... לדעת מה אני רוצה? איך להחליט מה אני רוצה? פחד להיפגע, פחד להתאכזב, פחד מכישלון, מנגנוני הגנה, מה אני באמת רוצה? אין לי מושג מה אני רוצה, פחד לדעת מה אני רוצה למה אני לא יודע מה אני רוצה? הרבה אנשים שואלים את עצמם שוב ושוב, מה אני באמת רוצה?. אנשים רבים מרגישים שהם לא יודעים מה הם רוצים מעצמם, מהחיים או מהעולם בכלל. הם מתקשים להחליט מה הרצונות שלהם ולא מסוגלים לתת תשובה ברורה לשאלה הזו. כששואלים אותם מה הם רוצים, הם פשוט אומרים אין לי מושג. אך למה זה קורה? מדוע כל כך קשה לאנשים לדעת מה הם באמת רוצים? למה קשה להחליט מה אני רוצה? אחת הסיבות המרכזיות לכך שבן אדם מתקשה לדעת מה הוא רוצה, היא הפחד. אליעד כהן מסביר שכאשר לאדם ברור מה הוא רוצה, הוא למעשה מגדיל את ... הוא לא ירגיש רע במיוחד אם יקרה משהו לא צפוי, כי מלכתחילה לא היה לו ברור מה הוא רוצה. לעומת זאת, ככל שהרצון שלו מוגדר יותר, כך גדלה האפשרות לחוות תחושת כישלון ואכזבה כאשר הרצון שלו לא מתממש בדיוק כפי שקיווה. למה הפחד מכישלון מונע ממני לדעת מה אני רוצה? הפחד מכישלון הוא למעשה מנגנון הגנה פסיכולוגי. אנשים רבים נמנעים מלברר עם עצמם לעומק מה הם באמת רוצים, כי הם חוששים מהתוצאה השלילית האפשרית. זה סוג של הגנה עצמית מפני כאב רגשי עתידי. הם אומרים לעצמם ... עם הגישה הזו. בדרך כלל, אנשים שטוענים שהם לא יודעים מה הם רוצים עדיין מרגישים רע. מדוע? כי אם באמת לא היו יודעים מה הם רוצים, הם היו נייטרליים לחלוטין ולא היו מרגישים שום תחושה שלילית. אבל אם האדם כן מרגיש רע, זה אומר שבתוך תוכו יש לו רצונות כלשהם שאינם מתממשים. כלומר, הוא יודע במידה מסוימת מה הוא רוצה, אך לא מוכן להודות בזה בפני עצמו, מתוך פחד להתאכזב או להיפגע. איך לטפל בפחד לדעת מה אני רוצה? אליעד מסביר שהדרך לטפל בפחד הזה היא לשנות את ההסתכלות על החיים ולראות אותם כמו משחק. ברגע שהאדם מתחיל להבין שהחיים הם סוג של משחק, הוא פחות פוחד לרצות דברים. הוא יכול לרצות משהו, וכשיקרה בדיוק ההפך ממה ... את מה שאני רוצה, זה יהיה נורא ואיום, הוא יחשוב אז לא קיבלתי מה שרציתי, לא קרה שום דבר באמת משמעותי. לדוגמה, אם האדם רוצה משהו מסוים והמציאות מראה לו אחרת, הוא ילמד להגיד לעצמו אוקיי, רציתי דבר מסוים, וזה לא קרה, אז מה?. הגישה הזו מורידה באופן דרמטי את הלחץ והחרדה הקשורים לרצון. ככל שהאדם מתייחס לחיים בפחות רצינות וכמשחק שבו אין באמת מה להפסיד, כך יהיה לו קל יותר לדעת מה הוא רוצה בלי לפחד כל כך מהתוצאה. כיצד לראות את ... לא מפחד להגדיר במדויק מה הוא רוצה, כי הוא כבר לא תופס את הרצונות שלו כאירועים של חיים או מוות. הוא מבין שגם אם הרצונות שלו לא יתממשו, לא מדובר בכישלון אישי או באסון גדול. כתוצאה מכך, הוא מרשה לעצמו לרצות בבירור, מבלי שהפחד ישתלט עליו. זוהי נקודה חשובה, מפני שאנשים רבים חיים בסבל ובמתח תמידי מתוך חשש להגדיר לעצמם מטרות ורצונות. המחשבה שהחיים הם משחק מאפשרת לאנשים לחיות בצורה משוחררת יותר, להעז לרצות דברים בצורה מדויקת וברורה, וכך לחוות חיים יותר מלאים ומספקים, גם כאשר הרצונות שלהם לא תמיד מתגשמים. אליעד כהן מדגיש שהשינוי הזה בתפיסת המציאות הוא המפתח לשיפור המצב הנפשי של אנשים שחשים בלבול ולא יודעים מה ... מה אני רוצה? פחד מכישלון ופחד להיפגע מנגנוני הגנה פסיכולוגיים איך לראות את החיים כמשחק? איך לדעת מה אני באמת רוצה?

