... דבר, כלום = אין מקום, כלום = אין זמן. כלום אמיתי הוא כלום מוחלט. דהיינו, אין מחשבה, אין רצון, אין רגש, אין שום ישות נפרדת מדבר אחר. אין שום דבר ... הדברים למציאות שמקיפה את הכל. כאשר האדם חי חיים בינוניים ולא הולך על כל הקופה, על ידי זה הוא תמיד מרגיש חוסר שלמות. כדי להגיע אל השלמות, צריך לא ...

... נוספת שלישית שאינה מדעית ו או דתית, שאומרת כי הזמן והמקום היו קיימים כל הזמן וכי היקום עצמו בכלל לא נברא מעולם, אלא הוא היה קיים כל הזמן. בנוסף, תחושת הזמן עצמה גורמת לאדם להרגיש כי הזמן היה קיים כל הזמן, מאחר שהאדם אינו מסוגל להבין בשכלו מהי מציאות ללא זמן. כך שנדמה כאילו העולם בכלל לא נברא מעולם, דהיינו, הזמן והמקום כל הזמן היו ... 2 - העולם קדמון, דהיינו, המקום והזמן קיימים מאז ומעולם. אז מהי האמת? וכיצד היא משתקפת ב 2 הדעות ההפוכות? האמת היא ששתי הדעות נכונות בו זמנית. מצד האמת חוויית הזמן והמקום נוצרות בכל רגע מחדש. מצד האמת לאמיתה, כל רגע זאת בריאה חדשה ועולם חדש לגמרי. מצד האמת לא צריך יותר מאשר מחשבה אחת שנמשכת פחות מרגע ... של האדם שנמצא בתוך הזמן, הזמן עצמו אורכו נדמה כאין סופי לשני הצדדים, דהיינו, עבר ועתיד. מצד האדם שנמצא בתוך הזמן, הזמן נברא כרגע בהווה וברגע הזה, עם תחושה של אין סוף זמן אחורה וקדימה. חשוב לזכור, כי אם לא היה לאדם דמיון, הרי שגם העבר וגם העתיד לא היו קיימים עבורו! העבר קיים רק בזיכרון דמיון של ... שיש עבר. ואדם ללא דמיון כלל, לא היה יודע גם לא על קיומו של העתיד, אלא הוא תמיד היה חי את הרגע הזה של ההווה. בכל מקרה, בכל רגע הזמן עצמו נוצר מחדש עם התחושה רגש שאורכו הוא אין סופי לשני הכיוונים. גם מרחב המקום עצמו הוא תחושה שיש לאדם. בפועל לא ממש צריך מקום כדי להרגיש מקום. לדוגמה, בחלום בשעת השינה האדם מרגיש מקום, למרות שלא באמת קיים המקום... לפחות הוא לא תופס מקום יותר מאשר המקום שתופסת המחשבה... בכל מקרה, המציאות מהווה ממהותה גם את התחושה של המקום וגם את התחושה של הזמן בכל רגע מחדש. גם הזמן וגם המקום אלו רק תחושות שונות שנגזרות מהמהות האחת של המציאות עצמה שמהווה אותם בכל רגע מחדש. אך קיימת גם נקודת מבט נוספת על הזמן ועל המקום. זאת כמובן נקודת המבט של המציאות. ... המהות של המציאות, גם אחרי בריאת העולם הזמן והמקום, עדיין גם עכשיו המצב זהה לחלוטין לזה שהיה לפני בריאת הזמן והמקום. מצד המהות של המציאות שממנה עשויים תחושת הזמן והמקום, מצד המהות האחת אין כרגע זמן ומקום. ועכשיו נעבור לנקודת האמת בדעות המנוגדות לעיל: דעה 1 - המקום והזמן נבראו. זה כמובן משקף את הרעיון הפשוט שמסביר שגם המקום וגם הזמן הם מתהווים על ידי משהו חיצוני להם. המקום הוא סוג של תחושה ישות הוויה וגם הזמן הוא סוג של תחושה ישות הוויה. המקום הוא אינו ההוויה עצמה וגם הזמן הוא אינו ההוויה עצמו. אלו ביטויים שונים של ההוויה אך הם אינם היא עצמה. גם המקום וגם הזמן שניהם ... בוראת את העולם בכל רגע. זהו לא אירוע שהתרחש בעבר, אלא משהו שקורה בכל רגע. השאלה היא לא מי ברא את העולם בעבר, אלא מי בורא את העולם בהווה? מי גורם לתחושת ציר הזמן עצמה להיות קיימת כרגע? ומי גורם לתחושת מרחב המקום עצמה להיות קיימת כרגע? התשובה כמובן ברורה מאליה (אינה נצרכת להוכחה לוגית וממילא לא ניתן לסתור אותה לוגית), המציאות עצמה מהווה בכל רגע את ...

