... האם אפשרי הדבר שהאדם יהיה חסר כל רצון עצמי וירגיש טוב באמת. כאשר עיקר השאלה היא, על המציאות עצמה, האם היא עצמה בעלת או חסרת ... הכוח שמניע את העולם כולו, גם אז האדם ימשיך להרגיש חיסרון. ואדרבה, בנקודת ההתחלה שם יש רק רצון. כי שם אין שום כוח אחר שיגביל את ... לכך שהישות חסרה את שאר הדברים. כי אף אחד לא מרגיש חסר לגבי מה שיש לו, אלא רק לגבי מה שאין לו. ולכן לכל ישות יש תמיד רצון עצמי, ... שכל זמן שהאדם קיים כישות עצמית, הוא תמיד ירגיש חסר, כי הוא תמיד יהיה חסר את השלמות של כל שאר הדברים שנפרדים ממנו. וגן עדן ... הקיום. כי אם תודעה קיימת, ובו זמנית היא חווה תחושה של חוסר קיום וחוסר נפרדות בשלמות, הרי שרק זה גן עדן. כי אז אין ... אחרת. כאשר האדם מגיע אליה, אז ורק אז הוא מרגיש את גן עדן ממש. ואת זה יכול לגלות האדם, רק על ידי זה שהוא מחפש את האמת. ולחפש ...

... אמיתי, אז הוא לא באמת יכול להבדיל בין חכמה ושכל לבין שיגעון ושטות. ולפעמים יש לאדם ענווה פסולה ורגשי נחיתות, ונדמה לאדם שהוא לא יכול להשיג את השורש של האמת בכוחות עצמו, ושהוא לא מספיק חכם להגיע אל האמת המלאה בכוחות עצמו, ואז הוא בוחר להיות תלוי בכל מיני ... הוא יודע שכולם כל הזמן מסכימים איתו. כי על האמת כולם מסכימים. אבל כאשר האדם חי בשקר, אז הוא מרגיש סוג של לחץ מכך שאנשים אחרים חושבים בצורה שונה ממנו. כי בכל פעם שהאדם רואה מישהו שחושב אחרת ממנו, השקר של האדם מרגיש איום מכך שמישהו אחר לא מסכים איתו. כי השקר של האדם מפחד ליפול, ואז האדם מרגיש תחושה של חוסר נוחות מכך שמישהו לא מסכים איתו. כי כאשר האדם נמצא באמת האמיתית, הוא מרגיש בנוח עם כל הדעות השונות שיש בעולם, כי הוא מבין מה נקודת האמת שיש בכל הדעות שיש בעולם. אבל הטועים, בפרט מנהיגי השקר, הם חיים בפחד מתמיד, פחד לאבד את המלוכה ...

... והיפוכו. והשכל הוא חלש מאוד, והוא מוגבל ביכולות שלו. ולכן, לבנות עליו אמיתות, זאת כמובן טעות רצינית. וכאשר האדם מגיע אל האמת, אז הוא מרגיש בנוח תמיד עם כל הדעות של כל האנשים שיש בעולם. כי כאשר הוא שומע דעה כלשהי, הוא תמיד מבין כיצד כולם מסכימים עם נקודת האמת שלו. ... אמיתי אומר איזה דבר ואומר דעה כלשהי ונוקט בעמדה כלשהי, הוא תמיד יודע שגם ההפך של מה שהוא אומר, גם הוא נכון באותה המידה. ולכן הוא תמיד מרגיש בנוח עם כל דעה ששונה מהדעה שאותה הוא אמר, משום שהוא יודע את האמת, שכולם צודקים כל הזמן מנקודת המבט של האמת האמיתית של המציאות. ... לדעת את האמת, כדי לדעת את האמת, ואז האדם מבין את האמת. ומי שרוצה להגיע אל האמת, עליו לנסות בראש ובראשונה להיות אמיתי עם עצמו לגבי הרגשות שלו. כי האדם כל הזמן חי בהדחקה רגשית. והאדם מדחיק כל הזמן המון רגשות שונים והמון מחשבות שונות. ועל האדם להיות אמיתי עם עצמו, ולהיות מודע לתחושה האמיתית שלו לגבי המציאות. ועל האדם לא לפחד ולא לחשוש לדעת את האמת, גם אם נדמה לאדם שידיעת האמת היא מיותרת. כי לפעמים יש לאדם כל מיני רגשות והוא מפחד לבטא אותם, מאחר שהוא לא יודע איך זה ישפיע עליו, או שהוא חושב שאין בכך תועלת. ומי שרוצה את האמת האמיתית, עליו לא ... את התמונה המלאה וכולי. אבל עד שזה קורה, על האדם לחפש את האמת בכל דבר, למען חיפוש האמת בכל דבר. זא על האדם לברר לעצמו תמיד מה באמת הוא מרגיש, ומה באמת הוא רוצה, ומה באמת הוא חושב, גם אם הוא לא רואה בכך שום תועלת מיידית. כי התועלת שבכך היא, שהאדם מרגיל את עצמו להתחבר ...

