... איך לקחת דברים בפרופורציה הנכונה? ביחס למה איך ניתן להבין את הפחד מקורונה באופן פרופורציונלי? ההבנה של הפחד מקורונה מתבצעת דרך עיקרון חשוב שנקרא יחסיות. אליעד כהן מסביר כיצד הפחדים שאנשים חווים קשורים ליחסיות של הנתונים והסיטואציות השונות, ומדוע חשוב לשאול ביחס למה? לפני שמפחדים. לדוגמה, כאשר אומרים לך ש - 1,000 אנשים מתים מקורונה ביום, חשוב להבין את המשמעות ביחס למה. כמה אנשים מתים בדרך כלל ממחלות אחרות? אם בלי הקורונה מתים 950 אנשים ביום, אז מדובר בגידול של 50 אנשים נוספים ולא במצב קטסטרופלי. הכל תלוי בהקשר ובמה שמוצג לך. ... נתונים שונים נמסרים לעיתים בצורה שמעוררת פחד מיותר, תוך השמטת ההשוואות המהותיות. לדוגמה, אם אומרים לך שבאיטליה יש שיעור תמותה של 10% בקרב חולי קורונה, האם ידעת שמחוץ לקורונה יש שיעור תמותה גבוה יותר ממחלות אחרות? הצגת המידע באופן כזה מעוותת את התמונה הכוללת. שאלות כמו מה קורה בלי הקורונה? או מה הסיכוי למות ממחלה אחרת? נותנות הבנה מדויקת יותר ומפחיתות את הפאניקה. איך הפחדים שלנו קשורים לחשיבה יחסית? אליעד כהן מסביר שהרבה מהפחדים שלנו, כמו פחד למות או פחד להיות נכה, מבוססים על חוסר פרופורציה. הוא מביא דוגמה על פחד ממחלה. אם אדם חושש ממוות מקורונה, הוא צריך לשאול את עצמו ביחס למה. האם זה אומר שהוא לא ימות בכלל אם לא יחלה בקורונה? מה היו אפשרויות המוות האחרות? כלומר, כל פחד צריך להיבחן בהקשר של האפשרויות האחרות שיכולות לקרות, ולא להתמקד רק בסכנה היחידה שמוצגת. איך הפחדים בונים את המציאות שלנו? חלק מהפחדים באים מתוך החשיבה השחורה והלבנה - דברים קורים או לא קורים, וזו לא תמיד האמת המוחלטת. לדוגמה, אם נאמר לאדם שהוא ייהפך לנכה אם יקרה משהו, השאלה היא ביחס למה? הרי גם אם לא ... בחיים? העיקרון המרכזי הוא לשאול כל הזמן את השאלה ביחס למה? כדי להבין את הדברים בצורה נכונה ולא להגיב מתוך פחד לא מבוסס. אליעד כהן טוען שכשמישהו בא אליך עם נתון מפחיד, יש לשאול: האם זה מפחיד ביחס למשהו ... בחיים - מיחסים ועד כסף, בריאות ועד אושר - יש לבחון ביחס למצב הכללי ולסיטואציות אחרות. מהו מחיר ההיצמדות לאמת בהבנת החיים? אם אדם תמיד יראה את הדברים באופן פרופורציונלי ויתעקש להיצמד לאמת, הוא יכול להיות מאוזן ולא ירגיש רע משום דבר. אך מצד שני, יש אנשים שצורכים את החיים דרך פילטרים מוגזמים - לפעמים המציאות המוחלטת גורמת להם לא להרגיש הנאה אמיתית. זהו יתרון לחיים שמבוססים על פרופורציה נכונה, אך יש לזה גם חיסרון: אי אפשר ... בבחירה שנעשית כל הזמן. קורונה פחד מקורונה חשיבה יחסית איך לא לפחד משום דבר חשיבה מוחלטת מה זה טוב? תמותה מקורונה ביחס למה? טוב ורע יחסי, הגדרה יחסית, הגדרה מוחלטת, משמעות היחסיות, איך לא לפחד מהקורונה? מה הסיכוי למות מקורונה? איך לא לפחד מהמוות? פחד להיות נכה, פחד להיות חולה, פחד למות, פחד לאבד את הכל, פחד מבגידה, פחד מוחלט, פחד יחסי, חשיבה בשחור ולבן, חשיבה פרופורציונאלית, איך לראות דברים בפרופורציה ...

... כמו סכיזופרניה, פרנויה, אישיות גבולית, ומפני שלא מבינים את ההיגיון שמאחורי ההפרעה שלהם, קשה להם לקבל עזרה. האליעד כהן מתחיל בשאלה האם אפשר לרפא חולי נפש שאין להם רצון לרפא את עצמם. התשובה המוחלטת היא כן, זה אפשרי, וההסבר ... מחשבה שהשתבשו לאורך הזמן. לדוגמה, אדם הסובל מהפרעות פרנויה עלול לחשוב שמרעילים אותו, בעוד שבפועל הוא לא מקבל את תשומת הלב הנכונה למפחדי הקיום שלו, כך שכל תשובה שהוא מקבל, כמו אנחנו לא מרעילים אותך, לא עוזרת לו כלל. מהו ההיגיון שמאחורי הפרעות נפשיות? כאשר אדם מתחיל לפתח הפרעות נפשיות, יתכן שזה נובע מהתנהלות של הסביבה כלפיו. לדוגמה, ילד שהיה חשדן כלפי הסובלים ממחלות נפשיות או ... או מביע פחדים, כמו למשל לומר אתם מרעילים אותי, יש להבין את המשמעות האמיתית של דבריו. הוא לא בהכרח מתכוון לכך שהוא מאמין שמרעילים אותו, אלא מנסה להביע פחד מצרכים נוספים, כמו פחד ממחלה או מוות. לדוגמה, אם אדם אומר אתם מרעילים אותי והסביבה לא מבינה את הפחד שמאחורי זה, התגובה החיצונית עשויה לחזק את ... אם הוא לא שיתף פעולה? כפי שנאמר, על מנת לרפא אדם עם הפרעה נפשית, אין צורך בהכרח שהוא ייתן הסכמתו לכך. אליעד כהן מסביר כי על אף שהטיפול יהיה קשה יותר כשלא שיתוף פעולה מצד האדם, תמיד ישנה אפשרות לשפר את מצבו. הוא מאמין שהשפעת הסביבה חיונית למי שסובל מהפרעה נפשית. לדוגמה, אם הסביבה מבינה את מה שמתחולל במחשבות האדם ומגיבה בהתאם לפחדים שמביע, יש סיכוי שיתחולל שינוי חיובי. אם כל הסביבה תסייע ותעזור, זה יכול להקל ...

