... דברים מעניינים אותו. ולפעמים האדם נכנס מכך ללחץ ולחרדה, והאדם מפחד לאבד את הרצון שלו לגמרי. וכך גם לגבי תחושת האני, שגם היא מתחילה להיעלם, והאדם מפחד להיעלם לגמרי. וראשית יש להבין, שמבחינה הגיונית, אי אפשר לפחד מלאבד את ... יאבד את כל הרצון שלו לגמרי באופן מוחלט, אלא שהוא יאבד את רוב הרצון שלו, ושעדיין יישאר לו רצון להרגיש טוב, שהוא לא יוכל להתממש, מאחר שאין לו מספיק רצון עצמי. והעניין הוא, כי האדם הוא יצור שגם אוהב ... שטוב לו, והוא לא רואה את האמת, שבכלל באמת, רע לו. כי טוב אמיתי, הוא כאשר הוא נובע מבפנים בתחושה ככ חזקה, עד שהיא לא תלויה, בשום צורה חיצונית של המציאות. ומי ששמח מכך שהמציאות מחליפה את הצורות שלה, הוא אדם שרע לו מבפנים, ושטוב לו רק מבחוץ. והסבל של האדם, הוא עמוק בתוכו. ותמיד, הוא מרגיש חיסרון. כי כל מה שנראה לאדם כטוב, זה הכל רע, ביחס לשלמות. כי התלות שיש לאדם, בצורת המציאות, שתהיה דווקא כך או אחרת, היא רע אמיתי. כי זאת מהות הרע, להיות תלוי רגשית בדבר כלשהו. ואעפכ בשורשו, גם תלות רגשית וגם תחושת חיסרון, גם היא מושלמת באמת ואין בה שום חיסרון כלל. רק שזה שכל גדול עוד יותר. והאדם מפחד לאבד ... שלו. כי הרצון שלו, כאילו מביא לו הנאות, כאשר הוא מתמלא. והחכם האמיתי שהוא רחמן אמיתי, הוא רוצה שהאדם ירגיש טוב באמת, והוא מגלה לאדם את האמת, שהוא האדם עצמו, עושה את עצמו חולה, ושאם הוא ישתמש בשכל שלו, הוא יראה את השלמות שיש בכל דבר, וגם ירגיש אותה, בלי להיות תלוי בשום דבר. וכאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמיתי, הוא מתחיל לאבד את החשק ואת העניין ואת הרצון שלו לדברים חיצוניים. כי השכל של האדם מבין והלב של האדם מרגיש, שהנה הוא מצא את הטוב האמיתי, שאותו הוא מחפש כל חייו. שהוא, להרגיש טוב באמת, בלי להיות תלוי בשום דבר בעולם. ובדיוק כמו שהאדם מפסיק לאכול פסולת, כאשר הוא רואה אוכל של ... הצורות שיש במציאות, וממילא הוא גם פחות נהנה, משינוי הצורות שיש במציאות. אבל האדם בהחלט נהנה הרבה יותר מבפנים, בתחושה של שקט פנימי אמיתי, שהוא תלוי פחות ופחות בצורות של המציאות. כי מי שלא מסוגל ליהנות מאיזה דבר, הרי ... נעלם, ואז האדם חווה טוב אמיתי באמת וכולי. ואחכ... גם כאשר האדם חוזר אל הנפרדות, עדיין הוא נמצא בתוך תחושת האחדות ממש. אלא, שאז יש לו הרבה יותר מקום וזמן, לחוות את האחדות... שזהו טוב מאוד. כי המקום והזמן ... שיוצרת סבל. ומי שמנסה להגיע להשתוות הרצון שלו בכוחות עצמו, ולא בכוחה של הבנת המציאות, שהיא מעצמה משנה את חוויית האדם, הוא יוצר לעצמו שקר וסבל. והאדם מוכרח להתמקד, רק בעניין ההבנה של המציאות. ונחדד: שמי שרוצה להגיע להשתוות ... האדם, בצורות שונות של המציאות. כי באחדות האמיתית, המהות והצורה הם אחד. ושם, האדם חווה את האחדות המוחלטת, בתוך חוויית הנפרדות המוחלטת. דהיינו, שהאדם חווה דבר והיפוכו בבת אחת. והשלמות היא, כאשר האדם חווה דבר והיפוכו בבת אחת, שזאת חוויה לא מוגדרת כלל. ולכן, אין שום דרך בעולם, שהאדם יגיע לחוויה הזאת, באמצעות זה שהוא יגדיר מטרה, וינסה להגיע אליה. כי זאת מטרה שאינה מוגדרת כלל. והדרך היחידה להשיג את החוויה הזאת, היא אך ורק על ידי הבנה של אמת בלבד. שהאדם מוכרח להבין את מהות הרצון שלו ואת מהות המציאות וכולי. ועל ידי ההבנה, ורק על ידי ההבנה, משתנה אצל האדם חוויית המציאות, לאחדות אמיתית, שהיא כולה טובה באמת.

