סיבה ותוצאה - אקראיות דטרמיניזם סיבתיות - מהי מהותם? האם סיבה ותוצאה הן מציאות או רק תחושה? אליעד כהן מסביר בהרצאה זו באופן מפורט את מושג הסיבתיות, ואת התפיסה האנושית של קשר בין סיבה לתוצאה. האדם ... ושורפים נייר, האדם מניח שהאש היא הסיבה לכך שהנייר נשרף. אך אליעד מסביר כי תפיסת סיבה ותוצאה היא למעשה תחושה סובייקטיבית בלבד ולא עובדה מוחלטת. האם אפשר להוכיח שהאש שרפה את הנייר? אליעד נותן דוגמה מפורטת של אדם המדליק ... לפניו לא היה שום דבר. הוא מסביר שכיוון שאין סיבה ראשונה, עצם התפיסה של סיבתיות כבר מתערערת, ומדגיש בכך שהתחושה שלנו שיש קשר של סיבתיות בין אירועים, היא תחושה בלבד ולא עובדה הכרחית. האם אי - הבנת הסיבה הופכת אירוע לאקראי? אליעד מדגיש שאם האדם לא מבין את ... האדם היה חווה זאת כאקראי. מכאן, מסביר אליעד, שכל התפיסה שלנו לגבי מה צפוי לקרות מבוססת על הרגל ועל תחושת ההמשכיות, ולא על חוקיות מוחלטת המחייבת את המציאות. האם קיומנו או קיום המציאות ברגע הבא מובטח? אליעד שואל האם ... היד בעלת חמש אצבעות: אין שום חוק מוחלט שמחייב שבעוד רגע לא יהיו לה שש אצבעות. אליעד מדגיש שמדובר בתחושת המשכיות בלבד, לא בחוק מוחלט. האם ההמשכיות ברגע הנוכחי היא תחושה חדשה לגמרי? אליעד מחדד נקודה זו עוד יותר, ומסביר שהתחושה של האדם שהרגע הנוכחי הוא המשך של הרגע הקודם היא למעשה תחושה חדשה לחלוטין שמופיעה רק ברגע הזה. אין שום מחויבות שהרגע הבא יהיה דומה לרגע הזה או שיהיה קשור אליו. ... שכל אפשרויות המציאות קיימות כפוטנציאל אינסופי, הרי שאין באמת הכרח שאירוע אחד יחייב את האירוע הבא אחריו, ולכן כל תחושת הסיבתיות היא לא יותר מאשליה. מה המשמעות האמיתית של סיבה ותוצאה? אליעד מסכם ואומר שהתחושה של האדם שקיים קשר של סיבתיות בעולם, אינה יותר מאשר תחושה סובייקטיבית. גם אם קיימת סיבה, התוצאה תמיד יכולה להיות שונה, כיוון שהמציאות היא אפשרות אינסופית שאינה מחויבת להמשיך באותה ... ההנחה היא שבגלל האש הנייר נשרף עכשיו. מי שיתבונן על העניין הזה לעומק, יראה שכל הסיבתיות בעולם, זו סהכ תחושה, אני לא אומר שאין את התחושה הזו שזה קרה אבל זה שזו תחושה, זה לא אומר שבגלל שנעשה משהו. אז אחריו בהכרח יש תוצאה לנעשה, תוצאה של הסיבה. ומי שיתבונן, ויחשוב שאילו ... ולרגע הזה שלפניו אין שום דבר, אין סיבה. וכל מה שאני בא לאמר שכל הסיבה והתוצאה בעולם, זו רק תחושה. ועוד נקודת הסתכלות, אם יש אירוע והאדם מבין למה זה קרה, אז מבחינתו יש סיבה למה זה קרה ואם ... זה נשמע דמיוני האם זה מחייב שבעוד רגע לא יהיו לה 6 אצבעות? ואני מחדד, הרגע הקודם, אתה רק מרגיש שהוא הסיבה לרגע הזה, כי הסיבה היא לא מחייבת את התוצאה, זו רק תחושה של המשכיות. כי המציאות יכולה להביא לתוצאה אחרת בכלל או הפוכה. וזה שאדם מרגיש שהרגע הזה הוא בכלל המשך של הרגע הקודם, זה לא מחייב ומי שיתבונן יראה שהתחושה של ההמשכיות ברגע הזה, היא חדשה והיא רק תחושה של הרגע הזה, בלי קשר לרגע הקודם. ולמרות שיכול להיות שיש סיבה, התוצאה עדיין יכולה לנוע בטווח של הפוטנציאל ... שהוא לא משתנה אף פעם, ומאחר שהאדם מבין שמצד האמת התוצאה תמיד יכולה להיות פוטנציאל אינסופי, הוא יכול להבין שהתחושה של הסיבתיות, היא לא יותר מאשר תחושה ושיהיה לכולם המשך יום של הבנה אינסופית.

