אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה הדרכת מורים, הדרכה למורה חדש, איך לגרום לתלמידים להקשיב לך? חוסר קשב, תלמידים לא מקשיבים, קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות ריכוז של ילדים, ילדים מרעישים בכיתה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
7:41הדרכת מורים, הדרכה למורה חדש, איך לגרום לתלמידים להקשיב לך? חוסר קשב, תלמידים לא מקשיבים, קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות ריכוז של ילדים, ילדים מרעישים בכיתה
למה ילדים לא מקשיבים בשיעור?

השאלה המרכזית שאליעד כהן מתמודד איתה היא איך לגרום לילדים להקשיב בכיתה בלי להשתמש באיומים, בצעקות או בסנקציות. לטענתו, ילדים לא מקשיבים לא בגלל בעיה פיזית כמו חרשות, אלא מפני שהם מרוכזים בדברים שמעניינים אותם יותר. המוח של כל ילד, כמו כל אדם, שואל באופן תת - מודע "מה יביא לי הכי הרבה תועלת או הנאה ברגע זה?" וכך הוא מחליט במה להתמקד. אם השיעור לא נתפס כמועיל או מעניין, הילדים יבחרו להתמקד בדברים אחרים.

איך לגרום לילדים להקשיב בלי ענישה?

כדי לגרום לילדים להקשיב מבלי להשתמש בענישה או בכפייה, אליעד מציע שני כיוונים עיקריים:
  • יצירת עניין וחוויה חיובית - יש לגרום לילדים להבין שיקבלו תועלת והנאה מההקשבה.
  • שימוש מושכל בענישה - להפוך את הענישה למינימלית אך אפקטיבית, כך שילדים יקשיבו מתוך חשש מעונש, אך בלי להפחיד אותם יותר מדי.
לדוגמה, במקום לאיים בעונש חמור ודרמטי כמו צעקות קיצוניות, אפשר להוריד את הווליום של האיום ולראות אם הוא עדיין אפקטיבי. חשוב להבין מה בדיוק מפחיד את הילדים, ולהשתמש בזה באופן מתון ככל האפשר.

כיצד להתמודד עם ההבדלים ברצונות של הילדים?

בעיה מרכזית שאליעד מעלה היא שכל ילד מעוניין בדברים שונים. חלק רוצים לשחק כדורגל, אחרים בבובות או בפעילויות אחרות. לכן אי אפשר לתת פתרון אחיד שיספק את כולם. כפתרון הוא מציע שני רעיונות מעשיים:
  • למצוא את המכנה המשותף - לאתר תחומים שרוב הילדים מעוניינים בהם ולשלב אותם בשיעור.
  • לחלק את השיעור לכמה נושאים - לתת לכל קבוצת ילדים משהו שמתאים לתחומי העניין שלהם, באופן שחלק מהשיעור יענה על הצרכים של קבוצה מסוימת, וחלק אחר על הצרכים של קבוצה אחרת.
מדוע איומים וצעקות עובדים על ילדים?

אליעד מסביר כי איום וענישה עובדים פשוט כי הם מפחידים, וילדים (כמו מבוגרים) נוטים להימנע מכאב ומדברים מפחידים. כשהילד מרגיש מאוים הוא מתרכז בהימנעות מהעונש, ולכן מיד יקשיב למי שמפעיל את האיום. המורה, לדוגמה, יכולה לאיים בהתקשרות להורים, ואז הילד יעדיף להקשיב ולהימנע מכך.

האם אפשר להוריד את רמת ההפחדה ולשמור על הקשבה?

אם מה שעובד בכיתה הוא מורה שנכנסת וצורחת, אפשר לנסות להוריד את הטון של הצעקה ולבדוק אם הילדים עדיין מקשיבים. חשוב להבין למה בדיוק הם מפחדים - מהאמירה ("שב במקום!", "אתקשר להורים!") או מהעוצמה של הצעקה. אם מה שעובד הוא עצם האמירה, אפשר לנסות לומר זאת בטון רגוע יותר ולראות אם ההשפעה נשמרת.

למה ילדים משנים בקלות את מוקד תשומת הלב שלהם?

אליעד כהן מסביר שילדים מסוגלים לעבור מריכוז מלא בדבר אחד לדבר אחר בקלות, כי הריכוז שלהם הוא רגעי ותלוי בחשיבות הרגעית שהם מייחסים לנושא. אם ילד עסוק מאוד במשחק ופתאום מישהו בא בצורה מאוד מחייבת ואומר לו לעשות משהו אחר, הילד יכול לשנות את תשומת הלב מיד, כיוון שה"מחויבות" שלו משתנה לפי מידת הוודאות והנחרצות של ההוראה.

איך ליצור אצל הילדים עניין משותף ומחויבות?

מורה הציגה מצב שבו ילדים רבים רוצים לעזור לה בכיתה, ואלו שלא מקבלים הזדמנות מרגישים מקופחים. אליעד מנתח את המצב ומסביר שהילדים רוצים לעזור מפני שכך הם מרגישים מוערכים וחשובים. הוא מציע שני פתרונות:
  • יצירת משימה כיתתית גדולה שכל הילדים יכולים להשתתף בה.
  • שימוש בשיטת תורנות - בכל שיעור ילדים אחרים יקבלו את ההזדמנות לעזור, כך שכולם ירגישו שיש להם ערך וזמן השתתפות מוגדר.
אליעד מדגיש ששימוש בתורנות חייב להיות ברור לילדים, כך שכל אחד ידע שהתור שלו יגיע.

האם יש פתרון מושלם לבעיה של חוסר הקשבה?

אליעד מציין שאין פתרון מושלם וחד - משמעי שיספק תמיד את כל התלמידים. כל כיתה וכל ילד דורשים גישה שונה. לכן הוא מציע שילוב של מספר גישות:
  • מציאת מכנה משותף לרוב הילדים.
  • שימוש במשימות קבוצתיות ותורנויות.
  • הפעלת סנקציות בצורה מינימלית.
  • בניית שיעורים מגוונים שמתאימים לכמה שיותר סוגי עניין של ילדים.
מה העקרונות המעשיים ליישום בכיתה?

לסיכום, אליעד כהן מציע כמה עקרונות פרקטיים ליישום יומיומי:
  • הפיכת הנושאים בכיתה למעניינים ולבעלי ערך עבור הילדים.
  • שימוש בסנקציות מתונות ובדיקת האפקטיביות שלהן.
  • תכנון משימות שמאפשרות לכל ילד להרגיש שהוא תורם לכיתה.
  • הכרה בכך שילדים שונים דורשים גישות שונות והוראה גמישה.
  • יצירת תחושת ערך ומחויבות אישית של כל ילד דרך השתתפות פעילה בשיעור.
אליעד מסביר שתמיד יש למצוא את האיזון בין הגישה החיובית והנעימה ("הגזר") לבין שימוש בגבולות ברורים ובמידת הצורך ענישה ("המקל"). שילוב נכון בין השניים מאפשר להגדיל את הקשב, הכבוד וההשתתפות של הילדים בכיתה.
למה ילדים לא מקשיבים בכיתה?

בפתיחת השיחה, נשאלה שאלה כיצד אפשר לגרום לילדים להקשיב בכיתה מבלי להפעיל עליהם סנקציות ולצעוק עליהם. הועלתה בעיה שהילדים "לא מקשיבים", כאילו הם "חרשים", מפני שכל אחד עסוק בעצמו ובמה שמעניין אותו. עלתה גם טענה שבגלל שהם כל הזמן צועקים ועוסקים בעצמם, אין להם אפשרות לשמוע את המורה, ובהחלט לא בגלל שהם באמת חרשים.

איך גורמים לילדים להקשיב בלי סנקציות?

במהלך הדיון הוסבר שהעיקרון הבסיסי הוא שילדים (כמו כל בני האדם) מתרכזים במה שמעניין אותם או במה שהם מאמינים שיביא להם את התועלת הגדולה ביותר. יש שני מסלולים עיקריים להשיג זאת:

1. לגרום להם להאמין שיקבלו תועלת אם יקשיבו (צורת הגמול החיובי).

2. לגרום להם לפחד מהעונש אם לא יקשיבו (צורת הגמול השלילי).

כשמנסים להימנע מסנקציות וכפייה, חשוב לחפש דרכים להפוך את השיעור למעניין ורלוונטי עבורם. הוסבר גם שהילדים כל הזמן שואלים בתת מודע "איפה הכי טוב לי להתרכז?" ואם הם לא מוצאים עניין בשיעור, הם נוטים להתרכז בדברים אחרים.

איך להתמודד עם הבדלים בין ילדים שונים?

עלתה שאלה מעשית: מה עושים כשמדובר בקבוצה גדולה של ילדים (למשל חמישים ילדים), שלכל אחד מהם יש רצונות שונים ומגוונים. הודגש שאין נוסחה אחידה שיכולה לרצות את כולם, מפני שלכל ילד יכול להיות עניין שונה (כדורגל, בובות, וכדומה). אחד הפתרונות המוצעים היה לנסות למצוא "ממוצע" של הדברים שמעניינים את רוב הילדים ולשלב אותם בשיעור, או לחלק את השיעור לכמה חלקים, כך שכל חלק יענה על צורך של קבוצת ילדים אחרת.