... (גם לא כצופה מהצד, או כל שקר אחר). וכאשר האדם מתחיל להתבונן על האמת לאמיתה, הוא לאט לאט מתחיל להרגיש שהוא נעלם. והדבר הזה מפחיד את האדם. ונראה כאילו האדם רוצה לסבול. ואם הוא לא יהיה קיים, כיצד הוא ... שקרים שונים, שכולם יוצרים סבל. כי כל זמן שהאדם חווה את האני שלו בצורה כלשהי באשר היא, הוא תמיד מרגיש סבל. כי חוויית האני אפשרית, רק כאשר יש גם חוויית מה שאינו אני. וכאשר יש חוויה של מה שאינו אני, ממילא יש גם חוויית חסר של האדם. ולהיעלם לגמרי, פירושו לחזור להיות הוויה אין סופית בגודל אין סופי, שממלאת את הכל באמת בשלמות. ... כל העולמות כולם בכל זמן ובכל מקום תמיד לנצח נצחים, כולל גם ביקומים המקבילים וכולי. כי האדם מקבל את החוויה של הכוח האין סופי, של מי שהוא באמת. ואיך לזכות לכל זה? תשובה: על ידי זה שהאדם מתבונן אל ...

... תוהה לעצמו, אם זה באמת ככ פשוט, אז למה אני לא עושה את זה?! כי האדם בטוח שהוא רוצה להרגיש טוב. ובנוסף, הוא מבין גם, שהשקר של התת מודע שלו, גורם לו להרגיש רע. ומאחר שהאדם משקר בתת מודע ומרגיש רע, אז הוא בטוח, שלא יכול להיות שהוא רוצה לסבול, כי איזה אדם ירצה לסבול?! ולכן נדמה לאדם, שאם ... בעולם. ולהיות איש אמת זה מאוד קשה, עבור מי שמשקר אפילו קצת. כי תכף שהאדם משקר קצת, מיד הוא מרגיש קושי להתקרב אל האמת. אבל להיות איש אמת בשלמות, אין דבר קל מזה. כי כאשר האדם מחובר לאמת בשלמות, ... הסבל שלו, אז הוא כל כולו היה מרוכז, בכך שהוא לא רוצה את הסבל שלו, וממילא הוא לא היה מרגיש הנאה משום דבר, ושום דבר לא היה מסיח את דעתו, עד אשר הוא היה מוצא פתרון לבעיית הסבל שלו, ... משקר. כי השקר, יוצר ריבוי של טוב, על ידי זה שהוא יוצר זמן ומקום שבתוכם יש המון טוב. כי חוויית השלמות, מתפרשת על פני יותר זמן ומקום, כאשר יש שקר, שיוצר את הזמן ואת המקום. והרעיון הוא, שלהפסיק לשקר, ... נפרדות ורצון. אבל האדם מוכרח לזכור, שזהו שקר ולא אמת. שאז, אין השקר מזיק לאדם כלל. ולפעמים האדם רוצה שחוויית השקר תהיה חזקה יותר, ואז הוא משקר את עצמו ככ חזק ומשכיח מעצמו שהוא משקר את עצמו, משום שהוא ...

