... שהוא צריך להתרחק מהם כמה שיותר. והמצב הזה נקרא, מוצר
מחויב. שהלקוח מרגיש, שהוא
מחויב להשיג את המוצר שלך. ויש גם נקודת מבט נוספת מנוגדת והפוכה, שהיא המצב הגרוע ביותר עבורך כמוכר שמנסה ... למוצר שלך, כאל רק לא. שזה מצב, שבו הלקוח מרגיש
שמחויב עבורו, שהוא יהיה בלי המוצר שלך. שאז הלקוח הוא לקוח קשה מאוד ואפילו לקוח עוין. כך שנקודת המבט הראשונה היא:
מחויב + יש + המוצר שלך. דהיינו, שהלקוח חושב שהוא
מחויב שיהיה לו את המוצר שלך. ונקודת המבט הנגדית שלה היא:
מחויב + אין + המוצר שלך. שהלקוח חושב שהוא
מחויב שלא יהיה לו את המוצר שלך. ואלו שני הקצוות האפשריים שהלקוח יכול להתייחס אל המוצר שלך. בקצה אחד יש אהבה אין סופית למוצר שלך. שזה נקרא
מחויב + יש + המוצר שלך. שהלקוח מרגיש שהוא רק + כן + רוצה את המוצר שלך. ויש את נקודת המבט הנגדית שהיא הגרועה ביותר עבור המוצר שלך, והיא שהלקוח מרגיש שהוא
מחויב + אין + המוצר שלך. דהיינו, רק + לא + רוצה את המוצר שלך. ובין הטווח הרגשי הזה של ההתייחסות של הלקוח אל ... דהיינו, שהלקוח מתייחס למוצר שלך, כאל מוצר שהוא לא
מחויב שכן או שלא, אלא שהוא רק מוצר אפשרי שכן או שלא. ושהלקוח לא מתייחס למוצר שלך כאל רק כן או רק לא. אלא ... שהלקוח מתקרב יותר אל התפישה של המוצר שלך, כ: רק +
מחויב + יש + המוצר שלך. ככל שהלקוח בטוח יותר ומשוכנע יותר שהוא צריך וחייב רק את המוצר שלך, כך הסיכוי גדול ... שגם כן ושאפשרי שכן, יותר מאשר שהוא יחשוב שרק לא
ושמחויב שלא. ונמצא אם כן, כי המעבר מ: רק לא, ל: רק כן, תתבצע דרך ה: גם לא וגם כן. ולפני שאמשיך להסביר, כיצד ... לגם לא + גם כן? והדרך לכך היא, על ידי זה שהופכים את
המחויב לאפשרי. זא שהאדם מזדהה עם ההתנגדות שלו למוצר שלך ולרעיון שלך, בהזדהות
מחויבת. ועכשיו צריך להפוך את ההזדהות הזאת, להזדהות שהיא אפשרית בלבד. זא בשלב הראשון, הלקוח יכול להמשיך לשמור ... צריך לשנות את ההתייחסות שלו לדעה שלו, מכך שהיא דעה
מחויבת לכך שהיא רק דעה אפשרית בלבד. כי בהתחלה האדם חושב שהוא רק לא רוצה את המוצר. ועכשיו צריך לגרום לו ... את המוצר וגם כן רוצה את המוצר וכולי. ואיך הופכים את
המחויב לאפשרי? זא כיצד אפשר לגרום למישהו שהוא בטוח במשהו, לשנות את דעתו, ולהתייחס לרעיון שהוא חושב שהוא חייב ... ספק גלוי, נעשית על ידי שאלת שאלות, על ההתנגדות
המחויבת של הלקוח, שעל ידי זה הופכים אותה, מהתנגדות
מחויבת להתנגדות אפשרית. כגון לדוגמה, השאלה למה. שמשמעותה היא הטלת ספק
במחויבות של הדבר. שזה אומר, שאם הלקוח אומר שהוא בשום פנים ואופן לא רוצה את המוצר שלך, ושהוא בשום פנים ואופן ... הוא לא רוצה את המוצר, זה בעצם הופך את הדעה שלו, מדעה
מחויבת, לדעה שהיא רק דעה אפשרית בלבד. וכאן יש עוד טקטיקה נוספת. והיא, שלפעמים הלקוח לא מוכן לקבל את השאלה של ... מרגיש שמטילים ספק בדעה שלו. והוא ככ בטוח שדעתו היא
מחויבת, עד כדי כך שהוא לא מוכן אפילו לא לשאול את עצמו, למה הוא לא רוצה את המוצר. ובמקרה כזה, אפשר להוביל את ... חושב שהוא בשום פנים ואופן לא רוצה את המוצר, באופן
מחויב. ולפעמים הלקוח לא מוכן אפילו לשאול את עצמו, למה הוא בשום פנים ואופן לא מוכן לרכוש את המוצר. ואז צריך ... לא רוצה את המוצר. והלקוח מתייחס לזה כאל דבר שהוא
מחויב. שמחויב בעיני הלקוח, שהוא לא ירצה את המוצר. והשאלה למה הוא לא רוצה את המוצר, גורמת לרעיון של לא רוצה את המוצר, להפוך ולהיות מרעיון
מחויב, לרעיון שהוא רעיון אפשרי בלבד. כי ספק מטילים, רק בדבר שהוא אפשרי. ואם שואלים על משהו, למה הוא כך ולא אחרת, הרי שגרמנו לאותו הרעיון, להפוך להיות אפשרי ולא
מחויב. ואם הלקוח לא מוכן להתבונן ולשאול את עצמו למה הוא לא רוצה את המוצר, אז המוכר והמשכנע צריך לחזור על ... המוצר. וזה הופך אצלו את ההתנגדות שלו למוצר, מהתנגדות
מחויבת, להתנגדות אפשרית בלבד. וכך גם ניתן לעשות ברמת כל רעיון ורעיון, בכל תהליך של טיפול בהתנגדויות לקוח ...