... העצמי? כי הרצון העצמי, הוא סיבת הסבל היחידה של האדם. כי בלי רצון, אין שום סבל כלל. ומי שרוצה להרגיש שלמות, מוכרח לבטל את הרצון. ואת הרצון אפשר לבטל, רק על ידי זה שממלאים אותו. כי הרצון, פירושו תחושת חסר. ומי שרוצה להעלים את תחושת החסר שלו, עליו למלא אותה בשלמות, עד כדי כך שהאדם יחווה שביעות רצון מלאה, והרצון יתבטל. וכיצד אפשר למלא ...

... טעות, טעות שיוצרת עבור האדם, רק סבל. כי מצד האמת, איזון כמו חוסר איזון, שניהם סבל. משום שהסבל, הוא תחושת החיסרון, שהאדם חסר את מה שנפרד ממנו. וכאשר האדם חי בעולם של הצורות ושל הנפרדות, הוא תמיד חווה חסר. ... בקיצוניות ובשלמות בבת אחת. כי כל זמן שהאדם לא נאחז בצורה כלשהי, בשלמות שאין שלמות אחריה, הרי שתמיד הוא ירגיש שהוא חסר אותה. ולא ממש משנה מאיזו סיבה האדם לא אוחז בצורה כלשהי, הרי שתמיד האדם ירגיש חיסרון, מכך שהוא לא עצלן בשלמות, או מכך שהוא לא חרוץ בשלמות. ולכן, הפיתרון הוא, שהאדם צריך להיות תמיד, ... על ידי זה שהאדם הוא חכם אמיתי, שהוא מבין את האמת שכל ההפכים הם אחד, על ידי זה השכל והרגש והרצון של האדם, גם הם מכילים בתוכם דבר והיפוכו בבת אחת. ואז ורק אז, האדם חווה את השלמות באמת. ...

... - מאיפה להתחיל, את בירור האמת? כי האדם צריך לברר את האמת, עד שלא תהיה לו שום מחשבה או רגש שהוא אינו אמת. אך מהיכן יתחיל האדם את בירור האמת? והמקום הטוב ביותר להתחיל בו את בירור האמת, הוא היכן שחוויית הנפרדות של האדם היא הגדולה ביותר. דהיינו, על האדם לחפש, מה הדבר שהכי רע לו בחיים, או במילים אחרות ... יכול. ואם לא היית משנה שום דבר, גם אילו יכולת לשנות את הכל כרצונך החופשי, הרי שאתה כבר כרגע בחוויית השלמות, שהכל כרצונך תמיד בשלמות. ועל האדם לבדוק ולברר את האמת, האם באמת זה משנה, האם הוא ישיג את ... שהוא חושב, שזה משנה אם המציאות תהיה כך ולא אחרת. ועל האדם לקחת איזה דבר שמציק לו, דהיינו, לקחת חוויית נפרדות, (= דבר שהאדם חווה שהוא רע), ולאמת אותה. דהיינו, לבדוק, האם היא אכן משקפת את האמת? והאם באמת חוויית הנפרדות הזאת, משקפת נפרדות מצד האמת? דהיינו, שהאדם לוקח את הרצון שלו שגורם לו להרגיש חסר ורע, והאדם מברר את האמת. האם באמת זה משנה, שהמציאות היא כך ולא אחרת? ולמה זה משנה? ואולי ... את עצמו לא לדעת למה זה משנה או האם באמת זה משנה, כי הוא בבחירה חופשית מלאה, רוצה את חוויית השקר של הנפרדות. ולכן הוא לא מתבונן בשכלו עד הסוף, כי שכלו יביא אותו לאחדות, והוא רוצה נפרדות. אבל החוקיות של העולם היא, שמי שלא רוצה את חוויית הנפרדות והסבל, הוא מוכרח להבין, האם באמת זה משנה שהמציאות היא כך ולא אחרת, ולמה זה משנה. עד שהאדם ...

