פחד הישרדותי, חרדה השרדותית, חרדת מוות, פחד מוות, מנגנון הישרדות - חרדה ופחד למען הישרדות - האומנם? ובו יתבאר, עניין הפחד והחרדה, בהקשר של מנגנון ההישרדות של ... הסופי שלו. כי המחשבה שאומרת, שפחד הוא טוב, כי הוא תורם למנגנון ההישרדותי של האדם, היא מחשבה שנובעת בעצמה מתוך פחד, שהוא הפחד של האדם מכך שהוא לא ישרוד. ולמרות שהמחשבה הזאת, שאומרת שצריך לפחד כדי לשרוד, למרות שהיא ... שצריך לפחד כדי לשרוד, היא אכן מחשבה נכונה. אבל על האדם להבין היטב, שהמחשבה הזאת עצמה, היא עצמה נובעת מתוך הפחד של האדם שהוא לא ישרוד (כמו פחד מוות / חרדת מוות וכיוב). ועל האדם להבין, שזה פחד שמשמר את עצמו, באמצעות פחד אחר. ומי שרוצה לשרוד בעולם, עליו לפחד מדברים ... למקום האובייקטיבי והמוחלט, שבו אין טוב ורע, ושבו אין שום פחד וחרדה כלל. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. והמסר הוא, שהאדם יבין, שהמחשבה שאומרת, שפחד וחרדה הם הכרחיים כדי לשרוד, היא עצמה נובעת מפחד וחרדה אחרים. ...

... אותו, תחווי סבל. אם יש משהו שאת כן רוצה אותו, תחווי אושר. אליעד מסביר כי בחיי היום יום אנשים מתמקדים בעיקר בבעיות החיצוניות - בדברים שקורים, באירועים, בנסיבות החיים - אבל הם שוכחים שהמקור האמיתי לכל תחושות הסבל והאושר הוא ברצון עצמו. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה: אם מישהו מתעורר בבוקר ורוצה להקשיב למוזיקה, ועושה זאת - הוא חווה אושר. אם הוא לא רוצה לעבוד ונאלץ ללכת לעבודה - ... את צריכה לשאול את עצמך בכל פעם שמשהו מציק לך: למה אני לא רוצה את זה?. על ידי חקירה מתמדת זו, את מתחילה להבין את שורש ההתנגדות שלך למציאות. הוא מסביר שאם את באמת לא היית רוצה משהו לחלוטין, לא היית יכולה לשאת אותו. למשל, אדם שסובל מכאב פיזי או נפשי קיצוני מאוד, עד כדי כך שהוא באמת לא יכול להכיל אותו - יאבד את הכרתו, או אפילו ימות. אם את ממשיכה להתקיים, למרות שאת סובלת, סימן שבתוך תוכך את עדיין מוכנה ורוצה להכיל את הסבל הזה ברמה מסוימת. הוא נותן דוגמה קיצונית: אם המחשבה על ללכת לעבודה היתה באמת בלתי נסבלת עבורך, עד כדי כך שהיא היתה דומה לכאב של ניסור הגוף שלך, לא היית מסוגלת לחשוב עליה ... שאת כן יכולה לחשוב על זה, מעידה שיש חלק בתוכך שכן מוכן לסבול את המצב, ואפילו רוצה אותו במידה מסוימת. האם את באמת לא רוצה לסבול או שיש בתוכך חלק שרוצה לסבול? אליעד מעמיק עוד יותר ואומר שאם אדם באמת לא היה רוצה לסבול בכלל, הוא גם לא היה סובל. במילים אחרות, כדי לחוות סבל, את חייבת לשכוח שאת ... שאם היית זוכרת שאת רוצה לסבול - לא היית סובלת, כי אז הסבל היה הופך לרצונך, וההתנגדות אליו היתה נעלמת. הוא מדגים זאת באמצעות דימוי של חומצה צורבת: אם באמת לא היית רוצה לסבול, אפילו טיפה קטנה של סבל הייתה בלתי נסבלת עבורך. מכיוון שאת עדיין מצליחה לסבול את ... (10%, 50%, 90%) ואומר שאם את אומרת אני לא רוצה לעבוד ב - 90% - המשמעות היא שיש 10% מתוכך שכן רוצה את העבודה. בסופו של דבר, את תמיד נמצאת במצב שבו הרצון שלך חלקי: חלק ממך רוצה וחלק ... ביותר. אם את חושבת שאת לא מקבלת משהו, סימן שאת פשוט לא מודעת לרצונות האמיתיים שלך. אם משהו לא מתקיים, זה כי בתוך תוכך את לא באמת רוצה אותו בצורה מוחלטת. הוא מביא כדוגמה אדם שמבקש שכר של 100 שקלים ומקבל בדיוק 100 שקלים - אין ... הרצון שלך לסבול או לחוות חוסר שביעות רצון הוא חלק בלתי נפרד מהרצון הכולל שלך כישות אינסופית. אם את באמת מזדהה עם המחשבה הזו שאת אלוהים, שכל דבר שקורה הוא בעצם ביטוי של רצונך שלך, אז לא תרגישי יותר סבל, כי שום דבר לא באמת מתנגד לרצונך. הוא מבהיר שבעצם כל הסבל שלך נובע מכך שאת מתנגדת לעצמך, או יותר נכון - מתנגדת לעובדה שיש לך רצונות מסוימים. אם תפסיקי להתנגד לעובדה שאת רוצה את מה שקורה לך, תפסיקי לסבול. איך אפשר ...

