... דברים במקום בלחשוב על מה שהוא עושה, במקרה כזה נדמה לאדם שהוא בוחר את מה שהוא עושה. ומדוע נדמה לאדם שהוא בוחר את מה שהוא עושה? משום שהוא מרגיש שהוא עושה את מה שהוא רוצה. בחירה חופשית = רוצה עושה, לא רוצה לא עושה. כל ... חושב שיש לו בחירה חופשית יותר מאשר לגרגיר אבק. ילד קטן מטבעו אינו רואה הבדל בינו לבין שאר הדברים שקיימים במציאות. לילד קטן נדמה שגם לבובה יש רגשות מחשבות בדיוק כמו שיש לו. החינוך שהילד מקבל, גורם לו להאמין שהוא שונה ... נמצא בתוך המציאות. המציאות היא זו שמחליטה כיצד היא תהיה ומה האדם שבתוכה יעשה ואיך בדיוק הוא יעשה זאת. המציאות היא זו שמחליטה מה האדם יחשוב ירגיש ירצה יעשה וכולי. כל מה שהאדם עושה, אינו שונה מהותית ממה שהאדם רואה. גם מה ... כאשר האני של האדם שנמצא בתוך החלום מודע לאני האמיתי שלו שנמצא מחוץ לחלום, על ידי זה הוא מתחיל לחוות בחירה חופשית אמיתית. כאשר האדם מתחיל להרגיש אני ביחס למציאות כולה, דהיינו, הוא אינו מרגיש שונה משום דבר אחר, אלא רואה את כל הדברים כחלק מהאני האמיתי שלו, דהיינו, האני שחושב את העולם, דהיינו, המציאות עצמה, על ידי זה הוא מגיע לחוויה של בחירה חופשית אמיתית, כמו שהמציאות עצמה בוחרת. ככל שהאדם ... לבחירה חופשית אמיתית, שבה הוא גם בוחר האם לרצות ומה בדיוק לרצות. בנוסף, כאשר האדם מחובר לשורש של האני שלו, באותו הרגע כל מה שקורה לו, הוא מרגיש שזאת בחירה אישית שלו... ...

... תשובה: גם המקום וגם הזמן, שניהם נמצאים בתוך המציאות. זא קיימת מציאות שמהותה היא X כלשהו, ואותה המהות של המציאות היא זו שמהווה גם את תחושת הזמן וגם את תחושת המקום. המקום והזמן הם לא יותר מאשר תחושה של האדם שנמצא בתוכם. כאשר האדם לדוגמה חולם חלום, כל המקום כולו קיים רק בתוך המחשבה שלו והוא בסך הכל תחושה אישית שלו. גם הזמן של החלום מתארך ביחס לזמן שמחוץ לחלום. הסבר: ככל שהחלום עמוק ... בדקות בודדות לחלום חלום עם אירועים של שנים ארוכות... הכל תלוי בעוצמה של הדמיון של האדם. ככל שהדמיון של האדם גדול יותר, כך ציר הזמן ותחושת הזמן גדולה יותר עבורו. מי שיתבונן בעניין יראה גם, כי ככל שהאדם נע מהר יותר, כך תחושת המקום והזמן קטנה יותר עבורו. לדוגמה: מה שנדמה לנמלה קטנה כמקום מאוד גדול ... שלוקח לעבור את אותו המקום נראה לו יותר קטן. לדוגמה: עבור ילד קטן שטחו של הבית נראה הרבה יותר גדול מאשר עבור האדם הגדול. המקום והזמן הם תחושה של האדם אך לא יותר מכך. אדם שינוע במהירות אין סופית, עבורו תחושת מרחב המקום כולו תעלם לחלוטין, משום שהוא בכל רגע יהיה בכל מקום. עבור אדם שנע ... מבחינתם של ילדים קטנים, כל מה שכבר קרה שייך ליחידת זמן שנקראת עבר, וכל מה שעוד לא קרה שייך ליחידת זמן שנקראת עתיד. זא אצל ילדים קטנים, תחושת הזמן שלהם לגבי האורך של ציר הזמן, היא די קרובה למה שהיא באמת. פירוש: קודם ... של מחשבה, כדי להכניס לתוכו אין סוף זמן. אצל ילד קטן כל הזמן העבר הוא הרבה יותר קטן מאשר אצל האדם המבוגר. מבחינתו של ילד קטן, העבר הוא תחושה שיש לו כרגע בהווה. זא כמו שיש תחושה של שובע רעב ששתיהן קיימות כרגע וברגע הזה בהווה, כך יש תחושה שנקראת עבר ויש תחושה שנקראת עתיד. כאשר הילד חווה תחושה של עבר מבחינתו אין הבדל בין העבר של אתמול לבין העבר של לפני שבוע, מבחינתו זו תחושה שקיימת ברגע הזה של ההווה. רק כאשר הילד גדל, רק אז הוא מתחיל לראות את הזמן כדבר ... מרגע אחד. גם לגבי מרחב המקום. מבחינתו של ילד קטן, אין הבדל גדול וממשי בין מה שרחוק ממנו 100 מטרים לבין מה שרחוק ממנו 1000 מטרים. שניהם חוויה זהה של דבר אחד רחוק. מצידו של הילד המקום הוא רק תחושה של משהו שנמצא רחוק ממנו. אך אין הבדל ממשי של מרחק. לסיכום: מרחב המקום וציר ... גדול יותר. כמובן שאפשר גם לומר כי מרחב המקום אינו מתעקם ממש, אלא ההתנהגות שלו היא כאילו הוא מתעקם. או ההתנהגות של החומר שבתוכו, גורמת לתחושה כאילו הוא מתעקם. אך מרחב עצמו לא יכול להתעקם, כי הוא מרחב אין סופי שלא שייך בו ... זמן אחר אין סופי שאינו משתנה לעולם. ציר הזמן הוא אין סופי. בתוכו יכול להיות מימד זמן חומרי שמשנה את צורתו. או כנראה נכון יותר לומר שתחושת הזמן הסובייקטיבית משתנה, אך הזמן עצמו לא משתנה. בכל מקרה, גם ציר הזמן וגם ...