למה איומים וענישה עובדים לפעמים?

נאמר שבפועל, איום או סנקציה "מפחידה" גורמים לילדים להקשיב, מפני שאף אחד לא רוצה לסבול. כשילד או אדם יודע שעלול לכאוב לו ממשהו, הוא יתמקד בהימנעות מאותו כאב ולכן יקשיב למי שמאיים עליו. זהו ההסבר לכך שכלים של פחד וצעקות, כמו איום להתקשר להורים או להעניש, גורמים לילדים לשתוק ולהקשיב. אולם, המורה שהציגה את השאלה הביעה רצון למצוא דרך חלופית או לפחות פחות אגרסיבית.

האם להשתמש בסנקציות במינון נמוך?

נשאלה שאלה כיצד להפעיל סנקציות באופן "פחות חמור" ועדיין להשיג שקט ומשמעת בכיתה. הוסבר שאם מה שעובד בצורה קיצונית הוא מישהו שנכנס ומצעק בקול חזק, אולי אפשר לנסות להוריד את הווליום ולראות אם עדיין תתקבל תוצאה דומה. אך גם הובהר שאם לא יודעים בדיוק ממה הילדים מפחדים, לא בטוח שניתן לשכפל את טקטיקת ההפחדה בצורה "רכה" יותר בלי לאבד את האפקט.

מה הקשר בין דיבור מוחלט לבין הקשבה של הילדים?

כדי להבין מדוע צעקות גורמות לילד להקשיב, הודגש שילדים לעתים "מחויבים" מאוד לרצון רגעי שלהם (לשחק, לדבר וכדומה), אבל בקלות הם יכולים לעבור ולהיות "מחויבים" פתאום לרעיון חדש אם הוא מוצג בצורה מוחלטת ותקיפה. הילד שנראה קודם עסוק בדבר כלשהו, עלול ברגע להפסיק את עיסוקו אם מישהו ניגש אליו מאוד בוודאות ונחרצות ודורש ממנו משהו, כי אז "המחויב שלו" משתנה.

איך לחלק אחריות וליצור עניין משותף?

נראה שהרבה ילדים דווקא רוצים להשתתף ולעזור, מתוך רצון לקבל כבוד וערך. המורה סיפרה שילדים כועסים כאשר רק אחד או שניים מקבלים הזדמנות לעזור לה, וכל השאר מרגישים מקופחים. אחת ההצעות שהועלו היא ליצור משימות כיתתיות גדולות, כך שכל הילדים יוכלו להשתתף ולהרגיש שהם תורמים במידה שווה. אפשר גם לשלב שיטה של "תורנות": בכל שיעור קבוצה אחרת משתתפת בעזרה, וידוע שבשיעורים הבאים כולם יקבלו תור לעזור. באופן זה נמנע מצב של ריב על הזכות לעזור.

האם יש פתרון מלא לכולם?

הוסבר שלא תמיד ניתן לפתור לחלוטין את הבעיה, מפני שכל אחד מהילדים דורש יחס ועניין אחרים. לפעמים משלבים שיטות: קצת סנקציות עדינות וקצת עניין, מאתרים את המכנה המשותף שמשותף לרוב הילדים, וגם נותנים במה למיעוטים עם רצונות שונים. חשיבה יצירתית יכולה לאפשר בניית שיעורים גמישים יותר, כך שגם מי שמרגיש צורך מיוחד מקבל את חלקו, ובמקביל נשמר סדר כללי.

איך מיישמים בפועל?

לסיכום הרעיונות, יש כמה עקרונות שימושיים:
  1. למצוא דרכים להפוך את הנושא למעניין עבור התלמידים, על ידי קישורו למה שהם מרגישים שייתן להם ערך או כבוד.
  2. לבחון אם אפשר לממש סנקציות קלות יותר, תוך בדיקה אם ההשפעה עדיין מספקת.
  3. לארגן משימות כך שכל ילד ירגיש שהוא תורם, בין אם דרך תורנויות או דרך פרויקטים קבוצתיים גדולים.
  4. להבין שהבדלים בין ילדים דורשים גמישות ושילוב של דרכי הוראה מגוונות (כדורגל, אומנות, פעילויות יצירה וכדומה).
  5. לזכור שתמיד עובדים במרחב שבין "גזר" ל"מקל": מי שהסנקציות לא מתאימות לו, יכול להדגיש יותר את התועלת והכיף, אך לעתים לא ניתן לוותר לחלוטין על מסגרת של כללים ברורים עם השלכות.
ש: איך אני יכולה לגרום לילדים בכיתה שיקשיבו לי בלי להפעיל סנקציות ולצעוק עליהם ולהפחיד אותם שזה מה שרוב המורים עושים.

אליעד: התשובה פשוטה הם לא מקשיבים הם חרשים כאילו להקשיב להם כי הם כאילו לא שומעים אותך?

ש: הם לא חרשים אבל מרוב הצעקות של עצמם הם לא שומעים אותי.

אליעד: לא הבנתי יש להם בעיה שהם חרשים?

ש: הם לא חרשים.

אליעד: אז מה זאת אומרת לא מקשיבים לך מה הכוונה?

ש: הם לא איתי הם עם עצמם.

אליעד: סתם לא משנה בואי נתקדם תקשיבי פשוט בן אדם מקשיב למה שמעניין אותו אם תעשי דברים שמעניינים אותם הם יקשיבו לך ממש פשוט, הילדים שאת מלמדת בכיתה הם בני אדם בני אדם רוצים להרגיש טוב הם כל הזמן מרכזים במה שהם חושבים שיעשה להם הכי טוב להתרכז בו, שנייה הם בודקים מה הם חושבים מה הכי יעשה לנו להתרכז הכי טוב ומה יעשה לנו הכי טוב זה להתרכז.

ש: במה?

אליעד: הם בודקים המוח של הבן אדם שואל אותו בתת מודע מה אתה חושב שאם תתרכז בזה יביא לך הכי הרבה תועלת בזה תתרכז, אוקי עכשיו אפשר או לאיים עליהם שאם הם לא יקשיבו הם יקבלו עונש מאוד נורא ואז הם מקשיבים כדי שלא יהיה להם רע או שאם יקשיבו יהיה להם מאוד טוב ואז הם מקשיבים כדי שיהיה להם טוב זהו.

ש: אוקי אני רוצה יותר טוב אבל איך אני עושה טוב לכולם תחשוב שזה חמישים, נגיד אני אומרת סתם מקרה קיצוני חמישים ילדים כל אחד מעניין אותו משהו אחר כל אחד כאילו הטוב שלו.

אליעד: את רוצה את האמת כנוסחה אין לזה תשובה אין לזה פתרון זה כמו לשאול איך אני יכולה למלא לכולם את אותו רצון לא מי אמר שכולם רוצים את אותו דבר.

ש: אז נלך על הפתרון של הסנקציות.

אליעד: רגע שנייה תעצרי.

ש: כי זה באמת עובד.

אליעד: תעצרי שנייה לא שנייה מההתחלה, את יודעת שאנשים לא רוצים שיכאב להם זה המחנה המשותף של כולם אז מי שלא יקשיב נכאיב לו אז כאילו פתרנו את הבעיה את מבינה לכן זה עובד אבל אם את רוצה דרך הטוב מה כולם רוצים מאיפה אני יודע מה הם רוצים הוא רוצה עכשיו לשחק כדורגל הוא רוצה לשחק בבובות איך נדע מה הם רוצים, אם נגיד לדוגמה אחד רוצה לשחק והיית עושה שיעורי כדורגל הם היו מקשיבים נכון אבל מישהו אחר רוצה לשחק משהו אחר זה קודם כל שורש הבעיה שתביני את שורש הבעיה.

ולכן הפתרון אומר שתנסי לראות מה כולם רוצים ותנסי למצוא ממוצע בממוצע מה רובם רוצים או מה בממוצע הם רוצים או משהו כזה או נגיד תיקחי שלושה דברים מרכזיים שהם רוצים ותחלקי את השיעור לשלושה חלקים נגיד או כל פעם קצת וקצת משהו כזה.

ש: אוקי נגיד אני רוצה לכיוון של הסנקציות אבל עדיין איך אני להפעיל סנקציות.

אליעד: שמה?

ש: נגיד אני הולכת לכיוון הסנקציות איך אני יכולה להפעיל סנקציות בצורה הכי פחות כאילו מחמירה.

אליעד: לפי הצורך מה זאת אומרת לא הבנתי את השאלה.

ש: אם נגיד הדבר שהכי עובד הכי טוב שאני קוראת למורה נגיד נכנסת מורה צורחת על כולם מפחידה את כולם וכולם שקט דממה כמו דגים.

אליעד: אוקי.

ש: זה עובד מצוין איך אני יכולה לעשות את אותו דבר פחות חמור ושזה עדיין יעבוד כאילו או שזה לא יעבוד.

אליעד: מה המהות של החמור לא הבנתי את השאלה?

ש: פחות כאילו עכשיו לעשות שם טרור כאילו שלא כולם ממש יפחדו כאילו יפחדו קצת במידה.

