... ומפרש את ההתנהגות שלו. האם הוא מפרש אותה כהתנהגות הכרחית למטרת הישרדות? האם הוא חושב שההתנהגות הזאת מביאה לו תועלת? האם הוא חושב שההתנהגות הזאת מיותרת? האם הוא חושב, שההתנהגות הזאת, גורמת לו לנזק? וכיוב. כי כל התנהגות באשר ... לתלוש את השערות מהראש, האדם קורא לו רצון חולני. וכנל, הכל תלוי בשיפוטיות של האדם, את הרצונות שלו ואת התועלת שהוא חושב שהם מביאים לו. כך שכנל יש להבין. האדם עושה את מה שהוא רוצה. אלא, שיש לו התנגשות ... אובססיבית, אם באותו הרגע האדם באמת היה חושב, שהדבר שאותו הוא רוצה לעשות, הוא מביא לו יותר נזק מאשר תועלת, הרי שהאדם לא היה עושה אותו. זא, האדם עושה תמיד, את מה שהוא חושב באותו רגע, שמביא לו הכי הרבה תועלת ביחס לאותו הרגע. ואם האדם חושב ברגע אחד, שההתנהגות הטורדנית / ההתמכרות, תביא לו סוג של חופש רגשי / שחרור רגשי / ביטחון רגשי / תועלת רגשית וכיוב, הרי שהאדם יעשה את אותו הדבר. למרות שאחכ כאשר האדם כבר שבע, אז הוא מבין לדוגמה, שהאכילה הכפייתית שלו, היא רק אכילה רגשית, אך היא מביאה לו יותר נזק מאשר תועלת. אבל באותו הרגע שהאדם אכל את האוכל המשמין שאינו בריא, באותו הרגע ממש, האדם חשב לפחות בתת המודע שלו, שהאכילה, תביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ביחס לרצון של האדם באותו הרגע. כך שחשוב להכיר בכך, שברגע שהאדם עושה את אותה התנהגות טורדנית שלו, באותו הרגע, מבחינתו, הוא משוכנע שהדבר יביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ולא שהוא לא יודע שההתנהגות תביא לו נזק. אלא שהוא חושב, שביחס למה שהוא רוצה באותו הרגע, אותה התנהגות אובססיבית, תביא לו יותר תועלת מיידית, מאשר נזק בטווח הרחוק וכיוב. כך שבכל מקרה, האדם תמיד עושה, את מה שהוא חושב שיגרום לו להרגיש ... תמיד, את מה שהוא חושב שיגרום לו להרגיש הכי טוב. ולכן, כאשר האדם חושב, שדבר כלשהו, יביא לו יותר תועלת מאשר נזק, אז האדם בצורה כפייתית, מחויב לעשות את אותו הדבר. ואם אחכ יש לאדם רצון נוסף, שהוא חושב ... את מה שהוא רוצה יותר לעשות כנל. והאדם רוצה לעשות, את מה שהוא חושב באותו הרגע, שיביא לו יותר תועלת מאשר נזק. וכך האדם פועל, לפי מה שהוא חושב, שיביא לו יותר תועלת מאשר נזק. שזה יוצר אצלו את הרצון היחסי לעשות את הדבר (רצון יחסי, כי יש תמיד גם עלות, שיוצרת ... רצון יחסי). ואז האדם עושה את אותו הדבר. ונמצא אם כן, כי הכל מתחיל ונגמר, במה שהאדם חושב, לגבי התועלת שאותה התנהגות אובססיבית תביא לו. זא שאם האדם יצליח להשתכנע באמת, שאותה התנהגות אובססיבית, גורמת לו ליותר נזק מאשר תועלת, הרי שהאדם לא יעשה את אותה התנהגות. גם אם זה אומר, שהוא יוותר על התועלת שבאותה התנהגות, בגלל הנזק שהיא גורמת. ולכן, מי שרוצה להתמודד עם טורדנות כפייתית / הפרעה אובססיבית, עליו לשכנע את עצמו / את המטופל שלו, שאכן אותה התנהגות אובססיבית, גורמת לו ליותר נזק מאשר תועלת. ואיך עושים את זה? תשובה: על ידי בירור האמת עם המטופל. האם באמת אותה התנהגות גורמת ליותר תועלת מאשר נזק, או ליותר נזק מאשר תועלת. ואם המטופל יהיה משוכנע ב 51 אחוזים, שהדבר גורם לו יותר נזק מאשר תועלת, הוא בוודאות של 100% לא יעשה את אותו הדבר. וכאן צריך להדגיש את הנקודה שהיא אולי החשובה ביותר, והיא, שהאדם מוכרח לבדוק ולגלות, איזה תועלת, ובעיקר איזה תועלת רגשית, מביאה לו אותה התנהגות כפייתית. כי לפעמים האדם חושב, שהוא מבין שהדבר גורם לו ליותר נזק מאשר תועלת. והוא מתפלא למה הוא עושה את הדבר. והסיבה לכך היא, שבתת המודע של האדם, האדם חושב, שהדבר מביא לו יותר תועלת מאשר נזק. והאדם מוכרח לגלות, למה בתת המודע שלו הוא מרגיש, שאותה התנהגות אובססיבית, מביאה לו יותר תועלת מאשר נזק, לפחות באותו הרגע שהוא עושה אותה. כי בוודאות של 100%, שהאדם בתת המודע שלו, חושב שהדבר מביא לו יותר תועלת מאשר נזק. ורק בגלל זה האדם עושה את אותו הדבר. ומאחר שהאדם חסר מודעות עצמית, ולא מבין ולא מודע ... לא כך הוא! כי בתת המודע של האדם, יש משהו שגורם לו לחשוב, שאותה התנהגות טורדנית, מביאה לו יותר תועלת מאשר נזק, באותו הרגע שהוא עושה אותה. וכן, לשם כך, אפשר להיעזר בחכם אמיתי, שיכול לעזור לאדם לגלות, למה ... באמת יכול לעזור גם לאדם אחר, להבין את עצמו בשלמות. והרעיון הוא, פשוט, והוא, שראשית כל יש לגלות את התועלת האמיתית, שהאדם חושב בתת המודע שלו, שאותה התנהגות מביאה לו. ואחרי שמגלים מהי התועלת שתת המודע של האדם מנסה להשיג באותה התנהגות אובססיבית, עכשיו צריך למצוא תחליף רגשי, לאותו צורך רגשי, שיוצר את ... רגשי, לאותם צרכים רגשיים. ואז ורק אז, האדם באמת יבין שאותה התנהגות היא מיותרת, ושהיא מביאה יותר נזק מאשר תועלת. ואז ממילא האדם ייגמל ממנה. אבל כל זמן שיש אצל האדם איזה רצון מודחק, ואיזה צורך רגשי מודחק, שהאדם מתעלם ממנו, אז תת המודע של האדם, יכול להמשיך לחשוב, שאותה התנהגות טורדנית, מביאה לאדם באותו הרגע, יותר תועלת מאשר נזק, והאדם ימשיך לעשות אותה. ורק נזכיר ונסביר: כי גם אחרי שהאדם מצליח להיגמל מהתמכרות כלשהי, עדיין בפועל ... שהוא הרצון שלו להרגיש תמיד כמה שיותר טוב. שזה בפני עצמו, דורש התבוננות, מהיכן הרצון הזה עצמו מגיע, ואיזה תועלת הוא מספק לאדם עצמו, אם בכלל וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו, במקומות אחרים וכולי. ובסיכומו של ...

