... צריך האדם לעשות, כדי לשחק את משחק החיים, בצורה הטובה ביותר? והתשובה לכך, היא פשוטה ביותר. והיא, שמי שרוצה ליהנות מהמשחק של החיים, ראשית כל עליו לעשות תיאום ציפיות, בינו לבין המציאות. כי האדם חי במציאות, ויש לו כל ... את החיים, ולמצות את הפוטנציאל האישי האמיתי שלו, כפי מה שהמציאות באמת מאפשרת לו. ואז האדם חי את החיים, ונהנה מהמשחק של החיים, בצורה הטובה ביותר.

... תחושה כלשהי, לבין מצב שבו, אין לו את אותה התחושה, אלא יש לו תחושה אחרת. והרעיון הוא, שהאדם סובל ונהנה, רק בגלל תנודות של יש ואין. כי הסבל וההנאה של האדם בחיים, תלויים, בהתאמה שיש, בין הרצון של האדם לבין המציאות. והרצון של האדם, יש לו שני מצבים. ...

... היא עדיין מוגבלת כי היא שוללת את האפשרות לחוות את ההפרדה. אדם שנמצא רק באחדות מוחלטת, לא יכול באמת ליהנות או לסבול, לא יכול באמת להרגיש רגשות חזקים של אהבה, כעס, התלהבות או דיכאון, כי הוא נייטרלי מדי. הוא ...

... הדבר הטוב, שהוא חושב שיש, באותו דבר רע, שהוא סובל ממנו. ואם האדם מוצא דבר טוב, בסבל שלו, עליו ליהנות ממנו, או להפסיק לרצות אותו. ואז האדם מגיע למצב, שאו שהוא נהנה ומפיק הנאה מהסבל שלו, או שהוא שונא אותו לגמרי ב 100% ואז הסבל מעצמו נפסק לגמרי.

... שלו, אז רע לו. ומידת ההתאמה הרגשית, שיש בין הרצון של האדם לבין המציאות, היא זו שאחראית, לכמה האדם נהנה או סובל מהמציאות. ומי שיתבונן יראה, כי כל הסבל שיש לאדם בחיים, הוא רק משום שהוא מרגיש שהוא חייב ... / רוצה וחושב שאפשר שהמציאות תהיה כך או אחרת, הוא לא סובל מכך שהמציאות היא לא כרצונו. כי הוא נהנה ממשחק החיים, אבל הוא רגיל לקחת את החיים בקלות, ולא לקחת את החיים בצורה קשה מידי. וכאשר אדם כזה ... שמי שחושב שמוכרח שהמציאות תהיה כך ולא אחרת, יש לזה גם יתרון. והוא, שברגע שהמציאות כרצונו, אז הוא גם נהנה מזה יותר. כי מי שחושב שרק אפשרי שהמציאות תהיה כרצונו, אז ממילא הוא נהנה פחות מכך שהמציאות כרצונו, ממי שחושב שמוכרח שהמציאות תהיה כרצונו. אבל מי שחושב שרק אפשרי שהמציאות תהיה כרצונו, הוא ... מפחד מכך שהמציאות תהיה נגד רצונו. אבל מי שהוא רוצה שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת, הוא גם ממש נהנה כאשר המציאות היא כרצונו, אבל הוא גם סובל כאשר המציאות היא לא כרצונו. ובפועל, כאשר האדם סובל, עליו להזכיר ...

... צריך להגדיר הגדרה כלשהי, והוא כן צריך שיהיה לו רצון מוגדר כלשהו. כי כאשר האדם עיוור, הוא לא יכול ליהנות משום צבע. וכאשר האדם אין לו שום רצון מוגדר, הוא גם לא יכול ליהנות משום מילוי של הרצון שלו. ונכון שהוא לא יכול לסבול מכך שהמציאות לא תהיה כרצונו, אבל הוא גם לא יכול ליהנות מכך שהמציאות היא כרצונו. וכאשר האדם לא מגדיר מה הוא רוצה לאכול, אז הוא יכול ליהנות מכל אוכל שהוא, רק אם הוא כן מגדיר, שהוא כן רוצה לאכול. אבל אם האדם לא יגדיר מה הוא ... שלא הגדיר מה הוא רוצה לאכול. כי כאשר יש הגדרת רצון, אז יש גם מילוי רצון, שממנו האדם מפיק הנאה מוגדרת, שהיא שונה מהנאה לא מוגדרת, של הרמוניה עם המציאות. ומי שלא יגדיר בכלל שום הגדרה כלשהי, הוא יאבד את הזהות העצמית שלו, ...

