... את עצמו ומרחיק את עצמו מהאחדות של אמת, נדמה לו כי האחדות, פירושה הוא ההפך של הנפרדות. וכאשר האדם מרגיש רע בתוך הנפרדות של העולם הזה, אז הוא מנסה לברוח אל האחדות. והוא תופש את האחדות, כדבר נפרד ושונה מהנפרדות של המציאות. ונדמה לאדם שבאחדות של המציאות, יש ניתוק רגשי מוחלט מתפישת הטוב והרע, ונדמה לאדם שהאחדות, היא ההפך הגמור של עולם הנפרדות שלנו וכולי. וכאשר האדם מנסה להתחבר ... זה האדם מרחיק את עצמו מהאחדות של האמת שתתבאר להלן. אבל כאשר האדם בורח אל האחדות שמנוגדת אל הנפרדות, ומרגיש ומבין שגם היא שקר, על ידי זה האדם מקבל שכל של אמת, לחפש את האמת, שהיא ורק היא האחדות ... האחדות של השקר, שגם היא צמצום, בדיוק כמו הנפרדות. וכאשר האדם מנסה להיאחז בשכל של אחדות השקר, אז הוא מרגיש שהשכל הזה של אחדות השקר, הוא מגביל ומגדיר ומצמצם אותו, וזה כמובן נכון, רק שאין לזה שום קשר לאחדות ... הנפרדות, אלא היא מנוגדת אליה. ומאחר שהיא ההפך של הנפרדות, ומאחר שהעולם שלנו הוא עולם של נפרדות, לכן האדם מרגיש בתוכו מאבק בין השכל של האחדות לבין השכל של הנפרדות. וכמובן שהמאבק הזה הוא כולו מאבק של שקר, משום ... טובה באמת. משום שהיא לא נגד ולא שוללת את הנפרדות כלל. אלא היא רק משדרגת ומעצימה והופכת את הנפרדות לחוויה טובה. כי מי שאינו מחובר לאחדות האמיתית, אצלו הנפרדות היא הגיהנום. וכאשר האדם רחוק מהאחדות של האמת, שאין שום ... אל סוג אחר של שקר ושל נפרדות, שנקרא בעיניו אחדות, למרות שהיא אחדות של שקר. ובאחדות של שקר, האדם מרגיש גם שם רע, כי הוא מרגיש שהשכל של האחדות, חונק ומגביל ומצמצם לו את החיים של הנפרדות. ועל האדם לדעת, שכל זמן שהוא לא נמצא כל הזמן, באופן רציף ללא כל מאמץ, בתחושה של האחדות, ללא כל הפסקה אפילו לא כחוט השערה, כל זמן שהאדם לא נמצא בחוויה הזאת, הרי שהוא לא טעם אפילו לא לרגע אחד, את טעמה של האחדות האמיתית. כי מי שחושב שהוא לפעמים ... השערה, להיות באחדות. כי כולם רוצים בתוכם להיות בעולם שבו הכל טוב. ושום אדם לא בוחר בבחירה חופשית ומלאה להרגיש רע. מלבד המסובב הראשון (אלוהים), שהוא בוחר בבחירה חופשית ומלאה להרגיש רע. ויש כאן דבר והיפוכו, כי אם הוא בוחר את זה, אז זה לא רע. ואעפכ זה נגד רצונו, ... שקר שהיא נפרדות, היא תופסת אצל האדם מקום. וכאשר האדם נמצא בה, אז הוא לא נמצא בנפרדות, ואז הוא מרגיש שהנפרדות חסרה לו. ולכן, כל זמן שהאדם לא נמצא גם רק באחדות תמיד ללא הפסקה, וגם רק בנפרדות תמיד ... לפני המחשבה והרצון והתודעה העצמית שלו. והדבר הזה הוא עמוק ביותר, כי איך דבר יכול להיות יותר פנימי מאשר חוויית האני של האדם. אבל החכם האמיתי, הוא חווה את האני הנפרד ואת הרצון הנפרד שלו ואת כל הנפרדות, דרך ... הרצון והמחשבה והישות העצמית של האדם. ואז האחדות הזאת תופסת אצל האדם מקום, על חשבון הנפרדות. שאז כמובן האדם מרגיש סבל של חוסר שלמות. אבל האחדות של אמת, היא נמצאת לפני כל הדברים. וכאשר יש אותה לאדם, אז עצם חוויית האני שלו משתנה, וכל שכן כל שאר החוויות שנמצאות אחרי חוויית האני. כי כל המחשבות / רצונות וכולי, הם כולם חיצוניים לאני של האדם. ובאחדות של אמת שהיא פנימית באמת, ... (שיש מקום וזמן לאני ולהפך של האני). והנקודה שלפני האני, היא מחוץ לזמן ולמקום. והדרך של האדם להשיג את החוויה הזאת, היא רק על ידי זה שהאדם מסתכל אל תוכו פנימה, ורואה במו עיניו את האחדות של המציאות, ואז ...

