... באופן ברור ומסודר. הנושא העיקרי עליו הוא מדבר הוא היכולת לפרק כל דבר בחיים לשני חלקים עיקריים: דברים שהם מחויבים ודברים שהם אפשריים. הוא מסביר שכאשר אדם מצליח להבחין בין מחויב לאפשרי, הוא מקבל כלים טובים יותר לניהול זמן, קבלת החלטות והגדרת סדרי עדיפויות בצורה נכונה ויעילה. ההסבר המרכזי מתבסס על הרעיון שבראש ובראשונה יש לבצע את הדברים המחויבים, כלומר, הדברים שהאדם מרגיש שהוא חייב לעשותם, ורק לאחר מכן לעבור לדברים האפשריים. כדי להמחיש זאת, אליעד נותן מספר דוגמאות: מה המשמעות של מחויב ואפשרי בהחלטות יומיומיות? אליעד מסביר שאם לאדם יש 100 שקלים לקנות אוכל, עליו קודם כל לבדוק מה הוא חייב לקנות כדי לשרוד או כדי לענות על צרכים בסיסיים הכרחיים. רק לאחר שקנה את הדברים המחויבים, אפשר לבדוק מה הוא רוצה או יכול לקנות מתוך הרשימה של הדברים האפשריים. דוגמה זו ממחישה את החשיבות של ... אותם, ורק אחר כך אפשר לבחור במותרות או בדברים פחות חשובים. דוגמה זו מבהירה שוב את חשיבות ההבחנה בין מחויב לאפשרי. כיצד להבחין בין הדברים החשובים לפחות חשובים בעבודה? אליעד כהן מדגים זאת בסביבת עבודה: כאשר מוטלת על עובד ... פחות טוב או בצורה פחות מושלמת. כך הוא ידע לתעדף נכון את סדר העבודה ולהשקיע את מירב המאמצים בדברים שמחויבים. הוא מדגיש זאת בדוגמה הבאה: אם יש דברים בעבודה שאי אפשר לסיים את הפרויקט בלעדיהם, ודברים נוספים שיהפכו את ... יחסית בלבד. באופן מוחלט אף אחד לא חייב דבר, אך בחוויה של האדם בחיי היום - יום קיימת תחושת מחויבות. ההבנה הזו מאפשרת לקחת אחריות על סדר העדיפויות ולבחור בצורה חכמה יותר, מתוך מודעות לכך שכל מחויבות היא יחסית לתפיסה האישית ולתפיסה של מה חשוב יותר ופחות. הוא מדגיש כי אם האדם פועל בצורה הפוכה, וקודם ... הוא יוצר סדר עדיפויות מוטעה שעלול לפגוע ביכולת שלו לנהל את חייו בצורה יעילה. למה חשוב לפרק כל תהליך למחויב ואפשרי? המסר המרכזי של אליעד הוא החשיבות של הפירוק וההבחנה בין מחויב ואפשרי בכל תחום. הוא מדגיש שהיכולת הזו יוצרת סדר ומיקוד, משפרת את קבלת ההחלטות ואת היכולת לנהל זמן ביעילות. ... תחומי החיים, על מנת להגיע לבהירות, סדר פנימי ומיקוד גבוה יותר בהחלטות ובביצוע. למה חשוב לתרגל את ההבחנה בין מחויב לאפשרי בכל תחום? המסר המרכזי שאותו אליעד חוזר ומדגיש הוא שחשוב לתרגל את ההבחנה הזאת שוב ושוב בכל תחומי ... נכונה? מהו סדר עדיפויות נכון? מה חשוב יותר ומה פחות חשוב? איך לקבל החלטות בצורה מסודרת? איך לזהות מה מחויב ומה אפשרי? האם יש משהו שחייבים לעשות? תמשיכי. ש: וכאשר האדם מקונן על הרצון עצמו הוא מבין שבעצם גם ... חייב לא באופן מוחלט באופן מוחלט אתה לא חייב כלום, אני באתי לומר שהתהליך הזה שאומר תפרק כל דבר למחויב ואפשרי ותתמקד במחויב ולא באפשרי הוא נכון לגבי כל דבר. לדוגמה יש לך עכשיו מאה שקל ואתה צריך לקנות אוכל קודם כל ... אני רוצה, את מבינה יש לך רשימה ארוכה נגיד באח הגדול יש לו רשימה ארוכה של מצרכים עכשיו מה מחויב לאכול השבוע ומה אפשרי אז קודם כל תלך על המחויב אחר כך מה שיישאר לך תבדוק מה אתה רוצה או לא רוצה מהאפשרי, כל דבר מה המחויב ומה האפשרי מה חשוב יותר ומה חשוב פחות סדרי עדיפויות. ש: כאילו איזה רצון יותר חשוב בשבילי ואיזה רצון ... משקיע את המשאבים שלי בצופציק שמה קודם כל בוא נסיים את המבנה עצמו, נכון כאן זה אותו דבר אפשרי ומחויב אותו דבר בדיוק. עכשיו אם תהיה חכם בגשמיות תבין בסוף גם את זה אבל אם אתה גם ביומיום כמו ... אתה הולך ואתה קודם כל קונה מה שאתה רוצה לפני מה שאתה צריך אז אתה גם לא בודק את המחויב אתה קודם כל בודק את האפשרי, פנימי או חיצוני. הלאה.

