איך נוצר רגש לא הגיוני? השתקפות רגשית, רגשות לא הגיוניים, רגש לא הגיוני, אהבה לא הגיונית, שנאה לא הגיונית, פחד לא הגיוני, כעס לא הגיוני, יראה נפולה, אהבה נפולה, התאהבות לא הגיונית, למה אני מרגיש רגש לא הגיוני? איך נוצרים רגשות? למה אנחנו מרגישים רגשות לא הגיוניים? הרבה פעמים אנשים חווים רגשות שנראים להם לא הגיוניים, כמו פחד גדול מדי מדבר קטן, אהבה חזקה מדי לדבר פשוט, כעס קיצוני כלפי עניין ... את עצמו: למה אני כל כך מפחד מזה? או למה אני כל כך אוהב את זה? בעצם הוא מתייחס לתחושה שרגש זה אינו פרופורציונלי או לא מוצדק באופן רציונלי. אליעד כהן מסביר כי מאחורי כל רגש לא הגיוני עומד תמיד היגיון מסוים, גם אם אותו אדם לא מודע להיגיון הזה. אחת הסיבות המרכזיות לרגשות לא הגיוניים היא שהרגש שאנו חשים כלפי אובייקט מסוים הוא למעשה רגש כלפי אובייקט אחר או אירוע אחר שמשתקף לנו דרך הדבר הזה. זה נקרא השתקפות רגשית. מהי השתקפות רגשית ואיך היא גורמת לרגשות לא הגיוניים? השתקפות רגשית מתרחשת כאשר אדם חווה רגש חזק כלפי משהו לא בגלל אותו הדבר עצמו, אלא בגלל משהו אחר שאותו דבר מזכיר לו. לדוגמה, אם מישהו ... מאחוריו השתקפות של אדם שעומד לדקור אותו, הוא ייבהל למרות שהסכנה לא נמצאת במראה עצמה, אלא במה שהמראה משקפת. הרגש (במקרה זה פחד) מתעורר כתוצאה מהזיכרון או הדימוי של האירוע או האובייקט האמיתי שמשתקף במראה. למה אנשים כועסים או ... לדוגמה, אדם שמחפש אהבת הורה יכול להתאהב בבן או בת זוג שמזכירים את ההורה שלו. איך מזהים את המקור לרגשות לא הגיוניים? אליעד מציע דרך פרקטית להתמודדות עם רגשות לא הגיוניים. בכל פעם שמרגישים רגש לא הגיוני, ניתן לעצור ולבדוק מה הדבר באמת מזכיר לנו או מה מסתתר מאחורי הרגש הזה. ייתכן שהפחד, הכעס או האהבה הם כלפי משהו אחר לגמרי שהדבר הנוכחי פשוט מזכיר לנו. האם גם רגשות הגיוניים יכולים להיות השתקפות של משהו אחר? נקודה נוספת וחשובה שמציין אליעד היא שגם כאשר רגש נראה לנו הגיוני, עדיין כדאי לבדוק אם הוא אכן רגש אותנטי או שמא הוא בעצם השתקפות רגשית. גם אם אדם כועס עלינו וזה נראה לנו מוצדק והגיוני, אולי הוא בעצם כועס על משהו אחר וזה פשוט ... למעשה השתקפות של אהבה למשהו או למישהו אחר. סיכום ומסקנות ההבנה הזו, שאליעד כהן מסביר, מאפשרת לנו לראות מעבר לרגש המיידי ולהבין טוב יותר את עצמנו ואת האנשים סביבנו. בכל פעם שאנו מרגישים רגש לא פרופורציונלי או לא הגיוני, חשוב לשאול מה באמת מסתתר מאחורי הרגש הזה?. זיהוי המקור האמיתי של הרגשות יכול להוביל להיכרות עצמית טובה יותר, ויכולת להבין את הסיבות העמוקות והאמיתיות לרגשות שלנו ושל אחרים. איך נוצרים רגשות? מהי השתקפות רגשית? למה אני מפחד בלי סיבה? למה אני כועס בלי סיבה? מהי אהבה נפולה? מהי יראה נפולה?

לימוד מודעות עצמית, שכל או רגש, אהבה עם אינטרסים, אהבה בלי אינטרסים, מערכת רגשית, מערכת שכלית, לא להרגיש שום דבר, חוסר רגש, חסר רגשות, להרגיש רגשות, שיעור במודעות עצמית האם עדיף לפעול מהשכל או מהרגש? אליעד כהן מסביר בצורה מעמיקה ומפורטת את ההבדלים והקשרים בין הרגש לבין השכל, וכיצד שני הדברים הללו משפיעים זה על זה. הוא מתייחס לשאלה הנפוצה - האם להעדיף פעולה מתוך שכל או מתוך רגש? אליעד מבהיר כי ההבחנה בין שכל ורגש היא לא חד - משמעית כמו שחושבים. הוא טוען שכל רגש מלווה תמיד במחשבה מסוימת, וכל מחשבה מכילה בתוכה גם רכיב רגשי מסוים. גם אם אדם מרגיש רגשות חזקים כמו אהבה או כעס, או שהוא מרגיש אדישות מוחלטת, תמיד מתקיימת מערכת שכלית כלשהי שמלווה את ההרגשה הזו, וכך גם ההפך. האם אהבה אמיתית יכולה להיות נטולת אינטרסים? אליעד מתייחס לשאלה על אהבה עם או בלי אינטרסים ... האהבה שאתה מרגיש ממנה או דווקא מחזק אותה? אליעד מסביר שהבנת האינטרסים של האדם האחר לא בהכרח מפחיתה את התחושה של האהבה, ולעיתים זה אף מחזק אותה, כי אתה מבין עד כמה אותו אדם תלוי בך או מעוניין בך. דווקא המודעות הזו עשויה לחזק את החוויה הרגשית, כי אתה מבין את עוצמת התלות שלו בך, וזה יכול לגרום לך להרגיש יותר אהוב וחשוב. מה הקשר בין שכל לרגש וכיצד הם משפיעים זה על זה? אליעד מסביר שכשאתה פועל מתוך שכל, זה לא בהכרח מבטל את הרגש. הוא נותן דוגמה: אדם שנמצא במערכת יחסים ורוצה להבין האם בן או בת הזוג אוהבים אותו באמת. ככל שהאדם מבין בשכלו טוב יותר את המניעים של האחר, זה יכול להגביר את תחושת האהבה ולא להפך. ההיגיון הזה עובד גם הפוך: אם אתה חושב שהאדם השני אוהב אותך ללא שום סיבה ברורה, האהבה ... עלולה להרגיש פחות אמיתית מאשר אהבה שיש לה סיבה הגיונית וברורה. ככל שהשכל מבין טוב יותר את הסיבות, כך הרגש יכול להתחזק. אליעד מדגיש שלא קיים מצב שבו השכל מוחק לחלוטין את הרגש מבלי לעורר רגש הפוך כלשהו. כלומר, כאשר השכל מדכא רגש מסוים, הוא באופן מיידי מחזק רגש נגדי. אם אתה מחליש את השמחה, אתה בעצם מחזק את העצב ולהפך. זו דינמיקה אינסופית בין השכל לרגש, והם פועלים במעגל מתמיד של השפעה הדדית. האם חוסר רגש הוא סוג של רגש בפני עצמו? אליעד מבהיר שגם מה שנתפס כחוסר רגשות הוא סוג של מצב רגשי. הוא מדגיש שאדם תמיד נמצא במצב רגשי כלשהו, אף פעם לא באמת במצב נטול רגשות לחלוטין. חוסר הרגש הוא פשוט רגש בעוצמה אחרת או סוג אחר של חוויה רגשית, כמו אדישות או חוסר אכפתיות. הוא מביא דוגמה לאדם שחושב שהוא לא מרגיש כלום, אך למעשה הוא חווה רגש של ניתוק או אדישות. מדובר בסוג של רגש, לא בהיעדרו. לפי אליעד, אדם תמיד מרגיש משהו במאה אחוז עוצמה, השאלה היא רק איזה סוג של רגש הוא מרגיש באותו הרגע. איך אפשר להסביר את ההבדל בעוצמת הרגשות השונים שאנו חווים? אליעד מסביר כי עוצמת הרגש לא יכולה להיות יותר מ - 100%, כי הרגש תמיד ממלא את ... רגש ממלא את החלל הזה. לדוגמה, אם אדם חווה אהבה חזקה במיוחד, זה אומר שבהכרח הוא פחות מרגיש את הרגש ההפוך של שנאה או אדישות, אך עדיין, הסך הכולל של האנרגיה הרגשית נשאר זהה. כדי להמחיש זאת, הוא משתמש בדוגמה ... לדעתו, כשאנחנו ישנים, אנחנו עדיין חושבים ומרגישים, רק בעוצמות ובמודעות שונות. הוא מסביר שכשאנחנו מתעוררים משינה עמוקה, יש לנו תחושה שלא חשבנו על כלום, אבל בפועל החשיבה המשיכה לפעול ברקע בצורה אחרת, פחות מודעת. כלומר, גם בזמן שינה מוחלטת יש ... מודע תמיד לאיזון בין שכל ורגש, ולהבין שהם לא סותרים, אלא משלימים זה את זה. מה הקשר בין שכל לרגש? האם קיימת אהבה ללא אינטרסים? איך לדעת אם אוהבים אותי באמת? מה גורם לרגש להתחזק או להיחלש? האם חוסר רגש הוא סוג של רגש? איך שכל משפיע על רגש? האם אפשר באמת לא להרגיש שום דבר?

