... איך לייצר מוטיבציה? איך להחליש את הרצון? החלשת הרצון לצורך חיזוק הרצון, חרדת ביצוע, פחד מכישלון, לא רוצה להרגיש מחויב למה קשה לך לעשות דברים שאתה מרגיש חייב לעשות? הרבה אנשים נתקלים בקושי לבצע פעולות שגרתיות, כמו ללכת לאכול, לקבוע פגישות מראש, לקום בבוקר לעבודה, או אפילו להיות בזוגיות, לא בגלל עצם הפעולה, אלא בגלל התחושה הפנימית של מחויבות וחובה שהם חווים בקשר אליה. למשל, קשה לאדם ללכת לאכול, לא משום שהוא לא רעב, אלא בגלל עצם המחשבה ... באותו האופן, אנשים מתקשים להתחייב מראש לתוכניות, משום שהרעיון של התחייבות מראש מלחיץ אותם ולא נוח להם. איך תחושת המחויבות מונעת ממך לפעול? כשאדם מרגיש שהוא חייב לעשות משהו, נוצרת בתוכו התנגדות אוטומטית. לדוגמה, אדם מתקשה לקום לעבודה לא משום שהוא לא רוצה לעבוד, אלא כי הוא מרגיש מחויב לעבוד, ואז נוצרת התנגדות פנימית שמעוררת בו מרד ואי - רצון לבצע את הפעולה. עצם התחושה של אני חייב גורמת לו לסלוד מהפעולה. כיצד להחליש את תחושת המחויבות כדי להגביר מוטיבציה? אליעד כהן מסביר כי הפתרון הוא לעשות דווקא את ההפך ממה שנראה אינטואיטיבי. במקום לחזק את ... המחשבה שהוא חייב לקום לעבודה. הפתרון הוא לגרום לו להבין שהוא כלל לא חייב לעבוד. ככל שהאדם ירגיש פחות מחויב לעבוד, יהיה לו קל יותר לקום לעבודה מתוך רצון ובחירה, במקום מתוך תחושת חובה ומחויבות. למה פחות מוטיבציה דווקא יכולה לעזור לך להצליח? לעיתים, הסיבה שאתה מתקשה לעשות משהו היא דווקא משום שאתה רוצה ... או בעניין גורלי, מה שיאפשר לו לבצע את הפעולה מתוך בחירה חופשית ורצון אמיתי. איך להפוך פעולה לחופשית במקום מחויבת? אליעד כהן מציע להקצין את הגישה הזו אפילו יותר. אם אדם מתקשה לעשות פעולה כמו ללכת לעבודה, הוא צריך ... לאכול, לא לשתות, לא לחיות ולא למות. ככל שהוא יבין לעומק ובאמת ירגיש בתוכו שהוא לא חייב דבר ושאינו מחויב לכלום, כך הוא יוכל לבצע את הפעולות שהוא מעוניין בהן מתוך בחירה אישית וחופשית. אז כל פעולה הופכת למעין ... שאני חייב לעשות דברים? כיצד להחליש את הרצון כדי להצליח יותר? מה עושים כשיש פחד מכישלון? איך להיפטר מתחושת מחויבות? למה אני לא מצליח לקום בבוקר לעבודה? עכשיו הנושא הוא כזה הרבה פעמים אנשים קשה להם לעשות משהו כי הם מרגישים שהם מחויבים למשהו הזה לא משנה מה, קשה לך ללכת לאכול כי הרעיון שאתה צריך ללכת לאכול לא מתאים לך קשה ... משהו מה ההיגיון אומר לא תעשה אתה צריך לעשות צריך לעשות אבל אז ככל שאתה משדר לו שזה יותר מחויב הוא עוד יותר לא רוצה לעשות את זה כי הוא לא רוצה לעשות את זה כי אמרת לו שזה מחויב. ולכן לפעמים צריך לעשות אתה לא רוצה לעשות את זה אל תעשה את זה לא צריך ודווקא לפעמים הבן ... אדם יהיה יותר בחוויה שהוא לא צריך כלום כך יהיה לו יותר קל לעשות דברים מתוך בחירה לא מתוך מחויב כי הרבה פעמים מרוב שאתה רוצה אתה לא יכול לעשות את זה. הבנו?

מחויב שנכלל באפשרי - עבודת אלילים, שנכללת בעבודת אלוהים האמיתי ובו יתבאר העניין, שאפשרי המציאות, נכלל בבחינת מחויב המציאות. והעניין הוא, כי עבודת אלילים היא, שהאדם נותן כוח, לישות שאין לה כוח. והנה, הכוח שייך למסובב הראשון, שהוא המחויב והוא המהות של המציאות. וכל הלבושים של המציאות, הם רק אפשרי המציאות ללא שום כוח כלל. וכל זמן שנדמה ... גם האני של האדם, גם הוא עצמו רק לבוש של המציאות. ואלוהים האמיתי, הכוח האמיתי, הוא: האחדות של המציאות, מחויב המציאות, הישות שממלאת את כל הלבושים של המציאות, הלא היא המהות של כל הדברים כולם, שנמצאת מחוץ ובתוך כל ... שהוא מבין, היא ההבנה של אחדות המציאות. שהאדם מבין את מהותה של מהות המציאות. והאדם מבין מהו אלוהים, ומהו מחויב המציאות, הלא היא האמת המוחלטת וכולי. והשלב השני והאחרון בשכל של האחדות, הוא השלב, שבו בחינת המחויב ובחינת האפשרי, נכללות אחת בשניה. כי באחדות השקרית (שגם היא שכל גדול מאוד), בה האדם מבין את עניין המהות ... ממש. שרק בעיני האדם היא מצטיירת לו כישות סופית, למרות שהיא ממלאת כל עלמין וסובבת כל עלמין, בדיוק כמו המחויב הראשון. וכאשר האדם רואה איזו ישות סופית, כגון לדוגמה אבן, מי שיודע את האמת, הוא מבין שמצד אחדות המציאות, ... המציאות, הוא בעצם רואה רק היבט מסוים, של הישות שהיא ממש כרגע, אין סופית וכולי. וכאשר אפשרי המציאות נכלל במחויב המציאות, אז התכונות של המחויב, מתרחבות, גם אל כל מה שהוא אפשרי המציאות, ולהפך. כי זו הכל ישות אחת ממש, עד שאי אפשר להבדיל ... יותר מאשר נקודת מרכז אחת, אעפכ כל ישות, היא בכלל המהות של המציאות ונקודת המרכז וכולי. וכך גם לגבי המחויב, שהוא גם אפשרי המציאות. ולו רק משום שיש לו הפך, והוא אפשרי המציאות עצמו. וכאשר גם המחויב הוא אפשרי, אז אין מחויב, ואז גם האפשרי, הוא מחויב באותה המידה. ובסופו של דבר, הכל אחד ממש, והאין סוף נכלל בתוך היש סוף, לישות אחת.