... להיות מאושר? חשיבה חיובית לחשוב חיובי הדחקת רגשות מי שרוצה להיות מאושר, עליו לדעת את הדרך היחידה להיות ... להגיע לאושר אמיתי. ועל האדם לא להדחיק את הרגשות שלו, אלא לומר את האמת כלפי מה שהוא מרגיש. ואם האדם לא מרוצה מאיזה משהו, האדם לא צריך לשקר את עצמו ... לא נותן לאדם שקט נפשי. ועדיף לומר את האמת ולהרגיש רע, אבל להיות שלם עם עצמך, מאשר לנסות לשקר את עצמך, ולהרגיש רע עם עצמך. והפעם השנייה שהשקר מזיק לאדם, היא שלא רק שהאדם לא באמת שלם עם עצמו ועם מה שהוא מרגיש מאחר שהוא משקר את עצמו לגבי התחושות שלו, אלא שבנוסף גם הדבר הזה לא באמת עוזר לאדם ... שקר. והאדם לא יכול לשקר את עצמו לגבי מה שהוא מרגיש, ועדיין לרצות להיות מאושר באמת. ואפשר להשיג אושר מזויף, על ... להודות על האמת כלפי עצמו, ולהיות מודע היטב לרגשות האמיתיים של עצמו, בלי להכחיש ובלי להדחיק ובלי ליפות ... הנפשי מגיע רק כאשר יש אחדות בין השכל לבין הרגש לבין האמונה. כי כל זמן שיש פער כלשהו בין מה שהאדם מאמין לבין מה שהוא מרגיש לבין מה שהוא מבין, הרי שגם אין שקט נפשי ואין שמחה ואין ... שרוצה אושר אמיתי, עליו להיות אמיתי בשכל שלו, ברגשות שלו ובאמונות שלו. היינו שהאדם ישתמש בשכל שלו באמת ... השכל. ושהאדם יהיה כנה עם עצמו לגבי מה שהוא מרגיש. ושהאדם לא יאמין במה שלא צריך להאמין. אלא שהאדם בכל ... בכל התחומים, על ידי זה נוצרת אחדות בין השכל לרגש לאמונה. ואז האדם הופך להיות מאושר באמת. ...

... מצליח להיות מאושר. והאדם מתאמץ שנים רבות כדי להשיג דברים שלא מביאים לו תועלת אמיתית. כי בכל מקרה כל מה שיש לאדם, בסופו של דבר האדם מתרגל אליו, ומרגיש תחושה של חסר. ובגלל שהאדם מנסה כל הזמן למצוא את האושר ולא מצליח לעשות זאת, על ידי זה נוצר בתוך האדם כעס עצור וכעס פנימי, שבא לידי ... האדם ממשיך לעבוד ולהתאמץ כדי להשיג את המטרות שלו. ומילא אם בסוף הייתה איזו תחנת עצירה שבה הרצון נירגע והאדם מתחיל ליהנות מהחיים כפי מה שהם בלי להרגיש כל הזמן חסר, אבל הרצון העצמי לעולם לא נירגע. אלא הוא רק מתחזק ומתחזק כל הזמן. כי בהתחלה האדם רוצה דברים קטנים, ומתאמץ עבורם מעט. ואחכ האדם רוצה דברים ... וכל אחד מפנטז על איזו מציאות אחרת, שבה אולי יהיה לו טוב. ואף אחד לא קולט את התרמית