... רשימו של חרדה, חרדה אחרי חרדה, זיכרון של חרדה, השפעת חרדה, תופעות אחרי חרדה, חרדה מתמשכת, התקפי חרדה, שליטה ברגשות חזקים, איך לשנות רגש? ממה נובע רגש, איך נוצר רגש? איך מחשבות ואמונות יוצרות רגשות חזקים כמו חרדה והתאהבות? אליעד כהן מסביר שחרדה והתאהבות, שהן דוגמאות לרגשות חזקים במיוחד, הן בעצם ביטויים של מחשבות ואמונות פנימיות מאוד חזקות ומחייבות. כל תחושה רגשית חזקה שאנחנו חווים, כמו חרדה גדולה או התאהבות עמוקה, היא תוצר ישיר של האופן שבו אנחנו מפרשים את המציאות במחשבתנו. התחושות הפיזיולוגיות שאנחנו מרגישים (כמו דופק מהיר, סחרחורות, או תחושה של התרגשות בגוף) הן רק הביטוי החיצוני של האמונות הללו. לדוגמה, אם אדם מאמין שהוא בסכנה גדולה, מחשבה זו עלולה לעורר בו חרדה עוצמתית. לחלופין, אדם שמאמין שהוא מצא את אהבת חייו, יחוש רגשות חזקים של התאהבות והתרגשות. במילים אחרות, הרגש תמיד נובע באופן ישיר מהמחשבות ומהאמונות שלנו. האם אפשר לשנות רגשות לא רצויים באמצעות שינוי מחשבתי בלבד? התשובה היא כן, באופן עקרוני, רגשות משתנים בעקבות שינויים במחשבה. אליעד נותן דוגמה: אם אדם מאוד מחבב מישהו, ואותו אדם עושה לו משהו רע או ... אותו, ולאחר מכן מתברר לו שזו הייתה רק מתיחה, החרדה שלו תיפסק. שינוי המחשבה על האירוע הוא זה שגורם לרגש להשתנות או להיעלם. מדוע לפעמים רגשות ממשיכים להופיע גם אחרי שהמחשבה השתנתה? עם זאת, אליעד מציין שלעיתים, גם לאחר שהמחשבה שהובילה לרגש משתנה, התחושה הפיזיולוגית או הזיכרון של התחושה הרגשית עדיין נשארת לזמן מה. הוא קורא לתופעה הזו רשימו, שמשמעותה השפעה מתמשכת או שארית של חוויה רגשית קודמת. דוגמה ... יכול להתעורר ולהבין מיד שזה היה רק חלום. אף על פי כן, הוא עדיין ירגיש פחד בגופו, בגלל עוצמת החוויה הרגשית שנוצרה בזמן החלום. באופן דומה, אדם שחווה חרדה חזקה בעקבות מתיחה, ייתכן שייקח לו זמן להתאושש לחלוטין מהרגש, גם ... ואיך מתמודדים איתה? אליעד מסביר שחרדה יכולה להוביל לחרדה מהחרדה. מדובר בתופעה שבה האדם מפחד מהאפשרות לחוות שוב את תחושות החרדה שחווה בעבר, גם אם הגורם המקורי לחרדה כבר אינו קיים. לדוגמה, אדם שחווה התקף חרדה בגלל מחשבה שהוא בסכנת ... מהאפשרות שבעתיד שוב יחווה חרדה כה עוצמתית. במקרה זה, הבעיה היא כבר לא המחשבה המקורית שהובילה לחרדה, אלא פחד מהתחושות הפיזיולוגיות והרגשיות עצמן. הוא פוחד מתסמיני החרדה (כמו דופק מהיר או סחרחורת), וממה שתחושות אלו יכולות לסמל בעיניו (מוות, איבוד ... אפילו שואלים עצמם: מה יקרה אם לא אוכל להתמודד עם החרדה?, וזו מחשבה חדשה שיוצרת חרדה בפני עצמה. האם התחושות הפיזיות הן הגורם לחרדה? אליעד מסביר כי תחושות פיזיולוגיות לכשעצמן אינן הגורם לחרדה, אלא הפרשנות שלנו לאותן תחושות. לדוגמה, אם ... מכך החרדה שלו גוברת. כלומר, החרדה נוצרת בגלל הסיפור שאנו מספרים לעצמנו על מה שקורה לנו פיזית, ולא בגלל התחושה הפיזית עצמה. האם תופעת הרשימו קיימת גם ברגשות חיוביים כמו התאהבות? כן. גם רגשות חיוביים חזקים כמו התאהבות מותירים רשימו. ... שהתאהב, ולאחר מכן הבין שהמציאות שהובילה אותו להתאהבות לא הייתה נכונה או מדויקת. למרות שהסיפור השתנה, הוא עדיין משתוקק לתחושות הטובות שהרגיש בעבר. לפעמים אנשים אפילו מתגעגעים לתחושת ההתאהבות יותר מאשר לאדם שבגללו התאהבו. איך אפשר לשלוט ברגשות חזקים ולשנות אותם? על פי אליעד, כדי לשלוט ברגשות חזקים, ... קודם כל להבין שהם תמיד תוצר של מחשבות ואמונות. אם המחשבה משתנה באמת, הרגש משתנה בעקבותיה. עם זאת, לפעמים הרגש הוא כל כך עוצמתי וחזק, שהשינוי בו מתרחש בהדרגה, ולא באופן מיידי. לכן, התהליך של שינוי רגשי יכול לדרוש זמן ... חרדה גדולה או התאהבות עוצמתית, הם למעשה ביטוי של אמונות ומחשבות מחייבות וחזקות. כאשר אדם חווה חרדה או התאהבות, התחושות הפיזיולוגיות שהוא מרגיש הן תוצאה של מחשבותיו הפנימיות. האם ניתן לשנות רגשות באמצעות שינוי מחשבה? כן, רגשות משתנים בהתאם לשינוי ... מדוע לפעמים רגשות נשארים גם לאחר שינוי מחשבה? ישנם מצבים שבהם, גם לאחר שהאדם מבין שאין לו סיבה לחרדה, התחושות הפיזיות שלה עדיין נותרות בו. זה נובע מהתופעה של רשימו - כלומר, השפעה מתמשכת של החוויה הרגשית הקודמת. לדוגמה, אם אדם חולם חלום מפחיד ומתעורר, הוא עשוי עדיין לחוש פחד, למרות שהוא יודע שזה היה רק חלום. מהי חרדה מהחרדה? חרדה יכולה לגרום לאדם לחשוש לא רק מהסיבה המקורית שלה, אלא גם מהחוויה של החרדה עצמה. לדוגמה, אם אדם היה בחרדה קיצונית בגלל מחשבה שקרתה לו סיטואציה מסוכנת, גם לאחר שהוא מבין שזה לא ... באופן עקרוני, חרדה היא תוצאה של סיפור בראש - כלומר, מחשבה או אמונה מסוימת שמובילה לתגובה רגשית. עם זאת, התחושות הפיזיות הנלוות לחרדה יכולות להפוך לגורם לחרדה בפני עצמן. לדוגמה, אם אדם חווה דופק מהיר בזמן חרדה, הוא עלול לפרש ... חיוביות עשוי להשתוקק לתחושות אלו, גם אם הוא כבר לא מחויב לסיפור שהוביל אליו להתאהבות מלכתחילה. לפעמים אנשים מתגעגעים לתחושת ההתאהבות עצמה, יותר מאשר לאדם שבו התאהבו. איך לשלוט ברגשות חזקים? כדי לשלוט ברגשות חזקים, יש להבין שהם נובעים ממחשבות ... בן אדם שהוא מפחד שהוא עומד למות ואז מתברר לו שזאת רק מתיחה נגיד משהו כזה כאילו אם פתאום הרגשות שלו השתנו? ש: כן. אליעד: בא נחשוב אם בן אדם במתיחה, מה התשובה? ש: שכן. אליעד: נכון אז מה השאלה ... היא עוד צמודה אליך, נגיד בן אדם חלם חלום רע והוא מתעורר ועדיין למרות שהוא הבין שזה חלום עדיין החוויה הייתה כל כך חזקה שזה עוד נמצא בו החוויה הזאת. ש: נכון יש נושא של נגיד חרדה מהחרדה. אליעד: לא אל תעבור נושא. ש: זה בסדר זה אותו נושא בדיוק מה שאמרת עכשיו. אליעד: בעיניך זה אותו נושא לא בעיניך, עוד פעם רגש הוא תוצאה של מחשבה ככל שהמחשבה תהיה יותר חזקה שזה אומר אתה יותר בטוח שהיא נכונה הרגש יותר חזק תשנה מחשבה