... ירושה? למה כותבים צוואה? למי לכתוב ירושה? למי לכתוב צוואה? האם לספר ליורשים? לכתוב צוואה, לכתוב ירושה, יעוץ לפני המוות, חיים אחרי המוות, כתיבת ירושה למה אנשים כותבים צוואה או ירושה? אליעד כהן מסביר שהסיבות לכתיבת ירושה או צוואה הן רבות ומגוונות. ... תועלת מנזק. לכן, כאשר אדם מחליט לכתוב צוואה או ירושה, הוא מאמין שזה יעשה לו יותר טוב מאשר רע. מתוך ההבנה הזאת, אליעד מפרק לעומק את האפשרויות השונות שיכולות להניע אדם להחליט לכתוב צוואה או ירושה. האם האדם כותב צוואה מתוך דאגה לעולם הבא? אחת האפשרויות שאליעד מפרט, היא שהאדם כותב צוואה כי הוא מאמין בחיים אחרי המוות, וחושב שהפעולות שיעשה עם כספו בעולם הזה ישפיעו עליו בעולם הבא. לדוגמה, אם אדם דתי יתרום את כספו לצדקה, ... יכול להאמין שבעולם הבא הוא יקבל שכר רוחני, יזכה לגן עדן או לשדרוג במעמדו שם. אליעד מדגיש שאמונות כאלה קיימות בכל הדתות: אדם יהודי יכול להאמין שצדקה תסייע לו בעולם הבא, מוסלמי יכול להאמין שתרומה לאסלאם תזכה אותו בגמול ... הלאה. מה הקשר בין קרמה לבין כתיבת ירושה? אליעד מסביר גם על אפשרות נוספת: ייתכן שאדם אינו מאמין בדת מסוימת אך עדיין מאמין בסוג של קרמה. הכוונה היא שלמרות שהוא לא מאמין במציאות דתית פורמאלית של גן עדן או ... ישפיע על חייו בעולם הבא או במציאות אחרת, כמו בחלום. לדוגמה, כאשר אדם ישן וחולם, אירועים מהעולם האמיתי לפעמים מתערבבים לו בתוך החלום. כך האדם יכול לחשוב שאחרי המוות, אף שאינו מודע ישירות למה שקורה בעולם הזה, עדיין יש קשר עקיף, ושהפעולות שלו (כמו כתיבת צוואה או נתינת ירושה) ישפיעו על המציאות שהוא יחווה לאחר המוות. האם יכול להיות שאדם כותב ירושה כדי להרגיש שליטה וכוח? אליעד מציג אפשרות נוספת: יכול להיות שהאדם לא באמת חושב שיש חיים אחרי המוות, אבל הוא רוצה להרגיש תחושת שליטה וכוח כל עוד הוא חי. לכן הוא כותב צוואה או ירושה, כי כך הוא מרגיש שהוא עדיין שולט בעתיד, גם אחרי שלא יהיה נוכח בעולם. לפעמים לא באמת משנה לאדם לאן יגיע הכסף, העיקר מבחינתו הוא ההרגשה של אני מחליט, אפילו אם ההחלטה שלו לא תהיה בעלת משמעות אחרי מותו. אליעד מדגיש כי לא תמיד ישנה חשיבות למה שקורה עם הכסף, אלא רק לתחושה שהפעולה של כתיבת הצוואה מעניקה לאדם תחושת כוח ושליטה. האם אכפת לאדם מה יקרה עם יורשיו לאחר מותו, גם בלי קשר לתועלת לעצמו? אפשרות נוספת שאליעד מפרט, היא שהאדם לא מאמין בהכרח שהירושה תביא לו תועלת כלשהי, ... נותן דוגמה מוחשית לכך: אם לאדם יש ילד או מישהו שהוא אוהב מאוד, הוא ירצה לדאוג לרווחתו גם אחרי מותו, אפילו אם הוא לא יהיה מודע לכך. הוא עושה זאת מתוך רצון אמיתי לעשות טוב לאדם אחר, ולא מתוך אינטרס אישי שקשור לחיים שאחרי המוות. מדוע אנשים נמנעים מלבזבז את כל הכסף בחייהם? אליעד מעלה נקודה נוספת ומסביר שמבחינה לוגית טהורה, אם האדם יודע בוודאות שהוא עומד למות, יכול להיות שעדיף לו לבזבז את כל כספו בעצמו במקום להוריש אותו הלאה. אבל הוא מציין שאנשים בדרך כלל לא עושים זאת משתי סיבות: הראשונה, שהם פוחדים או לא מודעים לחלוטין לזמן המדויק שבו ימותו, והשנייה, משום שהם מעדיפים שהכסף יישאר לאחרים שחשובים להם. עם זאת, אליעד מסביר כי קיימת גם אפשרות הפוכה לחלוטין, שאדם עשוי לכתוב ירושה דווקא כי הוא לא אוהב את הקרובים אליו, ורוצה להעניש אותם ... לאדם זר, או לארגון מסוים, רק כדי שהילדים לא ייהנו מהכסף שלו. זו פעולה שנועדה להשפיע על רגשותיהם בהווה מתוך מניפולציה מסוימת. מה אומר רבי נחמן מברסלב על הורשת כסף לילדים? אליעד מביא גם את התפיסה של רבי נחמן מברסלב, שטוען ... לסיכום, אליעד מציג מגוון אפשרויות והסברים מפורטים על השאלה מדוע אנשים כותבים צוואה או ירושה, החל מאמונה בחיים אחרי המוות ועד לתחושות של שליטה, אהבה, פחד מהמוות או אפילו רצון להעניש את היורשים. כל ההסברים והדוגמאות השונות מטרתן להבהיר את המורכבות הרגשית והלוגית שבכתיבת צוואה או ירושה. למה לכתוב ירושה? צוואה וחיים אחרי המוות איך לכתוב צוואה? האם לספר ליורשים על הירושה? מה אומר רבי נחמן על ירושה? האם לבזבז את כל הכסף ...