... נשמע פרדוקסלי, אבל הרצון להצליח יכול לעיתים קרובות להיות הגורם לכישלון. אליעד כהן מסביר שאדם שרוצה מאוד להצליח בחיים מתחיל להפעיל על עצמו לחץ נפשי עצום, שלעיתים קרובות גורם לכך שהוא מתחיל לפתח התנגדות וסלידה לרעיון עצמו של ההצלחה. ככל שאדם אומר לעצמו שהוא חייב להצליח, כך הוא מכניס את עצמו ... משמעותי בחיים, הוא משווה את עצמו לאחרים ומרגיש נחות. ההשוואה הזו יוצרת אצלו רגשי נחיתות ותסכול. כתוצאה מכך, הוא מתחיל לפתח שנאה סמויה כלפי המטרה שלו - ההצלחה. כלומר, ככל שהרצון שלו להצליח הופך לחובה פנימית, הוא מתחיל להתנגד לה בעומק נפשו, ומפסיק להתאמץ באופן אמיתי ויעיל להשיג אותה. למה אני שונא את הרצון שלי להצליח? אליעד ... למה? כי אם אדם מאמין שאלוהים מעניש על כל טעות או סטייה, הוא למעשה מפחד מאלוהים, מרגיש כבול, ולכן מתחיל לשנוא אותו בתת - המודע, גם אם במודע הוא טוען שהוא אוהב אותו. כך קורה גם לגבי הרצון להצליח: ... הם מפתחים התנגדות עמוקה ולפעמים אף שנאה עצמית, כי ההצלחה נתפסת אצלם כמחויבות מכבידה ומלחיצה, והלחץ הזה מונע מהם באמת להשיג את ההצלחה. איך זה משפיע על הזוגיות שלך? הבעיה הזו קיימת באופן ברור גם בזוגיות. יש אנשים שמאוד רוצים זוגיות, אבל מרוב שהם רוצים אותה, הם הופכים ללחוצים, תלותיים ונואשים. ... על המידה בתוך הקשר, לוותר על הרצונות שלו ולהפוך לתלותי. דווקא המאמצים המוגזמים האלה מובילים להרס הזוגיות, כי הפרטנר מתחיל להרגיש מחנק וריחוק. במקום ליהנות מהקשר, נוצרת אווירה של לחץ וחרדה, שמסיימת אותו. הדוגמה הזו ממחישה שוב את הרעיון המרכזי שאליעד כהן מציג: ככל שהרצון שלך להצליח בתחום מסוים הופך לאובססיה, ... במשהו, לפעמים הדרך הטובה ביותר היא לרצות אותו פחות. למה זה עובד? כי כשהמטרה שלך הופכת למשחק, אתה פועל מתוך הנאה וכיף ולא מתוך לחץ ופחד מכישלון. אם, למשל, אתה מוריד קצת את הרצון לזוגיות, תוכל ליהנות מהזוגיות בלי הלחץ שמשהו רע יקרה. אם אתה פחות רוצה להצליח בקריירה, תוכל להתקדם מתוך עניין אמיתי ותשוקה ולא מתוך תחושת חובה שמלחיצה אותך. אליעד מדגים זאת דרך מושג חרדת ביצוע: כשאדם מתאמץ מדי או לחוץ מדי מהתוצאה, הוא מאבד את יכולתו לבצע את המשימה. אם למשל מכוונים לאדם אקדח לראש ומבקשים ממנו לבצע פעולה, הלחץ עשוי לגרום לו להשתתק. לעומת זאת, כשהוא עושה את הפעולה מתוך רצון טבעי וכיף, הוא יבצע אותה טוב יותר ובקלות. למה לפעמים כדאי לראות את החיים כמשחק? כשאתה מתייחס לחיים כאל משחק, אתה יכול להתנסות בחופשיות, בלי פחד מכישלון. המשחק הוא קליל, מאפשר לך ליהנות מהדרך עצמה ולא רק מהתוצאה. לעומת זאת, אם החיים הם חיים או מוות, הלחץ הזה משתק אותך, ואתה מאבד את היכולת לפעול באופן אפקטיבי. אליעד מסכם את הרעיון כך: לפעמים הדרך להצליח ... הרצון להצלחה לפחות אובססיבי. כאשר אתה מצליח לשחרר את הלחץ הזה, קל לך יותר לתת מעצמך, לפעול בחופשיות ולהצליח באמת. מהי המסקנה האופרטיבית? המסקנה החשובה שאליעד מדגיש היא שצריך לשים לב לרמת הלחץ שאתה יוצר סביב המטרות שלך. ככל שתהיה אובססיבי פחות לגבי ההצלחה, כך תצליח לפעול טוב יותר ולהגיע להישגים טובים יותר. גישה כזו מאפשרת לך לחוות הצלחה אמיתית, כזו שנובעת מהנאה טבעית ולא מפחד מתמיד מכישלון. הדגש הוא על עבודה חכמה ומדויקת, על מאמץ נכון ולא על מאמץ אובססיבי ולחוץ. ככל שתוריד מהלחץ להצליח ... נכונה וממוקדת. כאשר אדם מאמין שהוא חייב להצליח, הוא מפעיל על עצמו לחץ עצום. לחץ זה גורם לכך שהוא מתחיל לפתח סלידה מהמחשבה שהוא חייב להצליח, ולמעשה הוא מתנגד לה בלי לשים לב. ככל שהאדם יותר משכנע את עצמו שהוא חייב להצליח, כך עמוק בפנים הוא מתחיל לשנוא את הרעיון הזה - מה שגורם לו לרצות להתנגד לו ולהתאמץ פחות. לדוגמה, אדם שאומר לעצמו אני חייב ... לאחרים ומרגיש שהוא לא עומד בציפיות, הוא עלול להרגיש שהוא לא שווה כלום - ואז במקום להתקדם, הוא פשוט מתייאש. המאבק הפנימי הזה מחליש אותו, פוגע במוטיבציה שלו, ולמעשה מקשה עליו להתקדם לעבר ההצלחה. הקבלה למערכת האמונה הדתית תופעה דומה מתרחשת גם בעולם הדת. יש אנשים דתיים שמאמינים בכל ליבם שהם חייבים לרצות את אלוהים, אך דווקא בשל כך הם מתחילים לפתח רגש שלילי כלפיו. למה? כי אם הם מאמינים שאלוהים מציב עליהם חוקים נוקשים ומעניש אותם על כל סטייה, אז בפועל, גם אם הם אומרים שהם אוהבים את אלוהים, הם