... ורע - תמיד יהיה גם רע, ולעולם אין שום רע - מעל השכל האנושי ובו יתבאר, כי מצד אחד, מחויב המציאות שיהיה לאדם רע. ומצד שני מחויב המציאות שאין שום רע כלל (באנלוגיה ל: מחויב שיש נפרדות, ומחויב שאין נפרדות, אלא הכל אחד). כי הרע קיים, רק כאשר האדם חושב, שהרע, הוא רק אפשרי ולא מחויב. דהיינו, אין האדם מרגיש רע, אאכ יש לו תקווה שיהיה טוב. כי כדי להרגיש רע, לשם כך צריך האדם ... שלא היה לו רע. ונמצא אם כן, כי רע לאדם, רק משום שהוא חושב שצורת המציאות שלו, היא אינה מחויבת המציאות, אלא רק אפשרית בלבד. כי האדם חווה צורה כלשהי של המציאות. והאדם חושב, שהצורה הזאת, היא לא מוכרחת ... גם צורת מציאות אחרת. והאדם רוצה צורת מציאות אחרת, ועל ידי זה רע לאדם. אבל, אם היה ברור לאדם, שמחויב שהוא ירגיש רע, עד כדי כך שהאדם לא היה יכול לחשוב על צורת מציאות, שבה הוא מרגיש טוב, הרי ... שלו. כי אם היה האדם מבין את החוקיות של הסבל ושל האושר שלו, הרי שהוא היה יודע, שמצד אחד, מחויב המציאות שהוא תמיד ירגיש גם רע וגם טוב. ומצד שני, מחויב המציאות, שאין שום טוב ורע כלל. כי כל זמן שהאדם יודע שהוא קיים, הוא תמיד ירגיש רע כלשהו. כי ... צורה מוגדרת כלשהי (וגם להשיג את השלמות, גם זו צורה מוגדרת), מכריח את זה, שהאדם ירגיש טוב ורע. ולכן, מחויב המציאות שהאדם ירגיש תמיד גם רע וגם טוב. כי בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם טוב כלשהו. כי ... חושב ומדמיין שהוא יכול להרגיש רק טוב, על ידי זה האדם מרגיש רק רע. אבל כאשר האדם מבין באופן מחויב ומוחלט, שמחויב המציאות שהוא תמיד ירגיש גם רע וגם טוב, דהיינו, כאשר האדם מבין בשלמות, שאין בעולם שלנו שום שלמות, אז ... רע. והאדם לא מסוגל להכיל, את זה שתמיד הוא יחווה חוסר שלמות. ולכאורה, עפ השכל וההיגיון הנל, נראה כי מחויב המציאות שהאדם ירגיש תמיד גם רע. ואכ, מאחר שהשכל מחייב שהאדם תמיד ירגיש גם רע, אכ, למה האדם לא ... מוכן לקבל בלב שלם ובשלמות, את זה שהוא מרגיש גם רע? והתשובה היא פשוטה, כי אכן מצד השכל האנושי, מחויב המציאות שהאדם ירגיש תמיד גם רע, ושלעולם האדם לא יוכל לחוות את השלמות, כי בכל דבר יש חיסרון וכולי, ... ביארתי לעיל. אלא, שגם השכל האנושי עצמו, גם הוא מבין את האמת, שכל מה שהוא עצמו מבין, זה לא מחויב המציאות, אלא רק אפשרי המציאות בלבד. כי מנקודת המבט של השכל האנושי, שבה, דבר והיפוכו הם שונים זה מזה, ... מסוגל להבין שדבר והיפוכו הם אחד. אבל אם יסתכל האדם על המציאות, מנקודת מבט שבה הכל אפשרי, בלי שום מחויבות להיצמד לחוקי הלוגיקה של השכל האנושי, הרי שניתן להבין, שהשלמות