... האדם עצמו שאינו רואה את המציאות מנקודת מבטה של המציאות. לדוגמה: כאשר אדם שחי בעולם של טוב ורע מסתכל על אדם אחר, הוא אינו מרגיש אני ביחס לאדם האחר. כאשר אדם שחי בעולם של טוב ורע מתייחס לכל דבר אחר, הוא אינו מרגיש שהדבר האחר זה הוא עצמו ממש. לעומת זאת, כאשר ... לו כרגע בהווה - רשע הוא זה שרע לו כרגע בהווה. כמובן שלא מדובר כאן על זה שנראה כלפי חוץ שטוב לו או רע לו, אלא מדובר על התחושה של האדם עצמו. ככל שהאדם מחובר ... הוא מקבל את העולם הבא גן העדן התכלית הנצחית וכולי, במזומן ומיד. אך ככל שהאדם רחוק יותר מידיעת האמת, כך רע לו יותר וכך הוא מרגיש מיידית את הגהנום הסבל העונש ואת כל הייסורים כולם. ... הזה. וגם העולם הזה והעולם הבא, גם שניהם כינויים שונים לעולם הזה ממש. כאשר האדם מבין את האמת שהכל אחד והכל טוב, הרי שהוא מרגיש בגן עדן עולם האמת העולם הבא. אך כאשר האדם אינו יודע את האמת שהכל טוב, אז הוא מרגיש את עולם השקר הגהנום והעולם הזה... לסיכום: ידיעת ...

... מדע. פיזיקה. פסיכולוגיה. פסיכולוגיה התפתחותית. תחושת זהות עצמית. דיסוציאציה. דה פרסונליזציה. ועוד. שורשה של עבודת האלילים הוא בכך שהאדם נותן ומייחס כוחות כלשהם לישויות שונות כלשהן שאינן קיימות מצד האמת. עבודת ... צומח בעלי חיים, יש תודעה עצמית רצון עצמי מחשבה רגשות וכולי וגם כוחות שונים, בדיוק כפי שיש לבני אדם. מצד האמת דהיינו, מצד נקודת מבטה של המציאות, אין לבני אדם יותר כוח מאשר לכל חפץ דומם אחר, וגם לא תודעה עצמית יותר מאשר ... קטנים היא שגם לדומם צומח בעלי חיים, גם להם יש רגשות מחשבה רצון וכולי. חשוב להזכיר, כי גם רצון לשתוק הוא רצון. כך שניתן לומר שזה שהדומם שותק ובוחר שלא לדבר עם האדם (לפחות לא בשפה שאותה מבין האדם), זה לא מעיד על כך ... האדם לא ממש מעוניין להיות כמו כולם, כי אם האדם ירגיש כמו כולם הוא לא יסבול, והאגו הדמיוני של האדם הרי רוצה שהאדם יסבול, ולכן הוא גורם לאדם לבדל את עצמו משאר העולם, וזה הופך אותו לטוב יותר חכם יותר מיוחד יותר וגם כמובן ... החלום, זה הוא עצמו ממש, למרות שהוא אולי לא מרגיש זאת. בכל מקרה, מנקודת מבטה של האמת של המציאות, אין שום הבדל בין האדם לבין שום דבר אחר. מנקודת מבטה של המציאות גם לדומם יש תודעה עצמית רצון חופשי בחירה חופשית וכולי, ... שאינו מדבר, האם הוא נחשב כדומם? האם אין לו רגשות? האם אין לו מחשבה? האם אדם שנמצא במצב של תרדמת (קומה), האם הם נחשבים לדומם או שאולי רק משום שהם נראים כמו אדם רגיל, אז זה אומר שהם שונים מדומם? האם זה שמישהו בוחר ... צומח בעל חיים אדם מדבר? האם רובוט שאינו פעיל מרגיש אחרת מרובוט פעיל? האם רובוט שצועק שרע לו, האם רע לו? נחדד: יהיה נכון לומר, כי מנקודת מבטו של האדם הרגיל, לדומם דפוס התנהגות שונה כמעט לחלוטין מנקודת מבטו של האדם ... תודעה עצמית בדיוק כפי שיש לו, אז אולי היה האדם מרגיש סוג של ניצול שלו את הדומם וכולי... כך שיש כאן גם שיקולים נוספים של האגו... שרוצה שהאדם יחשוב שהוא בכוחות עצמו משיג את צרכיו וכולי. מצד שני, קיימת גם נקודת התבוננות ... שמתרחשות בכל רגע. שורש המחשבות של האדם, שורש הרגשות, שורש הרצונות, השורש של כל המציאות כולה, הוא הרצון של האני היחיד שמהווה את הכל ושבתוכו ובתוך מהותו הכל נמצא. בדיוק כפי שבשעת החלום כל מרחב המקום כולו שנמצא בתוך ...