אליעד: אז אפשר להגיד למורה לצעוק עליהם פחות ולראות אם זה עובד, שנייה אם זה לא עובד סימן שאין אפשרות אם זה עובד אז שתצעק עליהם פחות אבל זאת לא האמת, האמת היא למה מפחדים מהמורה מה המחויב שלהם מה הם מפחדים מה המורה צועקת מה היא אומרת להם.

ש: שהיא תרביץ להם לא יודעת מה הם מפחדים.

אליעד: אז תבררי ממה הם מפחדים אם אנחנו לא יודעים ממה הם מפחדים אז איך נפחיד אותם גם אנחנו.

ש: היא צועקת נורא חזק זה מפחיד גם אני מפחדת.

אליעד: מה היא אומרת?

ש: "שב במקום" לא יודעת "אני אתקשר להורים שלך".

אליעד: סבבה אז תגידי גם את את זה.

ש: אתה אומר לעשות את אותו דבר רק בשקט.

אליעד: יש פה עוד שכל מעניין השכל הוא כזה דבר שילד קטן לפעמים כשהוא רוצה משהו הוא רוצה אותו כאילו זה הדבר הכי חשוב בעולם נכון אבל מצד שני הוא גם יכול תוך שנייה לשכוח שהוא רצה את זה בכלל כאילו זה הדבר הכי לא חשוב בעולם, עכשיו מה זה אומר זה אומר שכשמצד אחד הם מאוד מרוכזים בדברים שלהם מאוד מרוכזים אבל מצד שני הם כאילו הופכים את הצורה למחויבת הוא אומר זאת הצורה זה מה שמחויב לי בלי סיבה ככה אבל מצד שני אם את נגיד תצעקי עליו ותגידי לו שב אז פתאום יש לו צורה אחרת שהיא מחויבת לו.

כאילו אין היגיון למה קודם עניין אותו זה אז הוא פשוט ברגע שאת מדברת במחויב אז המחויב שלך לוקח את המחויב שלו כי זה לא שיש משהו באמת שעניין אותו סתם בראש שלו הולך איזה משהו אז את כאילו, המהות היא שאת מדברת בצורה מחויבת כאילו בוודאות במוחלטות.

ש: אוקי אז אולי אני גם יכולה לקחת את המחויב שלהם ולהפוך אותו למשהו שהם יכולים להתרכז איתו.

אליעד: מה זאת אומרת תסבירי.

ש: נגיד רוב הילדים איך שאני באה ישר קופצים עלי שהם רוצים לעזור לי במשהו ועל זה כאילו הם אחר כך נעלבים "למה נתת לו שיעזור לך ולמה אני לא יעזור לך" כולם רוצים להיות העוזרים שלי סבבה ועל זה הם אחר כך.

אליעד: רגע בא נחשוב מה השכל שבדבר מה השכל שבדבר הם כנראה ילדים קטנים ובגלל שהם ילדים קטנים הם מרגישים נחותים וחלשים ואז ברגע שהם העוזרים שלך הם מקבלים כבוד וערך ואז הם מרגישים אנשים חשובים זאת אומרת זה המחויב שלהם.

ש: ואיך אני יכולה להפוך את זה נגיד למשהו.

אליעד: אז בא נחשוב בהיגיון אז האם כולם יכולים לעזור לך במשהו אולי, אולי נמצא משימה שכולם צריכים לעזור נמצא דבר שהוא מספיק גדול שכולם צריכים לעזור בו, דבר שני אולי אפשר ללמד אותם על איזה משהו שהם יחשבו שכשהם ילמדו את זה הם יקבלו נגיד כבוד ממישהו אחר נגיד "בוא נלמד אותכם איך להכין להורים שלכם משהו, בוא נלמד אותכם לעשות משהו שיגרום להם לחשוב שהם אנשים חשובים שהם לא סתם ילדים קטנים" שמישהו מעריך אותם ומתייחס אליהם ברצינות נגיד.

ש: ציור כללי.

אליעד: פשוט מוצאים מה הסיבה מה המחויב שלהם ממלאים את הרצון.

ש: גם לעשות איזשהו סדר בא נגיד שכל פעם שאת מגיעה.

אליעד: דברי לפה מה היא יכולה לעשות?

ש: שכל פעם שהיא נכנסת לכיתה אז שהיא פשוט תיצור סדר אפילו רשימה שמית שכל פעם חמישה ילדים אחרים לדוגמה הם העוזרים שלה ואז לא יהיה תוהו ובואו.

אליעד: ומה עם כל השאר שמבואסים?

ש: אבל יודעים שפעם אחרת יהיה התור שלהם.

אליעד: אבל זה לא מעניין אותם, לא יש פה שתי שאלות שאלה אחת זה איך לגרום להם לא לריב זאת שאלה אחת אבל המהות של השאלה פה לא הייתה איך לגרום להם לא לריב אלא איך לגרום להם לאלה שלא עוזרים לא להפריע כי רע להם כי הם לא עוזרים.

ש: להתנות את זה שמי שלא מפריע יכול להיות עוזר.

אליעד: אין לזה פתרון כאילו מה אז כולם ישתקו את לא יכולה לתת לכולם להיות עוזרים שלך אין אופציה כזאת אלא אם כן עוד פעם אלא אם כן לוקחים איזה משימה ממש גדולה שכולם מרגישים שהם חלק מאיזה משהו שייכות או משהו כזה. יש לך עוד משהו בנושא הזה בהקשר הזה?