... ולהיות נאהב. ולאו דווקא על ידי אדם אחר, אלא גם על ידי דבר אחר. כי האדם רוצה לחוות את רגש האהבה. ויש מי שמתאהב באדם אחר, ויש מי שמתאהב באיזה דבר אחר, כגון רעיון כלשהו / חפץ כלשהו / ... בין אם זה מאדם אחר, ובין אם זה מדבר אחר. כגון לדוגמה האדם שחושב שאלוהים אוהב אותו, ואז הוא מרגיש נאהב וכיוב. וכולם רוצים, שהאהבה תהיה של אמת וכולי. ועל האדם לדעת את האמת, שכל אהבה שהיא בעולם, היא ... על ידי הבנה. שעל ידי ששני בני הזוג מדברים ומבינים אחד את השני באמת, על ידי זה נוצרת הזדהות רגשית, והם אוהבים אחד את השני. וכאשר האדם מדבר עם המציאות, דהיינו, מנסה להבין את עצמו ואת המציאות, על ידי ...

... הן ישות אחת ממש. וכאשר האדם מנסה להתקרב אל האחדות, אז אם זו אחדות של אמת, זה גורם לו להרגיש טוב באופן מיידי. אך אם זו אחדות של שקר, אז זה גורם לו להמשיך להרגיש רע בצורות שונות. והכוונה היא, שכאשר האדם מחפש את האחדות, הוא בעצם יוצר שקר ונפרדות. כי להגיע באמת אל ... של האמת, שהיא לא שוללת את הנפרדות, אלא רק משלימה אותה, והיא השלמות של הנפרדות, אז תכף ומיד הוא מרגיש, את השלמות של האחדות. אבל, מי שהוא נאחז באחדות של שקר, דהיינו, שהוא מנסה להשיג אחדות, שהיא נפרדת מהנפרדות שלנו, אחדות, שהיא צורה שונה מהיש, דהיינו, רק את האין, שהוא מנוגד ליש, אז הוא מרגיש רע בצורה שונה. משום שחיפוש האחדות השקרית הזאת, הוא בעצם יצירת נפרדות, בין האחדות לבין הנפרדות. וכיוב שהאדם חושב ... המציאות. כי הכל, זאת שלמות המשמעות האמיתית. וכאשר האדם טועה וחושב שהכוונה היא, שאין שום משמעות לחיים, אז הוא מרגיש ריקנות. וזה במקום להרגיש את השלמות של האחדות, שיוצרת משמעות אמיתית, לכל דבר בעולם. כי האחדות, מלמדת את האדם, שהכל אחד. דהיינו, ששום ... של המציאות, שזה נגד השכל האנושי, ואעפכ זה כך. ורק על ידי ההבנה הזאת באמת, על ידי זה נוצרת החוויה הזאת באמת וכולי.

... ולכן אין שום שאלה ושום שינוי של זמן ומקום כלל. והבנת האדם את השכל הזה, היא מחליפה לאדם את חוויית הזמן והמקום שלו. כי האדם מבין את האמת, שהזמן והמקום שלו, שבהם הוא רואה נפרדות, הם רק אפשרות אחת, ...

... האמיתי, הוא מחפש את הצורה שלו. אבל הטוב האמיתי, הוא העדר ההיאחזות בצורה כלשהי. ולכן כאשר האדם, באמת מנסה להרגיש טוב, אז הוא מרגיש יותר רע. כי הוא מנסה לחבר את עצמו לצורה כלשהי, אבל באמת, הטוב האמיתי, הוא חסר כל צורה. ולכן, ... וזה בעצם להתרחק מהם, כי הם לא מוגדרים כלל. והטוב ביותר היה, שהאדם יפסיק לחפש את הטוב באמת, ושהוא ירגיש טוב תמיד. אבל האדם תמיד מחפש את הטוב באמת, משום שהוא חי בשקר, שלטוב באמת יש צורה כלשהי. ולכן ... שאינו מוגדר. כי תהליך ההגדרה, בהתחלה הוא יוצר נפרדות ושקר. אבל אחכ הוא מאפשר לאדם, להגדיר בשכל שלו ולחוות ברגש שלו (כי החוויה, היא תמיד כמו ההבנה בדיוק מוחלט), את זה ששני ההפכים המוגדרים, הם בעצם ישות אחת. וכל זמן שהאדם לא ... אחד. דהיינו, שכל מה שהוא מבין ומגדיר, זה הכל נמצא באחדות, עם הניגוד שלו. כגון לדוגמה, האדם שמבין מהי תחושה של טוב שאינו תלוי, שעל האדם לזכור, שהתחושה הזאת, נמצאת באחדות, עם התחושה של הטוב התלוי. ולמרות שזהו דבר והיפוכו, אעפכ זה כך וכולי. עד שהאדם רואה את האמת בשלמות, שהאדם מגיע ...