עלולים להרגיש עמוק בפנים שהם מפחדים ממנו, מתנגדים לו, ואפילו כועסים עליו. יש אנשים דתיים שמגיעים לייעוץ ומתלוננים על כך שיש להם מחשבות שליליות על אלוהים, למרות שהם כל כך אוהבים אותו. הבעיה היא לא בכך שהם לא אוהבים את אלוהים - אלא בכך שהם כל כך משוכנעים שהם חייבים לרצות אותו, עד שהם מתחילים לפתח התנגדות כלפיו באופן בלתי מודע. איך זה קשור להצלחה בחיים? אותו הדבר בדיוק קורה לאנשים שרוצים להצליח בחיים. ... הוא עלול לשנוא את העובדה שהוא תלוי בהצלחה הזו, ואז במקום להתאמץ, הוא מפתח סלידה מהמטרה עצמה. ככל שהוא מתעקש יותר שהוא חייב להצליח, כך הוא מונע מעצמו את ההצלחה. הקשר לזוגיות דוגמה נוספת לכך היא אנשים שמתקשים בזוגיות. יש אנשים שלא מצליחים למצוא זוגיות, ולא בגלל שהם לא רוצים - אלא בגלל שהם רוצים יותר מדי. כאשר אדם חייב זוגיות, הוא הופך להיות לחוץ, תלותי, נואש, ופועל מתוך פחד לאבד את זה. במקום ליהנות מהקשר, הוא מתאמץ יתר על המידה, עד שהוא שוחק את עצמו ואת הפרטנר שלו - מה שבסופו של דבר מוביל לכישלון בזוגיות. ... יוצר לחץ מיותר שמונע ממך לפעול בצורה חופשית וטבעית. אם למשל תפחית מעט את הרצון לזוגיות, תוכל להיות בזוגיות מתוך מקום טבעי יותר, בלי לחץ וללא פחד לאבד אותה. אם תפחית את הרצון האובססיבי להצליח בחיים, תוכל לגשת לכך מתוך הנאה, מתוך חוויית משחק, ולא מתוך לחץ שאם לא תצליח, חייך יהרסו. כאשר רואים את החיים כמשחק, אפשר לשחק בו בכיף, להתנסות ולתת את הכל בלי להרגיש שהפסד הוא סוף העולם. לעומת זאת, כאשר אתה רואה את ההצלחה כחיים או מוות, הלחץ עלול לשתק אותך לחלוטין - ממש כמו חרדת ביצוע, שבה אדם כל כך רוצה להצליח, שהוא לא מסוגל ...

... אליעד כהן משתמש בדוגמה קיצונית ומזעזעת של אונס וכפייה רגשית על מנת להמחיש את הקשר בין האדם למציאות. הוא מתאר סיטואציה שבה אדם כופה על מישהי לאהוב אותו בכוח, תוך איומים חמורים כגון פגיעה בה, במשפחתה או הרס מוחלט של חייה. נשאלת השאלה האם אפשר באמת לאהוב מישהו מתוך פחד ואיום קיצוני, והאם אהבה מסוג כזה בכלל יכולה להיות כנה ואמיתית. איך הדוגמה הקיצונית של אונס ממחישה את ... שהמציאות עצמה פועלת בצורה דומה: היא מציבה לאדם תנאי ברור וקשה - אם לא תאהב אותה בצורה מלאה ובלתי מתפשרת, תחווה סבל וכאב. הוא מתאר זאת כאונס של המציאות, כשהיא למעשה מכריחה את האדם לאהוב אותה, מאחר שהיא זו ששולטת בכל פרטי חייו. המציאות ... אם יהיה לו כוח וחשק לפעול, אם הוא יצליח לשמור על עצמו, או אפילו אם הוא בכלל יחיה או ימות. למשל, אם אדם רוצה לשמור על בריאותו, גם אם הוא משוכנע שיש לו שליטה על כך, המציאות יכולה להחליט ... לו לאבד שליטה, להכניס לו למוח מחשבה כפייתית שעליו לעשן או לאכול לא בריא, וכך, למעשה, הוא כפוף לחלוטין לגחמות המציאות. האדם הוא כמו קורבן חסר ישע, שאם לא יציית לרצונה של המציאות במלואו, המציאות תהרוס אותו ותגרום לו לסבל בלתי פוסק. האם אפשר לאהוב את המציאות מתוך פחד? אחד ההסברים העמוקים בהרצאה הוא השאלה האם אהבה שנובעת מתוך פחד ואיום יכולה להיות אהבה אותנטית. אליעד טוען שאהבה שנכפית תחת איום תמידי אינה יכולה להיות שלמה לחלוטין, כי תמיד נשאר הפחד והכעס כלפי מי שכופה את האהבה הזו. בדומה לכך, אם אדם מרגיש שהמציאות מאיימת עליו בסבל, האם הוא באמת יכול לאהוב אותה בצורה אמיתית, או שהוא רק מעמיד פנים מתוך חוסר ברירה? אליעד מדגיש כי עם המציאות לא ניתן לרמות: כל אחוז אחד של חוסר אהבה למציאות, יגרום לאחוז אחד של סבל. כלומר, אם האהבה למציאות אינה מלאה במאה ... שבעומק הדברים, האדם עצמו הוא גם האונס וגם הקורבן. האדם המקורי (אלוהים) פיצל את עצמו לאינספור חלקים, וכעת הוא מתבונן במציאות מנקודת מבט חלקית ומוגבלת, מרגיש קורבן שנאלץ לאהוב את המציאות בכוח כדי להימנע מסבל. המשמעות של כך היא, ... נדבך מורכב נוסף כשהוא מעלה את שאלת הבחירה החופשית. הוא טוען שאולי אפילו הרצון לאהוב את המציאות הוא לא באמת רצונו של האדם, אלא רצון נוסף שנכפה עליו על ידי המציאות. האדם אולי חושב שהוא רוצה או לא רוצה ... ומקיימים את התנאים לאונס הזה. ההבנה הזו עשויה לגרום לאדם לשאול את עצמו שאלות קיומיות עמוקות יותר: מי אני באמת? האם אני קורבן של המציאות או אולי היוצר של המציאות עצמה? האם יש בכלל משמעות למושגים של אהבה ושנאה ... את האדם לחקור את שאלת הזהות שלו, את הקשר שלו עם המציאות, ואת שאלת הבחירה החופשית בצורה חדשה ובלתי מתפשרת. האדם מתבקש להרהר האם הוא באמת רוצה לאהוב את המציאות, או שמא הוא עושה זאת כי אין לו שום ברירה אחרת. בסיכום, אליעד כהן מציג ... של האדם עצמו? האם יש בחירה חופשית או שהכל נכפה מלמעלה? כיצד סבל קשור לחוסר קבלה של המציאות? כיצד דוגמת האונס הקיצוני ממחישה את היחס בין האדם למציאות? הטקסט מתאר מצב מזעזע שבו אדם כופה בכוח על מישהי לאהוב אותו, תוך שימוש באיומים חמורים והפחדה קשה. נשאלת השאלה איך ... 