אמת מהי, חיפוש האמת, האם יש אמת, מהי האמת, תורת ישראל אמת או שקר, מה מחויב המציאות, מה חייב להיות קיים מהי האמת, והאם בכלל קיימת אמת אובייקטיבית? השאלה המרכזית שאליעד עוסק בה היא: מהי ... או תוכנתו להאמין באשליה מסוימת. זה מוביל אותו למסקנה שאי אפשר להיות בטוחים בשום דבר. כיצד למצוא אמת מוחלטת ומחויבת? אליעד מסביר שכדי למצוא את האמת, יש לחפש משהו שהוא מחויב המציאות - משהו שחייב להיות קיים בלי תלות בשכל או בתפיסה של האדם. הוא אומר שכל מה שהאדם חושב או מרגיש הוא תלוי בשכלו, ולכן אינו מחויב להיות נכון. מה שנכון באמת חייב להיות קיים ללא קשר אם האדם חושב אותו או לא. לדבריו, החיפוש אחר האמת נעשה בדרך של אלימינציה - האדם בודק כל דבר שהוא מאמין בו ושואל: האם זה באמת מחויב או אפשרי? ובדרך זו הוא מגיע לכך שכמעט הכל הוא רק אפשרי ולא מחויב. הדבר היחיד שנותר הוא ההבנה שהאדם לא יודע כלום בוודאות. מה קורה כשהאדם מבין שאין לו שום וודאות? כאשר ... איך יודעים מהי האמת? תורת ישראל אמת או שקר? האם גן עדן הוא טוב? הבדל בין אמת לשקר מה מחויב המציאות? איך לחפש את האמת?

למה לא להיצמד לאמת? למה כן לשקר את עצמך? מתי לשקר את עצמך? להפוך אפשרי למחויב, להפוך מחויב לאפשרי למה לפעמים לא כדאי להיצמד לאמת? אליעד כהן מסביר שיש מצבים שבהם כדאי לאדם דווקא לא להיצמד לאמת, ... מציאות אלטרנטיבית בתוך התודעה, אפילו אם מדובר בשקר מודע. הסיבה לכך, לפי אליעד, היא כדי להפוך משהו אפשרי למשהו מחויב. כאשר אדם אומר אני הולך לדבר איתו, הדבר הוא עדיין בגדר אפשרות בלבד - הוא יכול לקרות ויכול לא ... שלו, ובכך מקדם את הפעולה שהוא רוצה לבצע. הרעיון המרכזי הוא שינוי תפיסתי, שימוש מכוון בשקר עצמי כדי לייצר מחויבות פנימית. מה ההבדל בין אפשרי לבין מחויב? הסבר נוסף של אליעד מתמקד באבחנה בין אפשרי למחויב. דבר אפשרי הוא דבר שיכול לקרות או לא לקרות, ואילו דבר מחויב הוא משהו שחייב להתרחש או שכבר מתרחש. כאשר אדם רוצה להתקדם, לפעול או לממש מטרה כלשהי, לעיתים כדאי לו להשתמש בשיטה של הפיכת האפשרי למחויב. הוא עושה זאת על ידי כך שהוא מדבר אל עצמו בלשון מחויבת יותר: במקום לומר אולי אני אעשה את זה, הוא יגיד אני עושה את זה עכשיו. לפי אליעד, צורת דיבור ... הגדרות ואין תחושות ואין מטרות. אם האדם ייצמד עד הסוף לאמת, הוא יגיע להבנה עמוקה שאין באמת שום דבר מחויב, אין באמת רצונות ואין באמת מטרות - ובכך הוא יאבד את היכולת לשחק את המשחק של החיים. כדי להמשיך ... במחינתו למוחלטים ואובייקטיביים. לדוגמה, כאשר אדם אומר שמשהו הוא טוב או רע, הרי שבאופן מוחלט הדבר הזה לא באמת מחויב להיות טוב או רע, אבל האדם משקר לעצמו בכוונה כדי ליצור עניין ומשמעות בתוך החיים שלו. כיצד שקרים עצמיים ... לחיות, לחוות ולהרגיש, עליו לעיתים להחליט באופן מכוון לקחת אפשרויות, דברים לא מוחלטים, ולהפוך אותם למוחלטים. הוא חייב ליצור מחויבות מתוך משהו שעדיין לא התרחש, כדי להניע את עצמו לפעולה וליצירת חוויות. בצורה כזו, השקר העצמי אינו טעות, אלא ... בפנים שזה שקר, אבל כדי להמשיך לחיות, להרגיש ולהיות מאושר - הוא מחליט להשתמש בשקר הזה כדי לייצר משמעות ומחויבות פנימית. מה לעשות אם רוצים לצאת מהמשחק? אליעד מסביר שבאותה מידה שבה השקר משמש ליצירת המשחק, גם היציאה ממנו ... הדברים המוחלטים שהוא מאמין בהם ולחזור לראות בהם אפשרויות בלבד. הוא חייב להתחיל להטיל ספק, לשאול שאלות ולערער את המחויבות הפנימית שלו לדברים שהוא מחשיב למוחלטים. הוא צריך להחזיר את המוחלט להיות בגדר אפשרות, וכך לשחרר את עצמו מהמשחק ... ההרצאה בהדגשה שהכל תלוי בהקשר ובמטרות של האדם. כאשר אדם רוצה להתמקד ולהשיג מטרה מוגדרת, עליו להפוך דברים אפשריים למחויבים. וכאשר האדם רוצה להשתחרר, עליו להפוך דברים מחויבים לאפשריים, להפסיק להיצמד לאמיתות מוחלטות, ובכך להגיע אל החופש הפנימי. למה לשקר לעצמך? איך להפוך אפשרי למחויב? למה לא להיצמד תמיד לאמת? איך לצאת מהמשחק של החיים? מה ההבדל בין אפשרי למחויב?

