... היא טובת הילד כדי לגרום לילד להרגיש יותר טוב. אבל יש כאן בעיה גדולה, ... מצד האמת, חינוך ילדים גורם לילד להרגיש רע. כי אושר אמיתי הוא תחושה של חופש מוחלט ללא ... כדי שהוא יוכל לשרוד בעולם ולהרגיש טוב, כך גם בדיוק באותה המידה זה טוב ... הילד לעשות את כל מה שהוא רוצה, ולהרגיש חופשי ושלם עם הרצונות שלו. כי אושר אמיתי הוא כאשר האדם מרגיש חופשי לגמרי ושלם לגמרי עם מה שהוא ... את הילד שלו. כי הילד מטבעו רגיל להרגיש חופשי ושלם עם עצמו ועם כל הרצונות ... שמצד האמת הוא פוגע בילד מבחינה רגשית, בכך שהוא בעצם מכניס את הילד לסוג ... לא ישרוד בעולם כלל. וגם אם הוא ירגיש חופש למשך כמה דקות, הרי שהכמה דקות ... אך ורק כטוב תמיד. כי כולם רוצים להרגיש טוב וכמה שיותר טוב. וכאשר מלמדים את ... שיש רע, הרי שבכך בעצם גורמים לו להרגיש רע! וזאת הסיבה שילדים לא אוהבים ... משום שהם הילדים מנקודת מבטם, חווים את האמת שהיא שכל המסגרות האלו ... כזה שבו הוא יהיה מאושר באמת וירגיש טוב באמת. ואף אחד בעולם לא יודע איך ... זה האדם יוכל להיות מאושר באמת, ולהרגיש טוב תמיד בשלמות, תוך כדי זה שהאדם ... גם לחוש שדבר כלשהו הוא רע, ולהרגיש ממנו רע, אבל גם תוך כדי זה להרגיש טוב מעצם זה שהדבר רע. זא שיש תפישת ...

... של האחדות הכל טוב הכל אחד - מהי האמת? איך להרגיש שהכל טוב הכל אחד? כשאדם מתקרב לחכם האמיתי, נפתחים לו שבילי השכל להבין שהכל טוב ושהכל אחד. כי החכם האמיתי מגלה לאדם שהכל טוב תמיד ושהכל אחד תמיד. וכאשר האדם מקבל את ... המציאות שבה הכל טוב והכל אחד תמיד. ואז האדם גם הוא רוצה להרגיש שהכל טוב תמיד. ואז האדם מנסה ללמד את עצמו ולהרגיל את מחשבתו לחשוב שהכל טוב תמיד. וההיגיון של האדם, הוא כמובן ברור. כי האדם רוצה להרגיש כמה שיותר טוב. ולכן האדם מנסה להרגיל את עצמו לחשוב שהכל טוב תמיד. אלא שיש כאן בעיה מאוד עמוקה, והיא שכאשר האדם מנסה להרגיל את עצמו לחשוב שהכל טוב תמיד (עע חשיבה ... האדם שומע את השכל שהכל טוב תמיד, הוא מנסה לגרום לעצמו להרגיש את הטוב הזה, על ידי זה שהוא מנסה לשכנע את עצמו ולהרגיל את עצמו לחשוב שהכל טוב תמיד. אבל בכך בעצם האדם משיג את הפעולה ההפוכה. כי כאשר האדם אומר שהכל טוב, בכך בעצם הוא ... לשכנע את עצמו שהכל טוב תמיד, גם זה עצמו שקר. כי כאשר האדם מרגיש רע, עליו להיות אמיתי עם עצמו ולהרגיש רע. וכאשר האדם מרגיש טוב, עליו להיות אמיתי עם עצמו ולהרגיש טוב. כי יש הרבה דברים בעולם, שמצד האמת האדם מרגיש איתם טוב, אבל מצד השקר האדם משקר את עצמו ואומר לעצמו שהוא מרגיש רע. כגון לדוגמה רגשות אשמה וכיוב. שמצד האמת מצד טבעו של האדם אין לו שום רגשות אשמה לשום דבר. ומצד האמת לא אמורים להיות לאדם שום רגשי נחיתות. אלא שהאדם משקר את עצמו, וגורם לעצמו לחשוב שהוא לא מספיק טוב. ועל ידי זה האדם מרגיש רע. ויש עוד המון דוגמאות, לכך שהאדם מרגיש רע, רק בגלל שהוא משקר את עצמו. ואם האדם היה כנה ואמיתי עם עצמו, הוא היה מרגיש טוב. אבל האדם משקר את עצמו וחושב מחשבות שהוא לא באמת חושב שהן אמת, ועל ידי זה האדם סובל. ובפרט כל מה שקשור לצורת המחשבה החברתית, שבה האדם שופט את עצמו לפי קנה מידה ... הגדול ביותר, שהוא העולם. ויש גם שקרים אחרים. שבהם האדם מרגיש רע, והאדם משקר את עצמו ומנסה לשכנע את עצמו שהוא מרגיש טוב. ועל האדם להיות אמיתי עם עצמו ולהודות על האמת שהוא מרגיש רע. וההתחברות של האדם לאמת, תזכך את המחשבה של האדם, ובסופו של דבר תגרום לאדם להרגיש טוב באמת. ועל האדם לא לשקר את עצמו שהכל טוב או שהכל רע, אלא על האדם פשוט לחפש את האמת לגבי הטוב ורע. ובפועל זה אומר שעל האדם לחקור ולגלות את הסיבה האמיתית שבגללה ...

