... מכך שיעלה לך את השכר יהיו גדולים יותר מהסכום שאותו הוא ייתן לך. מה גורם לבוס להחליט להעלות משכורת לעובד? אליעד מסביר שכדי שהבוס ירצה להעלות לך את השכר באופן משמעותי, הוא חייב להיות משוכנע בשני דברים מרכזיים: שהוא ... משלם. אליעד כהן מדגיש נקודה קריטית נוספת: לא מספיק שתייצר תועלת גדולה. הבוס חייב להאמין שהוא לא יכול למצוא עובד אחר שייתן לו בדיוק את אותה התועלת במחיר נמוך יותר. אם הבוס יוכל למצוא עובד אחר שישיג תוצאות דומות בפחות כסף, הוא יעדיף להחליף אותך במקום להעלות לך את המשכורת. האם לאיים בעזיבה זו שיטה טובה? אליעד מציג גם את האפשרות של איום בעזיבה. אם העובד בטוח שהוא יכול למצוא מקום עבודה אחר שמשלם לו יותר, אפשר לנסות לומר לבוס: אם לא תעלה לי את השכר, אני אלך למקום אחר. אך ... יחשוב שאין לך אלטרנטיבות אחרות, או שהוא יכול למצוא מחליף במהירות, ואז הוא פשוט יעדיף שתעזוב. לכן, האיום בעזיבה עובד רק אם אתה משוכנע שאתה יכול למצוא עבודה דומה בשכר גבוה יותר, ורק אם אתה באמת מהווה תועלת משמעותית לבוס שלך, שהוא לא יוכל להשיג במקום אחר. למה עובדים אחרים מקבלים יותר ממני בלי סיבה הגיונית? אליעד מתייחס לכך שלפעמים יש עובדים בחברה שמקבלים משכורת גבוהה יותר למרות שלא ברור מדוע. הוא מסביר שלעיתים הבוס מחליט לתת כסף לעובדים באופן רגשי או חברתי, בגלל שהם עובדים ותיקים, או כדי למנוע מהם לעזוב. לעיתים הבוס יחשוב שאם לא ייתן לעובד ותיק העלאה, הוא ייאלץ לפטר אותו ואז לשלם פיצויים שאין לו יכולת לעמוד בהם, ולכן יעדיף פשוט לתת עוד ... ספק ששווה לו להעלות לך את השכר. כיצד לגרום לבוס להרגיש שאי אפשר להחליף אותך? כדי להפוך את עצמך לעובד שקשה להחליף, עליך להוכיח לבוס שאתה נותן ערך מוסף משמעותי. למשל, אם אתה איש מכירות, נסה לשפר את כישורי ... לשמור אותך בחברה. כלומר, אליעד מדגיש שהדרך היעילה ביותר לקבל העלאה במשכורת היא קודם כל לשפר את עצמך ולהפוך לעובד הטוב ביותר האפשרי, כזה שלא ניתן להחליפו בקלות או בזול. זו הדרך הטובה ביותר והיציבה ביותר לקבל משכורת גבוהה באופן עקבי ויציב. איך לקבל העלאה בשכר? איך לשכנע את הבוס להעלות משכורת? איך להפוך לעובד בלתי ניתן להחלפה? האם לאיים בעזיבה כדי לקבל העלאה? איך לקבל קידום בעבודה? למה הבוס לא נותנה העלאה במשכורת?

... לדעת למה יש לך רצון למשהו? איך לדעת למה אתה אוהב משהו? איך לדעת למה אתה מעדיף משהו? איך עובד הרצון? הדרכת מטפלים, למה אני רוצה משהו? למה אני אוהב משהו? איך לדעת למה אתה רוצה משהו? אז בגדול, ...

... משתמש בדמיון מודרך, ולהיות מודעים לאופן שבו הדבר משפיע על הרגשות, המוטיבציות והפעולות שהוא מבצע בפועל. האם דמיון מודרך עובד? איך משפיע דמיון על השגת מטרות? מה זה תכנות התת - מודע? כוח המשיכה ודמיון מודרך האם דמיון יתר מזיק? איך להשתמש נכון בדמיון מודרך? חוק המשיכה עובד?