התמודדות עם חזרה בתשובה, בן חוזר בתשובה, ילד חוזר בתשובה, בעיות הורים וילדים, חינוך ילדים, חזרה בשאלה, למה חוזרים בתשובה? למה חוזרים בשאלה? איך להחזיר בשאלה? הינדיק

... ממשהו מודע לאינסטינקטיבי. משמעות הדבר היא, שככל שנחקור יותר לעומק מצבים שונים ונבין את החוקים והכללים שעל פיהם הם מתרחשים, כך נגדיל את הסיכוי שלנו לצפות מה יקרה בהמשך באופן מדויק יותר. לדוגמה, כאשר אדם נוהג ברכב ועומד ברמזור ... ייאלץ להודות שישנם תחומים שהוא לא מסוגל לצפות בהם במדויק. אליעד מדגים זאת בשאלה: האם אתה יודע באיזה יום תמות?, ומראה שגם אם אדם צופה הרבה מאוד דברים, עדיין הוא מוגבל בציפיות שלו, ואין לו שליטה מלאה על מה ... בתחום הספציפי הזה. לדוגמה, כאשר אדם מאוד מנוסה בנהיגה, הוא יוכל לצפות טוב יותר סכנות בכביש. אבל לצד זאת, קיימת ההבנה שכל התמקדות בנושא אחד בהכרח באה על חשבון תחומים אחרים. מי שמקדיש יותר מדי משאבים קוגניטיביים למניעת תאונות ... יעשה זאת על חשבון הקשב והיכולת להתמקד בדברים אחרים, כמו לדבר עם מישהו תוך כדי הנהיגה. כלומר, מיומנות אחת שמתפתחת עלולה לבוא על חשבון מיומנויות אחרות. האם התמקדות בתחום מסוים פוגעת בתחומים אחרים? אליעד מסביר באופן מפורט שיכולת מוגברת בתחום מסוים, כמו למשל פרופסור שמתמחה בפיזיקה, פילוסופיה או כלכלה, לא בהכרח מעידה על כך שהוא יצליח גם בתחומים רגשיים וחברתיים. למעשה, פעמים רבות, דווקא אנשים שהם מומחים בתחומים טכניים מתקשים בתקשורת עם אנשים אחרים, ביצירת קשרים חברתיים או בביטוי רגשי. אותו פרופסור מומחה יכול להיות מוצלח מאוד בתיאוריה, אך ... שונים יהיו לעיתים פחות חברתיים, פחות מיומנים בשיח עממי ופחות מסוגלים ליהנות מסרט או מפעילות חברתית פשוטה. האם אפשר באמת להשתפר בכל דבר? אליעד מתייחס גם לשאלה האם באמת אפשר להשתפר? והוא מסביר שלמעשה כל שיפור בתחום אחד מגיע בהכרח על חשבון תחום אחר. למשל, אפשר להגביר משמעותית ... לצפות מראש את הפרטים הטכניים של הסיטואציה, הוא יכול לדעת כיצד להתמודד איתה ברמה המהותית, כי ברמה זו אין באמת הפתעות. אדם שמבין את מהות הדברים יודע שבסופו של דבר הכל תלוי בפרספקטיבה פנימית, ולכן גם אם הוא לא ...

... חשיפה או השפלה) שיכול להחמיר את מצבם ב - 70%. במקרה כזה, האדם מעדיף להישאר עם השאלה ללא מענה, מתוך פחד חברתי או חרדה חברתית. איך לנתח משפטים כדי להבין את המהות שלהם? אליעד מדגים שיטה לניתוח משפטים, שמטרתה ... פנימי של האדם מעצמו. מי שחושש לשאול שאלות בפורום ציבורי, גם בלי וידאו, למעשה חושש לשאול את עצמו שאלות מסוימות. יש אנשים שחוששים להתמודד עם שאלות עמוקות באופן אישי כי הם מפחדים מהתשובה. למשל, אדם עשוי לפחד לשאול את עצמו שאלות על קיומו של אלוהים, על מוות או על משמעות החיים, מתוך חשש שהתשובות שהוא ימצא יערערו את תפיסת עולמו. אליעד מסביר שהמחשבה של האדם יוצרת בתוכו מציאות מסוימת, ולעיתים גם הורסת מציאות, כשאדם מעדיף לא לחשוב מחשבות מסוימות מתוך אמונה שהן יזיקו לו או יגרמו לו סבל נפשי. הוא מדגים שאנשים שחוששים לחשוב מחשבות שליליות כמו אולי אדרס, אולי אמות או אולי יקרה אסון, נמנעים מכך מתוך אמונה שמחשבה על דברים רעים יוצרת מציאות שלילית. אך לדבריו, דווקא מחשבה כזו אינה מזיקה, כל עוד האדם חושב ... מציאות באופן מוחלט? אליעד מבחין בין שתי תפיסות נפוצות: תפיסה אחת טוענת שהמחשבה יוצרת את המציאות באופן מוחלט, והשנייה מתייחסת לכך רק בצורה יחסית. ברמה המעשית, אם אדם חושב על אוכל, סביר שיקום וילך לאכול. אך ברמה המיסטית, האמונה ... דווקא ההפך הוא הנכון - מחשבה על פעולה כלשהי יכולה להפחית את הסיכוי שהאדם יבצע אותה בהצלחה. למשל, אדם שמתכנן במדויק מה לומר בשיחה יכול להיתקע, בעוד אדם שמגיע ללא הכנה מיוחדת יצליח להתבטא טוב יותר. זה מוכיח שלפעמים ... תגרום לו סבל. אליעד מדגיש שהאדם חייב לשאול את עצמו את השאלות הקשות והמפחידות ביותר, כדי להבין את המציאות