... את התשוקה הפנימית יותר? וכדי לגלות את התשוקה הפנימית שיוצרת את התשוקה לכסף, לשם כך, על האדם לנסות להרגיש הנאה, מכך שיש לו כסף. ולנסות להבין, איזה תחושות טובות של הנאה נוצרות אצלו, כאשר הוא חושב על כך שיש לו כסף. ונסביר: הכסף גורם לאדם לתחושה טובה. והאדם רוצה כסף, ... עצמו. מסקנה: האדם רוצה להרגיש יותר הערכה עצמית, והוא משיג את זה דרך הכסף. דוגמה נוספת: הכסף גורם לאדם ליהנות מתחושה של שקט נפשי. מסקנה: האדם מחפש שקט נפשי. והכסף, הוא רק אמצעי, להשגת שקט נפשי. דוגמה נוספת: הכסף ... התשוקות הפנימיות יותר שלו, ועל ידי זה להרגיש טוב יותר. ולסיכום: על האדם לנסות להבין, כיצד הכסף יוצר אצלו הנאה. ולאחר מכן לנסות לחשוב, אולי יש דרך יעילה יותר ואיכותית יותר, להשיג את אותה ההנאה, בצורה ישירה, וגם בלי כסף.

... ולא רק שהאדם שמח לעשות אותם, אלא שהאדם יכול לעשות אותם פעם אחרי פעם אחרי פעם, ובכל פעם להפיק הנאה מחדש ולא להשתעמם, אלא להרגיש סיפוק והנאה וכולי. ואם נתבונן עוד בעניין נראה, כי כל הדברים שבעולם, גם אלו שנחשבים למעניינים, הרי שיש להם סוף. דהיינו, ... והדבר הפנימי אצל האדם שיוצר אצלו את תחושת ההתחדשות, זה השכל של האדם. כי כאשר האדם עושה איזה דבר, ההנאה של האדם מהדבר היא פנימית. וההנאה של האדם מהדבר, נובעת מהצורה שבה האדם מרגיש ביחס לדבר. והיחס והרגש של האדם אל הדבר, הם תוצאה של ... וככל שהשכל של האדם מסתכל על הדברים בצורה ברורה יותר, כך האדם מרגיש טוב יותר ביחס לדבר. והאדם מפיק הנאה מדברים מסוימים, בגלל התהליכים שמתרחשים בתת המודע שלו. כי גם כאשר האדם עושה דברים שנראים כשטויות וחסרי שכל, וגם כאשר האדם עושה אפילו טעויות שהוא יודע שהן טעות, ובכל זאת האדם עושה אותן ונהנה מהן, כגון לדוגמה לעשן וכיוב, הרי שהאדם מפיק הנאה מהדבר, בגלל דברים שמתרחשים בתוכו בעת ביצוע הפעולה. ולמרות שהאדם לא מבין מה בדיוק עובר עליו, הרי שבתוכו יש תהליכים מסוימים שמתרחשים, שהם אלו שיוצרים אצל האדם את תחושת ההנאה. ובכל דבר שיש בעולם, יש בו שכל מסוים. וכאשר האדם עושה דברים כלשהם, הדברים האלו משפיעים על התת מודע ... שיש בהן רמות שונות של עומק. ויש יוצרים חכמים, אבל שרמת העומק שלהן עמוקה מידי, ולא כל אחד מסוגל ליהנות מהשכל שיש ביצירה שלהם. ולכן יש יצירות אומנות של אנשים חכמים, שלא כל אחד מסוגל להבין את השכל שיש ביצירות האלו וליהנות מהן. וכמו כן, כל יצירת אומנות מוגבלת ברמת העניין שבה, לרמת העומק שלה. כי היא לא יכולה לעניין, מעבר ... המציאות, שהדבר הזה הוא חלק ממנה. ומי שלא יודע את השכל שיש בכל דבר, על ידי זה הוא מוגבל ליהנות מהדבר, רק כפי כמות השכל שהוא יכול להפיק מהדבר. אבל, מי שיודע את השכל שיש בכל דבר, ומי שמסתכל ...