... - ולסבול עוד יותר כי האדם גם סובל תמיד. משום, שעצם קיומו של האדם, הוא סיבת הסבל שלו. כי חוויית האני של האדם, היא אפשרית, רק כאשר קיימת גם חוויית נפרדות, ממה שאינו האני, שהיא חוויית חוסר שלמות וסבל. ומי שיכיר בכך, שהוא סובל תמיד, וירצה לא לסבול תמיד, הוא יסתכל אל תוכו ועל מהותו ... לסבול. כי יש כאלו שמטעים את עצמם, ולדבריהם הם לא סובלים. וכמובן שהם מטעים את עצמם, כי עצם קיום תחושת האני, היא עצמה סבל. אבל הם משקרים את עצמם, והם מנסים למצוא כל מיני דברים טובים ונקודות חיוביות וטובות ... על האמת, שמה שהם באמת רוצים, זה שיהיה להם טוב, גם בלי לסבול בכלל. אבל הם מאמינים, שאין אפשרות להרגיש טוב, בלי שיהיה רע. כי בלי חושך, אין משמעות לאור, וכיוב שאר טעויות שונות. וכיוב המחשבה, שהטוב הוא סופי ... שיהיו שינויים ברצון של האדם, זה רק עכשיו אחרי שכבר רע. אבל מצד הפוטנציאל של המציאות, לא מחויב שהאדם ירגיש רע, כדי שיהיה לו רצון וכולי. והרעיון הוא, שרק האמונה המוטעית, רק היא מסתירה מהאדם את האמת, שקיימת אפשרות ... טוב שקרי, שגורם לאדם רק לסבל. כי מי שרוצה טוב שקרי, סובל. כי האדם סובל, רק בגלל שהוא רוצה להרגיש טוב. והטוב האמיתי, ברגע שהאדם משיג אותו, דהיינו, ברגע שהאדם מבין שהכל מושלם, ואז אצלו הצורה של הטוב והרע, הופכת להיות צורה אחת ממש, אז ממילא הרצון של האדם להרגיש טוב, הרצון הזה מתבטל, והאדם מרגיש טוב אמיתי בשלמות. אבל ברגע שהאדם רודף אחרי טוב שקרי, אז גם כאשר הוא משיג אותו, עדיין תמיד נשאר הרצון של האדם להרגיש טוב, שהוא בעצם גורם לאדם לסבול. וכל זמן שהאדם מטעה את עצמו, שהרע הוא לא באמת ככ רע, כי ... אפילו קצת, הוא ממשיך לסבול. ורק מי שמנקה את עצמו לגמרי מכל טעות, ורואה את האמת, שבאמת הוא רוצה להרגיש טוב תמיד, בלי שום רע כלל, אז הוא רוצה את זה, ומקבל את זה. כי הטוב האמיתי, כבר קיים ...

... רצון עצמי כלל, מתוכם נוצרת התודעה של האדם עצמו ואז נוצר גם הרצון, ויחד איתם נוצרת גם כל שאר חוויית הנפרדות. ואז ורק אז, האדם הוא עצמו גם המצוי הראשון, וגם זה שמהווה את הנפרדות של העולם, וגם זה ...