... מפחד שלא יהיה לו מה לאכול. או הפחד שיש לאדם מפני מחלה, שהוא נובע מכך שיש לאדם פחד מפני המוות וחרדה מפני כאבים. כך, שכל פחד וחרדה, נובעים מפחד וחרדה אחרים, עמוקים יותר ושורשיים יותר. ומי שרוצה לחיות בלי ... מוכרח שהם יהיו קיימים. ועל האדם לחקור היטב, מה הוא מגדיר כרע ומה הוא מגדיר כטוב. והאם הרע הוא באמת שונה מהטוב? ולמה הרע הוא רע והטוב הוא טוב? ולמה הוא רוצה רצון כזה או אחר? כי הרצון, הוא ...

שאלות מתוך נפרדות, לשאול בלי נפרדות, לשאול פנימה, לשאול החוצה, איך לטפל בחרדה, טיפול בחרדה, למה יש חרדה האם אפשר לשאול ... מניחה שהמציאות היא לא אחדותית, אלא מחולקת לפחות לשני חלקים שונים. אם כל שאלה מניחה נפרדות, איך לחפש את האמת בלי שאלות? אליעד מסביר שהשואל בעצם רוצה להגיע לאמת בלי נפרדות, אך עצם הרצון להגיע לאמת כבר יוצר נפרדות כי זה מניח שאתה רחוק מהאמת. עם זאת, אליעד מציע פתרון מתוחכם - הוא אומר שתשאל שאלות, אבל לא שאלות כלפי חוץ (על העולם), אלא שאלות כלפי פנים - שאלות על ... נכונה?. במקום לנסות לפתור בעיות בעולם החיצוני, האדם צריך להפנות את השאלות שלו פנימה ולבדוק האם הבעיה עצמה בכלל קיימת. זאת הדרך היחידה לחפש את האמת בלי להסתבך עוד יותר בנפרדות. איך הרעיון הזה קשור לטיפול בחרדה? אליעד כהן ממחיש את הרעיון באמצעות דוגמה מתחום החרדות. הוא מסביר שכשאדם סובל מחרדה ומנסה לפתור אותה באופן חיצוני, הוא בדרך כלל רק מחזק את החרדה. למשל, ... מיד פתרון, אלא תבדוק את הפחד עצמו - למה אני בכלל מפחד מזה?, אז מה אם זה יקרה?, מה באמת יכול לקרות?. בדרך הזאת, במקום לברוח מהפחד, אתה מתמודד עם שורש הפחד ומגלה שבבסיסו אין באמת בעיה. הפחד מתחזק ככל שאתה בורח ממנו או מחפש לו פתרון חיצוני, אבל הוא נחלש כשאתה מסתכל עליו מקרוב ומפקפק בעצם ההנחות ... מה יקרה אם אהיה חולה? אז אני אמות, אז מה?. בדרך הזו אתה פונה פנימה, פוגש את החרדה ולא מתחמק ממנה. כך אתה מפרק אותה מהיסוד ומגלה שלפעמים הבעיה עצמה לא קיימת או לא מוצדקת. האם אפשר להפסיק לשאול שאלות לחלוטין? אליעד מדגיש שלא חייבים להפסיק לשאול שאלות, אלא פשוט לשאול אותן לכיוון פנימה. אם אדם מנסה להגיע לאמת ללא נפרדות, הוא צריך להפנות את השאלות שלו כלפי עצמו, כלפי ההנחות של השאלות. במקום לשאול שאלות רגילות (מה ... צריך לשאול האם בכלל יש לי שאלה? והאם השאלה עצמה אמיתית?. לסיכום - מה הדרך של אליעד כהן להגיע לאמת ולטפל בחרדות? הדרך שאליעד מציג היא דרך פנימית לחלוטין. במקום לחפש פתרונות בחוץ, האדם צריך להטיל ספק בשאלות שלו, בבעיות שלו, ובהנחות שלו. כאשר האדם מטיל ספק בהנחות של עצמו, הן מתפרקות מעצמן, והוא מגיע לאמת שנמצאת מעבר לשכל ולנפרדות. בדרך זו אפשר גם להגיע לשלום פנימי וגם להתמודד עם חרדות באופן יסודי. איך להתמודד עם חרדה מהשורש? לשאול שאלות פנימה או החוצה? האם אפשר לשאול שאלות בלי נפרדות? איך לחפש את האמת בלי להסתבך? למה יש חרדה? איך מטילים ספק בשכל? טיפול בחרדות לפי אליעד כהן ש: האם אפשר לשאול שאלות שלא מניחות נפרדות אם לא איך להמשיך לחפש את האמת בלי לשאול שאלות? אליעד: בא נתחיל עוד פעם בא נתחיל את הראשון. ש: האם אפשר לשאול שאלות שלא מניחות ... שיש שאלה, מה זאת שאלה ספק בין משהו למשהו. ש: הוא רושם אז אם לא איך להמשיך לחפש את האמת בלי לשאול שאלות זה לא הבנתי מה הוא רוצה להגיד. אליעד: אני אסביר אז הוא אומר, הוא שואל איך לחפש את האמת. ש: בלי לשאול שאלות. אליעד: קודם כל מי אמר לא לשאול שאלות. ש: אתה. אליעד: אמרתי לא לשאול שאלות. ש: כן לשאול. אליעד: לא הוא שאל איך אפשר לחפש את האמת בלי לשאול שאלות כאילו הוא אומר שניה, הוא אומר אם כל שאלה נובעת מנפרדות אז איך אני יכול לחפש את האמת בלי לשאול שאלות, הוא אומר אני לא רוצה להיות בנפרדות אז איך אני אחפש את