... של אדם המרים את היד, ומסביר את האפשרויות השונות: אם האדם רצה להרים את היד ואז הרים אותה, הוא ירגיש שבחר בכך. לעומת זאת, אם מישהו אחר הרים לו את היד נגד רצונו, הוא יחוש שלא בחר בכך. מכאן, ... היינו מסתכלים רק על רגע אחד של מציאות, לא היינו יכולים להבדיל אם הדבר נעשה מבחירה או לא, מכיוון שהחוויה של הבחירה מבוססת על הקשר בין שני רגעים או יותר. כיצד מתבטאת הבחירה החופשית באופן סובייקטיבי? ההסבר ממשיך בטענה כי הבחירה החופשית היא למעשה חוויה סובייקטיבית של האדם. כאשר האדם חווה ברגע הראשון רצון לעשות פעולה מסוימת, וברגע הבא הוא חווה שהפעולה נעשתה בהתאם ... חופשית. אליעד נותן דוגמה נוספת של אדם שרוצה לפגוש מישהו, ואם רגע לאחר מכן הוא אכן פוגש אותו, נוצרת תחושה של בחירה. עם זאת, אליעד מסביר שלפעמים האדם רוצה משהו ואכן קורה משהו אחר לחלוטין, ואז האדם אומר: לא בחרתי בזה. כלומר, האדם מתאר את חוויית הבחירה לפי ההתאמה בין הרצון שלו למציאות המיידית לאחר מכן. האם רובוט שיש לו רגשות יכול לבחור באמת? כדי להעמיק את ההבנה בנושא הבחירה, אליעד משתמש בדוגמה של רובוט דמיוני שיש לו רגשות. במקרה הזה, אדם מפעיל רובוט ושותל בו תחושה של רצון להרים את היד, ואז לוחץ על כפתור שמפעיל את הרובוט להרים את היד. הרובוט יגיד: בחרתי להרים ... לא בחר: לא הרצון ולא הפעולה היו תלויים בו, אלא רק במפעיל שלו. לעומת זאת, אם המפעיל ישתול ברובוט תחושה הפוכה של אני לא רוצה להרים את היד, ואז בכוח ילחץ על הכפתור וירים לו את היד, הרובוט יחווה ... וגם לפעולה, והאדם טועה לחשוב שהוא זה שבחר. האם האדם בוחר או שרק נדמה לו שהוא בוחר? אליעד מסביר שהחוויה של הבחירה מבוססת על זיכרון של רצון קודם ועל הפעולה שמתרחשת מיד לאחר מכן. אבל אין בכך ודאות שהאדם ... לא בהכרח משהו שקיים באופן אובייקטיבי, אלא תיאור סובייקטיבי של סדרת אירועים. האדם חווה כאילו בחר, אך זו רק תחושה סובייקטיבית של אירועים המתרחשים בזה אחר זה. כיצד התבוננות מעמיקה בבחירה משפיעה על החיים? בסיכום ההסבר, אליעד מציע שכל ... החופשית ויבין את המנגנון המתואר לעיל, יוכל לחיות טוב יותר עם עצמו. ההבנה המעמיקה של מהי באמת בחירה ומהי החוויה של בחירה, מאפשרת לאדם להתייחס למציאות בצורה יותר מפוכחת ושלווה, מכיוון שהוא פחות נתון לאשליה שהוא אכן שולט במציאות ... חופשית? האם קיימת בחירה חופשית? דוגמאות לבחירה חופשית האם הרצון שלי הוא באמת שלי? קשר סיבה ותוצאה בבחירה חופשית תחושת בחירה מול מציאות האם האדם באמת בוחר? הפעם אני רוצה לדבר על נושא הבחירה החופשית. זהו אחד הנושאים שיותר ... מה שיש בו בחירה למה שאין? כאשר יש יותר מרגע אחד של מציאות, האדם חווה בחירה, הבחירה החופשית היא חוויה סובייקטיבית של אירועים שהתרחשו לאדם. ברגע אחד הוא חווה מציאות מסוימת, וברגע אחר כך הוא חווה מציאות שבה הו ... עושה, כמו בחלום בלילה האדם חווה עשייה. גם כשהוא ממש עושה משהו, מזיז את היד או כל דבר, זו חוויה שהאדם עשה. אם שנייה קודם הוא חווה שהוא רצה לעשות את זה, הוא