... את המניעים האמיתיים שמאחורי התנהגות של בני אדם? מדוע אנשים נמשכים לפעולות מסוימות ודוחים אחרות? אליעד מפרט תחילה שהאדם פועל מתוך רצון, והרצון הזה נובע
מתחושת חיסרון. כאשר האדם
מרגיש שחסר לו משהו, בין אם זה אוכל, כסף, מערכות יחסים, הצלחה או אושר, החיסרון הזה גורם לו לרצות למלא אותו. הרצון למלא את החיסרון הוא הכוח שדוחף אותו לפעולה. לדוגמה, כשאדם רעב, הוא
מרגיש שחסר לו אוכל, וזה גורם לו לפעול כדי להשיג אוכל. אם לא היה לו את החיסרון, לא היה לו שום דחף לפעול. איך עובדת מערכת ... שתביא לו יותר תועלת או שתמלא לו את החיסרון בצורה טובה יותר. למשל, אם האדם צריך לבחור בין לאכול בבית לבין ללכת למסעדה, הוא ישקול איזו אפשרות נותנת לו את
התחושה הטובה ביותר ביחס למה שחסר לו. אם הוא
מרגיש צורך
בחוויה של בילוי, הוא יעדיף את המסעדה. אם הוא עייף ומחפש נוחות, הוא יעדיף לאכול בבית. מהם שני סוגי המוטיבציה ... עומק כדי לגלות את המניע האמיתי של כל פעולה. הוא נותן דוגמה: אם אדם אומר שהוא רוצה כסף, אפשר לשאול אותו למה הוא רוצה כסף. הוא עשוי לענות כי אני רוצה
להרגיש בטוח. כעת אפשר לשאול למה הוא רוצה
להרגיש בטוח, והתשובה עשויה להיות כי אני פוחד. כך, ניתן להבין שהמניע האמיתי הוא הפחד ולא הרצון בכסף עצמו. ההבנה הזו ... הפעולה הכי פשוטה, נובעת מחיסרון פנימי. הוא נותן דוגמה: אדם אפילו לא יזוז בכיסא בלי שיהיה לו מניע. אם הוא מזיז את היד, זה מפני שמשהו לא נוח לו, והוא מנסה
להרגיש טוב יותר. כלומר, כל פעולה היא ניסיון למלא חיסרון או לצאת ממצב של חוסר נוחות כלשהי. כיצד נוצר המניע מלכתחילה? ... מתוך הפרדה בין טוב ורע שהאדם יוצר בתוך עצמו. כשאדם מחליט שמשהו אחד טוב עבורו ומשהו אחר רע עבורו, הוא יוצר בתוך עצמו חיסרון פנימי ביחס לאותו דבר טוב. האדם
מרגיש צורך לרדוף אחרי מה שהוגדר כטוב, ולהתרחק ממה שהוגדר כרע. אליעד מדגים זאת דרך דוגמה פשוטה: אם אדם מחליט שטעים לו ... רע ביחס לאדם עצמו. אפילו פעולות שנראות נייטרליות, כמו להרים עט, קשורות ברצון פנימי שהאדם מנסה למלא. למשל, האדם מרים את העט כי הוא רוצה לכתוב משהו, כי הוא
מרגיש שחסר לו משהו אם לא יכתוב. מהו הקשר בין מוטיבציה להנאה וכאב? אליעד מבהיר שהמוטיבציה של האדם קשורה בצורה ישירה ... שלו או להפחית את הכאב שלו. ההנאה והכאב הם מנגנוני היסוד שמניעים את כל הפעולות של האדם. הוא נותן דוגמה נוספת: אם האדם עוזר למישהו, הוא עושה זאת כי הוא
מרגיש טוב מעצם העזרה (הנאה), או כי היה
מרגיש רע אם לא היה עוזר (כאב). איך משתמשים בהבנת המוטיבציה לשיפור עצמי? אליעד מסכם שכאשר האדם מבין את המנגנון של ... היחידה היא להבין שהיש והאין הם אחד. בשפה שלנו אנו מבדילים בין יש לאין, בין לפני לאחרי, אך מצד האמת מדובר באחדות מוחלטת שאין בה שום הפרדה אמיתית. כאשר
חווים שהכל אחד, כבר אין שאלה על מה קדם למה, כי אין באמת הפרדה של זמנים והתרחשויות שונות. איך מסתדר הסתירה בין כלום ... אירועים של שבעים שנה. בזמן קצר נכנסים אינסוף אירועים. באופן דומה המקום בחלום הוא עצום, אבל בפועל הוא רק נקודה במחשבה. מכאן אפשר ללמוד שגם המקום והזמן שאנו
