ריגושים, התרגשות, התחדשות, אסור להיות זקן, למה אני מחפש ריגושים? רוצה ריגושים, שעמום זה מוות, למות משעמום, חיפוש ריגושים, חייב ריגושים, רוצה להתרגש, פרפרים בבטן, לחזור להרגיש רגשות, לפעול מתוך הרגל, זוגיות משעממת, עבודה משעממת מהי הסיבה שבן אדם מחפש ריגושים? החיפוש אחר ריגושים נובע מתוך הרצון לחוות חיים מלאים ומרגשים. אנשים מחפשים ריגושים בזוגיות, בעסקים או במצבים אחרים על מנת להרגיש חיים. הרגשות המובילים לריגוש הם, למעשה, מה שמבדיל בין חיים לבין מוות. כאשר אדם חי רק ברוטינה ובלי שינוי, הוא מרגיש מת מהלך, כיוון שאין לו ריגושים. הריגוש נוגע לא רק בהתרגשות פיזית אלא גם בהתחדשות רגשית שמחזירה את תחושת החיות ... ריגושים טובים או רעים שומרים את האדם בתנועה, ומונעים ממנו להיכנס למצב של קיפאון. יש להבדיל בין חיפוש ריגושים מתוך חיפוש אחר חיות לעומת רדיפת ריגושים רגעיים שמובילים לריקנות. אם אדם מחפש את הריגוש מתוך צורך פנימי ולא תלוי באחרים, הוא יכול לשמור על תחושת חיים אמיתית. מהו ההבדל בין חיים למוות? ההבדל בין חיים למוות הוא שמוות הוא מצב שבו אין תחושות, אין רגשות, ואין שינוי. החיים, לעומת זאת, מבוססים על רגשות וריגושים שמביאים לתחושת חיות. כאשר האדם נכנס למצב של שגרה ומשמעת, הוא מרגיש פחות חי. גם אם הוא נושם, הוא מרגיש כאילו הוא חי על אוטומט ולא באמת חי את הרגע. המציאות היא דינמית: למה חשוב חידוש? המציאות, כפי שציין רבי נחמן מברסלב, היא תמיד בתנועה. כל ... אותנו בחיים, ממלאות אותנו באנרגיה ומאפשרות לנו להרגיש את המשמעות שבקיום. מה הכוונה בזקנה לא מבחינה פיזית? רבי נחמן מתייחס לזקנה כמטאפורה למצב שבו אדם חי מתוך הרגל. הוא לא בוחר מחדש כל יום את הבחירות שלו, אלא מבצע את אותם הדברים כל יום מתוך שגרה. זקנה היא היעדר חידוש, וזו מציאות שבה האדם מבצע את פעולותיו באותו האופן מבלי להרגיש תעוזה או התחדשות. ... המרדף אחרי ריגושים הוא בעצם המרדף אחרי תחושת חיים. ריגוש מאפשר לאדם להתנתק מהחיים המשעממים, להרגיש חי ולהימנע להיות מת מהלך. יש להבדיל בין ריגושים שמביאים לצמיחה אישית וריגושים שמובילים להתרוקנות רגשית. איך ריגוש יכול להיות פנימי או חיצוני? ... ריגוש יכול להיות תלוי במציאות החיצונית, כלומר, באמצעות חוויות שמחייבות השקעה, כמו יציאה למקומות חדשים או עשיית פעילויות מרגשות. לעומת זאת, ריגושים פנימיים אינם תלויים באנשים אחרים או במצבים חיצוניים, אלא בעבודת פנימית על תחושות, רגשות והתחדשות עצמית. האם ניתן לחוות ריגוש מתמיד? המציאות עצמה מתחדשת בכל רגע, וכל אדם יכול לבחור לראות את החדש בכל מצב. יציאה ממד הזמן הקווי וכניסה