... הגדול ביותר בעולם, גם הוא מרגיש את הקיום העצמי של עצמו ואת האני שלו. כי המשוגע יכול לומר עד מחר שהוא לא קיים ושהמציאות לא קיימת. אבל אילו הוא באמת הרגיש שהמציאות לא קיימת ושהוא עצמו לא קיים, הרי שהוא לדוגמה לא היה אוכל ארוחת בוקר, והוא לא היה מרגיש אם האש הייתה שורפת אותו וכיוב. וכל הידיעות של האדם גם של המשוגע, כולן מבוססות על השכל של האדם שיודע שהוא עצמו ושהמציאות קיימים. כך שכל אחד בעולם גם המשוגע ... הוא גם לא יכול להגיע לעוצמה רגשית גדולה של רגשות חיוביים. והשכל והרצון הוא כמו כלי. שאפשר למלא בו טוב ורע. כי ככל שיש יותר רצון עצמי, כך האדם יכול להרגיש יותר רע. אך מצד שני כך גם האדם יכול להרגיש עוצמת טוב יותר גדולה. כי אבן לדוגמה, היא אומנם לא רע לה, אבל גם לא טוב לה. כך שיש למטבע שני צדדים. והשכל הוא כלי עבור אושר והוא גם כלי עבור סבל. וכפי ...

... שמודעת לעצמה. ועל האדם לחשוב כאילו הוא עצמו היה המציאות עצמה. ועל האדם לנסות להבין את תהליכי קבלת ההחלטות, ואת תהליך הבחירה, ואת הרצון העצמי, ואת צורת המחשבה והרגשות של המציאות, כאילו היא עצמה הייתה ישות חושבת. דהיינו, על האדם כאילו לקרוא את המחשבות של המציאות. ומי שרוצה לשפר את היכולת שלו לקרוא את המחשבות ... להתחיל לקרוא מחשבות של בני אדם אחרים. ובפועל זה אומר, שעל האדם להתבונן היטב על כל בני האדם שסביבו. ועל האדם לשאול את עצמו תמיד, על מה חושב האדם שמולי? מה הוא מרגיש? מה הוא רוצה? מה הוא באמת רוצה? מה גורם לו לרצות את מה שהוא רוצה? מה גורם לו להרגיש את מה שהוא מרגיש? למה הוא מרגיש דווקא כך ולא אחרת? מה המחשבות שיש לאדם שמולי? וכיוב שאלות נוספות שבהן האדם מנסה לצאת מהקופסא של עצמו, ולנסות להסתכל על המציאות דרך העיניים של האדם שמולו. ... שהיא מחברת את האני של האדם, עם הדברים שאותם הוא חושב. ומי שרוצה לקבל שכל, עליו לנסות להתחיל להסתכל על המציאות דרך העיניים ומנקודת מבט של כל מה שכלפיו האדם לא מרגיש אני. ועל האדם להסתכל על הדברים סביבו, החל מבני אדם, דרך בעלי חיים וצמחים, ועד אפילו דברים דומים וכיוב, ועל האדם לנסות לעשות לעצמו דמיון מודרך ולחשוב שהוא עצמו הישות שאותה הוא רואה מולו, ועל האדם לנסות להסתכל על המציאות כולה, מנקודת המבט של הישות האחרת שכלפיה האדם לא מרגיש אני. כי מצד האמת האני האמיתי של האדם הוא המציאות עצמה. ולכל אדם ולכל ישות יש שני אני. והאני הראשון של האדם, זה מה שהאדם קורא לו אני. אבל האני השני של ... שבו בעצם יש לאדם שני אני. והאני האחד של האדם הוא האני העליון שנמצא מחוץ לחלום ושחולם את החלום. והאני השני של האדם, הוא האני שנמצא בתוך החלום, שחווה את כל החוויות של החלום. כי כאשר האדם ישן ונכנס למצב של חלום, האני של האדם מתפצל לכמה חלקים. ויש את האני שנמצא מחוץ לחלום, שאם תוך כדי שינה הוא ירגיש אש וכיוב או שמישהו יקרא בשמו של האדם תוך כדי חלום, הרי שהאני שנמצא מחוץ לחלום הוא יתעורר מהחלום. ויש גם את האני שנמצא בתוך החלום, שהוא זה שחווה את כל האירועים שיש בתוך