... כי רצון הבורא פירושו ישות מורכבת, דהיינו, ישות בעלת רצון. זה כמובן נכון גם לגבי כל יחוס תכונה אחרת לבורא, כגון: מחשבה רגש וכיוב. וניתן דוגמה נוספת: נניח לרגע אחד שלבורא אין רצון ...

... מי שיתבונן בעניין יראה, כי המחשבה של האדם, היא הדבר החשוב ביותר שיש לו. משום, שהיא גם אחראית לכל מה שהאדם עושה, וגם אחראית לכל מה שהאדם מרגיש. כדי לעשות פעולה כלשהי, לשם כך צריך לרצות לעשות את הפעולה. וכדי לרצות לעשות את הפעולה, לשם ... בנקודת ההתחלה של המעשים של האדם. כאשר האדם צריך לקבל החלטה, האם לעשות או לא לעשות משהו, תהליך קבלת ההחלטות, מתרחש במחשבה של האדם. וגם כאשר הרגשות של האדם משפיעים על קבלת ההחלטות שלו, הרי שהמחשבה של האדם, היא זו שמודעת לרגשות שלו , והיא זו שבסופו של דבר מחליטה איך להתייחס לרגשות, ומה בדיוק לעשות. בקיצור, המחשבה אחראית למעשיו של האדם. כמו כן, המחשבה נמצאת גם בסוף כל התהליכים. המחשבה, לא רק מתחילה את התהליכים, אלא היא גם נמצאת בסופם. כל דבר שאותו עושה האדם וכל דבר שקורה לאדם, כל דבר כזה, יוצר אצל האדם רגש כלשהו. ובין אם הרגש הזה חיובי ובין אם הוא שלילי, הרי שכדי להרגיש משהו, לשם כך צריכה המחשבה של האדם, להיות מודעת למצבו. ולא רק שכדי להרגיש משהו, צריך שהמחשבה תעבוד. אלא שגם הרגש של האדם, מושפע מהמחשבות שלו. אותו אירוע יכול לקרות לבני אדם שונים, וכל אחד מהם ירגיש אחרת, בגלל צורת המחשבה השונה שלהם, ובגלל צורת ההתייחסות השונה שלהם לאירוע. וגם האדם עצמו יכול בכל פעם להרגיש אחרת כלפי משהו, בגלל מה שהוא חושב לגביו. נמצא אם כן, כי המחשבה אחראית, גם על זה שהאדם ירגיש טוב רע, כי בלי מחשבה אי אפשר להיות מודע למה שקורה ולהרגיש. ובנוסף, היא גם אחד מהגורמים שמשפיעים על מה האדם ירגיש, בהתאם לאיך שהמחשבה שלו מבינה ומפרשת את המצב. ונמצא אם כן, כי המחשבה של האדם היא גורם חשוב ... לנסות לוודא שהוא חושב בצורה נכונה. כי צורת מחשבה נכונה, מאפשרת לאדם לקבל החלטות טובות יותר, שגוררות פעולות טובות יותר, וממילא גם בסופו של דבר רגשות טובים יותר. ומהי צורת חשיבה נכונה? תשובה: צורת חשיבה נכונה, היא צורת חשיבה שמבינה את ... שהם באמת. ככל שהאדם קרוב יותר אל האמת, כך המחשבה שלו נכונה יותר. לסיכום: המחשבה, היא גורם חשוב, גם בהתחלת מעשיו של האדם, וגם בנקודה שבה הוא מרגיש טוב או לא, ביחס למעשיו ולתוצאותיהם. וככל שהמחשבה של האדם נכונה יותר, כך מעשיו יהיו נכונים יותר, וגם רגשותיו יהיו טובים יותר. ...

