... לכך שקשה להפסיק לעשן, גם כאשר האדם אינו יודע מדוע הוא מעשן, היא שהאדם מתייחס לרצון שלו כאל דבר מחויב. אליעד מסביר כי אנשים רבים אומרים שהם לא יודעים מדוע הם רוצים לעשות משהו, אבל בפועל הם עדיין עושים ... את השאלה למה אני רוצה את זה? באופן קבוע בכל תחומי החיים ולא רק בתחום אחד. איך להחזיר רצון מחויב לאפשרי? אליעד טוען שכאשר אדם רוצה משהו ומרגיש שהרצון שלו מחויב, הוא חייב להפוך אותו לרצון אפשרי. הדרך לעשות זאת היא על ידי חזרה למקור שממנו נולד הרצון. כשאדם שואל ... כאשר אדם שואל את עצמו את השאלה באופן שטחי או רק בנושא ספציפי, השאלה אינה מצליחה לשנות את חוויית המחויבות שלו. כדי שהשאלה תעבוד, על האדם לתרגל באופן עקבי ובכל תחומי החיים את השאלה הזאת, ולא רק ברגעים ספציפיים ... על הרצון, יש להתאמן כל הזמן כדי שהיא תהפוך להיות חלק טבעי מהמחשבה היומיומית. מדוע חשוב לתרגל את השאלה מחויב או אפשרי בכל תחומי החיים? אליעד מדגיש את החשיבות של התבוננות ושאלה עצמית על כל רצון ופעולה בחיי היומיום. לדבריו, כאשר אדם שואל את עצמו שוב ושוב אם הדברים הם מחויבים או אפשריים, הוא מפתח בתוכו גמישות מחשבתית המאפשרת לו להתמודד טוב יותר עם הרגלים שליליים והתמכרויות. לדוגמה, כאשר מישהו כותב משהו ברשת החברתית ומעורר בנו תגובה חזקה, כדאי שנשאל את עצמנו: האם באמת מחויב שהבנתי אותו נכון? האם בהכרח התגובה שלי נכונה?. התרגול הזה עוזר לאדם להבין שכל דבר שהוא חושב ומאמין בו הוא רק אפשרי ולא מחויב. כאשר אדם מתרגל התבוננות עצמית כזו לאורך זמן, אפילו כשהוא מאוד רעב ורוצה לאכול, הוא עדיין זוכר שזו רק אפשרות ולא דבר מחויב. כך הוא מסוגל להקטין את ההיצמדות שלו להרגלים השונים בחייו, ובהמשך יהיה לו קל יותר להתמודד עם הרגלים כמו ... האדם חייב להתחיל לתרגל באופן יומיומי את השאלה למה אני רוצה את זה? ולבדוק לעומק האם הרצונות שלו הם מחויבים או רק אפשריים. כשהאדם מתרגל את החשיבה הזאת באופן עקבי ורוחבי על כל תחומי החיים שלו, הוא מפתח יכולת ... אפשר להתגבר על התמכרות לעישון? איך להתמודד עם כאבים באמצעות חשיבה? כיצד לבטל רצונות לא רצויים? איך להפוך רצון מחויב לאפשרי?

... לא נוגע רק להסכמה על החיסרון, אלא מדובר על חופש אמיתי - חופש לעשות ולהרגיש כל דבר מבלי להיות מחויב למחשבה אחת. כשהאדם מבין שאין חיסרון, הוא יכול לשאול שאלות שנראות חסרות ערך, לחוות רגשות שונים בו זמנית, ויכול ... או לרצות? אליעד מתאר את המצב שבו אין חיסרון כמצב שבו יש יותר חופש אמיתי - חופש לעשייה ללא מחויבות לאף דבר. המצב שבו אין חיסרון מאפשר גם לאדם לשאול כל שאלה שהוא רוצה, גם את השאלות הטפשיות ביותר. ... שאלה שאין לה תשובה אליעד: אם מישהו בא אלי בבעיה, אני מנסה להכניס לו הבנה שאומרת שתמיד יש חיסרון. מחויב המציאות שיש חיסרון כי זה לא השלם. ולכן שימשיך לחיות כרגיל עם החיסרון ויפסיק לבלבל את המוח. מה השכל ... אמיתי. כי להגיד שתמיד יש חיסרון זה אמת בתנאי שאתה פועל במסגרת השכל. אם אתה במסגרת השכל אז תמיד מחויב המציאות שיהיה חיסרון ויתרון. אבל בהבנה הזאת אי אפשר להיות מאושר במאה אחוז. ולמה זה לא אמת, כי יש ... חיסרון. או אני רוצה להגיע למצב שאף פעם אין חיסרון, או שפעם אחת לא יהיה חיסרון. אם באמת היה מחויב שתמיד יש חיסרון, אז האדם לא היה מתנגד לזה, אבל לא באמת תמיד מחויב שיהיה חיסרון. רק מהצד של השכל מחויב שתמיד יש חיסרון, אבל אם אתה בן אדם רציני שתוקף את השכל בשורשו, אז אין שום חיסרון. מי יחשוב ... כי בלב הוא יודע שיש את ההיפוך שלו. ובהיפוך זה שבאין שכל אף פעם אין חיסרון. אם החיסרון היה מחויב, לא יכולת לרצות להיות בלי שום חיסרון. האדם בטוח שיש חיסרון, כמו שהוא בטוח שהוא קיים. תראו את העניין, האם העולם הוא מחודש או שהוא קדמון? האם המקום והזמן הם מחויבים או שהכל נוצר יש מאין? כשאומרים לאדם שבכל דבר יש חיסרון, מה שמלובש שם זה התפיסה שהעולם קדמון, זה למעשה אומר שהנפרדות מחויבת. ואם אומרים לאדם, תמיד יש חיסרון, והוא לא רוצה בזה, מה שמלובש שם שבתת מודע הוא מבין שאין שום ... מזה, שזה שאתה יכול לכעוס, זה לא אומר שאתה חייב לכעוס, אתה יכול כעוס ויכול לא לכעוס. זה לא מחויב המציאות שאתה עכשיו חייב להיות בנפרדות. ככול שהאדם מצליח לראות יותר טוב את שני הכיוונים, כך יותר קל לו ...

