... הדבקות והאחדות עם המציאות. אלא, שמי שעוד לא זכה לחזור מביטול לאין סוף, הוא רק יכול לשער בדעתו את ההנאה הזאת. והאדם כוסף להנאה הזאת תמיד. משום שבתת המודע של האדם, צרובה ההנאה הזאת של הביטול לאין סוף. והשום דבר הזה מלובש בכל דבר. אלא שהאדם לא יודע לזהות את ההנאה הזאת שמלובשת בכל דבר. כי השום דבר, הוא ההנאה של השלמות. כי שם אין שום חיסרון כלל. וההנאה הזאת נמצאת באין סוף לבושים שונים של המציאות, כי היא החיות של המציאות. אלא, שהאדם לא מכיר את ההנאה הזאת, שמשתקפת אליו מכל דבר. כי האדם לא מזהה אותה, משום שהוא לא מסוגל להגדיר אותה, כי היא חסרת כל צורה כנל. אבל אחרי שהאדם זוכה לחזור מביטול לאין סוף, אז ההנאה הזאת משתקפת לאדם מכל דבר, ואז האדם רואה את ההשתקפות של השום דבר, בכל דבר ממש.

... הרצון לא מוגדר כלל. ואפילו לומר שהאדם רוצה את המציאות, גם זה לא יהיה נכון. אלא, שבמצב כזה האדם נהנה (עם / בלי רצון מוגדר) מכך שרצונו לא מוגדר, ומכך שאין שום תחושת חיסרון כלל. וזהו סוג של חוויית ... פי תפישת הטוב והרע שלו. ואם אין לאדם שום רצון מוגדר, אין שום סבל כלל. ונכון, שאין גם שום הנאה סופית, ממילוי רצון מוגדר, אבל יש הנאה אין סופית, מהעדר רצון מוגדר וסופי. ובנוסף, הנאה של מילוי רצון סופי, היא גם שקר. כי היא יותר רע, מאשר טוב, והחיסרון, גדול מהיתרון, ביחס לשלמות. כי ... מודע רצון לאין סוף עוד יותר טוב, ותמיד יש גם את הפחד, שלא יהיה אין סוף יותר רע. כך שהנאה של רצון סופי, היא בכלל סבל. כי בלי הנאה של רצון סופי, אין שום סבל כלל. והאדם סובל, רק בגלל ההנאות הסופיות שלו. דהיינו, הנאות שנובעות ממילוי של רצון מוגדר. ובלי ההנאות השקריות האלו, לא היה האדם סובל כלל. והשאלה הנשאלת היא, איך יכול האדם להגיע למצב של רצון שאינו מוגדר, ...

... שום תלות ברגע הקודם. והם זקנים, משום שהם חיים בתוך תודעת זמן מוגבלת, שבה הכל מוגדר ומוגבל. והם לא נהנים מהחיים, כמו אדם צעיר שנהנה מכך שכל דבר הוא חדש לגמרי עבורו. שזה אפשרי, רק על ידי ההבנה שהכל מתחדש בכל רגע מחדש. (ויש ...

... ואל הטוב האמיתי, אלא שהוא בכלל מתרחק... כי האדם רואה ומגלה, עד כמה הוא מטעה את עצמו, והאדם פחות נהנה מהחיים ברמה החיצונית וכולי. ועל האדם להבין ולדעת, כי באמת, אין שום התרחקות בעולם כלל. וכל ההתרחקות, היא כולה ...

... להשיג את השלמות, וכיוב שאר השקרים וההפחדות האלו. ומי שרוצה לחיות טוב באמת, ולא רק להפסיק לסבול, אלא גם ליהנות באמת מכל רגע ורגע ומכל צורה וצורה של המציאות, עליו להקשיב לחכם האמיתי שהוא איש אמת (כי רק מי ...

