... באמצעות מרחב המקום. באמצעות חוויית המקום, ניתן לומר ... דהיינו, היקום קיים מאז ומעולם. חוויית מרחב המקום היא אין ... לכל הצדדים עד אין סוף ללא בעיה. תחושת המקום היא, שמרחב ... מקום, ואין מקום שאין בו מקום. אם תחושת המקום הייתה שהמקום ... על כך שהמקום עצמו נברא. אך מאחר שתחושת המקום היא אין סופית, דהיינו, האדם אינו חווה תחושה של אין מקום, ממילא ... נגדי לכך שהמקום קיים בכל מקום: תחושת המקום עצמה מעידה על ... בכל מקום (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת המקום מייחסת לכל ...

... 1 - רוב בני האדם אינם מרוצים רוב הזמן. 2 - האדם לעולם אינו יודע שובעה ותחושת סיפוק בשלמות. 3 - האדם סובל מפחדים חרדות חששות כעס שנאה וכולי. 4 - האדם אינו יודע את מה שיקרה בעתיד. 5 - האדם שוכח את מה שקרה בעבר. 6 - האדם אינו יכול ...

... וממילא הוא לא היה בורא את הבריאה. נחדד: אין רצון להשפיע ללא רצון לקבל! כל רצון ולא משנה כיצד הוא יוגדר, הרי שהוא נובע בראש ובראשונה מרצון לקבל. רצון = חיסרון = תחושת חסר אישית = רצון לקבל סיפוק על ידי מילוי הרצון. ... אין משמעות אמיתית לישותם, וממילא לא ממש ניתן להשפיע ולתת להם הטבה כלשהי. וכמובן שקיימת גם בעיה חמורה יותר, והיא שהרצון להשפיע יוצר את ההכרח שהבורא יגרום לנברא להרגיש חסר ורע כלשהו, כדי שהוא יוכל להשפיע לו הטבה. וזה ...

... נקדים: קיומו של מימד הזמן אינו תלוי בקיומו של מימד המקום, וקיומו של מימד המקום אינו תלוי בקיומו של מימד הזמן. הזמן והמקום הם לא יותר מאשר תחושות שונות, שקיומן אינו תלוי אחד בשני. כשם שקיומו של אחד מהחושים אינו תלוי בקיומו של חוש אחר, ...

... דהיינו, העדר מוחלט של מרחב המקום. קיומם של מרחב המקום ושל ציר הזמן קשור זה בזה. מימד המקום ומימד הזמן הם שתי ישויות שונות. זא מקום שונה מ: זמן. המקום והזמן הם מעין 2 תחושות שונות. קיימת תחושת זמן וקיימת תחושת מקום. המקום והזמן הם סוג של תחושה חוויה הוויה ישות וכולי. גם המקום וגם הזמן נמצאים בתוך המציאות. הזמן והמקום הופיעו בבת אחת בתוך המציאות, יש מאין. שניהם בבת אחת. התחושה של הזמן היא אינה נגזרת של תחושת המקום. וכן תחושת המקום היא אינה נגזרת של תחושת הזמן. גם המקום וגם הזמן, הם נגזרת ותולדה ותוצאה של משהו אחר, דהיינו, הזמן והמקום וכמובן כל מה שיש בהם, הם נגזרת של מהותה של המציאות. זא בטרם היה העולם ...

... כי הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם שהוא הסיבה של הרגע הזה. אך זו כמובן לא יותר מאשר אשליית הזמן בלבד. הסבר: כאשר המציאות מהווה את הרגע של ההווה, היא יוצרת אותו בתחושה של זמן אין סופי אחורה. אם לאדם לא היה זיכרון, הוא לא היה חושב שהרגע הזה הוא המשך של הרגע הקודם, אלא הוא היה מבין שהרגע הזה ...