בשלמותה. לדבריו, מי שמבקש להגיע לשקט נפשי ושלווה, חייב להיות מוכן לחשוב על כל אפשרות, טובה או רעה, בלי לפחד ... מסביר שלמרות שאנשים מבחינים בין עולם פנימי (מחשבות ורגשות) לבין עולם חיצוני (פעולות ומציאות פיזית), ההפרדה הזו למעשה לא קיימת באופן מוחלט. לפי אליעד, אין באמת הבדל בין הפנים לחוץ - הכל הוא מחשבה אחת שמבטאת את עצמה בדרכים שונות. כשהאדם נמנע מלשאול שאלות בפורום ... פחד לשאול שאלות או לחשוף את עצמו, האדם חייב לתרגל את פירוק הפחדים ולחקור את מהותם עד שיגלה את האמת. אליעד מציע לשאול באופן תמידי שאלות כמו מה המהות של הדבר?, מה האמת בזה?, האם זה בטוח ככה?. מי שמתמיד בתהליך הזה לאורך זמן יגלה שהפחדים שלו מתפוגגים, והוא כבר לא חושש להיחשף בפני אחרים או בפני עצמו. פחד להיחשף מול אנשים איך לנתח משפטים? האם מחשבה ...

... לריב? איך לא ליצור סכסוך? שיטות שכנוע איך להשפיע על אנשים בלי ליצור קונפליקט? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מתייחס אליהן היא כיצד אפשר להשפיע על אנשים בצורה נכונה, ומהן הטעויות הנפוצות שגורמות לשכנוע להפוך לקונפליקט. אנשים רבים מנסים לשכנע אחרים בצורת כפייה, כלומר, על ידי יצירת התנגדות מוחלטת למה שהאדם האחר ... להתפטר וגם לא חייב להישאר. כך בעצם לא יוצרים קונפליקט פנימי, והאדם יכול לשקול את החלטתו בצורה רגועה יותר. מתי עדיף לא לנסות לשכנע? יש מצבים שבהם עדיף לא לנסות לשכנע כלל. אליעד נותן דוגמה לכך דרך סיפור של אדם שצריך להתמודד עם מישהו שתוקף אותו עם סכין. לאדם המותקף יש שתי אפשרויות: לברוח או להיאבק. אם הוא יכול להיאבק ולנטרל את התוקף במאה אחוז - ברור שעדיף לו ... בדוגמה זו כדי להמחיש ששכנוע חלקי, שלא מצליח לנטרל את ההתנגדות של האדם השני במלואה, עלול לגרום יותר נזק מתועלת. כלומר, או שתשכנע באופן מושלם או שעדיף להימנע מלנסות לשכנע בכלל. איך לדעת אם באמת עזרת לאדם? אליעד מעלה את השאלה האם אדם באמת יכול לדעת אם הוא עזר לאחר או הזיק לו. הדרך היחידה לדעת אם העזרה הייתה מועילה או מזיקה היא מבחן התוצאה, אך אפילו זה לא תמיד ברור. לדוגמה, אם אדם ביקש עזרה כדי להשיג מטרה מסוימת ואתה עזרת לו להשיג את אותה המטרה - באופן יחסי, ברור שעזרת לו. אך לפעמים האדם לא יודע מה הוא רוצה או לא מבין מה הוא באמת צריך, ולכן עזרה מסוימת יכולה דווקא לפגוע בו, גם אם נדמה לך שעזרת לו. כיצד לזהות את המניעים האמיתיים שלך? נקודה חשובה נוספת ... מעלה היא השאלה מה המניע שלך לעזור לאדם אחר. לפעמים נראה שאתה רוצה לעזור לו, אבל למעשה אתה מונע מתוך אינטרסים אישיים שלך. רבי נחמן מברסלב מסביר שאדם שרוצה להיות מנהיג או לעזור באמת לאחרים, חייב להיות רחמן עם שכל. מה הכוונה? לפעמים אתה יכול לחשוב שאתה מרחם על אדם, כמו למשל תינוק רעב, ולתת לו לאכול, אבל אם הוא אוכל משהו שלא מתאים לו, הוא יכול להינזק או אפילו למות. כלומר, רחמים בלי שכל יכולים להזיק יותר מאשר להועיל. האם שכנוע אגרסיבי יכול להצליח? אליעד מדגיש ששכנוע אגרסיבי יכול ... כשאדם מרגיש שהוא לא חייב לקבל את דעתך, דווקא אז הוא פתוח יותר לחשוב על הדברים ולהגיע למסקנות חיוביות. מתי עדיף להשאיר דברים ללא פתרון? לפעמים אנשים מתעקשים לפתור כל בעיה באופן מיידי, אך אליעד מציין שלעתים עדיף להשאיר בעיה ללא פתרון. למה? כי לעיתים הניסיון לפתור ... איך להתמודד נכון עם קונפליקט פנימי? אליעד מחדד שלפעמים אנשים נמצאים בקונפליקט פנימי כי הם משוכנעים שחובה לפעול בצורה מסוימת. אם אדם מבין שאין שום דבר שהוא באמת מחויב לו לחלוטין, זה משחרר אותו מהקונפליקט ומאפשר לו להחליט בצורה טובה יותר. כלומר, הדרך הנכונה לשכנע מישהו שיש לו אפשרויות רבות היא להראות לו שאין שום דבר שהוא באמת חייב לעשות, וכך לשחרר אותו מהלחץ ומהקונפליקט הפנימי. איך לשכנע בלי כפייה? איך לפתור קונפליקט פנימי? שיטות שכנוע יעילות מתי לא לנסות לשכנע? איך להשפיע על אנשים נכון? איך לזהות מניעים אמיתיים?