... גם החרש היה רוצה להיות מסוגל לשמוע. וגם העיוור היה רוצה להיות מסוגל לראות. וגם הרוחני שלא יודע איך ליהנות מהכסף, גם הוא בתוך תוכו היה רוצה להיות מסוגל ליהנות גם מכסף. ועשיר אמיתי, הוא זה שהוא משיג את כל התועלת של הכסף, בלי להיות תלוי בכסף. כי גם לכסף יש את היתרונות שלו. וגם להנאות העולם יש את היתרונות שלהם. ועשיר אמיתי, הוא זה שיש לו את כל הדברים הטובים שיש בעולם, גם בלי הלבוש והצורה החיצונית שלהם. כי כל ההנאות של האדם, מתרחשות בתוכו. וכל הכסף וכל ההנאות של העולם, יוצרים אצל האדם הנאה פנימית. ועשיר אמיתי, הוא זה שיש לו הנאה בשלמות, כאילו שיש לו את כל הכסף שבעולם ואת כל ההנאות שבעולם. וכל זה, על ידי זה שהוא מחובר למציאות עצמה, והוא מקבל את ההנאה שלו מהשורש של ההנאות. כי לכל דבר בעולם יש שורש. וגם להנאות יש שורש. והכסף הוא רק אמצעי ליצירת הנאה פנימית. ומי שיודע את שורש ההנאות, הוא יש לו את כל ההנאות שבעולם, גם בלי האמצעים החיצוניים. וכל זמן שאם ישתנה מצבו החיצוני של האדם, ישתנה גם מצבו הפנימי, הרי שהוא לא באמת שמח בחלקו. ואם האדם נמצא במצב שעוד כסף יגרום לו ליהנות יותר בחיים, הרי שהוא עדיין לא באמת יודע ליהנות בחיים מהפנימיות של החיים ומהטוב שיש בכל דבר. ויש כאלו שהם לא חפצים בכסף ובחיצוניות, משום שהם לא יודעים איך ליהנות מחיצוניות. והם לא חפצים בכסף, לא בגלל שיש להם את כל מה שהכסף יכול לתת, אלא פשוט בגלל שהם מוגבלים ולא רוצים את מה שהכסף יכול לתת. ושמח בחלקו אמיתי, הוא זה שהוא רוצה את כל ההנאות שהכסף מביא, אבל שיש לו אותן גם בלי הכסף. ורק מי שיודע ליהנות מכסף, הוא יכול לדעת ליהנות גם בלי הכסף. ומי שלא יודע ליהנות משטויות, הוא לא יכול לדעת ליהנות מדברים חכמים באמת כפי שכבר ביארתי בהרחבה. ושלמות השמחה, היא כאשר האדם מחובר לשורש ההנאות, שהיא הבנת המציאות. ואז הוא שמח בחלקו באמת.

... לשכל שלו להידפק ולהתנוון. וכל שיטות הבריחה מהשכל, הן של אלו שאינם חכמים ושלא הצליחו להשתמש בשכל שלהם לטובה וליהנות מהמציאות. כי יש שיטות רוחניות רבות, שחרטו על דיגלן כי השכל הוא מקור הסבל. ועל האדם לברוח מהשכל של ... כדי לא לסבול. אבל כאשר האדם מנוון את השכל שלו, על ידי זה הוא בסך הכל סובל פחות, אבל ליהנות כמובן הוא לא נהנה. כי ליהנות נהנים בשכל. כי כל ההנאות של העולם, הן מתרחשות בתוך השכל. כי ההנאה הגדולה ביותר, היא תובנה שהאדם מקבל שכל חדש ומבין את המציאות טוב יותר. וכל ההנאות שיש בעולם, גם הנאות חומריות, שורשן הוא בכך שהן גורמות לתת המודע של האדם להבין את המציאות טוב יותר, ועל ידי זה נוצרות כל ההנאות שיש בעולם. כי כאשר האדם נהנה מאיזו הנאה גשמית, בתת המודע של האדם מתרחש איזה תהליך שגורם לו להבין את המציאות טוב יותר, ועל ידי זה נוצרת אצל האדם ההנאה. ולכן גם ההנאות הגשמיות דועכות. כי לאדם נדמה שהדבר הגשמי יצר אצלו את ההנאה. ואז האדם רודף אחרי החיצוני הגשמי. אבל החיצוני הגשמי לא באמת יכול לייצר הנאה. כי ההנאה היא כולה רוחנית. וכאשר האדם רודף אחרי החיצוניות, על ידי זה כמות ההתחדשות הפנימית שלו, מהרדיפה הגשמית שלו, ההתחדשות ... מרגיש שהדבר הגשמי מפסיק לעניין אותו. כי האדם מפסיק למצוא