... רודפים רוב העולם, יראה שמצד האמת רוב העולם רודפים אחרי עצב מתוק של ליצן עצוב. כי כולם יודעים שההנאות של העולם הזה, הן לא יותר מאשר סמי הרגעה לדיכאון
ולתחושת חוסר השייכות
ותחושת הריקנות הקיומית של האדם. כי כל ההנאות של העולם הזה ביחד, לא יכולות למלא את נפש האדם. ואין אדם אחד בעולם שהגיע או מגיע לסיפוק
רגשי מלא מההנאות שיש לעולם הזה להציע. כי כל הדברים שיש בעולם הזה, כולם מוגבלים ביכולת שלהם לייצר הנאה עבור האדם. וכאשר האדם רודף אחרי ההנאות של ... ממשיך לעבוד כי אין לו מושג מה לעשות עם עצמו. והאדם מגיע לנקודה שבה הוא ממשיך לרדוף אחרי הנאות העולם הזה, כדי לא להשתעמם לגמרי. וכל יום שעובר על האדם, הוא
מרגיש יותר ויותר
תחושת ריקנות. כי האדם מגיע לנקודה שבה גם ההנאות של העולם הזה כבר לא ממש מעניינות אותו. והאדם קולט שאין לו מושג למה הוא חי. כך שבעצם אי אפשר לומר שהאדם נמצא בגן עדן. כי ככל שיש לאדם יותר הישגים של העולם הזה, כך האדם מתחיל
להרגיש את הריקנות של ההישגים שלו. כי האדם קולט את התרמית הגדולה, שכולם רצים אחרי אלומות של אור. ולכל אחד נדמה שהנה הוא הולך להשיג את מה שהוא רוצה. אבל כולם ללא יוצא מן הכלל, כאשר הם מקבלים את מה שהם רוצים, הם רואים שעדיין הם
מרגישים שחסר להם משהו. והמשוגעים הגדולים ממשיכים לרוץ אחרי היעד הבא, ולא קולטים את התרמית, שגם כאשר הם ישיגו את מה שהם רוצים, גם אז הם לא יהיו ... כך שהשיטה של הנהנתנות, לחלוטין אי אפשר לומר שהיא אכן משהו ששכרו בצידו. כי ככל שהאדם נהנה יותר מענייני העולם, כך הוא מתקרב לנקודת המיצוי, שבה הוא יתחיל
להרגיש ריקנות ודיכאון. ובכל מקרה, ברור לכל אחד, שתפישת החיים הזאת של המרדף אחרי ההנאות, ברור לגמרי שהיא לא יכולה להציע לאדם הנאה אין סופית, שמתחדשת ... מציעה לאדם ליהנות מהן כאן בעולם הזה. כי אין שום שיטה רוחנית בעולם שמתחייבת לאדם, שאם הוא יעשה דבר כלשהו, אז כבר כאן בעולם הזה הוא יצליח להשיג הנאה אמיתית,
ותחושה של התלהבות והתחדשות, מכל דבר שיש בעולם. ועיקר ההנאה הרוחנית של אותן שיטות רוחניות, היא באה לידי ביטוי דווקא בכך שהאדם מתחיל לאבד עניין במה שקורה סביבו. כי הן מלמדות את האדם לא להיקשר
רגשית לכל מיני דברים. והן מלמדות את האדם כל מיני עצות שונות, שגורמות לאדם להפסיק להפיק הנאה ממה שקורה סביבו. והחיים של האדם מתחילים להיות יותר משעממים. ומצד אחד הן אומנם גורמות לאדם לסבול פחות. כי כאשר האדם מתרחק
רגשית מהעולם, אז הוא באמת סובל פחות מענייני העולם. אך האדם בסך הכל מחליף סבל אחד בסבל אחר. כי גם שקט נפשי זה סבל. כי זה לא מעניין. והאדם מטבעו רוצה להתמכר, ורוצה
להתרגש ולהרגיש פרפרים בבטן, ורוצה ליהנות מהחיים באמת כמו אדם שנהנה ממופע קסמים, או כמו אדם שחווה
התרגשות רוחנית מאוד גדולה בעוצמה מאוד חזקה. והאדם מטבעו מחפש איזה דבר שהוא יוכל להתמכר אליו. דבר שאליו יוכל האדם להשתוקק, ולהיות מכור אליו כמו ... דרך כלשהי שאם האדם ילך בה, אז הוא כבר כאן בחייו יגיע לדבר ככ טוב שכזה. והמקסימום שהשיטות הרוחניות יכולות להציע לאדם, זה או להגיע למצב של שקט נפשי, שבו האדם
מרגיש כמו מת שהוא לא סובל, אך התחדשות כמובן אין לו. או שהן מציעות לאדם
להרגיש מת עם ההנאות של העולם הזה, שהאדם
מרגיש משועבד להנאות, והוא קולט ומבין שהן לא נותנות לו כלום. או שהן מציעות לאדם איזה דבר לא ברור, שאותו האדם לא יכול לבדוק כבר כאן בחייו. ונמצא אם ... הראשונה של כל הסיבות, אז על ידי זה הוא מגיע להנאה אין סופית. כי כמו שילד קטן מתלהב מצעצועים חדשים שמביאים לו, וכמו שאדם מתלהב ממופע קסמים, וכמו שהאדם
מתרגש מכל מיני דברים יפים, כך החכם האמיתי
מרגיש לגבי כל ההתגלויות של הסיבה הראשונה שהוא רואה בכל דבר. כי מי שיודע מהי הסיבה הראשונה, הוא ממילא גם רואה את ההתגלות שלה בדרך קסם בכל דבר ודבר. ... היא פשוטה, והיא על ידי זה שהאדם חוקר ומחפש את הסיבה של כל דבר שקורה סביבו ושקורה בתוכו. כגון, על האדם לנסות למצוא ולהבין את הסיבה שבגללה הוא רוצה חושב עושה
מרגיש, את כל המחשבות
רגשות רצונות מעשים שלו. ובפשיטות, על האדם לקחת כל מחשבה
רגש רצון וכיוב שלו, ולשאול את עצמו, מה הסיבה שבגללה אני רוצה חושב
מרגיש עושה את הדבר הזה. ולא רק מה בעבר הוביל אותי לזה, אלא גם מדוע ברגע הזה אני
מרגיש את הרגש המדויק שאותו אני
מרגיש ברגע הזה. כי יש פסיכולוגים שנדמה להם שהאדם
מרגיש ברגע הזה את
הרגשות שלו, בגלל מה שקרה לו בעבר. וזו כמובן שטות מוחלטת. כי לא משנה מה קרה לאדם בעבר, משנה איך האדם בהווה מפרש ומבין את מה שקרה לו בעבר. כי בכל רגע ורגע האדם מפרש מחדש את מה שקרה לו בעבר ואת מה שהוא חושב שיקרה לו בעתיד. ובתוך הרגע הזה עצמו יש איזה דבר, שהוא זה שאחראי לכל
הרגשות מחשבות רצונות של האדם. כי יש בתוך האדם איזה דבר פנימי, שהוא אחראי לכל מה שהאדם
מרגיש חושב רוצה בכל רגע. ועל האדם לחקור ולגלות את הסיבה שבגללה הוא בכל רגע חווה את המציאות בצורה כלשהי. וכאשר האדם מגלה סיבה כלשהי, על האדם לשאול ...