... לא יכול לאתה יכול מקפיצים אותו מאתה לא יכול, רגע אולי אתה יכול? אתה יכול. הוא התחיל מלא יכול ממחויב שלא, לאולי מחויב שלא, למחויב שכן. אבל הוא מנסה להביא אותך למצב שכן, אז למה להתחיל מאולי לא? תתחיל מכן, הבנת? מי רוצה להסביר ... לא, כרגע אולי הוא עושה את זה מתוך הרגל ואתה רוצה שהוא יעשה את זה מתוך שהוא יחשוב שזה מחויב לעשות את זה. עכשיו, כדי להגיד לו שזה מחויב אתה צריך לשכנע אותו למה זה מחויב. אם שכנעת אותו למה זה מחויב בעצם נתת ספק אולי זה בעצם לא באמת אפשרי. אז מה עושים? בסופו של דבר עוד פעם צריך לעשות ... עוד פעם, אם אתה שותק אז אתה לא אמרת מה אתה לא רוצה שהוא יהיה אז זהו. אז כאילו במחויב מה שקורה. עכשיו, אם אתה אומר תעשה אז זה יותר מחויב שהוא יעשה אבל מצד שני יש מצב שהוא לא יעשה. אם אתה אומר אסור לך לעשות ההפך בכלל שנתת ... פיל? אומרים לך זה שולחן, אומרים לך זה לא פיל, שולחן. זאת אומרת זה גם כן קטע במה יותר מחויב משחק של מחויב אפשרי, להשאיר ספר וודאות. ש: אז מה ההבדלים שעשית? למה להגזים כשלא ברור משהו. אליעד: מה עניין אותך? למה ...

... זה חשוב לי כל כך?. אם תצליח להבין מה עומד מאחורי הרצון הזה, תוכל להשתחרר ממנו מיידית. מהם שני המחויבים המרכזיים שמנהלים אותך? אליעד מסביר כי ישנם שני מחויבים בסיסיים שעומדים מאחורי כל הרצונות שלנו: הרצון להרגיש טוב ולא להרגיש רע. התפיסה שדבר מסוים הוא טוב ודבר אחר ... ברצון הזה, עליך להטיל ספק בשתי ההנחות הללו ולשאול: למה אני רוצה להרגיש טוב ולא רע? האם זה באמת מחויב שלאוהב את עצמי יעשה לי טוב? רק אם תערער על ההנחות האלו תוכל להשתחרר מהשעבוד לרצון לאהוב את עצמך. האם חייבים לאהוב את עצמך כדי להרגיש טוב? אליעד מדגיש שזה לא מחויב המציאות שאדם חייב לאהוב את עצמו כדי להרגיש טוב. למעשה, אפשר לשנוא את עצמך ובכל זאת להרגיש טוב. עצם ... מוחלטים? אליעד כהן מציע להבין שהתפיסות שלנו לגבי טוב ורע אינן מוחלטות. כשאדם מבין שתפיסותיו הן אפשריות בלבד ולא מחויבות המציאות, הוא משתחרר מהשעבוד לרצונות המגבילים אותו. אדם שמשתחרר מההבחנה בין טוב לרע מסוגל לבחור בחופשיות כיצד הוא רוצה ... השאלה המרכזית: האם התפיסה הזו באמת נכונה?. ברגע שהאדם מטיל ספק ומצליח לראות שכל התפיסות הללו הן לא בהכרח מחויבות, המשחק מסתיים. ברגע שהבנת שאין שום דבר שהוא באמת מחויב, אתה משוחרר לבחור כיצד להרגיש, ואתה חי בחופש אמיתי ומוחלט. איך להשתחרר מהצורך לאהוב את עצמך? מה הקשר בין ... אם התשובה היא אני רוצה לאהוב את עצמי, עליך לבדוק האם אתה יכול להפוך את הרצון הזה לאפשרי ולא למחויב. כלומר, האם כל הפעולות שלך מבוססות על הרצון לאהוב את עצמך? אם כן, כדאי לבדוק: למה אני רוצה לאהוב ... לי אם אני אוהב את עצמי או לא? אם תוכל לפצח את זה, תוכל להשתחרר בבת אחת. מהם שני המחויבים המרכזיים שמעצבים את הרצון שלנו? הרצונות שלנו מבוססים על שני מחויבים עיקריים: 1. הרצון להרגיש טוב ולא רע. 2. ההנחה שדבר מסוים הוא טוב ואחר הוא