השתנה הרגש במאה אחוז מהמקרים אלא מה שלפעמים הרגש הוא כל כך חזק המחשבה כל כך חזקה שלוקח לך זמן לעכל את זה שזה רק חלום לוקח לך זמן ... אם שוב יחטפו אותי סתם עכשיו חרדה על משהו אחר חדש שנוצר עכשיו בעיה חדשה. ש: שמה אכפת לו החוויה של החרדה או הסיפור שאומר. אליעד: הסיפור שהוא חושב על התסמינים של החרדה. ש: בטוח? אליעד: כן. ש: זה מה שאני ... זה לא בהכרח נכון כאילו יכול להיות בן אדם שאומר לא אכפת לי מהתסמינים הפיזיים אני לא רוצה את הרגש הנפשי כל אחד ומה שמפריע לו אין בזה מחויב או אפשרי. עוד פעם בא נחדד בן אדם שיש לו חרדה ... החיובי נגיד התאהבות והתסמינים של התאהבות. אליעד: שמה איתם? ש: שמאוד טוב חווה משהו מאוד טוב וכבר נהנה מעצם החוויה הפיזיולוגית של הדבר הטוב הזה ואז יכול להיות שנגיד המציאות לא הייתה נכונה. אליעד: ואז הוא נשאר ברשימו נכון זאת האמת. ש: אז הוא משתוקק לרגש הפיזי ולא בהכרח לסיפור או לסיפור ולא בהכרח לרגש הפיזי. אליעד: יכול להיות מלא דברים. ש: אוקי בסדר.

רגשות, מהם רגשות, להרגיש כלום, רק אחדות, רק נפרדות, אחדות מתוך נפרדות, מהות הנפרדות האם באמת קיימים רגשות או שאין דבר כזה רגש? אליעד מסביר כי מצד אחד, תמיד יש רגשות, מאחר והאדם תמיד חש בתחושה שהוא קיים. החוויה הבסיסית ביותר שכל אדם מכיר היא ההרגשה אני קיים. התחושה הזו של אני קיים היא בעצם סוג של רגש, ולכן ניתן לומר שמצד אחד תמיד קיים רגש. עם זאת, אליעד ... צריך למצוא את ההפך של הרגש, שהוא המהות שלו. מאחר והמהות היא הדבר שאין בו הבדל כלל, הרי שההפך מרגש הוא מצב של אי - הבדלה. כאשר מפרקים את הרגש לשורשו, רואים שהוא למעשה ביטוי של משהו אחר, שהוא ביטוי של משהו נוסף, ובסוף, הביטוי האחרון הוא של כלום. כלומר, בשורשו כל רגש הוא כלום. איך ייתכן שמצד אחד מרגישים תמיד ומצד שני לא מרגישים כלום? אליעד מסביר זאת באמצעות דוגמה פשוטה: אם ... הזו בדיוק?, מגיעים למסקנה שאיננו יודעים באמת מהו שולחן. בסוף מגיעים להבנה שהשולחן הוא בעצם כלום. באותה צורה, כל רגש הוא למעשה כלום המופיע בצורה של משהו. אליעד מדגים זאת על רגשות של שמחה ועצב. כשאדם אומר שהוא מרגיש שמח ולא עצוב, הוא נשאל: היכן בדיוק הגבול בין שמחה לעצב? התבוננות פנימית מגלה שאין באמת הבדל ברור ומוגדר בין שני הרגשות. בסופו של דבר, האדם יגיע להבנה שהבדלים בין רגשות הם דמיוניים בלבד, כי בבסיס, במקור שלהם, אין ביניהם שום הבדל - הכל אחד. איך מתבוננים לתוך רגשות והאם אפשר ... הבדל בין חוויית קיום לאי - קיום? אליעד מסביר שכל אדם מרגיש שהוא קיים, אבל אם הוא ינתח את ההרגשה הזו לעומק, הוא יגיע למסקנה שההרגשה אני קיים היא בסך הכל כלום המופיע בצורה של תחושת קיום. כך, למעשה, האדם ... רק חשב שהוא מרגיש קיים. מצד אחד קיימת תחושה מתמדת של קיום, אך מצד שני, אם מתבוננים פנימה לתוך התחושה הזו, מגלים שהיא ריקה מכל תוכן ממשי. האם אפשר להרגיש אחדות דרך הנפרדות עצמה? אליעד מדגיש שהמטרה היא לא רק ... האחדות באופן שכלי או דרך מהות מופשטת, אלא לחוות את האחדות בתוך הנפרדות. הוא מבקש שהאדם יצליח להרגיש ולהבין שבחוויה המוגדרת והנפרדת שלו אין למעשה שום דבר מוגדר, וזה הכל כלום. הוא דורש מהאדם להסתכל על ההגדרות והשכל שבו, ומתוך ... אך אם הוא יגיע להבנה עמוקה שלהרגיש טוב או רע זה בדיוק אותו הדבר, הוא לא יהיה תלוי יותר ברגשות הללו ויגיע למצב גבוה יותר, בו הוא יחווה בו - זמנית את כל הרגשות, בלי שהן ישפיעו עליו לרעה או ... הבדל אז אין רגש, וההפך של הרגש זה המהות של הרגש. למה תמיד יש רגש, כי תמיד יש צמצום. חוויית הצמצום הבסיסית היא החוויה שאתה קיים, ולכן תמיד יש רגש שאתה קיים. איך נוכל להוכיח שאין רגש? שכול מה שאתה ... של משהו אחר, ושל משהו אחר, ובסוף זה לבוש של כלום. כאשר האדם מרגיש משהו, מה הוא בעצם מרגיש? הרגש הוא ביטוי של משהו וביטוי של משהו ושבסוף זה ביטוי של כלום. מה זה אומר? שאתה לא באמת מרגיש משהו, זה כאילו מרגיש. אם האדם יסתכל לתוך הרגש שלו, וישאל מה הוא באמת מרגיש, דהיינו, ינסה להגדיר את מה שהוא מרגיש, הוא יראה שהוא לא מצליח. למשל רגש של כאב, האדם ינסה לבדוק, מה הוא רגש של כאב, מה זה כאב? אם תתבונן בסוף תגיע למקום שתבין שאין לזה הסבר, בסוף תגיע לכלום, תגיע לאחד. הרגש ... בפנימיות שלו הוא אחד. שאלה: מה המהות של הרגש? אליעד: כלום, אחד. למה אף פעם אין רגש, כי תמיד הרגש הוא לא מוגדר. כל מה שאתה מרגיש, למעשה אתה לא מרגיש משהו מוגדר. למשל יש פה שולחן, ונשאל מה זה ... הבדל ביניהם אז זאת רק הרגשה מדומיינת. כי בפנימיות שלו אין הבדל. כאשר האדם מתבונן עד הסוף הוא מגיע לחוויית האחד. זה אומר שזה אמור לשנות לך את חוויית הנפרדות שלך. למשל יש לך דעה על משהו מסוים, אבל אם תתבונן על מהות הדבר אתה תבין שאתה לא יודע שום דבר. הלא יודע שום דבר הזה, הוא מפרק לך את החוויה של היודע. אז מצד האמת שאתה אומר שאתה יודע, אז למעשה אתה יודע שום דבר בצורת משהו. ומאחר שהשורש של כל ... כלום בצורת משהו. וכשאתה מרגיש כלום בצורת משהו, אז זה אומר, שתמיד יש לך את הרגש, אך מצד שני הרגש הוא תמיד כלום. שאלה: מה הרווחנו מזה? אליעד: מצד אחד היא תמיד מרגישה שהיא קיימת, אבל מצד שני אם תבדוק, ... מרגישה קיימת, אך מצד האמת, להרגיש קיימת זה בעצם כלום, כי זה אחד בסוף. כך שאם נתבונן כרגע לתוך החוויה שלך, אנו נראה שאת מרגישה שזה אחד. בספר כתוב שלא תדחיקי רגשות, תתבונני פנימה ואז תרגישי שזה אחד. למשל אדם ... תגיד, אני מפחד להתבונן, אבל אני אומר, לא, אל תדחיק, תן לכל הרגשות לצאת החוצה. אמנם אם תסתכל לתוך הרגשות שלך, אתה תראה הרבה דברים מפחידים, ותרגיש את כל הבלבולים בעולם, אבל אם תמשיך להיכנס פנימה אתה תראה גם שאין בכלל שאלה, ותרגיש את האחד. ומה עומד בינך לבין החוויה של האחד, הפחד שלך מדברים מסוימים, שאתה לא אמור לפחד מהם כלל. אם האדם היה מבין שהכל אחד, אז הוא לא היה