... השאלות הבאות, יבין ממילא גם את התשובה לשאלות הקודמות. כידוע (ראה כאן) המהות שמהווה את המציאות היא נצחית. גם הזמן וגם המקום לשניהם יש מהות אחת שמהווה אותם. הזמן והמקום הם תחושה. המהות שמהווה את התחושה של הזמן והמקום, היא הדבר שהיה קיים בטרם היו הזמן המקום והיקום כולו... אלוהים הוא אותה הוויה ישות שמהווה את הזמן המקום והיקום כולו בכל רגע ... יוצרו דמויות שונות בתוך החלום. וגם לא ממש הגיוני שהישות של האדם שחולם תתפצל לשני חלקים, אחד חולם את החלום והשני בתוך החלום ועדיין זה ישאר אותו אדם עצמו. זה עצמו שהאדם מרגיש רע, למרות שהכל טוב באמת, זה עצמו פלא גדול נגד השכל האנושי. זאת ההתגלמות של צמצום האין סוף, זאת ההתגלמות של כוחה האין סופי באמת של המציאות שאינה חסרה דבר, ויצרה ממהותה ישות שמרגישה חסר ועדיין היא עצמה אינה חסרה דבר! לסיכום: המציאות נפלאה ומופלאה. צריך להתבונן וליהנות מהניסים והנפלאות שיש בכל רגע מחדש. ...

... האדם נוצר בגלל התלות הרגשית שלו בתופעות חולפות. האדם נקשר רגשית לדברים שונים שאינם אמתיים, ורק משום כך הוא סובל. הרעיון הבודהיסטי הוא, אל תיקשר רגשית לשום דבר וכך לא תסבול. ולזה יש המשך: גם לא להקשר רגשית זהו סוג של סבל, כי האדם כן רוצה להיקשר רגשית להתאהב וכולי, כך שלא להקשר רגשית זהו גם סוג של סבל. זהו אומנם סבל סטאטי ויציב, אך גם זהו סבל. אז מה הפתרון? לשם כך צריך להשתחרר מהתלות הרגשית בצורה מוחלטת, היינו גם מתפיסת האני של האדם שרואה את עצמו כשונה מדברים אחרים. כאשר האדם משתחרר לגמרי מתלות רגשית כלשהי משתחרר מהאגו לגמרי משתחרר מהרצון לגמרי, באותו הרגע האדם מגיע להארה והופך להיות בודהה. הארה ... מצב שבו האדם אינו קשור רגשית לשום דבר, אך אוהב באמת את כל הדברים כולם בצורה שווה. כדי להשתחרר מהסבל יש צורך להשתחרר מהתלות הרגשית. בדרך זה יכול להיות מאוד קשה. אך בקצה האחרון של השחרור מתלות רגשית, בקצה השני האני של האדם הופך להיות המציאות עצמה, דהיינו, האדם אוהב את כל מה שיש במציאות כפי מה ...