עזרה לחולה סופני, התמודדות עם מחלה סופנית, התמודדות עם מוות, מפחד למות, לא רוצה למות, לא לפחד מהמוות, מוות ממחלה, מוות מזקנה, להתמודד עם המוות, פחד ממחלה, חוסר אונים, חוסר תפקוד איך לעזור לאדם שמתמודד עם מחלה סופנית? כאשר אדם מגלה שהוא חולה במחלה סופנית, הדבר הראשון שהוא רוצה בדרך כלל הוא להמשיך לחיות. אבל איך באמת אפשר לעזור לאדם כזה, אם הדבר שהוא רוצה מכל לא ניתן להשגה? אליעד כהן מסביר כי העזרה האמיתית שאפשר להעניק לאדם כזה היא לא בהכרח לשכנע אותו להאמין שהוא יחיה, אלא לעזור לו להבין מדוע המוות מפחיד אותו, ומהו בדיוק הדבר שהופך את המוות לאירוע מאיים ומטריד עבורו. מה גורם לאדם לפחד מהמוות? אליעד מסביר שהפחד מהמוות נובע בראש ובראשונה מתפיסת האדם שהוא חייב לחיות, או שאסור לו למות. כאשר אדם חושב שלמות זה רע, הוא מרגיש חוסר אונים כשהוא עומד מול המוות. למעשה, הפחד הזה מבוסס על המחשבה שהמוות הוא דבר שלילי באופן מוחלט, אבל זוהי רק מחשבה שנוצרה בעקבות האמונה שהחיים הם טובים והמוות רע. כדי להבהיר את זה, אליעד מביא דוגמה: אדם חולה בסרטן שלא רוצה למות, ירגיש אחרת אם יגלה פתאום שכל האנשים בעולם חולים באותה מחלה. במקרה כזה, הפחד מהמוות היה פוחת, כי חלק גדול מהסבל נובע מהתחושה שהוא לבד במצב הזה. אם כולם מתים באותו זמן ובאותו אופן, הפחד שלו יהיה קטן משמעותית. זוהי דוגמה לכך שהפחד לא נובע מהמוות עצמו, אלא מכך שהאדם מרגיש שונה ומבודד מול אנשים אחרים שימשיכו לחיות. דוגמה נוספת שאליעד מציג היא של אדם זקן בן 100 שמוכן למות כי כולם מתים בגיל הזה. גם כאן, הרצון לחיות או למות תלוי ביחס ובהשוואה לאחרים. אם כולם מתים מסרטן, זה הופך לרגיל, והאדם פחות מפחד מהמוות מאותה סיבה בדיוק - שזהו כבר לא מצב ייחודי או חריג. איך לשנות את נקודת המבט של אדם שמפחד למות? אליעד טוען כי העזרה האמיתית שניתן לתת לאדם היא לשנות את הפרשנות שלו לגבי המוות. הדרך לשינוי פרשנות זו היא על ידי הפיכת כל מחשבה שלילית שהוא מרגיש לאפשרות ולא לעובדה מוחלטת. אליעד מסביר שאם אדם יבין כי אין באמת דבר שהוא מוחלט, הוא ירגיש הקלה משמעותית. לדוגמה, אם אדם מרותק למיטה ואינו יכול ללכת, הוא חש חסר אונים ... עצמו לאחרים שיכולים ללכת. אבל מה אם כולם היו מרותקים למיטה ולא היו יכולים ללכת? אז ההרגשה הרעה הייתה נעלמת או לפחות מצטמצמת, כי ההרגשה הרעה נובעת רק מתוך ההשוואה לאחרים. אליעד ממשיך ומסביר שאם האדם יבין שהתחושות שלו הן יחסיות בלבד, הוא יחוש הקלה. זה יכול להתרחש ... אני אפסיד את החיים, עליו לבדוק האם זו מחשבה מוחלטת, או שאולי החיים עצמם הם לא בהכרח טובים יותר מהמוות. האם אפשר להיפטר מהפחד לחלוטין? לפי אליעד, לא ניתן להגיע לפתרון מוחלט באמצעות אמונה או שכנוע בלבד. הסיבה לכך היא שבתוך כל אדם קיימת תשוקה פנימית למוחלט - לאמת מוחלטת, לביטחון מוחלט, לוודאות מוחלטת. אבל מכיוון שאין בעולם פתרון מוחלט לשום דבר, האדם תמיד נשאר עם ספקות ופחדים. הקושי מתגבר כאשר האדם מחפש פתרון מוחלט לבעיה כמו פחד מהמוות, והוא מוצא רק פתרונות יחסיים. לדוגמה, אם הוא מבין שהכל יחסי, זה עשוי להקל עליו משמעותית אבל לא לפתור ... תמיד יישארו ספקות שיגרמו לו שוב ושוב לשאול את עצמו ומה אם בכל זאת יש משמעות לחיים?. למה אנשים מתקשים להשתחרר מהפחד? אליעד מצביע על כך שרוב בני האדם מתקשים להשתחרר מפחדים כי הם רגילים לחשוב בדרך מסוימת מאז ילדותם. מגיל צעיר האדם מאמין כי חיים הם טובים והמוות רע, כי כך הסביבה חינכה אותו. הרגלי