... שהכל זה כרצונו, אבל אז אתה מגלה, שלא יכול להיות שרצונך הוא רצונך. למה? כי ההוויה של אלוהים קיומה מחויב, אבל הרצון והתודעה העצמית של אלוהים קיומן לא מחויב, למה? כי ההוויה היא אחת, ורק ישות אחת קיומה מחויב. במציאות שלנו יש רק דבר אחד שחייב להיות קיים, לא יכול להיות ששני דברים יהיו חייבים להיות קיימים למה? כי אם שני דברים חייבים להיות קיימים, הם חלק משלם אחד, ואז למעשה השלם האחד הוא המחויב. המצוי הראשון הוא אחד, ואם הוא אחד, אז אי אפשר שיהיה בו רצון או תודעה, רגש או משהו אחר. ... אין באחד פיצול. כשאתה אומר, שאני גיליתי שאני המציאות ואני רוצה, מה זה אומר? שזה שאתה קיים כמציאות זה מחויב, הרי המציאות חייבת להיות קיימת. אבל זה שאתה כמציאות רוצה משהו, זה לא מחויב. גם זה שאתה יודע שאתה המציאות זה לא מחויב. רק הקיום של המציאות מחויב. האדם אומר שהוא גילה שהוא אלוהים, אז זה אומר שהוא תמיד חייב להיות קיים. אבל לא חייב שיהיה לו ...

... שאין אלוהים אמיתי. או במילים אחרות, אם יש גם אלוהים, אז גם אלוהים הוא עצמו צורה, שקיומה הוא לא מחויב. וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים. והסיבה השנייה לכך, שהמחשבה שסיבת האירועים היא רצון האלוהים, היא רק קליפה ... לא הסיבה הראשונה. משום שקיום רצונו של אלוהים בכלל, וקיום רצונו של אלוהים בצורה כלשהי בפרט, אלו דברים שאינם מחויבים. בפרט כאשר רואים שרצונו של אלוהים משתנה בכל מקום ובכל זמן למשהו אחר, שאז ברור שיש שאלה, מה מחייב ... יהיה לאלוהים רצון אחר בצורה אחרת? ועוד יש להבין, כי קיומו של רצונו של אלוהים עצמו, הוא עצמו לא מחויב. משום שאלוהים, פירושו המצוי הראשון. והמצוי הראשון, הוא יחיד. כי אם יש שני מצויים ראשונים, הרי שאף אחד מהם ... הם ישות אחת ויחידה. ומאחר שהמצוי הראשון הוא יחיד, הרי שזה אומר שקיומו של רצונו של אלוהים, הוא לא מחויב. משום שרק מהותו של אלוהים, רק היא קיומה מחויב. אך קיומו של רצון האלוהים, זהו דבר שהוא אפשרי בלבד. כי אם אין שום הפרדה כלשהי בין רצונו של ... שאין דבר כזה כלל. ואם רצונו של אלוהים נפרד מעצמותו, הרי שממילא קיומו של רצון האלוהים, הוא עצמו לא מחויב כלל, משום שהוא לא מצוי ראשון, ואכ קיומו הוא רק אפשרי. ובפשיטות, לא מחויב שלאלוהים עצמו יהיה רצון. כי יכול להיות שיהיה אלוהים בלי רצון. ועוד נוסיף ונאמר, כי ההתבוננות הזאת מבהירה גם ... זמן שרצונו והמציאות אלו שתי ישויות נפרדות, הרי שמערכת היחסים שבין שתי הישויות האלו, היא רק צורה אפשרית, שאינה מחויבת. וכאשר האדם מתבונן בכל זה, הוא מבין מיד, שעד שהאדם שואל מהי הסיבה, עליו לשאול האם בכלל יש סיבה? ... שום סיבה לשום דבר, גם זו לא תשובה שמספקת את הדעת. משום שגם קיומה של אקראיות, גם הוא לא מחויב. כי גם אם נאמר שהכל היה הווה ויהיה אקראי, הרי שעדיין האקראיות היא רק אפשרות. כי בדיוק באותה המידה ...