להרגשת הזמן המתחדש כל הזמן יכולה לאפשר לאדם לחוות ריגוש מתמיד. על ידי שינוי תפיסת הזמן והמרחב, ניתן ליצור תחושת התחדשות ולחוות את כל רגע ורגע בחיים בעוצמה רבה. סיכום: האם החיפוש אחרי ריגושים הוא רע? החיפוש אחרי ריגושים אינו בהכרח רע, והוא יכול להיות מונע מתוך רצון לחיות באופן מלא יותר. השאלה היא איך האדם משיג את הריגוש הזה - האם הוא תלוי במצבים חיצוניים או פנימיים, האם הוא מתמשך או רגעי, ואם הוא מוביל להרגשה טובה או לריקנות. ריגושים בזוגיות ריגושים בחיים הבדל בין חי למת חיפוש אחר ריגוש איך להתגבר על חיים מתוך הרגל? מהם ריגושים פנימיים לעומת ריגושים חיצוניים? איך למצוא משמעות אמיתית בחיים? למה אדם מחפש ריגושים? למה אנשים מחפשים ריגושים? בין אם זה ריגושים ... בעיה? האם זה מצב שלילי? למעשה, החיפוש אחר ריגושים הוא חיפוש אחר חיות, אנרגיה והתחדשות. מהו ההבדל בין חיים למוות? אדם רוצה לחיות, לא למות - זו תחושה בסיסית והגיונית לחלוטין. אבל מה מבדיל באמת בין אדם חי לאדם מת? מוות הוא מצב שבו אין תחושות, אין רגשות, אין תנועה פנימית. כאשר הכל הופך להיות קו ישר, ללא עליות וירידות, זהו מצב של קיפאון, דממה וחוסר חיים. לעומת זאת, חיים מלאים הם חיים עם ריגושים - טובים או רעים - אבל תמיד בתנועה. כשאין ריגושים, האדם מרגיש שהוא לא קיים. אם לא קורה שום דבר חדש, אין תחושת משמעות. זה כמו מצב של אדם שמרגיש שהוא מת מהלך - כמו זומבי, מתקיים פיזית אך ללא רוח חיים אמיתית. המציאות היא תנועה והתחדשות המציאות היא דינמית, משתנה כל הזמן. שום רגע אינו ... אני מרגיש כמו שהרגשתי ברגע הקודם - הייתי מעדיף למות. המשפט הזה מבטא את התפיסה שהחיים חייבים להיות תנועה מתמדת. כאשר אדם חווה חזרה על אותו הדבר ללא שינוי, הוא מרגיש שהוא כלוא, חסר התקדמות, וזו הרגשה קשה. רבי נחמן גם אמר שהוא חווה יותר ריגושים בשנייה אחת ממה שאנשים חווים כל חייהם. הכוונה היא לכך שרמת החיות של אדם תלויה בעוצמת הרגשות, בחוויות, ולאו דווקא במשך הזמן. חיים מתוך הרגל - חיים מתוך זקנה רבי נחמן הזהיר מפני זקנה, אבל ... חיובי לצמיחה, או שהוא נופל לתלות בריגושים רגעיים שמובילים לריקנות. איך לחיות בהתחדשות מתמדת? האם שעמום הוא סוג של מוות? איך להתגבר על חיים מתוך הרגל? מהם ריגושים פנימיים לעומת ריגושים חיצוניים? איך למצוא משמעות אמיתית בחיים? ריגושים בזוגיות, ... מכור לריגושים, מכורה לריגושים, מחפש ריגוש, מחפשת ריגוש, חיים מרגשים, צורך בריגושים, הבדל בין חי למת, הבדל בין חיים למוות, זה שאתה נושם לא אומר שאתה חי, להרגיש פרפרים בבטן, זוגיות לא מספקת, עבודה לא מספקת, זוגיות לא מרגשת, ...

