מצבי רוח, שינוי רגשי, שינוי תודעתי, להחליף מקצוע, שינוי קריירה, מודעות עצמית, להיות מודע לעצמך, הזדהות רצונית

... הכל תלוי אך ורק ברצון העצמי של האדם. כי העובדה היא, שהאדם מרגיש שהוא קיים. והעובדה הנוספת היא, שהאדם מרגיש שיש לו רצון עצמי, שרוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת. והעובדה היא, שהמציאות כל הזמן משתנה, מצורה ומצב כלשהו, לצורה ומצב אחר. והעובדה היא, שכאשר האדם מרוצה מאותו מצב של המציאות, אז טוב לו. וכאשר האדם לא רוצה את אותו המצב של המציאות, אז רע לו. ובזה מסתכם כל העניין כולו, ברצון של האדם. ואם האדם גם רוצה וגם ... אז רע לו. ובלי להבין כיצד הרצון העצמי עובד, ובלי להבין איך באמת שולטים ברצון העצמי, והאם בכלל אפשר לשלוט ברצון העצמי, בלי להבין את כל זה, האדם יכול להמשיך לחפש את האושר, אבל הוא לא באמת ימצא אותו. ויש כאן בשורה ...

... שזו אינה ידיעה שכלית רגילה, אלא סוג של ידיעה פנימית ועמוקה יותר. מה ההבדל בין הבנה לידיעה מוחלטת? אליעד מבהיר שהבנה היא תמיד תהליך יחסי, שקשור לתנאים אחרים. לדוגמה, כדי להבין איך מטוס עובד צריך להבין דברים רבים נוספים לפני כן. ידיעה מוחלטת, לעומת זאת, היא מצב שבו אדם יודע משהו בצורה כל כך מוחלטת, שאין ...

... נידון לכישלון, אם השינוי הוא לא מספיק פנימי כדלקמן. כי שינוי פנימי אמיתי, הוא עובד תמיד. וגם בתוך כל השינויים הפנימיים שהאדם יכול לעשות בחיים שלו כדי להרגיש טוב וכדי להיות ...

... זו גם אחת מהסיבות, לכך שהאדם חווה חוסר מוטיבציה לעשות דברים כאלו ואחרים. כגון לדוגמה חוסר מוטיבציה ללמוד חוסר מוטיבציה לעבוד וכיוב. שהם נובעים, מכך שהאדם לא רוצה לחוות מחויבות כלפי העבודה שלו וכלפי הלימודים שלו. דהיינו, אין לאדם מוטיבציה לעבוד או ללמוד, גם משום שהוא חווה שהוא מוכרח ללמוד ולעבוד. ולכן האדם חווה שהעבודה שלו לוקחת לו את החופש, ואז יש לו חוסר מוטיבציה בעבודה, כי הוא מרגיש שהיא פוגעת לו בכבוד, כי הוא כאילו עובד בכפייה, כי הוא חייב לעבוד. ואז אין לאדם חשק לעשות דבר שנובע מתוך מחויבות. והשאלה הנשאלת היא, כיצד יכול האדם להתמודד עם הפחד שלו ממחויבות? וכיצד יכול האדם להציב גבולות לעצמו, ...

... החיים, ושל המאמץ של האדם לשרוד בחיים כאן בעולם הזה. כי האדם כל חייו עושה פעולות, כדי לשרוד כאן בעולם הזה. והאדם עובד קשה ומתאמץ קשה, כדי לשמור על הבריאות שלו, ולגרום לכך שהוא יחיה כמה שיותר. אבל, לא משנה כמה האדם מתאמץ לחיות, בסופו של דבר, הוא ימות. וזה כמובן עניין ...

... לכל דבר ועניין. שבו, ההורה הוא המוכר, שהוא מנסה למכור לילד שלו את הרעיון ואת המסר שהוא מנסה להעביר לו. והילד, הוא בעצם קונה פוטנציאלי. כי הוא יכול לקנות או לא לקנות את המוצר. וחינוך ילדים נכון, בכל שלב שהוא, עובד בדיוק כמו תהליך מכירה נכון, לכל דבר ועניין. ונחדד עוד יותר, שבעצם, מנקודת מבט מסוימת, גם הילד, הוא המוכר, וההורה, הוא הקונה. כי גם הילד מנסה למכור להורה שלו, את זה ...