... מי אני? האם אני הגוף שלי? האם אני הנשמה שלי? אחדות הגוף והנפש, האם יש נשמה? מה קורה אחרי המוות? בעיית גוף נפש, פילוסופיה של הנפש, מהות הנפש, נפש וגוף, הבעיה הפסיכופיזית, בעיית הגוף והנפש מהו הקשר בין הגוף לנפש? מי אני באמת? בהרצאה הזו, אליעד כהן עוסק בשאלת הזהות העצמית, שאלת המי אני? ובקשר בין הגוף, הנפש והנשמה. זו אחת השאלות ... וההוויה האנושית כולה נמדדת רק דרך הגוף הפיזי. כל מה שקשור לאדם הוא רק הגוף, ואין שום פרט נוסף שמתווסף לזהות של האדם. הגוף הוא הוא, ואין משהו מעבר לכך. גישה זו מתמודדת עם בעיות רבות, שמחייבות הבהרה: מה קורה כשחלקים מהגוף משתנים או נעלמים? האם אם חותכים יד, היד היא עדיין אני? אם הגוף שלי משתנה כל הזמן - גדל, מתבלה, מתפרק - האם האני שלי משתנה יחד איתו? אם אני זה הגוף שלי, אז מתי נולדתי? הרי כל האטומים שבגוף שלי היו קיימים גם לפני שנולדתי. לסוגיות הללו יש כמה פתרונות תאורטיים, אך הם ... שני דברים נפרדים? הגישה השנייה טוענת שאני הוא ישות נפרדת מהגוף. למשל, הנשמה או התודעה שוכנת בגוף, אך איננה תואמת את הגוף. אחד הדימויים שמובאים כאן הוא של רכב ונהג: הגוף הוא הרכב, והנשמה היא הנהג. כשיש בעיה בגוף, ... להמשיך להתקיים. אליעד שואל כמה שאלות נוספות שמעלות תהיות: איך הנשמה שולטת על הגוף? מה קורה לנשמה אחרי שהגוף מת? האם הנשמה נעלמת או שהיא ממשיכה להתקיים? אם אני לא הגוף שלי, אז איך הגעתי דווקא לגוף הזה? איך אני קשור אליו? האם אני זה הגוף שלי והנשמה שלי ביחד? תפיסה שלישית מנסה לשלב את שתי הגישות הקודמות, וטוענת כי האני הוא שילוב של הגוף והנשמה. כלומר, הזהות שלנו כוללת את שני המרכיבים הללו, והם בלתי נפרדים. ... הנשמה שלי? גישה נוספת טוענת כי האדם הוא בכלל לא הגוף שלו ולא הנשמה שלו, אלא יש מהות שלישית שממוקמת מעבר לשני אלה. השאלה שמופיעה כאן היא: אם לא הגוף ולא הנשמה, אז מי אני? האם יש אני אמיתי ... הנשמה בלבד. אם נחשוב על דימוי של חלום, אז כשהאדם חולם, יש לו תחושת גוף, אך הגוף בחלום לא באמת קיים. הוא רק תחושת תודעה. יש אנשים שמאמינים שהמציאות הזו היא דמיון, ושמה שחשוב באמת זו הנשמה בלבד. האם אני קיים רק כשגופי קיים? אליעד מציע גם גישה המגשרת בין התפיסות השונות, וטוען כי ... קיים. כלומר, ישותנו תלויה בקיומו של הגוף, במיוחד במצבים שבהם יש פעילות מוחית. השאלה הנשאלת כאן היא אם אני באמת קיים כישות עצמאית, או אם אני רק תוצאה של פעילות גופנית. סיכום ומסקנות לסיכום, אליעד מציע לכל אחד לבדוק בעצמו את השאלות הללו ולבדוק מה האמת עבורו. כל אחת מהתפיסות מציבה שאלות ותהיות על טבע האדם, הזהות והקיום. השאלות שמטיל אליעד הן לא רק תאורטיות, אלא גם מעשיות: מי אני כרגע? איך אני תופס את הגוף שלי והנשמה שלי עכשיו, ולא מה יקרה אחרי המוות? אם נוכל להבין את הזהות שלנו כעת, אולי נוכל גם להבין את כל מהות הקיום האנושי. מהו גוף ונשמה? האם אני הגוף שלי? האם יש נשמה? מה קורה אחרי המוות? האם אנחנו ישות נפרדת מהגוף? יחס בין גוף לנפש: מי אני באמת? השאלה מי אני? היא אחת השאלות הפילוסופיות והקיומיות הגדולות ביותר. ישנן גישות שונות בנוגע לקשר בין הגוף לנפש, כאשר ... אני זה הגוף שלי, מה קורה כאשר הגוף שלי משתנה? הרי הגוף עובר שינויים לאורך החיים - הוא גדל, מתפתח, מתבלה. האם האני משתנה יחד איתו? אם לוקחים חלק מהגוף שלי, למשל חותכים יד, האם היד היא עדיין אני? ואם כל הגוף שלי מתפרק, האם אני מפסיק להתקיים? אם אני זה הגוף שלי, מתי נולדתי? הרי החומר שמרכיב את הגוף שלי היה קיים תמיד, אז האם ייתכן שהייתי קיים עוד לפני שנולדתי? התפיסה ... נשמה או תודעה השוכנת בגוף. דימוי נפוץ לכך הוא רכב ונהג: הגוף הוא הרכב, והתודעה היא הנהג. כאשר הרכב מתקלקל או נהרס, הנהג עדיין קיים. השאלות שעולות מהגישה הזו הן: אם הנשמה היא ישות עצמאית, כיצד היא מחוברת לגוף? כיצד היא שולטת עליו? מה קורה לנשמה לאחר מות הגוף? האם היא ממשיכה להתקיים? אם כן, היכן? אם אני לא הגוף שלי, אלא משהו שחי בתוכו, כיצד ומתי נכנסתי אליו? כיצד הגעתי דווקא לגוף הזה ולא לאחר? התפיסה השלישית: אני זה הגוף שלי והנשמה שלי יחד גישה זו מנסה לשלב בין התפיסות הקודמות וטוענת כי האני הוא גם הגוף וגם הנשמה. כלומר, הזהות העצמית שלנו מורכבת משני היבטים - הפיזי והרוחני, והם ... אך גם כאן עולות שאלות: מה מחזיק את שניהם יחד? האם יש משהו שלישי שמחבר ביניהם? אם הגוף משתנה ומתכלה, האם גם האני משתנה יחד איתו? אם אני גם הגוף וגם הנשמה, מה יותר אני? האם הגוף קובע את ... לחלוטין. כאן עולה השאלה - אם אני לא זה ולא זה, אז מי אני? האם יש איזו מהות שלישית שקיימת מעבר לשניהם? התפיסה החמישית: יש רק נשמה והגוף הוא אשליה גישה זו גורסת כי הגוף אינו אלא דמיון, והמציאות האמיתית היא רק הנשמה. ניתן לדמות זאת לחלום - כאשר אנו ישנים וחולמים, נדמה לנו שיש לנו גוף בתוך החלום, אך למעשה אין לנו גוף ... הוא נתפס ככה