מוות / חיים / תכלית החיים - מהן המסקנות ממפגש עם אדם מת? מפגש עם אדם מת, היה מכניס את האדם החי לפרופורציות ולהתבוננות מחודשת על החיים עצמם. מפגש עם אדם מת, היה מלמד את האדם שהתכלית של החיים היא אינה החיים עצמם, כי הרי בסופו של דבר הגוף מת. לא יתכן שהתכלית תהיה דבר שסופו ידוע מראש. לא הגיוני להתאמץ כדי להשיג דבר שמראש האדם יודע שיילקח ממנו. בתחנה הסופית לוקחים לאדם את הכל. לא משנה כמה האדם מתאמץ, הכל נשאר מאחור. אז למה להתאמץ ככ קשה. לפעמים האדם חושש מכך שאם לא יהיה לו כסף, אז הוא עלול למות וכולי. למרות שבאמת זהו חשש מטופש, כי הרי בכל מקרה האדם ימות בסוף, אז מה החשש הגדול ככ?! הפחד מהמוות דומה לאדם שנמצא בתוך חלום, שמפחד למות. וזאת למרות שמצד האמת הוא אינו יכול למות, אלא מקסימום להתעורר. מפגש עם אדם מת היה גורם לאדם להבין שהתכלית של החיים היא אינה החיים עצמם, אלא חוויית הטוב של המציאות עצמה והחיים כחלק ממנה. הדבר החשוב ביותר בחיים, הוא איך האדם חי את החיים ולא כמה זמן האדם חי אותם. לחיות טוב באמת = ליהנות מכל רגע בשלמות. ליהנות מכל רגע בשלמות = ליהנות מהרובד הפנימי ביותר של המציאות, הרובד הנצחי שלעולם לא ימות. כל דבר שהוא זמני, הרי שהוא אינו התכלית. כל דבר שהוא תלוי בדבר כלשהו, הרי שהוא אינו התכלית. חבל להשקיע מאמץ להשיג דבר שאינו נצחי. הדבר הנצחי היחיד הוא הדבר הפנימי ביותר בתוך התודעה של האדם, הדבר שאינו מת לעולם. קיים דבר כלשהו אצל האדם ברובד פנימי ביותר, שמצידו אין שום הבדל בין חי למת. חי או מת אלו רק מצבים שונים של המציאות, לא יותר מכך. מוות = מציאות אחרת זהה לחלוטין לזו של החיים. מצד המהות עצמה של המציאות, כל מציאות באשר היא זהה לכל ... תלוי בצורה החיצונית שלה. אם הטוב של האדם נובע מדברים זמניים שאינם נצחיים, הרי שהוא עדיין לא חי טוב באמת. יחד עם זאת, אם האדם מחובר לרובד הבסיסי ביותר והפנימי ביותר של המציאות, הרובד שבו אין שום הבדל משום סוג בין מוות לחיים, רק אז האדם נקרא חי באמת, כי אז טוב לו באמת מכל רגע באשר הוא. הדרך לפגוש אדם מת היא מאוד פשוטה. על האדם לשבת עם עצמו ופשוט לדמיין את עצמו מת. מפחד לעשות זאת? חשוב על כך שבשלב כלשהו תצטרך להתמודד עם המוות של הגוף שלך. אז למה להתחמק?! טוב יותר להקדיש מחשבה ולפתור את הפחד מהמוות בצורה מוחלטת. איך? על ידי הסתכלות על המציאות שלך דרך העיניים של המציאות עצמה. מהצד של המציאות עצמה אין הבדל בין המצב שבו אתה חי לבין המצב שבו אתה מת. הדבר דומה לנקודת המבט של חולם חלום על האנשים / עולם שנמצאים בתוך החלום. כאשר האדם מצליח לחוות את החיים והמוות של גופו בצורה כזו, על ידי זה אינו חושש מהמוות כלל. כאשר האדם מסתכל על החיים ועל המוות בצורה כזו, ממילא הוא גם מסתכל על כל שאר המציאות בצורה כזו, דהיינו, מתחבר לתכלית האמיתית ולטוב האמיתי שנמצא בכל דבר. כי מהצד של המציאות הכל טוב תמיד. אם תסתכל על עצמך דרך העיניים של המציאות, גם לך יהיה טוב תמיד. תחיית המתים אמיתית, היא לגרום לאדם שחושב שהוא זה דבר שיכול למות, להבין שהוא דבר שאינו יכול למות אלא קיים לנצח. דהיינו, לגרום לאדם להזדהות תודעתית עם המציאות, ולראות את האני במציאות עצמה.