מושכל ראשון מחויב המציאות - מה הם? מהו מושכל ראשון ומה פירוש הביטוי מחויב המציאות? מושכל ראשון הוא מושג בסיסי בפילוסופיה שאינו דורש הוכחה או למידה מוקדמת, מפני שהאדם יודע אותו באופן אינטואיטיבי ... כדור הארץ. אי אפשר להכיר את המושג כדור הארץ עגול ללא הכרת מושגים אלו מראש. מה המשמעות של ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות? ישנן ידיעות מחויבות וידיעות אפשריות. ידיעות אפשריות הן ידיעות שניתן לא לדעת אותן, לדוגמה, ניתן לדעת שכדור הארץ עגול, אך אפשר שלא לדעת כיצד נראה כדור הארץ בדיוק. ידיעות מחויבות הן ידיעות שאי אפשר שלא לדעת אותן בשום אופן. למשל, הידיעה שיש מציאות או הידיעה שהאדם עצמו קיים נחשבות ידיעות מחויבות, כי אי אפשר שלא לדעת אותן. כל ידיעה רגילה שהאדם רוכש, למשל אני רעב, בנויה על ידיעות אחרות בסיסיות יותר, כמו מהו רעב, מהו שובע, ומהו רצון. כך, כל ידיעה נשענת על ידיעות עמוקות יותר, בסיסיות ומחויבות. איך מגיעים לידיעה של מושכל ראשון? אליעד כהן מתאר תהליך שבאמצעותו האדם יכול להגיע לידיעת המושכל הראשון. התהליך כולל בדיקה של כל הידיעות הקיימות שלו, תוך ניסיון לבחון האם הידיעה הזאת היא הכרחית ומחויבת או רק אפשרית. לדוגמה, הוא מציע לשאול שאלות כמו: האם הידיעה שיש כדור הארץ היא בהכרח מחויבת או שיכול להיות שהיא רק אפשרית? ככל שהאדם יחקור יותר לעומק ויבדוק כל ידיעה בנפרד, הוא יגלה שכל הידיעות ... הדברים במציאות. האמת נתפסת כדבר הכי יציב במציאות מפני שהיא מבוססת על אותו מושכל ראשון - ידיעה אחת שהיא מחויבת באופן מוחלט ואי אפשר שלא לדעת אותה. אדם שרוצה למצוא את האמת צריך להיות מודע למושכל הראשון. הדרך לעשות זאת היא באמצעות בחינת כל ידיעה, בדיקה אם היא מחויבת או רק אפשרית, עד לחשיפת אותה ידיעה בסיסית שהיא מחויבת המציאות - המושכל הראשון. בסיום ההרצאה אליעד כהן מאחל למאזינים להגיע להכרה של המושכל הראשון ולהבין שזו הידיעה היציבה ביותר שקיימת במציאות. הבנה זו מובילה לידיעת האמת ולתפיסת המציאות כישות אחת. מהו מושכל ראשון? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? מהי ידיעת האמת? כיצד לזהות ידיעות בסיסיות? מהו הדבר שאי אפשר לא לדעת? איך בודקים אם ידיעה מחויבת או אפשרית? מהו מושכל ראשון? מושכל ראשון זהו מושג שמי שמחפש נתקל במושג. דבר שאין צורך להוכיח אותו. הדבר ... יודע את זה. הוא צריך לנסות לגלות מה זו אותה הידיעה שמעולם לא לימדו אותי אותה. האם הדבר הזה מחויב או אפשרי האם הידיעה הזו נכונה? על כל ידיעה אפשר לא לדעת שאתם קיים, יש אפשרות שלא תהיה קיים זה לא מוכרח שלא תהיה קיים האם הידיעה מחויבת. מושכל ראשון פירושו דבר שלא צריך ללמוד אותו ושאי אפשר לא לדעת אותו והאדם מרוב שאי אפשר לא לדעת אותו האדם לא יודע אותו האדם צריך להיות מודע למושכל הראשון האם זה מחויב כך או אפשרי כך? ואז הוא מבין שזה מושכל המציאות.

... רוצה משהו מסוים, עליך להבין תחילה מי הוא אותו אני שרוצה, ומה המשמעות של האני הזה. ההבדל בין אפשרי למחויב המציאות? כדי להבין את האני, יש להבין את ההבדל בין אפשרי למחויב. דבר אפשרי הוא כל דבר שמורכב מחלקים, ולכן יכול להיות קיים ויכול לא להיות קיים. למשל, שולחן מורכב מחלקים, ולכן קיומו אינו מחויב. לעומת זאת, דבר שאינו מורכב משום דבר, חייב להיות קיים תמיד וקיומו נקרא מחויב. האדם צריך לשאול את עצמו: האם האני שלי מורכב? אליעד מסביר שכן, האני מורכב, משום שהאני הוא ישות שנמצאת ... לא היה ניתן לזהות אני. זה אומר שהאני איננו דבר אחד אלא ישות מורכבת, ולכן הוא אפשרי המציאות ולא מחויב. האם התודעה של האדם מחויבת או אפשרית? האני שאנו חווים כתודעה, הוא ישות מורכבת ולכן אפשרית. האדם, גופו, והמחשבות שלו יכולים להיות קיימים או לא קיימים, ולכן אינם מחויבים. אבל אם ניקח את כל המציאות ונפרק אותה עד הסוף, נגיע לדבר אחד בלבד, והוא מחויב המציאות. הישות הזאת שממנה הכל מורכב, שהיא מעבר לזמן ולמקום, ומעבר לכל צורה, נקראת ההוויה, והיא למעשה מחויבת המציאות. היא ההוויה הראשונית של הכל, שאין