מפחד. אם האדם יבין פעם אחת שהכל אחד, אז הוא יפסיק לפחד. מהצד של המהות של הרגש שלה, היא אף פעם לא הרגישה שום דבר. אתה אומר שהיא תמיד מרגישה, אבל אם היא תנתח את ההרגשה שהיא ... כזה שהיא מרגישה שהיא קיימת. שאלה: אני לא מבין את הרק. אליעד: אם תסתכל על החיצוני, תמיד יש לה רגש, היא תמיד מרגישה שהיא קיימת. אבל אם אתה מסתכל על המהות של המרגישה קיימת, אתה אומר, היא מעולם לא הרגישה ... אליעד: כשהוא אומר שרק מהיבט מסוים זה אחד, למעשה הוא אומר, זה אחד אבל בצמצום. הוא למעשה מצמצם את החוויה שלו. אני רוצה שהוא יגיד שזה רק אחד וזה גם רק לא אחד, וזה לא הגיוני, אבל זאת בעיה של מי שלא מבין. כשאתה אומר זה גם אחד, למעשה אתה מצמצם אצלך את חוויית האחד. למעשה אתה אומר שאני חצי בגיהינום וחצי בגן עדן, אני רוצה שתהיה כולם בגיהינום וכולך בגן עדן. אתה מבחינתך ... בפועל, אני מרגיש שאני קיים, המהות זה שם אבל אני עדיין חש קיים. מה הרעיון כאן, שאני רוצה שבתוך חוויית הנפרדות שלך אתה תחווה את האחדות. מה זה למעשה נפרדות? נפרדות זה להגדיר ולהפריד. אני רוצה שבתוך חוויית ההגדרות השכליות שלך, אתה תצליח לראות שאתה לא חושב על שום דבר. זה יבוא לך מתוך השכל. זה לא יבוא במצב של האין שכל, אלא בשכל המגדיר שלך תסתכל על חוויית הקיום של עצמך, ובשכל המגדיר תראה שזה כלום. אני רוצה שברגש המוגדר שלך אתה תחווה את הכלום. אני ארצה שתגדיר לי מה זה רגש, ואז אתה בנפרדות שלך תראה שזה כלום. ... מאוד פשוט, על ידי ששואלים, מה אני מרגישה? מה באמת אני מרגישה? למשל כשאת כועסת, את לא רוצה את הרגש הזה, תשאלי, למה את לא רוצה להרגיש ככה? במה הרגש של הכעס שונה מהרגש של השמחה? תתבונני לתוך הרגש? האם באמת זה שונה, למה אני מרגישה שזה שונה? מה ההבדל בין רגש נעים ללא נעים? אני אומר שאם תתבונן ...

רגשות, להתרגש, רגש ושכל, רגש והיגיון, מדיטציה, מורים רוחניים, לשנות רגשות, שינוי רגשי, התפתחות רגשית, הסיפור של אליעד כהן איך הרגשות קשורים להבנה ומה משפיע על התחושות שלנו? רגש הוא סימפטום של הבנה או של תפיסה. אליעד כהן מסביר שכל רגש שאנו חווים תלוי בהבנה שלנו את הסיטואציה. לדוגמה, אם אדם מבין שאריה מתקרב אליו כדי לטרוף אותו, הוא ירגיש פחד. אם אותו אדם יבין שהאריה הוא רק צעצוע, הוא ירגיש אחרת לגמרי. כלומר, הרגשות שלנו הם תוצאה ישירה של מה שאנחנו מבינים לגבי המציאות או לגבי הסיטואציות שבהן אנו נמצאים. אדם שחושב שהחיים קשים ירגיש רע, ואילו מי שחושב שהחיים טובים ירגיש טוב. התחושה של אדם שאוהבים אותו שונה לחלוטין מאדם שחושב שלא אוהבים אותו, וכל זה מושפע אך ורק מההבנה. מה גורם לשינויים ... שלנו אינה יציבה ואינה מוגדרת מספיק. אליעד מסביר שאצל אדם שמוחו אינו מאוזן או שאינו סגור על תפיסה מסוימת, הרגשות ישתנו כל הזמן. לדוגמה, אדם שמתלבט אם המציאות טובה או רעה, אם הוא רוצה לחיות או לא רוצה לחיות, ... בהתאם למה שיחשוב באותו רגע. לעומת זאת, אדם שמגדיר בשכלו בצורה ברורה האם משהו הוא טוב או רע, יחווה תחושה יציבה יותר. מי שלא מגדיר דבר בשכל, יהיה נייטרלי ולא יחווה רגש מיוחד. למה אנשים שחוקרים את המציאות חווים יותר תנודות רגשיות? אדם שחוקר ובודק את המציאות לעומק, יחווה יותר תנודות במצב הרוח כי התפיסה שלו כל הזמן משתנה. לעומתו, אנשים ... הרוח שלו עולה ויורד בהתאם לתפיסות שמשתנות בתת - מודע או במודע. מהן הבנות יסודיות ואיך הן משפיעות על החוויה? יש הבנות בסיסיות שלא משתנות כמעט אצל בני אדם, כמו ההבנה שיש הבדל בין יש לאין. לדוגמה, אדם שחושב שקיומו הוא דבר מוחלט, או שהחושים שלו מדווחים לו אמת, חווה חוויות מסוימות וקבועות לאורך זמן. ההבנות הבסיסיות האלה יוצרות גבול לחוויה שלנו. ככל שאנחנו יותר בטוחים בהבנות מסוימות, כך החוויה הרגשית שלנו מצומצמת יותר, משום שהביטחון בתפיסות מסוימות מקבע אותנו לחוויה אחת ויחידה. איך אפשר ליצור התרגשות או חוויות חדשות? אליעד מדגים דרך ליצור התרגשות חדשה, בכך שאנו משנים את ההבנה שלנו. הוא מציג סיפור אישי שבו הוא חווה שינוי דרמטי בתפיסת המציאות בעקבות ספר שקרא. הספר הזה, לדבריו, שינה באופן מהותי את כל החוויה שלו של המציאות. הוא מדגיש שכדי לחוות משהו חדש ומשמעותי, צריך לשנות את ההבנה שלנו לגבי המציאות עצמה ולא רק לשנות דברים חיצוניים כמו מה קונים או מה עושים. מהו השלב הסופי בתהליך חקירת המציאות ואיך הוא משפיע על הרגש? אליעד מסביר שהשלב הסופי של חקירת המציאות הוא להגיע למקום שבו אין הבדל בין שום דבר לשום דבר אחר. במצב הזה, התפיסה שלנו משתחררת לחלוטין מהנעילות שיש לנו על טוב או רע, ולכן כל רגע יכול להיות חוויה חדשה לחלוטין. זהו מצב שבו האדם חווה התחדשות מתמדת, כי השכל שלו כבר לא נעול על תפיסות מקובעות. האדם במצב זה יכול לחוות שינויים מהירים ברגשות ללא סבל, כי אין לו שום תפיסה שמגבילה אותו. מה ההבדל בין מדיטציה לבין המצב שאליעד מתאר? מדיטציה, לפי אליעד, מביאה את האדם למצב של נייטרליות, שבו הוא אינו חווה רגש חזק. אולם, האדם במצב מדיטטיבי אינו מסוגל לחוות רגשות חזקים כמו אהבה או פחד עמוק, כי הוא ניתק את עצמו מרגשות קיצוניים. לעומת זאת, המצב שאליעד מתאר הוא כזה שבו האדם יכול לחוות את כל טווח הרגשות, בלי להגביל את עצמו. הוא יכול להיות בתוך הזדהות מוחלטת עם החוויה, ובמקביל הוא יודע בעומק שאין הבדל בין טוב לרע. כך, הוא יכול להתרגש באמת בלי להיות כלוא בחוויה של סבל או פחד. איך להגיע לחוויה שלמה או מושלמת בחיים? לפי אליעד, אין אפשרות לחוות שלמות אמיתית בעולם. תמיד יהיה משהו שחסר לנו. הדרך היחידה להגיע ... שאין באמת הבדל מוחלט בין אופציות שונות. אז ההחלטות שלנו יהיו קלות יותר ונרגיש פחות סבל מהתלבטויות. איך לשנות רגשות? מה משפיע על מצב הרוח? מה הקשר בין רגש לשכל? איך להגיע לשלמות רגשית? מה זה מדיטציה אמיתית? האם אפשר לחוות שלמות בחיים? איך להפסיק להתלבט בהחלטות?

