... בזוגיות? קרבה בזוגיות, ריחוק בזוגיות, להרגיש בנוח בזוגיות, זוגיות אידיאלית, זוגיות מוצלחת, פתיחות בזוגיות, תקשורת זוגית, תקשורת בין אישית האם צריך לשתף הכל בזוגיות, או ... אחד עם השני, או שאולי כדאי לשמור חלק מהתחושות והמחשבות לעצמנו? מצד אחד, יש גישה שטוענת שלא חייבים להיות פתוחים במאה אחוז. מצד שני, גישה אחרת טוענת שבעולם אידיאלי, ... מציג את הטענה, שבזוגיות האדם בעצם מנסה להרגיש קרבה עם מישהו אחר, כלומר, לחוש שאני והוא זה אותו אחד. אם אדם מרגיש בנוח עם עצמו, הרי שבמצב אידיאלי הוא גם אמור להרגיש בנוח לחלוטין עם בן הזוג ולשתף הכל. כל פעם שלא משתפים משהו זה סימן לריחוק מסוים, ולכן במצב מושלם, היינו רוצים לשתף כל מחשבה וכל רגש ללא פחד. אך בפועל, לא תמיד זה קורה, כי אנחנו לא חיים בעולם אידיאלי. אליעד מדגיש שיש אנשים שמרגישים שאם יספרו הכל, זה עלול להוריד מהמתח ומההתעניינות בזוגיות. הם מרגישים שדווקא ריחוק או הסתרה מסוימת יוצרת עניין, בעוד אחרים חווים את הריחוק הזה כבדידות וחוסר קרבה אמיתית. האם פתיחות מלאה הורסת את המתח והעניין בזוגיות? אליעד כהן מתייחס לטענה שהסתרה מסוימת ... הכל גלוי, אין יותר עניין בזוגיות, כי זה מרגיש כמו אותו אדם כפול שתיים, ואין שם דבר חדש או מעניין. אך אליעד מסביר מנגד, שכשיש משהו שאנחנו לא מספרים, נוצר ריחוק ותחושת בדידות. בכל פעם שבן הזוג לא משתף אותנו במה שעובר עליו, אנחנו מרגישים שאנחנו לא באמת יחד, אלא נפרדים. מכאן, עולה השאלה האם ריחוק הוא באמת אידיאלי או שהוא רק פתרון זמני, תוכנית ב, שנובעת מכך שלא ... כהן, אהבה ללא תנאים היא מצב שבו אדם מרגיש בנוח לחלוטין עם עצמו ולכן גם יכול להרגיש בנוח לחלוטין לשתף את בן הזוג בכל דבר, בלי לחשוש משיפוט או דחייה. זהו המצב האידיאלי, שבו לא צריך להסתיר שום מחשבה או רגש. בפועל, רק מעט מאוד אנשים מצליחים להגיע לכך, מפני שיש מחסומים כגון פחד מדחייה או הרגלים של הסתרה עצמית. האם אפשר בכלל להגיע ... מכשולים. לדוגמה, אנשים רבים מדחיקים מעצמם רגשות או מחשבות, ולכן אין סיכוי שיספרו אותם למישהו אחר. הוא מדגיש שהשלב הראשון בזוגיות מוצלחת ואמיתית הוא קודם כל להיות כנים עם ... עצמו לחלוטין, ולספר לעצמו את כל המחשבות והרגשות שיש לו, גם אם הן כואבות או לא נעימות. אם אדם לא מוכן להודות במשהו בפני עצמו, הוא ודאי לא יוכל לשתף אותו עם בן הזוג. הכנות ... עם השני? האם כדאי לספר את כל הסיפורים, התחושות והמחשבות שיש לנו, או שאולי לא חייבים לשתף הכל? תשובה: יש דעה האומרת שלא חייבים להיות פתוחים לחלוטין, ויש דעה אחרת ... למצב של אני ואתה זה אותו אחד, ומבקש להרגיש שכל מחשבה ורגש שלו גלויים לבן הזוג, האם זו התפשרות - או