בה צורה כלל. איך אפשר להבין את מהות האין? כדי להבין באמת ... עצמו וכל המציאות הם צורה של ההוויה האחת הזאת. מהי החוויה של להיות אלוהים? להיות אלוהים פירושו להיות הראשון, המחויב. האדם היה אלוהים לפני שהוא הפך לאני נפרד. עמוק בתוך האדם, מתחת לכל הצורות, האדם הוא למעשה אלוהים. האדם ... הם אשליות הנובעות מכך שאיננו מבינים שאנחנו והמציאות הם למעשה דבר אחד מוחלט. איך נוצר הרצון? מהו האני? מהי מחויב המציאות? איך אפשר להבין את הכלום? מהי ההוויה? איך להיות אלוהים? נקרא בעמוד 194, אני ושורש הרצון - איך ... רוצה. אז אם אתה לא מבין מה הוא האני, אז איך תבין מה אתה רוצה. והסברנו שלכל דבר יש מחויב ואפשרי. למשל אני רוצה לאכול, לאכול זה אפשרי, והמחויב זה אני רוצה. ובמשפט, אני רוצה, האני זה המחויב והרוצה זה האפשרי. ואז נשאלת השאלה איך נבין מי זה האני. ואז אמרנו שיש מחויב המציאות ואפשרי המציאות. כל דבר שמורכב מכמה ישויות הוא אפשרי המציאות, יכול להיות קיים ולא קיים, כי הקיום שלו ... דבר שמורכב, לפחות משני דברים, קיומו הוא אפשרי בלבד. מה זה אומר, שדבר שלא מורכב משום דבר, קיומו הוא מחויב. מה זה אומר? שלא יכול להיות שהוא לא יהיה קיים. לכן אנו צריכים לבדוק האם האני או התודעה של ... עוד דברים שהם לא האני. למה? כי אם יש עוד משהו שהוא לא האני, זה אומר שקיום האני לא מחויב. כשאנו לוקחים את המילה אני, מה זה האני? התודעה שחווה שהיא קיימת. כשהאדם אומר אני, הוא חווה למעשה שיש ... למילה אני. ואם יש משהו שהוא לא אני, זה אומר שהאני של האדם מורכב, ולכן האני הוא אפשרי ולא מחויב. לכאורה האני נראה בסיסי וראשוני, אבל יש לא אני, ולכן האני הוא לא הראשון, האני הוא לא מחויב. כך שהאני לא יכול להוות את הלא אני. לא יכול להיות רק אני, כי הרי יש לא אני. אם ... השאר, אבל האמת היא שהאדם הוא רק צורה אחת של משהו שישנו. להיות אלוהים, פירושו שאתה הראשון הראשון הראשון, המחויב. מה האדם היה לפני שהוא היה? אלוהים, מכאן שכול אחד מאיתנו היה פעם אלוהים. מה זה פעם? עכשיו, ברובד ... האין הוא רק אפשרי המציאות, וקיומו לא מוכרח. כאן אנחנו רואים שהמהות / אלוהים / ההוויה גם היא לא מחויבת המציאות. בעיקרון, אתה קודם צריך להכיר בכך שהאין / לפני הזמן והמקום, הוא ההוויה של הזמן והמקום. ואחרי שאתה ... לפני היש מקום וזמן והאין מקום וזמן, מה יש לפניהם? אתה מבין שהם הפכים בעצם, אף אחד מהם לא מחויב. יש לנו במציאות שלנו, צורות שזה הנפרדות, כי המקום נפרד מהזמן והזמן נפרד מהמקום, וכל מקום נפרד משאר המקומות, ... מוביל אותו לכך שאולי הוא יבין, שאולי השכל שלו גם לא נכון? אולי מה שהשכל שלי אומר זה לא מחויב? אולי ההפך נכון? המהות ממלאת את הכל תמיד, ושום דבר לא קיים בלעדיה. המהות = האין המוחלט. שום דבר מוגדר בעולם לא יכול להיות קיים מבלי שההוויה תהווה אותו. ההוויה הראשונה שלא מוגדרת בשום צורה קיומה מחויב, כי היא לא מורכבת משום דבר. ההוויה היא הדבר שקיים תמיד. והמצוי הראשון, הוא יחיד, וקיומו מחויב, הוא לא יכול לא להיות קיים, ושום דבר לא יכול להיות קיים בלעדיו. ולכן זה אומר שזה בלתי אפשרי ...

להבין עד הסוף, להבין שאין שאלה, להבין שאין תשובה, חיסרון נצחי, בלי רצון עצמי, חיסרון אפשרי, חיסרון מחויב מה המשמעות של לעשות את כל מה שאתה יכול באמת? כשאדם ניצב בפני בעיה, הוא נוהג לשאול את עצמו: ... הבדל בין שתי האפשרויות. כשהוא לא רואה הבדל, אין לו שאלה, ולכן אין לו בעיה. מהי המשמעות של חיסרון מחויב וחיסרון אפשרי? חיסרון מחויב הוא מצב שבו החיסרון תמיד קיים, ללא קשר למה שהאדם יעשה. חיסרון אפשרי הוא מצב בו האדם יכול לדמיין ... כי הוא יכול לדמיין מצב שבו החיסרון לא קיים, ולכן הוא סובל מכך שהוא קיים בפועל. לעומת זאת, חיסרון מחויב לא יכול לגרום לסבל אם האדם באמת מבין שהוא בלתי נמנע, כי אז הוא לא יכול לדמיין מצב אחר. ... להגיע למצב של אין שאלה? מה ההבדל בין אין תשובה לאין שאלה? איך להשתחרר מהסבל הקיומי? מה זה חיסרון מחויב וחיסרון אפשרי? למה תמיד יש לי חיסרון? האם תמיד חייב להיות רצון?