רע. כדי להשתחרר מרצון שמגביל אותנו, עלינו להטיל ספק בשני המחויבים האלה: - למה אני רוצה להרגיש טוב ולא רע? - למה אני חושב שלאהוב את עצמי יעשה לי טוב? ... ספק בקיומה. האם ניתן להשתחרר מהתפיסה שיש טוב ורע מוחלטים? הרצון להרגיש טוב והחשש להרגיש רע הם ביטויים של מחויבים פנימיים - תפיסות שהתקבעו אצלנו כעובדות מוצקות. אם נוכל להבין שהתפיסות הללו אינן מחויבות, אלא אפשריות בלבד, נוכל להשתחרר מהן ולבחור באופן חופשי כיצד להרגיש. האם צריך לעבור שלבים בתהליך ההבנה? בדומה למשחק ... לשורש הבעיה? בסופו של דבר, עליך לגלות את הסיבה השורשית לכל התפיסות שלך. כאשר תמצא מה עומד מאחורי כל המחויבים שלך ותטיל עליהם ספק - המשחק ייגמר. כלומר, כאשר תבין ממה הכל נובע ותשאל האם זה באמת נכון?, תוכל ... שהכי משעבד אותך אם זה הרצון אני רוצה לאהוב את עצמי אז תנסה להיפטר ממנו, להפוך אותו לאפשרי ולא למחויב. תראה אם 99% מהפעולות שלך הן כדי לאהוב את עצמי אוקי אז תנסה לבדוק למה אני רוצה לאהוב את ... מה אכפת לי אם אתה תצליח לפצח את זה אתה במכה אחת השתחררת. עכשיו אני אומר יש לך שני מחויבים, בעיקרון ברצונות הם בנויים על שני מחויבים, 1. אתה רוצה להרגיש טוב ולא רע, 2. אני חושב שזה טוב ולא רע על משהו. ואתה צריך להטיל ספק על שני המחויבים, 1. למה אני רוצה להרגיש טוב ולא רע, 2. למה אני חושב שזה טוב ולא רע בכל צורה. לדוגמה ... לאהוב את עצמי וזה יעשה לי טוב, עכשיו למה אני חושב שלאהוב את עצמי יעשה לי טוב, בא נניח שהמחויב של טוב ורע מקובל אני רוצה טוב ולא רע אבל למה לאהוב את עצמי יעשה לי טוב?. ש: לדעתך ... ושיהיה לך טוב, אני רוצה להרגיש טוב, אני רוצה לאהוב את עצמי כי זה עושה לי טוב אבל האם מחויב שכדי שיהיה לך טוב אתה צריך לאהוב את עצמך? יכול להיות שאתה יכול לשנוא את עצמך ושעדיין יהיה לך טוב. ש: נכון. אליעד: ובוא נניח שתגיע למסקנה מחויב לי שלאהוב את עצמי עושה לי טוב, לא לאהוב את עצמי עושה לי רע, אוקי אבל למה אתה רוצה ... ממנה בלפני למה בלאהוב את עצמי עושה לי טוב ולמה לשנוא את עצמי עושה לי רע, למה?. ש: אולי מחויב שזה יהיה ככה. אליעד: אם אתה תסתכל יש פה עוד משהו מעניין, רוב האנשים בעולם בחיים שלהם לא שאלו ... רע, והרוצה לאהוב את עצמי ולא רוצה לשנוא את עצמי הם ביטוים של משהו אחר, הם ביטוים שלהם של מחויבים בראש של תפיסות, של אני בטוח שככה ולא ככה ואני בטוח שככה ולא ככה ולכן אני רוצה לאהוב את עצמי ולא לשנוא את עצמי, לכן אני רוצה להרגיש טוב ולא להרגיש רע, זה Output של דברים שנתפסים אליך כמחויבים. עכשיו אם אתה מצליח רק להבין שזה לא באמת מחויב אתה קיבלת פטור, אתה יכול לבחור עכשיו מה אתה רוצה. ש: אתה מסכים כאילו אני חושב שהעניין הזה שאם ... המהות שלה. ש: כן אבל הדבר הזה שמטריד אותי הוא עדיין יש שמה, גם בא נגיד אני אפתור את המחויב הזה של לאהוב את עצמי ואז יישאר פתאום מחויב הבא, כלומר, הדבר הזה שמטריד אותי באמת הוא עדיין שמה זה לא פתר את הבעיה, נכון? אליעד: אתה בסוף ...