... אמת כזה, הוא לא רודף אחרי הכבוד כלל, והוא לא אכפת לו כלל על כבודו. ולא משום שיש לו רגשי נחיתות כלשהם, או משום שהוא לא מחזיק מעצמו, אלא ההפך המוחלט הוא הנכון. כי מי שהוא איש אמת וחכם ... מצד האחדות הכל אחד ממש), מאחר שהם טועים שהם חושבים, שהם נפרדים מהאחדות של המציאות, על ידי זה הם חווים צמצום, והם מחזיקים את עצמם לישות שהיא בתחתית ובשפל של המציאות, שהוא כמובן האדם, שהוא הישות שסובלת יותר מכל מה שקיים במציאות. וכאשר יש לאדם רגשי נחיתות ככ גדולים, עד שהוא מחזיק את עצמו לבן אדם, במקום להבין שהוא, זה האני האמיתי שלו, דהיינו, הישות ... יותר גדול, שהוא לא מודע לעצמו כלל (כפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים), אז, כאשר יש לאדם רגשי נחיתות ככ גדולים עד שהוא שוכח מי הוא באמת, והוא בטעות חושב שהוא הדמות שנשקפת אליו במראה, ושהוא הדמות הדמיונית שנמצאת בתוך החלום, על ידי זה האדם נופל לרגשי נחיתות מאוד גדולים, שהם גורמים לו להתחיל לחפש את הכבוד. כי האדם הוא מושלם ושלם תמיד. והוא מלך אמיתי, ... הכל כרצונו של האדם תמיד. אבל האדם הוא מזדהה בטעות עם הצורה החיצונית שלו, אבל בתוכו הוא מתגעגע לחזור ולהרגיש את המלך שהוא באמת. ואז על ידי זה האדם מתחיל לרצות שיכבדו אותו, כי הוא מתגעגע לתחושה של המלך שהוא, שהיא רק נשכחה אצלו, מחמת הטעות שלו. וכאשר האדם שהוא מלך אמיתי, מזדהה בטעות עם העבד, ... שהוא רוצה שיכבדו אותו, ושיאהבו אותו, ושיכירו אותו, ושיכירו את מעלותיו וכיוב, שאלו כל התכונות שיש למלך, שהאדם מתגעגע לתחושות האלו, ורוצה אותן. והנה, המלך של המציאות, היא האמת. כי האמת האמיתית דהיינו, האמת המוחלטת, קיומה מחויב תמיד. והיא ... ענווה אמיתית באמת. ויש שחושבים שהחכם האמיתי מתגאה עליהם, והם אינם יודעים שהם עצמם מלאים בגאווה. כי אין אדם מרגיש שמישהו אחר מתגאה, אאכ הוא עצמו יש לו גאווה של שקר. כי החכם האמיתי, הוא אף פעם לא מרגיש שמישהו מתגאה עליו, משום שהוא יש לו גאווה של אמת, והוא יודע שכולם תמיד עושים את רצונו. אבל מי ... של שקר, שהוא חושב בטעות שהוא הצורה החיצונית שלו, על ידי זה הוא שוכח שהכל כרצונו תמיד, ואז הוא מרגיש שמתגאים עליו, למרות שבאמת, הוא עצמו המלך האמיתי, כי הכל אחד ממש. ומי שרוצה לזכות לכבוד אלוהים, שהכל כרצונו תמיד, עליו להיות ככ אמיתי ומזוכך, ולהסתכל פנימה אל תוכו, ולברר מיהו באמת, עד שהוא יראה ויחווה וירגיש כל כולו שהוא נעלם לגמרי, שהאני של האדם מתבטל לגמרי, ואז האדם מקבל אני חדש, שהוא האני האמיתי שלו. ...

... עד שהאדם סובל, אפילו מעצם זה שהוא עצמו קיים. כי קיום האני של האדם, הוא עצמו זה שיוצר את תחושת החיסרון והסבל. והאדם היה איש בריא, שהפך להיות חולה במחלה קשה ביותר, שהפכה את האדם לעיוור + חירש + ... שיביא לו שמחה אמיתית, והוא לא יכול לעשות שום דבר שיביא לו אושר, והוא לא יכול ללכת לשום מקום ולהרגיש שם שלמות, והוא לא יכול לנשום אויר ולקבל איזה דבר שיעשה אותו מאושר באמת, והוא לא יכול לשאת על גבו את כל הצרות של העולם, והוא סובל תמיד מתחושת חיסרון של שלמות, והוא מחכה כל הזמן לכך שהאני שלו יעלם ויחדל ויפסיק להיות קיים. אך לצערו הרב, זה ... הוא הגיהנום. כי השכל של האדם, מסתיר ממנו את כל הטוב שיש בכל העולמות, וגורם לו להיות כל הזמן, בחוויה של נפרדות צמצום וחיסרון. ואז האדם פוגש את החכם האמת, שמזכיר לו שהוא האדם עצמו, הוא המלך. ומספר לו, ...