... עם צורות מסוימות, מה שמוביל להתמכרות רגשית ולמעמסה שכלית. אליעד כהן טוען שאם תוכל להפסיק להילחם בשעמום ולשחרר את המחויבויות וההעדפות שלך, תוכל להרגיש את השקט הפנימי, שמגיע ממקום של חוסר עניין. האם אפשר להיות מרוצה כשמשעמם? השיעמום לא ... לחפש עניין ולהתמקד בשלום פנימי. אליעד כהן מציע שבמקום לחפש ריגושים ולהימנע משעמום, כדאי ללמוד כיצד לשחרר את כל המחויבויות הרגשיות שלנו וליהנות מהשקט שבחוסר עניין. כשאתה מסוגל להפסיק להילחם בצורך בשינוי או בתשומת לב, תוכל למצוא את הרוגע בתוך חוויית השעמום. איך לשחרר את עצמך מהצורך בתנודתיות? אם אדם לא מזדהה עם צורות שמחויבות לו, הוא יכול למצוא שלווה עם כל מצב בו הוא נמצא. אליעד כהן מסביר שכשאתה משחרר את המחויבות שלך לשנות את העולם או לחוות את הדברים בצורה מסוימת, אתה יכול לחוות שלם ושקט פנימי, אפילו בהסתכלות על קיר חסר עניין. המפתח להצלחה בחוויות כאלה הוא הפחתת המחויבות. ככל שאתה לא מתעקש לשנות את העולם או לחוות את הדברים בצורה מסוימת, כך תוכל להיות שלם עם כל ... מתוך התנגדות או קונפליקט. אבל אליעד כהן טוען שגם חוויית האחדות יכולה להיות מעניינת. ככל שאתה פחות מזדהה עם המחויבויות וההעדפות שלך, תוכל להפסיק לחפש עניין ולהתמקד בשלווה. כל מחויבות שמופיעה במחשבה שלך יוצרת קונפליקט - אם אתה משחרר את המחויבות, אתה משחרר את הקונפליקט, וממילא פועל מתוך הרמוניה פנימית. לסיכום, כיצד להתמודד עם השעמום? כדי להיות מרוצה כשמשעמם לך, עליך להשתחרר מהחיפוש אחרי ריגושים ולהפסיק להימנע מהמיצוי של חוויות חסרות עניין. התהליך שבו אתה משחרר את כל המחויבויות שלך יכול להוביל אותך לשלווה פנימית. חוויות השעמום יכולות להיות מלאות בהנאה ושלום פנימי, כל עוד אתה לא מחויב לעניין, לשינוי או להימנעות משעמום. איך להתמודד עם שיעמום? הדרך לשלווה פנימית הקשר בין שעמום לעניין מה לעשות כשמשעמם? ... מסביר כי העניין מהווה את האתגר הנפשי, אך למעשה הוא סוחף אותנו למאמץ קוגניטיבי רגשתי. אם נוריד את דרישות המחויבות, נוכל לשוב לנפוש בשלום פנימי, שמתגלה דווקא בחוויית חוסר העניין. כיצד השפעת התנודתיות פוגעת בנו? כאשר אנחנו מרגישים צורך ... במאבק פנימי - תנודתיות רגשית ושכלית שמביאה עמה סבל. אליעד מציין כי אם תוכל להפסיק להילחם בשיעמום ולשחרר את המחויבויות וההעדפות שלך, תוכל להתענג על שקט פנימי, שמגיע ממקום של חוסר עניין. מהי הדרך להתחבר עם העולם בלי לייצר ... האם ניתן להרגיש שלם עם העולם מבלי להתחיל ליצור עניין? התשובה היא שכן. כאשר אדם לא מזדהה עם דברים שמחויבים לו, הוא יכול לחוות חוויות של הרמוניה ושקט פנימי, גם בהסתכלות על קיר חסר עניין. המפתח להצלחה בחוויות כאלו טמון בהפחתת המחויבות. אם אתה לא מתעקש לשנות את העולם או לחוות את הדברים בצורה מסוימת, תוכל להיות שלם עם כל מצב בו אתה נמצא. כיצד הרגשות הפנימיים משפיעים על יצירת עניין? אם יש לך מחויבות פנימית לרגש מסוים, כל מה שקשור אליו יהפוך מעניין. אליעד מציין כי לעיתים תחושת השעמום נובעת מהרצון הפנימי שלך ... תלוי באיזה עוצמה, כי אתה יכול להיות כל כך ספוג ששכחת מהכל. אני רוצה ללמד אותך איך לקחת את המחויב ולהפוך אותו לפחות מעניין. ואם המחויב יהיה פחות מעניין אז תוכל ליהנות מהחוסר עניין. כשאתה בחוויה של עניין אתה לא יכול להיות בהרמוניה עם המציאות, ... רגע. וזה על ידי חוסר עניין, כי בחוסר עניין יש הרמוניה. אם בראש שלך יש לך מחשבות של דברים מחויבים, הם מונעים ממך ליהנות מההרמוניה שיש בחוסר עניין. אבל אם תדע לשחרר את כל המחויבים שלך, אז תוכל להתענג על חוסר עניין. מי מחליט אם תרצה עניין או חוסר עניין? אם אתה בראש שלך אומר, שמחויב משהו מסויים, ואם אתה לא מוכן לשחרר אותו, אז אתה לא יכול להיות בהרמוניה. ואם אתה לא בהרמוניה, אז ... לך עניין, אתה צריך להתאמץ. כשאתה אומר, אני לא מוכן להתאמץ, זה בעצם אומר שאתה לא חושב שיש דברים מחויבים. להגיד אני רוצה להתאמץ, פירושו הדבר מחויב עבורי. להגיד אני לא רוצה להתאמץ, פירושו הדבר לא מחויב עבורי. ככול שיש יותר צורות שמחויבות בעיניך אז ממילא יש לך יותר עניין. וככול שיש בעיניך פחות דברים שמחויבים אז אתה בפחות עניין. מצד שני אמנם ככול שיש דברים מחויבים אז יותר מעניין, אבל זאת יותר חוויית צמצום. וההפך של הדבר, שאם אתה מנמיך את המחויבים, אז אתה מגיע למחויב הראשון שהוא אני קיים, ואז גם הוא נעלם, ואז אתה במאה אחוז הרמוניה. או שאתה משאיר את המחויב הראשון של אני קיים, וחוץ מזה אתה לא מחויב לשום דבר, וגם כאן אתה חווה הרמוניה טובה. זאת אומרת שאתה יכול ליהנות להסתכל על קיר, לא מתוך יצירת ... אותך, אבל אם אתה לא מתעניין ולא מוכן שזה יהרוג אותך, אז אתה סובל מהחוסר עניין. לאדם יש הרבה מחויבים כמו, אני רוצה לבטא את הפוטנציאל שלי, מחויב שידעו מי אני, מחויב שאני אממש את עצמי, מחויב שאני אבטא את עצמי, מחויב שאני לא יעלם, מחויב שאני אחיה, ואם אתה יושב מול הקיר, זה יוצר אצלך קונפליקטים נגד המחויבים שלך. אם אתה רוצה להיות יותר יש, אז ככול שיש לך יותר עניין, כך אתה חווה יותר את הישות ... אני נעלם עכשיו, זאת אומרת שתמשוך את עצמך להפך של העניין, או שתשחרר את הרצון להיות קיים, אתה לוקח מחויב והופך אותו לאפשרי. תגיד לעצמך, אני לאיודע כלום, לא מחויב שאני אחיה, לא מחויב שאני אשנה את המציאות, לא מחויב כלום. שאלה: איך אני הופך עצמי לכלום, האם אני הצופה? אליעד: לא, הצופה זה בעייתי מידי, הצופה שמסתכל למשל ...