שאולי זו שאיפה לרמת קרבה גבוהה יותר? תשובה: כדי להרגיש קרבה עמוקה, באופן תיאורטי, אדם יכול לשאוף להיות כל כך פתוח, שכל דבר שיש לו בתוך עצמו - הוא לא יתבייש או יפחד לשתף. אם אני מרגיש בנוח עם עצמי, למה שלא ארגיש בנוח עם בן הזוג? אם יש משהו שאני לא מספר - זה סוג של ריחוק. בעולם אידיאלי, ככל שנהיה יותר קרובים, נוכל לדבר על הכל ולהרגיש שאהבה בלי תנאים מאפשרת לנו לספר בדיוק מה שאנחנו חושבים ומרגישים. האם פתיחות מלאה הורסת את המתח הזוגי? שאלה: יש טענה שאם נהיה פתוחים לגמרי, זה עלול להרוס או להפחית את המתח הזוגי, ואף לגרום לתחושה שאין שום דבר מסתורי. האם נכון לטעון שדווקא הסתרה מסוימת שומרת על התעניינות ועל מתח בזוגיות? תשובה: יש אנשים הסבורים שאם ... מכפיל את עצמי במישהו אחר, אז זה כבר לא מרגש ולא מסקרן. מנגד, יש כאלה שטוענים שההיפך הוא הנכון: להסתיר משהו עלול ליצור ריחוק, תחושת בדידות, והרגשה ששני הצדדים לא באמת ביחד. האם ריחוק נדרש כי אנחנו לא חיים בעולם אידיאלי? שאלה: לעתים אומרים שלא חייבים לספר הכל כי אנחנו לא ... חשש מדחייה? תשובה: באהבה בלי תנאים, האדם מרגיש בנוח לגמרי עם עצמו, ולכן יכול גם לשתף הכל עם בן הזוג. בעולם כזה, לא צריך להסתיר שום מחשבה או

... אני מאושר? המבחן של האושר, עד כמה אתה מאושר? להיות מאושר לנצח, האם אני אוהב את מה שיש? האם אני מרגיש טוב? להרגיש ככה לנצח, להקפיא את הרגע, שאלה למחשבה האם היית רוצה להרגיש את מה שאתה מרגיש עכשיו לנצח? אליעד כהן מציג בהרצאה שאלה מעניינת ומורכבת: אם היו אומרים לך שבעוד שלושה ימים, בשעה מסוימת, כל המציאות עומדת להיעצר, וכל מה שאתה מרגיש באותו רגע יישאר איתך לנצח, כיצד היית מתכונן לכך? האם היית משנה משהו? האם היית בוחר ברגש מסוים, או מעצב לעצמך מצב שבו תהיה שלם יותר? לדברי אליעד, האדם מקבל הזדמנות חד - פעמית לבחור איזה רגש ואיזה מצב יישארו איתו לנצח. הוא יכול לבחור במצב חיצוני מושלם, למשל להיות על חוף הים ברוגע מוחלט, או פשוט להישאר במצב רגשי מסוים. אליעד מחדד שהמבחן האמיתי של אושר או שלמות הוא התשובה לשאלה - האם היית מסכים שהרגש שאתה חווה כרגע יישאר איתך לנצח? אם התשובה שלך היא כן, זה מעיד על כך שאתה באמת שלם עם המצב הנוכחי ... כהן מדגים את הנושא באמצעות דוגמה מוחשית: נניח שאתה נמצא ביום שלישי בשעה שתיים בצהריים, ובאותו רגע נעשה פריז של כל העולם. הכל נעצר - התחושות, המחשבות, המציאות כולה קופאת, והרגע הזה נשאר לנצח בדיוק כפי שהוא. הוא מדגיש את הנקודה בכך ... סיפוק מוחלט? אולי היית רוצה להיות עם אנשים מסוימים או במקום מיוחד? אך יותר מכך, אליעד מבהיר שהשאלה היא לא רק על המצב החיצוני, אלא גם על התחושה הפנימית שלך: