... גם לפגיעה פיזית, בטווח הזמן הבינוני והארוך. ואנשים מביאים על עצמם מחלות פיזיות ונפשיות, בגלל הפחדים שיש להם. ולדוגמה, ליהנות מזוגיות, זה טוב. אבל לפחד לאבד את הזוגיות, זה רע. וליהנות מהחיים זה טוב, אבל לפחד למות זה רע. וההנאה מהחיים, באה עם מחיר של הפחד לאבד את החיים והפחד למות. ומי שיותר מידי נהנה מהחיים, הוא סובל יותר מידי מהפחד למות. והרעיון הוא, שלפעמים ההנאה מהחיים, עולה יותר מאשר המחיר של הפחד לאבד את החיים. ולפעמים, הסבל לאבד את הדבר, יותר גדול מההנאה שהדבר עצמו מביא. כמו פחד לאבד ילדים, פחד לאבד הורים וכיוב, שזה פחד שהסבל שלו, יכול להיות יותר גדול מההנאה שהאדם מקבל מההורים / ילדים שלו וכיוב. וכאשר האדם שומע אזעקה, או התראה על התקפת טילים וכיוב, עליו לדעת ...

... + תלות רגשית באירוע כלשהו. בנוסף, בפועל זה לא באמת יעבוד לו. אחרי זמן כלשהו, האירוע שיצר את תחושת ההנאה בפעם הראשונה, לא יצור יותר את תחושת ההנאה הרצויה, ואז תחושת ההנאה מתחילה לדעוך עד שהיא נעלמת לגמרי. מצב כזה יכול ליצור התמכרות / אובססיה וכיוב. מה כן צריך לעשות כדי לשמר + להגדיל את רמת ההנאה? תשובה: צריך להתבונן לעומק הפנימי של האדם בעת האירוע המשמח. על האדם לחקור מהיכן בדיוק הגיעה השמחה? מה באירוע ... שונים שנמצאים באותו אירוע, חווים אותו מבחינה רגשית בצורה שונה. מדוע? בנוסף, מדוע בפעמים הבאות של אותו האירוע, רמת ההנאה יורדת? על האדם להתבונן בכל הנל, ולגלות בסופו של דבר, כי ההנאה והשמחה נוצרות מתחושת האחדות של האדם עם המציאות. כאשר האדם מבין את זה, ממילא החל מאותו הרגע הוא מקבל ...

... כמה זמן הוא חי?! אם היה האדם מבין מדוע הוא חי ומבין גם מדוע הוא מת, הרי שהוא היה נהנה באמת לחיות, כי הוא גם מבין מדוע הוא חי וגם לא מפחד מהמוות. אחד הטריקים הנוספים של הדמיון של ... עצמם בלי קשר לשום דבר אחר. בכל רגע יש משהו טוב, שהוא הסיבה שבגללה האדם חי. הסיבה לחיות היא ההנאה שיש בכל רגע של המציאות. כאשר האדם מבין את הטוב האמיתי שיש בכל דבר, הוא כבר לא מחפש סיבה ... מוות לחיים. רק משום שהאדם אינו מבין בוודאות מוחלטת מהו האני שלו, משום כך הוא חושש מהמוות וגם לא נהנה מהחיים. נקודה נוספת לגבי הפחד מהמוות: האדם ככ מפחד למות משום שהוא קשור רגשית לכל מיני דברים. ילדים קטנים ... לאדם ככ קשה לחשוב על המוות, כי הוא מפחד לעזוב את המשפחה / העבודה / הכסף / החברים / ההנאות שחיצוניות לו וכולי. אדם שמאושר מהקשר שלו אל השורש של התת מודע שלו, אדם כזה אינו מפחד מדבר, משום ... האמת מתגלה, האדם מבין את הטוב שיש ברגע הזה. ואז האדם מבין גם את הטוב שיש במוות. ואז האדם נהנה מהחיים באמת כי הוא כבר לא מפחד מהמוות. האדם נהנה מהחיים בשביל אותו הרגע בלי קשר לרגע הבא ולעולם הבא או עולם אחר כלשהו. בקיצור, רק מי שמבין את ...