... נמצא כרגע. מהם שני סוגי הביקורת, ואיך הם משפיעים על ההקשבה? אליעד מחלק את הביקורת לשני סוגים מרכזיים: ביקורת מחויבת: זו ביקורת שנאמרת בצורה חד - משמעית וחזקה, למשל: אתה חייב להשתנות, אתה הכי גרוע בעולם! ביקורת אפשרית: זו ביקורת רכה יותר, לא מחייבת, כמו אתה אולי יכול להשתפר, אבל לא בטוח שאתה לגמרי טועה. לכאורה, ביקורת מחויבת יוצרת לחץ גדול יותר לשינוי, משום שהיא מדגישה עד כמה האדם אינו בסדר. אך דווקא עוצמה זו יוצרת פרדוקס בעייתי. מדוע ביקורת מחויבת יוצרת פרדוקס? הפרדוקס הוא שכאשר הביקורת נאמרת בצורה מוחלטת (אתה רע במאה אחוז!), האדם אמנם מרגיש לחץ גדול להשתנות, ... זמנית עשוי לבחור להתגונן ולא להאמין לביקורת בכלל, כדי לא להרגיש את תחושת הרע הקשה הנובעת ממנה. כלומר, הביקורת המחויבת יכולה להוביל לכך שהוא בכלל לא יקשיב, כי הוא יעדיף לא להאמין שאתה צודק לגביו. מדוע ביקורת אפשרית לא ... המציאות תמיד מורכבת יותר מכל כלל פשוט. איך אפשר ליישם את התובנות האלו בחיי היומיום? אליעד מדגיש שהבנת המושגים מחויב ואפשרי עוזרת לנו לנהל תקשורת טובה יותר, לשכנע אנשים בצורה יעילה יותר, וליצור מוטיבציה אמיתית לשינוי. אם מבינים לעומק ... איך ליצור מוטיבציה פנימית לשינוי פרדוקס הצורך ברע כדי להשיג טוב איך לשכנע בלי לגרום להתנגדות ההבדל שבין אפשרי למחויב בחשיבה האנושית איך להעביר ביקורת בצורה נכונה? מהי ביקורת בונה ומהי ביקורת הורסת? למה השאלה איך להעביר ביקורת כך ... גורם למישהו להרגיש שמשהו רע לו פה וטוב לו שם, כך שהוא ירצה לזוז לשם. מה ההבדל בין ביקורת מחויבת לבין ביקורת אפשרית? יש שני סוגים עיקריים של העברת ביקורת: - ביקורת מחויבת: נאמרת בצורה נחרצת, לדוגמה אתה הכי גרוע בעולם! ואתה חייב לשנות את דרכיך מיד!. - ביקורת אפשרית: נאמרת בצורה רכה או מסויגת, לדוגמה אתה אולי יכול להשתפר, אבל זה לא לגמרי בטוח שאתה טועה. כאשר הביקורת מועברת באופן מחויב, ישנה תחושה שהיא חזקה וחד - משמעית יותר. לכאורה, זה אמור להניע את האדם לפעול, כי הוא שומע שהוא ... התנהגותו. לעומת זאת, ביקורת אפשרית עשויה להישמע עדינה מדי, ולא ליצור דחף אמיתי לשינוי. איזה פרדוקס נוצר כשמשתמשים בביקורת מחויבת? מצד אחד, אם אדם באמת יאמין לך שהוא גרוע כפי שאתה מתאר, הוא ירגיש לחץ או תחושת רע חזקה, ... הוא למצוא את האיזון: - מצד אחד, לגרום לאדם להבין שיש לו סיבה ממשית וטובה לשנות את מעשיו (תחושה שמחויב שהוא ירוויח מהשינוי). - מצד שני, לא ליצור אצלו תחושה כל כך שלילית, עד כדי שהוא יתנתק לגמרי מהביקורת ... בכך שכל צעד, מהלך, או רמת עוצמה של ביקורת, יכול להביא לתוצאה מנוגדת. מצד אחד, האדם צריך להבין שזה מחויב בשבילו לשפר את מצבו. מצד שני, צריך להיזהר שלא לעורר בו התנגדות שתמנע ממנו להסכים עם הביקורת. אין דרך ... לתוצאה הרצויה. איך הרעיון הזה מתקשר ליישומים יומיומיים? בסופו של דבר, כל הנושא הזה הוא דוגמה לשימוש בתובנות של מחויב ואפשרי בחיי היומיום. השילוב הזה קשור לאופן שבו בני אדם משכנעים זה את זה, מעבירים ביקורת ונעזרים במוטיבציה כדי ... איך ליצור מוטיבציה פנימית לשינוי פרדוקס הצורך ברע כדי להשיג טוב איך לשכנע בלי לגרום להתנגדות ההבדל שבין אפשרי למחויב בחשיבה האנושית אתה שואל איך להעביר למישהו ביקורת ושהוא ישמע לך. תשובה, איך מפרקים את השאלה הזאת למקום אחר, ... זה הכל דברים שמורכבים אחד מהשני, אם אתה תעביר עליו את הביקורת בצורה אפשרית, בצורה מאוד עדינה, זה