... דהיינו, להורה יש בתת המודע שלו, רגשי נחיתות כאלו ואחרים. וההורה, מרגיש מושפל ולא שווה יותר מידי. וההורה מפיק הנאה, מכך שהוא מחלק פקודות והוראות לאחרים. וההורה מרגיש חזק ושהוא שווה משהו, כאשר הוא מתנשא על אנשים אחרים. ואז, ...

... חוזק. ואז, כאשר הילד עושה רעש בלילה, וכאשר הילד מתנהג בצורה מסוימת, אז תת המודע של הילד, מפיק מכך הנאה גדולה, שהילד עצמו לא מודה ולא מבין, את התועלת האמיתית, שהוא מנסה להשיג מהפעולה שלו. וכאשר רוצים לגדל ילדים ...

... הוא לפעמים עושה דווקא את ההפך ממה שאמרו לו, גם אם זה גורם לו לנזק. וזה בגלל שהוא מפיק הנאה ותועלת מאוד גדולה, מתחושת החופש והכבוד שהוא מקבל, כאשר הוא עושה כרצונו, ולא כפי מה שאמרו לו, שנכון עבורו ... אלא הוא רוצה להמשיך לחשוב גם בצורה ילדותית. והילד שהיה רגיל לישון כמו תינוק, הוא לא רוצה לוותר על ההנאה של לישון כמו תינוק, בגלל שהוא מתבגר. אבל הוא רוצה גם להתבגר מסיבות שונות, שאותן ביארתי במקומות אחרים. וצריך ...

... מהמציאות, עד שהוא מעדיף למות מאשר להתמודד עם החיים. זה אומר שלאורך כל חייו, אותו אדם היה עם רמת הנאה נמוכה יותר ביחס לאדם שרוצה להמשיך לחיות, גם אם החיים קשים. לדוגמה, אדם חולה סופני שרוצה להמשיך לחיות אפילו עם כאב רב, נהנה מהחיים כל כך עד שהוא מוכן לסבול עבורם. לעומתו, אדם שמתאבד בעצם מראה שכל חייו הוא נהנה פחות, ולכן הוא סובל יותר, והסבל הפנימי שלו גדול יותר. איך הנאה מהחיים יכולה להוביל לסבל? אליעד מתאר כיצד ככל שאדם נקשר יותר להנאות מסוימות בחיים, כך הוא למעשה מגביר את הסבל הפוטנציאלי שלו. לדוגמה, אדם שאוהב מאוד לאכול ונקשר לחוויית האכילה, נהנה יותר בזמן האכילה, אך הוא סובל הרבה יותר בין הארוחות, וגם כאשר מסיבה כלשהי הוא לא יכול לאכול. ככל שהוא נקשר יותר לתענוג, כך עולה הסיכון שהוא יסבול יותר כשאותו תענוג נלקח ממנו. זו הסיבה לכך שכל הנאה גדולה מביאה איתה פוטנציאל לסבל גדול לא פחות, ולהיפך. למה בסוף הכל מתאזן? אליעד מסביר שבסופו של דבר, המציאות ... דרך רעיון האינסוף: כיוון שיש אינסוף אפשרויות ואינסוף זמן, כל מציאות טובה מתאזנת עם מציאות שלילית במקום אחר. כשאדם נהנה מאוד, יש מקום אחר שבו מישהו סובל באותה מידה, ולהיפך. זה כמו מערכת סגורה שבה הכל מתאזן: כל אושר ... שלו עם המציאות כל כך חזק, עד שהקשר שלו למציאות נשבר והוא מעדיף לסיים את חייו. אך בכל מקרה, ההנאה והסבל מתאזנים, ולכן ההתאבדות לא באמת יכולה לפתור בעיה עמוקה של סבל, אלא רק להמיר סבל אחד בסבל אחר. האם אפשר להימנע מסבל לגמרי? לפי אליעד, אי אפשר להימנע מסבל לחלוטין, כיוון שככל שאתה נקשר למשהו ונהנה ממנו, כך בהכרח תגבר גם ההתנגדות לאבד אותו והסבל שכרוך בכך. ככל שאדם מזדהה עם הרצונות שלו, הוא מוותר ... לי מה יקרה. ברגע שאתה נקשר לרצון כלשהו, אתה בהכרח יוצר לעצמך פוטנציאל לסבל. ככל שאדם יהיה תלוי יותר בהנאותיו, כך גם יסבול יותר כשהמציאות תשתנה והוא יאבד אותן. למה לא כדאי להתאבד? אליעד מסכם שהסיבה לא להתאבד היא ...