היא כן אפשרית. ולא רק שהיא כן אפשרית, אלא, ... הוא, כי אכן מנקודת המבט של השכל שמפריד בין דבר להיפוכו, מנקודת המבט הזו, אכן אין שום שלמות כלל, ומחויב המציאות שלא תהיה שלמות לעולם. כי כל דבר, הוא חסר ונפרד, מכל מה ששונה ממנו. ואעפכ, גם מנקודת המבט של השכל עצמו, גם מנקודת המבט הזו, ניתן להבין, שנקודת המבט של השכל, היא נקודת מבט אפשרית בלבד, שאינה מחויבת. כי ניתן להבין בשכל עצמו, שכל התפישה השכלית כולה, היא רק אפשרית בלבד, אך היא לא מחויבת להיות נכונה. ולכן, גם כאשר האדם מבין בשכל שלו, שמחויב המציאות שהוא תמיד ירגיש גם רע, הרי שהאדם לא מוכן לקבל את זה. כי הידיעה המחויבת מצד השכל, היא לא באמת מחויבת, מצד המציאות. כי השכל עצמו מבין, שהוא עצמו, רק נקודת מבט אפשרית בלבד. ולכן, גם לשכל עצמו, יש ספק ... כן יש שלמות. ומנקודת המבט של העדר השכל, שבה האדם לא יודע שום דבר מוגדר, מנקודת המבט הזו, לא מחויב שהאדם ירגיש תמיד חוסר שלמות, ולא מחויב שהאדם ירגיש תמיד גם רע. ומנקודת המבט הזו, אין שום הפרדה בין טוב לרע כלל. כי מנקודת המבט של ... ניתן להגדיר שום דבר. כי בלי שכל, אין שום אפשרות להגדיר ולדעת שום דבר. וכאשר השכל עצמו מחפש את המחויב המוחלט, דהיינו, כאשר האדם עצמו, מחפש את הדבר שבו הוא יכול להיות בטוח באופן מוחלט, אז החיפוש הזה, מביא את האדם להבין, שכל מה שהוא יודע ומבין, זה הכל רק אפשרי בלבד, ושום דבר מוגדר, הוא אינו מחויב כלל. וכאשר האדם מחפש עד הסוף, להבין מה כן מחויב, וכאשר האדם מנסה לחשוב על דבר שמחויב שהוא יהיה נכון, אז האדם בעצם מתחבר לאין שכל שלו. כי כאשר השכל מגיע לקצה של עצמו, דהיינו, כאשר האדם מחפש את המחויב, ומסתכל על השכל של עצמו, מנקודת מבט חיצונית לשכל עצמו, אז האדם בעצם רואה את העדר השכל, למעלה מהשכל, ... לא מוחלט. וכאשר האדם מזדהה עם השכל שלו, הוא בעצם מאמין לתפישה השכלית שלו, שהיא רק אפשרית, אך לא מחויבת. וכאשר האדם מרחיק את עצמו מכל אמונה שהיא, וכאשר האדם משתמש בשכל שלו עד הסוף, אז בסוף הוא מצליח להסתכל על השכל שלו עצמו מבחוץ. דהיינו, מנקודת המבט, שבה, גם השכל, הוא רק אפשרות בלבד, אך הוא לא מחויב כלל. ובסיכומו של דבר: מנקודת המבט של השכל האנושי, מנקודת המבט הזו אין שום שלמות כלל. כי כל דבר, יש בו חיסרון כלשהו, וכל דבר מוגדר, הוא נפרד מכל שאר הדברים. ומנקודת המבט הזו, מחויב שהאדם ירגיש גם רע תמיד. ויש גם נקודת מבט נוספת, שבה, השכל עצמו הוא רק אפשרי בלבד, ושבה, התפישה ... שמצד השכל הנפרד שלו, הוא תמיד ירגיש גם רע. ואז האדם רוצה את זה בשלמות, כי הוא מבין שזה מחויב וכולי.