לא מחויב, אז מה הוא יגיד? הוא יגיד טוב נו לא מחויב, בסדר אני לא ארגיש הוא לא מרגיש כל כך רע מעכשיו, הוא אומר טוב ואחר כך לא יהיה לי כל כך טוב כי זאת לא ביקורת מחויבת. אבל לכן אם אתה רוצה שמישהו יקשיב לך לביקורת אתה צריך לעשות הפוך, אתה צריך כשאתה מעביר עליו ביקורת לדבר רק בצורה מחויבת לא בצורה אפשרית בכלל, להעביר ביקורת בצורה אובייקטיבית אתה לא בסדר, אתה הכי גרוע בעולם קטסטרופה ולהגיד לו ויש ... משנה אתה יודע, הכל בסדר אבל תשנה, למה שהוא יקשיב לך. אז לכאורה אתה צריך להעביר עליו ביקורת בצורה מחויבת, אלא מה למה זה לא עובד באמת אז למה זה לא עובד הנה לכאורה יש לו את המנגנון, אם תגיד לו שמחויב במציאות שהוא ישנה את דרכיו ולא בצורה אפשרית בצורה מחויבת הוא אמור לשנות את דרכיו. אז למה זה לא עובד? למה זה לא עובד אני אסביר. אז קודם כל ככה אם הוא באמת היה מאמין לך שמה שהוא עושה מחויב במציאות שזה רע זה היה עובד, אלא מה כשאתה אומר לו מחויב במציאות שמה שהוא עושה זה רע הוא לא מאמין לך. עכשיו מה השכל שבדבר יותר פנימי? שהוא בעצם חושב ... אופטימלית כי אז אתה בטוח במאה אחוז שהוא הולך לשנות את עצמו. אבל מה שכן בגלל שדיברתי איתו בצורה מחויבת יש לנו פחות סיכוי שהוא יאמין לך כי הוא לא רוצה להרגיש רע מזה שהוא יאמין לך. זאת אומרת ... לא מאמין לך וממילא הוא לא עושה את מה שאמרת לו. זאת אומרת מצד האידיאל עדיף שהוא יחשוב שהוא מחויב במציאות שהוא ישתנה ולא יחסי, ולא סובייקטיבי, ולא כלום, מחויב במציאות שהוא ישתנה. אלא מה השאלה היא אז איך אתה גורם לו להבין את זה, אז אם אתה תגיד ... ולכן יש פה פרדוקס כי מצד אחד כדי שהוא ישנה את מה שהוא עושה אתה צריך לגרום לו להרגיש שמחויב שהוא לא יעשה את מה שהוא עושה ושמחויב שהוא יעשה אחרת, מצד שני אם תגיד לו שמחויב שהוא ישנה את מה שהוא עושה והוא מחויב לעשות אחרת זה יגרום לו להרגיש מאוד רע אז למה שהוא יקשיב לך, יש פה פרדוקס. וזה גם הסיבה ... פרדוקס כזה. אז מה עושים, אז איך בכל זאת לגרום למישהו, הבנת את הכוונה? כי אם אתה תגיד לו מחויב שהוא לא בסדר אז זה יגרום לו להרגיש מאוד רע ואם תגיד לו שזה אפשרי שזה לא בסדר אז למה לשנות. אלא אם כן תגיד לו מחויב ששם יהיה יותר טוב אבל הוא יגיד רגע, להגיד ששם מחויב יהיה יותר טוב זה בעצם להגיד לו מחויב שפה רק, הסברת לו את זה בצורה הפוכה. ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה איך לגרום למישהו להקשיב לך בדיוק ... בקיצור אין תשובה מוחלטת, אני מסביר לך את השכל הכללי. השכל הכללי אומר ככה מצד אחד הוא צריך לחשוב שמחויב ששם יותר טוב מפה ושמחויב שפה יותר רע משם, מצד שני הוא גם צריך את ההפך או שהוא צריך לחשוב שיהיה לו יותר טוב ... את הפרדוקס? ש: כן. אליעד: מה הבנת? ש: כי אם את הביקורת מעבירים בצורה אפשרית אז זה לא מתוך מחויבות אז הוא לא יעשה את זה, יהיה סיכוי שהוא לא ישנה. אם הביקורת תהיה ביקורת מחויבת אז יכול להיות גם זה בהכרח לא יגרום לו לשנות כי יכול להיות שזה יהיה מלחיץ אותו והוא בלחץ, ובגלל זה הוא יקח את זה כאפשרי ולא כמחויב. אליעד: עכשיו לאיפה ההבנה הזאת מובילה? שההבנה הזאת היא אחת מהדוגמאות, אני אעשה ככה, תסתכל לשם, עכשיו לאיפה זה ... מהשיחה הזאת לדוגמה גם תראו איך לוקחים תהליכים, איך לוקחים את ההבנה הכללית כאילו אחרי שאתה מבין על האפשרי והמחויב ועל כל הדברים האלה, עכשיו מזה אתה יכול להשתמש ביומיום לביקורת, לשכנע, לכל מיני דברים כאלה כי זה כבר ...