... להתגבר על הפחד מהכישלון. לשנות את המציאות כך שהרצון שלו לא יהיה תלוי בתוצאות המיידיות. אליעד טוען שאין נוסחה שתעבוד ב - 100% מהמקרים. אמנם יש חוקיות יחסית: ברוב המקרים, אם אדם יהיה נחמד יותר, הוא יהיה יותר אהוד. ... לכישלון, התשובה האמיתית היא שאי אפשר לדעת בוודאות מראש, אלא רק להבין בדיעבד מה קרה ולמה. מהו הקשר בין עבודה לשכר - סיבתיות או החלטה מראש? אליעד מתאר מצב שבו אדם עובד כל החודש ובסוף מקבל משכורת. האדם חושב שהוא קיבל את הכסף כי עבד כל החודש, וזה הגיוני. אך אליעד מציע אפשרות אחרת - ייתכן שהבמאי של המציאות החליט מראש שבסוף החודש האדם יקבל כסף, בלי קשר לעבודה שלו. העבודה יכולה להיות רק הצדקה או סיפור שהאדם מספר לעצמו כדי לתת היגיון וסיבתיות למה שקרה. באופן דומה, אם מישהו ...

... או ההיגיון מראים באופן ברור שהאמונה שאתה מנסה להחזיק היא לא נכונה. ככל שהאמונה שלך מתנגשת באופן ישיר עם עובדות מוצקות יותר, כך יהיה לך קשה יותר להחזיק בה. הוא נותן דוגמה של אדם שמשכנע את עצמו שאין לו ... ויהיה צורך במאמץ רב יותר כדי לשמור על השכנוע העצמי. איך נחלשים אמונות ופחדים לא רצויים? אליעד מדגיש שהשיטה עובדת גם בכיוון ההפוך. אם יש לך פחד לא רצוי, למשל פחד ממפלצת מתחת למיטה, הפחד הזה מתחזק בכל פעם ... שאליעד כהן מציע לשכנוע עצמי מבוססת על פעולות עקביות התואמות את האמונה הרצויה, תוך התעלמות או מתן פירושים אלטרנטיביים לעובדות סותרות. ככל שהאמונה רצויה פחות מתנגשת עם עובדות המציאות, כך קל יותר להחזיק בה לאורך זמן. איך לשכנע את עצמי להאמין במשהו? מהי סוגסטיה עצמית? כיצד עובד דמיון מודרך? מהי אוטוסוגסטיה? איך לתכנת את התת מודע? איך להאמין בעצמך? איך להתמודד עם ספקות באמונה עצמית?