הספר להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 2

חופש פנימי - צריך או רוצה, חייב או רוצה, מחויב או אפשרי, מלך או עבד - דיבור פנימי - שעבוד עצמי ובו יתבאר, כיצד האדם משעבד את עצמו בשעבוד ... וגורם לעצמו להרגיש שהוא עבד, במקום לגרום לעצמו להרגיש שהוא מלך. והדברים אמורים, כלפי זה שהאדם הופך את האפשרי למחויב. כי כל דבר שקיים, יש רק שתי אפשרויות, או שהוא מחויב המציאות, דהיינו, שהוא חייב להיות קיים. או שהוא אפשרי המציאות, דהיינו, שהוא לא חייב להיות קיים, אלא רק אפשרי שהוא יהיה קיים. וברגע שהאדם לוקח דבר שרק אפשרי שהוא יהיה קיים, והאדם חושב שמחויב שהוא יהיה קיים, בכך האדם גורם לעצמו להפוך להיות עבד, במקום להיות מלך. ונסביר: כי המלך, מהותו היא, שהוא ... האדם לא חווה שעבוד עצמי מול הרצון שלו, אלא הרצון שלו, הוא רק הזדמנות בלבד. והרעיון הוא, שמי שחושב שמחויב המציאות, דהיינו, שמוכרח שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, הרי שהוא עבד לרצון שלו. ומי שמבין, שלא מוכרח ולא מחויב המציאות, שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, אלא זה רק אפשרי המציאות בלבד. כי זאת רק אפשרות בלבד, שהמציאות ... הרי שהוא נשאר מלך. כי הוא משדר לתת המודע שלו, שהכל טוב כפי מה שהוא, כבר עכשיו. וזה לא מחויב שהמציאות תהיה כך או אחרת, אלא זה רק אפשרי בלבד. וכמובן, שהחשוב מכל, הוא לא הדיבור החיצוני של האדם ... ואיך האדם יכול להביא את עצמו למצב שבו הוא יחווה שהרצון העצמי שלו, הוא רק אפשרות, אך הוא לא מחויב המציאות כלל. והדרך לכך, היא מעמיקה יותר. והיא, על ידי זה שהאדם נצמד תמיד אל האמת המחויבת ולא רק אל האמת האפשרית. דהיינו, שעל האדם לקחת את כל מה שהוא יודע ומבין על המציאות, ולבדוק היטב, האם מה שהוא חושב שזאת האמת, האם זה אכן מחויב המציאות שזאת האמת, או שאולי זאת רק אפשרות שזאת האמת. כי האדם רגיל לראות את הדברים בצורה סובייקטיבית. ועל ... דהיינו, האם מוכרח שהדבר הוא נכון, או שאולי רק יכול להיות שהדבר הוא נכון. כי מי שהופך את האפשרי למחויב, דהיינו, מי שחושב על דבר שרק אפשרי שהוא נכון, מי שחושב שמחויב שהוא נכון, על ידי זה הוא גורם לעצמו להיות עבד. שהוא חושב, שמחויב שיקרה את מה שהוא רוצה. ואז הוא משעבד את עצמו כנל. ובסיכומו של דבר, על האדם להיצמד אל האמת כפי מה שהיא. שעל דבר שאינו מחויב, שלא לומר עליו שהוא מחויב. ועל ידי זה האדם משתחרר ברמה הרגשית, וחי חיים טובים, כמו מלך אמיתי ממש. כי כאשר האדם משתחרר לגמרי, מהמחשבה שאומרת שמחויב שהכל יהיה כרצונו של האני המצומצם והקטן שלו, הרי שממילא הוא חי בהרמוניה מלאה עם המציאות, ואז הכל כרצונו ...