... מנוגדים בעולם, על ידי זה יש שינויים בעולם, שזה כמובן כל היופי. ומהיופי הזה של המחלוקת, מהיופי הזה יכול ליהנות רק מי שרואה את ההתלבשות של האמת האחת בכל דבר. כי כל זמן שהאדם מפחד להפסיד במשחק, הרי שהוא לא יכול ליהנות מהמשחק. אך כאשר האדם מגיע לנקודת האמת שיש בכל דבר, עכשיו הוא יכול ליהנות מכך שיש דעות שונות בעולם, ומכך שלא מסכימים איתו. כל אחד מהצבעים יכול לפחד מקיומו של חברו. מלבד הצבע הלבן שכולל בתוכו את כל הצבעים, ורק הוא יכול ליהנות מכך שיש עוד צבעים שונים ממנו, מאחר שכולם כלולים בו. כך האדם שמגיע אל השלום האמיתי, דהיינו, רואה את ... יש בכל דבר, וגם נמצא בעולם השינויים. כי מי שלא מבין שהכל אחד, הוא דווקא מגביל את עצמו לא ליהנות מהעולם. אך כאשר האדם מבין שהכל אחד באמת, על ידי זה הוא יכול גם ליהנות מאיזה דבר כאילו הוא תלוי בו רגשית ומכור אליו, ועדיין להרגיש חופשי וכולי. לסיכום: כאשר האדם צודק באמת ורואה ...

... בחיים, כדי שהוא ירגיש טוב. ושורש העניין הוא, כי הדבר הקשה ביותר, הוא להיות פשוט. והדבר הפשוט ביותר, הוא ליהנות מהדברים איך שהם. וכאשר האדם מצליח ליהנות מהדברים כפי מה שהם, על ידי זה הוא לא זקוק להתקדם לשום מקום כדי להרגיש טוב. ואז ממילא הוא לא צריך להאשים את עצמו, כדי לחשוב שיש לו להיכן להתקדם. אך כאשר האדם לא מצליח ליהנות מהדברים איך שהם, על ידי זה הוא צריך ליצור לעצמו אשליה כלשהי, שתגרום לו לחשוב שמחר יהיה יותר טוב. והאדם משלה את עצמו שהוא לא בסדר, כדי לספק לעצמו הסבר מדוע הוא לא נהנה מהמציאות. ורגשי הנחיתות גורמים לאדם לחשוב שיש איזה משהו אחר טוב יותר ממנו, וזה מספק לו הסבר מדוע לא ... האדם צריך למצוא את הטוב שבו, ולנסות להבין מה טוב בדברים כפי מה שהם. ומצד האמת, אם יצליח האדם ליהנות מהדברים כפי מה שהם, הדבר האחרון שיעניין אותו, זה רגשי גדלות וגאווה או רגשי נחיתות. כי רגשי הגאווה ורגשי ... את הטוב ואת הרע, וליצור משמעות כלשהי לחייו. אבל מצד האמת הכל טוב כפי מה שהוא. ואם יצליח האדם ליהנות מהדברים כפי מה שהם, אז הוא מקבל פטור מרגשות של גדלות או של נחיתות, מאחר שהוא מרגיש טוב עם ...

... לו עבר, אין לו לא הווה ולא עתיד. כי כאשר האדם מוטרד ממה שקרה לו בעבר, הוא גם לא נהנה בהווה, וגם הוא לא מסוגל להתקדם אל העתיד. והסיבה שהטיפש נשאר טיפש, זה בגלל שבמקום לעשות התחלה חדשה ולחשוב ... ולהיות מסוגל להתחבר לכל מצב. אבל כאשר האדם בוחר להיאחז בעבר הדמיוני שלו, על ידי זה הוא לא מסוגל ליהנות מהרגע הזה. כי מי שיש לו עבר, אין לו הווה ואין לו עתיד. ולא תמיד צריך להיאחז בעבר, אלא ... מהעבר, אלא שצריך גם להשתחרר מהפחד של מה יהיה בעתיד. והאדם צריך לנסות למצוא את הטוב שיש ברגע הזה וליהנות ממנו כפי מה שהוא. ובנוסף אפשר לומר, שמי שאין לו הווה, אז יש לו עבר ועתיד. כי מי שלא יודע ליהנות מהחיים ולמצוא את הטוב שיש ברגע הזה, אז הוא בורח אל העבר או אל העתיד. דהיינו, או שהוא משלה ... לעבר באמת, עליו לחזור לנקודת ההתחלה שלו, ששם עוד לא היו שום הגדרות, ושם האדם ידע לחיות את הרגע וליהנות מהדברים כפי מה שהם. ונמצא אם כן, כי גם אם נסתכל רק קדימה אל העתיד, וגם אם נסתכל רק ... מספיק רחוק על העבר או על העתיד, בסופו של דבר נגיע לאותה הנקודה, שהיא שהאדם ידע להתחבר לכל דבר, וליהנות מהטוב של הרגע הזה, בלי קשר לעבר או לעתיד.