... דרגות של אמת, למצוא את האמת, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, להגיע לוודאות, להיות בטוח בעצמך, מהי הבנה? למצוא את המחויב, מהי הרגשה? להרגיש את האמת מה זה באמת לדעת משהו? לדעת משהו באמת, לפי אליעד כהן, פירושו להרגיש שהוא מחויב, כלומר, להרגיש שהוא בהכרח נכון. אליעד מסביר שיש הבדל ברור בין לדעת לבין לחשוב, להבין, לזכור או לדמיין משהו. ... לערעור. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני חושב שזה נכון, הוא נמצא במצב של ודאות חלקית, שהיא אפשרית בלבד ולא מחויבת. לעומת זאת, לדעת בוודאות פירושו להרגיש את האמת ברמה הגבוהה ביותר, שהיא מעבר לכל ספק. במצב כזה אין מקום ... ניתן לערעור שזו האמת. לעומת זאת, אם אדם אומר שהוא חושב שיירד גשם מחר, הרי שהדבר אפשרי אך אינו מחויב, כי יכול להיות מצב שבו לא יירד גשם. ההבחנה שאליעד עושה בין אפשרי למחויב חיונית להבנת מושג הידיעה. משהו אפשרי הוא מצב שניתן לדמיין בו אפשרות אחרת. לעומת זאת, מחויב הוא מצב שלא ניתן לדמיין בו שום אפשרות אחרת. למשל, הידיעה שיש הבדל בין דבר לדבר היא ידיעה מחויבת, כי לא ניתן לדמיין מצב שאין בו הבדל בין יש לאין. לדעת משהו באמת הוא לדעת דבר מחויב, להרגיש אותו כוודאי לחלוטין. איך לדעת בוודאות שאתה אמיתי עם עצמך? אליעד מדגיש שוודאות מוחלטת נובעת מתוך התאחדות עם ... והגעה לאמת הפנימית ביותר שלך. הוא מציין שאם אדם לא בטוח במשהו, סימן שהוא לא הגיע עדיין אל הדבר המחויב. על מנת להגיע לוודאות מלאה, האדם צריך לחקור ולשאול את עצמו שוב ושוב האם אני באמת בטוח בזה? או ... של האדם היא תמיד סובייקטיבית, אך אם הוא בטוח בחוויה שלו במאת האחוזים, אזי הוא חווה את האמת כמשהו מחויב. עם זאת, אליעד מבהיר שאם קיימת אפשרות אחרת, אפילו דמיונית, האמת הזו היא בגדר אפשרית ולא מחויבת. למשל, אדם יכול להיות בטוח שהמים רטובים, אך אם יוכל לדמיין מצב כלשהו שבו המים אינם רטובים, אפילו אם הוא דמיוני לחלוטין, אז ידיעה זו אינה מחויבת. האם הכל הוא בעצם משחק של אפשרי ומחויב? אליעד מסביר שכל הידע של האדם הוא למעשה משחק בין האפשרי למחויב. הוא נותן דוגמה של אדם ששומע משפט ומפרש אותו בצורה מסוימת, אך לאחר מכן מתברר לו שהכוונה הייתה אחרת לחלוטין. פירושו הראשוני היה אפשרי בלבד ולא מחויב. רק אחרי חקירה לעומק ניתן להבין מה באמת מחויב ומה רק אפשרי. כלומר, ככל שאדם מתקרב לאמת המחויבת, הוא נעשה פחות תלוי בפרשנויות אפשריות, אלא יודע בצורה חד - משמעית ונטולת ספקות. האם ניתן להגיע לוודאות מוחלטת? ... ברגע שאדם מגיע לחוויית וודאות כזו, הוא מרגיש כאילו תמיד ידע את הדבר הזה, כי הדבר הופך בעיניו להיות מחויב ואמיתי לחלוטין. לסיכום, לדעת על פי אליעד כהן פירושו להיות במצב של חוויית וודאות מוחלטת, שבה אין מקום לשום ספק, ולכן הדבר הוא המחויב האמיתי של האדם, התחושה הפנימית העמוקה ביותר של אמת. מה זה לדעת משהו? איך להבדיל בין אמת לאשליה? מה ההבדל בין אפשרי למחויב? האם יש אמת מוחלטת? איך להגיע לוודאות מוחלטת? איך לדעת מה האמת שלי?