חושב שהוא בחר לעשות. והמושג בחירה ... להיות שמשהו שותל לאדם את הרצון, או משהו גורם לאדם לרצות, ואחר כך לעשות, משל האדם רצה. ימציאו לרובוט רגשות, ויגרמו לו לרצות לעשות משהו, ואז המפעיל יגיד לו להרים את היד הרובוט יגיד אני בחרתי, ואם המפעיל ישתול לרובוט להרים את היד, בלי שישתול לו הרגשה קודמת, או רצון להרים את היד, הרובוט יגיד, אני לא בחרתי!! אם כן, האם הרובוט בחר בכלל? זה לא ... כי זה שהוא רצה זה לא היה תלוי בו, וזה שהוא הרים אותה לא היה תלוי בו. ואצל האדם, הרגשת הבחירה, זה לא יותר מאשר רצף אירועים, אם בזמן X הוא חווה אני רוצה, ואז הוא מקבל את רצונו, הוא יגיד בחרתי. כמו שהאדם רוצה לפגוש מישהו, וברגע אחרי כן הוא פוגש אותו, יש חוויה של בחירה יש קשר של סיבה תוצאה כביכול. אבל, איפה האבל, האדם צריך להתבונן על האמת, יכול להיות שזה ... אבל לא באמת זה תלוי בך יכול להיות שכן, אבל זה לא הכרחי האדם חווה ברגע שהוא בוחר, אבל החוויה של חוויה של בחירה וחוויה שקרה הדבר, אלו שני רגעים, והתוצאה לא בהכרח תלויה בסיבה. יתכן שהכל אקראי. ומי שיתבונן, יבין טוב יותר את ...

... לילדיו. אבל כשמתבוננים פנימה רואים שהדאגה היא דאגה עצמית לחלוטין. ההורה מזדהה עם הילד שלו, מתחלף איתו בזהות באופן רגשי, ולכן, כשהילד סובל, ההורה חווה סבל אישי משלו. הוא מדגיש כי אם אותו אירוע היה מתרחש לילד אחר או ... מודאג ומוטרד בגלל עצמו, בגלל שהילדים שלו הם חלק מזהותו העצמית, ומהווים המשך ישיר לאגו שלו. לכן פגיעה בילדים נחוויית כפגיעה ישירה בו עצמו. דוגמה שאליעד נותן היא המקרה שבו הורה נשאל אם יטריד אותו באותה מידה שילד זר ... משום אירוע, יהיה קשה ככל שיהיה. הוא מדגיש כי לקבל בשקט מצב רע זה לא מספיק, כי עדיין ישנה תחושה של סבל, רק שקט. המטרה האמיתית היא לא רק להיות בשקט מול הרע, אלא להבין שהרע הוא טוב ממש, ... את כל האירועים, אין יותר משמעות להבדלים השטחיים בין טוב לרע, או למי הרע הזה קורה. הכל הופך להיות חוויה אחידה של מציאות אחת מושלמת. הדוגמה שאליעד מביא לכך היא האדם שאומר שהוא מוכן לסבול בשקט עבור עצמו. כאן בעצם מתגלה השקר, כי אם האדם היה באמת מבין את האחדות, לא הייתה לו תחושת סבל גם במצבים שהיו מוגדרים כרעים, לא עבור עצמו ולא עבור אחרים. האם אפשר להתנהג באופן מעשי לפי האחדות ... יכול לתת לילדיו אוכל כאשר הם רעבים, ולטפל בהם כאשר הם זקוקים לכך. אך ההבדל הוא שבתוך תוכו, ברמת החוויה הפנימית, הוא אינו מוטרד, חרד או סובל. הפעולות נעשות באופן טבעי לחלוטי, בלי דאגה או פחד, מתוך ההבנה שהכל ... אינה מפריעה להבנה העמוקה הזו. אליעד מסיים ומדגיש כי מי שמצליח להגיע לתפיסה זו של אחדות, חי את חייו בתחושה של שלווה מוחלטת, ללא חרדה או פחד מהעתיד, בין אם מדובר בו ובין אם מדובר ביקרים לו ביותר. חרדה ... שלו. האדם מחליף את זהותו עם זהות הילד. הילד הוא הופך להיות ההורה. הההורה נותן הכל עבור הילד. הוא מרגיש שהסבל של הילד הופך לסבל של עצמו. ונכון שההורה חושב שהוא אוהב את הילד, אך זהו דבר עצמי. אהבה ...