האם היית רוצה להרגיש בדיוק כמו שאתה מרגיש עכשיו לנצח? לדוגמה, אם אתה עצוב ברגע ההקפאה, האם אתה מוכן להישאר עצוב לנצח, ללא שינוי, או האם היית ... כי המילה לנצח יוצרת התחייבות מוחלטת שמכריחה אותך לבחון לעומק האם באמת טוב לך או שיש משהו שאתה עדיין רוצה לשנות. למשל, אם אתה עכשיו מרגיש מאושר, אבל לא היית רוצה להרגיש ככה לנצח כי חסרות לך תחושות אחרות, זה אומר שאתה לא באמת שלם עם התחושה הזו. לפי אליעד, אדם שלם באמת היה מוכן להרגיש כל רגש שהוא מרגיש באותו רגע לנצח, ללא שום רצון בשינוי. האם יש באמת מצב שבו אדם יהיה שלם לחלוטין לנצח? אליעד מתאר מצב תאורטי שלפיו אתה יכול להישאר לנצח במצב רגשי אחד, כמו שמחה או עצבות, ללא האפשרות להשתנות. הוא מסביר שלפי ההיגיון הפשוט, אם מישהו היה עצוב והוא היה נשאר עצוב לנצח, תחושת העצב הייתה אמורה להיעלם בשלב כלשהו, כי אין שמחה שתאזן אותה. אבל בהרצאה הוא מציע סיטואציה אחרת: העולם קופא בדיוק ברגע מסוים, והתחושה נשארת בלולאה אינסופית. במילים אחרות, אתה מרגיש את אותו רגש, שוב ושוב, בלי שום שינוי. הוא משתמש בדימוי הזה כדי להמחיש שאם אתה באמת שלם עם עצמך, תהיה מוכן להתחייב למצב הנוכחי, כפי שהוא, לנצח. אם אתה לא יכול להתחייב לכך, זה מעיד על כך שאתה לא שלם לחלוטין עם מה שאתה מרגיש כעת. למה אנשים לא מוכנים להתחייב על תחושה אחת לנצח? אליעד מבהיר שהקושי שלנו להתחייב על מצב רגשי אחד בלבד לנצח נובע מכך שתמיד קיימת תחושה שמשהו חסר. לדוגמה, אם עכשיו טוב לך, אבל אתה חושב שאם היית נשאר כך לנצח היית מתגעגע לתחושות אחרות כמו עצב או כעס, זה אומר שהשמחה הנוכחית שלך לא שלמה. באותה מידה, אם היית עצוב כרגע, ...

... הטענה בחקירה עצמית? אליעד מדגיש שכאשר מנסים לשכנע את עצמנו דרך הטענה ההפוכה, חשוב לא להוסיף שום רגש בקריאת המשפט, אלא לקרוא אותו באופן טכני ... אם האדם אומר לעצמו אני אוהב אותה, הוא יכתוב ויקרא את ההיפך, אני לא אוהב אותה, שוב ושוב, ללא רגש. באופן כזה, המוח יתקומם נגד האמירה ויחפש ... שמח להיות לבד אני רוצה שיהיה לי רע אני רוצה שלא יאהבו אותי כאשר המשפטים הללו נקראים שוב ושוב, ללא רגש, האדם מאלץ את מוחו לחפש סיבות למה המשפטים ... לו לא הגיוניות או לא נכונות. ברגע שמישהו אומר לעצמו משהו הפוך לחלוטין למה שהוא מאמין בו, המוח ירגיש שהוא חייב להוכיח שזה לא נכון. בדרך זו, ... ההפוכים. התהליך עובד מתוך עצמו ואינו דורש תיעוד נוסף מעבר לקריאת המשפטים ההפוכים בקביעות וללא רגש. מה עושים כשעדיין לא מצליחים למצוא תשובה? ... בחמאס? איך להילחם בטרור? המלחמה בטרור, מי ברא את העולם? מניפולציות של מחזירים בתשובה, איך להרגיש טוב לבד? למה אני מעשן? טיפול בהתמכרויות ...