החלום. ויש גם חלום בתוך חלום בתוך חלום וכולי. שבו האדם מתעורר אל תוך חלום. והאדם מרגיש שהוא התעורר, וכל זה קורה בתוך החלום עצמו. שבמצב כזה בעצם האני של האדם מתפצל לרמות עומק שונות. ובכל פעם שהאדם מתעורר מהחלום, האני של האדם מתחבר לאני ... את החלום כולו. וכאשר האדם נמצא בתוך החלום של עצמו והוא רואה איזה אדם אחר, או איזה דבר כלשהו, מצד האמת האדם רואה את עצמו ממש. כי האני של האדם, הוא לא יותר מאשר תחושה. והאדם יכול להרגיש אני לגבי הרבה דברים שונים בעוצמות שונות. כי יש כאלו שמרגישים שהרכוש שלהם הוא חלק מהאני שלהם. כגון לדוגמה שאם פוגעים לאדם באיזה דבר שאהוב עליו, האדם מרגיש כאילו פגעו בו עצמו ממש. ואפילו כאשר פוגעים לאדם באיבר מגופו, הרי שמצד האמת לא באמת פגעו באדם עצמו. כי האדם עצמו יכול להמשיך להיות קיים, גם בלי אותו איבר. אבל האדם מרגיש אני כלפי אותה יד או רגל. למרות שמצד האמת האני של האדם הוא לא היד וגם לא הרגל. כי האדם יכול להמשיך להיות קיים בדיוק באותה המידה, גם בלי יד או רגל וכיוב. ומצד האמת, כל מה שקיים, זה הכל האני של האדם. כי יש אני אחד כללי של המציאות, שבתוכו קיימים כל הדברים. וגם מימד הזמן ומרחב המקום, גם הם לא יותר מאשר תחושה . כי הזמן והמקום, הם בסך הכל תחושה. כי יש תחושה מסוימת שהאדם קורא לה עבר. ויש תחושה אחרת שלה קורא האדם הווה. ויש תחושה אחרת שלה קורא האדם עתיד. ויש תחושה אחרת שלה קורא האדם כאן ושם ולמעלה ולמטה וכולי. והכל זה רק תחושות בלבד. ומצד האמת כל המקום כולו נמצא באותו המקום. וכל המקום כולו הוא רק הבדלי תחושה של האדם. כי ניתן לדוגמה לראות שיש ציורים ותמונות עומק שונות. שבהם יש תמונה אחת שהאדם חווה אותה ברמות עומק שונות. וכאשר האדם חולם חלום, ... שום ישות לשום ישות אחרת, וממילא אין מקום. כך שכל המקום כולו, מצד האמת הוא נמצא בשום מקום ובמקום שנמצא מחוץ למקום, שהוא האין מקום. והמקום שאותו רואה האדם הוא רק חוויה ותחושה של הבדלי מרחק שונים. כי כדי ליצור מרחב מקום, לשם כך צריך ליצור תחושת מקום. בדיוק כמו שבחוש ניתן לראות שאפשר ליצור תחושת מקום, גם בלי מקום של ממש. וכל המקום כולו הוא רק תחושה בלבד. וגם הזמן עצמו, גם הוא רק תחושה. כי מצד האמת כל מה שקרה בעבר וכל מה שקורה בהווה וכל מה שיקרה בעתיד, אלו הכל מצבים שקיימים בו זמנית בפחות מרגע אחד של המציאות. כי גם הזמן עצמו, גם ... מימד גדול יותר, שבו אין זמן. וכל אירועי הזמן, כולם נמצאים ומתרחשים בפחות מרגע אחד של זמן. וכל האירועים כולם קיימים כל הזמן בו זמנית. אלא שבכל פעם האדם חווה תחושת זמן אחרת כלפי אפשרות אחרת של המציאות. ויש