... הולך לישון, הוא חושב שהוא נכנס לעולם של דמיון, אבל אליעד מסביר כי זו אשליה בלבד. בתוך החלום, האדם מרגיש וחווה הכל בצורה מלאה - הוא חש כאב, טועם טעמים, מרגיש רגשות כמו שמחה ועצב, מריח ריחות, רואה ושומע צלילים בדיוק כפי שהוא חווה במציאות הערה. האדם חי באופן מלא את ... של המציאות וכיצד היא יוצרת את החלום? לפי אליעד כהן, המציאות בנויה משני ממדים: הנפרדות והאחדות. הנפרדות יוצרת את תחושת המקום והזמן - ימינה, שמאלה, לפני, אחרי, עבר, הווה ועתיד. לעומת זאת, מהות המציאות, שהיא האחדות, היא מצב שבו ... החלום מתרחש בתוך מחשבתו, כל הדמויות והאירועים מתרחשים בתודעה אחת של החולם. כך בדיוק המציאות שלנו: כל מה שאנו חווים הוא חלום בתוך התודעה של מציאות אחת כוללת. מי חולם את החלום במציאות שלנו? אליעד מסביר שבעולם החלומות יש ... לתוך חלום נוסף כך גם המציאות עצמה. האדם מתעורר במציאות וטוען, כן אבל יש לי זיכרון מהמציאות, ויש לי תחושה של המשכיות זה לא יכול להיות חלום... אבל כן יש אפשרות שאתה בכלל לא קיים כי הכל חלום בתוך ... האני שלו. והרבה אנשים הולכים לישון כדי לחלום חלומות, וזה טוב ללכת לישון כדי לחלום ואם אתה מודע לכך, תרגיש טוב עם זה. ונסכם, יש הרבה תיאוריות לגבי החלומות, אך מצד האמת מי שרוצה לדעת איך להתייחס לחלום, שיראה ...

... שהם מעדיפים להסתכל על המעטפת החיצונית, על הקנקן ולא על מה שיש בתוכו. הם מחפשים אישורים חיצוניים שייתנו להם תחושת ביטחון ואמינות. אבל למעשה, גם התעודה החזקה ביותר חסרת משמעות, כי תמיד אפשר לשאול מי הסמיך את נותן התעודה ... אחרים ובמקום להסתכל על מה שאמרו לו הוא מסתכל על מי שאמר לו. אדם הולך לכל מיני רעיונות כדי להרגיש טוב. הוא נתקל ברעיון כלשהו ומתחיל להתבונן בו, אחד הדברים שעוצרים את האדם כאשר הוא נתקל ברעיון האם הם ...