... עושה את אותה הפעולה, רק משום שבאותו הרגע, בתת המודע של האדם, הוא חושב שאותה הפעולה תביא לו יותר תועלת מאשר נזק. והאדם צריך לקחת אירוע בודד, שאותו הוא היה רוצה לשנות כנל, ולשאול את עצמו: למה ברגע הזה ... של תכונות האופי שלו. דהיינו, שהאדם מגלה, למה הוא רגיל לעשות כך או אחרת. ואז, כאשר האדם מגלה מה התועלת שהוא מפיק, מכך שהוא רגיל להתנהג בצורה כלשהי, עכשיו על האדם למצוא אלטרנטיבה רגשית לאותו צורך רגשי. דהיינו, לנסות ...

... אמשיך לחפש את האושר, הרי שבכך חזרנו למצב העכשווי, ואולי אין טעם להתאמץ, כדי להשיג דבר, שאולי ייתן רק תועלת רגעית בלבד. כי מי שמחפש את האושר, ומשיג אושר זמני, שאחכ הוא ממשיך לחפש עוד אושר, הרי שהוא בעצם ... עצמו, מהו הדבר, שאם אשיג אותו, אפסיק לחפש את האושר הנצחי. כי אם החיפוש יימשך, אז הדבר הוא חסר תועלת, ביחס להשגת האושר הנצחי. ונחדד: כי להפסיק לחפש את האושר, פירושו, שהאושר לא מעניין יותר את האדם. זא כי ...