מי שמציאות כלשהי, לא גורמת לו הנאה - בידוע שהוא שקרן והעניין הוא, כי המציאות שלנו היא יפה. ולא סתם יפה אלא יפהפייה ביופי אמיתי, יופי ... לרמות. ומי שהוא לא איש אמת עפ הקריטריונים של המציאות, דהיינו, מי שהוא לא באמת איש אמת, הוא לא נהנה מההשתקפות הזאת שיש בכל דבר. ולא רק שהאדם לא נהנה מההשתקפות של האחדות שיש בכל דבר, אלא שהתודעה של האדם סובלת סבל אמיתי, כאשר האדם חושב על כל דבר ... היופי ואת השלמות שיש בכל דבר בעולם. בפרט כאשר אומרים לאדם שכל כלשהו, שמי שהוא איש אמת הוא מפיק הנאה אמיתית מכל שכל שיש בעולם, כולל מהשכל של השקרנים ושל הטיפשים. כי בכל שכל שיש בעולם, יש את היופי ... ביותר שבו הכל אחד, שהוא רק נדמה לשיגעון וכולי. וכאשר האדם שומע איזה דיבור ואיזה שכל, אם הוא לא נהנה מהשכל שיש בדבר, בידוע שהוא משקר את עצמו במשהו. כי מי שהוא איש אמת, אז האחדות של המציאות, היא ... פעם האדם חווה התרגשות חדשה, כי בכל פעם הצורה החיצונית היא חדשה, וצורת ההשתקפות היא חדשה. אבל מי שלא נהנה מהשכל שיש בכל דבר, בפרט כאשר האדם סובל, מכך שהוא שומע צורות חשיבה שונות ודעות שונות משלו, ובפרט אם ... את המציאות בלי שום תנאי ובלי שום סיבה, הרי שהוא לא באמת אוהב את המציאות, והרי שהוא לא באמת נהנה ממנה. והחכם האמיתי, הוא אוהב את המציאות כולה, באהבה אמיתית ללא שום תנאי. וכאשר האדם שומע את החכם האמיתי ... בכלא. והוא לא מבין שהוא בכלל מלך, ושמקומו הוא לא לסבול בכלא כעבד, אלא מקומו הוא להיות מלך, או ליהנות באמת, מכך שהוא בוחר להיות עבד. כי האדם הוא השלמות האין סופית (ולמרות שיש כאן דבר והיפוכו, שהסוף הוא ...

... כמובן בתוך התודעה של האדם. כי שני בני אדם, יכולים לשבת זה לצד זה בגן עדן, ואחד תהיה לו הנאה אין סופית של גן עדן, ואחד יהיה לו סבל אין סופי של הגיהנום. וכיוב שני בני אדם יכולים לשבת זה לצד זה בגיהנום, ואחד יהיה לו סבל אין סופי של הגיהנום, והשני תהיה לו הנאה אין סופית של גן עדן. וגן העדן והגיהנום, נמצאים בזה העולם ממש. כי כאן הוא הגיהנום וכאן הוא הגן ...

... הרצון כצורה של המציאות, אך לא כצורך אישי, ועל ידי זה האדם לא סובל מקיומו של חוסר אישי, אלא נהנה מעוד צורה וביטוי של האחדות. ובפרט כאשר יש לאדם ענווה / גאווה של אמת, שהוא מבין וחווה את עצמו ...

... של השכל של האחדות, שהיא פנימית, ביחס לנפרדות שהיא חיצונית. וכל אדם שמבין שהכל אחד, ועל ידי זה הוא נהנה מהנפרדות, כגון לדוגמה אדם שנהנה ממשחק כלשהו, ולא מפחד להפסיד בו, כי הוא יודע שגם ההפסד הוא טוב, ואעפכ הוא אומר לעצמו שהוא צריך לנצח, ואעפכ הוא יודע את האמת שזה לא משנה, שעל ידי זה נוצרת ההנאה של המשחק, כל תהליך כזה (כי גם ההנאה של המשחק, גם היא מתבטאת בהמון צורות), הוא התגלות השכל של האחדות, שהופכת את הנפרדות לטובה מאוד. וההבדל היחיד ...

... - ושכל אמיתי של אחדות לפעמים, כאשר האדם מתקרב אל האחדות של המציאות, הוא מרגיש סוג של ריקנות וחוסר הנאה. כי האדם רגיל ליהנות, מכך שהרצון שלו מתמלא. וכאשר האדם מתקרב אל אחדות, שהיא נפרדת מהנפרדות, אז הוא בעצם מרחיק את עצמו, מכל ... בכל הצורות כולן. ואז ממילא אין לו שום צורה ורצון מוגדר, שאותו הוא רוצה, ואז הוא מרגיש ריקנות וחוסר הנאה. והכל זה רק משום, שהאדם מנסה להתקרב למקום מוגדר אחר, שבו הכל אחד ממש בצורה מוגדרת. וממילא, לא שייך לרצות בו שום דבר מוגדר, ולכן לא שייך ליהנות ממילוי רצון כלל. והאחדות של אמת, היא עניין אחר לגמרי. כי היא לא נפרדת מהנפרדות, והיא כולה תלויה בהבנה ...