עניין, דהיינו, שכל והתחדשות, באותה הפעולה הגשמית. ובכל מקרה, ההנאה היא תמיד כאשר מתחדשת לאדם הבנה כלשהי. וחשוב להבהיר, כי בכל הדעות שיש בעולם יש בהן מן האמת. וגם ... יש מן האמת. אך הפתרון הוא לא לברוח מהשכל, אלא לזכך את השכל. כי השכל הוא כלי קיבול, גם להנאה וגם לסבל. כי יוסיף דעת יוסיף מכאוב. וככל שהאדם יותר חכם, כך הפוטנציאל שלו לסבול גדל. אבל גם הפוטנציאל שלו ליהנות גדל. וכאשר האדם סובל מהשכל שלו, עליו להבין שהאמת היא טובה, ושאם השכל שלו יתיישר לפי האמת, אז לא ... הוא סבל. וגם הבודהיסט בתוך ליבו מקנא בהדוניסט. כי הבודהיסט אומנם לא סובל כמו ההדוניסט, אבל הוא גם לא נהנה כמו ההדוניסט. והבודהיסט בתוך ליבו משתוקק למצוא את הדרך ליהנות מהחיים, בלי לסבול מהם. אבל אין לו את הדרך הזאת. ולכן הוא בורח אל הבריחה מהסבל. אבל זו לא ... היא היכולת להכיל את ההפכים. דהיינו, שהאדם ידע להיות גם בודהיסט וגם הדוניסט בו זמנית. דהיינו, מצד אחד גם ליהנות מהחיים הרגילים של העולם הזה, וגם לאזן אותם עם האמת שנמצאת בבודהיזם. בין כך ובין כך נסכם ונאמר, כי ליהנות זאת מומחיות. ומצד האמת גם הבודהה משתוקק ליהנות. כי אם לבודהה לא היה חשוב ליהנות, ממילא הוא לא היה סובל. והסבל נוצר רק בגלל הרצון ליהנות. והבודהה לימד איך לא לסבול. אבל הוא לא לימד איך ליהנות. והבודהה הסביר לאדם איך לא להיפגע מהעולם, אבל הוא לא התמודד עם שורש הרצון של האדם ליהנות. וגם הבודהה עצמו רצה ליהנות. ומה לעשות שבמגרש המשחקים אפשר גם להיפגע? כי ההנאה נמצאת במגרש המשחקים. ומי שרוצה ליהנות, צריך לשחק את המשחק. ובודהה הסביר שמאחר שבמשחק אפשר להיפגע, אז ההמלצה שלו היא לא לשחק את המשחק. אבל ... שהוא חי חיים רגילים, בלי לפחד מהסבל. משום שהוא מסוגל להכיל בתוכו את הסבל. ולהשתחרר מהסבל פירושו, לדעת להפיק הנאה גם ממצב של סבל. ואת זה הבודהה לא ידע איך לעשות. בכל מקרה, השלמות היא שהאדם יבין את המציאות, ... התודעתית שמאפשר לו להכיל בתוכו את סך כל הרגשות, הוא לא יעשה שום שינוי ושום פעולה. וכדי לשחק במשחק וליהנות ממנו, לשם כך על החכם לדעת מתי להשתמש ביכולת שלו להכיל את סך כל הרגשות, ומתי לשחק את המשחק ...

טעם החיים / עניין בחיים - איך ליהנות מהחיים? איך למצוא את טעם החיים? ובו יתבאר, כיצד יכול האדם למצוא עניין במה שהוא עושה בחיים? כיצד יכול האדם ליהנות מהחיים? ואיך יכול האדם למצוא את טעם החיים? כי ההפך של כל הדברים האלו, הוא תחושה של שעמום, ריקנות, ... להשתעמם וכולי. והמטרה הסופית היא למצוא את טעם החיים. וכדי למצוא את טעם החיים, לשם כך האדם צריך ללמוד ליהנות בחיים. וכדי ליהנות בחיים, לשם כך האדם צריך למצוא עניין בחיים. זא האדם אמור למצוא עניין במה שהוא עושה. מציאת העניין, יוצרת הנאה. ויצירת ההנאה, מביאה את האדם אל טעם החיים. כך שהכל מתחיל בכך שהאדם מוצא עניין בחיים. ומי שיתבונן על המושג של ... האדם מחפש את האושר. והאושר, הוא תוצאה של הבנה. והבנה, היא תוצאה של שכל ושל יכולת הבנה. ולכן, אחת ההנאות הכי גדולות שיש בעולם, היא הנאת הלימוד. שאנשים נהנים ללמוד דברים חדשים. וכאשר האדם מטייל לדוגמה בעולם, הוא נהנה, מכך שהוא מכיר תרבויות חדשות, שזה