... השכל האנושי ומאתגר את כל תפיסות הזמן, הפוטנציאל והידיעה. המושגים של יש ו - אין, פוטנציאל ו - מציאות, מחויב ו - אפשרי, מקבלים נופך חדש ובלתי - מובן, שדורש חשיבה מעמיקה וחווייתית. חמשת ההבדלים בין השכל האלוהי לשכל ... האל לא מוציאה את הדבר מאפשרותו. כלומר, גם אם האל יודע משהו בוודאות - הדבר עדיין אפשרי ולא בהכרח מחויב, מה שמנוגד לתפיסה הרגילה שלנו שלפיה ידיעה ודאית פירושה שהדבר מחויב. כאן משתמש רבי נחמן ברעיון שכאשר אומרים האל יודע, אפשר להחליף זאת במילים האל מהווה. כך, עצם הידיעה של ... מזה שאין מניעה שמשהו יהיה אפשרי למרות שהאל יודע אותו. הפרספקטיבה הזאת שוברת את הגבולות הרגילים של מושגים כמו מחויב, אפשרי, סיבה ותוצאה, לפני ואחרי. הכל מתערבב לעומק אחד. שימוש בפרדוקס כמפתח להבנה חדשה מודגש שאם מחליפים את המילה ... האם ללכת לעבוד או לא? - אפשר לשאול, אם לא הייתה אצלי אבחנה חדה בין יש לאין או בין מחויב לאפשרי, איך הייתי חווה את ההתלבטות הזאת? יכול להיות שזה מפחית את עוצמת הפחד, כי הדברים נהיים פחות מוחלטים. ... אבל אם מבינים שהראייה האלוהית מבטלת את מושג הזמן, את מושג ההבדל בין יש לאין, ואת עצם הניגוד בין מחויב לאפשרי - אפשר להתחיל להכיל את הסתירות באופן חדש. רבי נחמן טוען שכל מי שינסה להשתמש בשכל שלו עד ... שהרבה פחדים ופיצולים מנטליים מבוססים על ההנחה שיש הבדל מובהק בין יש לאין, בין קיים ללא קיים, בין אפשרי למחויב. ברגע שמבינים שהדברים לא בהכרח נפרדים, משהו נרגע מבפנים. מי שרוצה להעמיק, מוזמן לחזור ולקורא מאותן שיחות או טקסטים ... אפשרי. אני יודע שזה ככה ועדיין זה רק אפשרי שזה יהיה ככה. אם אתה יודע משהו בוודאות, זה כבר מחויב, אז איך זה אפשרי? אם מתרגלים זאת לרמה הגבוהה יותר, אז במקום להגיד את המילה יודע, נחליף אותה למילה ... מהחלל הפנוי. למשל, שידיעתו אין מוציא את הדבר מאפשרותו, הוויתו משאירה את הדבר אפשרי, זאת אומרת שאין הבדל בין המחויב לאפשרי, או שאין הבדל בין בפועל לבכוח, אין הבדל בין לפני הבריאה לבין אחרי הבריאה. כשרבי נחמן אומר, אלוהים ...