... חיפוש עצמי, מה צריך להבין? מה הכי חשוב? השאלה הוא השואל, איזה שאלה לשאול, איך לשאול שאלה? שכל או רגש, איך להבין את עצמך? לשאול שאלה אמיתית, רגש או שכל למה חשוב לשאול שאלות בצורה נכונה? הדבר המרכזי ביותר שצריך להבין בחיפוש עצמי ובחיפוש האמת, לפי אליעד ... המציאות. השאלה יכולה להיות לכאורה פשוטה מאוד כמו האם יש פה קיר?, אבל הדרך שבה השאלה נשאלת, הכוונה, והמקום הרגשי שמתוכו היא עולה - הם אלו שמשפיעים על התוצאה ועל עומק ההבנה. אם השאלה נשאלת באופן מכני, ללא עניין ... הבנה שאתה באמת לא יודע את התשובה ושאתה באמת מעוניין לדעת, אז יש סיכוי שתגיע לתשובה אמיתית. שכל או רגש - איך לשאול שאלה נכונה? אליעד כהן מסביר את הקונפליקט שקיים בין שכל לרגש במהלך חיפוש עצמי ובזמן שאלת שאלות. לעיתים, אדם שואל שאלה מתוך השכל בלבד ומפספס את החיבור הרגשי לשאלה, ולפעמים הוא שואל מתוך מקום רגשי בלי הבנה שכלית של משמעות השאלה. אליעד מדגיש שכדי להגיע לאמת אמיתית ועמוקה, חייבים לשלב בין שני המרכיבים האלו בצורה נכונה: אם אתה רק בשכל, ייתכן שלא תרגיש שהשאלה באמת נוגעת בך או משפיעה עליך באופן אישי, ולכן התשובה תהיה שטחית. אם אתה רק ברגש, ייתכן שלא תהיה מספיק מדויק וממוקד, ולכן התשובה לא תהיה מובנת. השילוב הוא להבין בשכל למה אתה מרגיש כפי שאתה מרגיש, וגם לנסות להרגיש את מה שאתה מבין. כלומר, אם אתה לא מצליח להרגיש משהו, תנסה להבין מדוע אינך מרגיש אותו. ואם אתה לא מבין משהו, תנסה להרגיש אותו ולהתחבר אליו. בצורה זו, אליעד ממליץ לא לקפוץ בין שכל לרגש בצורה לא מסודרת, אלא לבדוק לעומק את הקשר בין מה שאתה חושב לבין מה שאתה מרגיש. מהי שאלה אמיתית? אליעד מדגיש שהדרך לשאול שאלה אמיתית עוברת קודם כל דרך בירור פנימי מדויק של הרצון שלך. השאלה הופכת לאמיתית רק כשאתה מרגיש שאתה באמת רוצה את התשובה. הוא משתמש בדוגמה, שאם תשאל את עצמך שאלה כמו האם יש פה פיל?, ברור ... אתה לא צריך דווקא ללמוד משהו חדש, אלא רק להבין לעומק את מה שכבר הבנת חלקית. למשל, אם אתה מרגיש אהבה, אליעד מציע לשאול: כשאני אומר שאני אוהב, למה בדיוק אני מתכוון? לא מתוך ניסיון להגיע לתשובה מוגדרת מראש, ... של הדבר. כך, עליך לפרק כל הבנה שיש לך למרכיביה הבסיסיים ביותר. השיטה היא להבין את המהות של המילים והתחושות, לא לחפש תובנות חדשות אלא דווקא להעמיק את התפיסה שכבר קיימת אצלך. לכן, אם כבר הבנת משהו מסוים, עליך ... שיבהירו לך לעומק מה בדיוק הבנת, כדי שהתובנה תהפוך ברורה לחלוטין. בצורה זו אפשר יהיה לפתור את כל הקונפליקטים הרגשיים והשכליים שנוצרים בחיים. מהי שאלה אמיתית? איך להבין את עצמי באמת? איך לשלב בין שכל לרגש? מהי הדרך הנכונה לשאול שאלות? איך להגיע להבנה עמוקה? מה יותר חשוב שכל או רגש? איך לשאול שאלות של אמת? מה חשוב להבין על חיפוש האמת וחיפוש עצמי? ההרצאה עוסקת בנושאים של חיפוש האמת ... אליעד מדבר על כך שהשאלה עצמה לא תמיד חשובה, אלא מה שחשוב זה איך אנחנו שואלים אותה ואיך אנחנו מרגישים בזמן השאלה. מהי השאלה האמיתית? המרצה מסביר כי הדרך הנכונה להבין את עצמנו היא על ידי שאלות אמיתיות שנשאלות ... מתוך רצון להבין, לא מתוך ציפיות לתשובה מיידית או מסקנה מוכנה מראש. יש להבדיל בין שאלות שבאות מתוך תודעה רגשית לבין שאלות שבאות מתוך שכל, ואליעד מדגיש את החשיבות בשילוב של השניים. האם יש חשיבות לאופן השאלה? אליעד מציין ... את התשובה, השאלה תהיה נכונה יותר. זהו תהליך של חיפוש עצמי שמוביל להבנה נכונה יותר של המצב. שכל מול רגש - איך זה משפיע על השאלות? ההרצאה מדברת גם על ההבדל בין השכל לרגש כאשר שואלים שאלות. אם נשאלת שאלה מתוך שכל, ישנו סיכוי שהתשובה תהיה יותר רציונלית ומפוקחת, בעוד ששאלה מתוך רגש יכולה להיות מעורפלת ומושפעת מהתחושות האישיות שלנו. אליעד מסביר כי כשיש שילוב של שניהם - שכל ורגש - השאלה תהיה מעמיקה יותר. חשוב גם לדעת מתי להיות פתוחים יותר ולשאול שאלות מתוך רגשות, ומתי לשאול מתוך שכל בריא. איך להבין את עצמך? לסיום, אליעד מדבר על הדרך בה נוכל להבין את עצמנו בצורה טובה יותר. הוא ממליץ להתמקד במה שאנחנו כבר מבינים, ולנסות להבין את זה בצורה מעמיקה יותר. כל התחושות, הרגשות והקונפליקטים שצצים הם לא בהכרח הבעיה העיקרית. הרבה פעמים התשובות טמונות בשאלות שאנחנו כבר שואלים, והשאלה היא האם אנחנו ... החשובות באמת, מתוך רצון להבין את האמת כפי שהיא ולא כפי שנרצה שתהיה. חיפוש עצמי שאלות אמיתיות שכל מול רגש הבנת האמת איך לשאול שאלה? הבנת עצמך

חוקי הרגשות, איך להכיל רגש? איך לתחזק רגש? למה לשנוא מישהו? למה לאהוב מישהו? למה טוב לשנוא? למה טוב לכעוס? למה טוב להתאכזר? למה טוב לפחד? למה טוב להרגיש רע? צמחונות, אכילת בשר למה אי אפשר לתחזק רגש אחד לאורך זמן? אליעד כהן מסביר שכדי להבין איך הרגשות שלנו פועלים, יש להכיר בחוק פשוט: אדם אינו יכול לתחזק רגש אחד בלבד לאורך זמן. כלומר, לא ניתן לשמר מצב רגשי של אהבה, כעס, שנאה או רחמנות ללא הפסקה, ללא שינוי או מעבר לרגש אחר. לדוגמה, אדם יכול לכעוס שעה או שעתיים, אולי יותר, אך בסופו של דבר יגיע שלב שבו הוא לא יוכל להמשיך לכעוס. בשלב מסוים, המערכת הרגשית שלו תגיע לקצה גבול היכולת שלה להכיל את הכעס, והוא או ישתגע, ימות, או שפשוט יפסיק לכעוס באופן טבעי. אליעד מדגיש שבאותה מידה אי אפשר לשמר רגש של אהבה כלפי מישהו לאורך זמן בלי סוף. אהבה בלתי פוסקת יכולה ליצור תחושה של איבוד עצמי, ולכן חייב להתקיים רגש מנוגד כדי לאזן אותה. מה הקשר בין אהבה לשנאה, ואיך הם מאזנים זה את זה? אליעד מתאר את האהבה והשנאה כשני רגשות מנוגדים, אך הכרחיים, שבין השאר מאזנים זה את זה. לדוגמה, הוא מתייחס לכך שאם אדם נמצא במצב שבו הוא ... בעבודתו), יהיה לו צורך למצוא מישהו או משהו לשנוא, כדי לפרוק את האנרגיה השלילית המצטברת. המנגנון הזה יוצר איזון רגשי: אם אדם