סוג של לימוד. וכאשר האדם טועם אוכל חדש, הוא נהנה מכך שהוא למד על טעם חדש וכיוב. וגם כאשר האדם עושה דברים שמספקים לו הנאה, למרות שנראה שאין בהם שום שכל, הרי שתמיד, יש שם שכל כלשהו. כי גם כאשר האדם אוכל איזה מאכל אהוב שכבר מוכר לו, וכאשר האדם מפיק הנאה מהדבר הזה, הרי שגם שם, תת המודע של האדם, לומד איזה דבר חדש על המציאות, באמצעות הפעולה הפשוטה של ... שעושה וכל כיוב, מכל דבר ודבר האדם לומד איזה משהו. גם אם האדם לא מייחס לאותו הדבר כל משמעות. וההנאה של האדם בחיים, היא תוצאה של הבנה. כי כאשר האדם מבין את מערכת החוקים שבתוכה הוא חי, על ידי זה האדם חי בשלום עם המציאות והוא מאפשר לעצמו ליהנות ממנה. וככל שהאדם רואה יותר עין בעין, את המציאות כפי מה שהיא באמת, כך הוא נהנה יותר מהמציאות ומהחיים שלו. ומי שרוצה להגיע לכל הדברים האלו, עליו להתחיל להתייחס לחיים שלו ולכל מה שקורה לו, ... ידי התבוננות בכל דבר שקורה, ולנסות ללמוד מכל דבר שקורה. ועל ידי זה האדם מוצא עניין בכל דבר, מתחיל ליהנות מכל דבר, עד שהאדם מגיע לטעם החיים. ואחרי שהאדם מגיע לסוף ולקצה של הבנת המציאות, אז נופל לו האסימון, ... נמצא, בכל הדברים. ונסכם: על האדם לנסות לעבור לתהליך של למידה והתבוננות. ועל ידי זה האדם מוצא עניין בחיים, נהנה מהחיים, ומגיע לטעם האמיתי של החיים.

... להשפיע לרצון לקבל. לפי הסברו, כל רצון להשפיע הוא בעצם גם רצון לקבל, כי מי שמשפיע למעשה רוצה להפיק הנאה מעצם ההשפעה שלו, ולכן הוא מקבל הנאה מכך שהוא ממלא את רצונו להשפיע. הוא מדגיש שגם אם נניח כי הבורא קיים, הבורא לכאורה רוצה לתת כי הוא עצמו מקבל מכך סיפוק והנאה. כך יוצא שלמעשה, כל רצון הוא רצון לקבל. הסבר נוסף שאליעד מביא הוא שאפשר גם להסתכל על התמונה באופן הפוך: כל רצון לקבל הוא בעצם רצון להשפיע. האדם שרוצה לקבל הנאה, למעשה רוצה לתת סיפוק והנאה לאגו שלו, לרצונות שלו, שהם בעצם הנבראים שלו. בדיוק כפי שהבורא ממלא את רצונותיו שלו כאשר הוא נותן לברואים ...

לחיות את הרגע האחרון של החיים, ליהנות בחיים, שלמות פנימית, חיים לפני המוות, לא לפחד מגיהנום או מאלוהים איך לחיות כל יום כאילו הוא היום האחרון? אליעד כהן מדבר על השאלה שמעסיקה אנשים רבים: איך אפשר ליהנות יותר מהחיים, כיצד לחיות חיים טובים ומלאים, ואיך להגיע למצב שבו אדם מרגיש שהוא מנצל כל רגע במלואו. הוא ... הוא לא ינצל את כל המשאבים שלו עכשיו, אלא ישמור חלק מהם לעתיד. זו הסיבה שאנשים בדרך כלל לא נהנים במלואם ברגע הנוכחי. הם חיים בחששות ומוותרים על הנאות רבות בגלל מחשבה על העתיד. מהי שלמות פנימית ואיך אפשר להגיע אליה? השלב הבא שאליעד מדבר עליו הוא הגעה ... חווה את הנצח בכל רגע נתון, באופן שבו הוא חי את האמת הפנימית שלו במלואה. איך לחיות באיזון בין הנאה בהווה לדאגה לעתיד? אליעד מעלה נקודה נוספת: כיצד ניתן באמת לחיות כאילו כל רגע הוא האחרון, ועדיין לשמור על ... לעתיד, לבריאות, ולשרוד. הרובד הפנימי: בו האדם חייב לחיות בחופש מוחלט, כאילו באמת זה הרגע האחרון של חייו, ולחוות הנאה אמיתית ללא פחד או דאגה. לדברי אליעד, אדם שמבין באמת את המציאות וחי מתוך תובנה עמוקה, מצליח לשלב את שני הרבדים האלה. הוא