... האם בכי משחרר? האם להפסיק להדחיק ולבכות? איך בכי משפיע רגשית? הצפה רגשית, איך נוצר בכי? האם יעזור לבכות? למה בכי משחרר? צורך ... ונגד לבכות, הדחקה ובכי, לא מצליח להפסיק לבכות האם בכי יכול לשחרר ולהקל עלינו? במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה האם בכי יכול לפתור בעיות רגשיות ולשחרר אותנו ממצבים של לחץ ועצב. הוא מציג את נושא הבכי כתגובה רגשית פיזית, שנועדה לבטא את הכאב הפנימי של האדם. הכאב יכול לנבוע מעצב או לעיתים משמחה, אך בדרך כלל בכי נוצר מתוך תחושת עצב ורגשות שליליים שמציפים את האדם. השאלה המרכזית היא האם בכי באמת מביא להקלה או שמא הוא רק חושף עוד רגשות שליליים שמעמיקים את הכאב. מהו בכי ואיך הוא משפיע על רגשותינו? אליעד מסביר כי בכי הוא תופעה פיזית שמתרחשת כשאדם חווה התפרצות רגשית. בכי נגרם בעיקר מתוך רגשות של עצב או כאב רגשי, אך ישנם גם מקרים נדירים בהם אנשים בוכים מתוך שמחה. הרגשות שליליים שמציפים את האדם בזמן בכי יוצאים אל פני השטח, ולעיתים יכולים להיות תוצאה של רגש מודחק שהאדם לא היה מוכן להתמודד איתו. פעמים רבות הבכי נובע מהצפה של רגשות מודחקים מתוך התת מודע. הקשר בין הדחקה לבכי במקרים רבים, אנשים מנסים להדחיק רגשות שליליים כמו פחד, כאב או עצב. הם לא מוכנים להכיר בכך שברוב המקרים הם חווים מצבים רגשיים קשים, ולכן הם מדחיקים את הרגשות הללו לתוך התת מודע. אולם כאשר הם בוכים, התת מודע משדר את הרגשות הללו החוצה, דבר שמוביל לעיתים קרובות להתפרצות רגשית חזקה. הכאב שהיה מודחק עובר אל המודעות, וכאשר הוא מתפשט למודעות, הוא יכול לגרום לאדם להתעמת עם רגשותיו ולנסות להבין את מקורותיהם. האם בכי יכול לשחרר אותנו? אליעד מציין כי לעיתים בכי יכול לשחרר את האדם ממצבים רגשיים קשים. כאשר אדם בוכה, הוא חושף את הרגשות שהיו מודחקים ומבצע סוג של הצהרת כוונות כלפי רגשותיו. תהליך זה עשוי להקל על האדם ולהפוך את הבעיה לפחות חמורה ממה שחשב. לעיתים כאשר אדם מתמודד עם פחד או כעס, הוא מגלה שהמצב אינו קשה כפי שדמיין. הכאב שהרגיש לפני כן נראה חמור יותר בהיעדר ההתמודדות עמו. לעיתים הכאב שמתגלה לאחר הבכי הוא נסבל יותר, והבעיה משתחררת. האם בכי עלול להחמיר את המצב? מנגד, אליעד מסביר כי בכי עלול גם להחמיר את המצב הרגשי של האדם. כאשר הכאב או הרגש השלילי הוא עמוק מאוד, הבכי עלול להחמיר את תחושת הסבל. בסיטואציות כאלו, הבכי גורם לאדם להרגיש את הכאב בצורה יותר חזקה, והוא עלול להרגיש תחושת מועקה רבה יותר מאשר אם היה מונע את ...