... קידום בעבודה, שינוי תעסוקתי, הכנה לראיון עבודה, ניגוד אינטרסים במקום עבודה, להתקדם בעבודה איך להתנהל נכון מול דילמות בקידום או שינוי תפקיד בעבודה? בהרצאה זו אליעד כהן מתייחס לעומק לדילמה נפוצה: עובד חדש שמרגיש שהתפקיד אליו התקבל אינו מתאים לכישוריו, ושוקל מעבר לתפקיד אחר בארגון תוך זמן קצר. דרך דוגמה מפורטת של עובדת שהתחילה תפקיד חדש לאחרונה ומתלבטת אם לבקש מעבר לתפקיד אחר בארגון, אליעד מראה איך לנתח מצבים של שינוי וקידום בעבודה, וכיצד להתמודד עם קונפליקטים פנימיים וחיצוניים שמתעוררים במצב כזה. ההרצאה מתארת בפרטי פרטים את השלבים שאדם צריך לעבור כאשר הוא שוקל ... עניין בתפקיד? אליעד פותח בשאלה מהותית: מה חשוב יותר, כסף או עניין בתפקיד? הוא מעלה את האפשרות שייתכן מצב שבו העובד יבחר בתפקיד פחות מעניין עם יותר כסף או תפקיד מאתגר ומעניין יותר עם אותו שכר או פחות. הוא ממחיש את הבחירה הזו כדילמה נפוצה אצל עובדים . אליעד מסביר שלפעמים תפקיד מאתגר נתפס בטעות רק כמשהו שקשה לעשותו, אך בפועל האתגר יכול להתבטא גם ביכולת לבטא יצירתיות ועצמאות, מה שמגביר תחושת סיפוק ומימוש עצמי. מה ההבדל בין עבודה עצמאית לתפקיד מאתגר? אליעד מדגיש שהמושג מאתגר לרוב מתפרש כקושי או סיכון לכישלון, בעוד שהעובדת שמדברת איתו מפרשת את מאתגר כיכולת לעבוד באופן עצמאי ולבטא את עצמה בצורה יצירתית. הוא מבחין בצורה חדה בין אתגר לבין עצמאות, כאשר עצמאות לא בהכרח אומרת שהעבודה קשה, אלא מאפשרת מרחב גדול יותר לביטוי אישי ויצירתיות. הוא משתמש בדוגמה של שיחות נכנסות לעומת שיחות יוצאות, וממחיש כי כאשר העובד הוא יוזם (שיחות יוצאות) העבודה בדרך כלל מעניינת ומספקת יותר מאשר במצב שבו הוא מגיב לפניות (שיחות נכנסות). כיצד להתמודד עם תחושת חוצפה כאשר רוצים לעבור תפקיד? אליעד מתייחס לדילמה של העובדת שחשה חוצפה בכך שהיא רוצה לעבור תפקיד אחרי זמן קצר מאוד בארגון. הוא מבהיר שהתחושה הזו טבעית, כי היא מבטאת חשש להפר אמון עם המנהלים ... לפי אליעד, הוא להבין לעומק את האינטרסים של כל הצדדים המעורבים בהחלטה: אינטרס של הבוסית הנוכחית, שעלולה לאבד עובדת טובה שרק נקלטה אינטרס של המנהלת החדשה שמגייסת לתפקיד, והאם היא בכלל מודעת לכישורים של העובדת אינטרס של הנהלת הארגון או מנהלים בכירים יותר, שרואים את טובת החברה בכללותה אליעד מדגים שכדי לפתור קונפליקט כזה בצורה הטובה ביותר, ... ולהבין מה מניע אותם לקבל או לדחות את הבקשה שלך. להציע פתרונות יצירתיים שמרככים התנגדויות אפשריות (למשל עבודה משולבת, מעבר הדרגתי, או הצגה של יתרונות המעבר גם למנהלים הנוכחיים). הוא ממחיש כי כאשר מנהלים את השיחה בצורה מנומקת, אמפתית ומדויקת, הסיכויים להגיע לתוצאה טובה עולים מאוד. מה הקשר בין קבלת החלטות בעבודה לתהליכים פנימיים של חשיבה? אליעד מדגיש שמה שנראה על פניו כהחלטה פשוטה של שינוי תפקיד בעבודה, משקף בעצם תהליך עמוק של חשיבה פנימית, המבטא את היחס שלנו להתמודדות עם חוסר ודאות, ניהול סיכונים, והכרת האינטרסים הפנימיים שלנו. הוא ... עמוקה, הדבר עוזר גם לפתור בעיות בתחומי חיים נוספים. לסיכום, איך לשפר סיכויים לקבלת קידום או שינוי תפקיד בעבודה? המסר המרכזי של אליעד הוא שהבנה מעמיקה ויסודית של האינטרסים, המניעים והחששות של כל הגורמים המעורבים היא הדרך הטובה ביותר להצליח לעבור לתפקיד חדש או לקבל קידום בעבודה, ולהימנע מסכסוכים או תחושות של חוסר נעימות. איך לבקש קידום בעבודה? מה חשוב יותר כסף או עניין בתפקיד? איך לעבור תפקיד בארגון בלי לפגוע ביחסים? האם זה חוצפה לבקש שינוי תפקיד אחרי זמן קצר? איך להבין את ...