1% של סבל. מכאן בא הרעיון שהאדם נאלץ או נאנס לאהוב את המציאות כדי לא לסבול. האם ניתן לאהוב באמת כשיש איום תמידי? עולה השאלה אם אהבה הנובעת מאיום היא אהבה אותנטית. לדוגמה, אם אדם עומד מול תוקף שעלול להרוס לו את החיים, האם אפשר באמת לפתח רגש חיובי ואמיתי כלפיו? הטקסט משווה זאת למציאות, שבה לא ניתן לרמות: אם יש סתירה כלשהי בין האדם לבין המציאות (אפילו ברמה של 1%), הסבל לא ייעלם. לכן, נטען שהדרך היחידה ... וכעת אחד החלקים הללו מרגיש שנכפה עליו החוק אם לא תאהב את המציאות, אתה תסבול. מכאן שגם המאיים וגם המותקף הם למעשה אותה ישות בשורש. האם קיימת בחירה חופשית לאהוב או שלא לאהוב? בטקסט מוזכר שיש בכך המון מורכבות: אם הרצון עצמו לאהוב את המציאות הוא ... הזו אמורה לעורר מחשבה? הטקסט מזמין להתבוננות רעיונית על האופן שבו האדם בעצם נאנס לאהוב את המציאות, תוך שהמציאות מאיימת עליו בסבל בלתי נמנע אם לא יבחר לאהוב אותה לגמרי. יחד עם זאת, יש בו גם מימד של אתה זה שיצרת את הסיטואציה, כך שהאדם והמציאות הם אחד. רעיון זה מותיר מקום לשאלות רחבות יותר על בחירה חופשית, על משמעות האהבה האמיתית ועל שאלת הזהות של האדם מול מה שנראה ...

... לכאורה: כיצד יתכן שדווקא אלו שקדושים בתפילה ולימוד תורה, וחשבו כי הם מוגנים בזכות חייהם הדתיים, נדבקו במחלה? הוא מתחיל בשאלה אם זוהי הוכחה לכך שהתפילה לא עוזרת, או שהתורה לא מונעת את המחלה. אליעד מציין כי לא ניתן להסיק מכך כי לימוד תורה לא שומר על האדם, זאת משום שהקורונה לא נגרמת בהכרח בשל התפילה או לימוד התורה, אלא עשויה להיות תוצאה של משתנים אחרים. הוא מציין כי כל אדם שנכנס ... עם אלוהים. אליעד טוען כי אלוהים הוא המחליט אם אדם יידבק במחלה או לא, ואם הוא יהיה חולה או ימות ממנה. הוא מבקש להדגיש את ההשגחה האלוהית כגורם שמוביל לתוצאה, ולא את הפעולות החיצוניות של לימוד תורה ותפילה בלבד. אליעד מתאר סיטואציה בה חייל חמוש ייתקל במחבל. הוא מציין כי למרות שהחייל מצויד בנשק, אם אלוהים לא יגן עליו, הוא לא יצליח להינצל. על אותו משקל, גם אם אדם מתפלל ולומד תורה, זה לא בהכרח יימנע ממנו להידבק בקורונה, כי הכל תלוי בהחלטות אלוהיות. ההסבר החשוב שאליעד מספק הוא כי גם אם אדם לומד תורה ומקיים מצוות, אם הוא לא עושה זאת בכוונה אמיתית ובתשומת לב, אין זה בהכרח יעניק לו את ההגנה המצופה. הוא מציין שייתכן והאדם למד תורה אך לא התרכז במטרת ...

... את השנאה, פחד מהפחד, כעס על הכעס, חרדה מהחרדה מה המשמעות של לאהוב את השנאה ולשנוא את האהבה? ההרצאה מתחילה בשאלה האם כדאי לאהוב את כולם, ומיד מציגה את הדעות השונות על אהבה ושנאה. אליעד כהן מתחיל בהסבר על האידיאולוגיה של לאהוב את כולם. הוא מתאר כיצד ישנם אנשים שטוענים שהם אוהבים את כולם, לא משנה מה נעשה להם, אפילו אם יפגעו בהם פיזית או נפשית. למעשה, הם לא באמת חיים, אלא מתים, כי חיים אמיתיים כוללים גם את היכולת לחוות רגשות קיצוניים כמו שנאה ואהבה. רק מתים, לטענתו, יכולים לאהוב את כולם, משום שהם לא חווים את העולם בעין חיה ורגישה. בהמשך, אליעד כהן מציין את ... כהן מדבר גם על כך שכשמישהו שונא את החיים, הוא בעצם לא מקבל את המורכבות של העולם, שהוא נבנה מתוך קיום של טוב ורע, וכולל כאב והנאה. הוא מסביר שהאדם המנסה רק להרגיש טוב, למעשה שונא את החיים עצמם, ... והרע כחלק מהמציאות. הוא גם מציע את הרעיון המטריד שלפיו, כשאדם לא מוכן לקבל את השנאה, הוא בעצם מפיץ מוות ושנאה, משום שהוא לא מוכן להתמודד עם המורכבות של החיים. המרצה ממליץ לשנוא כאשר זה נדרש, ומדגיש כי לא ... האדם להכיר גם בכך שהוא יכול להרגיש רע. הוא מסביר את המנגנון שבו כשאנחנו רוצים להרגיש טוב, אנחנו בעצם מתחילים לחוות את הרע, כי ללא רע, אין טוב. בסופו של דבר, אליעד כהן מדגיש את הצורך להפסיק להילחם בשנאה ...