... רגשי, חוסר ויסות רגשי, רגשות חזקים, רגשות לא הגיוניים, רגשות לא פרופורציונאליים, חוסר איזון רגשי, רגשות עוצמתיים, למה אני כל כך עצבני? למה אני כל כך כועס? למה אני כל כך מפחד? קושי בוויסות רגשי, למה אני כל כך רגיש? מהם הגורמים שמשפיעים על עוצמת הרגש שלנו? בהרצאה זו, אליעד כהן מסביר את המנגנונים שמאחורי רגשות כגון כעס, עצב, שמחה, ואיך הם משפיעים על האופן שבו אנו תופסים סיטואציות שונות. הוא מדבר על ויסות רגשי, חוסר ויסות רגשי, רגשות חזקים, רגשות לא הגיוניים ורגשות לא פרופורציונאליים. הוא מתאר מצבים שונים בהם אנשים חווים רגשות עזים, לא ... או לא הגיוניים, ומסביר את המנגנונים שמאחורי התופעות הללו. כיצד הכעס נוצר ומה משפיע על עוצמתו? אליעד כהן מציין כי כעס הוא רגש שמתרחש כאשר המציאות מתנגדת לרצונו של ... אך קורה משהו אחר, הוא חווה כעס. לדוגמה, אם אדם רוצה להיות בריא, אך הוא חולה, הוא יכעס על כך שהוא חולה, והכעס הזה יהיה תוצאה של תחושת חוסר שליטה במציאות. בנוגע לעוצמת ... צה על הראש ואתה כועס, יכול להיות שהכעס שלך לא רק על המעשה הזה, אלא גם על דברים אחרים שקרו במהלך היום, כגון התחום הבריאותי או חוויות רגשיות נוספות שצברו לך תחושת תסכול. הקשר בין מצב רוח למציאות הרגשית אליעד מתאר מצב שבו אדם עובר חוויה רגשית שלילית, כמו יום רע, ואז כל פעולה קטנה של מישהו אחר, כמו זריקת צה על הראש, תוכל להרגיז אותו בצורה הרבה יותר חריפה. ההסבר הוא שלמצב הרגשי הכללי של האדם יש השפעה ישירה על עוצמת הכעס. אם אדם טוב לו בחיים, הוא יגיב בצורה פחות אינטנסיבית לגירויים שליליים. לעומת זאת, אם הוא מרגיש רע, הוא יתעצבן בקלות. באותו אופן, כשמישהו חווה תחושת שמחה או טוב, הוא עשוי להעריך יותר מתנה שמקבל, או להתנהג בצורה חיובית יותר. אך כאשר מצבו הרגשי של אותו אדם גרוע, אפילו מתנה טובה עשויה להיתפס בצורה שלילית. איך רגשות שליליים משפיעים עלינו בחיים היומיומיים? אליעד מסביר שהשפעת הרגשות עלינו איננה תמיד ישירה. לדוגמה, כאשר אדם כועס מאוד על מישהו או משהו, הוא לא תמיד כועס רק על הסיבה הישירה. פעמים רבות הכעס הוא תוצאה של אכזבות אחרות או חוויות קודמות שצברנו. זה גם נכון לגבי רגשות חיוביים כמו שמחה - אם מצבנו הכללי ...