... האדם. כי החלק האנושי שבאדם, הוא מתחצף לחלק האלוהי של האדם, שהוא זה שמחליט מה קורה במציאות. והאדם לא מרגיש שהוא המלך המושלם, רק בגלל החוצפה ועזות הפנים שיש לו, לשקר ולומר שיש נפרדות וחיסרון. ועל האדם, לחזור ולהיות ... שראוי לאדם. כי האדם נמצא תמיד בגן עדן של ממש. ורק חוסר ההבנה של האדם, גורמת לגן העדן הזה, להרגיש כאילו הוא גיהנום. וכל שנאת האדם את השקר, היא בעצם אהבת האדם את האמת. וכל הכעס של האדם על ... כלשהי. אלא, שהאדם לא חווה את זה. ועל ידי הבנת הדבר על בוריו באמת, על ידי זה באה גם החוויה. שהאדם חווה את זה שהכל נמצא תמיד, באחדות אמיתית עם הטוב האמיתי וכולי.

... מציאויות מקבילות בו זמנית. כי הישות של האדם נמצאת, גם בעולם שלנו, והיא זו שאחראית לכך שהאדם יהיה מודע לתחושות של הגוף בשעת השינה. כגון לדוגמה אם יש שריפה, שהאדם מתעורר ממנה. והאדם שמתעורר ממנה, הוא האדם שנמצא כאן ... בשום מקום ממשי, מלבד מאשר בתוך המחשבה, של זה שחושב את החלום. ועבור האדם שנמצא בתוך החלום, עבורו יש חוויית מציאות מלאה וממשית. והאדם לפעמים אפילו מתעורר, מתוך חלום אל תוך חלום אחר, מה שנקרא חלום בתוך חלום. שהאדם ... לאדם כל מיני דברים, שהם לא תמיד כרצונו, ושהם לא תמיד ביטוי של רצונו של האדם, שנמצא בתוך החלום. וחוויית המציאות של האדם שנמצא בתוך החלום, זהה לחוויית המציאות של אדם, שנמצא בעולם שלנו. ומצד האמת של המציאות שלנו שנמצאת מחוץ לחלום, מנקודת המבט הזו, לאדם שנמצא בתוך החלום, אין שום בחירה חופשית כלל. אלא כל מה שהוא חושב / מרגיש / רוצה / עושה וכולי, זה הכל ביטוי של מחשבתו של האדם שחושב את החלום. ואפילו ישות עצמית, אין ... כבר המון זמן. והאדם יכול ברגע אחד לעבור ממציאות אחת למציאות אחרת. ובתוך המציאות החדשה, יש לאדם זיכרון חדש ותחושה של המשכיות זמן. למרות שבאמת, האדם רק עכשיו התחיל את המציאות הזאת. וכאשר האדם נמצא בתוך חלום, התודעה של ... חלום או לא? והטועים לא מבינים, שידיעת האמת, היא תמיד טובה למען עצמה. ובנוסף, היא תמיד משנה לאדם, את חוויית המציאות שלו. כי מי שיודע שהוא נמצא בתוך חלום עצמי של עצמו, כל חוויית המציאות שלו משתנה לגמרי לטובה, כפי שכל אחד יכול להבין בעצמו. כי אז האדם חווה, שהוא