החשיבה האלו יוצרים התנגדות פנימית לכל ניסיון להסתכל על הדברים אחרת, כי ... האמונות האלו כאמיתות מוחלטות ואינו מודע לכך שהן רק אפשרויות מחשבתיות. האם ניתן להגיע למצב של קבלה מלאה של המוות? אליעד טוען שכן, אבל הדבר תלוי ביכולת האדם להטיל ספק בכל מה שנראה לו כמובן מאליו. מי שיצליח להגיע למצב שהוא מסוגל לראות בו - זמנית ששום דבר אינו מוחלט, ושהמוות הוא רק מחשבה, יוכל לקבל את המוות בקלות רבה יותר. יחד עם זאת, מכיוון שהאדם מחפש בתוך עצמו משהו מוחלט, הוא עלול לחזור כל הזמן למצב של חוסר ודאות - מה שגורם שוב לפחד לעלות מחדש. לסיכום, אליעד אומר כי אפשר לעזור לאדם שמתמודד עם מוות או מחלה סופנית על ידי כך שמלמדים אותו להטיל ספק במחשבותיו לגבי החיים והמוות. שינוי זה בפרספקטיבה לא יבטל לחלוטין את הפחד, אבל בהחלט יפחית את עוצמתו ואת הסבל שהוא גורם. איך להתמודד עם מוות? מה לעשות כשמפחדים למות? איך להתמודד עם מחלה סופנית? האם אפשר לא לפחד מהמוות? מהי קבלה של המוות? התמודדות עם חוסר אונים פחד ממחלה סופנית

... ואיך להתמודד איתה? מחשבה אובססיבית, או מחשבה טורדנית, היא מחשבה שחוזרת על עצמה שוב ושוב ללא שליטה של האדם, וגורמת לתחושת מצוקה או חרדה. אליעד כהן מדגים זאת באמצעות אדם שמוטרד באופן קבוע ממחשבות הקשורות לפחדים בריאותיים, לדוגמה פחד ... במהותן, אך הן אינן מטרידות ואינן בעייתיות, שכן הן מועילות והכרחיות לחיים תקינים. מה הופך מחשבה לאובססיבית ומטרידה? הבעיה מתחילה כאשר המחשבה יוצרת חרדה מוגזמת או מגבילה את התפקוד היום - יומי. אליעד נותן דוגמה של אדם עם בעיה רפואית אמיתית בגב, שחושש מאוד שאם יבצע תנועות מסוימות - מצבו יחמיר. הפחד שלו הופך לאובססיבי כשהוא אינו מסוגל להפסיק לחשוב על כך ולדאוג מהשלכותיה של כל תנועה ... יצטרך להתמודד כל הזמן עם דאגה ובדיקות חוזרות ונשנות. במילים אחרות, עליו להחליט שהוא מוכן לשלם מחיר נפשי ורגשי, המתבטא במתח מתמיד ובדאגה קבועה. למה אנשים מתקשים לבחור באחד הפתרונות? לדברי אליעד, אנשים מתקשים להחליט כי הם רוצים גם להמשיך בפעילות שמסכנת אותם וגם שלא יהיה שום סיכון. הם מחפשים קסם או פתרון ... להם לעשות את מה שהם רוצים בלי לפחד. המציאות היא שאין פתרון כזה, כי לכל פעולה יש מחיר. או שמוותרים על הפעולה כדי להימנע לחלוטין מהסיכון, או שמוכנים לשלם מחיר של דאגה, מתח וחרדה כדי להמשיך ולבצע את הפעולה הרצויה. האם המחשבה האובססיבית מועילה? נקודה מעניינת שאליעד מציין היא שלעיתים מחשבה אובססיבית יכולה להיות מועילה. הוא נותן דוגמה של אדם שחושב שוב ושוב על כך שהוא לא רוצה למות או להיפגע. לכאורה זו מחשבה אובססיבית, אך היא מועילה מאוד, משום שהיא גורמת לאדם להיזהר ולהימנע מסיכונים. לכן, אליעד מסביר שהבעיה אינה עצם המחשבה, אלא האם היא מועילה או מזיקה לחיים. מה ... לבדוק את אמיתות המחשבה ועד כמה הסכנה אמיתית ומיידית. לעיתים קרובות, אנשים מגזימים בתפיסת הסכנה. אדם שמפחד להיפגע מפעילות מסוימת צריך לבחון את המציאות ולהבין האם באמת יש סיכון גדול בכל תנועה שהוא עושה, או שמא מדובר בחשש מוגזם. אם האדם מבין שהסיכון נמוך מאוד, ייתכן ... מצב. אם האדם לא יכול לקבל את חוסר הוודאות הזה, הוא ייאלץ לוותר על הפעילות לגמרי או לסבול מהאובססיה. לעומת זאת, אדם שמבין את המחיר ומוכן לשלם אותו יכול למצוא דרך לחיות לצד החשש ולצמצם את המצוקה. איך מתמודדים עם מחשבה טורדנית? מה זה מחשבה כפייתית? איך להפחית פחד ממחלה? מה עושים עם פחד להיפגע? מהו המחיר של ...