נמצא תמיד בעמדה שבה הוא חייב לאהוב או לרחם, עליו גם לשנוא משהו כדי לשחרר את הלחץ. ... משהו לאהוב או להיות רחמן כלפיו, כדי לשחרר את הלחץ שנוצר משנאה מתמדת. למה טוב לשנוא, ומה התועלת שבתחזוקת רגש שלילי? אליעד מסביר ששנאה אינה תמיד שלילית, אלא יכולה לשמש ככלי מועיל. הוא מביא דוגמה קיצונית: אדם שעובד בעבודה מלחיצה ... השנאה הזאת כנקודת שחרור, הכעס והמתח היו עשויים להתפרץ במקום הלא נכון, למשל על בני המשפחה שלו. איך הקיצוניות ברגשות קשורה ליכולת הרגשית הכללית של האדם? אליעד מדגיש את החשיבות של הקצוות הרגשיים. אדם שמפחד לחוות רגשות שליליים לא יהיה מסוגל גם לחוות רגשות חיוביים בעוצמה רבה. לדוגמה, מי שנמנע ממריבות, מכעס או משנאה באופן קבוע, יתקשה גם לאהוב באופן עמוק ומשמעותי. העיקרון ברור: יכולת האדם להרגיש רגשות חיוביים בצורה עמוקה ומלאה מותנית ביכולתו לחוות גם רגשות שליליים בעוצמה. חוסר יכולת להגיע לקצה אחד של הספקטרום הרגשי יגביל את טווח הרגש הכולל של האדם. כיצד התופעה הזאת מתבטאת בנושא צמחונות ואכילת בשר? אליעד משתמש בדוגמה של צמחונות ואכילת בשר כדי להמחיש ... ילדיו של האדם עצמו, יכולה לגרום להתנהגות שלילית, מאחר שהאדם אינו יכול להכיל אהבה אינסופית. בשלב מסוים, ייתכן שהורה ירגיש צורך לשחרר את העומס הרגשי בדרך לא צפויה, ואולי אפילו אלימה, דווקא כלפי הילד שהוא כה אוהב. זהו מנגנון פנימי שבו ההורה מפצה על אהבה בלתי נסבלת בעזרת התנהגות שלילית שמאפשרת לו להמשיך לאהוב. איך ההבנה של חוקי הרגשות מאפשרת לשלוט ולנווט רגשות? אליעד מציין שברגע שאדם מבין את החוקים של הרגשות, הוא יכול להשתמש בהם במודע. למשל, מי שמתקשה לאהוב אדם או מצב מסוים יכול למצוא משהו או מישהו לשנוא כדי ... יכולתה לאהוב אנשים אחרים. אליעד מדגיש גם שהחוקים הללו רלוונטיים לכל תחומי החיים, כמו בעבודה, כאשר אדם יכול להתחזק ברגש חיובי כלפי העבודה שלו, אם הוא ימצא משהו אחר לשנוא מחוץ לה, למשל דברים שהעבודה מגינה עליו מפניהם (כמו חוסר כסף, חוסר נוחות או דברים אחרים). איך נוצרים רגשות של אהבה ושנאה כלפי אנשים אחרים? אליעד מסביר שרגשות כלפי אנשים נוצרים מתוך השוואה ואמונה שאחרים פחות טובים. אם אדם יפסיק לשנוא או לאהוב, זה יקרה רק כאשר הוא יערער את האמונה הזאת ויפסיק לראות את האחרים כפחות טובים או יותר רעים. זהו איזון מתמיד בין רגשות אהבה ושנאה, וכדי לשמר אהבה כלפי אדם מסוים, לפעמים יש צורך שהאדם ימשיך לשנוא מישהו אחר, אחרת הוא עלול לאבד את תחושת הייחודיות של האדם שהוא אוהב. למה טוב לשנוא מישהו? איך להכיל רגשות שליליים? למה אי אפשר להרגיש רק טוב? מה הקשר בין אהבה לשנאה? למה צמחונות יוצרת שנאה לבני אדם? איך לשלוט ברגשות שלי? מהם חוקי הרגשות?

רגש לא הגיוני, תחושה לא הגיונית, רגשות לא הגיוניים, השלכה רגשית, השתקפות רגשית, מה ההיגיון של הרגש? כעס מודחק, שנאה מודחקת, אהבה מודחקת, אהבה לא הגיונית, שנאה לא הגיונית, למה מישהו אוהב אותך? למה מישהו כועס עליך? הדחקה מהי השתקפות רגשית ומה המשמעות שלה בחיים? השתקפות רגשית, המכונה גם השלכה רגשית, היא תופעה פסיכולוגית שבה הרגשות שאדם מרגיש כלפי אדם אחר, מצב מסוים, או אובייקט כלשהו אינם נובעים ישירות מאותו אובייקט אלא הם ביטוי או שיקוף של רגשות שהיו מכוונים במקור כלפי מישהו או משהו אחר. אליעד כהן מסביר כי כאשר אדם מביע רגש כלפי משהו, כמו כעס או אהבה, לא תמיד הרגש הוא באמת כלפי הדבר עצמו, אלא פעמים רבות הוא משקף משהו אחר לגמרי שהאדם הדחיק בתוכו. לדוגמה, אדם יכול לקנות ... ואהבה, או שהוא יכול להכות מישהו אחר כדי להביע את הכעס או התסכול שלו. אליעד מדגיש שהפעולות הללו משקפות רגשות פנימיים, אך לא תמיד הרגש הזה באמת קשור למי שמקבל את המתנה או מי שסופג את הכעס. מהי דוגמה להשלכה רגשית של אהבה מודחקת? אליעד מביא דוגמה ברורה: גבר שנפרד מהאקסית שלו ועדיין מתגעגע אליה ואוהב אותה מאוד. כשהוא פוגש אישה חדשה שמזכירה לו את האקסית שלו, הוא למעשה משליך עליה את הרגש שנותר לו מהאקסית. האהבה שהוא מביע כלפיה היא השלכה של אהבה מודחקת לאקסית. כך נוצר מצב שהרגש כלפי הבחורה החדשה הוא בעוצמה לא הגיונית, כי הוא לא באמת נובע ממנה אלא מאהבה ישנה שלא הסתיימה. איך כעס מודחק יכול להתבטא כהשלכה רגשית? מצד שני, גם כעס מודחק יכול להיות מוקרן על מישהו אחר בצורה לא פרופורציונלית. לדוגמה, אליעד מתאר אדם שכועס ... בצורה כזאת, גם אירועים פעוטים כמו לעמוד בפקקים יכולים להיות טריגר להתפרצות של כעס עצום, שהוא למעשה ביטוי להשלכה רגשית של רגשות מודחקים כלפי אובייקט אחר לחלוטין. מה גורם לפחדים לא הגיוניים? גם פחד לא הגיוני יכול להיות השלכה של רגש מודחק אחר. אליעד מביא דוגמה לאדם שמפחד מכלבים באופן מוגזם. הפחד הזה יכול להיות השתקפות של פחד עמוק יותר, למשל טראומה או תחושה של אובדן שליטה בעבר. כלומר, הכלב הופך לאובייקט שבו האדם משליך ומביע את הפחד העמוק והאמיתי שלו, שאין לו קשר אמיתי וישיר לכלב עצמו. איך טראומה משפיעה על רגשות כלפי אנשים אחרים? אליעד מדגים כיצד הורים שאיבדו ילד יכולים לפתח אהבה לא הגיונית ועמוקה מאוד כלפי ילד אחר או אפילו אדם מבוגר שמזכיר להם את הילד שאיבדו. כאן האהבה היא השלכה של הרגש שנשאר בתוכם כלפי הילד המקורי שאבד, והאדם החדש הוא רק המטרה שעליה מושלכת האהבה המודחקת הזו. מדוע אנשים רגישים מדי ופגיעים מכל דבר? אליעד מסביר שכשאדם נמצא במצב רגיש או פגיע, לעיתים קרובות הוא משליך את תחושת הפגיעות שלו על אירועים לא משמעותיים. הוא עשוי להרגיש מותקף או נעלב גם כשלא באמת תוקפים אותו. זה קורה משום שהרגישות נובעת מהרגשות הפנימיים שלו, שהוא לא מצליח להתמודד איתם בצורה ישירה. כיצד עובד מנגנון ההדחקה בהשלכה רגשית? המוח שלנו מורכב ומכיל מנגנוני הגנה כמו הדחקה. אדם יכול להדחיק רגשות, בין אם חיוביים ובין אם שליליים, כשאינו מסוגל