נמצא בתוך מגרש ... כן מתעורר אל האחדות של המציאות. במובן, שהאדם לפעמים פחות חווה את הנפרדות של המציאות שלנו, וחווה יותר את החוויה, שבה הדברים השונים הם ישות אחת ממש. ובכל פעם שהאדם חווה ששני מצבים שונים, זהים בצורה כלשהי אחד לשני, זה סוג של חוויית האחדות ושל התעוררות. וכמובן שיש כאן עוצמות שונות וכולי. ומי שרוצה להתעורר לגמרי, כל מה שהוא צריך לעשות, זה ... שהאדם ישאל את עצמו: מי אני? מה אני? מהו קיומי? וכולי, שעל ידי זה התודעה של האדם מתחברת, אל חוויית האחדות של המציאות בשלמות, עד שהאדם נעלם לגמרי. וחוזר להיות, מה שהוא היה, לפני שהוא נרדם, אל תוך החלום ... שלהן, שהיא השאלה של, איך היש מתהווה מתוך האין, על ידי זה בסוף הוא יראה, שהכל אחד. והאדם יצא מחוויית השינוי והזמן, ששם ורק שם שייך לשאול את השאלות האלו. שהאדם שואל איך נוצרו הנפרדות והשינוי, ואז האדם רואה ... על ידי השדים, שמתעללים בו, שהם הרצונות של האדם שמתעללים בו. וכאשר האדם מבין את כל הנל, אז גם חוויית הבחירה החופשית שלו משתנה, וגם חוויית המקום והזמן, משתנות גם הן ועוד. ומי שלא יודע שהוא בתוך חלום עצמי של עצמו, הוא בפיצול אישיות באמת. ...

... הוא רוצה לחוות אותו בעולם הממשי שלו, דרך החושים וכולי. כי אצל האדם הטועה, אצלו מה שהחושים אומרים, זו חוויה של אמת. ואדם כזה שמנסה להבין את המציאות, הוא חושב בטעות שלהבין את המציאות, פירושו לעשות משהו ממשי בעולם ... הכוונה היא, שההבנה הזאת היא ככ עמוקה, עד שהאדם לא יכול לחוות שום דבר, בלי לחוות קודם לכן את החוויה העמוקה של האחדות. וכאשר האדם נמצא באחדות, אין אצלו שום מחשבה, דיבור, מעשה, רגש, תחושה, או רצון או כל נפרדות שהיא, בלי שהוא קודם לכן, תמיד באופן מוחלט ורציף, לפני תוך כדי וגם אחרי, חווה תמיד את האחדות של המציאות, ללא כל הפסקה וללא כל מאמץ שהוא. ומי שרוצה להשיג את השכל ואת החוויה הזאת, עליו להבין מה הוא לא מחפש. ועל האדם להבין שהוא לא מחפש ולא רוצה לחפש, שום צורת חשיבה, ... של הנפרדות, שיש בה טוב ורע, ועל האדם כן להתבונן מה קורה איתו ועם מעשיו. אבל על האדם להבין, שחוויית האחדות של המציאות, תבוא רק ואך ורק מתוך הבנה מוחלטת של המציאות. כי מצד האמת, הכל אחד, והיש והאין ...