... התחדשות? מי שהוא חכם אמת, הוא מתחדש כל הזמן. ועיקר ההנאה של האדם בחיים, היא מההתחדשות שיש לו. כי העוצמה הרגשית של האדם, היא גדולה יותר כאשר הדבר חדש. וגם כאשר קורה לאדם דבר טוב או רע, הרי שעיקר העוצמה הרגשית, היא כאשר הדבר חדש. ולאחר מכן, ההתלהבות וההתרגשות מהדבר מפסיקה. וכל אדם מתחדש כל הזמן. וגם מי שנדמה לו שהוא לא מתחדש, הרי שגם הוא מתחדש כל הזמן. כי שום דבר ... כך הוא רוצה עוד יותר כסף. וככל שהאדם מכור יותר לאיזה דבר, הרי שהוא צריך להגדיל את השימוש שלו בדבר, כדי להרגיש את הריגוש ממנו, וכדי שהדבר ישפיע עליו. ועיקר ההתחדשות של האדם, היא פנימית. וכל ההתחדשות החיצונית של האדם, היא משפיעה ... ועוצמה מסוימת, שהאדם מוגבל ולא יכול לעבור אותה. וככל שהאדם מוציא ומביא לידי ביטוי את הפוטנציאל השכלי והרגשי שלו, כך הוא בכל פעם זוכה להתחדשות רגשית חדשה. כי ההתחדשות היא רגש. וההתבוננות השכלית של האדם על המציאות, היא יוצרת את תחושת ההתחדשות הרגשית של האדם. וכאשר האדם מתקרב אל קצה גבול יכולת ההבנה השכלית שלו, על ידי זה הוא מתחיל להאט את קצב ההתחדשות שלו. ...

... שהוא יודע שהכל אחד, אף על פי כן הוא מצמצם את עצמו ואת הרצון שלו, למצב שבו הוא נמצא. וכל אדם ואדם יש לו צורה חיצונית. והצורה החיצונית של האדם, היא הרצון רגש מחשבה פעולה שהאדם מחובר אליהם באותו הרגע. כי כל אדם בכל רגע, רוצה דבר כלשהו, חושב על דבר כלשהו, ועושה דבר כלשהו. ובכל רגע ורגע, האדם מחובר רגשית לדבר שאותו הוא רוצה. וכאשר האדם מחובר לאיזה רצון שיש לו, על ידי זה כאשר קורה דבר נגד רצונו, על ידי זה הוא מרגיש רע. ומי שהוא חכם אמיתי, הוא יכול לשנות צורה כרצונו. דהיינו, אם הולך לו כרצונו והמציאות מתאימה לרצונו, אז הוא מאושר. אבל ...

... לא רק ברמה הקוסמולוגית, אלא גם ברמה האישית של האדם עצמו. גם מבחינה רגשית וגם מבחינה שכלית. והמהות של היקומים המקבילים ברמה האישית, היא היכולת של האדם להכיל בתוכו את כל מגוון ומרחב הרגשות בו זמנית. כי כפי שכבר ביארתי, השלמות היא כאשר האדם מסוגל להכיל בתוכו את ... למשהו, זה טוב. אבל יש לזה גם חסרונות. וגם לא להיות קשור לשום דבר רגשית וכיוב, גם זה טוב. אבל גם לזה יש חסרונות. והשלמות היא כאשר האדם מסוגל להכיל ... מצד אחד לאהוב בתשוקה גדולה עד כלות... וגם מהצד השני להכיל גם את הרגש ההפוך , ולא להיות קשור או תלוי רגשית בשום דבר. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי בין כל שני הפכים, יש מרחב של דברים ... סך כל האפשרויות האפשריות (למרות שיש עוד). והם מייצגים את כל טווח הרגשות האפשרי, שיש בין הקצוות השונים של המערכת הרגשית. ואם המציאות שלנו כמציאות, היא זו שבתוכה נמצאים כל אותם היקומים המקבילים, ... בהרמוניה שלמה, גם הוא מכיל בתוכו את כל היקומים המקבילים מבחינה רגשית. דהיינו, שהוא מסוגל לחוות את כל טווח הרגשות האפשריים, ללא בעיה כלשהי. ובנוסף, הוא גם מאזן את עצמו תמיד, על ידי שימוש בכל הרגשות הקיימים. כי מי שיש לו את כל טווח הרגשות לרשותו, הוא יכול לאזן את עצמו תמיד כרצונו, באמצעות כל עוצמת רגש רצויה. לדוגמה: אם האדם מאוהב והוא רוצה להפסיק את ההתאהבות, אז מי שהוא יודע להכיל בתוכו את כל הרגשות, הוא יכול לאזן את רמת האהבה כרצונו, באמצעות רגשות אחרים... ונמצא אם כן, כי רעיון היקומים המקבילים, מתרחש גם בתוך האדם עצמו. כאשר הוא מכיל בתוכו את כל טווח הרגשות. וכך הוא גם לגבי הדעות. כי היקומים המקבילים שיש אצל האדם, הם לא רק רגשיים. אלא גם שכליים. כי החכם האמיתי, הוא מסוגל להכיל בתוכו את כל הדעות ... תת המודע של האדם לומד מכך שהאדם יכול להיות מסוגל להכיל בתוכו את הרגשות השונים כנל. ולמרות שהאדם לא מבין כיצד דבר משפיע על דבר, הרי שבפועל כל ...