האמת, מה לא הבנת את זה אני אסביר לך רצו לשאול שאלה מקדימה הוא אומר תראה האם כל שאלה כדי ... אותה האם צריך לפני כן נפרדות, תשובה כן הוא אומר אוקי ואם כן אז איך אני יכול לחפש את האמת בלי לשאול שאלות הוא כאילו אומר אני רוצה להגיע לאמת בלי נפרדות אבל עצם זה שאתה רוצה להגיע לאמת אתה כבר לא משנה בכל מקרה הרעיון, לא אז אני אענה על תשובה מתחכמת אחרת תשאל שאלות אבל על השאלות עצמן. מה זאת אומרת על תשאל שאלות על העולם כי אז אתה יוצר נפרדות ומתחיל לחפש תשובות, אל תשאל שאלות על העולם תשאל שאלות על השאלות עצמן זאת אומרת כשיש לך שאלה תשאל האם ... בוא אני אסביר לך דוגמה ממך בסדר, דוגמה נגיד בן אדם יש לו איזו חרדה למשהו עכשיו אם הוא מתחיל לחפש פתרונות לחרדה מה הוא בעצם עושה מחזק את החרדה בעיקרון, תראה ברעיון זה אותו תהליך. מה הוא שאל, ... הבן אדם שאל האם אפשר לשאול שאלות בלי נפרדות ענינו שלא, הוא אמר אז איך אני יכול לחפש את האמת בלי לשאול שאלות אמרתי לו תשאל שאלות על השאלות עצמן כאילו לך עם הנפרדות אבל פנימה לא החוצה. עכשיו ... פתאום אני צריך ללכת לעבוד מה בעצם אתה עושה אתה מחזק, אתה אומר נכון זה פחד מוצדק אתה כאילו מתחמק מהפחד ובעצם חיזקת אותו זה בדיוק אותו דבר ואז השאלה הנשאלת היא איך אני יכול לצאת מחרדות, התשובה היא ... מה קורה עם בן אדם אם תמיד הוא מרגיש שכשהוא רעב הוא הולך לאכול מה קורה הרבה פעמים הוא מתחיל להשמין כי לפעמים הוא חושב שהוא רעב והוא לא רעב אבל כשבן אדם בריא בנפשו כשהוא רעב הוא לא ישר הולך לאכול הוא בודק האם אני באמת צריך לאכול, בדיוק לא רעב יאכל כן בעצם אבל באמת יש בעיה, באמת יש שאלה כאילו תבדוק אם בכלל השאלה קיימת זאת אומרת קופץ בך צורך אם אתה ישר רץ למלא אותו מה בעצם עשית כאילו אמרת נכון אני חייב ... חרדות, בסדר אז הנושא הזה הבנו אותו, נסכם אי אפשר למצוא אי אפשר לשאול שאלות בלי נפרדות וכדי להגיע לאמת, קודם כל אתה רוצה לדעת איך להגיע לאמת בלי שאלות או במילים איך להגיע לאמת בלי נפרדות אל תחפש אותה בכלל, אם אתה מחפש אותה אתה בעצם ...

חרדה קיומית, חרדת מוות, חרדה רוחנית, פחד קיומי, פחד מוות, פחד להשתגע, החרדה הגדולה ביותר, פחד להיעלם ובו יתבאר, מהן חרדות קיומיות (חרדה קיומית / פחד קיומי / חרדת מוות / פחד מוות וכיוב)? וכיצד צריך האדם להתמודד עם פחדים קיומיים וחרדות קיומיות שכאלו? כי יש סוגים שונים של חרדות. ויש חרדות ... רע שיפגע בגופו וכיוב. אלא, שהאדם מפחד מכך שהקיום העצמי שלו ייעלם. והחרדה הקיומית הזאת, יש לה ביטויים שונים, ברמות עומק שונות. כי פחד קיומי, יכול להתבטא גם בחרדה מפני פיטורים. שהאדם מפחד שיפטרו אותו, משום שזה סוג של איום על הקיום שלו. ומצד האמת, כל חרדה או פחד, הם כולם קיומיים בצורה כזו או אחרת. כי גם פחד מפני גנבים לדוגמה, גם הוא ... כל חרדה ופחד אחרים, שהם כולם קיומיים בצורה כלשהי. אלא, שיש גם חרדה קיומית פנימית יותר, שהיא לדוגמה חרדת מוות, שהאדם מפחד מהמוות. כי יש כאלו, שהמוות מסמל עבורם את סוף הקיום העצמי שלהם. וכאשר האדם מזדהה רק עם החיים שלו כאן בגוף הגשמי שלו, על ידי זה, האדם מפחד מהמוות. משום, שהמוות מסמל עבורו את סוף הקיום העצמי שלו. והאדם מבין, שהמוות עלול להפתיע אותו בכל רגע. ולכן האדם כל חייו מנסה להגן על עצמו מהמוות. כך שהחרדה הקיומית של האדם, שבאה לידי ביטוי בפחד מהמוות, היא מפעילה את האדם לעשות כל חייו פעולות הישרדותיות שונות, כדי להתרחק מהמוות ולהישאר בחיים. אבל, יש עוד חרדה עמוקה יותר ופנימית יותר, שהיא החרדה הגדולה ביותר שהאדם יכול להתמודד איתה, והיא חרדה קיומית וחרדת מוות, שבה האדם לא מפחד על גופו שימות ועל גופו שיחדל להיות קיים. אלא האדם מפחד, מכך שהתודעה העצמית שלו תחדל להיות קיימת. ועוצמת החרדה של האדם, תלויה, בעד כמה היא פוגעת בהגדרת