... תהיה קיימת או לא. ומאחר שכך, האדם לא יכול לבחור להעלים את עצמו ולהפסיק לסבול. והמציאות כולה, רוצה שהאדם ירגיש רע. ולשם כך היא יוצרת ומסובבת את האדם, בכל זמן ובכל מקום (כפשוטו), בחוויה נצחית ואין סופית של נפרדות. והאדם לא יכול להשתחרר מחוויית הנפרדות הזאת של המקום והזמן, בשום צורה שהיא. וכל חוויית נפרדות, היא חוויית סבל. כי ההפרדה, היא צמצום. והצמצום, הוא חסר את השלם, ולכן האדם סובל. והאדם לא יכול להיפטר בשום צורה מחוויית הנפרדות של האני שלו. ובכך שהאדם מנסה להסיר מעצמו את האחריות לגורלו, בכך האדם לא פותר את צרותיו בשום צורה, אלא הוא רק מחזק את צרותיו. ובכך שהאדם מנסה לטעון, שאין לו בחירה להתנגד לחוויית הנפרדות של המציאות, בכך האדם רק מעמיק את האחיזה של הנפרדות, בייאוש שלו להיפרד ממנה. (הסרת אחריות, מחזקת את תחושת הייאוש של האדם, שחושב בטעות, שהוא לנצח יסבול). ועל האדם להבין ולדעת, שאין שום ייאוש בעולם כלל. ואין שום ...

... ללא כל הגבלה. והסיבה שהאדם סובל, היא משום שהישות האנושית שלו, נפרדת מהמציאות. וכל דבר שהוא נפרד מהשלם, הוא מרגיש בחסרונו של השלם. והסיבה שהישות של האדם נפרדת מהמציאות, היא משום שכך רוצה המציאות, שבתוכה נמצא האדם. וכל זמן ... שרואה את המציאות מנקודת המבט של הבורא, רק הוא חווה את המציאות, כמו אלוהים ממש. ומי שרוצה להשיג את החוויה הזאת, עליו להיות איש אמת ולשנוא את השקר בתכלית השנאה. כי מי שחושב שהוא לא יכול להשיג איזה דבר, ... הבורא, שאלוהים נמצא באחדות מוחלטת עם כל דבר. והעונש על הכפירה הזאת באלוהים שמאוחד בכל דבר, הוא שהאדם לא מרגיש את האחדות הזאת עם האלוהים, וזה עצמו העונש שלו. ואיש האמת, מגלה לאדם את האמת, שלא ישקר את עצמו. ...

... והטוב הזה, הוא השכל של האחדות. שכאשר יש אותו ורק אותו לאדם, אז הוא מתקן אצל האדם את כל תחושות הפוסט טראומה שלו, דהיינו, התחושות הרעות שיש לאדם אחרי שהוא מרגיש רע. כי שום שיטה ודרך בעולם, לא יכולים לשכתב מחדש את ההיסטוריה הרגשית של האדם. והאדם תמיד נשאר עם טראומה רגשית. מלבד השכל של האחדות, שכאשר האדם זוכה אליו, אז הוא חווה את כל המציאות עבר / הווה / עתיד בצורה חדשה, וכל הרגשות של האדם, גם לגבי כל מה שכבר קרה לו בעבר, הכל הופך לזיכרון חיובי וטוב אמיתי ממש. והנה, גם חוויית האחדות הזאת, היא לא נצחית. כי עובדה שכרגע אין אותה לאדם שמחפש אותה. ואעפכ, היא כן טוב נצחי ואמיתי. ...