... אתה שואל את עצמך למה אני חושב ככה?, עליך להפעיל את השכל ולבדוק אם מה שאתה חושב הוא באמת מחויב או אם יש מקום לראות את הדברים אחרת. לדוגמה, אם אתה מביא טענה כלשהי - אל תתייחס אליה כאל ... לא, אז יש מקום לשינוי. במהלך השיחה, אליעד מציע לנו לבדוק כל טענה שמובאת לנו, ולשאול האם זה באמת מחויב או שזו סתם דעה. כל טענה שאנחנו שומעים צריכה להיבדק בעין ביקורתית, ואם היא לא מחויבת, אפשר להציג את ההפך שלה, מה שעוזר להרחיב את אופק החשיבה. מהו הקשר בין שכנוע עצמי לשכנוע אחרים? אחת ... להגיד רגע, בא ניקח, ננסה להפוך לו אמונה, ננסה להפוך לו מחשבה, ננסה להפוך לו דעה. כאילו כמה זה מחויב אצלו ולפי זה נעלה את רמת הקושי כי אתה יכול לשכנע אנשים להחליף את הדעות שלהם, השאלה באיזה רמת ... מה הרעיון שעומד מאחורה? הרעיון שעומד מאחורה שכל פעם שאתה שומע רעיון אתה צריך לשאול את עצמך האם זה מחויב או לא, האם מה שהוא אמר זה מחויב או לא?. נגיד שעכשיו אני מביא פה טענה שאומרת אם תעשה ככה וככה זה יפתח לך את השכל, וזה ... זווית, או נגיד כשמישהו אומר נגיד משהו אתה צריך לשכנע אותו שמה שהוא אומר זה רק לדעתו ושזה לא מחויב שזה יהיה ככה לדוגמה. עכשיו, הדברים האלה זה בעצם לתרגל על מישהו אחר את מה שאתה בעצם רוצה לתרגל ... שרעים לך. ש: איזה היפוכים מקלים? אליעד: אם אני אגיד לך תקחי את הדברים שרעים לך, ותחפשי שזה לא מחויב שזה יהיה רק, זה רק אפשרי, זה יהיה לך קשה. אז אני אומר לך תקחי את הדברים שאת רואה ... רק סובייקטיבי ולא אובייקטיבי ואז בעצם את דוחפת לעצמך במוח שזה. ש: ואז אני דוחפת לעצמי במוח שהמחשבות לא מחויבות. אליעד: שגם מה שאת חושבת. נכון, ואז הוא אומר לך לדעתך כרגע, נראה לך שזה לדעתי כרגע אבל באמת ... בזה משהו. אליעד: תקשיב, בכל דבר יש תכלית. אני מסביר עוד פעם, בא נניח שיש לך מטרה בחיים לצאת מהמחויבים שלך, שמה שנתפס בעיניך כמחויב יהפוך לאפשרי. אוקי יפה, עכשיו איך עושים את זה, איך גורמים לקח שהדברים שאתה בטוח בהם שתצליח לראות עוד ... ואם אתה תתעקש על זה בסוף זה ישמע הגיוני באותה מידה. ש: למה כמעט? אליעד: כי יש טענות שהן מחויבות מצד השכל. ש: כמו? אליעד: יש דברים שבהגדרה שלהם הם נכונים. אם נגיד תאמר אני לא רוצה שינצלו אותי ואם מישהו חי על חשבוני אז הוא מנצל אותי אז מחויב שאני לא רוצה שיחיו על חשבוני. זה טענות שקשה, שההפך שלהן הוא רק אם תגיד שהשכל לא צודק. אבל ...

... עמומים ולא מחייבים גורמים לילדים להרגיש שהם יכולים להפר אותם בקלות. מה קורה כאשר ההורים מציבים גבולות שאינם באמת מחויבים להם? אליעד הסביר שכאשר ההורה מציב גבול שלא מוכן להיאבק עליו, הוא למעשה פוגע בסמכות של עצמו. הילד בודק ... יגדיר לעצמו בדיוק מהם הגבולות שעליהם הוא מוכן להיאבק, ועל אילו גבולות הוא לא מתכוון להתעקש. מהי המשמעות של מחויב ואפשרי בהצבת גבולות לילדים? אליעד הסביר כי יש להבדיל בין גבולות מחויבים, שההורה מוכן לעמוד עליהם בכל מחיר, לבין גבולות אפשריים, שההורה רוצה אותם, אך לא יהיה מוכן להיאבק עליהם. גבולות מחויבים צריכים להיות מוצגים לילדים כבלתי ניתנים לערעור. לעומת זאת, גבולות אפשריים הם בגדר המלצה בלבד. אם ההורה יערבב בין שני הסוגים ויציג גבול אפשרי כמחויב, הוא יפגע בסמכות שלו ובסופו של דבר יגרום לילד לזלזל גם בגבולות המחויבים. איך להימנע מטעויות נפוצות בהצבת גבולות? אחת הטעויות שאליעד הציג היא התופעה של כל המוסיף גורע. ההורה חושב שככל ... עצמו. פעמים רבות הבעיה היא לא אצל הילד אלא אצל ההורה שהציב את הגבולות בצורה לא עקבית או לא מחויבת. אליעד הציע להורים להסתכל פנימה ולשאול את עצמם האם הם באמת מאמינים בגבול שהציבו, והאם הם מוכנים לעמוד מאחוריו. אם התשובה היא לא, עדיף בכלל לא להציב את הגבול, או לפחות להציג אותו כאפשרי ולא מחויב. לדוגמה, הורה שרוצה שהילד ישטוף כלים