... או בגלל שהוא מוטרד ממה שיקרה בעתיד. ולכאורה, אם האדם ישתחרר מכל בעיות העבר, ומכל טרדות העתיד, הרי שהוא יהיה מאושר. אלא, שאם נשחרר את האדם מכל רגשות חרטה כלשהם, ומכל רגשות אשמה כלשהם, על מה שקרה בעבר, ואם נשחרר את האדם גם מכל החרדות ... רק את הרגע, שזה נדמה כאיזה דבר טוב. למרות שבאמת, זה גרוע בדיוק כמו מי שלא חי את הרגע. וככל שהאדם מתקרב יותר להגיע למצב של לחיות את הרגע, כך הוא מרגיש יותר טוב. כי הוא לאט לאט משתחרר מהמחשבות על העבר ועל העתיד. אבל בסופו של דבר, אם האדם מצליח לחיות רק את הרגע הזה בשלמות, דהיינו, בלי להיות קשור רגשית לשום דבר בעולם, ובלי שום רגש כלשהו של פחד וכיוב, אז האדם מרגיש תחושה של הארה חזקה. אבל, אחרי זמן כלשהו ... טוב באמת. והוא כאשר האדם מכיל בתוכו את ההפכים. דהיינו, כאשר האדם גם חי את העבר ואת העתיד, וגם חי את הרגע בו זמנית. ומי שמסוגל להכיל בתוכו מבחינה רגשית את ההפכים, זהו האושר האמיתי, כי אז הוא לא חסר דבר. והדרך להגיע לזה, היא על ידי התבוננות. כי מי שיתבונן מספיק עמוק על המציאות, בסופו של דבר הוא יראה שכל ההפכים מתחברים בפנימיות שלהם. ואז גם הוא יהיה מסוגל רגשית להכיל בתוכו את ההפכים, ועל ידי זה הוא יהיה מאושר באמת. ונוסיף: כי לא קל להיות מאושר. דהיינו, לא כל אחד יכול מבחינה רגשית להכיל בתוכו את ההפכים. והבעיות שיש לאדם בחיים, הן יוצרות עבורו את ... יש שכל כזה, שיאפשר לאדם בסופו של דבר להיות מסוגל לחוות אושר. וכאשר האדם מקבל את השכל של זה שהוא חכם באמת, על ידי זה בסופו של דבר האדם מגיע למצב רגשי ושכלי, שבו הוא מסוגל להכיל בתוכו את האושר. ואז כאשר האדם מגיע למצב ...