... שהיא תלויה באמונות שקר ובהנחות יסוד שקריות. וגם אם כל השכל שבעולם, אומר אמת כלשהי, הלב של האדם יודע ומרגיש, שזאת לא אמת מוחלטת, והאדם עדיין חי עם הספקות שנמצאים בליבו. כי הלב של האדם מזהה את השקר, שהוא ... יודע בוודאות שהוא אמת, ואעפכ האדם מאמין לשכל שלו. והעונש שהאדם מקבל על כך שיש לו אמונת שקר, הוא תחושת חיסרון נצחי. כי האדם מאמין לשכל שלו, שעושה הפרדה בין החיסרון לבין השלמות ובין היש לבין האין, ועל ידי ... האדם מידיעת האמת המוחלטת. כי כאשר יש ידיעה של האמת המוחלטת, אין שום אמונה כלל. וכל בני האדם נמצאים בתחושת חיסרון תמידי, של הקיום העצמי הנפרד של עצמם, שהוא שורש הרע. כי האדם חסר את השלמות שנפרדת ממנו, רק ... מבין שהכל מושלם, ושהוא שלמות אמיתית, אלא הוא חושב שהוא עבד נרצע... ולא יעזור לאדם מאומה, הלב של האדם מרגיש ויודע את האמת, שבלי אמת מוחלטת, אין שקט נפשי ויש סבל של הספקות של האדם, בעולם של הטוב והרע. ... האדם באמת מבין, למה בכלל הוא מפחד להשתגע?! והאדם מפחד להשתגע, כי הוא חושב שאם הוא ישתגע, אז הוא ירגיש רע. כאילו שעכשיו הוא לא מרגיש רע לנצח. כי קיומו של הרצון והקיום העצמי, שנפרד משלמות המציאות, הוא נצחי. והאדם משקר את עצמו, שאם הוא ישתגע, אז אולי הוא ירגיש רע. ולמה לא רוצה האדם להשתגע? כי הוא לא רוצה להרגיש רע. ולמה לא רוצה האדם להרגיש רע? תשובה: כי הוא משוגע! ולמה הרצון של האדם לא להרגיש רע, הוא רק בגלל שהוא משוגע? משום שאף אחד בעולם, לא באמת מבין, מהיכן בא לו הרצון שלו להרגיש טוב ולא להרגיש רע. והמשוגע, הוא רוצה את רצונותיו, ועושה את מעשיו, בלי להבין מדוע ולמה הוא עושה ורוצה אותם. ומי יכול ... באמת, הוא היה רוצה תמיד את המציאות כפי מה שהיא, בלי לרצות לשנות אותה כלל. ואז ממילא האדם היה מרגיש טוב תמיד. אבל האדם הוא משוגע. שהוא רוצה לשנות את המציאות, גם בלי שהוא מבין מהיכן מגיעים הרצונות שלו, ... הוא לא מקבל את המציאות איך שהיא, ואז ממילא הוא חי בעולם של טוב ורע, ואז ממילא הוא מפחד להרגיש רע, ואז ממילא הוא מפחד להשתגע ולהרגיש רע. והאדם סובל, רק בגלל שהוא משוגע, ושהוא לא מבין, למה הוא רוצה את הרצונות של עצמו. ואין הכוונה ... ומבין ובטוח בעצמו, אבל האדם לא יכול לרמות את הלב שלו וגם לא את המציאות. כי הלב של האדם מרגיש את האמת, שהאדם לא באמת בטוח בשום דבר באמת. וגם את המציאות, אי אפשר לרמות. ומי שסובל מהשקר הזה, ...

... כי כל הידיעות של האדם, כולן תלויות בשכל של האדם. ואם האדם יתחבר לתפישת מציאות אחרת, גם כל הידיעות והחוויות וכל שאר הדברים, ישתנו. וכאשר האדם נמצא בנקודה הזו, הוא מרגיש פחד לאבד את הקיום העצמי של עצמו. כי להטיל ספק באמת, פירושו, שהאדם מכיל בתוכו בצורה שווה, גם את ...

... אמת, כל זמן שהוא לא יודע את הדבר עצמו בשלמות, בבחינת אילו ידעתיו הייתיו, הרי שזאת ידיעה חסרה, שעונש תחושת החיסרון התמידי, בצידה. ולכן על האדם לשמור את נפשו שלא לומר שהוא בטוח בדבר, שהוא אינו בטוח בו באופן ...