בעינינו? אם אני הוא רק הנשמה, האם אני בכלל צריך להתייחס לגוף? מה יקרה כאשר הגוף ימות? האם אמשיך להתקיים בדיוק באותו אופן? התפיסה השישית: אני זה הגוף שלי, אבל אני קיים רק כשהוא קיים גישה ... מציבה שאלות עמוקות על טבע האדם, הזהות, הקיום והמודעות. אין תשובה אחת נכונה, וכל אחד יכול לחקור ולגלות מהי האמת שמתאימה לו. עם זאת, לפני ששואלים מה יקרה אחרי המוות או לפני הלידה, חשוב לשאול - מי אני כרגע? האם אני הגוף שלי? האם אני הנשמה שלי? האם אני שילוב של שניהם או אולי משהו אחר לחלוטין? מהי תודעה? האם יש נשמה? מה קורה אחרי המוות? זהות עצמית - מי אני? האם הגוף שלי הוא אני? גוף או נשמה, מי אני בחלום? נשמה כישות עצמאית, מטריאליזם, דואליזם, אידיאליזם, אני מדמיין את הגוף שלי, מה קורה לנשמה אחרי המוות? האם אני נעלם כשאני מת? המבנה של הנשמה, אני קיים כשהגוף קיים, אני ביטוי של הגוף, אני בתוך הגוף שלי, הנשמה שלי בתוכי, האם הנשמה תמיד קיימת? ההורים שלי, ההורים של הגוף שלי, הילדים שלי, הילדים של הגוף שלי, הורים וילדים, אני תיאור של הגוף שלי, אני קיים במקביל לגוף שלי, נשמה לאחר המוות, איך נראית נשמה? נצחיות הנשמה, איך נוצרה הנשמה? חיים נצחיים, איך הנשמה נכנסת לגוף? מהי נשמה? מה קורה אחרי המוות? גישות לרעיון הנשמה, האנטומיה של הנשמה

... מהמשפחה, נידוי מהמשפחה, געגועים למשפחה, יחסים משפחתיים, איך להיות בלי משפחה? אני לבד בלי משפחה, בודד במשפחה למה אנשים מתגעגעים למשפחה, גם כשהיא לא טובה אליהם? אליעד כהן מסביר שהרבה אנשים מרגישים געגועים למשפחה שלהם, אפילו כאשר היחסים במשפחה היו קשים ולא נעימים. יש אנשים שמתגעגעים למשפחה שנפטרה, למשל עקב אירועים קשים כמו השואה, אך יש כאלה שמתגעגעים למשפחה שהתנתקה מהם או נידתה אותם. הוא מסביר שהגעגוע הזה אינו תמיד למשפחה הממשית, אלא לתחושה, או לתמונה האידיאלית של משפחה שהייתה יכולה להיות להם. אנשים לא מתגעגעים למה שרע במשפחה, אלא לפנטזיה של אהבה ללא תנאים, תמיכה, ביטחון, ומישהו שתמיד יגן עליהם. התחושה שחסר משהו טוב ... לא יזדקק רגשית למשפחה ספציפית. הוא ירגיש מוגן ואהוב מעצם הקשר שלו עם המציאות עצמה. מה מיוחד בתחושת המשפחתיות לעומת קשרים אחרים? לדברי אליעד, משפחה מייצגת עבור אנשים קשר שמבוסס על אהבה ללא תנאים וקשר דם, שהוא משהו כביכול ... שמשפחה אמורה להעניק תחושת הגנה וביטחון, ואהבה שאינה תלויה בהתנהגותם או בתנאים חיצוניים. אולם אליעד מציין שלעיתים זה לא מתקיים במציאות, ומשפחות רבות מתפרקות או נכנסות למריבות ונתקים בדיוק בגלל שאותה אהבה ללא תנאים אינה באמת קיימת. האם המשפחה שלנו באמת שייכת לנו? אליעד מציג פרספקטיבה נוספת ועמוקה יותר שלפיה הגוף שלנו נולד מהגוף של ההורים, אך הנשמה של האדם קיימת ללא קשר להוריו. הוא מסביר שלפי תפיסה זו, ההורים אינם באמת ההורים של הנשמה, אלא רק של הגוף. במובן הזה, האדם היה קיים לפני שהוריו הביאו אותו לעולם, וימשיך להיות קיים גם לאחר מותם. באותה צורה, גם הילדים של האדם אינם באמת שלו אלא של גופם בלבד, משום שהנשמה שלהם אינה תלויה בו. תפיסה זו משנה את כל ההסתכלות על מושגי ... והתחושה של ניתוק או בדידות מגיעה רק כאשר האדם לא מרגיש את האחדות הזאת. מי שמצליח לאהוב את המציאות בשלמותה, ירגיש שהכל הוא משפחה שלו, ואז הוא לא יחפש באופן כפייתי קשר משפחתי ספציפי. מהי הדרך להפחית תלות רגשית ... משימה פשוטה, אבל אפשרית, ומי שרוצה ללמוד יותר לעומק על הדרך לעשות זאת, יכול למצוא מידע נוסף באתר. כיצד מתמודדים עם בדידות בתקופת החגים? אליעד מתייחס לתקופת החגים כתקופה שבה אנשים חשים בדידות במיוחד, מכיוון שיש דגש גדול על משפחתיות. הוא מסביר שהתחושה הזאת מגיעה ... אמורה להיראות משפחה ומרגישים רע אם אין להם את אותה תמונה אידיאלית. לדבריו, הפתרון הוא שוב, להפסיק לחשוב שמשפחה מסוימת היא מקור האושר, ובמקום זאת ללמוד לראות את כל המציאות כמשפחה. מי שמצליח בכך לא יחוש בדידות, אפילו בתקופת החגים. איך לאהוב את עצמי בלי תנאים? למה אני מתגעגע למשפחה שלי? איך להתמודד עם בדידות בחגים? האם המשפחה שלי באמת אוהבת אותי? מה לעשות כשאין לי משפחה? איך להרגיש טוב בלי משפחה? האם ההורים שלי באמת שייכים לי? לא מסתדר עם המשפחה שלי, קשרים משפחתיים, איך לא להתגעגע למשפחה? אין לי אמא, אין לי אבא, ...