... לשכנע את הבוס? איך לבקש העלאה בשכר בלי להפסיד פיצויים? אליעד כהן מסביר כיצד ניתן להתמודד עם מצב שבו עובד רוצה לקבל העלאה בשכר אך חושש לאבד את כספי הפיצויים במקרה שיעזוב. הוא מסביר שהחשש להפסיד את הפיצויים כאשר נשארים בעבודה הוא לא הגיוני, מפני שבין אם העובד נשאר ובין אם הוא מתפטר, הוא ממילא לא יקבל את הפיצויים. פיצויים מתקבלים רק במקרה של פיטורים, ולכן הישארות במקום העבודה רק כדי לא להפסיד את הפיצויים איננה הגיונית. לכן, אם עובד רוצה באמת לעזוב ולקבל פיצויים, עליו להביא למצב שבו המעסיק מפטר אותו. האם באמת אין כסף להעלאת השכר? כאשר המעסיק אומר שאין כסף לתת לעובד העלאה במשכורת, אליעד כהן מסביר שהמשפט הזה יכול להיות אמיתי או שקרי. הוא מתאר את תהליך החשיבה של המעסיק, שהוא תמיד שוקל את העלות מול התועלת של העובד. לדוגמה, אם העובד מכניס לעסק מיליון שקלים בחודש, והמעסיק משלם לו 10 אלף שקלים, המעסיק ישאל את עצמו האם הוא יכול למצוא עובד אחר שיעשה את אותה עבודה בפחות כסף. אם התשובה היא כן, המעסיק יעדיף לא להעלות את המשכורת. לעומת זאת, אם התשובה היא שאין אפשרות ... חוסר תקציב אמיתי. כיצד לשכנע את הבוס לתת העלאה בשכר? אליעד מסביר שכדי לשכנע את המעסיק להעלות את השכר, העובד חייב להיות מספיק טוב, כך שהמעסיק יבין שהעלות של לאבד את העובד גבוהה יותר מאשר העלות של העלאת השכר. לכן העובד חייב להראות למעסיק שהערך שהוא נותן גבוה, ושאם לא יקבל את ההעלאה, הוא שוקל ברצינות לעזוב את מקום העבודה. העובד צריך להציג זאת בצורה ברורה ונחושה, אך גם באופן לא מאיים. הוא יכול לומר למעסיק שהוא מוכן לבצע את היעדים החדשים רק תמורת תוספת שכר הולמת. לדוגמה, אם עובד מקבל יעדים חדשים, גדולים יותר, הוא צריך להגיד למעסיק: אני שמח לבצע את היעדים החדשים, אבל מבקש שכר גבוה ... בטוח שאני מעוניין להמשיך להשיג את היעדים האלה בתנאים הקיימים. המעסיק יצטרך לחשוב האם כדאי לו לקחת את הסיכון שהעובד יעזוב או לתת לו העלאה. מהי הטעות הנפוצה שבגללה עובדים לא מקבלים העלאה? אליעד כהן מתייחס לכך שעובדים רבים עושים טעות כשהם ממתינים שהמעסיק יגדיר להם יעדים גבוהים יותר או אחריות נוספת, ורק אז הם מבקשים העלאה. לדבריו, עובד שרוצה להרוויח יותר כסף צריך לפעול מראש למקסם את היעדים והביצועים שלו ללא קשר לשאלה אם המעסיק נתן יעדים ... בכך הוא מוכיח למעסיק את הערך שלו מראש, ומקבל יתרון ברור בשלב המשא ומתן. הטעות השנייה שאליעד מציין היא שעובדים רבים מפחדים להגיד בבירור למעסיק שהם מוכנים לעזוב אם לא יקבלו את ההעלאה. העובד צריך להיות מוכן לכך שהמעסיק יאמר לו: אם לא מתאים לך, תעזוב, ולענות בבירור שהוא אכן מוכן לעזוב. לדעת אליעד, רק כאשר העובד מפסיק לפחד מכך שהמעסיק יפטר אותו, הוא מסוגל לנהל משא ומתן מוצלח ולקבל את מה שהוא רוצה. איך להתמודד עם תירוצים של המעסיק לגבי העלאת השכר? אם המעסיק אומר שהוא צריך לחשוב על בקשת העובד להעלאה, אליעד מציע לענות לו בצורה החלטית: אין בעיה שתחשוב על זה, אבל לאחר שתחליט, גם אני אצטרך לחשוב אם אני מוכן להמשיך לעבוד בתנאים האלה. העובד צריך להעביר מסר ברור שגם הוא מחזיק בכוח המיקוח, ולא לתת למעסיק למשוך את התהליך או לגרום לו להרגיש חסר אונים. אליעד מדגים שאם העובד יוצר מצב שבו המעסיק מרגיש שהעובד מוכן באמת לעזוב, המעסיק יהיה חייב להתייחס לכך ברצינות ולשקול מחדש את ההחלטה שלו. מה לעשות במקרה שהמעסיק ממשיך להעלות יעדים ללא העלאת שכר? אליעד כהן ממליץ על גישה ישירה והחלטית. העובד צריך לומר למעסיק: אני מעוניין לעמוד ביעדים, אבל התנאים האלה כבר לא מתאימים לי. הוא צריך להציג זאת כמצב קיים, ללא התנצלויות וללא פחד מתגובת המעסיק. אם העובד יפגין חוסר ביטחון, המעסיק עלול לנצל זאת ולא לתת לו את מבוקשו. אם המעסיק עדיין לא יסכים, העובד צריך להיות מוכן לעזוב או לא לבצע את היעדים הגבוהים יותר. בכך, העובד שומר על עמדת כוח במומ. כיצד לקבל פיצויים במידה ולא מקבלים העלאה בשכר? אם העובד נחוש לעזוב אך חושש להפסיד פיצויים, הוא צריך לגרום למצב שבו המעסיק מפטר אותו. לפי אליעד, הדרך היא לומר באופן ברור וגלוי למעסיק שהמצב הנוכחי לא מקובל עליו, ושהוא לא יכול להמשיך לעבוד כך. במצב כזה, אם המעסיק לא יהיה מוכן להעלות את השכר, הוא עשוי לפטר את העובד, ואז העובד יקבל את הפיצויים. אליעד מדגיש שהמפתח לכך הוא נכונות אמיתית של העובד לקחת את הסיכון ולהיות מוכן באמת לעזוב. איך לבקש העלאה במשכורת? איך לשכנע את הבוס להעלאת שכר? מה לעשות ...