... לא להשתגע בגלל סגר הקורונה? איך לא להשתגע מלא לעשות כלום? מחלת הרצון לשנות את המציאות, למה שעמום קשה ממוות? למה קשה לא לעשות כלום? ללמוד לא לעשות כלום, למה אפשר להשתגע משעמום? מהי מחלת הרצון וכיצד היא קשורה ... אפשרות לעסוק בפעילויות הרגילות, הוא מופתע לגלות עד כמה קשה לו להיות עם עצמו. אליעד מציין את הדחף האנושי המתמיד לרצות לשנות את המציאות כדי להימנע מהתמודדות עם המחשבות הפנימיות. במצב זה, כאשר הפעילויות הרגילות כמו עבודה או בילוי לא זמינות, החרדות מתחילות לצוף. המצב הזה מבהיר שאנשים לא רק צריכים לפעול כדי לשמור על פרנסתם, אלא הם גם מחפשים אמצעים להימנע מההתמודדות עם עצמם ועם רגשותיהם. ההשפעה הנפשית של לא לעשות כלום הקושי האמיתי מתגלה כאשר לאדם אין אפשרות לפעול. אליעד מציין את החרדות שמופיעות בדרך כלל בלילה, לפני השינה, כשאין לו כל עיסוק שיסיח את דעתו. המחשבות הלא מעובדות עולות, והאדם מוצא את עצמו מתמודד עם פחדים ורגשות שהוא נמנע מהם כל הזמן. החוויה הזו היא אחת הסיבות לכך שלאנשים קשה כל כך בסגר ... עזה עם עצמו ועם המחשבות המודחקות שהוא לא יכול לברוח מהן. ברגע שהסגר מאלץ אותנו להישאר בבית עם עצמנו, מתגלות כל החרדות והפחדים שמסתתרים תחת השגרה. הפחד האמיתי - פחד לא לעשות כלום הפחד העמוק ביותר הוא לא הפחד ממחלה או ממוות, אלא הפחד לא להיות עסוק. אליעד מציין שברגע שהאדם נאלץ להישאר עם עצמו וללא שום פעילות שתסיח את דעתו, הוא עלול להרגיש כאילו הוא מת. כל הדחף הפנימי שמניע את האדם לפעול, לעבוד, לשנות ולהימנע מהתמודדות עם עצמו, נחשף כעת במלואו. הפחד להיות עם ... בעיניהם. אליעד טוען כי אנשים לא עובדים רק בשביל הכסף - הם עובדים כדי להימנע מהתמודדות עם עצמם. העבודה, המשימות והפעילויות מספקות לאדם תירוצים להימנע להיות עם מחשבותיו ורגשותיו. בכך, הוא יכול להימנע ממפגש ישיר עם האמיתות הפנימיות שלו. ... טוב גם כאשר הוא לא עסוק. לסיכום - איך להתמודד עם שעמום? הקורונה חשפה את מחלת הרצון, את הדחף המתמיד לשנות ולהימנע להיות עם עצמך. אך עלינו ללמוד להתמודד עם השעמום ולמצוא את השלווה גם ברגעים של חוסר עשייה. ... מגפה כמו הקורונה. קורונה לא תוקפת בהכרח את כולם, אבל מחלת הרצון מופיעה אצל כל בני האדם. מחלת הרצון מתבטאת בכך שבן אדם כל הזמן רוצה לשנות את המציאות ואינו מסוגל להירגע. הסגר שהוטל בשל הקורונה חשף את המחלה הזו בעוצמה, משום שכאשר אדם נאלץ להיות עם עצמו זמן רב, מתגלה הקושי הגדול לא לעשות כלום ולהתמודד עם המחשבות והרגשות שלו. מדוע הסגר מבליט את הקושי לעשות כלום? במצב סגר, ... כלכליות. אבל הסיבה העמוקה יותר היא שאדם לא מסוגל לשבת בשקט בלי פעילות. ברגע שנמצאים בבית עם אפשרויות פעולה מצומצמות, החרדות והפחדים מתחילים לצוף, כי האדם לא יכול לברוח מהתמודדות פנימית עם עצמו. מהי בדיוק מחלת הרצון? מחלת הרצון היא דחף מתמיד לשנות את המציאות. האדם לא מסוגל לומר שהוא מרוצה במאת האחוזים ממה שיש לו כאן ועכשיו. הוא כל הזמן ... לו כסף רב בדרך כלל ממשיך לעבוד, כי הכסף אינו הסיבה היחידה לעשייה. למעשה, אנשים משתמשים בעבודה או בפעילות מתמדת כדי לא להתמודד עם עצמם. מדוע יש חרדה דווקא כשלא עושים כלום? לעיתים, רגעי הלילה לפני השינה הם הדוגמה הבולטת: כשהאדם מפסיק להיות עסוק, עולה בו חרדה. ברגע שהוא נשאר לבד, בלי שום פעילות חיצונית, מתעוררות שאלות פנימיות, מחשבות מודחקות ועומס רגשי. כך קורה גם בזמן הסגר, כאשר אנשים יוצאים פחות מהבית, נשארים שעות ארוכות ... הקורונה קשורה לפחד לא לעשות כלום? הקורונה לא רק מסוכנת בריאותית, אלא גם מאלצת אנשים להתמודד עם שגרה שונה ומצומצמת. בלי אפשרות יציאה חופשית, בילוי ועבודה כרגיל, אנשים מגלים שהם חולים במחלת הרצון. הם לא מצליחים לחיות עם עצמם בלי עשייה מתמדת, ופתאום מגלים את כל המחשבות והפחדים שהיו מוסתרים כששגרת היומיום עמוסה בעבודה או עיסוקים אחרים. למה אנשים באמת עובדים? לכאורה אומרים צריך כסף, אבל בפועל גם מי שיש לו כסף רב עדיין קם בבוקר לעבוד. הסיבה האמיתית ... לגמרי, אלא לפתח את האפשרות לשבת בשקט, בלי הסחות דעת כמו טלוויזיה או טלפון, ופשוט להיות עם עצמך. מי שמתרגל את היכולת הזו מגלה שהסגר פחות מאיים עליו, כי הוא לא מפחד לפגוש את עצמו או להתמודד עם מחשבותיו. ... למה אני כל כך רוצה לשנות את המציאות כל הזמן? איזה פחדים צפים אצלי כשאיני עסוק בפעילות כלשהי? האם באמת אפשר להיות מרוצה לגמרי מהמציאות? תהליך ההתבוננות הזה עוזר לנו לזהות את מחלת הרצון ולהבין שמה שאנחנו מכנים שעמום או חוסר מעש הוא למעשה שלב שבו אנו מתמודדים עם עצמנו. רבים חוששים להישאר עם עצמם, ולכן עסוקים תמיד בפעילות כדי להימנע להיפגש עם המחשבות והרגשות העמוקות. מה חשוב לזכור? הקורונה פשוט הצביעה על מחלת הרצון הקיימת תמיד. ההמלצה היא להמשיך לפעול היכן שצריך, אבל במקביל לפתח את היכולת ליהנות גם מהרגעים שבהם לא עושים כלום. ... כלום איך ליהנות בלי תנאים מדוע אנשים מחפשים עבודה למרות שיש להם כסף התמודדות עם חרדות לפני השינה למה באמת אנשים הולכים לעבוד? מחלת הרצון לשינוי המציאות, למה אני לא מסוגל לא לעשות כלום? למה קשה לא לעשות שום ...