... בלי חלום, אין לי מושג למה אני חי, אין לי מטרה בחיים, ריקנות קיומית, בשביל מה לחיות? למה לא למות? לא יודע מה אני רוצה מעצמי, דיכאון קליני מדוע דיכאון נובע מתחושה של חוסר משמעות בחיים? ישנם אנשים שמוצאים את עצמם במצב של דיכאון עקב תחושה של חוסר משמעות, בלבול קיומי ... מטרה ברורה לחיים. המציאות נראית לו סתמית לחלוטין, חסרת טעם, חסרת משמעות, ולכן הוא מרגיש ריקנות ודיכאון עמוק. האם באמת ניתן להרגיש רע אם לא רוצים שום דבר בכלל? לפי ההסבר של אליעד כהן, אם באמת היה מצב שבו האדם לא היה רוצה דבר כלל, הוא לא היה יכול לחוות דיכאון. הסיבה לכך היא פשוטה - הרגשת רע נובעת תמיד מרצון מסוים שלא מתממש. אם לאדם אין בכלל רצונות, אם הוא באמת לא יודע כלום על מה שהוא רוצה או מהי משמעות החיים, ואין לו שום שאיפה או תקווה לשום דבר, ... נמצא בדיכאון מעידה על כך שאתה כן רוצה משהו. הדיכאון לא יכול להתקיים ללא קיום של רצון כלשהו שאינו מתמלא. אם אתה מרגיש רע, זה אומר שבוודאות של מאה אחוזים יש משהו שיש לו משמעות עבורך, אפילו אם אתה ... או מטרה שאתה שואף אליה ולא מצליח להשיג אותה. אפילו אם במודע אתה חושב שהחיים חסרי משמעות ושהכל ריק מתוכן, הרי שבתוך תוכך, ברמה עמוקה יותר, אתה רוצה משהו, ולמעשה, יש לך תקווה או חלום כלשהו, גם אם הוא ... למה שירגיש רע? אילו לא היה רוצה כלום, התחושה הרעה לא הייתה יכולה להתקיים. איך למצוא את מה שאתה באמת רוצה? המפתח להתמודד עם דיכאון שנובע מחוסר כיוון הוא להבין את המנגנון הפנימי הזה. ראשית, להכיר בכך שהדיכאון שאתה ... שיש לך רצון. שנית, יש לנסות לברר לעומק מהו אותו רצון נסתר - לשאול את עצמך שאלות כמו: מה באמת חסר לי בחיים? מה הדבר שהייתי רוצה להשיג או לשנות? מה לדעתי ייתן לי תחושת סיפוק או משמעות? למה ... לכלום? איך אפשר לראות את החיים כמשחק ולא לקחת הכל ברצינות תהומית? למה בכלל אנשים מחפשים משמעות לחיים? מה באמת מעניק משמעות לחיים שלי באופן אישי? כיצד אוכל להתחבר מחדש לרצונות הפנימיים שלי? בירור שאלות אלה עשוי להוביל לתהליך ... משמעותי שיעזור להתמודד בצורה יעילה יותר עם תחושת הדיכאון וחוסר המשמעות. לסיכום, לפי אליעד כהן, דיכאון שנובע מחוסר משמעות ומתחושת ריקנות הוא עדות לכך שיש בתוכך רצון ומטרה סמויים שאתה עדיין לא מודע אליהם. ברגע שתצליח לזהות את הרצונות ... רוצה. תחושה זו עלולה להוביל לדיכאון, מכיוון שהאדם מרגיש שהכל נראה לו סתמי, חסר חשיבות וללא כיוון. למה אדם שבאמת אין לו שום רצון לא יכול להיות בדיכאון? אם אדם באמת לא היה רוצה דבר ולא היה יודע דבר, לא היה לו מושג מהו טוב ומהו רע, ולא היה חווה שום ציפייה או רצון. במצב כזה, לא היתה מתעוררת תחושת רע או דיכאון, כי לא היתה שום שאיפה שלא התגשמה. אדם שאין לו שום רצון כלל לא יכול ... רוצה להשיג ולא מצליח. כיצד דיכאון מעיד על כך שיש לך רצון? דיכאון נובע מכך שקיים רצון מסוים שאינו מתמלא. אם אדם מרגיש רע, סימן שיש משהו שהוא כן רוצה ושבעיניו יש לו משמעות, אך הוא לא משיג אותו ... כלשהי, גם אם האדם לא מזהה אותה במפורש. מהי נקודת המפתח להתמודדות? המפתח הוא להבין שאם אתה בדיכאון, אינך באמת נטול רצון. חשוב להכיר בכך שאתה כן רוצה משהו, גם אם אינך מודע בדיוק מהו. אפשר לנסות לברר עם ...

התאבדות ילדים, למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? מניעת התאבדות בגלל חרם, ילד התאבד בגלל חרם, מה אומרים לילד שרוצה למות? מחשבות אובדניות אצל ילדים, סיבות להתאבדות ילדים, הורים לילדים אובדניים, סימנים להתאבדות ילדים למה ילדים מתאבדים ואיך הורים קשורים לכך? אחת התופעות המדאיגות ביותר בקרב ילדים ובני נוער היא תופעת ההתאבדות. אליעד כהן מסביר בהרצאתו בפירוט את הסיבות להתאבדות ילדים, כיצד למנוע זאת, ומה תפקיד ההורים במניעת או בהעצמת התופעה. האם הרצון למות אצל ילדים הוא מולד? אליעד כהן מדגיש באופן ברור שהרצון להתאבד או הרצון למות אינו רצון מולד. הוא מסביר שילדים נולדים ללא פחד ממוות, וללא הבנה ברורה של המוות או של החיים עצמם. ילד שנולד אינו פוחד למות, אבל מצד שני גם אינו רוצה למות. למעשה, הרצון למות הוא משהו שנלמד במשך החיים. לדוגמה, הוא מציג את העובדה שכשנולד תינוק, אין לו מושג או פחד לגבי המוות. אם ינסו להכאיב לו (למשל, להתקרב אליו עם גפרור דולק), התינוק יירתע מכאב פיזי, כיוון שהרתיעה מכאב היא תכונה מולדת. אולם, הרצון למות או הנטייה להתאבד אינן מולדות. מה הקשר בין חרם בבית הספר להתאבדות ילדים? אחת הסיבות המרכזיות להתאבדות ילדים, כפי ... טוב, שהוא חייב לקבל הערכה ואהבה מהסביבה. הילד למד מהוריו שהחיים חייבים להיות בדיוק לפי רצונו, ולכן, כשמשהו אינו מתנהל לפי התסריט האידיאלי הזה, הוא חושב שאין טעם להמשיך לחיות. מדוע ההורים אחראים במידה רבה להתאבדות ילדיהם? אליעד כהן ... הוא מדגיש כי כוונתו אינה להאשים את ההורים באופן מלא, אבל בהחלט להדגיש את האחריות שלהם ביצירת תפיסת עולם מסוימת אצל הילד. לדוגמה, ילד שחונך בבית שאסור לו להרגיש רע, או שהרגשה רעה היא סוף העולם, יפתח פחד וחרדה ... כמו חרם חברתי או השפלה, הוא חש שאיבד הכל, עד כדי כך שירצה להתאבד. האם הילדים שמבצעים חרם אשמים במוות? אליעד כהן מבהיר שגם הילדים שעושים את החרם לא מנסים להרוג את הילד בפועל, אך בפועל כולם הורגים אותו - גם ההורים דרך החינוך, וגם הילדים שעושים חרם או משפילים אותו. אף אחד לא מתכוון להמית את הילד בכוונה תחילה, אך השילוב של חינוך שגוי בבית עם סביבה חברתית שלילית גורם לתוצאה הקשה הזו. ... יתאבדו וכדי שיהיו