האני - למה אתה מרגיש את הקיום שלך? האם הוא אמיתי? כי האדם מטעה את עצמו תמיד. וכל אי ידיעת האמת בשלמות, היא טעות. והאדם לא באמת מבין את מהות האני שלו, ולכן הוא טועה. כי האדם מרגיש שהוא קיים, אבל לאף אחד אין באמת מושג, מה הוא היה לפני שהוא היה? ומה הוא היה בנקודת ההתחלה, לפני שמשהו כלשהו היה? ומי שרוצה לחוות שלמות, עליו להבין בשלמות את האני שלו. דהיינו, להבין, מהיכן הרגש והתחושה הזאת באה. ומי שרוצה להבין את תחושת האני שלו, עליו לחקור את כל התחושות שלו. ועל האדם להתבונן על כל מה שהוא עושה בפועל, וגם על מה שהוא חושב / מרגיש / רוצה וכיוב, ולשאול את עצמו תמיד, למה ומהיכן מגיעים, המחשבה הזאת / הרצון הזה / התחושה הזאת. ועל האדם לא להפסיק לשאול, עד שהוא יקבל תשובה מוחלטת, שאי אפשר להמשיך לשאול עליה שום שאלה. כי ...

התחדשות אלוהית, או מוות אנושי - איך להתחדש בכל פעם מחדש? והעניין הוא, כי חוויית הזמן, היא המוות האמיתי, המוות של התודעה. כי החוקיות של העולם קיימת כל הזמן, והחוקים לא משתנים לעולם, אלא ... בכל רגע מחדש. וכל השיטות הרוחניות בעולם, וגם כל השיטות הגשמיות והחומריות, אף אחת מהן לא יכולה לספק לאדם חוויה של התחדשות מתמדת כל הזמן. כי הן יכולות לגרום לאדם לחוות התחדשות, רק עד נקודה מסוימת, אך לא מעבר ... ולמרות שכמות הידע אינה מוגבלת, הרי שמהות הידע היא מוגבלת. והאדם יכול בכל יום לאכול אוכל אחר, אבל מהות חוויית האכילה, בסופו של דבר היא אותה חוויה. והאדם לא יכול לחוות התחדשות אין סופית בכל פעם מחדש, כל זמן שיש לו שכל סופי. והשכל של האדם ... הזמן מחדש ולחוות בכל רגע ורגע את כל המציאות כולה בצורה חדשה לגמרי, בלי שום מאמץ להתאמץ לחוות את החוויה הזאת, מי שרוצה לזכות לזה, עליו להגיע לשכל של האחדות. שבו כל האדם כולו רואה בעיניו בשלמות, שהכל אחד ...

... הרע, הוא באמת רע? למה הרע, הוא רע? כי האדם סובל תמיד ממשהו. והאדם סובל, רק משום שהוא חי בתחושה, של נפרדות של טוב ורע. שהיא גורמת לו לרצות את הטוב, וממילא להרגיש תמיד רע. מכך שהוא מפחד לאבד את הטוב, ומכך שהטוב שלו, הוא תמיד תלוי בצורה החיצונית של המציאות. כך שהאדם, מרגיש תמיד גם רע. והאדם מרגיש גם רע, רק בגלל שהוא אומר על דבר אחד שהוא טוב ועל דבר אחר שהוא רע. ומי שרוצה להרגיש טוב תכף ומיד, צריך להפסיק לעשות הפרדה של טוב ורע, ואז הוא ירגיש טוב בשלמות מיד. והאדם סובל, רק בגלל הנפרדות שהוא עצמו יוצר. והאדם מוכרח להבין, למה הוא יוצר את הנפרדות ...