להתמודד איתם בצורה ישירה. לדוגמה, אדם שכועס על הבוס שלו אך לא מסוגל להביע זאת ישירות, מדחיק את הכעס ואז מוציא אותו על אדם אחר. אותו מנגנון בדיוק מתרחש גם ברגשות חיוביים, כמו אדם המאוהב במישהו שנעלם או מת, והוא משליך את הרגש החיובי הזה על אדם אחר, בלי להבין שהאהבה אינה באמת כלפי האדם החדש. איך אפשר לזהות אם מישהו משליך עליך רגשות לא הגיוניים? כדי לזהות השלכה רגשית, אליעד ממליץ לבדוק האם הרגש שאנו חשים כלפי מישהו או הרגש שאדם אחר חש כלפינו הוא פרופורציונלי והגיוני לסיטואציה. אם הרגש נראה לא הגיוני - אהבה מוגזמת או שנאה עזה ללא הסבר ברור - סביר להניח שיש כאן השלכה רגשית. לכן, בכל פעם שמישהו כועס עלינו או אוהב אותנו יתר על המידה, יש לשאול את עצמנו האם מדובר ברגש אותנטי או השלכה רגשית של אירוע או אדם אחר מעברו. מה החשיבות של הבנת תופעת ההשלכה הרגשית? אליעד מסכם שהבנת ההשלכה הרגשית עוזרת לנו להבין טוב יותר את עצמנו ואת מערכות היחסים שלנו. כאשר אנו מודעים לכך שרגשותינו עשויים להיות מנותבים ... רגשית? אם אתה מוצא את עצמך מרגיש רגש חזק מאוד כלפי אדם מסוים בצורה לא פרופורציונלית, כדאי לבדוק האם הרגש הזה באמת נובע ממנו, או שמא הוא השלכה של רגש אחר ממקום אחר. זה נכון גם אם מישהו אחר מפגין ...

הכל תלוי ברגש, הכל תלוי בשכל, רגש או שכל, איך להרגיש? איך לחזק את הרגש? איך לחזק את השכל? איך לשנות את הרגש? איך ליצור רגש? חוויה רגשית, התבוננות שכלית, התאמה בין חוויה להבנה מה הקשר בין הרגש לשכל, ומה שולט במה? האם הכל תלוי ברגש, או אולי הכל תלוי בשכל? לכאורה, אנשים רבים חושבים שיש ניגוד בין שכל לרגש, אך לפי ההסבר של אליעד כהן, הקשר בין שכל לרגש הוא עמוק יותר מכפי שהוא נראה. לכאורה קיימת שאלה לגבי מה קודם למה - האם השכל משפיע על הרגש או שהרגש הוא שמכתיב את המחשבה. אליעד טוען שהשכל הוא שיוצר את הרגש. המחשבה השכלית של האדם מובילה לחוויה הרגשית שלו. כל מה שאנחנו מרגישים, למעשה, הוא תוצר של מחשבותינו, בין אם הן מודעות ובין אם הן תת - הכרתיות. איך השכל משפיע על יצירת הרגש? כדי להבין את הקשר בין שכל ורגש, אליעד משתמש בדוגמה פשוטה ויומיומית של אדם שניגש לרכב שלו, מנסה להניע, והרכב לא מניע. אדם כזה עשוי להרגיש תסכול, עצבנות, או אולי אפילו אדישות. הרגשות האלו אינם נוצרים סתם כך, אלא בעקבות מחשבות. האדם שואל את עצמו שאלות שכליות: למה הרכב לא מניע?, מה זה אומר עבורי?, איך זה ישפיע על היום שלי?. בהתאם לתשובות שהוא נותן לעצמו, ייווצרו הרגשות. אם הוא יחשוב שזה מצב בעייתי, שהוא מאחר לפגישה חשובה, ושהרכב היה אמור להיות תקין - הוא יחוש כעס ... הוא יחשוב שזה לא משנה, או שיש לו פתרון חלופי פשוט, הוא ירגיש אדישות או אפילו הקלה. לפי אליעד, רגשות תמיד נובעים מפרשנות שכלית שהאדם נותן לאירוע. כיצד מחשבה שכלית יוצרת חוויה רגשית? אליעד מדגים את הרעיון עם דוגמה פשוטה נוספת: אדם שאוהב לאכול בשר מחליט יום אחד להפסיק לאכול בשר, ופתאום הרגש שלו כלפי הבשר משתנה. מה שפעם היה טעים עבורו יכול להיתפס פתאום כמגעיל או לא מושך. השינוי הרגשי הזה לא קרה סתם כך, הוא תוצאה של שינוי מחשבתי. האדם החליט שכלית שהוא לא רוצה לאכול בשר, וכתוצאה מכך הרגש כלפי הבשר השתנה לחלוטין. הרגש, אם כן, הוא תוצר של מחשבות והחלטות שכליות. איך השכל יכול לשנות לנו את הרגש? אליעד מדגיש שלמרות שהמחשבה היא שיוצרת את הרגש, לא מספיק להבין זאת באופן כללי ומופשט. להבנה כללית ומופשטת אין מספיק כוח לשנות את הרגש בצורה ממשית. לדוגמה, אדם יכול להבין באופן כללי שלא כדאי לכעוס כשדברים לא מסתדרים, ועדיין הוא יכעס בכל פעם שמשהו לא הולך כפי שרצה. הסיבה לכך היא שהבנה שכלית כללית אינה מספיק חזקה כדי לשנות חוויה רגשית פרטית, נקודתית וספציפית. כדי לשנות את הרגש באופן פרקטי, האדם חייב להיכנס לעומק הפרטים ולהבין אותם בצורה מאוד מדויקת וספציפית. מדוע הבנה כללית לא מספיקה לשינוי רגשי אמיתי? לפי אליעד, הבנה כללית לא יוצרת שינוי רגשי אמיתי כי היא אינה מחלחלת לעומק התודעה. אדם יכול להבין שאסור לו לכעוס או להתעצבן באופן כללי, אבל ברגע שיתרחש אירוע ספציפי שיעורר אצלו רגשות שליליים, ההבנה הכללית הזאת לא תעזור לו. לעומת זאת, אם הוא יבדוק ויחקור את הסיבה המדויקת והספציפית למה הוא כועס בכל פעם מחדש, הוא יצליח להשפיע על הרגש שלו ולשנות אותו בפועל. לדוגמה, אדם שחווה כעס כי מישהו איחר לו לפגישה. אם הוא רק יאמר לעצמו באופן כללי: ... - האם זה בגלל זלזול, פחד מפגיעה בכבודו, או לחץ מהלוז שלו - רק אז הוא יוכל לשנות את החוויה הרגשית שלו. כשיש הבנה שכלית מדויקת, היא יכולה באמת לשנות את הרגש. מה הקשר בין אקראיות, סיבתיות והיווצרות רגשות? אליעד מסביר שהרגשות שלנו נראים לפעמים כתוצאה של דברים אקראיים ולפעמים כתוצאה של סיבתיות (מחשבה שכלית). אבל אם בודקים זאת לעומק, מתברר שאין ... אדם שחש עצב באופן פתאומי וללא סיבה ברורה, יוכל להבין, אם יחקור לעומק, שיש מחשבה כלשהי ברקע שיוצרת את הרגש הזה. אולי זיכרון ישן, או מחשבה חבויה לגבי חוסר שביעות רצון פנימית. במילים אחרות, מה שנראה לאדם כרגע כאקראי הוא ... יבין שהרגש נובע מהמחשבות שלו, הוא יוכל להחליט מה הוא רוצה להרגיש, וליצור מחשבות שכליות מכוונות כדי לחזק את הרגש הרצוי. לדוגמה, אם האדם רוצה להרגיש יותר שמחה, הוא צריך ליצור מחשבות שכליות שמובילות אותו לתחושה הזאת. אם הוא יחשוב באופן שכלי ומתמשך על דברים חיוביים, הוא יחזק את תחושת השמחה. באותה הדרך, אם אדם רוצה ליצור רגש מסוים שלא קיים אצלו כרגע, הוא צריך להבין באילו מחשבות שכליות עליו להתמקד כדי לעורר את הרגש החדש. השינוי ברגש יתאפשר רק דרך שינוי שכלי ממוקד ומדויק. איך לשנות רגשות? כיצד השכל משפיע על הרגש? איך ליצור חוויה רגשית? מה ההבדל בין שכל לרגש? האם הרגש תלוי בשכל? למה הבנה כללית לא יוצרת שינוי רגשי?