בריאים נפשית, יש לשנות את החינוך בבית ולהעניק לילד השקפה רחבה וגמישה על החיים. למה ילדים מתאבדים? איך למנוע התאבדות ילדים? התאבדות ילדים בגלל חרם איך לזהות מחשבות אובדניות אצל ילדים? מה לעשות כשהילד אומר שהוא רוצה למות? סיבות להתאבדות ילדים איך הורים משפיעים על אובדנות ילדים? התאבדות בעקבות בריונות ברשת, ילד שהתאבד בגלל שיימינג, ילדה שאומרת בא לי למות, מה אומרים לילדה שרוצה למות? ילד שמדבר על מוות, הילד שהתאבד בגלל חרם, הדרכת הורים, למה ילד מתאבד? למה ילדה מתאבדת? ילד שהתאבד בגלל בריונות ברשת, ילד שהתאבד בגלל מומו, למה ילדה רוצה למות? למה הילדה רוצה למות? למה הוא התאבד? מי אשם שילד התאבד? ילדה מתאבדת, איך למנוע התאבדות של ילדים? איך לגרום לו לא להתאבד? איך לגרום לילד לא להתאבד? איך למנוע התאבדות אצל ילדים? איך לגרום לה לא להתאבד? ילד שאומר שרוצה למות, ילד שהתאבד בגלל אהבה נכזבת, ילד שהתאבד בגלל פרידה, גם ההורים אשמים שהילד התאבד, ילד מתאבד, איך לגרום לילדה לא להתאבד? איך להתמודד עם התאבדות של ילדים? איך להתמודד עם התאבדות אצל ילדים? איומי התאבדות ... בני נוער בישראל, ילד שהתאבד בגלל בדידות, ילד שהתאבד בגלל חרם, איך ההורים גורמים לילד להתאבד? למה ילד רוצה למות? למה הילד רוצה למות? ילד שאומר בא לי למות, ילדה שמדברת על מוות, ילד שאומר אני רוצה למות, למה אני רוצה למות? התאבדות ילדים קטנים, ילדים התאבדו בגלל בריונות ברשת

פחד מוות, איך לא לפחד מהמוות? איך לדעת מה קורה אחרי המוות? האם יש חיים אחרי המוות? האם הגיוני לפחד מהמוות? איך להתמודד עם הפחד למות? איך לא לפחד למות? מה קרה לפני שנולדת? האם יש נשמה? למה אני מפחד מהמוות? טיפול בחרדת מוות למה לא הגיוני לפחד מהמוות? אנשים רבים פוחדים מהמוות כי הם חושבים שיקרה להם דבר רע, אך אליעד כהן מסביר שזהו פחד לא הגיוני, מכיוון שאין לאיש באמת מושג מה קורה אחרי המוות. אף על פי שיש סיפורים על גן עדן, גיהינום או גלגול נשמות, כל אלו הם ספקולציות ואין בהם ודאות מוחלטת. לכן, פחד זה מבוסס על חוסר ידיעה ולא על עובדה ברורה. אליעד מדגיש כי כמו שייתכן שהמצב אחרי המוות יהיה רע יותר, ייתכן גם שיהיה טוב יותר או אפילו לא יהיה דבר בכלל, ולכן אין היגיון לפחד ממצב שאינו ידוע. האם יש הבדל בין מצבנו לפני הלידה למצבנו אחרי המוות? אליעד כהן ממחיש את הרעיון בדוגמה: אדם בן חמישים שחושש ממה שיקרה בעוד מאה שנה, לאחר מותו, מתבקש לחשוב מה קרה לפני מאה שנה, לפני שהוא נולד. אליעד מצביע על כך שהמצב שהיה לפני הלידה הוא גם ... לפני שנולדנו, איננו יודעים מה יקרה אחרי שנמות, ולמעשה מדובר באותה אי - ודאות בדיוק. איך ניתן להפסיק לפחד מהמוות? כדי להתמודד עם פחד המוות, אליעד מציע לחשוב באופן הגיוני ומדויק על טבעו של המוות. ככל שהמחשבה תהיה יותר רציונלית ועניינית, הפחד יקטן ואף ייעלם. הוא מסביר שהשלב הראשון הוא להבין את מהותו של המוות, כלומר, להבין מה קורה כרגע, בהווה. אליעד מדגיש שהשאלה מה קורה אחרי המוות? היא למעשה שאלה אישית עמוקה: מה יקרה לי, לתודעה שלי, לנשמה שלי אחרי שאמות? הוא מסביר שמי שרוצה לדעת מה קורה אחרי המוות חייב קודם להבין בבירור את מצבו כעת. מה בדיוק האדם מנסה לשאול כשהוא מתעניין במה שיקרה לאחר המוות? כאשר אדם שואל על המצב אחרי המוות, הוא לא מתעניין בשאלות כלליות כגון מה יקרה למדינה או לעולם. הוא מתעניין בגורלו האישי ובמצב התודעה שלו. אליעד מדגים שאם נשאל אדם: האם חשוב לך לדעת אם מדינת ישראל תישאר דמוקרטית ... ימשיך להיות מודע, האם יהיה לו זיכרון, מחשבה או תחושה כלשהי. איך אפשר לדעת בוודאות מה יקרה לתודעה אחרי המוות? אליעד מסביר כי הדרך היחידה לדעת מה יקרה לתודעה לאחר המוות היא לחקור ולהבין מה היא התודעה עכשיו, בהווה. כלומר, אם אדם רוצה לדעת אם יש נשמה, מה קורה לנשמה לאחר המוות, האם הנשמה היא חלק מהגוף או נפרדת ממנו, עליו לבדוק זאת בצורה מעמיקה כרגע. אליעד מפרט שאם האדם יגיע למסקנה שאין לו נשמה נפרדת, הרי שלא יהיה שום דבר אחרי המוות, והוא לא יוכל לחוות כלום. אך אם הנשמה והתודעה נפרדות מהגוף, הרי שכנראה ימשיך להתקיים גם לאחר המוות. הפתח לתשובה לשאלה הזו נמצא בהבנה של המצב הנוכחי של האדם, במה שמתרחש בו עכשיו. מדוע התשובה על החיים אחרי המוות תלויה בהבנת ההווה? אליעד מדגיש שהמפתח להבנת החיים שאחרי המוות הוא בהבנת המצב בהווה. הוא אומר שכדי להבין מה יקרה אחרי המוות, חייבים להבין מהי התודעה כרגע: האם יש נשמה, האם התודעה תלויה בגוף או קיימת בנפרד ממנו, האם יש בכלל אני ממשי. ככל שהאדם יחווה בוודאות מוחלטת את מצבו בהווה, כך הוא יידע בוודאות ... מה יהיה מצבו לאחר שימות. ההבנה של המצב בהווה היא זו שתיתן לאדם תשובה ברורה וסופית לגבי המצב אחרי המוות. איך לא לפחד מהמוות? האם יש חיים אחרי המוות? מה קורה אחרי שמתים? מה היה לפני שנולדתי? האם יש נשמה? איך להתמודד עם פחד מוות? האם התודעה קיימת בנפרד מהגוף?