... הזיכרון, האירוע לא באמת קרה? לדבריו, הזיכרון האנושי אינו מתאר בהכרח מציאות אובייקטיבית, אלא רק מציאות סובייקטיבית. הזיכרון הוא תחושה או תמונה המופיעה במוחו של האדם בזמן הווה, והוא מקשר לתמונה זו תחושה של זמן, כאילו היא שייכת לעבר. כיצד הזיכרון דומה לדמיון של העתיד? אליעד מבקש מהמאזינים לדמיין משהו שיקרה בעוד ... במה שונה תמונה של אירוע שהאדם מדמיין לעתיד לבין אירוע שהאדם זוכר מן העבר? ההבדל היחיד, הוא מסביר, הוא התחושה שהאדם משייך לתמונה. התמונה מהעבר נחוויית כאילו התרחשה, והתמונה מהעתיד אינה נחוויית כמציאות קיימת. אולם בפועל, שתיהן קיימות בתודעה רק ברגע הנוכחי. לפיכך, לדעתו, הזיכרון הוא רק תחושה של תמונה בתודעה, ולא עדות חד - משמעית למה שבאמת התרחש במציאות. מהי תחושת הזמן ולמה היא אינה מהימנה? אליעד מתאר כיצד תחושת הזמן אצל בני אדם, במיוחד אצל ילדים אך גם אצל מבוגרים, יכולה להיות מטושטשת ולא מדויקת. אנשים מתקשים לעיתים לזכור בדיוק מתי אירוע התרחש, ואינם יכולים להבדיל בוודאות בין אירוע שהתרחש אתמול או לפני שנים רבות. תחושת הזמן אינה אלא תפיסה סובייקטיבית. כל האירועים של העבר והעתיד קיימים בתודעה רק ברגע ההווה. הוא מסביר שאנשים יכולים ... מחויב המציאות? אליעד מסביר שהזיכרון אינו מחויב המציאות אלא רק אפשרי. האדם אמנם חווה את הזיכרון באופן מוחשי, אך תחושה זו אינה הוכחה חד - משמעית לכך שהאירוע התרחש בעבר. לדעתו, האדם אינו יכול להוכיח באמת שמה שהוא זוכר ... אותו לזיכרון של אפשרות אחת בלבד. כיצד העבר והעתיד נוצרים ברגע ההווה? אליעד טוען כי העבר והעתיד הם רק תחושות של האדם, והם נוצרים בתודעה ברגע ההווה. התודעה יכולה להתקיים ללא תחושה של זמן, ללא עבר וללא עתיד, אלא רק עם קיום של הרגע הנוכחי. הזיכרונות, בדיוק כמו התחזיות והדמיונות לגבי ... שהמאזינים יעמיקו בהבנת הטבע של הזיכרון, הזמן והמציאות עצמה. האם הזיכרון הוא אשליה? האם אפשר להוכיח את הזיכרון? האם תחושת הזמן היא סובייקטיבית? האם הזיכרון והדמיון דומים? האם העבר קיים רק בתודעה? מה ההבדל בין דמיון למציאות? הפעם אני ... הסיבה של הסיבה והתוצאה שדיברנו עליו פעמים רבות. ואדם זוכר שחווה משהו אתמול, והוא משוכנע שהוא זוכר, יש לו תחושה של רצף הזמן והוא בוודאות מספר את מה שקרה לו. כמו גם קבוצה של מליון איש שזוכרים את אותו ... באמת האירוע הזה קרה? ואם מספיק לו לאדם עצם העובדה שהוא זוכר את האירוע כי הוא אומר בטח, אני מרגיש שזה קרה אז שיישאר עם ההרגשה שלו אם זה מספיק לו לחשוב שזה מה שאומר שזה באמת קרה. אבל מי שרוצה לבדוק לעומק אם זה קרה, האם אתה מסוגל באמת להוכיח, האם זה מחויב שזה באמת קרה. אולי אף על פי שאתה מרגיש זה לא באמת קרה? האם זה מחויב? ואלי תגיד זה לא מעניין אותי אם זה קרה או לא מה ... משהו שקרה, הוא מדבר על תמונה מסוימת עכשיו, הוא מדבר על תמונה מלפני דקה או מלפני 10 שנים, וזו תחושה מסוימת ביחס לתמונה. ואתה מיחס לתמונה הזו תאריך מסוים, אבל עכשיו אתה חש אותו. ונסו לדמיין משהו שיקרה עוד ... מה שיהיה אז מה זה שונה מהתיאור של מה שהיה קודם? ואדם יכול להגיד, כן, את מה שקודם אני מרגיש שזה קרה שאני מספר על זה, והתמונה של העתיד אני לא חווה שהיא קיימת. ואין שום הבדל בים עבר ... שיש לו כרגע בראש. לכן אדם אומר שהוא חווה תמונה בזמן זה או אחר. גם ילדים מאבדים מהר את תחושת הזמן, כל התחושה לא מדוייקת אם זה קרה אתמול או לפני חודש. וגם לאנשים מבוגרים קורה הרבה פעמים שנעלמת תחושת הזמן, יש ערפול. ואדם אומר, אני מוכן להישבע שזה קרה, הוא מדבר על מה שנדמה לו כרגע שקרה. אבל ... שאתה עכשיו בכלל מדמיין שקרו והם בכלל לא קרו אפילו עכשיו. והזיכרון של האדם לגבי העבר הוא בסך הכל תחושה, אפילו בהיפנוזה משחזרים דברים שלא באמת קרו ומה שאדם מתאר שקרה, זה לא ברמה האובייקטיבית, אלא ברמה הסובייקטיבית אתה ... הייתי בחיפהץ אבל אולי היית גם בחיפה וגם בירושלים ואתה בכלל לא זוכר. וכל מה שקורה לאדם זו רק תחושה, והתודעה קיימת רק ברגע הזה.