... היא תיאור המציאות כפי מה שהיא באמת, והשקר, הוא תיאור המציאות, בצורה רחוקה ממנה. ולכן, האמת מקרבת את האדם לחוויית האחדות והשלמות עם המציאות, ללא כל התנגדות שהיא, והשקר, הוא מרחיק את האדם, מההנאה של דבקות ואחדות עם המציאות. ... חלקי האמת הנסתרים, שיש בו. כי השקר, הוא לבוש של אמת כלשהי. וכאשר האדם משקר בשקר כלשהו, שגורם לו להרגיש טוב, זה משום שהוא מתחבר לשכל האמיתי של המציאות, שמסתתר מאחורי השקר שלו. שכל אמיתי, שאותו האדם לא יודע ... גם בלי הלבוש של השקר עצמו. ורק האדם לא רואה אותה. ולכן האדם מוכרח לבדוק, למה השקר גורם לו להרגיש טוב. ואחכ לברר ולראות את האמת, שהמתיקות של השקר, כבר נמצאת כרגע, מצד האמת של המציאות, ושאין שום צורך ...

שכל או רגש - מה ההבדל ביניהם? כי לאדם נדמה, שיש הבדל, בין שכל לבין רגש. ומצד האמת, שניהם אחד. כי השכל, הוא כולו מבוסס על הרגש. שהאדם ברמה הרגשית, לא מסוגל להכיל בתוכו ולהרגיש, שיש ואין הם אחד, ואז הוא קורא לזה שכל, שיש ואין הם לא אחד. ובאמת, כל השכל, הוא כולו רגש. וכל מה שהאדם לא מסוגל להרגיש, זה הגבול של השכל שלו. וגם הרגש הוא כולו שכל. כי האדם מרגיש, את מה שהוא מגדיר אותו בשכל. ובלי הגדרה שכלית, אין גם רגש. כך שרגש ושכל, הם אחד ממש. ולכן, מי שמבין, מרגיש. וכדי להרגיש, צריך להבין. ומי שלא מרגיש, לא מבין. והאדם מרגיש, בדיוק את מה שהוא מבין, לפי כמה שהוא מבין וכולי.

... ספר כלשהו, הוא מניח, שלא יתכן שהספר הזה נכתב מעצמו, או שהספר הזה כתב את עצמו בכוחות עצמו. והאדם בחוויה שלו, בטוח שמישהו או משהו, גרם לכך שהספר הזה ייכתב, דווקא בצורה הזאת וכולי. כי הרי לא יכול להיות ... עצמו. כי הוא רק דומם, אבל הם בני אדם חכמים. ולדומם, אין מערכת עצבים, אבל להם יש מערכת עצבים ורגשות וכולי. והם טועים ביותר, שהם מאמינים לשכל שלהם. כי זה שהאדם לא רואה את מערכת העצבים של הדומם, זה ... בדיוק גם בדומם וכולי. ואומנם שם הוא נמצא בצורה אחרת, אבל זה עדיין אותו הדבר ממש. ואם התודעה / רגש, היא נפרדת מהחומר של האדם, אז ממילא היא נמצאת גם בדומם עצמו (וזה שהדומם בוחר לא לזוז לידך ולא ...