... אינו מחויב ואינו מוחלט, וזה כולל גם את תחום הנטייה המינית. הוא מסביר שגם כאשר יש טענות שנטייה מינית מסוימת היא מולדת או גנטית, זה אינו מחייב שהדבר בלתי הפיך או שאי אפשר לשנות אותו. לטענתו, אפילו נטייה מינית ... לבעלי משיכה מינית. לטענתו, כל משיכה מינית או היעדר משיכה היא בסופו של דבר תוצר של התניות פנימיות ותפיסות מוקדמות של האדם. לכן, אם משנים את אותן התניות, ניתן לשנות גם את המשיכה עצמה. כיצד נטייה מינית נקבעת על ... להם עם המצב הנוכחי. תפיסות חברתיות ודתיות הטוענות שהנטייה המינית היא מחויבת, ולכן אי אפשר או אסור לשנותה. אליעד מתנגד לטענות הללו וטוען שהן אינן נכונות. הוא מדגיש שוב שכל דבר שהמוח האנושי רוצה או לא רוצה הוא תוצר ... התניות פנימיות, ולכן אפשרי לשנות זאת. איך אפשר לשנות את הנטייה המינית? על פי אליעד כהן, השינוי בנטייה מינית מתאפשר כאשר מזהים את ההנחות וההתניות שגורמות לאדם להרגיש משיכה כלפי מין מסוים. הוא מדגים זאת בעזרת דוגמה של אדם הומוסקסואל שנמשך לגברים. לדבריו, יש לבדוק ... ביטחון, אהבה או ערך עצמי. ברגע שמזהים אילו תחושות האדם מחפש באמצעות משיכה מינית, אפשר לנסות להבין מדוע דווקא הדמות הזאת (גבר או אישה) מעוררת אצלו את אותן תחושות. כאשר מבינים את ההתניות העומדות מאחורי המשיכה, אפשר להתחיל לערער ... כי הוא מרגיש איתו תחושת ביטחון, אפשר לבדוק מדוע הוא תופס את הגבר כמקור לביטחון דווקא, ולא אישה או דמות אחרת. בדרך זו ניתן בהדרגה לשנות את המשיכה על ידי פירוק ההתניות הקיימות והכנסת תפיסות חדשות למוחו של האדם. האם יש רצונות שלא ניתנים לשינוי? אליעד מסביר כי לדעתו כל רצון, ללא יוצא מן הכלל, ניתן לנטרול או לשינוי. לדבריו, גם רצונות בסיסיים ביותר כמו הרצון לחיות או הרצון למות, הרצון להיות בריא או חולה, הרצון להיות קיים או לא להיות קיים, ניתנים לשינוי אם משנים את ההנחות והתפיסות ...

... היא שישנם ארבעה אנשים שנפטרו, ואילו הפירוש הוא שהם נרצחו. עצם השימוש במילה נרצחו מכיל בתוכו פרשנות לגבי צורת המוות, שיכולה לעורר תחושה חזקה יותר אצל הקורא. מה ההבדל בין עובדות ופירושים בניתוח טקסט? יש להבחין בין שתי רמות בניתוח טקסטים: עובדות ופירושים. עובדות הן הדברים שאפשר להוכיח או להפריך בצורה אובייקטיבית. לדוגמה, ארבעה אנשים מתו זו עובדה, בהנחה שאכן מתו ארבעה אנשים. לעומת זאת, ארבעת הנרצחים היא אמירה המכילה בתוכה פירוש מסוים. פירוש כזה יכול ליצור השפעה רגשית שונה לגמרי אצל הקורא, ... מילה הטומנת בחובה האשמה, כוונת מכוון או פשע. הפרשנות הזו מייצרת אפקט חזק יותר מאשר סתם לומר ארבעה אנשים מתו. אליעד הסביר שחשוב להבדיל ולהבין מתי המחבר מציג לנו עובדה נקייה ומתי הוא כבר מלביש עליה את הפרשנות האישית שלו, אשר משפיעה עלינו בתת - מודע. איך פועלות מניפולציות בטקסט כדי ... אליעד מסביר כי כשמשתמשים בלשון יחיד, הדבר משפיע באופן אישי על הקורא, גורם לו להרגיש שזה עניין אישי שלו. לעומת זאת, שימוש בלשון רבים (לא יכולתם) גורם לקורא להרגיש שהוא חלק מקבוצה או ממאבק רחב יותר, מה שיכול לחזק ... פעולה חיונית ומחויבת, והקורא מרגיש שעליו לקרוא מיד. המילה כאן יוצרת ניגוד בין הכאן והשם: כאן זה המקום שבו האמת נמצאת, לעומת שם, שהוא המקום שבו מסתירים את האמת או מסתירים מידע. המילה שתפו היא פקודה שנותנת תחושה של מחויבות לשתף, מתוך הנחה שהקורא חייב להיות שותף להפצת המידע החשוב הזה. מה ההבדל בין קראו ושתפו לשתפו את מה שתקראו? אליעד ... חייב לשתף? ודווקא לא ישתף. הדקויות האלו הן כלי חשוב לשכנוע ולהשפעה על אנשים. כיצד משפיעה הפנייה בגוף רבים לעומת גוף יחיד? אליעד הסביר גם את ההבדל בין לומר לא יכולת בלשון יחיד לבין לא יכולתם ברבים. לא יכולתם ... גורם לקורא להרגיש שייכות לקבוצה גדולה יותר, תחושה שיש רבים כמוהו, שאיתם הוא מזדהה ואיתם הוא חולק גורל משותף. לעומת זאת, לומר לא יכולת בלשון יחיד פונה ישירות ואישית לקורא הבודד, מה שיכול לגרום לו להרגיש שזה עניין אישי ... הגישות יכולות להשפיע על אדם בדרכים שונות, בהתאם לאפקט הרצוי שהכותב רוצה להשיג. איך משפיעים על אנשים לבחור באפשרות מסוימת? אליעד נתן דוגמה על שתי קופסאות, אחת לבנה ואחת שחורה. אם רוצים שמישהו יבחר בקופסה הלבנה, עליך לשכנע אותו ... בחירת מילים לשכנוע אנשים? בחירת המילים בטקסט היא קריטית לשכנוע הקורא. למשל, השימוש בביטוי ארבעת הנרצחים במקום ארבעה אנשים שמתו מייצר משמעות רגשית שונה. גם שימוש בביטויים כמו מסתירים מכם, לא יכולתם לקרוא או קראו ושתפו משפיעים על המוח ...