העולמית של הרצון העצמי, שהוא לעולם לא נח. והאדם לעולם ממשיך להרגיש תחושת חסר. ועל האדם פשוט לשאול את עצמו את השאלה הפשוטה, למה בכלל אני רוצה את הרצונות שלי? האם לא היה עדיף יותר לא לרצות שום דבר ופשוט ... ומרמה. כי אפילו הרצון להפסיק לרצות, גם הוא עצמו רצון. וגם הרצון להיות שמח, גם הוא רצון. וגם הרצון לחשוב בחשיבה חיובית, גם הוא רצון. וגם הרצון להרגיש טוב, גם הוא רצון. ולא משנה מה יעשה האדם ואיך יחשוב האדם וכיוב, לעולם האדם לא יכול להשתחרר מהרצון העצמי שלו להרגיש טוב, שהוא בעצם שורש הרע! כי הרצון העצמי של האדם שרוצה להרגיש טוב, הוא בעצם השורש של הרע. כי אם לאדם לא היה רצון להרגיש טוב, הרי שממילא האדם לא היה יכול להרגיש רע. כי הרע קיים רק כאשר יש התנגדות של שני כוחות שונים. וכאשר האדם רוצה איזה דבר, והאדם רוצה להרגיש טוב, דהיינו, שהאדם רוצה שהרצון שלו יתמלא, על ידי זה נוצר רע. ואם היה יכול האדם לא לרצות שהרצון שלו יתמלא, דהיינו, אם היה יכול האדם להיפטר מהרצון העצמי שלו להרגיש טוב, על ידי זה בעצמו האדם היה מרגיש טוב. כי כל זמן שיש לאדם רצון להיות מאושר ולהרגיש טוב, על ידי זה בעצמו האדם לא מאושר ולא מרגיש טוב. ויש בזה עוד עניין, והוא שגם אם יש לאדם את כל מה שהוא רוצה, עדיין תמיד יש לאדם פחד פנימי לאבד את מה שיש לו. כי גם אם האדם מרגיש טוב, הרי שהרצון שלו להרגיש טוב, מרגיש מאוים אולי האדם יאבד את הטוב. והרצון של האדם להרגיש טוב, הוא גורם לאדם להרגיש רע תמיד. כי גם אם כבר טוב לאדם, עדיין האדם מפחד לאבד את הטוב שיש לו. וכל הדברים האלו יוצרים אצל האדם כעס עצמי מאוד גדול. כי תת המודע של האדם, מבין את ...

... הסופית של המוות. וברגע שיש לאדם קצת שכל בקודקודו, על ידי זה הוא לא מרגיש הפתעה גדולה מהמוות. כי הוא תמיד זוכר שבסוף האדם מת ... מתים. אלא שכאשר האדם זוכר שלבסוף הוא מת, אז על ידי זה הוא עוד יותר מרגיש תסכול. כי הוא קולט שהוא מתאמץ עבור משהו שהוא יודע מראש ... וכמו שהאדם לא בחר להיות בעל רצון עצמי, וכמו שהאדם לא בחר לרצות להרגיש טוב, כך גם האדם לא בחר ולא בוחר האם להיות או לא להיות ... מבין את כל הדברים האלו. והדברים האלו יוצרים תסכול עמוק, דיכאון עמוק, תחושת ריקנות עמוקה, רצון לזעוק ולצרוח חזק לאיזה מישהו ...