... - פעם אחת כי מישהו פגע בך, ופעם שנייה כי אתה סובל מהכעס והשנאה שאתה מרגיש כלפי אותו אדם. כלפי עצמו, שנאה יכולה להוביל את האדם לעונש כפול: לא רק שהוא נפגע מהמעשה של האדם השני, אלא הוא גם מעניש את עצמו בכך שהוא שומר את הכעס ... צריך ללמוד איך להשתחרר מהשנאה, להפסיק לשמור טינה, ולמצוא דרך להשתלט על הרגשות שלו. הוא גם ממליץ לקחת אחריות על הרגשות ולהבין שהפגיעה היא לא בהכרח באדם השני, אלא בדרך שבה בוחר לשאת את הפגיעה. עם זאת, יש צד שני לנושא זה. אליעד טוען כי העולם כולו קיים בזכות השנאה. אם ... כשאתה אוהב את הכסף שלך, אתה שונא את מי שגונב ממך. לכן, שנאה היא לא בהכרח רגש רע. היא רק הופעה של האהבה שלך לדברים או לאנשים מסוימים. כשאתה אוהב משהו, אתה רוצה להגן עליו, ולכן באופן טבעי תתחיל לשנוא את כל מה שיפגע בו. אליעד מביא ... שיפגעו בו, ואם מישהו יפגע בו, תתמלא בשנאה כלפיו. לפי אליעד, שנאה היא לא רגש רע בהכרח, אלא רגש המבטא את הכוח שלך לאהוב ולחיות. לאורך ההרצאה, אליעד מציע סוגיה עמוקה יותר: האם כדאי לשנוא או לסלוח? לדעתו, לא מדובר בהכרח בבחירה חד משמעית. שניהם ... זה לא משנה אם אתה בוחר לשנוא או לבחור לסלוח, מה שחשוב הוא היכולת לשלוט ברגשות ולהבין את המשמעות של כל רגש. אליעד ממליץ שכל אדם ימצא את האיזון בין האהבה והשנאה, ובכך יוכל לשמור על חיות ומשמעות בחיים. האם כדאי לשנוא אנשים? מה המשמעות של שנאה? שנאה והאהבה ...

... טפלות - מהי נקודת האמת של אמונות טפלות שגורמות לאדם להרגיש טוב? אמונות טפלות. מהו השורש הטוב שבגללו קיימות האמונות התפלות? האמונות הטפלות יש מהן כאלו שגורמות לאדם להרגיש רע בצורה גלויה. ויש מהן כאלו שגורמות לאדם להרגיש טוב כלשהו. החיסרון של אמונות תפלות טובות, הוא שהן מיותרות ואין בהן צורך. הן חוסמות את האדם מלדעת את האמת המלאה והטובה, שתגרום לו להרגיש טוב באמת גם בלי האמונה הטפלה (ראה בהרחבה כאן). השאלה היא, מנין נובע כוחן של האמונות הטפלות הטובות? מהי מהותן באמת? תשובה: המציאות היא טובה באמת. האדם מרגיש רע, אך ורק משום שאינו מבין את המציאות בצורה מלאה. מה עושה אדם שמרגיש רע ורוצה להרגיש טוב? תשובה: האדם מנסה להיאחז במשהו. האפשרות הטובה ביותר, היא לחקור, להבין את המציאות ולהרגיש טוב. האפשרות המהירה יותר, היא להיאחז במשהו דמיוני שאינו ... הבנה אלא דמיון = אמונה תפלה. מי שיודע את האמת וטוב לו באמת, אינו נופל לאמונות טפלות מכל סוג שהוא. מאחר שהוא אינו זקוק להן כדי להרגיש טוב. ועכשיו ננתח את העניין. מדוע האדם אינו מבין את ... סופית. כי כדי להכניס אל תוך המחשבה, צריך לעשות סוף. והמציאות היא אין סוף. מה הפתרון שהמציאות סיפקה לאדם לשם כך? תשובה: את הדמיון רגש . המציאות סיפקה לאדם מלבד שכלו גם את הדמיון רגש. את האין סוף אי אפשר להכניס אל תוך השכל, אך ניתן להכניס אותו בצורה כלשהי אל הדמיון רגש. האדם בשילוב של השכל + דמיון, מסוגל לתפוס מעט את מהות ... המקום שאליו נכנסים האמונות הטפלות. האמונות הטפלות מפעילות את הדמיון של האדם. האמונות הטפלות משתמשות בדמיון של האדם כדי לגרום לו להרגיש טוב. זו נקודת האמת שממנה הן שואבות את כוחן. משום שכדי ...