איך להתמודד עם תחושות רעות? לראות את הרע כתשלום, תחושה רעה היא תשלום על תחושה טובה, רגש רע הוא תשלום על רגש טוב, לכל דבר יש מחיר, הרע הוא המחיר של הטוב, אין טוב בלי רע, אין רע בלי טוב, אין ... עם תחושות רעות ולמה הן קיימות? הדרך שאליעד כהן מציע להתמודד עם תחושות רעות היא באמצעות הבנה מעמיקה ופשוטה: תחושה רעה היא למעשה סוג של תשלום שאדם משלם עבור תחושות טובות שחווה בעבר, חווה כעת או יחווה בעתיד. כלומר, כל תחושה שלילית או חוויה לא נעימה יכולה להיתפס כתמורה הכרחית לטוב שמגיע עמה. בדיוק כפי שאנשים מוכנים לשלם כסף עבור מוצרים או שירותים, כך גם מבחינה רגשית ונפשית, כל הרע שנחווה הוא למעשה מחיר בלתי נמנע לטוב בחיינו. למה אנשים משלימים עם תחושות שליליות מסוימות? כדי להמחיש כיצד בני אדם מתמודדים עם רע מתוך הבנה שהוא תשלום עבור טוב, אליעד נותן דוגמאות מחיי ... בעל ערך גבוה - המזון שהם צריכים ורוצים. איך ליישם את העיקרון הזה על תחושות רעות בחיים? כשאדם חווה תחושה רעה כלשהי, בין אם זה עצב, בדידות, תסכול או כאב נפשי כלשהו, הוא יכול להקל על עצמו על ידי הבנה שהתשלום שהוא משלם כעת (התחושה הרעה) קשור ישירות לטוב שחווה או יחווה בעתיד. התחושה הרעה היא למעשה התשלום שמגיע בעקבות הרצון או השאיפה לחוות תחושה טובה. אליעד נותן דוגמאות ברורות: אם אדם מרגיש רע בגלל בדידות, זוהי תחושה שמתעוררת משום שהוא מעריך ומכיר בטוב שבחברה ובקשר אנושי. הבדידות היא מחיר על כך שבעבר הוא חווה חברות נעימה, או שהיא תשלום על כך שבעתיד הוא ישיג חברה ויהיה לו טוב. כך הבדידות אינה סתם תחושה שלילית - אלא תוצאה של רצון חיובי לחברה. אם מישהו חש עצב כי אינו אהוב, הסבל נובע מכך שיש לו ... גם לא היה מסוגל ליהנות כאשר יאהבו אותו בעתיד. הרצון שיאהבו אותו הוא זה שמאפשר את ההנאה העתידית מאהבה. תחושה רעה עקב מחסור בכסף נובעת מהערך שמיוחס לכסף. אם אדם לא היה מייחס משמעות לכסף, הוא לא היה חווה ... אך מצד שני, הוא גם לא היה חווה סיפוק כאשר היה לו שפע של כסף. כלומר, תמיד כשאדם חש תחושה שלילית, הוא צריך לבדוק מהו הרצון הפנימי שהוביל לסבל, ולהכיר בכך שאותו רצון גם מאפשר לו תחושה חיובית כשהוא מתממש. מה לעשות אם לא מוצאים תועלת ישירה בתוך הקושי? ייתכן מצב בו האדם לא מצליח לזהות ... הרצון שלו מביא לתועלת ישירה או ספציפית. במצב כזה אליעד מציע פתרון כללי יותר: להבין שבאופן עקרוני ועמוק, כל תחושה טובה בעולם קיימת רק בגלל שקיימת אפשרות לתחושה רעה. כלומר: אם לא היו קיימות תחושות שליליות, גם תחושות חיוביות לא היו יכולות להתקיים כלל. לדוגמה, ללא תחושת רעב, לא היה אפשר להרגיש סיפוק מאכילה. ללא עצב, אי אפשר היה להרגיש שמחה. כך כל רגש חיובי זקוק למנוגד לו - לרגש שלילי. אם לא היה קיים מצב של חוסר סיפוק, לא הייתה שום משמעות לסיפוק כאשר הוא מגיע. איך אפשר להרגיש טוב יותר עם התחושות הרעות? כאשר מבינים באופן עמוק ויסודי שלכל דבר יש מחיר - שאין אפשרות לקבל תחושה טובה בלי תחושה רעה - קל יותר להתמודד עם כל סבל או כאב נפשי. במקום להתייחס לרגש שלילי כאל דבר רע שממנו צריך להימנע בכל מחיר, האדם יכול להסתכל עליו כתשלום נדרש, בדומה לתשלום כסף עבור מוצרים שהוא מעוניין בהם. ברגע שהאדם מתייחס אל הרגש השלילי כתשלום, הוא כבר לא יסבול ממנו באותה מידה. בדיוק כפי שאף אחד לא עצוב מדי כאשר הוא משלם עבור אוכל בסופר, כך גם אף אדם לא צריך להיות אומלל מדי כשהוא משלם על רגשות חיוביים באמצעות חוויות שליליות. לסיכום, איך נכון להתייחס לרגשות שליליים? הדרך הטובה ביותר להתמודד עם רגשות שליליים היא באמצעות שינוי התפיסה. יש להבין שכל רגש שלילי הוא תשלום טבעי, הכרחי והוגן עבור הרגשות החיוביים שאדם נהנה מהם בעבר, נהנה מהם כעת או ייהנה מהם בעתיד. באופן זה, הסבל הופך ממקור לכאב לתשלום טבעי ... דברים שהוא מעריך ונהנה מהם. ככל שאדם מבין לעומק את העיקרון הזה, כך הוא יהיה מאושר יותר ופחות יסבול מתחושות שליליות. איך להתמודד עם תחושות רעות? האם אפשר להרגיש טוב בלי להרגיש רע? אין טוב בלי רע האם לכל דבר ... לו בהווה, או שיהיה לו בעתיד. אין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב - הם חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית. בדיוק כמו שלא ניתן להרגיש שמחה ללא חוויית עצב, כך גם התחושות הרעות הן מחיר עבור התחושות הטובות. איך הרע מהווה תשלום על הטוב? נניח שאדם מרגיש בדידות. תחושת הבדידות עשויה להיות תשלום על כך שהוא נהנה בעבר מחברת אנשים, או שהיא נובעת מהציפייה והתקווה שימצא חברה בעתיד. כלומר, התחושה הרעה מגיעה מתוך ההכרה בכך שיש טוב אפשרי - בעבר, בהווה או בעתיד. כך גם לגבי תחושות אחרות: - אם ... שלכל דבר יש מחיר - שאין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב - הוא יכול להתחיל לראות את התחושות הרעות כתשלום ולא כמקור לסבל בלתי נמנע. כמו שאנשים משלמים על מזון מבלי להצטער, כך ניתן להסתכל על הרגשות השליליים כתמורה על החוויות החיוביות. לכן, הדרך להתמודד עם רגשות רעים היא להבין שהם חלק בלתי נפרד מהמשחק של החיים - ובלעדיהם לא הייתה אפשרות להרגיש טוב.