בודהיזם - מה
בודהה לא ידע? לאיזו הארה
בודהה לא הגיע? חלק 1 במאמר הזה נדבר על תפישת העולם
הבודהיסטית. נסביר את היתרון שלה, ונסביר גם את החיסרון שלה. וממילא נסביר גם מה
בודהה לא ידע ולאיזו הארה
בודהה לא הגיע. וכאשר מדברים על תפישת חיים כלשהי, בפרט כאשר באים לבאר את החסרונות שלה, אז יש לזכור כי הביקורת והארת הדברים היא ... הוא הבין את מה שהוא חושב שהוא שמע. אך עדיין יתכן שהחכם עצמו אמר דבר אחר והתכוון לדבר אחר. ולכן, בטרם נסביר את החיסרון של
הבודהיזם, נגדיר את תפישת
הבודהיזם שעליה אנחנו מדברים. כי ההתייחסות צריכה תמיד להיות לדבר מוגדר, דהיינו, לפירוש כלשהו של תפישת העולם
הבודהיסטית. ואם מישהו תופס את
הבודהיזם בצורה שונה, הרי שאין כאן התייחסות לכל תפיסות
הבודהיזם השונות. וכאן במאמר נעמוד על מספר רעיונות
בודהיסטים ונתייחס אליהם. והרעיון
הבודהיסטי הראשון שאליו נתייחס, הוא אל תפישת החיים
הבודהיסטית, שעל פיה
הבודהיזם הוא הדרך לשחרור מסבל. כי עפ
הבודהיזם העולם הזה הוא מלא בסבל. ושורש הסבל של האדם עפ
הבודהיזם, הוא בכך שהאדם נאחז בתופעות משתנות. כי בעולם שלנו הכל משתנה כל הזמן. וכאשר האדם נאחז מבחינה רגשית בתופעה חולפת כלשהי, על ידי זה האדם סובל כאשר התופעה משתנה. ואדם מואר עפ
הבודהיזם, הוא מי שהצליח להשתחרר מכל תלות רגשית כלשהי לגבי תופעה משתנה כלשהי. וניתן למצוא עמקויות כלשהן
בבודהיזם, לגבי זה שגם האני של האדם הוא תופעה משתנה וכיוב, ועוד רעיונות שונים שאליהם לא נכנס כאן. וכאן נתמקד בעניין של המחשבה ... הוא סבל שנוצר על ידי היצמדות לתופעות משתנות. וההארה היא כאשר האדם משתחרר מהתלות הרגשית בתופעות המשתנות. ואם נתבונן על אנשים
בודהיסטים, נראה כי כלפי חוץ לפחות חלקם נראים אנשים מאושרים ושמחים. כי כאשר לוקחים בן אדם שכל היום רודף אחרי הזנב של עצמו, ... פרסום כבוד וכיוב, ומסתכלים עליו, רואים כמובן אדם לא מאושר, שהוא בעצם חי את חייו מתוך מרדף לא ברור. וכאשר שמים לידו את
הבודהיסט, שהוא אולי בדיוק עושה באותו הרגע איזו מדיטציה שמרגיעה אותו וכיוב, אז האדם שנמצא בתוך מירוץ משוגע של החיים, כאשר הוא מסתכל על
הבודהיסט הרגוע שנח לו מחוץ למרוץ, הוא בטוח
שהבודהיסט הזה מאושר. כי הוא האדם הרגיל נמצא בתוך מירוץ,
והבודהיסט נח מהמירוץ. ונראה כאילו
שהבודהיסט כבר הגיע לסוף המרוץ. ולכן האדם שנמצא במרוץ, חושב
שהבודהיסט הוא אדם מואר ומאושר. וכאשר האדם מתבונן על
הבודהיסט והוא רואה מולו אדם רגוע, שמשדר כלפי חוץ תחושה של שלווה, שקט נפשי, רוגע, שמחה, שלוות נפש וכיוב, אז האדם שנמצא במרוץ ושאין לו את כל הדברים האלו, אז נדמה לו
שהבודהיסט הזה הוא אדם מואר ומאושר. ובפרט אם אותו
הבודהה בא לאדם ומספר לאדם שהעולם הזה מלא בסבל, ושהסבל נובע מכך שהאדם רודף אחרי דברים שכל הזמן משתנים,
והבודהה ממשיך ומסביר ואומר שהוא אדם מואר ומאושר, מחמת זה שהוא כבר לא רודף אחרי התופעות המשתנות של העולם הזה, אז גם זה גורם לאדם ...