... וכיצד יכול האדם לחזק את הדבקות שלו במטרה? ובאופן כללי אפשר לומר, שהאדם מוכן להתאמץ עבור דבר כלשהו, ככל שהתועלת שהוא חושב שתצמח לו מהמאמץ, גדולה מהעלות של המאמץ. כי האדם רוצה להרגיש טוב וכמה שיותר טוב. ולמאמץ, יש עלות. כי לא כיף להתאמץ. אבל למאמץ, יש גם תועלת. שהיא האפשרות שהמטרה תושג, ואז האדם ירגיש יותר טוב / פחות רע. וככל שהאדם חושב שהמטרה שלו חשובה לו יותר, כך זה מגדיל את התועלת שלו, מהמאמץ. וכך הוא מוכן יותר לסבול, למען האפשרות להשיג את המטרה שלו. כי מטרה שהיא לא ככ חשובה ... לאדם להתאמץ למען משהו, צריך לגרום לו לאהוב את השגת המטרה. וכדי שהאדם יאהב משהו, האדם צריך להתבונן, על התועלת שתצמח לו, מכך שהוא ישיג את המטרה. ונזכיר, כי מנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי, אין שום צורך במאמץ כלשהו, כי אין שום יתרון או חיסרון לשום דבר בעולם. אבל מנקודת מבט יחסית, על האדם להתבונן היטב, על התועלת שתצמח לו מהשגת המטרה שלו, כדי לחזק את האהבה שלו, כלפי המטרה שלו. והדרך של האדם לחזק את האהבה ... אז האדם לא רואה את האפשרות הקלה יותר, להשיג את המטרה הגדולה. ואז נוצר אצל האדם מאמץ מיותר, חסר תועלת אמיתית. וכאשר האדם שואל את עצמו תמיד, למה אני בכלל מתאמץ, אז האדם נזכר תמיד ונשאר ממוקד תמיד, במטרה ...

... אם רצונו הוא נגד בריאותו. כי העשיר ניכר בכך שהוא מבזבז את כספו, גם על מה שלא מביא לו תועלת. והמלך, יודעים שהוא מלך, דווקא כאשר הוא עושה דברים שרק מלך יכול לעשות, שהם בעיקר דברים שהוא לא מוכרח ... לו לעשות אותם. והרעיון הוא, שהחופש הגדול ביותר, האדם חווה אותו, דווקא כאשר הוא עושה דבר שלא מביא לו תועלת, אלא אפילו מביא לו נזק, ושהאדם עושה אותו, רק משום שככה הוא רוצה לעשות אותו. כי זאת תחושה מדהימה של אגו ענק, שהוא עושה את מה שהוא רוצה, רק משום שככה הוא רוצה, בלי שום תועלת, ואפילו עם נזק. רוצה ועושה, בבחירה חופשית מלאה, בלי שום הגבלה ובלי שום התחייבות כלשהי. וזאת הסיבה האמיתית שבגללה ...

... הוא תמיד מתרגל לזה אחרי זמן כלשהו, והוא שוב פעם לא מרוצה. ולכן האדם מבין, שלא תצמח לו הרבה תועלת מכך שהוא ינסה לשנות את המציאות, ולכן הוא חווה עייפות מהמאבק שלו במציאות. כי האדם נמצא כל הזמן במאבק ... את הסיבה שבגללה הוא חווה חוסר חשק לעשות דברים. דהיינו, להבין, שהוא חווה שהמאמץ שלו לעשות את הדבר, גדול מהתועלת שתצמח לו מאותו הדבר. וככל שהאדם מתאמץ יותר לשנות איזה דבר, כך בעצם הוא מזדהה יותר עם המחשבה שלו, ...

... אז יש לו ציפיות מהמציאות, שאינן יכולות להתגשם, ואז נוצרת אכזבה ודיכאון וכולי. וכמו כן, על האדם לדעת, איזו תועלת בדיוק תצמח לו מכך שהוא ישיג את מה שהוא רוצה להשיג. ועל האדם לדעת, איזו תועלת, לא תצמח לו, גם אם הוא ישיג את מה שהוא רוצה להשיג. כי לפעמים האדם מצפה להשיג תועלת גדולה מאוד מאיזה דבר, שלא יכול לספק לו ככ הרבה תועלת. ואז כמובן האדם מתאכזב. או שהאדם לא מתאמץ להשיג איזה דבר שיכול להביא לו הרבה תועלת, משום שהוא חושב שהדבר יביא לו פחות תועלת. וגם אז האדם מתאכזב, למרות שהוא כן יכול להשיג את אותה התועלת. והרעיון הוא, שהאדם צריך לתאם ציפיות עם המציאות. ולדעת, מה בשליטתו, ומה לא בשליטתו. ומה הוא כן יכול להשיג, ...

... רוצה, או לא לשמור על הבריאות שלו, לפי מה שהוא רוצה. אבל על האדם לדעת מראש את העלות ואת התועלת שיש בכל אחת מהבחירות שלו. ולזכור, ששמירה על הבריאות יותר מידי, היא בעצמה פוגעת בבריאות. ובסיכומו של דבר, על ...

... מתנהג בצורה מסוימת, אז תת המודע של הילד, מפיק מכך הנאה גדולה, שהילד עצמו לא מודה ולא מבין, את התועלת האמיתית, שהוא מנסה להשיג מהפעולה שלו. וכאשר רוצים לגדל ילדים מאושרים, אז צריך תמיד להסתכל על הצורך הרגשי, שנמצא ...

... לפעמים עושה דווקא את ההפך ממה שאמרו לו, גם אם זה גורם לו לנזק. וזה בגלל שהוא מפיק הנאה ותועלת מאוד גדולה, מתחושת החופש והכבוד שהוא מקבל, כאשר הוא עושה כרצונו, ולא כפי מה שאמרו לו, שנכון עבורו לעשות. ...