... שברגע אחד אין לאדם שום תחושת פחד, שום תחושת רע, שום תחושת חסר, אלא רק תחושה של סיפוק והתחדשות וכולי? ומי יכול לומר שיש לו הרבה רגעי אושר שכאלו? ומי יכול לומר שהעבודה שלו נותנת לו רגעי אושר כאלו? ומי ... משתמש בכל השכל שלו ובכל הרגש שלו ובכל האינסטינקטים שלו ובכל החושים שלו כדי להבין את המציאות, הרי שעדיין כל הבנה של האדם את המציאות, היא תמיד תהיה מוגבלת ליכולות ... ואפשרית רק באמצעות השכל רגש יכולת תפישה של האדם עצמו. והאדם עצמו לעולם לא יכול להבין את המציאות, שלא באמצעות הכלים שעומדים לרשותו, שהם השכל רגש וכולי. ומאחר שהכלים האלו מוגבלים, ומאחר שהאדם עצמו לא יכול לתפוש ולחשוב שום מחשבה רגש, שלא באמצעות כלי הקיבול שלו, הרי שלעולם האדם מוגבל להבין את המציאות, אך ורק בהתאם למגבלות התפישה האנושית שלו. וגם אילו תיאורטית היה יכול ...

... כיצד להכיל את הסתירות בין טוב ורע? אליעד כהן עובר להסביר שגם במציאות שלנו יש סתירות שנראות מהותיות, למשל בנושא הטוב והרע. בני האדם מרגישים רגש חיובי כלפי מה שמוגדר כטוב ורגש שלילי כלפי מה שמוגדר כרע. אך בעומק הדברים, ... השכל הקטן שאינו מסוגל להכיל את ההפכים, את הסתירות ואת הניגודים. על האדם להרחיב את שכלו כך שיוכל להבין מדוע השכל אומר דבר אחד, ומדוע הרגש אומר דבר אחר, ואז לא תהיה עוד סתירה בין השניים. ... שמדובר באותו מטבע עם שני צדדים שונים, וכך בדיוק לגבי דעות שנראות סותרות - הן רק צדדים שונים של אותה אמת אחת. מה הפתרון לדילמות בין שכל לרגש? אליעד מסביר שהדרך לפתור דילמות או סתירות בין השכל והרגש היא לחפש את הפתרון השלישי, המצב שבו גם השכל וגם הרגש מתאחדים. למשל, אדם שרוצה לרדת במשקל אך בו זמנית ... שאליעד מתאר היא להגיע למצב של תפיסת מציאות אחת שיכולה להכיל בתוכה את כל הסתירות, הניגודים, וההפכים בו זמנית. עליו להכיל גם שכל וגם רגש, גם אמת וגם שקר, גם חוכמה וגם טיפשות, גם משמעות ... שיש אחד. אך אם יבין האדם את ההסבר לחושים וההסבר לשכל, לא יהיה שם קונפליקט. ויש דברים מוזרים בעולם, במציאות שלנו, כמו נושא הטוב והרע, רגש אחד כלפי הטוב, ורגש אחר כלפי הרע. אבל מצד האמת אין הבדל ביניהם, ... הוא כי השכל שלו לא מספיק גדול, והוא לא יכול להכיל את ההפכים ואת הניגודים העניין שצריך להכיל את הניגודים, ואם יש התנגדות בין השכל לבין הרגש, אז שניהם אינם מדייקים כי יש מקום גם לשכל, ויש מקום גם לרגש. צריך רק להבין למה השכל אומר ככה ולמה הרגש אומר ככה, ואז לא יהיה ביניהם קונפליקט. ודבר נוסף הוא הדעות השונות שיש בעולם, כל אחד אומר משהו אחר, אבל במהות כולם מסכימים והכל אחד. ומה זאת אומרת. הרי מרגישים שהם מדברים על דברים שונים, אבל ככל שהשכל יותר ... שצד אחד שלה שחור וצד אחד לבן. הרעיון פשוט, ברגע שיש דילמה בין השכל לחושים, לא לשלול את זה ולא את זה אלא לחפש את המקום שיוכל לבטא גם את הרגש וגם את השכל בו זמנית. דוגמה נוספת, ניגוד בין ... וגם אם ירצה, זה גם בסדר ולמצוא את המקום בתוכו שמכיל את זה. על האדם להגיע למצב של הכלה של הכל בו זמנית, כי באמת קיים הכל, גם השכל, גם הרגש אהבה, שנאה, דמיון, טיפשות, תכלית או אין תכלית, ...

