קבלת השונה / לקבל את האחר / שנאת זרים / גזענות - מהי מהות העניין?... ובוז כלפי אנשים אחרים ששונים ממנו. וכאשר האדם שונא אנשים אחרים, וכאשר האדם חש דחייה מאנשים אחרים ששונים ממנו, הרי שהוא בעצם פחות נהנה מהחיים שלו. כי המציאות היא מושלמת, והיא מכילה בתוכה את הכל. ואם האדם היה חי בשלום עם עצמו, כמו שהמציאות חיה בשלום עם עצמה, הרי שעל האדם היה להכיל ולקבל את כל מי ששונה ממנו. וכאשר האדם לא מקבל את כל מי ששונה ממנו, הרי שהאדם גורם לכך שהוא עצמו פחות נהנה מהחיים שלו. כך שמצד ההיגיון, על האדם היה לקבל את מי ששונה ממנו. וישנם מצבים, שבהם לא רק שהאדם לא אוהב את זה ששונה ממנו, ולא רק שהוא לא מקבל אותו, ולא רק ... הכי גדול, הוא לא לעשות שום דבר. כי האדם יעשה כל שטות, העיקר שהוא לא יהיה במצב של לא לעשות שום דבר. והאדם לא מסוגל פשוט לשתוק וליהנות מהחיים, והאדם רגיל לסבך את עצמו בסיבוכים מיותרים. כי הדבר הפשוט ביותר הוא, פשוט לשתוק וליהנות מההרמוניה עם המציאות כפי מה שהיא. אבל הפתרון הזה הוא פשוט מידי. והאדם קשה לו להכיל בתוכו דבר שהוא פשוט מידי. ולכן האדם יוצר לעצמו כל מיני בעיות, כדי שהוא ... דבר, כל אדם שואף להגיע אל האושר המושלם. ואם יחשוב האדם על האושר המושלם, הרי שהאושר המושלם הוא מצב שבו האדם נח על זרי הדפנה, ופשוט נהנה מההרמוניה שלו עם המציאות כפי מה שהיא. כי אם צריך להתאמץ, הרי שהאושר לא מושלם. כך שהאדם שואף בסוף התהליך להגיע לנקודה שבה הוא יוכל ליהנות בלי להתאמץ. אבל האדם לא מגיע לנקודה הזאת, משום שהוא כן רוצה להתאמץ. והאדם לא מוכן לא להתאמץ. והאדם רוצה להתאמץ. ולכן הוא מתאמץ. וכדי להתאמץ, לשם כך צריך ... טוב מכך שהוא הצליח בכוחות עצמו לנצח איזה רע כלשהו. כי הדבר הזה עוזר לאגו ולגאווה של האדם להרגיש טוב עם עצמם. והאדם שלא מסוגל ליהנות בצורה פשוטה מההרמוניה עם המציאות, הוא מנסה כל הזמן להגדיר את עצמו, ולהגדיר לעצמו אויבים ודברים שמהם הם יצטרך להתרחק. כי לא כל אחד מסוגל לחיות בגן עדן. ויש ... את הטוב שיש בכל דבר, הרי שהאדם היה מרגיש בגן עדן ממש. כי כל המהות של גן עדן, היא שהאדם מגיע למצב שבו הוא רואה את הטוב שיש בכל דבר, ונהנה מכל דבר. אבל, זה פשוט מידי. והאדם לא תמיד מסוגל להכיל בתוכו את גן עדן. ולפעמים האדם מעדיף להתחכם, ולנסות להמציא את הגלגל מחדש, למרות שהכל עובד טוב כמו שהוא. והאדם במקום פשוט לשתוק וליהנות, במקום זה הוא מעדיף להתאמץ ולסבול. והאדם בבחירה חופשית של עצמו, עוזב את גן העדן, ועובר אל הגהנום. ואף אחד לא מכריח את האדם לחיות בגן עדן. ומי שלא מתאימה ... ולהרגיש שהוא עושה משהו, משום כך האדם צריך להגדיר לעצמו כל מיני דברים רעים שבהם הוא ילחם. והכל זה רק משום שהאדם לא מסוגל פשוט לשתוק וליהנות מהדברים כפי מה שהם. וכאשר האדם צריך להמציא לעצמו איזה דבר רע להילחם בו, כדי לנצח את האויב הדמיוני וכדי להרגיש טוב עם האגו, על ידי זה האדם מתחיל לחפש את ... בתוך תוכו יודע שהוא חי בשקר. כי האמת היא שאין לאדם מה להתגאות על חברו. והאמת היא שהכל אחד והמציאות מכילה את כולם. אבל האדם שלא מוכן ליהנות מהמציאות כפי מה שהיא, הוא כל הזמן צריך לנסות להדחיק אצל עצמו את המחשבה שהוא טוב כמו חברו. כי אז הוא כבר לא יוכל יותר להתגאות על חברו. והכבוד של האדם ... שרוצה להרגיש שהוא טוב יותר מאשר חברו. וכאשר האדם נמצא בגהינום הזה של החרדה והפחד מזרים ומאנשים ששונים ממנו, הוא בעצם מפסיד את ההנאה הפשוטה והטובה של גן העדן. ונמצא אם כן, כי שנאה לזרים, ואי קבלת השונה והאחר, כולן שורשן בכך שהאדם לא מספיק חכם כדי ליהנות מהחיים שלו באמת. כי מי שיודע ליהנות מהחיים באמת, ומי שמוכן ליהנות מהחיים בלי להתאמץ, ובלי הדמיון שהוא בכוח עצמו משיג את האושר, הרי שהאדם כזה אכן ייהנה מהחיים שלו. אבל, מי שלא מוכן לקבל את זה שהכל טוב, כי אם הכל טוב אז ... עוזר לאדם לחזק אצל עצמו את הדמיון ואת המחשבה שהוא טוב יותר מאשר חברו. והדמיון הזה עוזר לאגו של האדם להרגיש טוב, ועוזר לאדם עצמו לא ליהנות באמת מהמציאות בצורה מלאה. ולכן, על האדם להשתדל ולנסות לראות את המאחד שיש בין הדברים. ומי שמסוגל לוותר על הרצון שלו להיות טוב יותר מאשר חברו, על ידי זה הוא ...