... איך נוצרה היהדות? מי נתן את התורה של הקורונה? איך נוצרו חוקי היהדות? למה אנשים דתיים מאמינים באלוהים? מה באמת קרה במתן תורה? מכחישי קורונה, מאמיני קורונה, מגפת הקורונה, מהי האמת של הקורונה? איך נוצרות דתות ומה הקשר בין דת הקורונה ליהדות? אליעד כהן מציג את תופעת דת הקורונה כהמחשה ... שלמרות שהווירוס עצמו אכן קיים, סביבו נוצרה מערכת אמונות שלמה של טקסים, מצוות ותקנות שנכנסו לחיי היום - יום, דוגמת קפסולות, עטיית מסכות, שמירת מרחק ותו סגול. אליעד משווה זאת במפורש לדרך שבה נוצרים חגים ומצוות ביהדות. לדוגמה, יש את חג הפסח, שלכאורה מוכיח שהאירועים בתנך באמת קרו, כי אחרת לא ברור מדוע אנשים היו מתחילים לחגוג אותם. אבל הוא טוען שזו אינה הוכחה אמיתית לכך שהסיפורים אכן התרחשו, בדיוק כפי שקיומם של טקסי הקורונה ... את היהדות? אליעד מביא כדוגמה טענות נפוצות להוכחת היהדות, כמו אבא לא משקר לבן שלו והיו 600 אלף עדים למתן תורה. הוא אומר שאלה בדיוק אותן טענות וסוגי שכנועים שנוצרו סביב הקורונה - אנשים טוענים שהממשלה או דמויות סמכותיות ... השקרים. למה אנשים מאמינים בחוקי הקורונה למרות הסתירות וחוסר ההיגיון? אליעד נותן דוגמה לאבסורד שבחוקי הקורונה, כאשר החוק עצמו מתיר לאנשים עם מגבלות רפואיות לא לעטות מסיכה, אך נותני שירות מסוימים מסרבים להכניס אותם ללא מסיכה מתוך פחד ואמונה פנאטית בקיומו של איום בריאותי מיידי. הוא מביא דוגמה קיצונית של יולדת בבית חולים שנדרשת לעטות מסיכה למרות שהיא מתקשה לנשום, בטענה שהיא מסכנת את הצוות הרפואי. דוגמה נוספת היא ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שמצטלם לעיתים קרובות בלי ... פחות מסוכנת משפעת אך נחשבת למסוכנת יותר? אליעד מציין עובדה מעניינת: לדבריו, אם משווים בין קורונה לשפעת רגילה, הסיכון למות מקורונה הוא למעשה נמוך יותר מזה של שפעת רגילה. הוא טוען שרוב מקרי המוות מקורונה קשורים לקבוצות גיל מסוימות ולמחלות רקע, בעוד ששפעת רגילה הורגת יותר אנשים מדי שנה. הוא מסביר שהפאניקה הציבורית והתקנות הקפדניות סביב הקורונה אינן ... המסר המרכזי שאליעד מבקש להעביר? אליעד כהן מסכם את המסר העיקרי בטענה שהדבר החשוב ביותר הוא תמיד לבדוק את האמת באופן עצמאי ולא להאמין בצורה עיוורת לאף אדם או גורם סמכותי. הוא קורא למאזינים לחפש את האמת בכוחות עצמם ולא לקבל את הדת החדשה הזו או כל דת אחרת באופן אוטומטי. הוא מציע להשתמש באירועי הקורונה ... סביב רעיון מסוים, בין אם הוא נכון ובין אם לא. האם הקורונה היא דת חדשה? אליעד כהן טוען שבהחלט קיימת דת סביב הקורונה, ומדגים כיצד נוצרים טקסים דתיים מודרניים. הוא אומר שהווירוס עצמו הוא עובדה, אך כל מה שנוצר ... ומביא דוגמאות כמו ויכוחים דתיים אם ביצה שנפלה למחבת הופכת את האוכל ללא כשר. בדומה לוויכוחים אלו, ישנם אנשים שמתווכחים ברצינות תהומית על חוקי הקורונה, מה שגורם לו להגדיר אותם כפסיכופטים. איך אליעד כהן משווה בין דת הקורונה ליהדות? ... מביא דוגמאות נפוצות להוכחות של מאמינים לגבי אמיתות היהדות, כמו אבא לא ישקר לבן שלו או 600,000 עדים היו במתן תורה. הוא טוען שאלו בדיוק אותן שיטות שבהן משתמשים כיום מאמיני הקורונה, כשהם אומרים: נראה לך שהממשלה משקרת לנו?, ... הוא נותן דוגמה לאבסורדיות בכך שסטטיסטית, הקורונה פחות מסוכנת משפעת רגילה, אך אנשים מאמינים בפחד מפניה הרבה יותר. לדבריו, מתים מקורונה בעיקר אנשים מבוגרים או אנשים עם מחלות רקע, בשיעורים נמוכים יותר משפעת רגילה. בכל זאת, הציבור מתייחס לכך בצורה מוגזמת והיסטרית, מה שמוכיח שהאמונה בקורונה הפכה למעשה לדת. איך חוקי המדינה מתנגשים עם דת הקורונה? אליעד כהן מפרט על המצב החוקי ואומר שעל פי חוקי המדינה, אדם שיש לו מגבלה רפואית לא חייב לחבוש מסיכה, ואף אסור למנוע ממנו שירות. למרות זאת, הוא מתאר מצבים קיצוניים כמו יולדת שחייבו אותה לשים מסיכה בזמן הלידה, רק מתוך אמונה עיוורת ופחד בלתי הגיוני. כהוכחה נוספת לאבסורד, הוא מתייחס לכך שראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו (ביבי), לרוב לא עטה מסיכה בתמונות, בעוד אנשים סביבו כן. מכאן הוא מציין באירוניה שכנראה נתניהו חסין בפני הקורונה לעומת שאר האזרחים, שמוכרחים לעטות מסיכה בכל מצב. האם מי שמתנגד לקורונה מוגדר ככופר? אליעד כהן מסביר שיש כופרי קורונה, כפי שבעבר היו כופרים דתיים שנרדפו. הוא טוען שהיום מי שמתנגד לקורונה או לחוקים המופרכים שלה מתויג כאויב הציבור, בדומה לאדם שהכחיש את האלוהים בעבר ונרדף על כך. הוא משווה זאת לימי התנך, שבהם כופרים הוצאו ... לאנשים לגבי אמונות? בסיום ההרצאה אליעד כהן ממליץ לא להאמין בשום דבר בצורה עיוורת. הוא מציע תמיד לבדוק את האמת, לחשוב בצורה ביקורתית, ולא ללכת אחרי העדר. לדבריו, סיפורי הקורונה יכולים להימשך שנים, וייתכן שבעתיד הרחוק אנשים ישאלו את ... מי כתב את חוקי הקורונה? האם הקורונה מסוכנת יותר משפעת? איך נוצרת אמונה דתית? האם הממשלה משקרת בקורונה? מהי האמת על מגפת הקורונה? איך נוצרו חוקי היהדות?