... זה בצורה נכונה, אז במהלך השיחה עצמה, הוא מעצמו מגיע לאיפה שאתה מלכתחילה רצית להוביל אותו. ואז הוא כבר מחויב לחשוב ולהשתכנע במה שאתה רצית שהוא ישתכנע מלכתחילה. והכל זה על ידי זה, שבמקום לומר לו בצורה ישירה מה ... רוצה, במקום זה אתה דיברת איתו על ההקדמות ועל הסיבות שמובילות אל המסקנה שלך. ואז הוא מעצמו הופך להיות מחויב לחשוב כך או אחרת. ועכשיו אחדד עוד כמה נקודות. והעניין הראשון הוא, שיש סיבה מחייבת ויש סיבה מאפשרת. וסיבה ... מאשר בסיבות המאפשרות את הסקת המסקנה שלך. ועכשיו אתן עוד עומק נוסף, והוא כי יש סיבה אפשרית ויש סיבה מחויבת. בשונה מסיבה מאפשרת וסיבה מחייבת, סיבה אפשרית וסיבה מחויבת. דהיינו, לא מדובר כאן על עד כמה הסיבה מחייבת את האדם להגיע לתוצאה הרצויה, אלא על עד כמה הסיבה ... שהסיבה מחייבת את האדם להגיע לתוצאה הרצויה. אבל גם אפשר לדרג אותן, לפי הרמה והעוצמה של עד כמה האדם מחויב להסכים עם אותה הסיבה. וכמובן שגם כאן, רצוי להדגיש יותר את הסיבות המחויבות, דהיינו, את הסיבות שהאדם חייב להסכים איתן, יותר מאשר את הסיבות האפשריות, שהן הסיבות שהאדם לא מרגיש שהוא חייב להסכים איתן. שזה בעצם אומר, שהסיבה הטובה ביותר, היא סיבה מחויבת ומחייבת בו זמנית. דהיינו, למצוא סיבה והיגיון כלשהו, שהאדם יהיה מחויב להסכים איתו, ושאם האדם יסכים איתו, אז הוא יהיה מחויב להשתכנע ברעיון שאתה רוצה שהוא ישתכנע. ועוד אוסיף ואבהיר, כי עליך ליצור אצל האדם שאתה רוצה לשכנע אותו, כמה ... רוצה להוביל אותו, כגון לדוגמה שאתה גורם לו לומר בשם עצמו, את הסיבות שמובילות לתוצאה הרצויה, כך אחכ האדם מחויב עוד יותר להסכים עם המסקנה הרצויה. משום שהאדם לא אוהב לחזור בו, ולא אוהב להודות שאולי הוא טעה קודם לכן. ולכן האדם כדי לא לצאת טיפש, הוא מרגיש מחויב להסכים עם המסקנה המתבקשת, גם בגלל שהוא עצמו קודם לכן, הזדהה עם הסיבות שמובילות לאותה המסקנה. וזה כמובן, גם אם הסיבות עצמן הן לא מספיק מחויבות, אלא הן רק סיבות אפשריות בלבד. אבל בגלל שהאדם עצמו הזדהה איתן, אז האדם עצמו לא נעים לו להודות ... ואז הוא כמו טיפש ממשיך לעשות טעות נוספת, וממשיך אל התוצאה הרצויה, למרות שהסיבות עצמן, הן לא בהכרח סיבות מחויבות. ורק ההזדהות העצמית של האדם עם אותן סיבות, גורמת לאדם ללכת אחרי המסקנה שמתבקשת מהן, גם אם הן לא ... אותה להשתכנע במה שאתה רוצה שהוא ישתכנע. ושכנוע עקיף מתבצע, על ידי זה שאתה מאתר סיבות שהן כמה שיותר מחויבות ומחייבות את השומע להסכים איתן ועם המסקנה שאליה הן מובילות. ועל ידי זה שאתה יוצר הזדהות חזקה, בין האדם ...

... באותו אחוז מתוך כלל הזריקות. כך גם לגבי החיים: אם היקום הוא אינסופי, כל האפשרויות אמורות להתקיים. האם זה מחויב? לא בהכרח, אבל ההיגיון תומך בכך. לסיכום: השאלה האם יש חייזרים היא שאלה פילוסופית ומדעית כאחד. אם היקום אינסופי ... את האפשרות הזאת יותר מאפשרות הזאת בסוף זה הכל מתבטא. ש: לא, אתה אומר הגיוני שיש. אליעד: האם זה מחויב שיש, תראה לא מחויב שגם אתה פה גם זה שאתה פה זה לא מחויב, הגיוני פירושו מחויב מצד השכל כשאני אומר הגיוני פירושו מחויב מצד השכל, טוב. ש: רגע למה אם זורקים קוביות. אליעד: תבדקי. ש: רגע אינסוף פעמים? אליעד: אינסוף פעמים כן, ... מאה פעמים זה יצא מספרים אחרים אבל אם תזרקי אינסוף פעמים זה כאילו יתחלק לך באופן שווה. האם זה מחויב זאת שאלה אחרת. טוב הבנו?