... והרע - מה גורם לאדם להרגיש רע? איך להרגיש טוב באמת? כל זמן שהאדם רוצה להרגיש טוב, וכל זמן שהאדם מחפש את הטוב, הרי שהוא מרגיש רע. וגם מי שהוא מרגיש טוב, כל זמן שהוא רוצה להרגיש יותר טוב, הרי שגם הוא מרגיש רע. כי מי שהוא מרגיש אך ורק טוב תמיד, הרי שהוא לעולם לא מרגיש רע. וכאשר אין רע, גם לא שייך להרגיש יותר טוב. כי יותר טוב שייך להרגיש, רק כאשר יש גם רע. שאז האדם יכול לומר שהוא מרגיש טוב, אבל לא מספיק טוב, דהיינו, גם רע, שאז האדם רוצה להרגיש עוד יותר טוב. ולכן, כאשר האדם רוצה להרגיש יותר טוב ממה שהוא מרגיש, וכאשר האדם חושב שיש מציאות יותר טובה ממה שהוא מרגיש, הרי שהוא עדיין מרגיש גם רע. וכל זמן שהאדם חושב שיש ... אחר. והסימן לכך שהאדם מרגיש טוב באמת, הוא כאשר האדם מפסיק ... יש יצר הרסני שגורם לאדם להרגיש רע. והיצר ההרסני הזה, הוא הרצון של האדם להרגיש טוב. כי הסיבה היחידה שבגללה האדם מרגיש רע, היא רק משום שהוא רוצה להרגיש טוב. כי בלי לרצות להרגיש טוב, אי אפשר להרגיש רע. וכל הסבל שיש לאדם בחיים, נובע רק משום שהוא רוצה להרגיש טוב. ובנוסף, גם כאשר האדם כבר מרגיש טוב, הרי שגם אז הוא לא מרגיש טוב בשלמות. כי שלמות יש רק למי שבשלמות ובאמת לא רוצה להרגיש טוב. כי השלמות היא כאשר כל הרצון ... אך כאשר האדם רוצה להרגיש טוב, הרי שגם כאשר הוא כבר כן מרגיש טוב כרצונו, הרי שלעולם זה לא ...

... וכאשר האדם נמצא בתוך מציאות שפועלת בצורה לא ברורה, על ידי זה האדם חווה כל הזמן תחושה של מלחמה. כי האדם צריך להילחם על כך שיהיה לו טוב. והאדם צריך להילחם על כך שלא יהיה לא פחות טוב או יותר רע וכיוב. כי אם היה שלום בין האדם לבין המציאות, הרי שהאדם היה לו טוב תמיד, והוא לא היה צריך להתאמץ כדי להרגיש טוב. אבל מחמת שיש מלחמה בין האדם לבין המציאות, לכן האדם כל הזמן צריך להתאמץ כדי להרגיש טוב וכדי ליהנות ולהרגיש שמחה. ושורש המלחמה של האדם במציאות, נובע מכך שהשכל של האדם נמצא במלחמה עם השכל של המציאות. כי מצד השכל של המציאות, האדם נמצא באחדות מוחלטת עם המציאות, למרות שהוא גם ... שמניע את המציאות, שהוא זה שיוצר אצל האדם את הרצון שלו. וכל דבר ודבר שהאדם חווה ומרגיש, וכל דבר שהאדם עושה, זה הכל ביטויים שונים של הכוח שמניע את כל המציאות, וגם את האדם שבתוכה. וכאשר האדם תופש את עצמו כישות נפרדת מהמציאות, על ידי זה נוצרת מלחמה בין ... הכוח של המציאות. וכאשר האדם מבין שהרצון העצמי שלו הוא לא אישי שלו, על ידי זה האדם מרגיש תמיד טוב. כי האדם לא מפחד מכך שהרצון העצמי שלו לא יתמלא. כי ברגע שיש לאדם רצון עצמי, מיד באותו הרגע האדם מתחיל להרגיש רע. כי הרצון העצמי הוא שורש הרע. כי כאשר האדם רוצה איזה דבר, ממילא הוא מגדיר שכל מצב שהוא שונה מהרצון שלו, הוא רע עבורו. כי רע קיים, רק כאשר יש רצון. כי בלי רצון, ... לאדם רצון עצמי, והאדם חושב בטעות שהוא זה שיוצר את הרצון העצמי שלו, על ידי זה האדם מרגיש רע. כי הוא יוצר רצון סופי עם גבול, שרוצה שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת. אך מי שהוא חכם אמיתי, הוא יודע את האמת שגם הרצון העצמי שלו, וגם הקיום העצמי שלו, זה הכל ... את המציאות. כי האני האמיתי של האדם, הוא המציאות עצמה. ובנקודת השלמות, האדם אמור להרגיש אני גם ובעיקר כלפי כל המציאות עצמה, בדיוק כפי שהוא מרגיש אני לגבי הישות שנפרדת מהמציאות. אלא שאצל האדם האני שלו נפרד מהמציאות. והאני הזה, הוא לחלוטין לא מנהל את