... שהוא בגן עדן, וכאשר רע לאדם הרי שהוא בגיהנום. וככל שיותר טוב לאדם, כך הוא יותר בגן עדן, וככל שיותר רע לאדם, הרי שהוא בגיהנום. והתחושה של הטוב ושל הרע שיש בליבו של האדם, היא תוצאה של יכולת ההכלה של האדם את המציאות. כי כאשר קורים לאדם אירועים שונים, ככל שהאדם מסוגל להכיל אותם טוב יותר ולחיות איתם בשלום ובהרמוניה, הרי שהוא מרגיש יותר את גן עדן. וככל שהאדם חווה יותר תחושה של התנגדות למה שקורה, הרי שזה גיהנום. ועיקר יכולת ההכלה של האדם, היא את המחשבות שלו. כי כל הסבל שיש בעולם, בין אם הוא חיצוני לאדם ... הוא אפילו בגופו של האדם ממש, הרי שהוא נחשב לסבל קטן, ביחס לסבל שיש לאדם מהמחשבות שלו שמציקות לו. כי כל מה שקורה לאדם, לפני שהוא מרגיש כלפי זה איזה רגש כלשהו, הדבר עובר במחשבה שלו. וכאשר המחשבות של האדם מציקות לו, זה הסבל הגדול ביותר. ובעולם שלנו יש הרבה מחשבות שונות. ובתוך כל המחשבות האלו, יש ... לאזן את המחשבות שלו. וכאשר האדם מגיע למחשבה הגדולה ביותר בעולם, המחשבה שאם הוא לא מצליח להכיל אותה אז הוא הופך להיות משוגע ומרגיש גיהנום, ואם הוא כן מכיל אותה אז הוא הופך להיות חכם אמיתי ומרגיש גן עדן, כאשר האדם מגיע למחשבה הזאת, עליו ליצור לעצמו כלי קיבול להכיל את המחשבה הזאת בשלום. וכלי הקיבול הזה, הוא השתיקה. כי השתיקה היא מכילה בתוכה ...

... על העניין יראה, כי ביטחון עצמי, הוא בעצם סוג של תחושה אישית של האדם, ולא מעבר לכך. זא ביטחון עצמי, הוא לא משהו שהוא קיים בעולם שמחוץ לאדם. אלא הוא משהו, שהוא קיים בתוך האדם, כתחושה אישית של האדם. ויכול להיות אדם, שכלפי חוץ יהיה נדמה שיש לו המון ביטחון עצמי, אבל בתוכו יש לו חוסר ביטחון עצמי. והאדם יכול גם לנסות לעבוד על עצמו ... למרות שבאמת יש לו ביטחון עצמי נמוך. וביטחון עצמי, הוא תחושה אישית של האדם. וכאשר האדם מחפש איך לשפר את הביטחון העצמי שלו, ואיך לחזק ואיך לפתח את הביטחון העצמי שלו, הרי שמה שהאדם באמת רוצה להבין, זה איך לשנות את התחושה הפנימית שלו, של חוסר הביטחון העצמי. ואיך במקום התחושה הפנימית של הביטחון העצמי הנמוך, איך במקומה, ליצור תחושה פנימית, של ביטחון עצמי גבוה. ואם נתבונן היטב בעניין, נראה כי כל התחושות של האדם, יש להן שורש אחד. והשורש של התחושות והרגשות של האדם הוא, המחשבה של האדם. כי כל הרגשות של האדם, הן תוצאה של המחשבה שלו. וכאשר האדם חושב בצורה כלשהי, זה יוצר אצלו רגש כלשהו. ונמצא אם כן, כי כדי לשפר את הביטחון העצמי וכדי לרכוש ביטחון עצמי גבוה, לשם כך על האדם לנסות להבין, מהי המחשבה שיש בתוכו, שהיא זו שאחראית על התחושה האישית שלו, של הביטחון העצמי. ואם יצליח האדם לשפר את המחשבה שלו שאחראית על הביטחון העצמי שלו, הרי שהוא יצור אצל עצמו, תחושה של ביטחון עצמי גבוה. ואם נתבונן נראה, כי המחשבה שיוצרת אצל האדם חוסר ביטחון עצמי, היא הספק. כי ספק, הוא ההפך של ביטחון. וכאשר יש לאדם ספקות כלשהן, על ידי זה נוצרת אצלו ירידה בביטחון העצמי, והאדם מרגיש ביטחון עצמי נמוך. וכל חוסר הביטחון העצמי שיש לאדם, שורשו, בספקות שיש לאדם במחשבות שלו. כי כאשר יש לאדם וודאות במחשבות שלו, על ידי זה יש לו ביטחון עצמי גבוה. ... ונסכם: ביטחון עצמי נמוך וגם חוסר ביטחון עצמי, הם תחושה פנימית של האדם, שהיא תוצאה של המחשבות של האדם. והמחשבה שאחראית על הביטחון העצמי הנמוך של האדם, היא הספקות שיש לו בחיים. וכדי לחזק את הביטחון העצמי, על ...