איך לגרום ללקוח לקנות? איך ליצור הסכמה? שכנוע ברמת הפוטנציאל, איך להגדיל סיכוי לשכנע? איך להגדיל סיכוי למכור? האם אתה יכול? הגדלת הפוטנציאל להסכמה, טיפול בהתנגדות לקוח, לימודי NLP מהו העיקרון המרכזי לשכנוע במכירות ושיווק? העיקרון המרכזי שמוצג בהרצאה הוא שיש יותר פוטנציאל ואפשרויות תיאורטיות מאשר מה שמתרחש בפועל. כלומר, תמיד קיימת כמות עצומה של אפשרויות שאותן ניתן לדמיין, הרבה מעבר למה שקורה באמת במציאות. לדוגמה, בחדר אחד ספציפי יכולה להיות כמות עצומה של רהיטים, חפצים או אנשים שהיו יכולים להיות בו, אך בפועל יש רק מספר מוגבל של פריטים. העיקרון הזה מתייחס לעובדה שכאשר אנו מנסים לשכנע מישהו, אנו יכולים לנצל את התפיסה הזו של פוטנציאל כדי להגדיל את סיכויי ההסכמה. ... שהוא יגיד לא. לדוגמה, אם נשאל שאלה ישירה כמו האם אתה רוצה לקנות את המוצר?, התשובה עשויה להיות שלילית. לעומת זאת, אם נשאל האם יכול להיות שאתה תרצה לקנות את המוצר?, המוח של האדם יגיב בקלות רבה יותר, מכיוון ... מאפשרים לאדם לחשוב על האפשרויות השונות מבלי להרגיש שהוא נדרש להחלטה ברורה מיידית. לדוגמה, במקום לשאול האם הדירה הזאת מתאימה לך?, עדיף לשאול האם יכול להיות שהדירה הזאת מתאימה לך?. השאלה הזו פותחת אפשרויות נוספות ומפחיתה את ההתנגדות הפוטנציאלית. מהו השימוש של יכול להיות מול ילד שלא רוצה ... להימנע מהתנגדות? המשמעות היא שכשאנחנו מציעים פוטנציאל ולא מחויבות, אנחנו מביעים אמפתיה לחששות של האדם. לדוגמה, במקום לומר זה מתאים לך, אפשר לומר זה יכול להתאים לך. בכך אנחנו מכירים בכך שמא יש דברים שיכולים להפריע ולהתנגד. זה יוצר תחושת אמפתיה והלקוח לא מרגיש שמכבידים עליו בהתחייבות. מתי לא נכון להשתמש ביכול להיות? כשהלקוח כבר מוכן להיכנס לעסקה והוא מחפש סגירה, השימוש ביכול להיות עלול להחמיר את ... במקרה כזה עדיף להשתמש בשפה מחויבת כדי לשמור על תחושת ודאות. מה הקשר בין יכול להיות לבין פרסומות? בדוגמה מהפרסומת למערכת בטיחות ברכב, במקום לומר המערכת הזאת אולי תציל לך את החיים, אומרים המערכת הזאת תציל לך את החיים. ... מציע לנו משהו כיכול להיות, זה לא בהכרח מבטיח את הדבר בפועל. יש להבדיל בין מה שיכול להיות למה שבאמת קורה. מה הקשר בין שכנוע בעסקים לבין טקסטים דתיים? בהקשר דתי, לדוגמה כאשר אומרים יכול להיות שאתה תיכנס לגיהנום, מתברר שגם יכול להיות שזו לא האמת. ההשתמשות ביכול להיות יוצרת מניפולציה רגשית, כאשר האדם לא תמיד מבין שהאפשרות קיימת יחד עם האפשרות ההפוכה. למה חשוב להבחין בין אפשרי למחויב? חשוב לשים לב האם אנחנו עוסקים בפוטנציאל (אפשרי) או ... סיטואציה, תמיד יש מגוון עצום של דברים שיכלו לקרות או להיות קיימים, וזאת הרבה מעבר לכמות המוגבלת של הדברים שמתרחשים בפועל. לדוגמה, בחדר אחד ספציפי יכולה להיות כמות עצומה של רהיטים, חפצים או אנשים שבאופן תיאורטי יכולים להיות שם, אבל בפועל יש רק מספר מוגבל של פריטים באותו חדר. איך הרעיון של אפשרות ופוטנציאל מתקשר לנושא של שכנוע ושיווק? שאלה: מדוע חשוב לדעת שיש יותר אפשרות תיאורטית מאשר ביצוע בפועל כשמנסים לשכנע אדם במשהו? ... יכול להיות במקום זה ככה עוזר למנוע התנגדות של הלקוח? תשובה: כשאומרים לאדם זה יכול להתאים לך? במקום זה מתאים לך?, בעצם נותנים מקום לכך שאולי זה גם לא יתאים, ובכך מראים אמפתיה לספקות או חששות. בגלל ההיגיון שפוטנציאל הוא גדול מהמציאות בפועל, יש לאדם קלות לענות כן, זה יכול להתאים יותר מאשר כן, זה מתאים באופן ודאי. הכן לפוטנציאל קורה ביתר קלות, מפני שהאפשרות לא שוללת ב - 100% את הלא. איך משתמשים ברעיון של יכול להיות כדי