המציאות. וכאשר האדם לא תופש את עצמו כישות אחת עם המציאות, ... כי אז האדם כל הזמן צריך להילחם על הרצון העצמי שלו ועל הקיום העצמי שלו. וכאשר האדם מרגיש ומבין שהוא במלחמה, על ידי זה נוצרת אחדות בין הרצונות השונים שיש בתוך האדם. כי כאשר האדם מרגיש רע ובדיכאון וכאשר האדם נופל לעצבות ולייאוש, על ידי זה נוצר שלום בין הרצונות השונים שיש באדם. כי כל הרצונות וכל הכוחות השונים שיש באדם מתאחדים, כדי למצוא את האושר. ... ותוך כדי זה יש לו עוד רצונות אחרים, על ידי זה האדם לא מאושר באמת. וכאשר האדם מרגיש רע, על ידי זה כל הרצונות של האדם מתאחדים, וכל כוח הרצון של האדם מתמקד אך ורק ברצון להיות מאושר באמת ובשלמות. ועל ידי זה שהאדם מרגיש רע, דהיינו, שיש מלחמה שמאיימת על האדם, על ידי זה הכוחות שיש בתוך האדם מבינים שאם הם רוצים לשרוד ולא להיעלם, עליהם לעשות שלום ביניהם לבין עצמם, ועליהם להתמקד בלחפש ...

... דהיינו, הטוב הוא לא יותר טוב מאשר הרע או להפך. כי יש תחושה של טוב ויש תחושה של רע, אלא שאין הבדל בין התחושות האלו . כי אלו לא יותר מאשר סוגים שונים של תחושות ורגשות. וגם הישות העצמית של האדם, דהיינו, האני של האדם, וגם הרצון העצמי של האדם, וגם כל המחשבות של האדם, וגם כל הרגשות של האדם, וגם כל מה שהאדם רואה, וכל מה שישנו, אלו הכל התהוויות שונות של המציאות. כי פעם אחת המציאות באה לידי ביטוי בצורה אחת, ...

... כי רוב בני האדם בעולם, אין להם שמץ של מושג לגבי מהו אושר. ורוב בני האדם בעולם, אם יתנו להם את מה שנקרא אצלם אושר, הרי שבאותו הרגע הם ירגישו את הגיהנום ממש. כי בעניין האושר יש הטעיות שונות. ואחת ההטעיות והשקרים הגדולים ביותר, הוא אשליית האושר של בני ... לנתח עם עצמו ולנסות לשאול את עצמו, מה יביא אותו למצב שבו הרצון העצמי שלו יעלם לגמרי? כי כאשר אין רצון עצמי, אין שום רע כלל. אלא יש אך ורק תחושה של שלמות והרמוניה מלאה. וכל זמן שיש לאדם רצון עצמי, ממילא הוא ימשיך להרגיש תחושה של חסר ושל רע. כי הרצון של האדם, הוא זה שאחראי לכך שרע לאדם. כי אי אפשר להרגיש רע, בלי שיהיה רצון כלשהו. וכל זמן שיש לאדם רצון עצמי שמאמלל אותו, האדם ימשיך להרגיש תחושה של חסר וימשיך להרגיש רע וימשיך לחפש את האושר. ולכן, על האדם בשלב הראשון להבין מהו בכלל האושר, דהיינו, להבין שהאושר בא לידי ביטוי בכך ... ליהנות מהמציאות כפי מה שהיא. כי אם יצליח האדם לגרום לרצון העצמי שלו להיעלם לגמרי, באותו הרגע האדם יתחיל רק ליהנות מהמציאות תמיד, ולחוות תחושה של שלמות. ולכן, השלב השני בחיפוש אחרי האושר, הוא גילוי הדרך אל האושר. כי בשלב הראשון צריך להבין מהו ... האושר הזה. ואחרי שהאדם מגלה את הדרך אל האושר, דהיינו, אחרי שהאדם מגלה כיצד הוא יכול לגרום לעצמו להתחיל ליהנות מהמציאות כפי מה שהיא, בלי להרגיש כל הזמן תחושה של רצון עצמי שרוצה משהו שונה מהמצב של המציאות, אז על האדם להתחיל לצעוד אל האושר, כמה שיותר מהר. ... עכשיו האושר של האדם תלוי רק באדם עצמו, בעד כמה הוא באמת רוצה להיות מאושר. והעניין