חיים אחרי המוות, איך לדעת מה קורה אחרי המוות? מה זה מוות קליני? חוויית סף מוות, מה קורה לנשמה אחרי המוות? איך נוצרה הנשמה? האם יש נשמה? מה קרה לפני החיים? מאיפה באה הנשמה? האם אני הגוף שלי? האם יש לי נשמה? איך לדעת מי אני? האם אפשר לדעת מה באמת קורה אחרי המוות? השאלה מה קורה אחרי המוות? מעסיקה אנשים רבים, אך אליעד כהן מסביר כי כדי להבין את התשובה, צריך קודם כל לפרק את השאלה עצמה לעומק. כשאדם שואל על מה קורה לאחר המוות, הוא לא מתעניין במה שקורה לגוף הפיזי, כי ברור שהגוף לאחר המוות נקבר ומתפרק באדמה. למעשה, מה שמטריד אותו הוא מה קורה לתודעה, לנפש או לנשמה לאחר שהגוף מפסיק לתפקד. אליעד מסביר שזו המהות האמיתית של השאלה, ולא מה שקורה עם החומר הפיזי עצמו. מדוע השאלה מי אני חשובה להבנת המוות? אליעד מדגיש שכדי להבין מה קורה אחרי המוות, חייבים להבין קודם כל מי אנחנו כרגע. זאת אומרת, האם האדם הוא אך ורק הגוף הפיזי, או שיש בו ... המשמעות של חקירת המצב לפני הלידה? אליעד מוסיף פרספקטיבה נוספת ואומר שאם אדם רוצה להבין את מצב הנשמה אחרי המוות, כדאי לו לשאול את עצמו מה קרה לנשמה לפני הלידה. אם הנשמה הייתה קיימת לפני הלידה, אז יש לברר ... זה קרה בדיוק ומי יצר אותה. ההיגיון של אליעד הוא שהבנת המצב שקדם ללידה תסייע להבין מה יקרה אחרי המוות. האם חוויות של מוות קליני מוכיחות קיום חיים לאחר המוות? לדברי אליעד, חוויות סף מוות או מוות קליני, בהן אנשים מספרים שחזרו מעולם המתים, אינן הוכחה מוצקה לקיומה של נשמה אחרי המוות. הוא מדגים זאת עם השוואה ברורה: אם ניקח אבן ונחבר אותה למכשור רפואי, לא תהיה שום פעילות חיים. כך גם גופה של אדם מת באמת. אבל במצב של מוות קליני עדיין יש פעילות מוחית מסוימת, ולכן אי אפשר לומר שמדובר במוות מוחלט. בנוסף, התכנים שהאנשים מספרים לאחר שחזרו ממצב של מוות קליני מושפעים ישירות מהרקע התרבותי והדתי שלהם - מוסלמי יראה את מוחמד, נוצרי יראה את ישו, יהודי יראה את ... עובדה זו מצביעה על כך שמדובר בפירושים סובייקטיביים ותת - מודעים, ולא בעדות אובייקטיבית אמיתית לגבי מה שקורה אחרי המוות. כיצד ניתן להשוות את המוות למצב של חלום? אליעד משווה את חוויית המוות למצב של חלום. כאשר אדם חולם, הוא מרגיש שיש לו גוף, רצונות ומחשבות, אך כאשר הוא מתעורר הוא מבין שהגוף בחלום היה רק מחשבה או דמיון. ייתכן שמה שאנחנו קוראים לו מוות הוא למעשה סוג של מעבר ממציאות אחת לאחרת, בדומה להתעוררות מחלום למציאות אחרת או להיפך. אך כדי לדעת בוודאות, יש קודם כל להבין מי אנחנו באמת עכשיו. מה החשיבות של חקירת ההווה לפני שמנסים להבין את המוות? אליעד מדגיש שוב ושוב שכדי לדעת מה יקרה לאחר המוות, יש להתמקד דווקא בחקירת המציאות הנוכחית, כי אם אינך יודע בוודאות מי אתה כרגע, לא תוכל לדעת מה יקרה ... בנו נשמה, האם הנשמה תלויה בגוף, או שאולי היא קיימת באופן עצמאי. בנוסף, הוא מעלה את הרעיון שאולי אחרי המוות אנו חוזרים לאותו מצב שבו היינו לפני שנולדנו. מהו תהליך החקירה המעשי כדי להבין מה קורה אחרי המוות? הדרך המעשית היא פשוטה אך עמוקה - לשאול כל הזמן מי אני?. כשאתה אומר אני רוצה, אני מרגיש או ... אנחנו כרגע, כך יהיה לנו יותר ברור מה קורה לתודעה או לנשמה לאחר שהגוף מת. מה קורה באמת אחרי המוות לפי אליעד? לסיכום, אליעד לא נותן תשובה אחת סופית, אלא מדגיש שהמפתח להבנת מה קורה אחרי המוות הוא בחקירה עמוקה של מה שקורה עכשיו. הוא מציע לראות את המוות כמצב שיכול להיות דומה להתעוררות מחלום, אך משאיר את האפשרות פתוחה, ואומר שהשאלה המרכזית אינה מה בדיוק יקרה אחרי המוות, אלא קודם כל, האם בכלל קורה משהו?. הוא מדגיש שאם האדם רוצה לדעת את האמת, עליו לחקור ברצינות ובהתמדה מי הוא כרגע, וכך יוכל אולי להבין גם את התשובה לשאלה מה קורה אחרי המוות. מי אני? מהי נשמה? חוויית קרוב למוות מוות קליני האם יש עולם הבא? גן עדן וגיהינום האם יש אלוהים? האם אפשר לדעת מה קורה אחרי המוות? הרעיון הוא להבין שלא מדובר רק בשאלה על גורלו של הגוף אחרי המוות, מפני שברור שגוף האדם נקבר ושבסופו של דבר הוא מתפרק. מה שבאמת מעסיק את האדם הוא מה קורה לתודעה, ... האם קיימת נשמה, והאם היא תלויה בגוף או נפרדת ממנו. איך בדיקת מי אני עוזרת להבין את המצב שלאחר המוות? אם מגלים בוודאות שהאני הוא רק הגוף הפיזי, אז מובן שעם הפסקת פעילות הגוף, לא נותר דבר מעבר לכך. ... הנוכחי, ואם הנשמה אכן היתה קיימת קודם לכן, צריך להבין איך היא התגלגלה לגוף ומתי זה קרה. האם חוויית מוות קליני מעידה באמת על החיים שלאחר המוות? אנשים המספרים שעברו מוות קליני וטוענים שחזרו עם תיאורים על העולם הבא בעצם לא מתו מוות מוחלט כמו אבן ...