... אליעד מדגים זאת בכך שאם לאדם הייתה רק מחשבה אחת, הוא לא היה שואל שאלות כלל. מה יוצר את תחושת הנפרדות? תחושת הנפרדות נוצרת כתוצאה ממגבלת השכל האנושי, שאינו מסוגל לתפוס שדבר והיפוכו הם למעשה אחד. אליעד מביא כדוגמה את רעיון ...

... שאינו רואה את הגורם שמפעיל אותו? אליעד שואל ישירות - מאיפה בכלל מגיעה ההנחה שיש לנו בחירה חופשית? האדם מרגיש שהוא בוחר, אך האם תחושת הבחירה הזו מעידה באופן אובייקטיבי על קיומה של בחירה אמיתית? הוא נותן דוגמה נוספת של ילד קטן שטוען שהוא רואה פיל, אך האם זה אומר שאכן יש פיל מולו? התחושה או ההרגשה שמשהו נכון לא בהכרח מעידה על המציאות האובייקטיבית. אליעד מציע תיאוריה מרתקת נוספת: אולי האדם כלל אינו בוחר, ואולי ... היא למעשה אותו הדבר, משום שברמת המציאות הכל הוא אחד. האם יש בחירה חופשית? מי מחליט עבור האדם? מהי תחושת הבחירה החופשית? האם המציאות מוכתבת מראש? האם לאוויר יש תודעה? הכל אחד? הפעם אדבר על בחירה חופשית ועל חופש ... למי שרוצה לבדוק את נושא הבחירה החופשית. ומאיפה באה הנחת העבודה שיש לאדם בחירה חופשית, כי בעצם הבחירה היא תחושה האדם יגיד, בטח שאני בוחר, אני מרגיש שאני בוחר, אך האם יש לו באמת בחירה? כמו ילד קטן, שאומר: אני רואה מולי פיל, האם באמת יש מולו פיל? האם ההרגשה שיש לך בחירה מעידה ברמה אובייקטיבית שיש לך בחירה? כן האדם מרגיש שיש לו בחירה, האם זה באמת אומר שיש לך בחירה בגלל שאתה מרגיש? אתה לא יכול להוכיח, בגלל שלא ראית את מי שמזיז אותך, זה לא אומר שיש לך בחירה. ועכשיו אתן ... תודעה עצמית? ראית שאין לו? וגם אולי לך אין, כי לא רואים את התודעה שלך, ואולי גם לאויר יש הרגשה ותחושה ותודעה כי גם את התודעה שלו לא ניתן לראות ואפשר להגיד שהתודעה של האין, החומר הריק שממלא את העולם ...