הוא, שהדרך אל האושר עוברת בתוך יכולת התפישה השכלית והרגשית של האדם. כי כל האושר תלוי אך ורק בדבר יחיד. והוא בכך שהאדם יבין את המציאות בשלמות. והחכם האמיתי מגלה ומסביר ... גודל כלי הקיבול שלו, שבו הוא מסוגל להבין את השכל שאותו מגלה לו החכם האמיתי, שהוא השכל האמיתי של המציאות. וכלי הקיבול של האדם, הוא השכל והרגש של האדם. כי לאדם יש פוטנציאל שכלי ורגשי. וככל שהאדם משתמש יותר בפוטנציאל השכלי והרגשי שלו, וככל שהאדם מביא יותר לידי ביטוי את הפוטנציאל שלו, כך האדם יוצר כלי קיבול גדול יותר, שבו הוא יהיה מסוגל ... כל העבר שלו. כי יש בעולם שלנו המון סוגי אושר שקריים. וכאשר האדם הופך להיות מאושר בשקר כלשהו, עדיין השקר הזה לא משכתב אצל האדם את כל המטען הרגשי שלו מהעבר. כי גם כאשר האדם לומד איך להיות שמח מהרגע הזה וכיוב, עדיין האדם בתוכו תמיד חי עם תחושה של חוסר שביעות רצון מכך שבעבר הרחוק הוא לא היה שמח ומאושר כפי מה שהוא כרגע. וכל שיטות האושר בעולם, אף אחת מהן לא יכולה לגרום לאדם להרגיש שביעות רצון מלאה באמת מכל מה שקרה לו בחיים עד אותו הרגע. כי יש אנשים שחווים טראומה כלשהי. ואחרי שהם חווים טראומה, אז הטראומה הזאת מלווה אותם בחיים, מה שנקרא פוסט טראומה ונפגעי טראומה. ופוסט טראומה הוא מצב שבו ... אז שום שיטת אושר שקרי, לא יכול להפוך אצל האדם את העבר שלו. אך לעומת זאת, כאשר האדם מאמץ את האושר האמיתי, במקרה כזה לא רק שהאדם מתחיל להרגיש טוב בהווה, אלא גם כל תפישת המציאות של האדם את העבר שלו (וגם את העתיד) הכל משתנה בבת אחת. כי תפישת האושר ... יש לאדם רצון עצמי שהוא תמיד מתאים למציאות. וכאשר הרצון העצמי של האדם משתנה, וכאשר תפישת הטוב והרע של האדם משתנה, אז ממילא בבת אחת האדם מרגיש שמאז ומעולם הוא כבר היה מאושר. ונחדד: כי בכל הדרכים אל האושר, אף אחת מהן לא גורמת לאדם לחוות שביעות רצון מלאה גם מכל מה שקרה לו בעבר. (ובנוסף גם אף אחת לא באמת מספקת לאדם שקט נפשי מוחלט לגבי העתיד). אך באושר אמיתי האדם בפחות מרגע אחד מרגיש שמאז ומעולם הוא כבר היה מאושר, ושמאז ומעולם היה לו טוב. כי כאשר אין רצון עצמי שונה מהמציאות, ממילא העבר והווה ... שום תנאי ובלי שום סיבה. כי כאשר האדם מיישר קו עם המציאות ורוצה באמת את המצב של המציאות כפי מה שהיא ללא כל תנאי, ממילא האדם כבר לא יכול להרגיש רע, לא לגבי העבר ולא לגבי הווה ולא לגבי העתיד. והדרך היחידה בעולם לטפל בנפגעי פוסט טראומה וכיוב, היא אך ורק על ידי זה שגורמים לאדם לשנות את תפישת הטוב ורע שלו, ולהגיע לאחדות הרצון העצמי שלו עם המציאות. שאז ממילא האדם ירגיש שמחה גם מכל מה שקרה לו בעבר. ונמצא אם כן, כי כאשר האדם מקבל את השכל האמיתי, באותו הרגע ממש בפחות מרגע אחד, האדם ... כלים שבהם הוא יוכל להחזיק ולהכיל בתוכו את תפישת המציאות האמיתית. ואת זה האדם עושה על ידי זה שהוא מעמיק את שכלו ואת מחשבתו ואת רצונו ואת רגשותיו, ומתבונן כל הזמן על העצות של החכם האמיתי, ומנסה לחדד את שכלו ואת יכולת התפישה שלו עד כמה שהוא יכול. והכל ...