... כל הדברים שבעולם מתהווים על ידי המציאות. המציאות היא ההוויה שמהווה את כל הדברים כולם. גם הזמן והמקום הם יצירה שהמציאות מהווה אותם. הזמן והמקום הם סוג של תחושה , שהמציאות מהווה את התחושה הזאת בכל רגע מחדש. המהות של המציאות, דהיינו, המציאות עצמה שבתוכה נמצא היקום וכולי, היא ... נמצא בתוכה וזה היא עצמה ממש. יחד עם זאת, כאשר האדם מתאחד בתודעה שלו עם המציאות, דהיינו, מבין שהאני האמיתי שלו זאת המציאות עצמה, החל מאותו הרגע האדם מתחיל להרגיש אני בכל דבר. זא האדם מבין שכל דבר שהוא רואה, הוא בעצם רואה את המהות של עצמו ממש. כי מצד האמת האני ...

... של האדם אינו מושלם. מהו אגו מושלם? אגו = להרגיש שאתה כמו אלוהים. אגו מושלם = להרגיש שאתה המציאות אלוהים ממש. נסביר: מדוע האדם סובל, משום ... עצמה. מי שיש לו אגו אמיתי באמת, הוא מרגיש הכי טוב בעולם, משום שמבחינתו כל מה שקורה לו איתו, זאת הכל ... מספיק אגו, כמו שיש לאלוהים עצמו, אדם כזה מרגיש שהכל כולל הכל זה הוא עצמו ממש רוצה. לא משנה מה קורה לאדם, הוא מרגיש שהוא עצמו ממש רוצה את זה. אדם כזה כמובן לא יסבול לעולם. ... רוצה את זה. אדם שיש לו אגו מושלם, אדם כזה מרגיש שכל מה שקורה לו, זה הרצון העצמי שלו ממש, כך שהוא מאושר ... שלו הופך להיות המציאות עצמה. דהיינו, האדם מרגיש שהאני שלו זאת המציאות עצמה, ואז ממילא יש לו אגו שיוצר ... להיות שמח ממש מכל דבר. דהיינו, לבחור להרגיש שמחה מכל דבר, כי הרי יש לו בחירה חופשית. אם יש לאדם בחירה חופשית, אז יש לו בחירה חופשית גם על הרגשות רצונות מחשבות שלו. והוא יכול לבחור להיות שמח ומאושר ...

... נברא מעולם, באמצעות ציר הזמן. באמצעות חוויית הזמן, ניתן לומר כי מסתבר שהיקום כיקום (גם אם לא כדור הארץ עצמו) קיים מאז ומעולם. חוויית הזמן היא אין סופית. ניתן לנוע בה אחורה וקדימה עד אין סוף ללא בעיה. תחושת הזמן היא, שהזמן קיים מאז ומעולם, דהיינו, הזמן קיים כל הזמן, כל הזמן ... לא היה צריך להיברא בשלב כלשהו. אם תחושת הזמן הייתה שהזמן אינו נצחי, ממילא זה היה מעיד על כך שאכן משהו אחר קדם לזמן. אך תחושת הזמן היא נצחית. המושג נצחיות עצמו מוגדר באמצעות חוויית הזמן! כך שאפשר פשוט לומר שהזמן עצמו נצחי, וממילא אין צורך באלוהים ... טיעון נגדי לכך שהזמן קיים מאז ומעולם: תחושת הזמן עצמה מעידה על כך שהוא לא היה קיים מאז ומעולם (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת הזמן מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הלפני ואחרי. ומכאן ניתן להסיק, כי ...

... ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. קיימת אפשרות לוגית להוכיח כי העולם קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות מרחב המקום. באמצעות חוויית המקום, ניתן לומר כי מסתבר שמימד המקום עצמו, דהיינו, היקום קיים מאז ומעולם. חוויית מרחב המקום היא אין סופית. ניתן לנוע בה לכל הצדדים עד אין סוף ללא בעיה. תחושת המקום היא, שמרחב המקום קיים בכל מקום, דהיינו, בכל מקום יש מקום, ואין מקום שאין בו מקום. אם תחושת המקום הייתה שהמקום מוגבל, ממילא זה היה מעיד על כך שהמקום עצמו אינו נצחי, וזה היה מעיד על כך שהמקום עצמו נברא. אך מאחר שתחושת המקום היא אין סופית, דהיינו, האדם אינו חווה תחושה של אין מקום, ממילא לא הגיוני להתייחס למציאות שבה אין מקום כמו בבריאת העולם יש ... מעולם, אלא הוא כל הזמן היה קיים. וגם לומר שהמקום עצמו קיים בכל מקום, ושאין דבר כזה אין מקום. טיעון נגדי לכך שהמקום קיים בכל מקום: תחושת המקום עצמה מעידה על כך שהוא לא קיים בכל מקום (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת המקום מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הצדדים השונים שמקיפים את הדבר. ומכאן ניתן ...