האני של האדם. וככל שהאדם מזוהה יותר עם הדבר שעלול ... הרכוש שלו, כך הוא חרד יותר מכך שהרכוש שלו יפגע. וכך גם לגבי גופו של האדם, שגם בו יש עוצמת הזדהות שונה. והאדם חרד יותר מכך שהראש שלו יפגע, מאשר שהזרת שלו תיפגע. הכל כפי עוצמת ההזדהות הרגשית של האדם, עם החלקים השונים שבגופו. והדבר שהאדם מזוהה איתו יותר מכל, זה עם התודעה העצמית שלו. ... חווה את הקיום העצמי שלו. שזאת ידיעת האני של האדם, שהוא מודע לעצם קיומו. וכאשר האדם אומר אני, הוא מתכוון יותר מכל לתודעה העצמית שלו עצמה. וכאשר האדם חווה סוג של איום כלשהו, על עצם הקיום של התודעה העצמית שלו, על ידי זה נוצרת אצל האדם, חרדת מוות תודעתית, ופחד מוות תודעתי. שהאדם מפחד פחד מוות, לא מכך שהגוף שלו ימות. אלא מכך שהתודעה העצמית שלו תמות ותחדל מלהתקיים. וזו נקראת חרדה קיומית בשורשה. כי החרדה הקיומית מתבטאת בעוצמות שונות. אך זו העוצמה החזקה ביותר של החרדה הקיומית. שהיא הפחד של האדם מכך שהתודעה העצמית שלו עצמו תיעלם. ... דהיינו, על האדם להתבונן עמוק אל תוך האני שלו, ואל תוך הקיום העצמי שלו, עד שהוא יראה מיהו ומהו באמת. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו לעומקם במקומות אחרים. ועל ידי זה שהאדם זוכה לראות ולהבין, ממה התודעה העצמית שלו עשויה? ולמה היא קיימת? ומה מהווה את הקיום העצמי שלו? ולמה הוא עצמו קיים? ומה באמת שולט בקיום העצמי שלו עצמו, ובקיום של כל הדברים כולם? ומה יהיה אם שום דבר לא יהיה? ועל ידי ... ומההעדר המוחלט, אל הקיום עצמו, הוא, לא מפחד יותר כלל משום דבר בעולם. וכל הדברים האלו, ביארתי אותם לעומקם במקומות אחרים. והמסר הוא, שחרדה קיומית, נובעת מהאיום הגדול ביותר שיש על התודעה העצמית של האדם, שזהו האיום שאולי היא ...

... הפרעת חרדת פרידה, תלות רגשית ובו יתבאר העניין של חרדת נטישה / חרדת פרידה. ממה נובעת חרדת נטישה? האם קיימת אפשרות לחיות, בלי שום חרדת נטישה ופחד מפני פרידה? האם קיימת דרך להשתחרר לגמרי, מפחד מפני נטישה? ואיך להתמודד עם הפרעת אישיות תלותית (תלות רגשית), שיוצרת אובססיה כלפי מישהו / ... מפני פרידה. אך לא כך הוא! כי כל בני האדם בעולם כולל כולם, סובלים מחרדת נטישה ומחרדת פרידה, בעוצמה מסוימת. ואין אפילו אדם אחד בעולם כולו, שאינו סובל מפחד מנטישה כלשהו. כי כולם כולל כולם, סובלים מפחד מנטישה כלשהו. ... האדם תלוי רגשית בצורה מאוד חזקה, בבריאות הגופנית שלו, ובכסף שלו, ובחיים שלו. עד כדי כך, שהאדם מפחד פחד מוות וסובל מחרדת מוות, מהמחשבה שאולי הוא ייפרד מהחיים שלו. והרעיון הוא, שגם הפחד של האדם מפני המוות, גם הוא בעצם צורה של חרדת נטישה וחרדת פרידה. והפחד של האדם, מכך שהוא יאבד את כספו או את ... שלו לשלוט בקיום העצמי שלו. והאדם מרגיש חסר אונים, לגבי השליטה שלו בקיום העצמי שלו, ובצדק! כי האדם, לא באמת שולט בעצם הקיום העצמי של עצמו. כי האדם לא בוחר לדעת שהוא עצמו קיים (קיום עצמי = לדעת / ... מן הכלל, כולם סובלים מחרדת נטישה וחרדת פרידה כזו או אחרת, בעוצמה כזו או אחרת. והשאלה הנשאלת היא, האם קיימת אפשרות לחיות בלי שום פחד מנטישה ובלי שום פחד מפרידה, בכל עוצמה שהיא? והתשובה היא: שקיימת רק דרך אחת בלבד בעולם, להשתחרר מכל חרדת נטישה באשר היא. והיא, על ידי זה שהאדם מתבונן עמוק עמוק אל תוכו, ומגלה את מהות הקיום העצמי שלו. כי כאשר האדם מגלה את מהות הקיום העצמי שלו, ... שלו עצמו. כי הוא מצליח לחוות את הקיום העצמי שלו, בדרך חדשה לגמרי. וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקומות אחרים. והרעיון הוא, שכל זמן שהאדם קיים, וכל זמן שיש לאדם רצונות כאלו ואחרים, הרי שמחויב המציאות, שתהיה לאדם ... ולהשתחרר מהרצון העמוק ביותר, זה רק כאשר משתחררים מהפחד לאבד את הקיום העצמי. וכל הדברים האלו, ביארתי אותם לעומקם במקומות אחרים. ובסיכומו של דבר, להתמודד עם חרדת נטישה וחרדת פרידה, זה אפשרי, רק על ידי שחרור רגשי מוחלט, מכל ... לו רצונות כאלו ואחרים, ואז ממילא מחויב שתהיה לו, גם חרדת נטישה וחרדת פרידה בעוצמה כלשהי כנל. אלא, שזה מתאזן עם נקודת המבט ההפוכה, כנל. והדרך כיצד להשתחרר רגשית לגמרי, מהרצון העמוק ביותר, היא על ידי הבנת הרצון העמוק ביותר, והבנת הקיום העצמי שלו עצמו. וכפי שכבר ביארתי את כל הדברים האלו במקומות אחרים.