... לא נולד עם פחד טבעי מהמוות. האדם אומנם נולד עם רצון טבעי להרגיש טוב. אבל הפחד מהמוות הוא בעיקר משהו חברתי. כי אם לדוגמה היו מלמדים את האדם שאין לו ... רצון עצמי. והרצון העצמי הזה של האדם, הוא אחראי לכך שהאדם מרגיש רע. כי מי שיתבונן יראה, כי לא משנה מה שיהיה לאדם, תמיד האדם ירגיש רע. וגם אם האדם יעלה לשמים וירד לארץ, בכל מקרה תמיד האדם ירגיש שחסר לו משהו. והחיסרון הזה מניע את האדם כל חייו. אלא, שכרגע נדמה לאדם שאולי באיזה ... היה עומד אל מול שוקת שבורה, ומבין שמצד אחד עדיין יש לו תחושת חסר, ומצד שני אין לו כבר יותר איך ליהנות. ושם כמובן האדם מתחיל להרגיש את העוצמה של הגיהנום של העולם, כי שם האדם מבין את השורש של הסבל, שהוא הרצון העצמי של האדם, שלעולם הוא לא שבע. ושכל מה שיש לאדם, תמיד האדם מרגיש שחסר לו משהו. וכאשר האדם מבין את הדבר הזה, על ידי זה האדם מבין שהוא צריך למצוא איזה ... היה נהנה בחיים. כי אי אפשר לסבול, בלי שיהיה לאדם רצון להרגיש טוב. והרצון של האדם להרגיש טוב, הוא זה שגורם לאדם להרגיש רע. ואם האדם היה מתפטר מהרצון שלו להרגיש טוב, הרי שהוא כבר לא היה יכול יותר להרגיש רע. כך שהרצון של האדם ליהנות, אדרבה הוא משיג את התוצאה ההפוכה. כי הרצון ליהנות, הוא ... לרצות ליהנות, הרי שהוא תמיד יהיה. ואם לאדם לא יהיה אכפת להרגיש רע, על ידי זה הוא ירגיש תמיד טוב. אבל זה כמובן בלתי אפשרי. והסיבה הראשונה היא, שאם האדם יפסיק את הרצון שלו להרגיש טוב, הרי שמהר מאוד הוא ימות. כי כאשר לדוגמה האדם יהיה רעב, הוא לא יאכל. משום שהוא כבר לא אכפת לו להרגיש רע. ואז מהר מאוד האדם הזה ימות. והוא הפסיד גם את הטוב וגם את הרע. והסיבה הנוספת והעיקרית יותר היא, שכאשר האדם מנסה לבטל את הרצון שלו להרגיש טוב, זה עצמו נובע מהרצון של האדם להרגיש טוב. ובעצם בכל פעולה שהאדם עושה כדי לנסות להפסיק לרצות להרגיש טוב, בעצם בכך הוא רק מחזק את הרצון שלו להרגיש טוב. והאדם לא יכול לבטל את הרצון העצמי שלו להרגיש טוב. אלא, או שהרצון הזה ייעלם מעצמו, או שלא. כי האדם לא יצר את הרצון הזה של עצמו להרגיש טוב. ולכן הרצון הזה הוא לא בשליטת האדם. אבל אם מישהו מבחוץ ייקח לאדם את הרצון להרגיש טוב, הרי שאז ורק אז יוכל האדם להרגיש טוב באמת תמיד. כי כאשר לא רוצים להרגיש טוב בכלל, אז מרגישים טוב באמת. כי מאושר, הוא זה שהפסיק לרצות להיות מאושר. כי אדם שבע הוא זה שלא מחפש אוכל. והמאושר לא מחפש אושר. וזה שמרגיש טוב תמיד, הוא ממילא לא מחפש להרגיש טוב, מאחר שהוא תמיד מרגיש טוב. כך שעל פי ההיגיון, מי שרוצה להרגיש טוב תמיד, עליו להיפטר מהרצון של עצמו לה