... להפוך רע לטוב, להתעקש על כל דבר, לא להתעקש על שום דבר, שום דבר לא משנה, הכל משנה, להפוך מחויב לאפשרי, להפוך אפשרי למחויב מה זה משנה? איך להבדיל בין טוב לרע ולהפוך רע לטוב? ההרצאה מתמקדת בשאלה מה זה משנה, ובחקר המושג ... ההרצאה, אליעד מציין את רעיונותיו בנוגע לאמת ולחיים, ומבהיר כיצד אפשר להסתכל על הדברים מנקודת מבט של אפשרי מול מחויב. מה ההבדל בין טוב לרע? ומה כל אחד מהם מייצג? תחילה, אליעד מדבר על השאלה אם יש הבדל בין ... משנה, אנחנו עלולים להיות עסוקים כל הזמן בקבלת החלטות שמבוססות על פחד או חוסר ודאות. מה זה אומר להפוך מחויב לאפשרי? ההרצאה גם עוסקת בשאלת האם כל דבר הוא מחויב או שאפשר להפוך את הדברים לאפשריים. אליעד טוען שבמקרים מסוימים אנחנו יכולים להפוך מצבים שמרגישים לנו מחויבים למצבים אפשריים, כלומר, אנחנו יכולים לשנות את הדרך שבה אנחנו תופסים את העולם ואת התפיסות שלנו לגבי המציאות. מה ... להיתקע בתפיסות מוחלטות, אלא להבין שיש לנו את היכולת לשנות ולהתאים את גישתנו למציאות. האם כל רצון אפשרי או מחויב? נושא נוסף שמעסיק את אליעד הוא המושג של רצון. הוא שואל האם כל רצון הוא אפשרי, או שהרצון שלנו ... מציין שבמקרים של סבל או כאב, יש לנו אפשרות לבחור איך להתייחס אליו. אם אנחנו רואים את הכאב כמצב מחויב שלא ניתן לשנות, אנחנו נרגיש חסרי אונים. לעומת זאת, אם נתפוס את הכאב כמצב אפשרי, נוכל להימנע להיות קבול ... בו אדם תוקפים אותנו, ומדבר על הבחירה שיש לנו בתגובה למתקפה. אם נבחר להימנע ולברוח, נתפוס את הסיטואציה כמצב מחויב. אם נבחר להילחם או להתמודד עם המתקפה, הרי שבחרנו לראות את המצב כאפשרי, ומכאן כל תגובה נתפסת כבחירה שלנו. ... במצבי סבל? האם כל דבר באמת משנה? האם יש לנו שליטה על כל הרצונות שלנו? מה זה אומר להפוך מחויב לאפשרי?

למה יש רצון? איך למצוא תשובות לשאלות? הנחות יסוד, מה קיומו מחויב המציאות? מה חייב להיות קיים? נצחיות הנשמה, מי ברא את אלוהים? אלוהים תמיד קיים, אין הבדל בין יש לאין, ... השאלה ואת ההנחות שהיא מבוססת עליהן, נוכל לראות שאולי אין לה בכלל בסיס אמיתי, והשאלה עצמה מתמוססת. מהו קיומו מחויב המציאות ומה חייב להיות קיים? אליעד כהן מסביר את המושג מחויב המציאות - דבר שהקיום שלו הכרחי ואינו תלוי בשום דבר אחר. הוא טוען שכל דבר שיש לו הפך, כלומר, שיכול שלא להתקיים, איננו מחויב המציאות. אם יש דבר כלשהו שאפשר לדמיין את ההיעדר שלו, הוא אינו מחויב להיות קיים. דוגמה לכך היא הגוף שלנו - הוא קיים כרגע, אך אפשר לדמיין מצב שבו הוא לא קיים, ולכן הגוף הוא לא מחויב המציאות. אליעד מסביר שהדבר היחיד שיכול להיות מחויב המציאות חייב להיות כזה שאין לו שום הפך, שאי אפשר לדמיין מצב שבו הוא אינו קיים, כי אם יש ... לשאול את השאלה למה אלוהים קיים ולא לא - קיים, זה אומר שקיומו עדיין נתפס כאפשרות בלבד ולא כמציאות מחויבת. אליעד מציע שכדי להבין את מושג הנצחיות של האל, עלינו להבין שאין באמת הבדל בין יש לאין. אם אין ... מהותי מקיומה של הנשמה. עם זאת, אם אנו מסוגלים לדמיין מצב של אי - קיום, גם הרצון מאבד את המחויבות שלו. לדוגמה, אדם ששואל את עצמו למה אני רוצה בריאות ולא רוצה חולי? מניח שיש הבדל אמיתי בין שני ... שאלה, מכיוון שכל שאלה מגיעה מהנחת יסוד עמוקה יותר, וברגע שנזהה אותה, השאלה תיעלם. למה יש רצון? מה קיומו מחויב המציאות? מי ברא את אלוהים? איך לערער על הנחות יסוד? האם הנשמה נצחית?