חיים לאחר המוות, משמעות החיים, התאבדות, למה לחיות, למה חיים, למה מתים, חיים ומוות, נצחיות הנשמה, אחרי המוות האם יש סיבה לחיות אם בסוף מתים? האם יש בכלל סיבה לקיום אם בסופו של דבר אנחנו מתים? זו שאלה שאליעד מנסה לפרק בהרצאה. השאלה מתחילה במחשבה על מוות: אם בסוף כולם מתים, למה בכלל להתאמץ, ללמוד, לעבוד, או לנסות להשיג דברים בחיים? אליעד מסביר שהשאלה הזו נפוצה ומופיעה במגוון צורות, אצל אנשים דתיים וחילונים כאחד. הוא מביא דוגמה של רב שאומר: לא יכול להיות שאני סתם חי, עובד ומתאמץ, ובסוף הכל נגמר. חייב להיות המשך או סיבה גדולה יותר. הרעיון מאחורי זה הוא התחושה שאי אפשר לקבל שהקיום חסר משמעות ושכל המאמץ הוא לשווא. האם התודעה ממשיכה להתקיים לאחר המוות? אליעד מסביר את רעיון הנצחיות של התודעה דרך דוגמאות פשוטות. הוא טוען שהמהות של הקיום היא תמיד קיימת ואינה יכולה להיעלם באמת. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם מישהו חולם חלום ובחלום יש דמויות שונות, אז ברגע שהחולם מתעורר, כל הדמויות שבחלום מתאחדות בחזרה לתוך התודעה של האדם שחולם. הדמויות בחלום לא באמת נעלמות, אלא חוזרות למצב תודעתי אחר. כך גם התודעה של האדם: היא לעולם לא נעלמת לגמרי, אלא רק משנה צורה. אפילו אם הגוף מתפורר, התודעה או מה שמייצג את המהות של האדם נשאר תמיד במציאות בדרך כזו או אחרת. מה קורה לתודעה כשאנחנו מתים? כדי להסביר את הטענה שהתודעה תמיד קיימת, אליעד משתמש בדוגמה נוספת: אם יחתכו לאדם את היד, האם הוא יפסיק להתקיים? ברור שלא. אם יחתכו גם את ... אינה יכולה להיעלם לחלוטין. היא ממשיכה להתקיים בצורה אחרת, שאולי איננו יכולים לזהות בקלות. האם תחושת האני נשארת לאחר המוות? אליעד מחדד עוד יותר את הנושא ושואל: האם לאחר שהגוף כבר איננו, עדיין קיימת תחושת אני? האם עדיין יש משהו שיכול לומר אני קיים? הוא מסביר שיש שתי אפשרויות: שהתחושה של אני קיים נשארת, אבל ללא גוף וללא תפיסת זמן ומקום ברורה. שהתחושה של אני קיים נעלמת לחלוטין ומתאחדת בחזרה אל המקור, כמו דמויות שמתאחדות אל החולם אחרי שהחלום נגמר. בשני המקרים, לטענת אליעד, לא מתקבלת תשובה חד משמעית, אך התודעה עצמה לא באמת נעלמת לעולם. למה לחיות אם אין משמעות ברורה לקיום? אליעד עובר לשאלה נוספת ומשמעותית מאוד: למה להמשיך לחיות, למה בכלל ... לרצות משהו או כדי ליצור משהו. הוא מסביר שהרצון של האדם להתאמץ, להשיג ולהתקדם הוא לא בהכרח למען תכלית מסוימת אלא פשוט כי ככה הוא רוצה. אליעד טוען שאפשר לראות את זה אפילו אצל ילדים: ילד יכול לרצות לשבור ... גדול יותר. כל מה שאנחנו יכולים לדמיין הוא כבר חלק מהמציאות הכוללת, ולכן גם השאלות על משמעות החיים ועל המוות הן בעצם שאלות פנימיות בתוך אותה מציאות אינסופית שאין לה סיבה או מטרה מעבר למה שהיא עצמה מחליטה. לסיכום, ... שהתחושה של קיום תמיד נמצאת באופן כלשהו, ושהניסיון למצוא סיבה עמוקה או משמעות הוא חסר טעם, כי המציאות פשוט קיימת כי כך היא רוצה להיות קיימת. לכן השאלה למה לחיות? נותרת תמיד ללא תשובה סופית, משום שהחיים עצמם אינם זקוקים לסיבה או הצדקה. האם יש חיים לאחר המוות? מה קורה לתודעה אחרי שמתים? האם יש משמעות לחיים? למה אנחנו חיים? האם התאבדות פותרת בעיות? האם התודעה היא נצחית? מה הטעם להמשיך לחיות אם מתים בסוף?