... עד סופה. כוס המים מלאה עד סופה בשלמות שאין שלמות אחריה. כוס המים אינה מרגישה חסר כלשהו. כוס המים מימשה את הפוטנציאל השכלי שלה בשלמות. אך אף על פי כן, קיימת אפשרות שכוס המים תתרחב ביחד עם המים. כאשר זה קורה המצב זהה ... בכל דבר. על האדם למלא את עצמו בידיעה הזאת שהכל טוב, עד שהרצון שלו שמרגיש חסר יעלם לחלוטין. רק אחכ אחרי שהכל כבר טוב בשלמות שאין שלמות אחריה, רק אחכ אפשר להתחיל לדבר על טוב ורע, על שלמות גדולה יותר וכולי. העניין נראה ... קודם כל צריך להגיע אל שלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה. שלמות שגורמת לאדם להרגיש אחדות עם המציאות, ביטול הרצון העצמי, הרגשת הטוב המושלם בכל דבר. אחכ כל מה שקורה אחכ הוא רק טוב יותר גדול מהטוב הגדול ביותר שקיים... אך כפי שהובהר לא ממש ניתן להסביר זאת במילים. ... ברורה לאדם בשלמות, דהיינו, האדם מבין את המהות של המציאות בשלמות, אז הוא מרגיש אחדות מלאה עם המציאות ומרגיש שלמות אמיתית. על האדם להתבונן בכל הנל עד שהעניין הנל יחלחל לעומק של האדם, ויגרום לאדם להרגיש את ההרמוניה השלמה עם המציאות. ...

... של כל הסיבות = הסיבה הראשונה = הרצון של כל הרצונות = הרצון הראשון = השורש של כל המציאות = השורש של כל המחשבות דעות רגשות וכולי = האין סוף = הידיעה שנמצאת בכל דבר = הידיעה ... את העולם אל הבורא = אינו רואה את הטוב שיש בכל דבר. לחטוא חטאים = חטא = חסר. להחטיא את המטרה = להחסיר את המטרה. חטא = תחושת חסר. הנברא חסר את החיבור לטוב של הבורא. לחזור ...

... אליה. עכשיו תנסה לדמיין בצורה מפורטת את עצמך, אחרי שכבר השגת את המטרה שאליה אתה רוצה להגיע. תנסה לחוש את התחושות ואת הרגשות ואת כל מה שאתה יכול, לגבי המציאות שאליה אתה רוצה להגיע. ונדגיש, אל תתמקד כרגע באיך להגיע אל המטרה, אלא תתמקד בכך שכבר הגעת אליה, ותנסה לדמיין את עצמך אחרי שכבר הגעת אל המטרה. ... נסה לדמיין את עצמך עובר בכל אחת מהדרכים. ונסה לדמיין גם את התוצאה הסופית. תבחר כמובן, באפשרות שגורמת לך להרגיש הכי טוב. וכיוב ניתן לתת דוגמאות נוספות לאיך האדם יכול לעשות דמיון מודרך. כאשר הרעיון המרכזי הוא, שעל האדם לדמיין עם עצמו כמה שיותר טוב, את עצמו משיג את המטרות שלו. ועל ידי זה ...