להבדיל בין עובדה לפירוש, להיצמד לאמת בחיי היום יום, דיבור סובייקטיבי, לדייק בדיבור, לפני הפוטנציאל של המציאות, להפוך מחויב לאפשרי, להיכלל באין סוף, להפוך אפשרי ללא אפשרי, להיכלל במחויב המציאות איך להבדיל בין עובדה לפירוש בחיי היומיום? אליעד כהן מסביר את החשיבות הגדולה בהבחנה בין עובדות לבין פירושים ... מפני שהיא מכניסה אלמנט של אי - וודאות וספק. אדם שמתרגל לומר בעיניי לומד להטיל ספק במה שנראה לו מחויב או בטוח. למשל, במקום לומר השולחן יפה, לומר בעיניי השולחן יפה - דבר שמאפשר לך לראות שהיופי הוא לא עובדה אובייקטיבית אלא חוויה סובייקטיבית. לדבריו של אליעד, השימוש הזה מכניס לתודעה תחושת לא יודע, ובכך מקטין את תחושת המחויבות והנחרצות באמירות של האדם, ומאפשר לו לראות מציאות יותר רחבה ופתוחה. אליעד מדגיש כי אין הכוונה רק לומר בעיניי ... מכנית, אלא באמת לחוש ולהבין שהדברים אינם בהכרח כך אלא שזו רק נקודת מבטך הסובייקטיבית. מה המשמעות של הפיכת המחויב לאפשרי והאפשרי ללא אפשרי? אליעד מסביר שהמטרה העמוקה של כל התהליך הזה היא לקחת דברים שנראים לך מחויבים, דברים שאתה בטוח בהם לגמרי, ולהתחיל לראות אותם כאפשריים בלבד. לדוגמה, אדם שרואה שולחן בטוח במאה אחוז שהוא קיים. ... שיש אינסוף אפשרויות אחרות. אולי אין שולחן? אולי יש פיל בחדר? אולי זה דמיון? ברגע שאדם מתחיל לראות את המחויב כמשהו אפשרי בלבד, הוא משחרר את עצמו מההיצמדות לאשליות ופרשנויות מוטעות על המציאות. השלב הבא, והיותר עמוק בתהליך, הוא ... אינו אפשרי כלל, כי האפשרויות עצמן עוד לא היו קיימות. לכן, במצב כזה, לא רק שאין שום דבר שהוא מחויב, אלא גם אין שום דבר שהוא אפשרי. האדם מגיע למצב של הבנה עמוקה כל כך שהוא מתקרב למקום המוחלט שלפני כל אפשרות. איך מגיעים להיכלל במחויב המציאות ולהפוך למחויב בעצמך? אליעד כהן מציין שהדרך להגיע למקום הזה של מחויב המציאות היא על ידי ביטול עצמי. אדם צריך לבטל בתוכו את כל התפיסות והאמונות שהחזיק כמוחלטות, ועל ידי כך להשתחרר מהרצונות, מהדעות ומהמידות השליליות שמגבילות אותו. בתהליך של ביטול עצמי, האדם הופך את עצמו לפחות ופחות מחויב, עד שבסוף נשאר רק כלום, כלומר, האדם עצמו הופך להיות המהות של המציאות, שהיא מחויבת המציאות. אליעד מציע את הכלי של התבודדות, שזה אומר שאדם מתבודד ומתחיל לנהל שיח פנימי כנה ועמוק עם עצמו. בהתבודדות זו האדם שואל את עצמו מה מחויב ומה אפשרי, ולאט לאט מפרק ומבטל את כל האמונות והרצונות שלו עד שהוא מגיע למצב שאין לו מחויבות כלל, ואז הוא יכול להגיע למצב שבו הוא נכלל במחויב המציאות. למה אליעד כהן משתמש דווקא בדוגמה של פיל בחדר? אליעד מסביר שהפיל הוא דוגמה טובה למשהו בלתי ניתן ... יכול לדמיין שיש פיל בחדר, אבל כשהוא פוקח את העיניים הוא מבין שאין. זו דוגמה להבנת ההבדל בין תחושת המחויבות לתחושת האפשרות. הפיל מסמל משהו מאוד ברור ומוחשי שברגע שאתה פוקח את העיניים אתה רואה שאין אותו, ומבין שזו ... כך הוא יכול באמת להגיע להבנה העמוקה הזאת. מה ההבדל בין עובדה לפירוש? איך להיצמד לאמת בחיים? מה זה מחויב המציאות? איך להפוך מחויב לאפשרי? למה חשוב להגיד בעיניי? איך לעשות התבודדות נכונה?