... את שמחת הגילוי הטבעית אצל הילד, מערכת החינוך גורמת לו להרגיש משועמם, מדוכא, ואף סובל. מדוע מורים עצמם לא נהנים ללמד? הסיבה המרכזית לכך שילדים לא נהנים מהלימודים קשורה ישירות לכך שהמורים עצמם לא נהנים ממה שהם מלמדים. רוב המורים נמצאים בכיתה לא מתוך תשוקה אמיתית למקצוע או אהבת למידה, אלא מתוך רצון להתפרנס ... עצמו לא אוהב את החומר הנלמד, הוא אינו מסוגל לעורר בתלמידים תשוקה או עניין אמיתי. לעומת התלמידים, שכאשר אינם נהנים, מיד מאבדים עניין, המורה כבר התרגל לסבול בשקט ולשאת את השיעמום. לילדים אין את המנגנון הזה ולכן הם מגיבים ... באמת אוהב את הילדים שלך? למה את/ה אוהב את הילדים שלך? מהי המטרה האמיתית של הלימודים? למה האדם לא נהנה מהחיים? מהי מחנך טוב? מי ראוי לחנך? איך להסתכל למציאות בעיניים ולהיות מרוצה ממנה? איך ילדים אמורים לחוות את הלימודים? איך לדוגמה לגרום לילד לאהוב את לימודי היסטוריה וכיוב? איך לגרום לילד ליהנות מהלימודים? איך לגרום לילד לאהוב את הלימודים?

... טוב יותר שהוא עוד לא השיג. אפילו אם האדם יקבל את כל העולם, תמיד הוא ירצה דבר אחר. האדם נהנה מהדואליות, ולכן הוא לעולם לא יהיה מרוצה לחלוטין. גם אם יהיה לו הכל, הוא ירצה משהו הפוך או שונה, ... את האחדות הפנימית, כל הרצונות נעלמים והוא מגיע לשלווה אמיתית. אך מכיוון שהעולם בנוי גם מנפרדות, האדם עדיין יכול ליהנות מהשאיפות, מהרצונות ומהדרך עצמה. במצב של חיבור ההפכים, האדם מרגיש שלמות אמיתית. הוא אף פעם לא סובל מכך שהוא שואף למציאות טובה יותר, כי בתוכו הוא כבר יודע שהכל מושלם, ובו זמנית הוא נהנה מהדינמיות ומהפעולה שהוא עושה. לסיכום: איך להסתכל נכון על הדשא של השכן? הסתכלות על הדשא של השכן היא חיובית ... לגמרי ממה שיש לו. גם אם יינתן לו כל מה שהוא רוצה, הוא עדיין ירצה משהו אחר, כיוון שהאדם נהנה מהדינמיות ומהיכולת להשתנות. האדם תמיד יחפש דברים חדשים למלא בהם את חייו. אם ישאל את עצמו מה יגרום לו ... להיות שלם). כאשר האדם מבין זאת, הוא מפסיק לסבול מהמרדף האינסופי אחרי מה שאין לו, ובאותו הזמן הוא עדיין נהנה מהדרך וממשיך לפעול ולהתקדם. כך, הוא מגיע למצב שבו הוא גם רוצה לשפר את חייו, אך בו - זמנית ... את כל העולם ומלואו, הוא גם לא יהיה מאושר. כל מה שיהיה לו הוא ירצה את ההפך, כיוון שאדם נהנה מהדואליות, באדם יש את כל הכוחות והוא רוצה ליישם אותם. אם האדם ישאל את עצמו בכנות, ממה אני יכול ...