... שאותן האדם מדחיק. או, שהאדם באופן מודע, כמעט ולא מודע לקיומן. כי יש בתת המודע של האדם, המון דברים שמציקים לו, ושהוא חושב עליהם כל הזמן. ובחיים, העבודה של האדם וכיוב, עוזרים לאדם להדחיק את מה שקורה לו בתת המודע שלו. כי כאשר האדם מתעסק באיזה דבר, אז הוא נמנע מלחשוב על מה שמציק לו בתת המודע שלו. (מה שיוצר גם, התמכרות לעבודה וורקוהוליזם. שהאדם הופך להיות מכור לעבודה Workaholic, כדי לברוח ממחשבות טורדניות וכיוב). ולפעמים, תת המודע של האדם, לא נותן לו להדחיק את מה שמציק לו. ואז, הוא לא נותן לו להתרכז ... שבהם הוא כן מצליח להתרכז, ויש דברים אחרים, שבהם הוא לא מצליח להתרכז. והאדם מצליח להתרכז, במה שהוא חושב שיביא לו הכי הרבה תועלת ברגע הזה (והאדם עובד בשביל המחשבה שיש לו בהווה, ולא בשביל העתיד וכולי). ומי שלא מצליח להתרכז בשום דבר, זה רק משום שהוא מרוכז באיזה דבר אחר, שהוא עדיין ...

... אבל אליעד טוען שבעצם כל אדם מוגבל במשהו. אף אחד לא יכול לרוץ במהירות של 300 קמש, ולכן כל אדם כבר מוגבל באופן יחסי. הטענה היא שהסבל לא נובע מהעובדה שיש מגבלה, אלא מכך שהאדם לא מקבל את המוגבלות שלו. אם אדם היה מקבל את המצב החדש שלו, לא היה סבל. לדוגמה, אדם שאינו יכול לעוף לא ... לרוץ. כלומר, הסבל נובע מהפער בין ההנאה שהייתה לבין ההיעדר שלה כיום. לכן, אדם יכול להפסיק לסבול כאשר הוא ישתווה נפשית למצב החדש שלו ויקבל אותו כעובדה קיימת. מהי השיטה להתמודד עם כאב שמגביל את התפקוד? אליעד מסביר שכאב שמגביל את התפקוד הוא מצב שבו האדם חווה קונפליקט בין שני ... את המיקוד הנפשי למקום שבו אין קונפליקט. לדוגמה, לחשוב על משהו נייטרלי לחלוטין שאין לך כל רגש לגביו, או לחשוב על משהו חיובי שקיים לך, כמו העובדה שיש לך גג מעל הראש או דברים טובים אחרים. ככל שתתרכז יותר בדבר נייטרלי או חיובי, התודעה תסבול פחות מהקונפליקט סביב הכאב. לדוגמה, ... שיכאב לי, אז בסופו של דבר, פשוט תגיע למסקנה שחייבים לקבל את המצב, כי הוא בלתי ניתן לשינוי. אם תגיע להכרה כזו באופן מלא, גם אז הסבל ייפסק. כיצד עובד מנגנון הסבל בהקשר של כאב כרוני? אליעד מסביר את המנגנון של הסבל באופן מפורט ביותר. הוא טוען שהסבל לא נובע מהכאב עצמו, אלא ...