לחיות את החיים, מחויב או אפשרי, אמונה וידיעה, לחיות מתוך אמונה, התאבדות, רצון להתאבד, לשמור על הבריאות, עישון סיגריות

... כהן מסביר, שלחפש את האמת זה בעצם לחפש את היציבות האולטימטיבית, כלומר, להגיע למצב שבו האדם מוצא משהו שהוא מחויב המציאות לחלוטין, משהו שאין אפשרות שהוא לא יהיה קיים או לא נכון. החיפוש הזה נובע מתוך הרצון של האדם ... משמעות למילים. משמעות נוצרת רק מקיומו של ניגוד. לכן כל דבר שיש לו משמעות הוא בהכרח לא מוחלט או מחויב, אלא אפשרי בלבד. דבר מחויב הוא דבר שאין לו הפך, כלומר, שאין אפשרות שהוא יהיה לא נכון. איך אפשר לדעת אם משהו הוא מחויב או אפשרי במציאות? כדי להבין אם משהו הוא מחויב או אפשרי, האדם צריך לבדוק אם קיימת אפשרות לשאול האם הדבר הוא נכון או לא נכון. אם השאלה הזו קיימת, סימן שהדבר אינו מחויב. ברגע שאתה יכול לדמיין או לחשוב על מצב הפוך, הרי שהדבר אינו מחויב אלא אפשרי בלבד. לדוגמה, כאשר האדם אומר כדור הארץ קיים, עליו לשאול: האם קיימת אפשרות שכדור הארץ לא יהיה קיים? ברגע שקיימת האפשרות הזו, אפילו בתיאוריה, הדבר אינו מחויב אלא אפשרי בלבד. האם אפשר לסמוך על הידיעות שלנו? אליעד כהן מדגיש שאף ידיעה אינה מוחלטת כל עוד היא ... מסתמך על הנחות מסוימות או סיבות שהביאו אותו לידיעה כלשהי. כל ידיעה המבוססת על סיבות או הנחות היא אינה מחויבת המציאות, כי תמיד קיימת אפשרות אחרת. האדם אף פעם לא יכול להיות בטוח שהשכל שלו או התפישה שלו אכן נכונה בצורה מוחלטת. כיצד להגיע לדבר שהוא מחויב המציאות באמת? אליעד כהן ממליץ לאדם לבדוק לעומק כל דבר שהוא יודע ולשאול את עצמו האם הדבר הזה מחויב או אפשרי? עליו לחפש עד שיגיע לדבר שאי אפשר בכלל לחשוב על ההפך שלו. הדבר הזה לא יכול להיות ... ניתן לדמיין את ההפך שלו, האדם חווה שקט נפשי ושלווה אמיתית. הוא מוצא את הדבר היציב היחיד שהוא באמת מחויב המציאות. מהי התועלת האמיתית מחיפוש האמת בצורה זו? התועלת האמיתית היא שלוות נפש ואושר אמיתי. האושר אינו מגיע מדברים חולפים או ידיעות זמניות, אלא רק מתוך הבנה עמוקה של הדבר המחויב, אותו דבר יציב וקבוע שאינו ניתן לשינוי, אשר ממלא את האדם בתחושה אמיתית של יציבות מוחלטת. מה זה חיפוש האמת? איך לדעת אם משהו הוא מחויב או אפשרי? מדוע קשה למצוא את האמת? איך להגיע לוודאות מוחלטת? האם ניתן לסמוך על השכל האנושי? חיפוש האמת ... בעולם, יש את הדבר והיפוכו. ועל האדם לשאול את עצמו, בכל נושא ונושא האם הדבר הוא אפשרי המציאות, או מחויב המציאות כמו להגיד אני יודע שכדור הארץ קיים, או שיש משהו מסוים. עליו לבדוק אם יש אפשרות שאין את הדבר, או שהוא לא נכון כפי שהוא מבין אותו. איך אפשר לדעת האם דבר הוא מחויב המציאות או אפשרי המציאות: על ידי הבנה שכל עוד יש שאלה האם הדבר הוא כך, או כך? אם עדיין יש שאלה אז חייב שתהיה אפשרות, שהדבר הוא גם לא כך, וזה כבר אומר שזה לא מחויב המציאות. אם לא היה צד אחר לא היית יכול לשאול. ונגיד שיש לאדם ידיעה מסוימת, על האדם לשאול, מי ... עוד יש שאלה האם הידיעה הזו נכונה או לא, סימן שהיא לא מוחלטת, כי שוב אם היתה מוחלטת / מחויבת המציאות, לא היתה שאלה על אותה הידיעה. הידיעה שלך את הדבר היא תוצאה של סיבות, ומאחר שהידיעה היא תוצאה של סיבה זה מבוסס על הנחות, וזה לא מחויב. ואם דבר מסוים, נדמה לך שהוא קיים, ואתה בטוח שהוא קיים, תבדוק, כי מבחינה אובייקטיבית לא חייב שהדבר יהיה ... כי מי אמר שהשכל שלך הוא צודק. מי אמר שהתפישה שלך היא צודקת. ועל האדם להגיע למשהו אחד שהוא מחויב המציאות, והמשהו האחד הזה הוא לא תלוי בשכל של האדם. ולחפש את האמת, זה לחפש יציבות בחיים, וזה אומר ...