... למה לא להיגרר לוויכוחים מיותרים? המרצה מדגיש גם את החשיבות של לא להיגרר בוויכוחים מיותרים. פעמים רבות אנחנו מרגישים מחויבים לענות על כל טענה או שאלה, אך אין חובה כזו. במקום להילחם על כל נקודה, אפשר פשוט לבחור לא ... אליעד מבקש להבהיר גם את חשיבות לא להיגרר בוויכוחים מיותרים. הרבה פעמים אנשים נוהגים להיכנס לוויכוחים כי הם מרגישים מחויבים לכך, אבל אין שום מחויבות כזו. אפשר לבחור לא לענות על כל שאלה שנשאלת. אם אנחנו לא מסכימים עם משהו, במקום להיכנס לוויכוח, אפשר ... להיכנס לוויכוחים מיותרים. אליעד: לא יודע אם מיותרים, מה הייתה מהות, למה אתה שאלת את השאלה? כי לך בראש מחויב, מה המחויב שלך אמר? אני חייב לענות למה ששאלו אותי. ש: נכון. אליעד: נכון, אתה לא חייב לענות על מה ששאלו ... לענות לו על מה שהוא שאל, אתה לא חייב לענות לו על מה שהוא שאל בכלל, מי אמר שזה מחויב? ש: אבל הרצון מחויב לא? אליעד: אתה חשבת בראש שלך כן הוא אמר לי ככה, מה אני אומר לו?, מי אמר שאתה צריך להגיד לו? אתה יכול להגיד לו לא רוצה, תגיד לו אתה צודק וזהו. ש: אז הרצון הוא מחויב הרבה יותר. אליעד: תגיד לו אתה חושב שמה שאתה אומר זה נכון? וואלה גם אני חושב ככה, סע לשלום אין לי שום ביזנס איתך, מה אכפת לי בכלל מה אתה חושב. ש: נו אז הרצון מעלה את המחויב או הלא מחויב? אליעד: מחויב. ש: אתה אומר שהוא לא מחויב. ש: הרי אני רוצה גם להגיד לו את זה בלי שהוא ירגיש שזה, שאני מחייב. אליעד: בלי לפגוע בו? ... בא תסתכל עכשיו אני עושה לך שאלה, הוא אומר מקום העבודה הוא מקור הפרנסה מה הוא בעצם אומר זה המחויב ואתה האפשרי, זה האלוהים שלך אתה צריך להשתחוות אליו, אתה מתחתיו, הוא המחויב אתה האפשרי הוא השורש אתה הזה וכו , עכשיו אתה מה אמרת לי? אמרת לי לא זה גם הפוך ...

... לא יודע מה קורה בהמשך, וכך הסדרה יוצרת אצלו תחושת תלות רגשית. אליעד מציין כי כמובן שזה לא תמיד מחויב. ישנם אנשים שיראו סדרה ויגיעו לנקודה שבה הם מרגישים שמיצו אותה, וכבר לא תהיה להם סיבה להמשיך לצפות. מה ... זה לגבי סדרה, בסדרה נגיד שמישהו רואה סדרה עונה ראשונה אז הוא יראה גם את העונה השניה וזה לא מחויב, אם תרצה נדבר על זה גם ננתח גם את זה אבל זה משהו אחר. ש: נראה לי שהחיסרון נוצר ... שהיא תודה שיש לה את החיסרון שהיא תבטא חיסרון ושהיא תגיד שאתה מילאת לו אותו. אתה חייב שזה יהיה מחויב, עוד פעם יכול להיות שיהיה לה סיבות לרצות גם לא לאהוב אותך, כן אבל ברמת העיקרון ככה נוצרת ההתאהבות ... סדרה שהיא לא טובה, של פשוט ולהמשיך לראות מה קורה. אליעד: למה עכשיו אני פורץ? כי אנחנו מדברים על מחויב, אמת או לא אמת? ש: יכול להיות. אליעד: אל תדבר במחויב תגיד למה לפעמים קורה מצב שבן אדם רואה סדרה והוא אומר אין אני חייב לראות את ההמשך. ש: אם ... ככה אז ככה ואיכשהו זה קשור אליך איכשהו. מה אתה רצית, הבנת? ש: כן. אליעד: אבל כמובן זה לא מחויב, למה זה לא מחויב? כי יכול להיות שתראה סדרה ותגיד לא מעניין אותי יותר, מיציתי לא מעניין אותי. זה לא מחויב שלנצח אתה תרצה משהו מסוים. מה אתה רצית לשאול קודם על זה? ש: רציתי להגיד שתהליך ההתאהבות, שתהליך התאהבות ...