ש: יש לי הרבה דברים אבל לא.
להוציא מפרופורציה לארגן משימות אומנות שתי שאלות ללא פיתרון מנהל רצינות לדבר למידה הדרכה להורים הפרעות adhd איך לגרום איך לגרום לתלמידים להקשיב לך בעיה בעיות בעיות קשב בעיות קשב וריכוז בעיות ריכוז בעיות ריכוז של ילדים בעיית קשב בעיית קשב וריכוז בעיית ריכוז הדרכה הדרכה למורה חדש הדרכה למורים הדרכת הדרכת מורים הפרעות קשב הפרעות קשב וריכוז הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים הפרעות קשב וריכוז של ילדים הפרעות ריכוז הפרעת קשב הפרעת קשב וריכוז הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים הפרעת קשב וריכוז של ילדים הפרעת ריכוז הקשבה חוסר קשב ילד ילדה ילדים ילדים מרעישים בכיתה לגרום לגרום לתלמידים להקשיב לך להקשיב להקשיב לך קשב קשב וריכוז קשב וריכוז אצל ילדים קשב וריכוז של ילדים ריכוז ריכוז וקשב תלמיד תלמידים תלמידים לא מקשיבים
ביקורתיות, ביקורת מוצלחת, איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לקבל ביקורת? NLP, איך לשכנע אנשים? ביקורת בונה, ביקורת הורסת, ביקורת אפקטיבית, ניהול עובדים, השפעה על אנשים
ביקורתיות, ביקורת מוצלחת, איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לקבל ביקורת? NLP, איך לשכנע אנשים? ביקורת בונה, ביקורת הורסת, ביקורת אפקטיבית, ניהול עובדים, השפעה על אנשים
... ביקורת מוצלחת, איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לקבל ביקורת? NLP, איך לשכנע אנשים? ביקורת בונה, ביקורת הורסת, ביקורת אפקטיבית, ... עובדים, השפעה על אנשים איך להעביר ביקורת בצורה שיקשיבו לה? אחת השאלות החשובות שעולות בתחום השכנוע והתקשורת בין אנשים היא: איך אפשר להעביר ביקורת בצורה כזו שהאדם ששומע אותה באמת יקשיב ויקבל אותה, ולא יתנגד או ידחה אותה? אליעד כהן מציג גישה מעמיקה לסוגיה זו ומפרק אותה ... או דוחים ביקורת. מדוע השאלה איך להעביר ביקורת זהה לאיך לגרום למישהו לפעול? אליעד מסביר כי השאלה כיצד להעביר ביקורת באופן אפקטיבי היא למעשה אותה השאלה של איך לגרום למישהו לעשות משהו?. כדי שמישהו יפעל, הוא צריך להאמין שהפעולה תוביל אותו למצב טוב יותר ... במקום אחר לעומת המצב הנוכחי. לכן, השאלה האמיתית היא כיצד לגרום לאדם להרגיש באופן ברור וחד משמעי שטוב לו יותר במקום החדש מאשר במקום שבו הוא נמצא כרגע. מהם שני סוגי הביקורת, ואיך הם משפיעים על ההקשבה? אליעד מחלק את הביקורת לשני סוגים מרכזיים: ביקורת מחויבת: זו ביקורת שנאמרת ... הביקורת המחויבת יכולה להוביל לכך שהוא בכלל לא יקשיב, כי הוא יעדיף לא להאמין שאתה צודק לגביו. מדוע ביקורת אפשרית לא תמיד יעילה? מנגד, ... ההפוכה מהרצויה. אז איך בכל זאת אפשר לגרום למישהו להקשיב ולקבל ביקורת? אליעד מסביר שהגישה האפקטיבית ביותר תהיה לשלב בין שני העולמות: מצד אחד, ... ביקורת הורסת? למה השאלה איך להעביר ביקורת כך שמישהו יקשיב דומה לשאלה איך לגרום למישהו לעשות משהו? הדיון נפתח בכך שהשאלה איך להעביר למישהו ביקורת כדי שהוא יקשיב לך, דומה לשאלה הכללית יותר איך לגרום למישהו לעשות משהו. הרעיון הוא שמישהו פועל רק כשהוא חושב שיהיה לו יותר טוב מהרע, ולכן ... כך שלילית, עד כדי שהוא יתנתק לגמרי מהביקורת ולא ירצה להקשיב בכלל. לכן אחד הדגשים הוא להדגיש את התועלת הגלומה בשינוי (כלומר כמה טוב שם), ובמקביל ... ישמע לך. תשובה, איך מפרקים את השאלה הזאת למקום אחר, איך לגרום למישהו, איך להעביר ביקורת על מישהו ושהוא ישמע לך. זה בעצם לשאול איך לגרום למישהו לעשות משהו. נכון, וזה בעצם לשאול מה גורם למישהו לעשות משהו. אז מה גורם למישהו ... כשאתה מעביר למישהו ביקורת, עכשיו תסתכל טוב טוב, תתרכזו טוב טוב כי זה הכל דברים שמורכבים אחד מהשני, אם אתה תעביר עליו את הביקורת בצורה ... כי זאת לא ביקורת מחויבת. אבל לכן אם אתה רוצה שמישהו יקשיב לך לביקורת אתה צריך לעשות הפוך, אתה צריך כשאתה מעביר עליו ביקורת לדבר רק ... אם אתה תעביר עליו ביקורת בצורה אפשרית למה שהוא יקשיב לך, תגיד לו טוב זה לא משנה אתה יודע, הכל בסדר אבל תשנה, למה שהוא יקשיב לך. אז לכאורה אתה צריך להעביר עליו ביקורת בצורה מחויבת, אלא מה למה זה לא ... לו בצורה מוחלטת שהוא לא טוב אז הוא אומר רגע אם אני אקשיב לו ואאמין לו אז אני ארגיש רע עם עצמי שאני לא טוב אז עדיף לי לא להקשיב לו, אז הוא לא מאמין לך וממילא הוא לא עושה את מה שאמרת לו. זאת אומרת מצד האידיאל עדיף ... שאם זה יהיה תקיף מדי זה דווקא יגרום לו לא לרצות להקשיב שהוא לא בסדר ואז דווקא הוא יעשה את הפעולה ההפוכה ויגיד לא נכון, והכי טוב תעשה הפוך על ... לעשות אחרת זה יגרום לו להרגיש מאוד רע אז למה שהוא יקשיב לך, יש פה פרדוקס. וזה גם הסיבה שאנשים נגיד לא מצליחים לשנות הרגלים, למה הם ... לא נכון, טוב שאני מעשן ואני אמשיך לעשן, אז תגיד טוב תקשיב, אז אתה יודע אתה לא בן אדם רע שאתה מעשן, טוב מאוד שאתה מעשן, טוב אז אם אתה אומר טוב ... לו את זה בצורה הפוכה. ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה איך לגרום למישהו להקשיב לך בדיוק כמו שאין תשובה מוחלטת לשאלה איך לגרום לעצמך לשנות את המעשים שלך, בדיוק כמו שאין תשובה מוחלטת לשאלה
שיטת המקל והגזר, המקל או הגזר, הגזר או המקל, תמריץ חיובי, תמריץ שלילי, הנעת אנשים, לגרום למישהו להקשיב לך, המקל והגזר, הגזר והמקל, שיטות שכנוע, טכניקות שכנוע, שיטות מכירה, איך למכור?
שיטת המקל והגזר, המקל או הגזר, הגזר או המקל, תמריץ חיובי, תמריץ שלילי, הנעת אנשים, לגרום למישהו להקשיב לך, המקל והגזר, הגזר והמקל, שיטות שכנוע, טכניקות שכנוע, שיטות מכירה, איך למכור?
... המקל והגזר, המקל או הגזר, הגזר או המקל, תמריץ חיובי, תמריץ שלילי, הנעת אנשים, לגרום למישהו להקשיב לך, המקל והגזר, הגזר והמקל, שיטות שכנוע, טכניקות שכנוע, שיטות מכירה, איך למכור? איך אני גורם לאנשים להקשיב לי ולחשוב שמה שאני אומר חשוב? ההתחלה של השיחה מתחילה בשאלה איך לגרום לאנשים להקשיב לנו ולחשוב שמה שאנחנו אומרים חשוב. בשלב הראשון, אליעד שואל את השואל מה בדיוק הוא רוצה להבין, האם הוא מתעניין בזה בגלל שהוא רוצה שיקשיבו לו או שמא יש כאן שאלה אחרת. הוא מבקש להסביר את השאלה לעומק ולדייק אותה. בהמשך, הוא מסביר שהצורך הזה בעניין של להקשיב לא נובע רק משיקול של מה חשוב לנו באופן אישי, אלא גם כחלק מהתהליך שבו אנחנו בקשר עם אחרים. ההבנה לגבי המשחק החברתי בהמשך, אליעד מתאר את החיים כמשחק שבו אנחנו בקשר עם אחרים, וכחלק מהמשחק הזה יש צורך לדעת איך לתקשר בצורה שמאפשרת לאנשים להקשיב לנו. אליעד מסביר ששיחה או תקשורת עם אחרים לא בהכרח נובעת מתוך רצון להיות מאושר או למצוא את האמת, אלא מתוך הצורך להיות בתוך משחק חברתי עם אחרים ולהשפיע עליהם. בשלב הזה, ... את המניעים הפנימיים של עצמנו. הקול הפנימי והשפעתו כאשר השואל מתחיל להבין את ההשפעה של התקשורת הפנימית שלו, אליעד עובר לדבר על הדיאלוג הפנימי. הוא מסביר שהשאלה איך לגרום לאדם אחר להקשיב לנו היא למעשה שאלה שמתחילה בתוך הדיאלוג הפנימי של כל אחד מאיתנו. כלומר, כל אדם שואל את עצמו איך לגרום לכל הרצונות הפנימיים שלו להקשיב לרצון הדומיננטי ביותר. אליעד מסביר שכאשר אדם מציב לעצמו יעד או משימה, הוא צריך להבין איך להפעיל את כל הרצונות הפנימיים שלו כך שכל הרצונות יזוזו לכיוון אחד. בכך, הוא מרחיב את הדיון לא רק על איך לגרום לאחרים להקשיב, אלא גם על איך לגרום