תחיית המתים - מהו מוות אמיתי? איך להחיות מתים? תחיית המתים. הצלת חיים. רצח. חיים. מוות. סנגוריה. קטגוריה. מהו מוות אמיתי ואיך להחיות מתים? בכל דבר שיש במציאות יש טוב שמחייה אותו. הסיבה שבגללה כל דבר קיים, הוא הטוב שיש בו. אם לא היה בדבר משהו טוב באמת, הדבר לא היה קיים. החיים של הדבר = הטוב שבו. אדם מרגיש חי / נהנה מהחיים, כאשר הוא מרגיש את הטוב שיש בכל דבר. לעומת זאת, כאשר האדם אינו רואה את הטוב שיש בכל דבר, הרי שהוא כמו מת חי. מצד אחד הוא חי, אך מצד שני הוא נחשב מת. כאשר האדם מחפש את הטוב שיש בכל דבר = תחיית המתים. כאשר האדם מחפש את החיסרון שיש בכל דבר = להרוג את הדבר = רצח. בכל דבר יש דבר טוב ... לכף חובה = מחפש מה לא טוב בו, הרי שהוא רוצח את זכות הקיום של הדבר = רצח. להחיות מתים = ללמוד סנגוריה על כל דבר = לדון לכף זכות = לחפש מה טוב בכל דבר. כאשר האדם מחפש ... בכל דבר = מחייה את הדבר = הצלת חיים. סיכום: רצח = לראות את הרע שיש בדבר = האדם מת חי. הצלת חיים = האדם רואה את הטוב שבדבר = הצלת חיים. כאשר האדם מחפש את הטוב שיש בכל דבר, על ידי זה נוצרת תחיית המתים = נפשו של האדם קמה לתחייה מהעצבות אל השלמות והאושר הנצחי.

פחד מוות / שלמות עצמית - כיצד חוסר שלמות עצמית יוצר פחד מהמוות? המוות הוא חלק מהחיים והחיים הם חלק מהמוות. וגם המוות וגם החיים, הם חלק מהרצף של הלידה מחדש והמוות. כל הדברים בעולם נולדים ומתים מחדש בכל פעם ופעם. כל דבר שיש בעולם, יש אצלו מחזוריות של חיים ומוות. ואפילו רגעי הזמן מתים בכל רגע, ובכל רגע נולד רגע חדש של זמן, שמחליף את הרגע הקודם של הזמן שכבר מת. ובעקרון, כל שינוי של כל דבר, הוא סוג של מוות עבור הדבר הקודם, והוא סוג של לידה מחדש, עבור השינוי החדש והמצב החדש. וכל הדברים משתנים כל הזמן, וממילא הכל מת ונולד בכל רגע מחדש. ואם כן, המוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. ואחד הדברים היותר וודאיים בחיים של האדם, זה שסופו למות. ואף על פי כן, רוב בני האדם חיים בהכחשה מוחלטת לכך שבסוף מתים. והאדם מפחד לדבר על המוות ומפחד לחשוב על המוות. וגם מי שהוא כבר זקן עם רגל אחת בקבר, גם הוא מפחד לחשוב על המוות. והאדם רוצה לחיות באשליה שהוא ימשיך לחיות לנצח. ואמר האומר, שהחיים הם מחלה סופנית, כי בסוף מתים. ולחיות זה מסוכן, כי בסוף מתים. וסופו של האדם למות. וברגע שתינוק נולד, הרי שכבר יודעים מראש שהוא ימות. וכאשר חוגגים לאדם יום הולדת ושרים ... ושמחים עבורו שהוא גדל בשנה, הרי שבעצם חוגגים את זה שיש לו פחות שנה אחת לחיות, ושהוא התקרב אל המוות