... לתרגם את השאלה לשפה כללית יותר ובכך להגיע למהות. למשל, כשמישהו אומר אני רוצה להרוויח כסף, ניתן לשאול מה המחויב כאן ומה אפשרי?. מחויב הוא הדבר שלא ניתן לוותר עליו, ואילו אפשרי הוא החלק שניתן להחלפה או לשינוי. השימוש במושגים כמו מחויב ואפשרי הוא מרכזי בשיטת הניתוח של אליעד כהן, שכן הוא מאפשר לזהות בדיוק את המבנה הפנימי של כל טקסט ... אומר ומה הוא לא אומר. למשל, אם מישהו מצהיר אני רוצה להצליח, אפשר לבדוק איזה חלק במשפט הוא הכרחי (מחויב) ואיזה חלק אפשרי לשינוי. בדרך זו ניתן להבין טוב יותר את הכוונה העמוקה של הדובר. כאשר אדם מבין היטב את המחויבים והאפשריים של בן שיחו, התקשורת ביניהם משתפרת משמעותית, מה שמוביל ליחסים טובים ומדויקים יותר עם הסביבה. כיצד ניתוח טקסטים ... מילים היא בחרה להשתמש בהן, ואילו מילים היא בחרה להשמיט. כך למשל, אפשר לגלות אילו נושאים חשובים לה באמת (המחויבים שלה), ועל אילו דברים היא מוכנה להתפשר או לשנות (האפשריים שלה). השימוש בשיטה זו מאפשר להבין טוב יותר את ... ניתוח טקסטים יכול לעזור גם בזיהוי דפוסים חוזרים ובפיתוח יכולת הבחנה בין עיקר לטפל. השימוש בשאלות מנחות כמו מה המחויב בדברים שנאמרו? ו - מה ניתן לשנות ועדיין לשמור על המשמעות? מאפשר לגלות מידע נוסף ועמוק יותר. למעשה, אליעד ... הדרך לפתח את יכולת ניתוח הטקסטים היא על ידי תרגול מתמיד. בכל שיחה, טקסט או משפט, מומלץ לשאול: מה המחויב של המשפט או הטענה שנאמרו? מה החלק האפשרי לשינוי במשפט? האם ניתן להמיר מילים ספציפיות למושגים כלליים יותר? התרגול ... של אליעד כהן כדי להשיג מטרות אישיות? בעזרת ניתוח טקסטים ניתן להגדיר בבירור מטרות ורצונות אישיים, ולראות מה באמת מחויב ומה אפשרי לשינוי. לדוגמה, אם אדם רוצה להצליח עם בחורה, הוא יכול לנתח את השיחות איתה ולזהות מהן המילים ... הניתוח מאפשר להשיג מטרות אישיות מגוונות, שכן הוא מספק הבנה מעמיקה יותר של הסביבה ושל הרצונות העצמיים. איך המושגים מחויב ואפשרי עוזרים להבין טקסטים ושיחות? הבסיס לשיטת הניתוח הוא החלוקה למושגים מחויב ואפשרי. מחויב הוא חלק שאינו ניתן לשינוי או לוויתור בטקסט או באמירה, ואילו אפשרי הוא החלק שניתן לשנות או להחליף מבלי ... טענה. ניתוח טקסטים איך למצוא תשובות לשאלות? השיטה של אליעד כהן איך לשפר תקשורת עם אנשים? מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? איך למצוא תשובות לשאלות? איך להשתמש בניתוח טקסטים כדי להבין טוב יותר? כאשר מנסים למצוא תשובות לשאלות, ניתן ... לניתוח שיחות יום - יומיות. כאשר מישהו מדבר, אפשר לשים לב מה הוא אומר, מה הוא לא אומר, מה מחויב בדבריו ומה אפשרי. למשל, אם מישהו אומר אני רוצה להרוויח כסף, אפשר לשאול מהו החלק המחויב במשפט ומהו החלק האפשרי. כך ניתן להבין טוב יותר את כוונתו האמיתית של הדובר ולשפר את התקשורת. איך ניתוח ... המילים. לדוגמה, בשיחה עם בחורה, ניתן לשים לב אילו מילים היא בוחרת, אילו מילים היא נמנעת מלהשתמש בהן, ומה המחויבים שעומדים מאחורי דבריה. ניתוח כזה יכול לעזור להבין טוב יותר את מחשבותיה וכוונותיה ולהגיב בהתאם. מה ניתן ללמוד מניתוח טקסטים מעבר לזיהוי נושא וצורה? מעבר לזיהוי נושא וצורה, ניתוח טקסטים יכול לעזור לזהות דפוסים חוזרים, להבחין בין רעיונות מחויבים ואפשריים, ולחזק את ההבנה של כל שיחה או טקסט. בעזרת תרגול חוזר, ניתן לשפר את יכולת ההבנה והתגובה בכל ... לפתח את היכולת לנתח טקסטים, יש לתרגל את התהליך בכל שיחה ובכל קריאה. מומלץ לשאול שאלות כמו: - מה המחויב בדברים שנאמרו? - מה ניתן לשנות בטקסט ועדיין לשמור על המשמעות? - האם ניתן להמיר את המילים למושגים כלליים ... את כושר הניתוח של כל מידע שמתקבל. לסיכום ניתוח טקסטים מאפשר להבין טוב יותר את המשמעות שמאחורי הדברים, לזהות מחויבים ואפשריים, ולשפר את התקשורת והאינטראקציה עם אנשים. בעזרת התרגול המתמיד, ניתן להשתמש בכלי זה כדי לקבל תובנות חדשות ולשפר ... יותר. ניתוח טקסטים איך למצוא תשובות לשאלות השיטה של אליעד כהן איך לשפר תקשורת עם אנשים מה ההבדל בין מחויב לאפשרי שאלה. ש: הטקסט ניתוח טקסטים. אליעד: מה איתו? ש: נגיד עשיתי בקטנה, הבנתי כאילו שיש מילים מתקשרות של ... טקסטים הבנתי שכל דבר יכול להיות הנושא והצורה כאילו אני יכול להחליף בין המהות. אליעד: שכל דבר יכול להיות מחויב אז מה השאלה? ש: אוקי אז ההבנה הזאת שכל דבר אני בוחר את הנושא שלו של זה ושל הצורות. אליעד: אתה בוחר מה המחויב נכון. ש: אוקי ואז השאלה היא מניתוח טקסטים אפשר להבין עוד דברים חוץ מזה? אליעד: כן. ש: שזה כאילו ... הזה לחיי היומיום. אליעד: ביומיום כשאתה מדבר עם אנשים תנתח את מה שהם אומרים לך. ש: אוקי הנושא את המחויבים נגיד אז איך זה קשור למחויבים? אליעד: אתה מדבר עם מישהו נגיד הוא אומר לך משפט תבדוק מה מחויב מה המחויב של מה שהוא אומר מה הצורה של מה שהוא אומר, נגיד אתה לדוגמה אומר לעצמך אני רוצה להרוויח כסף תשאל את עצמך רגע מה המחויב של זה מה הצורה של זה. כל משפט שאתה שומע או שמישהו אומר לך או למישהו אחר תשאל את עצמך מה המחויב ומה האפשרי זה הכל זהו. ש: מה ייתן לי אם אני אמשיך לעשות את זה ניתוח טקסטים? אליעד: מה ... אומרת לך משהו תשים לב מה היא אמרה על איזה מילה היא אמרה איזה מילה היא לא אמרה, מה מחויב אצלה יותר מה מחויב פחות. ש: טוב הבנתי. אליעד: אוקי הבנו? ש: תגיד לי מה הקשר בין מחויבים לכשאתה אומר כל רצון הוא מחויב אז מה בכלל כל הניתוח הזה של המחויב ואפשרי. אליעד: טוב.