לעצמנו להקשיב לרצונות שמובילים אותנו קדימה. מהי הדרך לגרום למישהו להקשיב לך? כאשר השואל חוזר לשאול איך לגרום לאדם אחר להקשיב לו בנוגע לנושא מסוים, אליעד מתחיל לפרט על איך בדיוק ניתן לעשות זאת. הוא מבהיר שברגע שאנחנו רוצים להפעיל שכנוע או תשומת לב, יש צורך לבחור את הנושא או הדרך לדבר שיתאימו ... בהכרח מה שאנחנו רוצים להגיד, אלא איך נוכל לקשר את הדברים שאנחנו אומרים לדברים שהוא רואה כטובים בעיניו. מה קורה אם הנושא לא מעניין את האדם השני? בהמשך, אליעד שואל איך לגרום למישהו להקשיב לנו כשמה שאנחנו מדברים על אינו מעניין אותו. כאן השואל מציין שהוא יצטרך לחבר את הנושא הרצוי לרצון האישי של האדם השני. אליעד מסביר שצריך להבין איך הנושא שאנחנו מציעים יכול להשפיע על האדם, לא בהכרח ישירות אלא באופן עקיף. הוא מוסיף כי הרבה פעמים אנשים לא מוכנים להקשיב למשהו שלא מעניין אותם, אך אם הם יראו איך זה קשור אליהם, יש סיכוי גבוה שהם יתחילו להקשיב. ההבנה של המניעים הפנימיים של אנשים השלב הבא בהסבר של אליעד הוא הבנת המניעים הפנימיים של אנשים והקשרם לתקשורת. הוא מסביר שחשוב לדעת לא רק מה מעניין את האדם השני, אלא גם ... עצמו מה רצונו האמיתי. אליעד מדגיש שיש לזה משמעות גם כאשר אנו מנסים להשפיע על אחרים, כיוון שבסופו של דבר השאלה היא איך אנחנו יכולים לגרום לאדם להרגיש שזה שווה לו להקשיב לנו. מהות התועלת והנזק בהמשך, אליעד עובר להסביר את המהות של התועלת והנזק בשכנוע. הוא מציין שבסופו של דבר, אם אנחנו רוצים לגרום למישהו להקשיב לנו או לעשות משהו, אנחנו צריכים לגרום לו לחשוב שהפעולה הזו תביא לו יותר תועלת מאשר נזק. כלומר, כל פעולה שמישהו עושה, בין אם זה להקשיב לנו או לבצע משימה כלשהי, נובעת מתוך תחושת תועלת אישית. אליעד מסביר שכל אחד יבחר לפעול בצורה שמביאה לו תועלת, ואפילו אם זה לא מעניין אותו, אם הוא חושב שזה יביא לו יתרונות, הוא יהיה מוכן להקשיב. ההשלכות של ההתמקדות בתועלת כשהשואל מעלה שאלה נוספת על איך לגרום למישהו להקשיב לנו, אליעד מפרט את הדרך שבה אנחנו יכולים להשתמש בתועלת כדי לשכנע את האדם. הוא מסביר שעלינו להבין את סולם הערכים של האדם ולזהות את הדברים שהוא רואה כטובים בעיניו. אחרי שנזהה את הדברים שמניעים אותו, נוכל להציג לו את ההקשבה או הפעולה שאנו רוצים שהוא יעשה ככזו שתשפר את מצבו או תביא לו תועלת. שיטות לשכנוע באמצעות סיפור בהמשך השיחה, אליעד מציע לשאול את עצמנו איך הסיפור או הנושא שאנחנו רוצים לשתף יכול להשפיע על האדם. אליעד מדגיש שלא מדובר בהכרח בתוצאה הישירה של המעשה, אלא בהשפעה שהאדם יחשוב שיתקבל ממנו אם הוא יקשיב לנו. אם אנחנו מצליחים לגרום לו להאמין שה
ניהול עובדים, איך לנהל עובדים? טיפים לניהול, טיפים למנהלים, איך לשכנע עובדים? איך לגרום לעובדים להקשיב לך? שכנוע עובדים, כיצד לנהל עובדים? מנהל עבודה, אימון למנהלים, יעוץ למנהלים
ניהול עובדים, איך לנהל עובדים? טיפים לניהול, טיפים למנהלים, איך לשכנע עובדים? איך לגרום לעובדים להקשיב לך? שכנוע עובדים, כיצד לנהל עובדים? מנהל עבודה, אימון למנהלים, יעוץ למנהלים
... עובדים, איך לנהל עובדים? טיפים לניהול, טיפים למנהלים, איך לשכנע עובדים? איך לגרום לעובדים להקשיב לך? שכנוע עובדים, כיצד לנהל עובדים? מנהל עבודה, אימון למנהלים, יעוץ ... לשיתוף פעולה מודע. איך לנהל עובדים ביעילות? איך לוודא שהעובדים מבינים? שיטות לשכנוע עובדים איך לגרום לעובדים להקשיב לך? ניהול עובדים בצורה נכונה מה לעשות כשעובד לא מקשיב? איך למנוע טעויות של עובדים? ש: אולי אני לא יודע תגיד לי אם השאלה הזאת שאתה דיברת ... אני אתן את התשובה עכשיו אני דיברתי גם איתם קודם. עכשיו מה אתה היית צריך לשאול אותו להגיד לו תקשיב אני מקבל אותך איך שאתה אני רק רוצה שתסביר לי את ההיגיון שלך, כשאני אמרתי לך שאתה ... אתן לך דוגמה אתה רוצה אתה לתת דוגמה או שאני אתן דוגמה? ש: כן עדיף. אליעד: אתה אומר לעובד שלך תקשיב אני מבקש כשאתה חותך את זה תשים לב שאתה לא חותך גדול מדי שלא לבזבז חומר והוא חתך ... זאת אומרת מה שאתה חושב שתגיד לבן אדם השני כאילו אם עליך לא מקובלת התשובה אין לי כוח תגיד תקשיב אני מבין שאין לך כוח אבל זה לא מקובל עלי כי. ש: אתה יכול לחזור על זה עוד פעם על ...
רטוריקה, לגרום למישהו להקשיב לך, איך להשתיק מישהו? איך להתווכח עם מישהו? שיטות שכנוע, איך ליצור הקשבה? איך לגרום למישהו להבין אותך? איך לשכנע מישהו? אומנות הויכוח
רטוריקה, לגרום למישהו להקשיב לך, איך להשתיק מישהו? איך להתווכח עם מישהו? שיטות שכנוע, איך ליצור הקשבה? איך לגרום למישהו להבין אותך? איך לשכנע מישהו? אומנות הויכוח
... לגרום למישהו להקשיב לך, איך להשתיק מישהו? איך להתווכח עם מישהו? שיטות שכנוע, איך ליצור הקשבה? איך לגרום למישהו להבין אותך? איך לשכנע מישהו? אומנות הויכוח מדוע אנשים חוזרים על אותה טענה שוב ושוב במהלך דיון? כשמנסים לשכנע מישהו בנושא מסוים, למשל ילד שלא רוצה להכין שיעורי בית, אדם אתאיסט שיש אלוהים, או להיפך אדם דתי שאין אלוהים, מתרחשת לפעמים סיטואציה שבה הצד השני נראה כאילו הוא לא מקשיב כלל. במקום להתייחס להסבר החדש שניתן לו, הוא ממשיך לחזור על אותה טענה פעם אחר פעם. לדוגמה, אם ילד מתנגד להכין שיעורים, אפשר לנסות להסביר לו דרכים שונות ללמוד ביעילות, אך הוא עלול להמשיך ולהתעקש שהוא לא רוצה. דוגמה נוספת ... לא קשור אליך, שהכתם היה שם עוד קודם או שזה לא הגיע מהנעליים שלך, אבל הוא ממשיך להתעקש יש לכלוך ליד הנעליים שלך ולכן לכלכת. הוא לא מוכן להקשיב להסבריך, אלא חוזר שוב ושוב על הטענה שלו. האם חוסר ההקשבה הוא תמיד בעיה של הצד השני? אליעד כהן מציג נקודה חשובה: ייתכן שהצד השני חוזר שוב ושוב על אותה טענה מפני שהוא מרגיש שלא הבינו אותו. לפעמים האדם שחושב שהצד השני לא מקשיב לו, בעצם לא באמת מקשיב לטענות שמועלות מולו. כלומר, ייתכן שהצד שחושב שהוא צודק לא מבין לעומק את מה שהצד השני טוען, ולכן הוא תופס אותו כלא מקשיב. יחד עם זאת, קיימת אפשרות נוספת שבה המשכנע דווקא כן מבין את הצד השני ומתייחס לדבריו בצורה ברורה, אבל הצד השני עדיין חוזר על טענתו מתוך סיבות אחרות, למשל רצון שיסכימו איתו בכל מחיר או אפילו מתוך התעקשות לא לשמוע את הצד השני. כיצד אפשר לגרום לצד השני להקשיב באמת לטענות שלך? לפי אליעד כהן, ישנה שיטה מרכזית וחשובה מאוד שנועדה למנוע חזרה אין - סופית על הטענה של הצד השני: להראות לאדם ... כזו, הצד השני מרגיש שנתנו לו את מלוא תשומת הלב, שהוא נשמע והובן היטב, ולכן הוא כבר לא חש צורך לחזור על עצמו שוב ושוב. אם אחרי שהבין שהקשיבו לו והבינו אותו, הוא בכל זאת ממשיך לחזור על הטענה שלו, אפשר לשאול אותו ישירות: האם אתה מרגיש שלא הבנתי אותך? כי הרי כבר הסכמנו שהבנתי את מה שאמרת. האם אתה מוכן עכשיו להקשיב לטענה שלי?. זה גורם לצד השני להתמקד בעניין עצמו, במקום לחזור ללא הפסקה על אותם דברים. מדוע אנשים חוששים להראות שהם מבינים את ... של הטכניקה הזו לפי אליעד כהן היא עצומה: לא רק שהיא מפחיתה את הצורך של הצד השני לחזור שוב ושוב על אותה טענה, אלא שהיא גם פותחת דלת להקשבה אמיתית ולהתקדמות בדיון. כשאדם מרגיש שמבינים אותו, הוא הרבה יותר פתוח לשמוע את מה שיש לך לומר, אפילו אם הוא לא מסכים איתך. ... הסוף, לפני שאתה מתחיל להציג את עמדתך. איך מתמודדים עם טענות חוזרות ונשנות בדיון? מדוע חשוב להראות שהבנת את הטענה של