בשנה נוספת. ורוב בני האדם, יש להם פחד מוות מלחשוב על המוות. וכפי שאמר האומר, שהציפייה למוות, קשה מהמוות עצמו. כי למות, מתים פעם אחת, אבל המחשבה על המוות, היא הרבה יותר קשה מאשר המוות עצמו. ורוב בני האדם מדחיקים ומכחישים את זה שבסוף גם הם ימותו ויעזבו את העולם. וכאן נסביר, כיצד השלמות העצמית של האדם בחייו כאן בעולם הזה, כיצד גם היא משפיעה על הפחד של האדם מהמוות. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אחת מהסיבות המרכזיות לכך שהאדם מפחד למות, היא משום שהוא אינו יודע איך לחיות. ... אמור לחיות. ומאחר שכל דבר גורר אחריו תוצאה כלשהי, אז האדם בתוך תוכו חושש מאיזה גהינום שמחכה לו אחרי המוות, כעונש וכנקמה על כך שהוא לא חי כאן בעולם הזה, כפי מה שהוא היה אמור לחיות. ואם האדם היה יודע בוודאות מהי תכלית חייו, ויודע בוודאות כיצד הוא אמור לחיות את חייו כאן בעולם הזה. ואם האדם אכן באמת היה חי כאן בעולם הזה בשלמות עצמית אמיתית, דהיינו, אם האדם באמת היה שלם עם כל דבר ודבר שהוא עושה, ממילא הוא לא היה מפחד שמישהו יתנקם בו אחרי שהוא ימות, ושאולי הוא יכנס לגהנום כלשהו אחרי המוות. כי יש כאלו שנדמה להם שהם יודעים מהי תכלית החיים. כי רוב בני האדם נדמה להם שהם יודעים מהי ... מהי תכלית החיים. אבל כולם בתוך תוכם, לא בטוחים בוודאות מוחלטת, שאכן הם בדרך הנכונה. כי כל אחד צועק שהאמת נמצאת אצלו. וגם השקר הגדול ביותר, גם הוא מסתובב עם שלט וצועק שהוא האמת ושהוא מוכר את גן העדן. אבל האמת היא אחת. ובוודאות שבסופו של דבר, שיש אמת כלשהי אחת. תהיה אשר תהיה האמת הזאת, חייבת להיות תשובה לשאלה מהי תכלית החיים. וכל אחד נדמה לו שהוא ... האמת הזאת, תמיד יהיה בליבו ספק כלשהו, אולי הוא לא חי בצורה נכונה. וממילא גם בגלל זה הוא יפחד מהמוות, שמא הוא הולך להסתבך אחרי המוות, באיזה גהינום כלשהו. ויש כאלו שהם חיים בשקר מאוד גדול, והם חיים בהכחשה כמעט גמורה, והם מתעלמים מהספק שיש ... שנראית להם כנכונה, ומתעלמים מכך שיש להם ספק לגבי הדרך שלהם. ואף על פי כן גם להם יש פחד מהמוות. וזה משום, שגם כאשר נדמה לאדם שהוא הולך בדרך הנכונה וחי כפי שאמורים לחיות, עדיין האדם לא בטוח שהוא ... שלמות, וממילא הוא לא צריך לחשוש מכך שהוא לא בסדר בצורה כלשהי. ונסכם ונאמר: כי אחת מהסיבות שהאדם מפחד מהמוות, זה בגלל שהאדם לא בטוח בעצמו, האם באמת הוא חי בצורה הנכונה או שלא. ועל ידי זה האדם חושש, שאולי תיאורטית אחרי המוות יתברר לו שהוא טעה, ואז הוא יכנס לגהנום כלשהו ויקבל עונש כלשהו. והדרך היחידה לצאת מכל הספקות, היא על ...