... האדם הופכים לתלויים בדברים חיצוניים, ולכן תמיד קיימת האפשרות שהם יאבדו או ייעלמו. למשל, אדם שמצליח להפוך להיות מפורסם ונהנה ממחיאות כפיים, עלול לחוש ריקנות עמוקה ברגע שההופעה מסתיימת והוא נשאר לבד, ללא האישור החיצוני. אותו אדם, למרות שנראה ... לא היה מייחס להישגים חשיבות רבה כל כך, הוא לא היה מפחד לאבד אותם, אך אז גם לא היה נהנה מהם באופן משמעותי. האם הצלחה יוצרת פחד מכישלון? אליעד כהן מסביר שאנשים מצליחנים חיים עם פחד מתמיד מכישלון. דווקא ... בגלל המחסור הבסיסי. תינוק לא מפחד לאבד דבר כי הוא לא מבין את משמעות הנכסים, אך הוא גם לא נהנה באמת מעושר או מהישגים. הנקודה שאליעד מדגיש היא שלא צריך להפוך להומלס או לתינוק כדי להשתחרר מפחד, אלא להבין ... דבר. במצב זה האדם לא מתנתק מהעולם החיצוני, אלא פשוט חי בשלמות פנימית שאיננה תלויה בדברים חיצוניים. הוא מסוגל ליהנות מהישגים והצלחות, אבל לא חי בפחד מתמיד לאבד אותם. זוהי הצלחה אמיתית - שלווה פנימית אמיתית. איך להגיע לתחושה ... יתקרב להבנה שהכל אחד - ומשם תגיע שלווה פנימית אמיתית. ברגע שאדם חווה את חוויית האחדות, הוא לא נמנע מהנאות בעולם, אבל גם לא חושש לאבד אותן. הוא פשוט מבין שעצם הקיום שלו לא מושתת על הגדרה צרה של ... והאדם לא מבין שהוא רודף אחר דברים לא טובים, כיוון שהוא יפחד לאבד את ההישגים שלו, למרות שהוא יכול ליהנות זמנית ולהרגיש טוב רק לרגע, כיוון שהחשש מייד יכנס, ויתכן מאד שהוא אף לא ישן בשל כך טוב בלילה. ...

... תהיה בו ההבנה הפנימית שהכל אחד. ברגע שהכל שווה בעיניו, אין צורך במאבק פנימי או בהקרבה משום סוג. האדם נהנה מכל רגע נתון, כי הוא מחובר למהות הפנימית של המציאות - לאחדות. ברמת השלמות הגבוהה ביותר, אין משמעות להתעקשות ... אמיתית. במצב זה, האדם כבר אינו צריך להילחם בעצמו או במציאות, אלא לחוות אותה כפי שהיא, בצורה שלמה ומוחלטת, וליהנות מכל רגע חדש שנוצר. מהי השורה התחתונה בגישה של אליעד כהן? לסיכום הדברים, אליעד מציין כי האדם חייב להתעקש ... בשום דבר חיצוני. אליעד מאחל לכל אדם להמשיך להיות עקשן בדרך זו, עקשנות שתוביל אותו לוויתור מוחלט ושלם, ולהגיע להנאה האמיתית שבאחדות עם המציאות. עקשנות או וותרנות? איך להרגיש טוב תמיד? איך לדעת על מה להתעקש? מהו שורש הרצון ... צריך יותר להתעקש או לוותר על שום דבר. לסיום, אליעד מאחל לכולם יום שבו העקשנות תוביל לוויתור מוחלט, ובכך להנאה מתמדת מהאחדות של המציאות, מצב שבו האדם... הפעם אני רוצה להשיב על הנושא, ותרנות או עקשנות? האם צריך ללכת ... לא צריך להתעקש על כלום, כי הכל אחד, והאדם מחובר למהות הפנימית של המציאות, כי בשלמות של האחדות האדם נהנה מכל רגע ורגע מחדש, ואין על מה להתעקש ואין על מה לוותר. ושיהיה לכולם המשך יום של עקשנות עד הסוף שמובילה את האדם לויתור עד הסוף, שבו האדם נהנה מהאחדות של המציאות ולא צריך להתעקש או לוותר על שום דבר.