... אלא נתונות לפרשנות שכלית בלבד. לדוגמה, אדם יכול להרגיש אי נוחות מהימצאות גוק בביתו, אך הוא לא ירגיש פחד טוטאלי, כי הוא מבין שהתחושה הזו תלויה בתפיסתו ולא במציאות אובייקטיבית. לכן, גם אם האדם ממשיך לחיות עם רצונות, שאיפות ותכניות לעתיד, הוא ... נוצרת העדפה לדבר אחד ודחייה ממשהו אחר. הרצון מניע את התחושה שיש טוב ורע: כל עוד אתה רוצה משהו (מגדיר אותו כטוב), ממילא אתה גם מפחד לאבד אותו (מגדיר את האובדן כרע). אליעד ... הללו הן לא מוחלטות. בסופו של דבר, כשהשואלת מבינה שהתחושה שיש גוק מפחיד נובעת מתפיסה שמדובר במשהו רע, היא יכולה להמשיך לחקור פנימה ולשאול למה זה רע? עד שמגיעים להבנה ... של הפחד המוחלט, מפני שהעמדה הפנימית מאפשרת לו להבין שהחוויות הללו תלויות בפרשנות השכל. כך נשמרת אמביציה ושאיפה, אבל היא לא מלווה בפחד המשתק. פחד ממוות פחד מגוקים ... שכולם מאמינים בו קוראים לו השכל כולם עובדים אותו, משתחווים אליו ולא מפקפקים בו. הבנת? עכשיו אני כבר הלכתי איתך לשורש, לשורש הראשון, עכשיו יש לך את השכל, יש לך שניים אם יש שניים ... אמורה לא לרצות ביומיום את רוצה לאכול תאכלי, בסדר אבל תחווי את הרצון מפרספקטיבה אחרת, זאת אומרת יש לך כמו שאמרתי על אמונה תאמין במה שאתה רוצה רק את השורש של האמונה תוציא, רק את ... עם פחד מה שאת רוצה רק תסתכלי על זה מבחוץ תקלטי שכל החוויה הזאת היא רק אמונה ובתוכך תתחברי לאחד. את הבנת, מה הבנת? ש: שכדי להשתחרר מכל הפחדים האלה אז אני צריכה להסתכל ... אליעד: וככל שאת תתבונני יותר על האין שכל ככה את יותר תחווי אותו, ככל שאת יותר בטוחה שיש פה אריה ככה את יותר מפחדת ממנו, ככל שאת פחות חושבת שיש אריה ככה את פחות מפחדת ממנו, נכון ... אחד, אתה לא מבין משהו מוגדר. ש: לא אבל אין לי יותר רגש של פחד כלפיו. אליעד: אין לך גם רגש של אין פחד. ש: אין לי גם רגש של אין פחד נכון, באותו רגע הגוק או הדלת, או הלא משנה מה יכול להישאר בצורתו היא כי זה כבר לא משנה לי. אליעד: מה ...