עושה פעולות אחראיות כלפי חוץ, אבל בפנימיותו הוא חווה חופש מוחלט, אינו מפחד מדבר, ונהנה מכל רגע כאילו הוא האחרון. איך לחוות את ההנאה האמיתית בכל רגע ורגע? אליעד מדגיש כי על מנת ליהנות באמת בכל רגע, האדם צריך לחקור את השאלה מהי הסיבה הראשונה של המציאות? ברגע שהאדם מגלה את הסיבה הראשונה, הוא חווה את הרצון המקורי של המציאות, וחווה כל רגע כאילו הוא הראשון והאחרון בחייו. זוהי הדרך להשיג הנאה מלאה ושלמות פנימית בכל דבר ודבר. לסיום, אליעד מאחל לקהל לחוות חיים מלאים ואמיתיים בכל רגע ורגע, ולחיות מתוך תובנה שהופכת כל רגע לתכלית בפני עצמו. איך ליהנות מהחיים? איך לחיות בלי פחד מהמוות? שלמות פנימית בחיים איך לחיות כל רגע במלואו? מהי האמת הפנימית? האם אפשר ...

... הנפרדת מהמציאות. התודעה מוגדרת כאן כישות עצמית החווה את הנפרדות שלה מהמציאות, ואת הרצונות השונים הקשורים לכך. איך אפשר ליהנות מכל מצב ואפילו מסבל? אליעד מדגיש כי רוב האנשים מלמדים להפסיק לסבול, אך רק מעטים מלמדים כיצד באמת ליהנות, אפילו במצב גרוע כמו בית כלא. השיטה שהוא מציע מבוססת על עיקרון לפיו הבנת המציאות מאפשרת סינכרון מוחלט בין ... שבו הרצון של האדם תואם באופן מלא למה שקורה, מוגדר כהיעלמות עצמית, כלומר, העלמת הנפרדות בין האדם למציאות, ומכאן ההנאה האולטימטיבית מכל מצב. מהי חוויית האחדות ואיך מגיעים אליה? חוויית האחדות היא מצב שבו אין הפרדה בין טוב לרע. ... ולא אכפת לו מכלום בו - זמנית. הניגוד הזה הוא חוויית האחדות השלמה, המשוחררת מסבל ומנפרדות, וכך האדם יכול ליהנות באופן מלא מהחיים. תודעה והקשר בינה לבין החומר אחדות, נפרדות ואיך לחוות את שניהם רצון והבנה של שורשי הרצון העלמת האני והסבל באמצעות חקירה עצמית איך ליהנות ממצבים קשים? מה הקושי הראשוני בשאלה על התודעה והאפשרות להעלים את עצמנו? ישנה הנחה שטוענת שאם יש תודעה, אז ... לו רצון משלו. לכן, כאשר מדברים על להעלים את התודעה, מתכוונים להעלים את תחושת הנפרדות שקיימת באני. על האפשרות ליהנות מהמצב הקיים ואפילו מהסבל נאמר שיש מעט אנשים שיכולים ללמד אותך ליהנות מהמציאות גם במצב שנראה גרוע, כדוגמת להיות בבית כלא. לא רק להפסיק לסבול, אלא ממש ליהנות. הרעיון הוא שאם הרצון שלך מסונכרן לחלוטין עם המציאות, לא ייווצר פער בין מה שאתה רוצה לבין מה שקורה בפועל, ואז ממילא תוכל ליהנות מכל דבר. הדבר מכונה להעלים את עצמך, כי אתה מסיר את הנפרדות בין הרצון שלך ובין המציאות. שאלה: איך ... הצדדים בו זמנית. כאשר האדם מצליח להיות גם קיים וגם לא קיים, הוא נכנס למצב של אחדות, חופש מוחלט, הנאה מוחלטת מהמשחק של החיים, כי מצד אחד הוא רוצה לנצח (כשהוא פועל בעולם), ומצד שני לא אכפת לו אם ... 4. אפשר להגיע למצב שכל מה שקורה, מתאים בדיוק למה שאתה רוצה, ולכן אינך סובל כלל, ואפילו להיפך - ליהנות מכל דבר. 5. חוויית האחדות מתוארת כשילוב בין טוב לרע, או בין יש לאין, המוביל לשלמות פנימית. 6. באמצעות ... שאתה משחק עם מישהו, שמצד אחד אתה רוצה לנצח ומצד שני לא אכפת לך אם תנצח אותו. וזה נקרא הנאה, מהי הנאה? שגם אתה רוצה לנצח וגם לא אכפת לך עם תנצח במשחק. מה זה נקרא חוויית האחדות? פירושו שבו זמנית ...