... ידי זה האדם יודע להעריך את זה שטוב לו. והדבר דומה לאבא שמסביר את זה שהוא מתעלל בילד שלו, כדי שכאשר הוא יפסיק להתעלל בילד שלו, אז הילד שלו ידע להעריך את זה שהוא מרגיש טוב. אך זהו רק משל בלבד. והאמת היא שאם באמת הרע נוצר כדי להגדיר וליצור טוב, הרי שמראש היה אפשר ליצור מציאות שיהיה בה רק טוב מסוג כזה שלא צריך ליצור רע כדי שירגישו טוב. זא כמו שעכשיו אפשר לומר שהאדם יודע להעריך את הטוב בגלל הרע ואת האור ... גם בלי שיהיה בעולם חושך ורע. זא נניח באמת שהרע נוצר כדי שהאדם יוכל להעריך את הטוב. השאלה היא, אם באמת התכלית היא לעשות רק טוב, אם כן מראש היה אפשר ליצור אדם שמרגיש תמיד רק טוב, ושהוא לא מוגבל ביכולת שלו להרגיש טוב רק על ידי זה שהוא גם מרגיש רע. כי היה אפשר ליצור אדם שיכול להרגיש טוב, גם בלי להרגיש רע. ותמיד יש לזכור, שבנקודת ההתחלה של כל האירועים כולם, שם הפוטנציאל של ... הגבלה לגבי האפשרות ליצור דברים. ואם באמת בנקודת ההתחלה היה רצון לעשות טוב, אכ היה ראוי יותר ליצור מציאות כזו שבה יש רק טוב, ושכולם נהנים מהטוב גם בלי להצטרך להרגיש רע. והרי בכל זאת יש רע, ואכ כנראה שיש תכלית בעצם קיומו של הרע, גם בלי קשר ... מבין בכוחות עצמו. וגם הטוב הוא לא מי יודע מה טוב. ובפרט כאשר האדם מתבונן על העניין הזה של הרצון העצמי של האדם, שהאדם קיים עם רצון עצמי שאחראי לכך שהאדם כל הזמן מרגיש רע. ואם באמת התכלית היא שהאדם ירגיש טוב, הרי שהיה אפשר ליצור אדם שקיים ללא רצון עצמי כלל, שאז הוא לעולם לא מרגיש רע. והיה גם אפשר ליצור אדם, שאולי דווקא כן יש לו רצון עצמי, אלא שהרצון העצמי שלו תמיד מתאים למציאות, שגם אז הוא לעולם לא מרגיש רע. ואף על פי כן ניתן לראות, שבכל זאת האדם כן קיים עם רצון תמידי לשנות את המציאות. דהיינו, הסבל הוטבע בתוך האדם. ותחושת חוסר השלמות שיש לאדם, רודפת את האדם בכל מצב שבו הוא נמצא. כי כל מה שיש לאדם וכל מה שיתנו לאדם, הוא תמיד ממשיך להרגיש חסר, כל זמן שיש לו רצון עצמי. וגם כמובן יש לזכור, שאם אכן התכלית היא כדי ... את המציאות להיות דווקא כפי מה שהיא בכל רגע ורגע ובכל מקום ומקום. וכל שכן שעליו להסביר, כיצד הרצון ליצור טוב, בא לידי ביטוי בכך שיש רע, ובכך שיש אדם מוגבל שצריך להרגיש רע כדי להרגיש טוב, ובכך שהאדם תמיד מרגיש רע, ובכך שאין שלמות בעולם וכולי כנל. כך שלומר שהכל נוצר כדי לעשות לאדם טוב, ... גם היה יכול להיות הפוך שהרע יהיה הטוב האמיתי. ואז היינו אומרים שהעולם נברא כדי שיהיה רע. ושאולי הטוב נוצר רק כדי להגדיר את הרע. כי אם היה רק טוב, אז האדם לא היה מרגיש מספיק רע. ומאחר שהעולם אולי נוצר כדי לעשות רע, לכן נוצר גם טוב, כדי לוודא שהאדם ירגיש רע. כי כאשר יש רק רע, אז האדם מתרגל לרע. ולכן יש גם רגעים קטנים של אושר, כדי שבשאר הזמן האדם יסבול מכך שהוא ירצה אותם. כי כפי שכבר ביארתי, הרע קיים רק בגלל הרצון להרגיש טוב. ולכן אולי נוצר הטוב, כדי שהאדם ירצה להרגיש טוב, ואז הוא ירגיש רע. ומי אמר שהתכלית היא להרגיש טוב, אולי בכלל המטרה היא להרגיש רע. ואולי הרע הוא יותר טוב מאשר הטוב. כך שבכל מקרה ביחס לנקודת ההתחלה ...

... עליו לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות, עד שהאדם יגיע להזדהות רגשית עם הסיבה הראשונה, וממילא עם כל התהליך כולו. דהיינו, שעל האדם ... ידי זה שהאדם מבין את השורש של הסיבה הראשונה, על ידי זה יש הזדהות רגשית ושכלית מוחלטת בין האדם לבין כל האירועים של המציאות. כי כל ...