... עצבות - מה טוב בדיכאון ובעצבות? איך להתמודד עם עצבות ודיכאון? דיכאון ועצבות הם מצבים שבהם האדם מרגיש רע. האם זה טוב להיות בעצבות? תשובה: על האדם להתבונן על התחושה שהעצבות גורמת לו להרגיש, ולהחליט לבד. אך יחד עם זאת, אם נתבונן היטב בעניין נראה, כי למרות שהאדם מרגיש רע כאשר הוא בעצבות, הרי שעדיין ישנם בני אדם שנוטים לעצבות. ובמאמר הזה ננסה להסביר, מהו הדבר החיובי שהעצבות נותנת לאדם, ושבגללו האדם נופל לפעמים לעצבות. ואין מטרת המאמר לגרום ... רק לעזור לאדם להבין את עצמו טוב יותר, ולהבין טוב יותר מדוע הוא בעצבות. ועל ידי זה בסופו של דבר לצאת מהעצבות ולהיות בשמחה, כדי להרגיש טוב יותר. והשאלה הנשאלת היא, מדוע באמת לפעמים נופל האדם לעצבות, ומה הדבר שהעצבות נותנת לאדם, ושבגללו האדם נופל לפעמים לעצבות? והתשובה היא, כי הדבר הטוב הראשון שהעצבות נותנת לאדם, הוא את האפשרות לבטא את הרגשות שלו בצורה אמיתית ולהרגיש את מה שבא לו, בלי הגבלה כלשהי. וברגע שבא לאדם להיות בעצבות מסיבה כלשהי, אם הוא חושב שהוא מוכרח להילחם בעצמו ולא להיות בעצבות, הרי שבדכ הדבר הזה מכניס את האדם לעצבות עוד יותר גדולה. כי כאשר האדם כועס על עצמו על זה שהוא בעצבות, אז לא רק שהוא בעצבות, אלא שעכשיו הוא גם מרגיש רגשות אשמה על כך שהוא בעצבות. וזה יוצר אצל האדם סוג של כעס עצמי נוסף על עצמו, על כך שהוא בעצבות ולא בשמחה. והעצבות, מאפשרת לאדם לבטא את עצמו בלי מאבק כלשהו. כאשר האדם ... בשום צורה על כך שאין לו מצב רוח. אלא עליו פשוט לנסות להירגע, לשתוק, להתבונן היטב על הדברים בצורה נכונה, ולנסות לגרום לעצמו להרגיש טוב יותר, עבור עצמו. לא בגלל שאסור לו להיות בעצבות, כי המחשבה הזאת עצמה שהאדם חושב שהוא לא בסדר, זה עצמו גורם לו להרגיש עוד יותר רע. אלא על האדם לנסות להיות בשמחה, עבור עצמו בלבד. ועליו לנסות להיות בשמחה, מתוך שמחה ולא מתוך האשמה עצמית כלשהי וכיוב. והסיבה שלפעמים כיף לאדם להיות בעצבות, היא בגלל שהוא מרגיש שהוא יכול לבטא את עצמו איך שבא לו. כי מאחר שמקובל לחשוב שאסור להיות בעצבות. זה עצמו מכניס את האדם לעצבות, על כך שהוא לא יכול לבטא את עצמו. ורק משום כך לפעמים בא לאדם להיות ... ועליו לעשות זאת, לא מתוך מאבק כלשהו, אלא אך ורק מתוך שמחה בלבד. ואם נתבונן עוד בעניין נראה, כי הבעיה העיקרית שיש לאדם כאשר הוא מרגיש כעס דיכאון פחד חרדה וכיוב, היא לא בכך שאין לו מצב רוח, אלא בעיקר בכך שהוא נלחץ ממצב הרוח שלו. הבעיה העיקרית היא, כאשר האדם מרגיש רע לגבי זה שהוא מרגיש רע. אם לא מפריע לאדם שהגוף שלו כואב, הרי שאין שום בעיה. הבעיה היא רק כאשר מפריע לאדם שהוא לא מרגיש טוב. נמצא אם כן, כי הדבר הראשון שגורם לכך שלפעמים האדם נופל לעצבות, הוא בכך שהעצבות גורמת לאדם להרגיש יותר נוח, שהוא לא צריך להילחם בעצמו ודווקא להיות שמח, אלא שבאפשרותו לבטא את הרגשות שלו באמת ולא להיות שמח. ומי שיתבונן היטב על העניין הזה