... נמצאת בצורה כלשהי. ואם האדם רוצה בשלמות את המציאות כפי מה שהיא, הרי שהאדם חווה שלמות וטוב לו. ואם האדם לא רוצה את המציאות ואת מה שיש, הרי שרע לאדם. והאדם לא יכול להרגיש רע, בלי שהוא לא ירצה את מה שיש. כי מיד ברגע שהאדם לא רוצה את מה שיש, מיד באותו הרגע רע לאדם. וכאשר האדם מתבונן על הדבר הזה, מיד מתעורר אצל האדם רצון לרצות את מה שיש. כי האדם מבין שאם הוא רק יצליח לרצות את מה שיש, הרי שממילא הוא כבר לעולם לא יוכל להרגיש רע. אלא הוא ירגיש שלמות אמיתית. וכאשר מתעורר אצל האדם הרצון לרצות את מה שיש, אז האדם מנסה בכל כוחו לגרום לעצמו לרצות את מה שיש, ואז האדם מגלה שהדבר הזה הוא ... את מה שיש, בזה עצמו הוא מחזק אצל עצמו את חוסר שביעות הרצון שלו מהמציאות. כי המציאות היא שהאדם לא רוצה את מה שיש. והשלמות היא כאשר האדם ירצה את מה שיש, דהיינו, שהאדם ירגיש טוב עם זה שהוא לא רוצה את מה שיש. וכאשר האדם מנסה להכריח את עצמו לרצות את מה שיש, הרי שזה עצמו ביטוי של לא לרצות את מה שיש. ובכך שהאדם ... עצמו האדם גורם לעצמו להיות לא מאושר. כי האושר הוא כאשר האדם מפסיק לרצות להיות מאושר. וכאשר האדם מנסה להיות מאושר, בכך הוא מחזק את חוסר האושר שלו. וברגע שהאדם מנסה להרגיש טוב, בזה בעצמו הוא גורם לעצמו להרגיש רע. כי האדם מרגיש רע רק משום שהוא רוצה להרגיש טוב. כי אי אפשר להרגיש רע, בלי שיהיה לאדם רצון להרגיש טוב. וכאשר האדם רוצה להרגיש טוב, הרי שבעצם הוא צריך להפסיק לרצות להרגיש טוב. אבל גם אם האדם ינסה להפסיק לרצות להרגיש טוב, גם זה עצמו נובע מהרצון של האדם להרגיש טוב. ובקיצור, האדם לא יכול לשקר את עצמו. כי אושר אמיתי הוא תחושה אמיתית שנובעת מעצמה. ואו שהאדם באמת רוצה את המציאות כפי מה שהיא תמיד, או שלא. אבל אין כאן מקום לשקרנים. כי שקרים לא עוזרים לאדם ... לשקר את עצמו בחשיבה חיובית כלשהי ולהיות מאושר. כי אושר חייב לבוא ממקום אמיתי, שבו האדם מאושר בלי להתאמץ. כך שבעצם האדם לא יכול לעשות שום דבר כדי להיות מאושר וכדי להרגיש טוב. כי כל פעולה שאותה יעשה האדם כדי להיות מאושר, בזה בעצמו הוא מרחיק את עצמו מהאושר. ובנוסף על כל אלו, צריך לדעת גם, כי השלמות היא לא ... הרי שבעצם הוא לא מכיל בתוכו את הכוח המנוגד שבו האדם לא רוצה את מה שיש. והשלמות היא כאשר האדם מכיל בתוכו את כל הכוחות השונים. דהיינו, שהאדם יכול לא לרצות את מה שיש ולהרגיש רע. וגם לרצות את מה שיש ולהרגיש טוב. ואעפכ בו זמנית תוך כדי זה שהאדם רוצה או לא רוצה את המציאות, תוך כדי זה האדם יכול לחוש שלמות וליהנות מהמציאות. וההנאה של האדם מהמציאות ... דבר שצריך להיות באמת. כי כאן בוודאי שהאדם לא יכול לשקר את עצמו. והעניין הוא, כי במציאות שלנו יש כל הזמן התהוויות שונות. וגם האני של האדם וגם הרצון העצמי של האדם, וגם הרגשות תחושות מחשבות ידיעות זיכרונות וכיוב של האדם, הכל אלו התהוויות של המציאות. וכאשר האדם