... הכל ולכן נשאר דתי. זוהי תשובה שמבטלת מראש את כל ההנחות. תשובה שנייה טוענת שמי שבאמת מבין את הכל, מחויב דווקא להיות דתי. התשובה השלישית אומרת שהשאלה עצמה לא רלוונטית, משום שהעיקר הוא מה האדם עצמו חושב, ולא מה ... זאת, אליעד מתמקד בעיקר באפשרות אחרת, שלפיה רבי נחמן היה חילוני בתוכו אך דתי בהתנהגותו. כלומר, הוא לא היה מחויב בתוכו לשמירת המצוות, אך בחר בכל זאת לקיים אותן. אליעד מסביר שזו דרך לתת לרבי נחמן קרדיט, מאחר שאם הוא באמת הבין את האמת על המציאות, לא ייתכן שהוא חשב שהדת היהודית היא מחויבת. זו סוג של הערכה לאדם שהיה במדרגה רוחנית גבוהה כל כך ובכל זאת בחר לשמר את המסגרת הדתית. אילו ... תפיסה שאומרת שרבי נחמן היה חילוני בתוכו ואף על פי כן הוא היה דתי בהתנהגות שלו. למרות שזה לא מחויב כי אני מסביר עוד פעם זה לא באמת משנה. כאילו.. לצורך העניין, גם רבי נחמן יכל להיות דתי בתוכו ... אומר אתה יודע הוא לא היה טיפש כמו כולם בתוכו הוא ידע את האמת. פרספקטיבה שלי אבל זה לא מחויב להגיד את זה. עכשיו, כאילו אני לא נשען על זה שאני חושב שהוא היה חילוני אני לא אומר אני ... השאלה היא, איזה היגיון יכול להיות שבן אדם שהוא בתוכו אה לא יאמין בדת היהודית שהוא לא יחשוב שהיא מחויבת אף על פי כן מנהל אורח חיים דתי. אז לצורך העניין קודם כל ברמה העובדתית, צריך לשים לב לכמה ... הזמן נתן עקיצות כזה ליהדות, לרבנים, לממסד הוא כל הזמן עקץ את המערכת. הוא אמר והוא אמר אני לא מחויב לחוקים הוא עדיין אמר אני שומר את החוקים אבל אני לא מחויב להם אני כאילו מעל אני מעבר למנגנון. דבר נוסף ברמה הטכנית, כשהוא חזר מארץ ישראל הוא הפסיק את כל ... יש לאין או גם תדע שאין הבדל בין יש לאין. וזהו. אתה תתאים את עצמך למציאות. יש מציאות, יש מחויב. המחויב הוא שמהיבט מסוים המציאות ממלאת את הכל, מהיבט שני לא ממלאת את הכל. יש שני מחויבים שהם הפוכים. ואם תבין את שני המחויבים האלה אז המוח שלך יתאים את עצמו למציאות. אבל אתה צריך להיות בטוח בדברים. לחקור אותם עד שאתה תהיה ...

... על מה שהוא אומר. ש: רוצה שיסכימו איתו. אליעד: אוקי יכול להיות שהוא רוצה שיסכימו איתו, רגע שנייה השאלה מחויב לו שיסכימו איתו אם נגיד מחויב לו שיסכימו איתו זאת גם בעיה, מחויב לו להיות צודק או מחויב לו שיסכימו איתו זאת גם שאלה. יש מישהו שאומר מחויב לי שיסכימו איתי ואז אם אנחנו ביחד איתו נגיד למסקנה אחרת זה גם בסדר ויש מישהו שאומר לא מחויב לי שיסכימו איתי כאילו שמה שהוא אומר זה בכוונה כדי לא לשמוע מה שאתה אומר, אולי יש לו מחויב כזה. אבל בא נניח נגיד שמישהו, ויש עוד סיבות למה שמישהו יחזור על מה שהוא אומר בלי להקשיב אבל ...