יראה, כי אם האדם ינסה להילחם בעצמו לא להיות עצוב, הרי שעל ידי זה הוא יהיה עוד יותר בתחושה של מאבק ומלחמה. וגם אם האדם יצליח להיות שמח כלפי חוץ, הרי שהעצב יישאר בתוכו. והדרך היחידה להתגבר על העצבות, היא על ידי זה שהאדם מקבל את עצמו איך שהוא, ולא נלחם בעצמו ... רוצה לשפר את המציאות. כאשר יש לאדם בעיה, והוא בוחר להתעלם ממנה ולהיות בשמחה כלפי חוץ, זה כמובן בסדר גמור, וזכותו של האדם לבחור להרגיש שמחה, גם אם היא לא אמיתית בשלמות. כמו שלפעמים טוב להדחיק את תחושת הרעב, כאשר אין כרגע פתרון אחר טוב יותר. ולפעמים, אפשר לקחת משככי כאבים, עד שימצאו תרופה שתעלים את המחלה לגמרי. אלא, שהבריחה של האדם אל השמחה החיצונית, לא תמיד באמת ... הזאת, לא מאפשרת לאדם להתמודד באופן רציני עם הבעיה, משום שהוא מדחיק אותה. כי לפעמים, כאשר האדם לוקח משככי כאבים או מדחיק את תחושת הרעב שלו, על ידי זה הוא שוכח לטפל בבעיה מהשורש שלה. ולעומת זאת, העצבות והדיכאון מאפשרים לאדם לא לשכוח ולא להדחיק את הבעיות שיש לו, אלא לזכור אותן ולטפל בהן בצורה ... כך, לפעמים האדם בוחר להיות בעצבות, כי הוא רוצה לא להדחיק את הבעיה, אלא להתמודד איתה באמת. והדבר דומה לכך שיש בני אדם, שכאשר הם בתחושה של רוגע ושלווה, הם לא מסוגלים בו זמנית גם להתאמץ ולהתקדם. ולפעמים האדם רוצה דווקא להרגיש לא טוב, כדי שהוא יוכל על ידי זה לגרום לעצמו למצוא בתוכו כוחות נפש, להתמודד עם העניין בצורה יסודית. ואחרי שהבנו מדוע לפעמים האדם בוחר להרגיש עצבות ולא להיות שמח, עכשיו השאלה הנשאלת היא, כיצד בעצם יכול האדם להפוך את העצבות לשמחה? והתשובה היא, כי באפשרותו של האדם לצאת מכל עצבות ולהפוך אותה לשמחה, על ידי חיפוש האמת. ... על עצמו על כך שהוא בעצבות. ועל האדם להבין מדוע הוא בעצבות, ולהבין שהסיבה האמיתית לכך שהוא בעצבות, היא משום שהעצבות גורמת לו להרגיש טוב יותר עם עצמו. מאחר שהיא מאפשרת לו לבטא את עצמו בלי להילחם בעצמו. ובשלב הראשון על האדם להבין, שמה שהוא באמת רוצה, זה להרגיש כמה שיותר טוב, ושהסיבה היחידה שבגללה הוא בעצבות, היא רק בגלל שהוא רוצה להרגיש טוב יותר. ואחרי שהאדם מבין שמה שהוא באמת רוצה זה להרגיש טוב יותר, עכשיו על האדם להמשיך לנסות ולהסתכל על הדברים בעין אמיתית. כי גם אם קורה לאדם משהו נגד רצונו, וגם אם הדבר הזה הוא ממש רע, עדיין באפשרותו של האדם, לנסות להתייחס לדברים בצורה כמה שיותר פרופורציונאלית באמת, ולא להקצין אותם מעבר למה שהם. כי חלק מכך שהאדם מרגיש רע, זה לא בגלל מה שקורה לו בפועל, אלא בגלל איך שהוא מפרש ומבין את מה שקורה לו. ועל האדם לנסות להסתכל על המציאות דרך המשקפיים של האמת. דהיינו, לנסות לראות את הדברים כפי מה שהם, ... האם זה באמת קריטי? מה אפשר ומה אי אפשר לעשות? והכל מתוך כמה שיותר רוגע ושקט נפשי עד כמה שאפשר. ועל האדם לא להילחץ מכך שהוא מרגיש רע. כי עיקר הצרה של האדם, היא לא בגלל שכואב לו משהו, אלא בגלל שהוא מ