מרגיש שהוא רוצה או לא רוצה איזה דבר, אז אם שכלו של האדם קטן, אז נדמה לו שבאמת הוא עצמו רוצה או לא רוצה את הדבר. ועל ידי זה האדם סובל. כי מצד האמת, גם כאשר האדם כן רוצה את המציאות, גם אז האדם סובל. כי ברגע שהאדם רוצה את המציאות, ממילא הוא יוצר עבור עצמו תלות רגשית בכך שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה. ועצם זה שיש לאדם רצון כלשהו, זה עצמו חיסרון. כי ברגע שהאדם רוצה איזה דבר, גם אם יש לו את הדבר הזה, הרי שממילא הרצון של האדם גורם לכך שהאדם לא ירצה שהמציאות תשתנה. כי גם כאשר יש לאדם את מה שהוא רוצה, עדיין הוא תמיד ירגיש שהוא רוצה שהמציאות תמשיך להיות כפי מה שהיא. וגם זה עצמו רע. כי אם לא היה לאדם רצון עצמי כלל, הרי שממילא האדם לא היה נאחז בשום דבר, ותמיד ... מחויב להיות כזה, אז מדוע הוא כזה? ועל האדם לשאול את עצמו, האם אני בכלל בוחר לרצות? האם אני יכול לבחור לא לרצות? ואם כן, אז האם לא יותר פשוט לבחור לא לרצות, וממילא להרגיש מאושר? כי אי אפשר לסבול כאשר אין רצון. ועל האדם לשאול את עצמו, אם באמת אני יכול להפסיק את הרצון של עצמי, אז איך זה שאני עדיין מרגיש לפעמים רע? ורק טיפש גמור יגרום לעצמו להרגיש רע. ועל האדם לשאול את עצמו, איך זה שלפעמים אני מרגיש רע? ואם אני יכול לשלוט ברצון של עצמי, אז ממילא אני יכול לגרום לעצמי להיות תמיד שמח וכיוב, אז איך זה שאני עדיין לא מספיק מרוצה מהמציאות? ... להיות בעל בחירה חופשית? האם אני יכול להחליט שאני לא רוצה את זכות הבחירה החופשית? איך בעצם נוצרת הבחירה החופשית שלי? האם ישנם מצבים שבהם יש לי בחירה חופשית, אך אני לא מרגיש שיש לי בחירה חופשית? האם ישנם מצבים שבהם אין לי בחירה חופשית, ובהם אני כן מרגיש שיש לי בחירה חופשית? והאם אני בוחר בבחירה חופשית את הבחירה החופשית שלי עצמה? ואחרי שהאדם מתבונן בדברים האלו, אז הוא רואה בתוכו את האני ... של האני של האדם עצמו שחולם את החלום. וכאשר האדם מתבונן בדברים האלו, על ידי זה תפישת האני של האדם משתנה. כי האדם מתחיל לחוש את האחדות שלו עם המציאות. והאדם מתחיל להרגיש אני לא רק כלפי עצמו, אלא גם כלפי כל מה שקיים. כי שני האני שניהם קיימים בו זמנית. וכאשר האדם חולם חלום, הוא נמצא גם בתוך החלום וגם מחוץ לחלום. ואחרי שהאדם מרגיש אני ביחס למציאות, עכשיו על האדם לגלות את שורש הרצון של המציאות עצמה. כי מנקודת המבט של האדם שחושב שהוא נפרד מהמציאות, מנקודת המבט שלו שורש ...

... משמעות טובה. ובחיים בהחלט אפשר ליהנות, ואפילו ליהנות באמת. ולא סתם הנאות כמו מה שהאדם קורא לזה הנאות, אלא שיש הנאות אמיתיות שאותן האדם יכול להשיג בכל מקום ובכל זמן ללא שום מאמץ. וכאשר האדם מרגיש דיכאון עמוק וייאוש עמוק, על האדם להבין שהתחושה הרעה שלו נובעת מכך שאין לו מושג מהי תכלית החיים. והסיבה שבגללה אין לאדם מושג מהי תכלית החיים, היא משום שאין לאדם מושג מהי תכלית הקיום של ...