... לרחוב אחר, או אפילו שמשהו בלתי צפוי ימנע את השוד. לכן, כל אירוע בעולם הוא רק אפשרי המציאות ולא מחויב המציאות. שום דבר בעולם אינו בהכרח מחויב לקרות. אפילו אירועים שנראים ברורים ומחויבים, כמו זריחת השמש או נפילה של אבן, אינם מחויבים באמת. תמיד ישנה אפשרות תאורטית אחרת, ומעצם העובדה שניתן לדמיין אחרת, ברור שהאירוע אינו מחויב. מה המשמעות של ההבנה שכל אירוע הוא רק אפשרי ולא מחויב? כאשר אדם מבין באופן עמוק ויסודי שכל אירוע בעולם הוא רק אפשרי ולא מחויב, הוא מבין גם שלכל דבר יש סיבה עמוקה יותר - הסיבה הראשונית והאמיתית של כל האירועים. האדם צריך לחקור ... זו משנה את כל התפיסה שלו לגבי הטראומה. האדם רואה שכל רגע במציאות הוא חדש לחלוטין, וכל רגע אינו מחויב להיות דומה לרגע הקודם. האדם מבין שהטראומה היא רק זיכרון, אך הזיכרון עצמו הוא תוצר של הסיבה הראשונה, והמציאות ... שהדבר קרה כפי שקרה. ומה זאת אומרת להבין מה הסיבה? אסביר: בעולם יש שתי אפשרויות של תפישה, אפשרי המציאות, ומחויב המציאות. וכל דבר ודבר בעולם הוא רק אפשרי המציאות!! ואם קורה אירוע בעולם, הוא רק אפשרי שיקרה, זה לא מחויב שכלום יקרה, זה לא מחויב שחוקי הפיזיקה ימשיכו כפי שהם! האם השמש מחויב שתזרח מחר? האם אפשר לחתום על כך? התודעה של האדם, האם תמשיך? לכאורה נדמה שכן, אבל באותה המידה יכול ... שיכול להיות אחרת, גם אם זה נדמה לכם כמדע בדיוני. וזה שאדם הלך במקום מסוים ונשדד, האם זה היה מחויב שישדדו אותו, לא זה לא היה מחויב כי יש אפשרות שלא היה קורה למרות שהלך בלילה בחושך, כך עם כל דבר. ויש אפשרות שלמרות הסיבה, לא מחייב תוצאה מסוימת. ואיך נדע אם מחויב או לא, כל עוד יש שאלה, זה לא מחויב כי היה יכול להיות אחרת. אפילו במדידת אש, אם נשים אש צמוד לנייר, זה מחויב שהאש תשרוף את הנייר? לא זה לא מחויב, עצם העובדה שאתה יכול לדמיין שהנייר לא יישרף, זה כבר לא מחויב. אם קיימת בכלל שאלה, אז עובדה שאפשר לחשוב אחרת. האם כדור הארץ יהיה קיים או לא? אי אפשר לדעת, ... שרוצה להתמודד עם פוסט טראומה, צריך לגלות את הסיבה האמיתית למה זה קרה, כי אם זה קרה וזה לא מחויב, תהיה הבנה למה כל דבר קרה, כי הכל נובע מהסיבה הראשונה ומי שיגיע להבנה של הסיבה הראשונה, הוא ממילא ...