אבל בעצמו לא בטוח בחשיבות הדבר, צריך להגדיר גבול אחר, כגון: אני רוצה ... אליעד הדגיש כי יש חשיבות רבה לכך שהגבולות יוצגו בצורה חד - משמעית וברורה. כאשר הגבול ברור ומוגדר מראש כמחויב, הילד יפנים זאת ויפחית את ניסיונותיו להפר אותו. אך אם ההורה יציג גבול שהוא לא באמת מוכן להיאבק עליו, ... חייב להיות מוכן לנקוט צעדים אם הילד מאחר. אם ההורה לא מתכוון לנקוט צעדים, עדיף לא להציג זאת כגבול מחויב. מה הקשר בין גבולות לחינוך ילדים מוצלח? אליעד סיכם כי גבולות ברורים ועקביים הם הבסיס לסמכות הורית ולחינוך ילדים מוצלח. ההורה צריך להבין היטב את מטרותיו, להגדיר רק גבולות מחויבים שחשובים באמת, ולשמור על עקביות באופן שבו הוא מציג ואוכף את הגבולות. בדרך זו, הילדים לומדים לכבד את ההורה ... שניתנה הייתה בנוגע לשעה בה הילד צריך להגיע ללימודים. אם הילד אמור להגיע בזמן מסוים, יש לקבוע זאת כגבול מחויב ולהימנע מהצבת גבול אפשרי, כמו אם תוכל להגיע לפני שמונה, יהיה טוב. כאשר הגבול הוא אפשרי, הילד עשוי להרגיש שהוא יכול להפר אותו, כי לא מדובר בחוק נוקשה. ברגע שהגבול הוא מחויב, ההורה צריך להיות מוכן להתמודד עם ההשלכות אם הגבול לא יכובד. איך להגיב כשילד לא מקשיב לגבולות? כאשר הילד ... גבולות בצורה לא ברורה או שלא היה מוכן להיאבק עליהם. אליעד הסביר כי ברגע שההורה מציב גבול שאינו באמת מחויב לו, הילד מרגיש שהוא יכול לעבור אותו בקלות. למשל, אם ההורה אומר לילד תגיע בשמונה בבוקר ולא מוכן להילחם ... באופן ברור, עם הנכונות להיאבק עליו. אם ההורה לא מוכן להתעקש על גבול מסוים, לא כדאי להציג אותו כגבול מחויב, אלא כאפשרי. כשלמעשה, ההורה יצטרך לבדוק האם הוא מוכן לקחת את הצעד הבא ולהיאבק על גבול זה. מה הקשר ... התשובות לשאלות אלו יכולות לסייע להורה להגדיר גבולות ברורים שמתאימים לאופי מערכת היחסים שלו עם הילד. מהם ההבדלים בין מחויב לאפשרי? אחד הנושאים המרכזיים שהועלו היה ההבדל בין דברים שההורה מוכן להיאבק עליהם לבין דברים שהם יותר אפשריים. אליעד הסביר כי יש להבחין בין מהות הדברים. כל דבר שחשוב להורה, חייב להיות מוגדר כמחויב, אחרת הילד לא יבין את המשמעות של הדרישות. אם ההורה לא מוכן להיאבק עליהם, הגבולות עלולים להתערער ולהפוך לפחות ...

... אחר נעוצה בכך שאין לך מספיק שכל. הוא מבהיר זאת על ידי כך שהוא אומר ששכנוע משמעותו לקחת רעיון מחויב ולהפוך אותו לאפשרי, או לקחת אפשרי ולהפוך אותו למחויב. על מנת לעשות זאת, אתה צריך להיות מסוגל לראות את ההפך של כל דבר. ככל שאתה יותר מתורגל בראיית ... עם זה שאתה לא רוצה לעבור דרך הקיר, שאתה לא יכול לעבור דרך הקיר זה מגבלה נפשית כי יותר מחויב. אני אסביר, לעבור דרך קיר ברמה הטכנית זה לא דבר שאינו אפשרי מצד ההגדרה אבל להגיד בלב שלם אני ... כזה שאתה צריך להבין שזה לא משנה בסוף מה תעשה, אתה שומע, זה לא משנה מה תעשה אבל משנה, מחויב שתהיה לך את האפשרות לבחור מה לעשות. אם אתה מרגיש שיש דבר אחד שהוא לא אפשרי עבורך אתה בבעיה. ... הקושי לשכנע את עצמך הוא בדיוק כמו הקושי לשכנע מישהו אחר, מה אתה מבין? ש: שכנוע זה כאילו לקחת מחויב ולשנות אותו. אליעד: ולהפוך אותו לאפשרי או למחויב הפוך. ש: אז ממילא היכולת הזאת שאתה מפתח היא נכונה ביחס אלי, ביחס למחויבים שלי והיא נכונה ביחס למחויבים חיצוניים לי. אליעד: הבנו את הדבר, להסביר לך עוד פעם? לשני הדברים צריך שכל, אם אתה היית מתעמק איך ... לככה זה היה מקדם אותך באיך לשכנע את עצמך בלהפוך דבר להיפוכו, זה אותו דבר בדיוק. עכשיו, זה לא מחויב שתשכנע אותו כי זה לא מחויב שיהיה כך או אחרת אבל מחויב שתהיה מסוגל לשכנע אותו. בסוף אתה יכול לבחור מה בא לי לשנות את המציאות או לשנות את רצוני מפני המציאות אבל מחויב שתהיה מסוגל לשנות את המציאות או את רצונך. ש: הנושא הזה של השכל, זה לא אומר שהיא בנויה לכולנו, ...