... רואה שהיא לא הפכה אותו למאושר, ומיד הוא מחפש מטרה חדשה. וכפי שכבר ביארתי, העניין הזה נובע מכך שיש לאדם רצון עצמי שהוא לא מרגיש שובע לעולם, ובכל פעם הוא רוצה דבר שונה ממה שיש. ולא משנה מה יש ומה יהיה לאדם, תמיד הוא ירצה משהו אחר. כך שגם בחיפוש אחר האושר ניתן לראות את התופעה שבה בכל פעם שהאדם מרגיש סוג של מילוי רגשי, מיד נוצרת תחושת חסר חדשה וכך הלאה. וכך האדם מתעסק כל חייו בלפתור בעיות שונות ובלנסות למצוא תשובות לשאלות ולספקות שלו. וכך האדם מתעסק כל חייו ... מחפש את האושר, כדי להפסיק לחפש את האושר. וכל זמן שהאדם מחפש את האושר, הרי שהוא לא מאושר. וכל זמן שהאדם עדיין בתוך נפשו מרגיש שהוא מחפש אושר כלשהו, הרי שהוא עדיין לא מאושר. כי המאושר, הוא זה שהפסיק לחפש את האושר. מאחר שהוא טוב לו תמיד בכל רגע ורגע מהמציאות ... ויחיד שבו תלוי האושר של האדם, והוא ידיעת והבנת המציאות. והבנת המציאות פירושו כאשר האדם מבין בשלמות מבחינה שכלית ומבחינה רגשית, את כל מה שקורה איתו. ובתוך זה נכלל, שהאדם יבין מי הוא ומהו האני שלו. ובכלל זה נכלל, שהאדם יבין אחת ולתמיד את פשר הרצונות מחשבות רגשות שלו. כי מי שיתבונן בעניין יראה, שיש כאן המון דברים שצריך להבין אותם. כגון לדוגמה שעל האדם לנסות להבין את מהות האני שלו. ועל ... רצון. וכל רגעי האושר שיש לאדם בחיים, הם כולם תוצאה של מילוי הרצון של האדם. כי כאשר הרצון של האדם מתמלא, על ידי זה האדם מרגיש אושר. וככל שהרצון מתמלא יותר, כך האדם מרגיש יותר אושר. וכל הרע שבעולם, שורשו בתחושת החיסרון שיש לאדם, שנוצרת על ידי הרצון העצמי של האדם. ויש לכל אדם המון רצונות שונים. וכאשר כמה רצונות מתמלאים בבת אחת, אז ... התמלאו אצל האדם המון רצונות שונים, ולכן האושר גדול. וכך גם להפך לגבי הסבל. כי כאשר המון רצונות נוצרים בבת אחת, אז האדם מרגיש המון רע בבת אחת. וכל זמן שהאדם לא מבין את הרצון העצמי שלו, כיצד בדיוק הוא חושב שהוא יצליח למלא אותו? כי בלי להבין מהו הרצון העצמי, ... את התשובה בצורה עמוקה יותר. וכאשר האדם רוצה להיות מאושר, בשלב הראשון עליו לנסות להבין את האני שלו ואת הרצונות מחשבות רגשות שלו. כי על האדם להתבונן היטב, מהיכן מגיעות המחשבות שלי? האם אני בוחר בכל רגע על מה לחשוב? ומה הסיבה שבגללה בכל רגע אני חושב את מה שאני חושב? מה יוצר את המחשבות שלי? מהיכן הן מגיעות? ומה יוצר את הרגשות שלי? האם אני בוחר מה להרגיש? האם אני באמת שולט במה שאני מרגיש? ואם כן, אז מדוע אני לא תמיד שמח? והאם אני יכול לבחור להיות תמיד שמח? ועל האדם לגלות את השורש של המחשבות שלו. ועל האדם לגלות מהיכן מגיעים המחשבות והרגשות והרצונות. ובלי זה, האדם לא יכול למצוא את האושר שלו, ולו רק משום שהוא לא מבין מה הוא מחפש, ואין לו כלי קיבול להכיל את התשובה ואת ... שלו להיות מאושר, על ידי זה שהיא הופכת את האדם למאושר באמת. וזאת הסיבה שבגללה בכל פעם שהאדם משיג איזה אושר זמני, מיד הוא מרגיש חיסרון חדש. משום שהאושר יגיע רק כאשר האדם ימצא את עצמו באמת. דהיינו, כאשר האדם יבין את האמת לגבי האני שלו. שעל ידי זה בעצמו האדם יהפוך להיות מאושר באמת. וכל זמן שהאדם לא מבין את המציאות בשלמות, הרי שתמיד תחושת חוסר האושר תחזור על עצמה. ולכן בכל פעם שהאדם פותר איזו בעיה, מיד נוצרת בעיה חדשה. כי לכל הבעיות יש סיבה ותכלית. ולכל השאלות יש ... בכל נושא בעולם, לשם כך על האדם לברר את האמת לגבי המציאות, כדי למצוא פתרון. וכדי לפתור בעיות, לשם כך על האדם להשתמש בשכל וברגש שלו. והדברים האלו מקרבים את האדם להבנת עצמו, וממילא אל האושר. ויש כאן בשורה טובה, והיא שלכל הבעיות שיש בעולם יש סוף. כי כמות ...