הצד השני? איך מונעים חוסר הקשבה בדיאלוג? דרכים לשיפור התקשורת בעת ויכוח איך לגרום למישהו להקשיב לך באמת? מדוע עלול אדם לחזור שוב ושוב על הטענה שלו ולא להקשיב להסבר שניתן לו? כאשר מנסים לשכנע מישהו במשהו, כמו להסביר לילד שעליו להכין שיעורי בית, או לנסות להוכיח לאתאיסט שיש אלוהים, או להפך להוכיח לאדם דתי שאין אלוהים, לפעמים נוצרת תחושה שהצד השני אינו באמת מקשיב. במקום להתמודד עם הטענה החדשה שהוצגה, הוא חוזר שוב ושוב על הטענה שלו ללא התייחסות מלאה לדברינו. איך הדבר בא לידי ביטוי בדוגמאות שונות? למשל, במקרה של ילד שלא רוצה להכין שיעורים, אפשר להציע לו שוב ושוב דרכים אחרות להתמודד עם הלימודים, אך הוא עשוי לחזור על התנגדותו ללא התייחסות ממשית למה שנאמר לו. בדוגמה אחרת, אם יש דיון בין אדם דתי לאתאיסט, ובמקום שיקשיבו לטיעוני הצד השני, כל אחד חוזר על עמדתו שלו שוב ושוב, ללא בחינה אמיתית של מה שהועלה בדיון. דוגמה נוספת היא מצב שבו מישהו ... זה נכון, הוא יחזור על טענתו אתה לכלכת מבלי להתייחס לנימוקים שבפועל הצגת. הוא מדגיש שיש כתם ליד הנעליים שלך, חוזר על כך שוב ושוב, ולא מוכן להקשיב להסבר למה הלכלוך לא קשור אליך. אליעד מתאר שהדבר יכול להרגיש כאילו הצד השני חוזר כל הזמן על אותו דבר כמו חמור (כדימוי), לא מקשיב לטענות הנגד החדשות, ופשוט מתעלם מהסבריך. האם ייתכן שהבעיה היא בעצם בחוסר הקשבה של המשכנע? מועלה הרעיון שלפעמים, אם אתה כמשכנע מרגיש שהצד השני לא מקשיב, אולי בעצם אתה לא מקשיב לו. יכול להיות שהוא ממשיך לחזור על דבריו מכיוון שהוא חש שלא באמת נתנו מקום לדבריו או לא הבינו אותו. יחד עם זאת, יתכן מצב ... ללא הפסקה. מה אפשר לעשות כדי שיפסיקו לחזור שוב ושוב על אותה טענה? ישנה דרך אחת מרכזית שהוצעה: לוודא קודם כל שהצד השני מבין שאתה באמת מקשיב לו ומבין אותו. כדי שזה יקרה, חשוב להציג בפניו את הטענה שלו בצורה מלאה, להראות לו שחזרת על הרעיון שלו במדויק ושאין לו צורך ... מבין אותך: אתה טוען X בגלל סיבות A,B,C, נכון? ורק אחרי שהוא מאשר שהבנת אותו, עוברים להציג את העמדה שלך. בכך נוצרת הרגשה אצל הצד השני שהקשיבו לו באמת, והוא מפסיק להרגיש צורך לחזור שוב ושוב על דבריו כדי לקבל את תשומת הלב. אם הוא עדיין ממשיך לחזור על טענתו הקודמת, ...
איך לשאול שאלה? תקשורת בין אישית, אווירה טובה, איך לדבר נכון? איך לדבר עם אנשים? איך לגרום למישהו להקשיב לך? מערכות יחסים, איך לשכנע מישהו? איך להשפיע על מישהו?
איך לשאול שאלה? תקשורת בין אישית, אווירה טובה, איך לדבר נכון? איך לדבר עם אנשים? איך לגרום למישהו להקשיב לך? מערכות יחסים, איך לשכנע מישהו? איך להשפיע על מישהו?
... לשאול שאלה? תקשורת בין אישית, אווירה טובה, איך לדבר נכון? איך לדבר עם אנשים? איך לגרום למישהו להקשיב לך? מערכות יחסים, איך לשכנע מישהו? איך להשפיע על מישהו? איך לשאול ... לצד השני אפשרות נוחה יותר לומר שהוא אינו יודע. למה לשאול האם אתה יודע נותן לצד השני הרגשה נעימה? אליעד נותן דוגמה מוחשית לכך: כאשר הורה שואל את הילדה שלו תגידי לי, מוכרים חמץ בפסח? הוא בעצם מניח שהיא יודעת או אמורה לדעת, ובכך ... כאשר האדם השני מרגיש נוח להיות אמיתי ולהביע חוסר ידיעה בלי לחשוש מכך שישפטו אותו או ילחצו עליו לתת תשובה לא מדויקת. איך לשאול שאלה בצורה נכונה? איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לשפר תקשורת בין אישית? איך להפעיל לחץ באמצעות שאלות? מהי ...
איך ליצור עניין? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לרצות להקשיב לך? איך לעניין מישהו? איך לקרוא אנשים? איך להבין מישהו? איך להבין אנשים? איך ליצור הקשבה? איך לדלות מידע?
איך ליצור עניין? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לרצות להקשיב לך? איך לעניין מישהו? איך לקרוא אנשים? איך להבין מישהו? איך להבין אנשים? איך ליצור הקשבה? איך לדלות מידע?
... ליצור עניין? תקשורת בין אישית, איך לגרום למישהו לרצות להקשיב לך? איך לעניין מישהו? איך לקרוא אנשים? איך להבין מישהו? איך להבין אנשים? איך ליצור הקשבה? איך לדלות מידע? איך ליצור עניין ולגרום לאנשים להקשיב לך? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשאלה כיצד ליצור עניין בשיחה עם אדם ולהגביר את הרצון שלו להקשיב ולהתעניין במה שאתה אומר. אליעד מסביר כי יצירת עניין לא נובעת רק מהצגת פתרונות שטחיים או הצעות מיידיות, אלא מהבנה מעמיקה של רצונות האדם ויכולת להתחבר אליהם באופן שיביא אותו לרצות להקשיב ולדבר איתך. מה המשמעות של ליצור עניין בשיחה? המשמעות של יצירת עניין היא לגרום לאדם השני להיות מעוניין להקשיב לך ולהמשיך בשיחה. לדברי אליעד, כדי להשיג זאת, עליך להבין את הרצונות והצרכים של האדם שמולך ולהתאים את דבריך כך שהם יתאימו ... לי, ניתן להסיק הרבה מידע על מצבו הפיזי, הרגשי והנפשי, וכך לדעת איך ליצור עניין ולעורר את רצונו להקשיב. כיצד ניתן לזהות את רצונות האדם תוך שני משפטים? השאלה המרכזית שהועלתה בהרצאה הייתה כיצד לזהות את רצונות האדם בשיחה קצרה, במיוחד כשיש לך רק שני משפטים כדי להבין את האדם. אליעד מציין שכדי להבין את הרצונות, יש להתחיל בהקשבה לדברים שהאדם אומר ולנסות לזהות חיסרון או צורך כלשהו שמוביל אותו לשיחה. לדוגמה, אם מישהו אומר קר לי מאוד, אפשר להסיק שהוא ... איך לדלות מידע משני משפטים? האם אפשר לדעת הרבה משני משפטים? איך ליצור עניין ולגרום לאנשים להקשיב לך? השאלה שמוצגת בתחילת השיחה היא כיצד ליצור עניין ולגרום לאדם שיחה עם מישהו אחר להמשיך, במילים אחרות איך ליצור את האינטרס של האדם השני להקשיב ולהתעניין. אליעד מציין שמטרה זו לא ניתנת להשגה רק על ידי תחבולות או הצעות שטחיות. מדובר בהבנה מעמיקה של רצונות האדם וההבנה כיצד ליצור קשר עם אותם רצונות בצורה שמזמינה את האדם לשוחח ולהקשיב. הדרך הראשונה לאבחן עניין היא להבין את הרצונות של האדם. עליך להקשיב במהרה ולהבין את הצרכים של האדם תוך מספר משפטים, ולהתאים את דבריך בהתאם. אם מישהו אומר משהו על מצבו (כגון קר לי), אפשר להסיק המון מזה ... בשאלה כיצד ליצור עניין תוך שני משפטים. אליעד מציין שכדי להבין את הרצונות של האדם, יש להתחיל בהקשבה לדברים שהוא אומר, ולנסות לזהות חיסרון כלשהו בחיים שלו שמוביל אותו לאותו שיחה. לדוגמה, כשמישהו אומר קר לי מאוד, אפשר להבין ... גיליתי שיטה איך להרגיש טוב תיצור לו עניין. הבנת המהות של יצירת עניין זה בעצם ליצור לו אינטרס להקשיב לך נכון? ש: זה ברור כן. אליעד: עכשיו למה אינטרס של להקשיב לך כי הוא חושב שאם הוא יקשיב לך זה יעשה לו טוב אז אתה צריך לזהות מה יעשה לו טוב. ש: איך מזהים מה יעשה לו טוב? אליעד: בשני משפטים אני לא יודע זה כמו ... אחרת, מה התשובה מה אתה חושב שתהיה התשובה? ש: פחות באופן מוחלט זה יעבוד לי כאילו? אליעד: לא אז תקשיב בוא ננתח את מהות השאלה מה מהות השאלה שלו, מהות השאלה שלו זה בעצם איך תוך שני משפטים אתה כבר יכול לזהות מה החסרונות של הבן אדם השני ... לזהות מה החסרונות של הבן אדם השני וכבר לשתול לו את המחשבה שאתה תמלא לו אותם כדי שהוא ירצה להקשיב לך זאת השאלה שלו. עכשיו מה מהות השאלה מהות השאלה היא שני משפטים לכאורה זה רק שני משפטים זה לא שדיברת איתו כבר שעה. ש: למה ... לדעת? ש: שיש פה בן אדם נניח. אליעד: נכון. ש: יש פה בן אדם. אליעד: שהוא מודע למה שקורה פה שהוא מרוכז למה שקורה פה אז זאת אומרת הוא לא מרוכז במשהו אחר אז זאת אומרת שכנראה אין לו עכשיו איזו בעיה מאוד גדולה כי אם הייתה לו בעיה מאוד גדולה הוא נגיד לא היה מרגיש את הקור לדוגמה. ...
