... אדם מאושר הוא זה שכלל לא מעניין אותו להיות יותר מאושר ממה שהוא. והאדם מטבעו רוצה
להרגיש טוב ולהיות מאושר. וכל זמן שהאדם לא מאושר בשלמות, האדם ימשיך לרצות להיות מאושר. דהיינו, כל זמן שהאדם יכול להיות יותר מאושר ממה שהוא, האדם ימשיך לרצות להיות ... שבע שמפסיק לחפש אוכל כדי לשבוע. כך מי שמבין את המציאות בשלמות, הוא מסוגל ליהנות גם
מתחושה של סבל. כי הוא יודע מה הטוב שיש
ברגש של הסבל, שהוא חלק מהמציאות שלנו. והמאושר האמיתי, הוא זה שהוא מסוגל להכיל בתוכו את כל סוגי
הרגשות וליהנות מהם. אבל בודהה לדוגמה, הוא לימד את האדם איך לא להגיע למצב של סבל. כי הוא עצמו לא היה מסוגל להכיל את
הרגש של הסבל. דהיינו, הוא עדיין לא הגיע לשלמות של המציאות, שבה האדם מבין מה הטוב שיש בכל סוגי
הרגשות שיש בעולם. כי אילו בודהה היה מגיע אל האושר, אז במקום ללמד את האדם איך לא לסבול, הוא היה מלמד את האדם איך ליהנות גם כאשר הוא חווה סבל. כי בודהה ניסה ללמד את האדם איך לא להיקשר
רגשית לדברים שונים, כדי לא לסבול. דהיינו, בודהה סבל מאוד ושנא את החיים מאוד, עד כדי כך שהוא לימד אחרים איך לא ליהנות מהחיים. אבל מי שהוא חכם אמיתי ומאושר באמת, הוא ... זה שהאדם מבין מה הדבר הטוב שיש בכל דבר, ועל ידי זה האדם מסוגל להכיל בתוכו את כל
הרגשות האפשריים. ונמצא אם כן, כי כלפי חוץ האדם יכול להראות מאושר, ולעומתו יכול אדם אחר להראות סובל. וזה שהוא נראה כסובל, יכול בכלל להיות שהוא מאושר באמת. אם באמת הוא לא מחפש איך להיות מאושר אלא מבין מה הטוב שיש גם
ברגש של הסבל. ולעומתו יכול להיות איזה בודהה שיושב באמצע מדיטציה רגוע מתחת לעץ, ונראה מאושר מאוד, אבל באמת הוא עדיין לא מאושר בשלמות, אלא הוא עדיין חי עם ... כל חוקי המשחק של העולם שלנו, הוא נהנה ממשחק החיים שלו. דהיינו, יודע ליהנות מסך כל
הרגשות האפשריים. כי הוא מבין את החוקיות של המשחק. וכאשר האדם מבין את המציאות בשלמות ומבין את מערכת החוקים שלפיה פועלת המציאות, על ידי זה הוא חי בשלום אמיתי עם ...