... השאלות הללו, ניתן לפענח ולבדוק את מידת נכונותן של סיבות ותוצאות, וכך למצוא מגוון פתרונות לכל בעיה קיימת. איך עובד ניתוח סיבתיות לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שכל מצב או אירוע הוא שרשרת של סיבות ותוצאות. לדוגמה, אם ...

... בהמשך: למה טוב להבין איך לנתח סיבתיות? להלן מספר תועלות לדוגמה: 1 - אם ברצונך להבין איך הדברים באמת עובדים, הרי שיעזור לך לנתח את הסיבתיות של האירועים השונים. 2 - אם ברצונך להבין את החוקים ואת החוקיות של ... לדבר הרע לקרות, כדי שתוכל לשנות אותו. להלן מספר דוגמאות לסיבתיות בחיי היום יום: אני כועס כי אני מאחר לעבודה. [סיבה: אני מאחר לעבודה. תוצאה: אני כועס]. אני עצוב כי אין לי כסף. [סיבה: אין לי כסף. תוצאה: אני עצוב]. אני עצבני כי ... ולראות, איך בחיי היום יום, כל דבר ודבר שבן אדם מרגיש / רוצה / אוהב / שונא וכולי, הכל עובד לפי סיבתיות מסוימת. בין אם היא ידועה לבן אדם ובין אם לא. והחוכמה היא, לדעת להבין את החוקיות הנכונה ... נגרמת בגלל הסיבה. ואסביר: בעיקרון חלק מהשאלות יכולות להיראות כשאלות מיותרות. כי לפעמים התשובה עליהן נראית ברורה מאליה. ואעפכ כשעובדים לפי הנוסחה, רצוי לא לדלג על שום שלב. כי גם מה שנראה בטוח נכון, לא תמיד נכון. ולכן לפי ... הוא, שצריך לבדוק גם מהצד של האם ועד כמה הסיבה גורמת לתוצאה והאם ועד כמה התוצאה נגרמת בגלל הסיבה. עובדה ופירוש בתהליך של בדיקת אמיתות סיבה / תוצאה בפני עצמן: כאשר שואלים ובודקים האם באמת ועד כמה הסיבה (או התוצאה) נכונה, לפעמים מגלים שהסיבה לא ממש נכונה, כי היא רק פירוש ולא עובדה. לדוגמה: אני עצבני כי הולכים לפטר אותי. אז כאשר נשאל, האם באמת הולכים לפטר אותך, יכול להיות שנגלה, שזהו רק פירוש בלבד ושזו לא עובדה. כמו כן לפעמים נגלה שגם התוצאה היא רק פירוש בלבד. לדוגמה, האם אתה באמת עצבני? והתשובה יכולה להיות, שאתה ...