... רוצה להרגיש טוב? למה יש רצון להרגיש טוב? הרצון להרגיש טוב כתרופה למחלה, איך לא לרצות להרגיש טוב? פחד למות ולא להרגיש טוב, פחד להפסיק להרגיש טוב, איך נוצר הרצון להרגיש טוב? פחד לא להרגיש טוב למה בעצם אנשים רוצים להרגיש טוב? הרצון של בני אדם להרגיש טוב נובע קודם כל מתחושה פנימית של סבל, חוסר או הרגשה רעה. למעשה, אליעד כהן מסביר שכל השאיפה להרגיש טוב היא לא יותר מתרופה או פתרון למחלה, כאשר המחלה היא ההרגשה הרעה. לדוגמה, אדם נכה משתמש בכיסא גלגלים מפני שיש לו מגבלה פיזית. ... שאדם חווה. כלומר, אם לא היית מרגיש רע, לא היה לך צורך או רצון מיוחד להרגיש טוב. מדוע פחד ממוות קשור לרצון להרגיש טוב? הסיבה המרכזית לפחד של אנשים מהמוות, כפי שאליעד מתאר, היא האמונה שאחרי המוות הם יפסיקו להרגיש טוב. אנשים חוששים שהמוות יביא לסוף התחושה הטובה שלהם. אך אילו לא היית מרגיש רע, כלל לא היה מפריע לך לא להרגיש טוב. ... ממליץ לקחת כל דבר שגורם סבל או תחושה רעה ולבחון לעומק: מדוע אני חושב שזה רע? מי קבע שזה באמת רע? האם זה באמת משנה כל כך? כאשר אדם בוחן זאת לעומק ומפסיק לראות בדברים אלה משהו שלילי, הוא יגלה באופן טבעי שהרצון להרגיש טוב מתמוסס. זה לא שהאדם מפסיק להרגיש טוב, אלא שהוא מפסיק להיות תלוי בהרגשה הטובה כתרופה לסבל. האם להרגיש טוב זו באמת אושר? לפי אליעד, כאשר אדם אומר טוב לי, אני מאושר או אני שמח, הוא בעצם מציין שמצא תרופה לסבל שהיה בו קודם לכן. למשל, אדם שחווה בדידות, מתלהב מזוגיות, ואדם שחווה רעב, נהנה מאוד מאוכל. למעשה, כל הרגשה טובה היא רק קצה השני של מטבע ההרגשה הרעה. ההנאה או האושר מתאפשרים רק כאשר ישנה תחושת סבל או חוסר שמבקשת פתרון. מדוע אנשים כל הזמן עסוקים בשאלה אם טוב להם או רע להם? אליעד כהן מתאר את המצב שבו אנשים עסוקים ללא הפסקה בשאלות כמו האם טוב לי או רע לי? או האם אני מאושר ... להרגיש טוב. מה השורה התחתונה שמסביר אליעד כהן על להרגיש טוב או רע? בשורה התחתונה, אליעד מציין שאדם לא באמת חייב להרגיש רע ולכן גם לא חייב להרגיש טוב. ההרגשה הרעה היא בחירה של האדם, ולכן גם הרצון להרגיש ... להרגיש טוב? פחד להפסיק להרגיש טוב האם אני חייב להרגיש רע? איך לא לפחד להרגיש רע? מדוע אנשים מפחדים למות?

הידבקות בהפגנות הקורונה, למה מותרות הפגנות של מפיצי מחלות אנרכיסטים? האם יש הידבקות המונית בהפגנות? הפגנות ובריאות הציבור, הפגנות ודמוקרטיה, הזכות להפגין, זכות ההפגנה, ... לאפשר הפגנות, גם אם ישנה מגיפה אמיתית ואפילו במצב קיצוני שבו אחוז גבוה מאוד של אנשים המפגינים יחלו ואף ימותו. גם אם במציאות היה מתברר שכל הפגנה גורמת להדבקה המונית, חשוב להמשיך ולאפשר את קיומן של הפגנות. הוא מסביר שהחשיבות העליונה לאפשר הפגנות גוברת על כל נזק ... אם נאסור על הפגנות? אליעד מציג דוגמה קיצונית ואומר, אפילו אם יתגלה שבגלל הפגנות, כל תושבי מדינת ישראל יחלו וימותו מסרטן, עדיין אסור לאסור על קיום הפגנות. ההסבר הוא שהנזק האפשרי מחוסר האפשרות להפגין הרבה יותר גדול מהנזק הבריאותי ... מהי הסכנה של איסור הפגנות בטיעון של מגיפה? הסכנה, לפי אליעד, היא שדיקטטור ישתמש בסיבה של מגיפה מדומה או מוגזמת, כדי להשתלט על המדינה. הוא נותן דוגמה היסטורית מהשואה, בה היהודים הלכו כצאן לטבח. לדבריו, בשואה היו רוב האנשים פסיביים ולא התנגדו, בעוד שרק חלק קטן של פרטיזנים באמת התנגד ופעל. אם השלטון יכול פשוט לספר לאנשים שקיימת מגיפה או סכנה כלשהי שאוסרת על הפגנות, הציבור יאבד את היכולת שלו להתנגד. הוא מוסיף כי ההפסד שיהיה לאזרחים אם יקום דיקטטור וימנע מהם להפגין, הרבה יותר גדול מכל נזק אפשרי מהפצת מחלות דרך הפגנות. האם אליעד מאמין שבאמת יש סכנה בריאותית בהפגנות הקורונה? אליעד כהן מדגיש שהוא עצמו אינו מאמין כלל שיש סכנה אמיתית של הפצת מחלות דרך ההפגנות, ואף טוען שכל סיפור הקורונה הוא קשקוש מארץ הקשקוש. עם זאת, הוא מדגיש שגם אם הייתה באמת סכנה כזו, עדיין חובה לאפשר הפגנות בגלל החשיבות הקריטית של חופש המחאה. מדוע הפגנות חשובות יותר מאיסורים אחרים בתקופת הקורונה? הוא מסביר שללא זכות ההפגנה אין באמת דמוקרטיה. ברגע שאוסרים את האפשרות להביע התנגדות להחלטות השלטון, נגמר המשחק הדמוקרטי. אם יום אחד האזרחים יגלו שהם חיים ...