... חדש. כך, תמיד קיימת האפשרות שהמציאות תשתנה ותיווצר מחדש, שכן האפשרות הזו לא יכולה להימחק. האם יש משמעות למושג מחויב? ההגדרה של מחויב מציינת דבר שתמיד חייב להיות קיים. אך אם נעמיק יותר, אנו מוצאים שאין דבר כזה מחויב באופן מוחלט. כל דבר שיש לו הפוך או שונה ממנו, אינו מחויב באופן מוחלט. במילים אחרות, כל דבר, גם אם נחשב למחויב, תמיד יש לו אופציה חלופית או מציאות שונה. העולם הוא תוצאה של פוטנציאל האפשרות והשינוי. אם כל דבר אפשרי, אז גם אין דבר מחויב ויכול להתרחש כל דבר. האם יש קשר בין אחדות לנפרדות? האחדות האמיתית היא לפני הפוטנציאל של נפרדות. אליעד מציין ... את האופציה של משהו נוסף שיהיה אחריו. אין דבר כזה התחלה מוחלטת או סיבה ראשונה, כי כל דבר שונה מהמחויב חייב להופיע אחרי מציאות אחרת. אם קיים משהו שונה מהמצוי הראשון, זה אומר שהוא לא מחויב. האם יש סוף או התחלה למציאות? המציאות עצמה איננה מחויבת להתחיל או להסתיים, כי היא תמיד קיימת כאפשרות. כל שינוי במציאות הוא ביטוי של אפשרות שנעשתה לממשות. אם אנחנו ... באחדות הסופית אין אפילו פוטנציאל של נפרדות. האחדות האמיתית היא לפני הפוטנציאל. שאלה: לפי מה שאנו אומרים, הנפרדות היא מחויבת המציאות. אליעד: יפה, זה מה שאנחנו אומרים פה, למה? כי תמיד קיימת האפשרות שיהיה קיים עולם, אפילו אם תגיד ... לא הייתה משמעות ליש ספר, ואם רק יש ספר אז אין משמעות לאין ספר. אם יש משהו שהוא שונה מהמחויב, אז המחויב לא חייב להיות קיים. אם אין מחויב, אז אין סיבה ראשונה, אז למה קרו דברים? זה אומר שהדברים קורים בפני עצמם. אם אנחנו אומרים ששום דבר לא מחויב, כי לכל דבר יש את ההפך, אז אין דבר כזה מחויב. ואם אין דבר מחויב, אז אין דבר אפשרי, כי הכל אפשרי, אז אין משמעות לאפשרי, כי אפשרי זה ביחס למחויב. ואם המחויב הוא לא מחויב, אז אין דבר כזה אפשרי. שאלה: מה זה מחויב? אליעד: מחויב פירושו דבר שלא יכול להשתנות. מחויב פירושו דבר שתמיד חייב להיות קיים, בלי שום סיבה ובלי שום דבר שיכול לבטל אותו. אבל אין דבר כזה. למה המצוי הראשון לא מחויב? כי יכול להיות גם לא מצוי ראשון. המצוי הראשון, לא יכול להיות ראשון, למה? כי הוא לא מחויב. כי אם אתה אומר, זה הראשון, אז למעשה יש עוד אופציה, אם הגדרת אותו אז יש לו משהו במקביל. ... וזה השני, זאת אומר שכשהיה רק הראשון, הייתה אופציה שיהיה גם השני. כך שכול דבר שהוא מוגדר הוא לא מחויב. אם לדוגמה, שום דבר לא יהיה משמעותי בעיניך, אז גם אין שום דבר לא יהיה משמעותי בעיניך, אם תאבד ... יראה לך לא משמעותי. כי אין דבר כזה משמעות, משמעות זה ביחס למשהו. המהות של המציאות גם היא לא מחויבת, למה? כי גם המהות של המציאות היא צורה מהלבוש שלה. המהות של המציאות היא צורה, ביחס לצורה. יש מהות ...