... מטרות הארגון, פחד מפיטורין, ההיסטוריה שלהם כעובדים וכו. עם זאת, הוא מציין שישנן אינדיקציות שיכולות לספק רמזים לגבי מידת המחויבות של העובד. למשל, יש לבדוק כיצד העובד מתנסח: אם הוא משתמש במילים כמו אם במקום כש, ייתכן שהוא רואה את ההנחיה כאפשרית ולא כמחויבת. דוגמה נוספת היא שימוש בגוף ראשון לעומת גוף כללי - כשאני אעשה לעומת אם מישהו עושה. השימוש בגוף ראשון ... אביב ולמה בדרך הספציפית הזאת. ייתכן שהעובד לא הבין את החשיבות של הבקשה עבורך או עבורו, ולכן לא הרגיש מחויב לבצע אותה. איך לוודא שהעובד לא יחזור שוב על הטעות שעשה? כדי למנוע הישנות טעויות, אליעד מציע להיכנס לעומק ... לו משכורת. רק כשהעובד יבין לעומק כיצד הטעות שלו משפיעה ישירות על המשכורת שלו ועל הצלחת החברה, הוא יחוש מחויבות פנימית לא לחזור עליה שוב. אם העובד ממשיך לטעות למרות ההבנה, סימן שיש לו אינטרס אישי או נוחות מסוימת ... אומר להם דברים x y z ואני רוצה לדעת עד כמה זה נכנס להם לראש עד כמה הם מרגישים מחויבים למה שאמרתי. אליעד: אתה עכשיו ערבבת כמה דברים עד כמה הם מרגישים מחויבים עד כמה זה נכנס להם לראש, עד כמה הם יכולים לבצע את מה שנכנס להם לראש עד כמה הם ... להתמקד בדיוק בפרמטר. ש: אוקי הגברת הערנות בשבילי ההנחה שלי. אליעד: שאם הוא יהיה עירני הוא יבין זה לא מחויב אם מי שיש לו שכל יבין כשהוא ישן ומי שאין לו שכל לא יבין גם כשהוא ער, תראה מי ... לה פה עניין מסוים? אליעד: כן. ש: נניח שהוא מדבר איתך מדבר ככה לא ישירות אליך. אליעד: זה לא מחויב הבעיה בשפת גוף שהיא לא מחויבת גם שפת גוף באופן יחסי יותר קל לשלוט בה מאשר לשלוט במילים שאתה מוציא מהפה, שפת גוף זה יותר ... הוא הבין מה ביקשת אולי הוא אפילו הבין למה זה הכרחי אבל הוא לא הבין למה זה הכרחי עבורו. מחויב שהוא היה מבין מה ביקשת והוא היה מבין למה זה הכרחי והוא היה מבין למה זה הכרחי עבורו הוא ... זה כמוך, אתה מבין כי הוא יגיד טוב תראה כי ככה וככה כאילו כבר יתן לך סיבה שהיא לא מחויבת כי אם הוא היה חושב שזה מחויב אם הוא היה מבין אמרתי לך אם הוא היה מבין שכל פעם כשהוא חותך משהו לא נכון וזורקים גם ... לו אוקי אני מבין שאין לך כוח לתת לי תשובות אבל האם אתה מבין שיש לנו אינטרס משותף זה המחויב אתה לא מדחיק כלום אתה אומר למה אני רוצה שהוא יתן לי תשובה למרות שאין לו כוח כי אני ... כוח אבל האם אתה מבין שכשאין לך כוח זה יוצר אצלי בעיה עכשיו אם הוא לא מבין כאילו מבחינת המחויב שלך כאילו כי המטרה להגיד לו למרות שאין לך כוח, כאילו המטרה היא שתמיד תגיד את ההיפוך זאת אומרת ... מה המהות של הדבר, מה המהות של התשובה שנתתי לך יש פה כמה מהויות דבר ראשון להפוך את הדבר המחויב עבורו לא לאפשרי כשאתה אומר לו תעשה אתה בעצם מתמקד בצורה לא במהות כשאתה אומר לו תעשה ככה וככה ... הדבר, לא על השכל של הדבר לא על הסיבה של הדבר, בעצם אמרתי לך אתה צריך להפוך את הדבר למחויב עבורו שהוא יחשוב שזה מחויב, איך גורמים למישהו לחשוב שמשהו מחויב על ידי ששואלים אותו למה זה ככה, הוא הבין למה זה ככה אז זה הופך להיות מחויב בעיניו אתה מבין. ש: כן ברגע שהוא מוצא לעצמו את הסיבות מה שהוא חושב אז הוא מרגיש. אליעד: ואם ...

