לימודי מודעות עצמית, הדרך אל האושר, הנוסחה לאושר, למצוא את המחויב, לחפש את המחויב, מדיטציה, למצוא את עצמך, הדרך אל ההארה הרוחנית, השיטה להיות מאושר, להבין את עצמךלימודי מודעות עצמית, הדרך אל האושר, הנוסחה לאושר, למצוא את המחויב, לחפש את המחויב, מדיטציה, למצוא את עצמך, הדרך אל ההארה הרוחנית, השיטה להיות מאושר, להבין את עצמך איך אפשר להגיע למצב של ... למצב שבו האדם מפסיק לחוות הזדהות מלאה עם העצמי שלו, מצב בו הוא כבר לא מרגיש שהאני הוא דבר מחויב או הכרחי. המטרה של לימודי מודעות עצמית לפי אליעד היא להגיע אל המצב שבו תחושת האני נעלמת, ועדיין האדם ... שהגעה לאין אני אינה סותרת את הפעילות היום - יומית, להפך - ככל שהאדם מבין לעומק את ההבדל בין המחויב לאפשרי, כך הוא מסוגל לפעול ביעילות רבה יותר בחיי היומיום, כיוון שהוא לא שבוי בהזדהות עם דעות או עם ... של אין אני? אליעד כהן מציג שיטה מעשית וברורה להגיע למצב של אין אני דרך תהליך אנליטי של הבנת המחויב והאפשרי בכל סיטואציה בחיים. התהליך דורש מהאדם לקחת כל חוויה ולהפריד אותה לחלקים: מה מחויב ומה אפשרי? הדוגמה שהוא נותן היא סיטואציה בה אדם שומע שמישהו מדבר איתו. בהתחלה נדמה שזה מחויב שאליעד מדבר איתי, אך בניתוח עמוק יותר מתברר שמה שבאמת מחויב זו עצם השמיעה, עצם זה שמישהו מדבר - ואילו זהותו של הדובר או אפילו עצם הימצאותו הפיזית אינן בהכרח מחויבות. לדוגמה, אליעד מסביר שכאשר מישהו מבקש מאדם אחר להכין לו אוכל, למשל בעל שאומר לאשתו: תכיני לי פרוסה, אז בעצם זה שהוא רוצה פרוסה ספציפית זו רק צורה אפשרית, אך המחויב האמיתי הוא רצונו להפסיק להיות רעב. כך, בכל פעם שיש בקשה או פעולה, חשוב להבחין מה בה הוא מחויב ומה רק אפשרי. בדרך זו, ככל שמתאמנים לראות בכל מצב את המחויב והאפשרי, מתגלה שהאני הוא רק אפשרות ולא מחויב, וכך נפתח פתח לחוויה של אין אני. מה הקשר בין המחויב הראשון לבין הארה רוחנית? אליעד מסביר שהרעיון של המחויב הראשון הוא הבסיס לכל תהליך בעולם. הוא נותן דוגמה של רכב המתנגש בקיר: יש חלקים שמתפרקים ויש חלקים שנשארים שלמים. החלקים שנשארים שלמים הם המחויבים יותר, היציבים יותר, ואילו החלקים שמתפרקים הם הפחות מחויבים והיותר אפשריים. בעזרת תרגול של ניתוחים כאלה אפשר להגיע לדרגת ההבנה הגבוהה ביותר, שהיא לראות את המחויב הראשון - זה שממנו הכל נובע. אליעד טוען שהמחויב הראשון הוא המהות של המציאות, מה שנקרא גם כלום או אין הבדל. כשאדם מתרגל לראות בכל דבר את המחויב והאפשרי, בסוף הוא יגלה שכל הצורות הן אפשריות, ורק המהות, הכלום, היא המחויבת. חוויה של הבנה מלאה של הכלום או של המהות הזו היא בדיוק החוויה של אין אני. כיצד אפשר ליישם ... את השיטה שלו על מצבים פשוטים מהיומיום כדי להפוך אותה להרגל קבוע. למשל, כשמישהו מדבר איתך, לבדוק מה בדיוק מחויב כאן: האם מחויב שיש מישהו ספציפי שמדבר איתך, או שהמחויב הוא רק עצם השמיעה והחוויה של מישהו שמדבר? הוא נותן דוגמה נוספת פשוטה: כשמישהו מבקש ממך להכין אוכל, עליך לשאול האם המחויב הוא שתכין דווקא את המאכל המסוים שהוא ביקש, או שאולי הוא רק לא רוצה להישאר רעב, ואתה יכול לבחור ... רצונו. התרגול הקבוע הוא לפרק כל בקשה, מחשבה, תחושה, או אירוע לחלקים הבסיסיים ביותר שלהם, ולהבחין מה באמת הכרחי ומחויב ומה רק אפשרי ומשתנה. איך להתבונן על המציאות כדי להגיע להארה רוחנית? לפי אליעד כהן, ההתבוננות על המציאות חייבת להיות שיטתית ומסודרת. הוא נותן דוגמה של התבוננות על קיר: האם הקיר הוא מחויב או שאולי רק החושים אומרים שיש קיר? האם זה שהקיר לבן הוא מחויב או שזה רק פירוש של המוח שנובע מתאורה או מזווית ראייה מסוימת? ככל שמתרגלים את ההסתכלות הזאת, מבינים שכל מה שנתפס כאני או כמציאות הוא למעשה רק מחשבות ולא מציאות מוחלטת ומחויבת. כיצד הופכים את התובנה לחוויה מתמשכת? אליעד מסביר שהדרך להפוך את ההבנה של אין אני לחוויה קבועה היא תרגול קבוע של הבחנת המחויב והאפשרי בכל תחום. כך למשל, אפשר לקחת כתבה מהעיתון שמורכבת מ - 500 מילים ולפרק את התוכן למחויב ולאפשרי - מה ודאי ומה רק פרשנות או הערכה. ככל שהאדם מתרגל זאת, הוא מפסיק להזדהות עם אפשרויות, ונשאר קרוב יותר ויותר למחויב הראשון שהוא הכלום, המהות שאין בה צורה. לסיכום, השיטה שאליעד מלמד להגיע אל האושר או למודעות עצמית עמוקה, עוברת דרך תרגול אינטנסיבי ומתמיד של ניתוח המציאות, הפרדת המחויב מהאפשרי, וזיהוי המהות חסרת הצורה שבבסיס כל דבר. כאשר אדם מצליח לעשות זאת באופן עקבי, הוא מגיע למצב שנקרא אין אני, ולתחושת אושר אמיתית ומתמדת, מבלי לוותר על התפקוד היומיומי. איך להגיע למצב של אין אני? מה זה מחויב ואפשרי? איך לעשות מדיטציה? מהי הדרך לאושר אמיתי? איך למצוא את המהות של המציאות? כיצד להגיע להארה רוחנית?