... תנאי וללא שום הגדרה והגבלה, הרי שהאדם לא סובל כלל. ולא רק שהאדם לא סובל כלל, אלא שהאדם אפילו נהנה בהנאה אמיתית, מכך שרצונו העצמי מתמלא על ידי המציאות. כי כאשר האדם רוצה את המציאות כפי מה שהיא ממש ללא שום שינוי כלשהו, הרי שרצונו של האדם מתמלא בשלמות, והאדם חווה הנאה מהמציאות. ונמצא אם כן, כי קיומו של הסבל, תלוי בכך שלאדם יהיה רצון שמנוגד בצורה כלשהי, למציאות. והנה יש ... לאחדות של המציאות, ואז כל הנפרדות נעלמת לגמרי, ואז האדם לא יכול לסבול כלל. ואז מה שנשאר לאדם, זאת הנאה שנובעת מהדבקות לאין סוף (והיא שונה מההנאה של מילוי הרצון תוך כדי מודעות עצמית. וכפי שכבר ביארתי במקום אחר. וההנאה של המילוי רצון, היא רק בבחינת ושוב של האדם, כאשר הוא חוזר מהביטול בבחינת רצוא). כי כאשר האדם מחובר ... לא יודע שהוא עצמו קיים, ממילא אין לו שום רצון עצמי ושום סבל כלל, אלא שם יש רק את ההנאה של השלמות בשלמות. כי האדם ככ נהנה מהשלמות, עד שהוא לא יודע להבדיל בין טוב לרע כלל. ולכן טוב לאדם, בלי שהוא ידע שטוב לו. כי ... כאשר האדם נמצא בשלמות בתוך השלמות של המציאות, שם אפילו תודעה עצמית אין. וממילא גם לא שייך תודעה של הנאה וכיוב. אלא ששם האדם נהנה בלי לדעת שהוא נהנה. כי שם אין שום חיסרון כלל, אלא הכל בשלמות אמיתית. ויש גם מצב תודעתי אנושי נוסף, שבו האדם בכלל ...

... מתאמץ לעבוד, כדי שיהיה לו מה לאכול. אבל גם האוכל עצמו, הוא רק אמצעי. והטועים, הם מלמדים את האדם, ליהנות מהדרך אל המטרה. וזאת הסיבה שהאדם סובל, משום שהוא נהנה מהדרך אל המטרה. כי האדם מקבל תמיד, בדיוק את מה שהוא רוצה. ומי שלא רוצה את הדרך אל המטרה ... טוב. ואף פעם האדם לא באמת יסרב, לקבל משהו יותר טוב. וזה משום, שהאדם סובל תמיד. וכל זמן שהאדם נהנה ממשהו בחייו, הרי שהוא לא באמת סובל, מכך שהוא סובל. כי כאשר לדוגמה, האדם סובל באמת, מאיזה דבר גשמי, באותו הזמן, הוא לא חווה שום הנאה כלל משום דבר. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, זה אומר בעצם, שהוא לא מסוגל להפיק אפילו לא טיפת הנאה אחת, משום דבר. כי הכל זה מאמץ, למען מטרה בלתי מושגת. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, ממילא זה אומר שהוא לא יצליח ליהנות משום דבר שיש בדרך, כי הוא באמת רוצה רק את המטרה עצמה, כי הוא שונא את הדרך לגמרי. ומי שנהנה מהדרך אל המטרה, הרי שהוא מפיק הנאה גם מהדרך, ולכן הוא תמיד נשאר בדרך, ולא מגיע אל המטרה. ועל האדם להיות איש אמת. וזה בסדר גמור ... סובל, רק משום שהוא מוכן לסבול. כי אם האדם לא היה מוכן לסבול בכלל, הרי שלדוגמה הוא לא היה נהנה משום דבר, כל זמן שהוא סובל. כי הסבל היה מציק לו ככ, והוא היה מרוכז רק באיך לא לסבול יותר. אבל האדם כן נהנה עדיין וכולי, כי הוא לא באמת רוצה להפסיק את הסבל. ולכן, על האדם לברר עם עצמו את האמת, ולראות ...