... אני לא אתעורר? פחד לישון, פחד ללכת לישון, מפחד לא להתעורר מהשינה, שיתוק שינה, פחד לא לקום בבוקר, פחד למות בשינה, פחד ממוות בשינה, קושי ללכת לישון, מה קורה בזמן השינה? איך הגוף נרדם? מה קורה לנשמה בלילה? מה עושים כאשר מפחדים ... את הסיכוי האמיתי שמישהו יישן ולא יתעורר, ולבדוק את הסטטיסטיקה. מובן שאין הרבה מקרים כאלה - הסיכוי של מישהו למות בזמן שינה הוא נמוך מאוד. הוא טוען שעל פי סטטיסטיקות, יותר אנשים מתים בתאונות דרכים מאשר באירועים הקשורים לשינה, ולכן השאלה הראשונה שיש לשאול היא מה הסיכוי שזה יקרה? בשלב הבא, אליעד מסביר את הקונפליקט הפנימי של אדם שמתמודד עם פחד שקשור לשינה. כשהוא ער, הוא מרגיש שהוא שולט במצבו ויכול להימנע ממקרי סיכון כמו תאונות דרכים, אך ... כאשר אנחנו מרגישים שאין לנו שליטה על מה שיקרה בגופנו במהלך השינה. למעשה, יש הרגשה שמא יש משהו מסוכן שמתרחש בזמן שאנחנו ישנים. אליעד מציין גם את האמונה של חלק מהאנשים, במיוחד במגוון דתות, כי השינה היא כמו מוות - כלומר, הנשמה יוצאת בזמן השינה ואז חוזרת בבוקר. הוא מדגיש שזוהי תפיסה שגויה ומסביר שהאדם בזמן שינה לא מת, אלא הוא למעשה נמצא במצב של ריכוז עמוק, כמו מצב שבו אדם צופה בטלוויזיה או קורא ספר. גם כשבן אדם ישן, המוח עדיין מתפקד ומרוכז, והוא מסוגל לקלוט רעשים או רגישויות בזמן השינה. אם תעיר אותו, הוא יתעורר, מה שמעיד על כך שהגוף לא חדל לתפקד כמו אדם שמת. כחלק מהתמודדות עם פחד השינה, אליעד מציע להתמקד בשני מרכיבים נוספים: ראשית, הבנת הסיכון וההסכמה שהמוות הוא חלק מהחיים. אם אדם מפחד ממוות באופן כל כך חזק, הוא לא יוכל להירדם, כי כשישנים יש פחות שליטה. לכן, חשוב לקבל את האפשרות שמא ... בהבנת הסיכון והמנגנון של השינה ולמצוא דרכים להירגע ולהפחית את החרדה. דרך נוספת היא לחקור את הנושא, לקרוא על חלומות, להבין כיצד המוח פועל בזמן שינה, ולהתמודד עם פחדים וחרדות שיכולות להתרחש לפני השינה. פחד להירדם? מה קורה בזמן השינה? מה הסיכוי למות בשינה? איך להירדם? פחד ממוות בשינה? איך המוח חולם חלומות? מה קורה למוח בזמן השינה? מה קורה בחלומות? האם שינה היא מוות? האם שינה היא כמו מוות? סיכוי סיכון, מה הסיכוי למות בשינה? מרגיש חסר אונים בזמן שינה, מפחד שאני לא אתעורר מהשינה, איך לא לפחד ללכת לישון? ביעותי לילה, מפחד ...

... עלי בטלוויזיה, מחשבות שווא של רדיפה, הפרעה דלוזיונלית, פסיכוזה, איך חושב סכיזופרן פרנואיד? טיפול בפרנויה מהי סכיזופרניה פרנואידית ואיך מתמודדים עם מחשבות שווא של יחס? ההרצאה עוסקת בהסבר מעמיק על התהליך המחשבתי של אנשים הסובלים ממחשבות שווא של יחס, במיוחד בהקשר של סכיזופרניה פרנואידית, והטיפול בהן. אליעד מתאר כיצד אדם הסובל מהפרעה דלוזיונלית (מחשבות שווא) תופס את העולם סביבו דרך מסננת של פחדים עמוקים, מה שמוביל לתחושת ... שאין שום קשר בינו לבין הדיבור. השאלה היא: למה זה קורה? אליעד מסביר כי כל אדם מנסה להימנע ממחשבות מסוימות, כמו אדם שלא רוצה לחשוב שהוא טיפש. ברגע שהוא שומע את המילה טיפש, מתחילים להיווצר אצלו פחדים. הפחד הזה, שמא מדובר בו, מתעורר למרות שאין שום סיבה מוחשית להאמין בכך. המוח מתחיל לשאול אם אולי יש קשר בין המילים שהוא שומע למה שהוא חושש ממנו, והפחד הזה יכול להחמיר עד למחשבה ... לו לחבר את השמעת המילה טיפש לתחושת חרדה. גם אם יש אחוז קטן מאוד של סיכוי שמדובר בו, הוא מתחיל להרגיש רע. כשהתחושה הזו מתעוררת, הוא מתחיל להאמין שהסיבה לרגשותיו היא כי בטלוויזיה דיברו עליו, מה שמוביל אותו למסקנה ששמים אותו במרכז. המחשבות השווא של הם ... יש לה היגיון פנימי שמניע אותה. כל מחשבה נובעת ממקום של פחד, תסכול או חוויה של חוסר ביטחון. המוח מתאר סיטואציות שבהן יש אפשרות שמשהו יקרה, ובמקרה של אדם עם מחשבות שווא, האפשרות הזו הופכת למציאות בעיניו. לסיכום, אליעד ... ערך מחשבות רדיפה והטיפול בהן התמודדות עם פוסט - טראומה על מה מדברים כשאדם חושב שמדברים עליו למרות שלא באמת מדברים עליו? שאלה: מהו התרחיש הבסיסי שבו אדם מרגיש שכל מילה בטלוויזיה, בעיתון או בכל מקום אחר מכוונת דווקא ... אדם שומע או רואה משהו - למשל, נאמרה המילה טיפש על מישהו בשם משה יעקובוביץ שגר בנתניה - והוא מתחיל לחשוב שאולי בעצם מתכוונים אליו. האדם יכול לשמוע גם מסוק שעובר בשמיים, ולחשוב