חווים בערות הם בעצם תלויים בתודעה גדולה יותר, והם מקבלים את נפחם ממנה. מדוע גם הדיבור על אחדות נפרד
מהחוויה עצמה? אליעד מסביר שכל ניסיון לדבר על אחדות (הכל אחד) מצריך שימוש בשפה של נפרדות, כי אנו אומרים יש ואין הם ... ומתחילים לראות את האחדות. הוא מכנה זאת מאיץ החלקיקים, שבו שתי צורות מחשבה (יש סיבה, אין סיבה) מתנגשות, וממזגות את עצמן לכדי הבנה אחת שמעל כל הגדרה. איך
חווים שהכל אחד ואם כך - כיצד נעלמים? שאלה חוזרת שעולה: איך אני חווה שהכל אחד בפועל?. אליעד מבהיר
שחוויה זו אינה
חוויה במובן של
רגש או מחשבה, כי כשהכל אחד, אין הפרדה בין החווה למושא
החוויה. הוא מבהיר שזהו מצב שהוא אף מעבר לתודעה הרגילה, ולכן אין דרך להגדיר אותו
כחוויה בתוך השכל הרגיל. בכל זאת, כדי להתקרב לכך, משתמשים בשכל עד סופו, ושואלים שאלות שיערערו על כל הגדרה קיימת. ... אך הם אינם נמצאים בזה כל הזמן. אליעד מציע להמשיך לחקור את האמת: האם באמת יש לי בחירה, או שאינני שולט ברצון שלי? לחקור זאת עד הסוף יביא בסופו של דבר
לחוויה שאני והבחירה הם חלק מאותה אחדות. במצב זה, האדם מבין שהרצון הקטן שלו הוא בעצם ביטוי של הרצון האינסופי, והדבר ... לגמרי בשלמות - יכול להישאל: למה אתה עדיין פועל כדי לעשות טוב, אם הכל אצלך שלם? מכאן מובן שהוא עדיין מונהג בידי השכל החלקי. מי שהבין את האחדות מבין גם שאין
חוויית סוף פסוק, אלא אין סוף שבו גם יש חידוש וגם אין שינוי, הכל בעת ובעונה אחת. האם אפשר להיות כבהמה כדי לעקוף את ... עד קצהו מביא לתובנה שכל ההפרדות אינן מוחלטות, ואז אין סבל. למה רצונות חיצוניים לא מביאים למילוי אמיתי? אדם אומר: אני רוצה ללכת לפאב, אך הוא לא הולך,
ומרגיש תסכול. למעשה, הוא מבין בתוכו שגם אם ילך, לא יהיה מאושר באמת. לכן הוא לא מתאמץ. בעומק, הרצונות החיצוניים אינם הסיבה האמיתית לרדיפה שלנו, אנו רודפים אחר טוב פנימי, ואיננו מבינים שאפשר להשיג אותו רק על ידי גילוי שהוא כבר קיים בנו או על ידי ביטול
חוויית החסר. מי שמבין עד הסוף שכל מימוש חיצוני לא ייתן את השלמות, מתחיל לחפש את המקור הפנימי שייתן שחרור ... בנקודת האין סוף? אליעד נותן דוגמה לשני קווים מקבילים שבמרחב שלנו לעולם לא ייפגשו, אך אם תרחיב אותם לאין סוף, הם נפגשים. כך גם אני ולא אני לא מתחברים
בחוויית היומיום הרגילה, אך אם חופרים בשאלות עד הקצה, רואים שהם גם אחד. או למשל יש סיבה ואין סיבה - עד שהשכל ... תמיד אותו אחד. כיצד מצליחים לחוש חופש מוחלט בתוך חיי היומיום? בסוף, המטרה היא להגיע למצב שבו כל דבר שקורה נחווה בו זמנית כרצוני וכהתרחשות נפרדת. אין תלות
רגשית בהתרחשות חיצונית, כי הכל הוא ביטוי של האחדות. מצד שני, אין צורך להפסיק לפעול או להפסיק לרצות, אלא מבינים ... אשר ייגלה שהשכל אינו יכול לתת תשובה במסגרת ההגדרות הישנות. כך נעשית פריצת דרך אל הבנת האחדות. כיצד עובדים עם שלב ההתנוצצות וירידה חזרה למציאות? יש שיתוף
חוויות של הבנתי לרגע,
הרגשתי אחדות או חיבור עמוק, אך אחר כך זה נעלם. אליעד אומר שלפעמים זוהי רק הצצה חלקית, ולפעמים ה