פחד מוות, חרדת מוות, פחד מהמוות, חרדה ממוות, מפחד למות, לא רוצה למות, חיים לאחר המוות, חרדות מפני המוות ובו יתבאר העניין של פחד מהמוות, שהאדם מפחד למות. ויתבאר, למה יש לאדם פחד מהמוות? והאם יש אפשרות לחיות בלי לפחד למות? והאם יש דרך להתגבר על חרדות מפני המוות? והעניין של פחד מוות, לא שונה מכל שאר הפחדים והפרעות החרדה שיש לאדם. וכפי שכבר ביארתי, כל הפחדים והחרדות שיש לאדם בחיים, כולם ... ושום חרדה. ומי שיתבונן יראה, כי האדם, כאשר הוא נולד, תכף ומיד שהוא נולד, הוא מתחיל למות ולהתקרב אל המוות. אלא, שכאשר תינוק נולד, הוא לא מפחד מהמוות. כי תינוק שנולד, עוד אין לו שום שיפוטיות כלשהי על העולם, ועדיין כמעט ואין לו שום רצונות מוגדרים. ובעיני ילד קטן שנולד, המוות והחיים, אלו לא יותר מאשר שתי צורות שונות, שאף אחת מהן לא יותר טובה או יותר רעה. וברמה העובדתית, כרגע, בעולם שלנו, החיים והמוות, שניהם קיימים, זה לצד זה. והמוות והחיים, באים לידי ביטוי, בכל מיני צורות שונות ובעוצמות שונות. כי בכל רגע ורגע, הרגע הקודם מת, והרגע הבא מתעורר לחיים. וכל שינוי ושינוי שיש בעולם, הוא בעצם, מוות בעוצמה מסוימת, של הדבר שחדל מלהיות. והוא לידה מחדש, של הדבר החדש שהתחיל להיות. וכל העולם כולו, בנוי על חיים ומוות, של תהליכים שונים ושל צורות שונות. ואם לא היה מוות בעולם, לא היו חיים בעולם. כי כל שינוי, הוא סוג של מוות, של הדבר הקודם שהשתנה. ואם לא היה מוות בעולם, שום דבר לא היה משתנה לעולם, ואז ממילא לא הייתה שום משמעות לשום דבר. ולא שחוסר משמעות זה טוב או רע, אלא שעובדתית, בלי מוות כלשהו, אין חיים כלשהם. והמוות והחיים של האדם, גם הם, לא יותר מאשר שינוי צורה בלבד, כאשר מסתכלים על זה מנקודת מבט כללית של ... לעולם וכולי. וכל דבר שקיים, הוא יכול גם לא להיות קיים. ומבחינה קוסמולוגית, דהיינו, מנקודת מבט של היקום כולו, המוות והחיים של האדם, הם אירוע, לא יותר או פחות חשוב, מאשר עלה שנופל מהעץ, או גרגר אבק שנע ברוח. ונכון שמנקודת המבט של האדם עצמו, המוות והחיים שלו זה עניין מאוד משמעותי, אבל מנקודת מבט חיצונית לאדם, אין משמעות מיוחדת דווקא לחיים ולמוות של האדם. וכמו שהאדם לא מוטרד מכך שהעלה נופל מהעץ, כך העץ לא מוטרד, מכך שהאדם נופל מת אל ... מנקודת מבט חיצונית לחיים של האדם, אין להם יותר או פחות משמעות, מאשר לכל דבר אחר בעולם. כי החיים והמוות של האדם ושל כל מה שישנו ואיננו, אלו הכל רק תנודות שונות של תופעות שונות וצורות שונות, בתוך המציאות ... וכולי. וככל שהאדם מתאמץ יותר לחיות, כך הוא מפחד יותר למות. והילד הקטן, מלמדים אותו שעליו להישמר בכל כוחו מהמוות, ושעליו ללמוד איך לחיות, ולעבוד כדי לחיות, ולאכול כדי לחיות, ולשמור על הבריאות כדי לחיות, ולעשות אין סוף דברים ... ומתאמץ הרבה מאוד, למען קדושת החיים. וכל המאמצים האלו שהאדם עושה כדי לחיות, הם מחזקים אצל האדם את חרדת המוות שלו ואת הפחד מפני המוות שלו. כי ככל שהאדם עושה יותר פעולות למען איזה דבר, כך הוא נקשר רגשית יותר ויותר לאותו הדבר, וכך ... מפני נטישה חזק ביותר, כלפי החיים שלו, שלא לאבד אותם וכולי. וכמובן, שגם אין קשר לעניין של חיים אחרי המוות וכיוב. כי גם אם יש חיים אחרי המוות, וגם אם החיים לאחר המוות הם כאלו או אחרים, וגם אם יש גלגול נשמות וגם אם אין גלגולי נשמות וכיוב, מחויב המציאות, שיהיה פחד מהמוות. ומי שטוען שהוא לא מפחד למות בכלל, שינסה להתבונן, למה הוא אוכל כל יום, ולמה הוא בורח מאש וכיוב. ... זמן שהאדם חי והוא עושה פעולות כדי לחיות, מחויב המציאות שהוא יפחד למות. ואי אפשר לחיות בלי שום פחד מהמוות. ומחויב המציאות, שאם האדם רוצה משהו, שהוא יפחד שלא לאבד אותו. ולכן, מחויב המציאות, שככל שהאדם רוצה יותר לחיות, ... ואין לזה שום פיתרון