שהמסוק שם כדי לעקוב דווקא אחריו. הוא שואל את עצמו: האם יכול להיות שהם דיברו עלי או עוקבים אחרי? וכאן מתעוררת תחושה של סכנה או פחד, גם אם בפועל אין קשר אמיתי בין הדברים. איך פחד אישי יוצר את הקישור ... לחשוב שהוא טיפש. אם הוא שומע את המילה טיפש, כבר נוצר אצלו פחד מפני האפשרות שזה מכוון אליו. הוא מתמקד ב0.0.0.0.1 אחוז של אפשרות שזה באמת עליו, והאפשרות הזו מלחיצה אותו. ברגע שהפחד הזה מתעורר, הוא מרגיש רע, כי הוא מדמיין מצב שבו אולי באמת אומרים עליו שהוא טיפש. שאלה: מדוע האדם מרגיש רע גם אם הוא רק שמע את המילה טיפש בלי ציון שמו? תשובה: כי עצם האזכור של המילה טיפש מתחבר לפחד העמוק שלו. הפחד הזה קיים בתוכו גם בלי קשר לשום תוכנית טלוויזיה. אבל כשהוא שומע בטלוויזיה משה יעקובוביץ ... המסקנה בטוח דיברו עליי? תשובה: כשהאדם כבר מרגיש רע מהאפשרות שמדברים עליו, הוא עלול לפרש את התחושה הרעה כהוכחה שבאמת מדברים עליו. הוא אומר לעצמו: רע לי כי בטלוויזיה דיברו עליי. בפועל, רע לו כי הזכירו בכלל את הנושא ... פחד? תשובה: אדם שחווה פוסט - טראומה ממלחמה ושמע שם קולות נפץ עלול לקשר כל רעש חזק עם המלחמה והמוות של חבריו. לכן, כשמישהו טורק דלת, זה עשוי מיד לעורר בו את הטראומה. כך גם האדם שחושש ממחשבה מסוימת (כמו להיות טיפש) - כל רמז קטן, כמו שמיעה של המילה טיפש, מקפיץ אצלו את הפחד. למה אדם משוכנע ... שהוא מקשר את התחושה הרעה עם מה ששמע, הוא משוכנע: אם אני מרגיש כל כך רע, זה אומר שכנראה באמת דיברו עליי. מה קורה במפגש עם אנשי מקצוע שדוחים את טענתו? שאלה: מדוע אדם כזה עלול לסרב לקבל טענה ... חלק מאותו גורם שמדבר עליי. במקרים רבים, זה מוביל למצבים שבהם האדם מאושפז או מקבל כדורים פסיכיאטריים, אבל לא באמת פותרים לו את שורש הפחד. איך נכון יותר לגשת לטיפול במצב כזה? שאלה: מה הצעד הראשון להבנת הבעיה? תשובה: ... עליו, הוא עוד עלול למצוא מצבים חדשים שבהם אולי מדברים עליו או אולי עוקבים אחריו. רק אם נוריד את עוצמת הפחד מהאפשרות שהוא טיפש, או חסר ערך, או נרדף - רק אז הוא לא יזנק מכל גירוי קטן. שאלה: מה אפשר לשאול אדם כזה כדי להוריד את עוצמת הפחד? תשובה: אפשר לדוגמה לשאול: נניח שבאמת אמרו עליך שאתה טיפש - למה זה מפחיד אותך כל כך? מה המשמעות של זה עבורך? או נניח שבאמת מישהו חושב שאתה לא שווה - מה זה אומר עליך?. כשמתעמקים במקור הפחד, מבינים שאולי יש שם בעיית דימוי עצמי או עניין של חוסר ביטחון. כאשר מטפלים בזה, רמת החרדה יורדת. האם אכן יש היגיון בשיגעון? שאלה: מה פירוש הטענה גם במוח של משוגע יש היגיון? תשובה: פירוש הדבר שהאדם פועל מתוך היגיון פנימי המבוסס על פחדים, העדפות וחוויות העבר שלו. גם אם זה נראה מוזר, עצם המחשבה אולי הם מדברים עליי יוצאת מנקודת אמת: באמת יש סיכוי מזערי שמשהו כזה יקרה. אך ההבדל הוא שעוצמת הפחד מגדילה אצל האדם את הסיכוי הזה במוחו, עד ש0.0.0.1 אחוז הופך לאיום ענק. שאלה: למה נותנים כדורים פסיכיאטריים ... לא מבינים את שורש הפחד ולא מצליחים להרגיע את האדם, לעתים בוחרים להרגיע אותו דרך תרופות. הכדורים מפחיתים את עוצמת החרדה, אך לא תמיד מטפלים במקור הבעיה - בחשש העמוק או בחוסר הביטחון של האדם. למה חשוב לדעת שכל הפרעה נפשית ניתנת להסבר ולהתמודדות? שאלה: האם באמת לכל מחלה והפרעה נפשית יש פתרון הגיוני? תשובה: כן. לכל אדם יש את ההיגיון הפנימי שגורם לו לחשוב ולפעול בדרך מסוימת. כשמבינים את ההיגיון הזה, אפשר לגשת אל הפחדים האמיתיים ולנסות לעזור לו להתיידד איתם או להתגבר עליהם. בפרנויה, בסכיזופרניה או בכל הפרעה אחרת, המפתח הוא להבין את הלוגיקה שנמצאת מתחת לשכבת החשש והדימויים. שאלה: האם אפשר לעזור גם בלי שהאדם עצמו רוצה טיפול רשמי? תשובה: לפעמים אפשר לנהל איתו ... שלו. סיכום ותזכורת לטיפול בשורש הבעיה שאלה: למה אדם שחושש שמדברים עליו צריך קודם כל להבין מה מפחיד אותו באמת? תשובה: כי מה שבאמת מניע אותו הוא הפחד הפנימי - לדוגמה, הפחד להיות טיפש, להיתפס כחסר ערך, או להיזכר בטראומה ישנה. הטלוויזיה, העיתון ... למסקנה בטוח הם מדברים עליי. לכן, עיקר הפתרון הוא להפחית את הפחד מהאפשרות עצמה, וכך למנוע את הקפיצה הלוגית שגורמת לו להרגיש נרדף. הפרעות נפשיות פרנויה וסכיזופרניה פחד מחוסר ערך מחשבות רדיפה והטיפול בהן התמודדות עם פוסט - טראומה ...