... מציין פוטנציאל רחב יותר מאשר התחייבות או ודאות. השימוש במילים כמו יכול להיות מאפשר לאדם להרגיש כי הוא לא מחויב לתשובה חדה ומוחלטת, ובכך מקטין את ההתנגדות. מדוע כדאי להשתמש בשפה של אפשרות ולא בשפה של מחויבות? כאשר משתמשים בשפה של יכול להיות במקום בשפה מוחלטת של זה כך, אנחנו מאפשרים לאדם לחשוב על האפשרויות השונות ... מול ילד שלא רוצה לעשות שיעורים? כשהילד אומר אני לא רוצה לעשות שיעורים, ניתן לשאול אותו בצורה פחות חדה ומחויבת יכול להיות שאתה תרצה לעשות שיעורים?. השימוש ביכול להיות במקום בשפה ישירה מצמצם את תחושת הלחץ ומגביר את הסיכוי שהילד יסכים למהלך. מה ההבדל בין מחויב לאפשרי בשפה של שכנוע? במילים מחויבות, האדם צריך להתחייב למשהו שהוא קיים או בוודאות יקרה (האם זה ככה?), בעוד שבשפה של אפשרי, האדם לא נדרש ... מה שמגדיל את הסיכוי להסכמה. איך נוכל להשתמש ביכול להיות כדי להימנע מהתנגדות? המשמעות היא שכשאנחנו מציעים פוטנציאל ולא מחויבות, אנחנו מביעים אמפתיה לחששות של האדם. לדוגמה, במקום לומר זה מתאים לך, אפשר לומר זה יכול להתאים לך. בכך ... והוא מחפש סגירה, השימוש ביכול להיות עלול להחמיר את הספקות ולגרום לו לחזור אחורה. במקרה כזה עדיף להשתמש בשפה מחויבת כדי לשמור על תחושת ודאות. מה הקשר בין יכול להיות לבין פרסומות? בדוגמה מהפרסומת למערכת בטיחות ברכב, במקום לומר ... יוצרת מניפולציה רגשית, כאשר האדם לא תמיד מבין שהאפשרות קיימת יחד עם האפשרות ההפוכה. למה חשוב להבחין בין אפשרי למחויב? חשוב לשים לב האם אנחנו עוסקים בפוטנציאל (אפשרי) או במציאות המוחלטת (מחויב). דיבור ברובד של פוטנציאל עשוי להקל על האדם להסכים, בעוד דיבור ברובד של מחויבות מציב אותו מול התחייבות מוחלטת. מהו העיקרון המרכזי שלפיו יש יותר פוטנציאל ואפשרויות מאשר דברים בפועל? שאלה: מה בעצם ... תשובה: בעת שכנוע או מכירות, לעתים חוששים שהלקוח או האדם שמולנו יגיד לא באופן נחרץ. כאשר שואלים שאלה ישירה במחויב, לדוגמה האם אתה רוצה לקנות את המוצר?, קיים סיכוי ברור לתשובה שלילית ישירה. אך אם משתמשים בשפה של פוטנציאל, ... אומר כן, אולי יש סיכוי. מרגע שאמר כן, אולי, מתפתחת פתיחות גדולה יותר לבצע את הפעולה. מהי המשמעות של מחויב מול אפשרי בשפה של שכנוע? שאלה: מה ההבדל בין שאלת האם אתה בטוח שזה ככה? (מחויב) לבין האם יכול להיות שזה ככה? (אפשרי)? תשובה: כששואלים מחויב, המשמעות היא לשאול אם זה קורה בוודאות או כבר בפועל. זו שאלה הדורשת התחייבות ונעילת תשובה מסוימת. כששואלים אפשרי, ... למכירה אלא מזיק? תשובה: כשברור שהלקוח כבר נמצא בנטייה חיובית חזקה, כלומר, סביר שיגיד כן מוחלט, עדיף להשתמש בשפה מחויבת של זה מתאים לך? ולא בשפה של יכול להיות? כי זו מחזירה את הלקוח למחשבה של יש גם סיכוי ... הם אמרו יכול להיות? אולי זה לא טוב בשבילי?. איזו דוגמה מפרסום של מערכת מצילת חיים ממחישה את השימוש במחויב במקום אולי? שאלה: מה היתה הדוגמה מהפרסומת למערכת בטיחות ברכב ואיך היא מאירה את הנקודה? תשובה: בפרסומת טוענים המערכת ... שהמערכת דווקא תגרום לסיכון גבוה יותר, למשל אם הנהג סומך על אמצעי הבטיחות ונוהג בחוסר זהירות. לכן בפרסומת משתמשים במחויב תציל לך את החיים כדי להישמע חד משמעיים וחזקים יותר. כיצד אפשר להתגונן ממניפולציה של יכול להיות? שאלה: מה ... לך, תגיד הדירה הזאת יכולה להתאים לך, יש אפשרות שהדירה לא תתאים לך? בעצם דיברנו בצורה של אפשרי ולא מחויב. מחויב זה בעצם להגיד האם אתה בטוח שזה ככה? ואפשרי זה בעצם להגיד האם יכול להיות שזה ככה. עכשיו כששואלים ... את הדבר?, לא אני לא עושה את הדבר אני לא רוצה לעשות אותו, למה? כי כשאמרנו לו דיברנו איתו במחויב דיברנו איתו בשחור ולבן לא ברובד של פוטנציאל אלא ברובד של ממשי בעצם לא גילינו אמפתיה להתנגדות שלו כשאמרנו ... להסתדר לך זה יכול זה וזה לבין זה מתאים לך, זה מסתדר לך, בין אם מדברים באפשרי בין אם במחויב אם שואלים את השאלה ברובד של פוטנציאל האם זה רק יכול? לבין אם שואלים את זה בממשי האם זה ...