בעולם. דהיינו, אין שום אפשרות לרצות לחיות, ולעשות פעולות כדי לחיות, בלי שיהיה שום פחד מהמוות. ואין הכוונה לומר, שעל האדם להפסיק לעשות פעולות כדי לחיות. אלא הכוונה היא, שעל האדם להכיר בכך, שכל זמן ... לברוח מאש וכיוב, הרי שמחויב המציאות, שהוא יפחד למות ולא ירצה למות. אלא, שיש דרך להתמודד עם הפחד מפני המוות, והיא, על ידי זה שהאדם מסתכל על הרצון שלו לחיות, מנקודת מבט חיצונית, נייטרלית, שאינה מעדיפה את החיים כאן בגוף הגשמי, על פני המוות של הגוף. ונקודת המבט הזאת, היא פנימית, בתוך פנימיות ההבנה של האדם. כי ברמה החיצונית האדם עדיין אוכל כל ... כדי לחיות וכיוב. אבל ברמה הפנימית ביותר, יש לאדם התבוננות עמוקה ופנימית ביותר, שהאדם רואה ממנה את החיים ואת המוות, לא יותר מאשר שינוי צורה, של אותו הדבר ממש. ומי שרוצה להסתכל על החיים ועל המוות, מנקודת מבט חיצונית. בסך הכל עליו להתבונן פנימה, אל תוך הרצון שלו לחיות, שהוא זה שיוצר אצלו את החרדה מפני המוות. ועל האדם לשאול את עצמו בפשיטות, למה אני לא רוצה למות? ומי אמר, ש - למות זה רע? ועל ... על העולם. ועל ידי זה שהאדם מתבונן אל תוכו, אל תוך הרצון שלו, אז הוא רואה את האמת. שבאמת המוות והחיים אלו שתי צורות שונות, בדיוק כמו כל תופעה חולפת ומשתנה אחרת. ואעפכ, יש אצלו גם את נקודת המבט ...

... הטיפול בחרדות הטוב ביותר, לשם כך צריך להבין בפשיטות, מהי הסיבה שבגללה יש חרדות ופחדים. ורק אחרי שמבינים, למה באמת יש חרדות ופחדים, רק אז אפשר להבין, איזה טיפול בחרדות, הוא באמת טוב, ואיזה תרופות לחרדות, הן שקר. והסיבה היחידה בעולם, שבגללה יש לאדם דיכאון וחרדה מכל סוג שהוא, היא רק ... רצון עצמי, דהיינו, כל בני האדם בעולם, לא כולם סובלים כל הזמן מהפרעות חרדה קשות וכיוב. ואעפכ, מנקודת מבט מסוימת, כולם נמצאים בחרדה כלשהי כל הזמן. כגון הפחד מפני המוות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה וכיוב. ובנוסף, גם אם רצון לא בהכרח יוצר חרדה, הרי שבכל מקרה, ... אז ממילא אדם כזה לא יכול לשמוח, אבל גם לא יכול להיות עצוב. לא יכול לחוות ריגוש מכך שרצונו מתמלא, אבל גם לא יכול לחוות פחד או חרדה, מכך שרצונו לא יתמלא. ואין כאן שום אמירה, לגבי מה יותר ... אין שום רצון מוגדר כלל, אז אין שום פחד או חרדה כלל. וממילא זה אומר, שכל טיפול בחרדות, שלא מתמודד ישירות עם שורש הרצון של האדם, וכל תרופה נגד חרדות, שלא עוזרת לאדם להתמודד עם הרצון העצמי שלו, וכל טיפול פסיכולוגי / טיפול פסיכיאטרי / טיפול נפשי וכיוב, שלא מתמודד עם הסיבה האמיתית, שבגללה יש לאדם חרדות ופחדים, הרי שכל אלו, אולי יכולים לעזור לאדם באופן חלקי בלבד. אך ... משחק. כי כל טווח הרגשות של האדם, הכל תלוי ברצונות שלו. ובלי שום רצון, אין שום רגשות וכולי. ואעפכ, קיימת דרך להרגיע ולהחליש את הרצונות ולהכניס אותם לפרופורציה. וזה, על ידי פירוק הרצונות בשורשם. ונחדד, שהכוונה היא, שברגע שהאדם ... פנימית עמוקה פירושה, לגלות, מהיכן מגיע הרצון העצמי? ואיך הוא נוצר? ולמה האדם רוצה דווקא כך או אחרת? והאם באמת זה הכרחי שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת? והאם זה באמת משנה שהמציאות תהיה דווקא כך או אחרת? והשאלות האמיתיות האלו, דהיינו, מי ששואל את השאלות האלו בצורה אמיתית ובכנות, ... לא משנה יותר מאשר דבר אחר, הוא צריך לשאול את עצמו, למה אני רוצה כך ולא אחרת? האם זה באמת משנה? ולמה זה משנה? ועל כל תשובה שתבוא, להמשיך לשאול, האם זה עצמו משנה? ולמה זה משנה? ואולי זה ... דבר הוא הכי משמעותי וטוב בפני עצמו? ומי שיעמיק בנושא הזה לעומקו, וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו במקומות אחרים, על ידי זה בסופו של דבר, הוא יצליח לחוות שחרור רגשי מוחלט, מהרצון המוגדר שלו. שמבחינתו, יש ואין ...

