כמו גלישה ברשתות חברתיות או אכילת אוכל לא בריא. כל הבחירה תלויה ביכולת שלנו להאמין שהשקעה במטרה הגדולה תביא לנו יותר תועלת בהמשך. החשיבה היחסית והשקר העצמי אליעד ... תגרום לנו להרגיש טוב יותר, בטווח הקצר או הארוך? איך נקבל החלטה בין המטרות? על פי אליעד, אם המטרה הקטנה מביאה לנו הנאה מידית, אבל המטרה הגדולה צפויה להביא לנו יותר תועלת בטווח הארוך, אנחנו נבחר במטרה הגדולה ... את עצמי? אליעד: בסדר, אנחנו קודם כל מנתחים מה האופציות, יכול להיות שאין דרך, יכול להיות שאין פתרון. רואים קודם כל מה הדרך. זאת אומרת שאם המטרות הקטנות יתנו לך פחות תועלת , פחות הנאה נגיד שיום אחד כבר ימאס לך ...