האם הוא אשם? האם הוא אחראי? האם לפטר את העובד? האם להיפרד ממנו? פגיעה בחפים מפשע, האם הוא מתאים לי? האם לסלוח לו? האם להיות איתו? יעוץ למנהלים, מתי לפטר עובד? האם הוא מתאים לתפקיד? חלק 2 האם להאשים אחרים כשגם אני לא בסדר? לפעמים האדם מרגיש שהוא לא מספיק ... מסביר תופעה זו בצורה מפורטת בעזרת שתי דוגמאות מרכזיות: אחת מתחום הניהול והשנייה מתחום הזוגיות. מתי מנהל צריך לפטר עובד למרות שהוא עצמו לא מושלם? אליעד מתאר מקרה שבו מנהל מתקשה לפטר עובד שלא עושה את תפקידו כמו שצריך, לא בגלל שהעובד אינו אשם, אלא כי המנהל מרגיש אשם בעצמו. למשל, המנהל חושב שאולי העובד לא מבצע את עבודתו כי הוא לא נותן לעובד הנחיות ברורות מספיק, או בגלל שהוא מתנהג אליו בצורה עצבנית ופוגעת. במצב זה, המנהל חושש לומר שהעובד לא מתאים לתפקיד, מכיוון שאמירה כזו חושפת גם את החיסרון שלו עצמו כמנהל. אליעד מסביר שזה שהעובד לא אשם במצב, לא אומר שהוא בהכרח מתאים לתפקיד. בהחלט יכול להיות מצב שבו העובד לא מתאים לתפקיד פשוט כי המנהל לא יודע לנהל אותו. אליעד מוסיף שעדיף למנהל להודות בפני עצמו ובפני אחרים שהוא עצמו אינו יודע לנהל עובד כזה, ולפטר אותו, מאשר להמשיך להעסיק את העובד רק כדי לא להודות בחסרונותיו שלו. האם להישאר בזוגיות לא טובה כי גם אני לא מושלם? אליעד מביא דוגמה ... עם בן זוג אלים? האם אני מסוגלת לשנות את ההתנהגות שלו? אליעד מבהיר שזה שאלות נפרדות שאין לערבב ביניהן. העובדה שהאישה עצמה לא מושלמת, לא מצדיקה הישארות עם בן זוג בעייתי או אלים, גם אם היא מאמינה שבאהבה גדולה ... לשאלת יכולת השינוי. מדוע קשה להודות בחיסרון האישי שלנו? אליעד מדגיש שהסיבה העיקרית לכך שאנשים נשארים במערכות יחסים או בעבודה לא מתאימות היא הפחד להודות בחסרונות של עצמם. להודות שאני לא יודע לנהל עובד מסוים או להודות שאני לא מספיק טובה בזוגיות, זו הודאה בקיומו של חיסרון עצמי. לפי אליעד, עדיף להכיר בחסרונות הללו ולקבל החלטה אמיצה של פרידה או פיטורים, מאשר להמשיך לחיות בהכחשה. לסיכום, אליעד כהן מסביר בצורה ברורה שהעובדה שיש לנו חסרונות אינה הצדקה להישאר במערכת יחסים או במקום עבודה שאינם מתאימים לנו. הוא מבהיר שכל שאלה לגבי אשמה, התאמה או יכולת שינוי חייבת להיבחן באופן נפרד. אליעד ממליץ להיות כנים עם עצמנו, להודות בחסרונות שלנו, ולפעול בהתאם למה שמתאים לנו באמת. האם לפטר עובד שלא מתאים לתפקיד? האם להישאר עם בן זוג אלים? יעוץ למנהלים לפיטורי עובדים האם אני מתאים לו? איך להתמודד עם רגשות אשמה? האם להישאר במערכת יחסים לא טובה? עכשיו בהמשך לקודם יש ... צריך לשפוט אותם, עכשיו בוא ניתן דוגמה אוקי בא נגיד ניקח מנהל אם המנהל בטוח שהוא מנהל נכון ויש עובד שלא עושה את תפקידו הוא מפטר אותו הוא אומר אני מנהל נכון הוא לא עושה את תפקידו אני אפטר אותו עכשיו לפעמים מה שקורה שהעובד נגיד לא יעשה את תפקידו והמנהל אומר לעצמו תראה אבל גם אני אשם בזה שהוא לא עושה את תפקידו ... מתאים לתפקיד זה בעצם אתה מודה שלך יש חיסרון ומה האמת שעדיף שתגיד יש לי חיסרון ואני לא יכול לעבוד איתו מאשר שבשביל לא להודות שיש לך חיסרון אתה תמשיך להעסיק מישהו שאתה לא יודע לנהל אותו לדוגמה. עכשיו ...

... זה בוודאות משום שבתוך ליבו הוא עצמו מתנשא על אנשים אחרים ומגדיר אותם כטיפשים. כלומר, הכאב מהעלבון נובע ישירות מהעובדה שהאדם עצמו עושה את אותו הדבר לאחרים. אליעד מדגים זאת באופן ברור כאשר הוא אומר שאם אדם נהנה מכך ... דוגמה ברורה של אדם שאומר תראה את הטיפש הזה. אותו אדם בהכרח ייפגע כשמישהו יגיד עליו שהוא טיפש. המנגנון עובד כך: ההתנשאות על אחרים היא זו שגורמת לתחושת הפגיעה כשאחרים מתנשאים עלינו. האדם למעשה מזמין את הפגיעה הזאת לעצמו ... כשישפטו אותו באותה הצורה. לסיכום, מדוע הביקורת העצמית גורמת לפגיעה רגשית? הסיבה לפגיעה רגשית היא לא הביקורת החיצונית, אלא העובדה שאנחנו בתוכנו שופטים ומתנשאים על אחרים באותו תחום שבו נפגענו. ברגע שאדם משחרר את ההתנשאות והשיפוטיות, הוא גם משתחרר ...