... כרצונך, הכל נגד רצונך, בחירה חופשית, חופש הבחירה, הכל טוב, הכל רע, הכל שווה למה אנחנו רוצים לסבול, והאם באמת יש בנו חלק שרוצה את זה? האם אדם באמת רוצה לסבול? אליעד מסביר שכל אדם מכיל בתוכו רצונות סותרים. מצד אחד, האדם רוצה ליהנות ולהימנע מסבל, אך מצד ... ויומיומית: כאשר אדם מרגיש רעב, הוא רוצה לאכול כי הוא לא רוצה לסבול, אך לפעמים הוא מחליט לא לאכול מתוך סיבות שונות, וכך בעצם בוחר בסבל מסוים. אליעד מסביר שהשאלה למה אני רוצה לסבול? מניחה כאילו האדם אמור רק ... אם אדם חווה משהו, הוא מסביר, זה סימן שחלק מסוים בתוכו מסכים לכך ואפילו רוצה זאת. לו האדם היה מתנגד באופן מוחלט לסיטואציה, הוא לא היה יכול אפילו לדמיין אותה או לחוות אותה במחשבה שלו. אם היה מתנגד לחלוטין, היה מאבד את ההכרה או מת. כך שכל אדם, גם אם הוא מתנגד לכאב, משתף פעולה באופן חלקי עם מה שהוא חווה. האם האדם שותף לסבל של עצמו? לשאלה האם האדם שותף ... מדגים את הרעיון בעזרת דימוי של רכב שעושה תאונה: אם האדם מזדהה כבורג בתוך הרכב, הוא ירגיש שהוא סובל מתאונה שאינה באשמתו. אך אם האדם מזהה עצמו עם הרכב כולו, הוא יראה שהוא זה שגרם לתאונה. הוא מסביר שהאדם הוא תמיד ... כי תמיד היית מרגיש שהכל בשליטה מוחלטת שלך. האם הכל טוב או הכל רע או הכל שווה? אליעד מדגיש שברמת המציאות המוחלטת, לפני הכל, לא היה שום חיסרון או יתרון. הכל היה שלם ומושלם. אך דווקא בגלל זה, המציאות ... שקורה לך זה משהו שאתה רוצה בו, גם אם נדמה שזה רע לך, אתה נמצא במצב של בחירה חופשית מושלמת. אך מצד שני, אליעד מבהיר שגם הרצון עצמו לא באמת בשליטתך. הרצון נוצר משום מקום, בלי סיבה אמיתית, כך שאפילו אלוהים עצמו לא בחר את הרצון הראשון שלו. למה בכלל יש משהו ולא כלום? אליעד מתייחס לשאלה למה בכלל נוצר משהו מתוך הכלום. הוא אומר שאין לכך שום סיבה לוגית, כי כאשר אין שום דבר, גם אין שום סיבה ליצור משהו. ... והכי נורא באותו זמן: מופלא כי נוצר משהו ללא שום סיבה, ונורא כי זה יצר סבל ובעיות שלא היו קיימות קודם. מהי התועלת בהבנת המציאות הזו? אליעד מדגיש שהתועלת הגדולה היא היכולת לראות כל דבר מפרספקטיבות מנוגדות. כך, גם כאשר קורה משהו רע, האדם יכול לראות איך יש בזה גם טוב, וגם לראות שהכל חסר משמעות באמת, מכיוון שהמציאות עצמה אינסופית ואין באמת הבדל בין סבל לעונג. ההבנה הזו מאפשרת לאדם לחיות במצב של שלווה פנימית, שבה הוא מקבל את כל מה שקורה בלי להתנגד, אבל עדיין יכול להרגיש את הדינמיקה והמתח של החיים. לסיכום, אליעד מציע לאדם לחוות את כל הפרספקטיבות במקביל: להבין שהוא גם אלוהים וגם אדם קטן, גם ...