איך לגרום למישהו לעשות משהו? איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לשמוע לך? איך לגרום למישהו לעשות כרצונך? איך לשתול מחשבות? איך ליצור התניה מילולית? איך להשפיע על אנשים?
איך לגרום למישהו לעשות משהו? איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לגרום למישהו לשמוע לך? איך לגרום למישהו לעשות כרצונך? איך לשתול מחשבות? איך ליצור התניה מילולית? איך להשפיע על אנשים? וכאן תתבאר עוד דרך, כיצד באפשרותך לשתול למישהו מחשבה, שתגרום לו להקשיב לך, בדברים שהוא לא רוצה לא אוהב להקשיב לך. והדרך לכך היא, על ידי זה שאתה מרגיל אותו לחשוב שהוא מקשיב לך, כאשר הוא עושה דברים שהוא היה עושה אותם, גם בלי להקשיב לך. לדוגמה, נניח שאתה יודע שמישהו רוצה לעשות משהו, לדוגמה ללכת ... השני, כאשר הוא עושה פעולה, אחרי שאתה אמרת לו לעשות אותה, תת המודע של האדם השני, גורם לו לחשוב, שהוא עשה את הפעולה, בגלל שאתה אמרת לו לעשות אותה. וכך הוא מתרגל להקשיב לך. בנוסף, נניח שמישהו רוצה ללכת לאכול. ונניח שהרצון שלו לאכול ... בעיקר בגלל שהוא זה שרצה לאכול, אבל עדיין מבחינת תת המודע של המושפע, מנקודת המבט שלו, הוא הלך לאכול, גם כי אתה אמרת לו ללכת לאכול. ואז ממילא תת המודע שלו, מתרגל להקשיב לך. וכאן יש לשים לב לנקודה הבאה, והיא שאם תבקש ממישהו לעשות משהו שהוא בכל מקרה היה עושה אותו, ושהדבר הזה עושה לו טוב, ממילא הוא יאהב אותך יותר והוא יתרגל יותר להקשיב לך. אבל אם אתה אומר למישהו לעשות משהו, שהוא לא נהנה אלא אפילו סובל מלעשות אותו, במקרה כזה, תת המודע של האדם השני, גורם לו לא לרצות להקשיב לך. כי נוצרת אצלו התניה שאומרת, שכאשר הוא מקשיב לך, נהיה לו רע. ויש כאן עוד רמת תחכום נוספת, שאומרת שאם אתה רוצה להרגיל מישהו להקשיב לך במשהו מסוים, באפשרותך לעשות זאת, על ידי מה שהסברתי קודם, בתוספת של זה שתנסה ליצור סיטואציית הקשבה שתהיה דומה כמה שיותר לסיטואציה שאתה רוצה שהוא יקשיב לך. לדוגמה, נניח שאתה רוצה שכאשר מישהו חוזר מהעבודה שלו, שהוא יקשיב לך לעשות פעולה שהוא לא אוהב לעשות אותה. במקרה כזה, העצה הכללית הקודמת אומרת, שפשוט תרגיל אותו להקשיב לך, בדברים שהוא היה עושה ממילא ובדברים שעושים לו טוב. והעצה הנוכחית אומרת, שתרגיל אותו להקשיב לך, בסיטואציה שתהיה כמה שיותר דומה לסיטואציה הרצויה. דהיינו, ... מהעבודה, בקש ממנו לדוגמה, לך לנוח לך לשתות מים לך תעשה פעולה שהוא היה עושה אותה ממילא שמח לעשות אותה. ואז ממילא אצל האדם השני נוצרת התניה, שלא רק שהוא רגיל להקשיב לך, אלא שהוא רגיל להקשיב לך, כאשר הוא חוזר מהעבודה. או לדוגמה, נניח שברצונך להרגיל את הילד שלך להקשיב לך כאשר אתה מבקש ממנו ללכת להכין שיעורי בית. דהיינו, להקשיב לך כאשר אתה אומר לו לך תכין שיעורי בית. במקרה כזה, חפש משפט שיהיה דומה כמה שיותר למשפט המטרה, כגון לדוגמה לך תכין את המשחק שלך, או לך תכין X כלשהו. ואז המוח של השומע מתרגל, שכאשר הוא שומע ממך את המילים לך תכין, הוא מקשיב לך. או לדוגמה לך תסדר את החדר שלך. אז משפט כזה אפשר לדוגמה לשתול אותו בתוך משפט שאומר לך תסדר את הנעליים שלך, כדי שתרוץ יותר מהר או לך תסדר את X, בשביל סיבה Y שתעשה לך טוב. ואז ממילא המוח של המושפע, גורם לו להתרגל להקשיב לך, כאשר אתה אומר לו את המילים לך תסדר את X. ויש כאן עוד רמת ... תעודד אותו לעשות את הפעולה שתעשה לו טוב, ממילא הוא עוד יותר יאהב אותך. כי מדובר על פעולה, שהוא רוצה שיעודדו אותו לעשות אותה. ואז ממילא הוא עוד יותר מתרגל להקשיב לך. ואתה, כאשר אתה עושה פעולה, בגלל אחרי שמישהו ביקש ממך לעשות ...
איך לזהות הזדמנויות לשכנע? איך לפרוץ לתת מודע? איך למנוע פריצה למוח שלך? איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך ליצור הקשבה? איך לשכנע מישהו? איך להעביר מסרים בעייתיים? פרצה בתת מודע, איך לשתול מחשבות?
... לזהות הזדמנויות לשכנע? איך לפרוץ לתת מודע? איך למנוע פריצה למוח שלך? איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך ליצור הקשבה? איך לשכנע מישהו? איך להעביר מסרים בעייתיים? פרצה בתת מודע, איך לשתול מחשבות? וכאן אבאר עוד רעיון ושיטה, איך באפשרותך להעביר למישהו מסרים, שהוא לא רוצה להקשיב להם? ואיך באפשרותך לשתול מחשבות בתת ההכרה של מישהו, תוך כדי זה שאתה מנצל פרצה בתת המודע שלו? ואיך באפשרותך לזהות ... יכול להגיב ולומר לו, ואללא, כל הכבוד לך, תתחדש על הרכב החדש, באמת אחלה רכב, עכשיו תוכל יותר בקלות לעשות את הפעולה X, באמת מפרגן לך על הרכב. או לדוגמה, נניח שהילד שלך לא רוצה לשמוע ממך שתגיד לו לעשות שיעורי בית. ונניח שהוא שואל אותך, אם הוא יכול ללכת לחברים. ונניח שהוא מאוד רוצה שתאמר לו שכן. אז אפשרי לכרוך ולשלב דבר עם דבר. כי עכשיו הילד נמצא בעמדה שהוא רוצה לשמוע ממך מסר מסוים. אז תאמר את המסר הזה שהילד רוצה לשמוע, ותשלב בפנים את המסר שהוא לא רוצה לשמוע. לדוגמה רעיון טוב מאוד שתלך לחברים, אני שמח שתשחק איתם. רק תשים לב שזה לא יבוא על חשבון שיעורי הבית שלך. כאשר בעצם בהתחלת המשפט שאמרת, המשפט העביר את הילד לעמדת הקשבה. ועכשיו דרכו ניתן להוסיף עוד משפטים ורעיונות שיכולה להיות להם התנגדות. כאשר הלוגיקה היא, שבעצם מצד אחד הוא ... שאם תאמר אותו בפני עצמו, פחות ירצו לשמוע אותך. והרעיון הוא, שיש מסרים שאם תאמר אותם לאדם השני, הוא יהיה מולך במצב של התגוננות וסגירות רגשית. והוא לא ירצה להקשיב לך. ויש מסרים שהאדם השני מאוד רוצה להקשיב לך אליהם, מסרים שעושים טוב לאדם השני. ועליך לדעת לזהות את הרגע שבו האדם השני רוצה להקשיב לך וכן רוצה לחשוב שאתה צודק, כדי שתוך כדי זה תעביר מסר נוסף, מתוך המסרים שהאדם השני לא רוצה להקשיב לך. כי לפעמים המוח של בני האדם, לא ממש מפותח, ואין להם כוח וחשק לנתח את כל הרעיונות שהם שומעים ולהתייחס לכל רעיון בפני עצמו. ולפעמים הבן אדם עובר למצב של הקשבה התנגדות, והוא בכך מפספס את התגובה הנכונה שהוא היה אמור להגיב, לכל מסר בפני עצמו. כי לפעמים יש גם את ההפך, שמישהו לא מקשיב למסר שאם היו אומרים לו אותו בפני עצמו, הוא כן היה מקשיב לו. אבל בגלל שאמרו לו אותו, בהקשר של מסר אחר שהוא שלילי בעיניו, בגלל זה הוא מתנגד גם למסר החיובי. כי המוח לא ... זה הוא פורץ לתת המודע שלך, ומעביר לך מסרים, שאם הוא היה אומר אותם בפני עצמם, היית מתנגד אליהם. וצריך לדעת לזהות כל מסר בפני עצמו, ולהגיב בהתאם. ולא להיות בעמדת הקשבה התנגדות, שמונעת תגובה נכונה מכל מסר בפני עצמו. ...
זוגיות, מערכות יחסים, הקשבה במערכת יחסים, למה לא מקשיבים לי? איך לגרום למישהו להקשיב לך? חוקים של מערכות יחסים, תקשורת בין אישית
זוגיות, מערכות יחסים, הקשבה במערכת יחסים, למה לא מקשיבים לי? איך לגרום למישהו להקשיב לך? חוקים של מערכות יחסים, תקשורת בין אישית