... אחת ויחידה. למה כדאי לעשות בדיוק את ההפך מכולם? אליעד כהן אומר שכל השיטות הרוחניות מנסות להביא את האדם להרגשת אושר, ולפרוע לו את הצק להרגשה טובה. כאשר לוקחים את ההפך של כל מה שאנשים אומרים, מתקבלת למעשה הפרספקטיבה שמנוגדת לחלוטין לכל השיטות המקובלות. זאת ... באמת לבטל את הרצון העצמי של האדם. כל עוד האדם פועל מתוך רצון, גם אם הרצון הוא לשבת למדיטציה ולהרגיש ביטול עצמי, הוא עדיין נמצא במלכודת של האגו. האדם בוחר מרצונו לעשות את המדיטציה, ולכן הוא עדיין בתוך אשליית העצמי. אליעד מביא דוגמה, שאם אדם נמצא במדיטציה ופתאום מישהו יבעט בו, הוא מיד ירגיש זאת ויקום, ובכך הרצון שלו נשאר קיים. גם במצב של סכנה כמו שריפה, האדם יברח, מה שמראה שהרצון העצמי ... לאושר אמיתי, לפי אליעד כהן, היא להבין את המהות של כל שיטה רוחנית ואת הסיבות שבגללן השיטות עוזרות לאנשים להרגיש טוב. יש לחפש את השכל מאחורי כל שיטה רוחנית בעולם, החל מהשיטות הרציניות והעמוקות ועד לשיטות שנראות מוזרות ואבסורדיות, ... עבודת אלילים, כישופים, או אפילו הפעולות הקיצוניות של היטלר. אליעד משתמש בדוגמה של היטלר, אשר שיטתו היתה לגרום לאנשים להרגיש טוב באמצעות רצח. למרות הדוגמה הקיצונית, הוא מדגיש כי עלינו להבין את השכל מאחורי כל פעולה שגורמת לאדם להרגיש טוב, ולהגיע לשורש האמיתי שלה. מהו הקשר בין תחושת האושר להבנה של המציאות? תחושת האושר, לפי אליעד כהן, אינה רק תחושה רגשית אלא תוצאה של הבנה עמוקה של המציאות. כאשר האדם מבין לעומק את הסיבה שהובילה להרגשה הטובה, הוא יכול להגיע לאמת, לאושר מוחלט ולקיום האמיתי. אליעד מתאר את המציאות כנקודה אחת שכל הדרכים והשיטות מובילות ... להבנת המהות של כל השיטות? כשאדם מגיע להבנה עמוקה של כל השיטות ומגלה את השורש והסיבה האמיתית שגורמים לאנשים להרגיש טוב, הוא למעשה מגיע לשיטה האמיתית שנמצאת מחוץ לכל שיטה אחרת. הבנה זו, לפי אליעד כהן, היא עצמה השיטה ... העצמי והאשליות השונות. למה כל דבר שעושה טוב לאדם הוא שיטה רוחנית? אליעד מדגיש שכל פעולה שאדם עושה כדי להרגיש טוב היא למעשה סוג של שיטה רוחנית. אפילו פעולה יומיומית כמו אכילת פיצה או גירוד הגב היא פעולה רוחנית מכיוון שהיא מכוונת להשיג תחושה של אושר. ולכן, לפי תפיסתו, כל הדרכים שבהן אנשים פועלים כדי להרגיש טוב הן שיטות רוחניות שצריך לחקור אותן ולמצוא את המהות שלהן. מהי השיטה האמיתית שמביאה לאושר מוחלט? השיטה האמיתית, ... האמת בכל דבר, לא להיצמד באופן עיוור לשום שיטה ספציפית, אלא לחקור את השורש, להבין את השכל שמאחורי הפעולות והתחושות, ולשאול האם הדבר הוא אמת או לא. אם הדבר הוא אמת, האדם יחווה אושר אמיתי. ואם הדבר לא נכון, ... לשלב שיטות רוחניות? הפעם אני רוצה להשיב על מהי השיטה הרוחנית הטובה ביותר בעולם. ובעולם כל השיטות רוצות שהאדם ירגיש מאושר, וצריכות לפרוע לאדם את הצק לאושר להרגשה הטובה. והשיטה הטובה ביותר בעולם על ידי שתמצא מה כולם אומרים ותעשה את ההפך לחלוטין. והשיטה הטובה ביותר: עכשיו ... בחר לעשות את המדיטציה, הוא החליט להתיישב למדיטציה. וגם אם יבעטו בו או תהיה שריפה, אז הוא טוב מאד ירגיש ויברח. ואתה לא יכול לבטל את הרצון העצמי, כי אתה בעצמך, לא יכול לברוח מעצמך, למחוק את האני עם ... הדמיונות, בכל השיטות יש שכל שכלשהו, ועל האדם לקחת כל שיטה ולבדוק מה הוא השורש שבכל שיטה שגרמה לאדם להרגיש טוב, למה האדם נצמד לשיטה ואם האדם יגלה את זה לגבי כל השיטות, את השורש, אז יעלם האני, תתגלה ... זו גם שיטה, וצריך להבין את השכל שגרם לו ליהנות מרצח של מיליוני אנשים. כל דבר שאמור לאפשר לך להרגיש יותר טוב, זה סוג של שיטה, ועל האדם לבדוק מה בכל דבר ודבר גרם לו להרגיש טוב. וההנאה, הרגשת הטוב היא תחושה, ותחושה זו תוצאה של הבנה, ותבדקו מה התובנות שגורמות לכם להרגיש טוב, ואם תבינו את השורש, את האמת, את השכל שבכל השיטות אז תהיו מאושרים באמת, ותחיו את השיטה הטובה ...