... אוטומטית ולא על חשיבה מודעת. פעולה אוטומטית משמעה שהאדם מפסיק לבדוק ולחשב מה הכי נכון לעשות, אלא פשוט פועל מתוך הרגל, וזה מוביל לקבלת החלטות פחות טובות ולהיעדר גמישות. האם התמדה מחייבת שגרת חיים קבועה? אליעד כהן מסביר שאמנם ... שגרה נוקשה. למה שגרה היא פעולה מזיקה ולא מועילה? אליעד טוען ששגרה היא בעצם פעולה ללא מחשבה, פעולה שנעשית מתוך הרגל בלבד. ברגע שאדם מתרגל לעשות את אותם דברים בכל יום, הוא מפסיק לחשוב ומפסיק לבחון את המציאות המשתנה. בעולם אידיאלי, כל פעולה צריכה ... וחשיבה ביקורתית, ולא פעולה אוטומטית החוזרת על עצמה. לדוגמה, יכול להיות מצב שבו אדם קם כל יום בשעה קבועה מתוך שגרה, אך לא באמת בודק אם זו השעה האידיאלית לקום באותו יום ספציפי. אולי ביום מסוים היה נכון יותר לקום בשעה אחרת או ... דברים אחרים בבוקר, אך האדם פועל בצורה אוטומטית ולכן עלול לקבל החלטות פחות טובות. האם שגרה יוצרת תחושה של מוות? לדברי אליעד כהן, חיים אמיתיים מתאפיינים בשינוי, בדינמיות ובהתחדשות מתמדת. לעומת זאת, שגרה מתאפיינת בחזרתיות ובחוסר שינוי, וזה דומה יותר למוות מאשר לחיים. אדם שחי בשגרה נוקשה למעשה הופך לסוג של זומבי, מישהו שפועל באופן אוטומטי בלי מחשבה אמיתית. יש אנשים שמתלהבים כשהם מצליחים להגיע לשגרה מסוימת, אך ההתלהבות שלהם נובעת בעיקר מהקושי שחוו קודם. זה דומה לאדם שהצליח להקם את היד שלו ומתרגש מכך, למרות שזה בעצם לא דבר טוב. האם חיים בשגרה הם חיים של עבדים? אליעד מסביר ששגרה מאפיינת עבדים ... אותם בגדים ועושים את אותן פעולות מדי יום. ככל שיש לאדם פחות חופש, כך חייו יהיו יותר שגרתיים ונוקשים. לעומת זאת, אנשים בעלי חופש אמיתי, כמו מלכים, אינם חיים בשגרה. הם מחליטים בכל רגע נתון מה לעשות, מתי לעשות וכיצד לעשות. לכן, חיים בשגרה הם סימן ברור לעבדות ולא לחופש. איך לחיות נכון ללא שגרה? הדרך הנכונה ... היה יודע שהוא נשאר אותו אדם שהיה ברגע הקודם, היה מעדיף לא להתקיים. הכוונה היא להימנע מקיבעון מחשבתי ומפעולות מתוך הרגל. אליעד ממליץ לא להציב את השגרה כמטרה, אלא לבדוק כל הזמן האם הפעולה שמתבצעת היא הפעולה הנכונה ביותר באותו רגע. למשל, אדם יכול כל יום לאכול בשעה מסוימת, אך אם הוא עושה זאת כי בכל יום מחדש הוא חושב שהכי נכון לאכול באותה שעה, זה לא שגרה אלא חשיבה מודעת. הבעיה נוצרת כאשר הוא אוכל בשעה קבועה בלי לחשוב ובלי לבדוק אם אכן השעה מתאימה לו. האם בכל זאת יש מקום לשגרה לפעמים? למרות הביקורת, אליעד מציין שיש מצבים בהם שגרה יכולה להיות שימושית ככלי להשגת מטרות מסוימות. למשל, אם אדם יודע שהוא מתקשה להתמיד במשהו לאורך זמן ללא מסגרת, ייתכן שהדרך הטובה ביותר בשבילו היא ליצור לעצמו שגרת יום מסוימת שתאפשר לו להשיג את המטרה. אך חשוב לזכור שזו רק דרך זמנית ואמצעי להשגת מטרה, ולא אידיאל בפני עצמו. ... הזו היא אמנם קשה בהרבה מאשר חיים בשגרה, כי היא דורשת מהאדם לחשוב כל הזמן ולהפעיל את השכל באופן מתמיד. אך דווקא כך אפשר להגיע להצלחה אמיתית ולחופש פנימי. לסיכום, אליעד כהן מסביר ששגרה באופן כללי היא דבר שלילי, ... שגרה זה רע? הרגלים של עשירים שגרת בית כלא איך להצליח בחיים? לשנות הרגלים אסור להיות זקן שגרה זה מוות האם שגרה חיונית להצלחה בחיים? האם כדי להצליח בחיים אדם צריך שתהיה לו שגרה מסודרת? האם הכרחי שיהיה לו סדר יום קבוע, זמן מוגדר לקימה, לעבודה ולמנוחה? רבים טוענים שכן, אך האמת היא שלא רק שאין הכרח בכך, אלא ששגרה יכולה להיות דבר שלילי ואפילו מזיק. הצורך בהתמדה מול החיסרון שבשגרה ... ללא מחשבה. כאשר אדם קם כל בוקר באותה שעה, עושה את אותם דברים ומבצע את אותן פעולות, הוא פועל מתוך הרגל ולא מתוך בחירה מודעת. הבעיה היא שהעולם כל הזמן משתנה, ומה שהיה נכון אתמול לא בהכרח נכון היום. מערכת אידיאלית היא ... שבכל רגע נתון מחשבת מחדש מה הכי טוב לעשות, אוספת נתונים, מנתחת אותם ומקבלת החלטות בהתאם. כאשר אדם פועל מתוך שגרה, הוא מוותר על החשיבה העצמאית, וכך עלול לקבל החלטות גרועות. שגרה כחוויה של מוות שגרה אינה רק מזיקה מבחינת קבלת החלטות, אלא גם מבחינה חווייתית. חיים אמיתיים הם שינוי, דינמיות והתחדשות. לעומת זאת, שגרה היא חזרתיות, חוסר שינוי - מצב המזכיר יותר מוות מאשר חיים. אדם שמנהל חיים שגרתיים למעשה מתפקד כמו זומבי, פועל אוטומטית מבלי לחשוב. יש אנשים שמתרגשים כאשר הם מצליחים להגיע לשגרה מסוימת, אך זוהי התרגשות מזויפת, הנובעת מהקושי שהם חוו קודם לכן. בפועל, חיי שגרה הם סוג של כליאה עצמית. שגרה ... חופשיים. בבית כלא יש שגרה נוקשה - כולם קמים באותה שעה, מבצעים את אותן פעולות ולובשים את אותם בגדים. לעומת זאת, מלך אמיתי חי ללא שגרה - הוא מחליט בכל רגע מה לעשות, איך לעשות ומתי לעשות. ככל שאדם פחות חופשי, כך יש לו יותר שגרה, וככל שהוא יותר עצמאי, כך הוא משוחרר ממנה. איך ... כדאי לשאוף לחיים של גמישות מחשבתית. המטרה היא שכל רגע תוכל להחליט מחדש מה הכי נכון לעשות, ולא לפעול מתוך הרגלים אוטומטיים. רבי נחמן מברסלב אמר פעם: אם הייתי יודע שברגע הזה אני אותו אדם שהייתי לפני רגע, הייתי מעדיף לא להיות קיים. המשמעות היא להימנע מקיבעון מחשבתי ומפעולה מתוך הרגל. האם בכל זאת יש מקום לשגרה? ייתכן שלפעמים, כדי להשיג מטרה מסוימת, תצטרך ליצור עבורך מסגרת מסודרת. יש מקרים שבהם הדרך הטובה ביותר להתמיד היא לייצר שגרה מסוימת. אך חשוב לזכור ... לאורך זמן, מנטור להצלחה, הרגלים של אנשים אפקטיבים, הרגלים לחיים טובים, לעשות דברים באופן אוטומטי, פעולות אוטומטיות, שגרה זה מוות, הרגלים של עבדים, הרגלים של לוזרים, שגרת בית כלא, לשנות הרגלים, איך להצליח בחיים? לא לפעול מתוך הרגל, שגרה ...