... מערכות יחסים, הקשבה במערכת יחסים, למה לא מקשיבים לי? איך לגרום למישהו להקשיב לך? חוקים של מערכות יחסים, תקשורת בין אישית למה אנשים מקשיבים פחות לבן הזוג ככל שעובר הזמן? בהתחלת הזוגיות, כשבני הזוג נמצאים בשלב ההיכרות הראשונית, ישנה התרגשות רבה וסקרנות טבעית להכיר את עולמו של הצד השני. בשלב זה קיימת הקשבה רבה לכל פרט ופרט בסיפורים של בן הזוג, מכיוון שהכל חדש ומעניין. למשל, בני הזוג מתעניינים זה בזה, איך עבר יומם, מה הם מרגישים, ומה הם עשו בכל רגע נתון. עם זאת, ככל שעוברות השנים, זוגות רבים חווים ירידה משמעותית ברמת ההקשבה לפרטים היומיומיים של הצד השני. אחת הסיבות לכך היא התחושה שהסיפורים כבר חוזרים על עצמם, שהשגרה יוצרת מצב שבו כל שיחה נראית מוכרת וצפויה. אליעד כהן מביא דוגמה על כך שאנשים מצליחים להקשיב לעצמם במשך כל החיים, חוזרים שוב ושוב על אותן פעולות יומיומיות כמו אכילה ונשימה, ועדיין אינם מתייאשים מכך. ובכל זאת, כשמדובר בהקשבה לאחר, נוצר קושי עם השנים. האם ההקשבה חייבת לדעוך עם השנים בזוגיות? למרות שהקשבה לפרטים מדויקים יכולה לרדת, אין זה הכרחי שההקשבה הכללית וההבנה של בן הזוג תפחת. אליעד מסביר שלפעמים דווקא זוגות שחיים יחד שנים ארוכות יכולים להבין זה את זה טוב יותר אפילו כשהם מקשיבים פחות לכל מילה. כלומר, הקשר יכול להתעמק, וההבנה עשויה להיות טובה יותר ברמה הלא מילולית. אדם שחי עם בן זוגו זמן רב יכול לזהות מה בן זוגו צריך רק מהבעת פנים או שפת גוף, הרבה יותר מאדם אחר שמקשיב היטב אך לא מכיר אותו לעומק. מה גורם לאנשים להקשיב או לא להקשיב? הקשבה תלויה בכמה גורמים עיקריים: מידת העניין בנושא עליו מדברים. אנשים מקשיבים למה שמעניין אותם באופן אישי. תועלת ישירה או עקיפה - האם האדם שמקשיב ירגיש תועלת מכך שהוא מקשיב, למשל על ידי תחושת קרבה, סיפוק אישי, או רווח אחר כלשהו. זמינות רגשית ומנטלית של האדם. אדם עמוס בדאגות כמו משכנתא, עבודה או בעיות אישיות אחרות יתקשה להתרכז ולגלות עניין במה שבן זוגו אומר. יחס בין העלות לתועלת - ככל שהמאמץ להקשיב גדול יותר והתועלת קטנה, ההקשבה תפחת, ולהיפך. אליעד כהן מציג דוגמה על קריאת עיתון - אדם לא יקרא לעומק כל כתבה בעיתון, אלא רק את הכתבות שמעניינות אותו. באופן דומה, אנשים בוחרים להעמיק בשיחות לפי רמת העניין והתועלת המופקת מהן. מדוע זוגות נשארים יחד גם כאשר ההקשבה פוחתת? אליעד מסביר שהסיבה העיקרית שזוגות נשארים יחד אינה קשורה תמיד לרמת ההקשבה או לאיכות הקשר, אלא תלויה באלטרנטיבות העומדות בפניהם. זוגות יכולים להישאר יחד לאורך שנים למרות קשיים בתקשורת, אם האלטרנטיבה לפרידה ... בחוסר שביעות רצון כי הם חוששים משינוי ומעדיפים את המוכר, גם אם הוא לא מושלם. איך אפשר לשפר את ההקשבה בזוגיות? אליעד כהן מציע פתרון חלקי: מי שרוצה שיקשיבו לו צריך לנסות להפוך את דבריו למעניינים ורלוונטיים יותר עבור הצד השני. אפשר לנסות להפוך את השיחה לכזו שיש בה ערך ברור למאזין. אך אליעד מדגיש שזה לא תמיד אפשרי, לעיתים בן הזוג פשוט לא פנוי מנטלית או רגשית להקשבה, לא משנה כמה האדם האחר ישתדל. לדברי אליעד, בני זוג חכמים ינסו להטות את המאזניים לטובת ההקשבה על ידי הדגשת התועלות שמקבל הצד שמקשיב. למשל, אם ההקשבה יוצרת תחושת קרבה, אדם שרוצה שי
אתה לא חייב - אתה יכול. אתה לא צריך - יש לך אפשרות. איך לשכנע מישהו לעשות משהו שהוא חושב שעושה לו רע? איך לשכנע מישהו לא להתאבד? איך לשכנע ילד לעשות שיעורי בית? איך לטפל בהתנגדות? איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לשכנע מישהו לא לפחד לדבר איתך, על משהו שעושה לו רע? איך לשכנע מישהו לעשות משהו שהוא לא רוצה לעשות? איך לגרום למישהו לא לפחד ממשהו שהוא מפחד ממנו?
... - אתה יכול. אתה לא צריך - יש לך אפשרות. איך לשכנע מישהו לעשות משהו שהוא חושב שעושה לו רע? איך לשכנע מישהו לא להתאבד? איך לשכנע ילד לעשות שיעורי בית? איך לטפל בהתנגדות? איך לגרום למישהו להקשיב לך? איך לשכנע מישהו לא לפחד לדבר איתך, על משהו שעושה לו רע? איך לשכנע מישהו לעשות משהו שהוא לא רוצה לעשות? איך לגרום למישהו לא לפחד ממשהו שהוא מפחד ממנו? וכאן אבאר עוד ... חייב להתאבד. כי יש אפשרות שיהיה לך טוב, גם אם תחייה ותישאר בחיים. ובגלל שבן אדם רוצה להרגיש בחירה חופשית, לכן יש סיכוי שהוא ירצה להקשיב, כדי להרגיש טוב מכך שנותנים לו את האפשרות לחיות. ... את האפשרות להתאבד, אנחנו כן נותנים לו את האפשרות לחיות. אנחנו לא מגבילים אותו. אנחנו מגדילים לו את כמות האפשרויות שלו. ניקח לדוגמה ילד שלא רוצה לעשות שיעורים. אז גישה שלילית תגיד ... הראשונה צמצמנו את כמות האפשרויות שלו ובשנייה, הגדלנו את כמות האפשרויות שלו. וכמובן שזה יעבוד, רק אם אתה כהורה באמת תחשוב שכיף לילד לעשות שיעורים. אבל זה כבר נושא אחר. אבל העיקרון ... שבו הוא לא מוגבל לבחור רק אפשרות אחת. מצב שבו גם האפשרות הרעה, גם היא עושה לו טוב. אנחנו כביכול מאיימים על הבן אדם, שאם הוא לא יקשיב לנו להבין למה זה טוב לעשות, את מה שהוא רוצה ... של: אתה לא חייב ללכת לעבוד, אל תעבוד. אבל אני רוצה שתהיה מסוגל לבחור גם לעבוד. ואחכ אם לא יבוא לך לעבוד, אל תעבוד. אז בא נדבר על איך לגרום לך להיות מסוגל גם כן לעבוד. לא כדי שתעבוד, כי אתה ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על הדרכת מורים, הדרכה למורה חדש, איך לגרום לתלמידים להקשיב לך? חוסר קשב, תלמידים לא מקשיבים, קשב וריכוז אצל ילדים, בעיות ריכוז של ילדים, ילדים מרעישים בכיתה
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: האם אפשר לדעת הכל? האם יש אמת מוחלטת? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה יש רע בעולם? למה העולם קיים? בשביל מה לחיות? האם הכל אפשרי? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? איך להיות הכי חכם בעולם? מה המשמעות של החיים? מה יש מעבר לזמן ולמקום? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? למה יש רע וסבל בעולם? מי ברא את אלוהים? אולי אנחנו במטריקס? האם יש משמעות לחיים? למה לא להתאבד? האם יש בחירה חופשית? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? איך נוצר העולם? איך להנות בחיים? איך להיות מאושר? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש או אין אלוהים? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לעשות יותר כסף? איך להאמין בעצמך? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לקבל החלטות? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך לשנות תכונות אופי? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך להעביר ביקורת בונה? איך לחנך ילדים? איך להעריך את עצמך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך להתמודד עם גירושין? איך להיגמל מהימורים? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לפרש חלומות? איך להצליח בזוגיות? איך למצוא זוגיות? איך לשפר את הזיכרון? איך להיות מאושר ושמח? איך לנהל את הזמן? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך ליצור אהבה? איך לשתול מחשבות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה ועוד...

שקט נפשי אמיתי - הספר על: איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? דיכאון? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם עצבות? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם לחץ? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? כעס ועצבים? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא אימון אישי לילדים, מאמן עסקי, מנטור ועוד אלפי תכנים נוספים, על כל נושאי החיים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה הופיע ב 0.0938 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 21:21:48 - wesi1