למכור דירה? שאלה: מהו ההבדל הפרקטי בשכנוע בין להגיד האם הדירה מתאימה לך? לבין האם יכול להיות שהדירה הזאת מתאימה לך?? תשובה: כאשר שואלים האם הדירה הזאת מתאימה לך?, האדם עלול מיד לבחון האם כרגע בפועל היא מתאימה לו, ולהיתקל בספקות או בהתנגדויות. אז הוא עשוי פשוט להשיב לא ולהתבצר בעמדה זו. לעומת זאת, כששואלים האם יכול להיות שהדירה הזאת מתאימה לך?, יוצרים שפה של אפשרות פתוחה. המוח מגיב באופן פחות שלילי, כי הוא לא נדרש להתחייב בוודאות, אלא רק ... שלו יכול להסכים לכך שיש סיכוי שיעשה זאת, ואז הוא אומר כן, אולי יש סיכוי. מרגע שאמר כן, אולי, מתפתחת פתיחות גדולה יותר לבצע את הפעולה. מהי המשמעות של מחויב מול אפשרי בשפה של שכנוע? שאלה: מה ההבדל בין ... תשובה: כששואלים מחויב, המשמעות היא לשאול אם זה קורה בוודאות או כבר בפועל. זו שאלה הדורשת התחייבות ונעילת תשובה מסוימת. כששואלים אפשרי, פונים רק לאפשרות התיאורטית, כלומר, אולי או עלול לקרות. האדם יכול להסכים שהדבר עלול לקרות יותר בקלות ... בכך שגם יכול להיות שזה לא יתאים. זה גורם ללקוח להרגיש שיש התחשבות בספקות שלו, כלומר, מביעים הבנה שגם קיימת אפשרות של חוסר התאמה. הלקוח מרגיש שאיננו נדחף באגרסיביות, ולכן נוטה יותר לשתף פעולה ולומר כן, יכול להיות שזה יתאים לי. מתי לא נכון להשתמש בביטוי יכול להיות משום שהוא עלול להחליש את המכירה? שאלה: באיזה מצב יכול להיות דווקא לא ... תשובה: כשברור שהלקוח כבר נמצא בנטייה חיובית חזקה, כלומר, סביר שיגיד כן מוחלט, עדיף להשתמש בשפה מחויבת של זה מתאים לך? ולא בשפה של יכול להיות? כי זו מחזירה את הלקוח למחשבה של יש גם סיכוי שלא. לדוגמה, אם ... טוב בשבילי?. איזו דוגמה מפרסום של מערכת מצילת חיים ממחישה את השימוש במחויב במקום אולי? שאלה: מה היתה הדוגמה מהפרסומת למערכת בטיחות ברכב ואיך היא מאירה את הנקודה? תשובה: בפרסומת טוענים המערכת הזאת תציל לך את החיים. הם לא אומרים המערכת הזאת אולי תציל לך את החיים, למרות שבפועל ... לך את החיים, היה אפשר גם לחשוב אז אולי היא תהרוג אותי?. כי אם יש רק אפשרות שהיא תציל, קיימת גם אפשרות שהמערכת דווקא תגרום לסיכון גבוה יותר, למשל אם הנהג סומך על אמצעי הבטיחות ונוהג בחוסר זהירות. לכן בפרסומת משתמשים במחויב תציל לך את החיים כדי להישמע חד משמעיים וחזקים יותר. כיצד אפשר להתגונן ממניפולציה של יכול להיות? ... שיכול להיות לא בהכרח אומר שזה קורה בפועל. לעתים מנסים לגרום לנו להסכים בדברים שהם רק ברובד האפשרי, ואז מתרגמים את ההסכמה לזה שבפועל אנו מסכימים למשהו ממשי. לדוגמה, יכול להיות שאתה רוצה לקנות את המוצר?, כן, יכול להיות ... ולא להיאחז באשליה שפוטנציאל שווה מציאות. שורה אחרונה: שלא יעבדו עלינו ושנדע להבדיל בין מה שיכול להיות לבין מה שבאמת מתקיים. איך ליישם שכנוע במצבי מכירות מורכבים כיצד לייצר אמפתיה ולהקטין התנגדויות הבדלים בין שפה אפשרית לשפה מחייבת בעולמות השיווק טכניקות מתקדמות להשפעה על המוח באמצעות ניסוח שאלות שלום לכולם הפעם אני רוצה לתת עוד טיפ בנושא של שכנוע שיווק מכירות ... יותר סיכוי שהוא יגיד לנו כן. לדוגמה נגיד שרוצים למכור למישהו דירה אז במקום לשאול אותו האם הדירה הזאת מתאימה לך? במקום זה לשאול אותו האם הדירה הזאת יכולה להתאים לך, האם יש אפשרות שהדירה הזאת תתאים לך, האם אתה יכול לראות את עצמך שהדירה הזאת טובה לך?. שימו לב להבדלים כשאומרים לבן אדם האם הדירה הזאת מתאימה לך? זה כמו לשאול אותו האם בפועל כרגע הדירה הזאת מתאימה לך? יכול להיות שהיא תהיה מתאימה ויכול להיות שהיא לא מתאימה, יכול להיות שיש לו ספק ואז הוא יגיד ...