... וילדים, חברים ועוד, אך בעיקרה היא קשורה לשאלה הרחבה יותר: כיצד האדם יכול לאהוב את המציאות כולה, ובכך להגיע לתחושת שלמות ואושר מוחלט. למה בכלל חשוב לאהוב את המציאות כולה? הסיבה שאליעד מסביר את החשיבות של אהבת המציאות כולה, היא משום שבסופו של דבר, מה שהאדם מחפש הוא להרגיש טוב. ככל שהוא יאהב יותר דברים במציאות, ככל שהוא יתחבר רגשית לכל פרט ופרט בחייו - הוא ירגיש יותר טוב, ויגיע לאושר ולשלווה פנימית. האהבה למציאות כולה יוצרת תחושה מתמשכת של סיפוק עמוק, שלמות וחיבור אותנטי עם העולם. מדוע לפעמים אהבת האדם לעצמו חזקה יותר מאהבתו לזולת? כדי ... ולהיעלם בדיוק כפי שנוצרה. לדוגמה, אם אתה אוהב את בן הזוג או את ילדך בגלל סיבות מסוימות - כגון תחושת ביטחון, נוחות רגשית, סיפוק אישי או תועלת מסוימת - חשוב להיות מודע לכך שאתה למעשה אוהב את הסיבה עצמה ולא בהכרח את האדם עצמו. האהבה שלך נובעת מכך שהאדם השני ממלא את הרצונות שלך, ולכן אתה אוהב למעשה את עצמך ואת התחושה הטובה שהוא מעניק לך. האם הורים באמת אוהבים את ילדיהם באופן בלתי תלוי? אליעד מעלה שאלות קשות על אהבת ... שכל הורה חייב לבדוק לעומק למה הוא אוהב את ילדיו. ברוב המקרים ההורים יגלו שהם אוהבים את ילדיהם בגלל תחושות אישיות שהם עצמם מקבלים מכך - תחושת שייכות, סיפוק, משמעות אישית ותחושת ערך. כלומר, אהבת ההורים לילדים אינה בלתי מותנית כפי שנוטים לחשוב, אלא תלויה בצרכים הרגשיים של ההורה עצמו. מהו סוד האהבה היציבה והחזקה ביותר? אליעד חושף שסוד האהבה היציבה והחזקה ביותר טמון בהבנת השורש ... באופן מוחלט מהו הרצון הפנימי והעמוק ביותר שלו - למה בכלל יש לו רצון, מה הסיבה לכך שהוא רוצה להרגיש טוב או מאושר - הוא יגלה שהמציאות עצמה יכולה למלא לו את הרצון הפנימי ביותר שלו. כאשר האדם מגיע ... מה התהליך שצריך לעבור כדי להגיע לאהבה כזאת? התהליך דורש מהאדם לא לפחד לחקור ולשאול שאלות קשות על המניעים הרגשיים והפנימיים שלו. האדם חייב להתבונן בעצמו בכנות מלאה ולבדוק כל אהבה וכל רצון שלו, ולראות אם האהבה הזו נובעת מאהבת האגו או מתחושות פנימיות אמיתיות. ככל שהוא יהיה ברור יותר לעצמו, כך האהבה תהיה טהורה ויציבה יותר, ובסופו של דבר תוביל אותו ... נתייחס כאן לשאלה איך לגרום למישהו אחר לאהוב אותו? אלא איך הוא מפתח את אהבתו למציאות כולה, כי אדם ירגיש טוב באמת אם יאהב את כל הדברים בשלמות. ואם מישהו רוצה לחזק את אהבתו למישהו אחר, שיגלה את השורש ... לא בגלל האדם האחר. והאם הסיבה היא בגלל האדם האחר, או בגלל האגו שלך, בגלל מה שהוא נותן לך להרגיש. אבל על האדם, וגם על ההורים, לבדוק באופן אמיתי למה הם אוהבים את ילדיהם, או את הזולת. ומי שיחקור, ...