חי או מת, חיים ומוות, מהם חיים, מהו מוות, הגדרת החיים והמוות, חיים אחרי המוות מה ההבדל בין חי למת? אליעד כהן מסביר את ההבדל בין אדם חי לאדם מת, דרך התבוננות עמוקה בשאלה מהי נשמה, מה זה אומר לחיות ומה זה אומר למות. ההרצאה נפתחת בשאלה מהי נשמה? ומובאת דוגמה מיידית של אדם שנמצא לידך, עומד, ונושם באופן רגיל לעומת אדם אחר שהפסיק לנשום. אליעד כהן מדגיש שהפסקת הנשימה לזמן קצר של כמה דקות אינה בהכרח סימן למוות. אם אדם מפסיק לנשום לזמן קצר ואחר כך חוזר לנשום, ברור שהוא עדיין חי. אך אם הוא מפסיק לנשום זמן ארוך כמו שעה או יותר, כנראה הוא כבר מת. ההבדל נובע לדעתו לא רק מהנשימה עצמה, אלא מרצונו של האדם. כלומר, אדם יכול באופן תיאורטי להפסיק לנשום ולהישאר ... חי, אבל בפועל, הגוף יקרוס אם לא ינשום. האם מי שאינו מדבר ואינו זז עדיין נחשב חי? אליעד כהן מתעמק בשאלה האם אדם שהפסיק להגיב, לדבר או לזוז, עדיין נחשב לאדם חי. הוא משתמש בדוגמה בה אדם מפסיק לדבר ... עם אחרים ומחליט לא לאכול ולא לזוז. לפי אליעד, העובדה שהאדם מפסיק לתפקד, לתקשר ולאכול, לא בהכרח מעידה על מותו. הוא מציין דוגמה של ילד שהחליט להפסיק לעשות הכל: לדבר, לאכול, לזוז, לתקשר. אפילו אם הילד כבר מת, עדיין ישנן סיבות נוספות להוציא אותו מהבית, כמו הריח שהגופה פולטת כשהיא נרקבת. אך הוא מדגיש שזה לא הקריטריון המוחלט לקביעת המוות, אלא עניין פרקטי בלבד. האם אדם שמפסיק לנשום או לאכול הוא בהכרח מת? אליעד מבהיר כי ההחלטה של האדם לא לנשום או לא לאכול אינה תמיד מעידה על מותו. אדם יכול להחליט שהוא לא רוצה יותר לנשום או לאכול, ועדיין להיות חי. הוא מסביר שישנו הבדל בין מוות קליני או ביולוגי לבין מצב שבו אדם בוחר להפסיק לבצע פעולות מסוימות מתוך רצון אישי או החלטה מודעת. כלומר, הפסקת נשימה או אכילה לא תמיד מצביעה על מוות, אלא על בחירה. המוות הוא מצב שבו הגוף מפסיק לתפקד בצורה בלתי הפיכה, ולא סתם הפסקה זמנית של פעילות או תגובה. האם אדם צמח נחשב חי או מת? אליעד כהן מרחיב את הדיון גם לשאלת הצמחים או אנשים שנמצאים במצב של צמח. הוא מדגיש את הבעייתיות בהגדרת ... מודעות של אדם מסוים אינו אומר שהם לא קיימים. כיצד נדע אם האדם מרגיש או לא מרגיש? אליעד כהן מתייחס לשאלה האם אפשר לדעת בוודאות אם אדם אחר מרגיש או לא. הוא מסביר שהתחושה שלנו מגיעה מהמוח וממערכת העצבים, ... אליעד נותן דגש מיוחד לכך שגם לתינוקות יש רגשות, למרות שאינם יכולים לבטא את רגשותיהם בצורה ברורה. האם קבורת המתים קשורה להגדרת החיים והמוות? אליעד משתמש בדוגמה בה אדם נפטר בביתו, וקרוביו מחליטים להוציא אותו ולקבור אותו כי הגופה מתחילה להסריח. הוא מסביר שזה עניין פרקטי והיגייני, ולא הכרזה על כך שאדם הפסיק להיות חי מבחינה פילוסופית או מהותית. הוא מציג את הרעיון שגם אם אדם מת מבחינה ביולוגית, ישנן סיבות נוספות להוצאת הגופה מן הבית ולקבורתה, שלא קשורות דווקא למהות החיים והמוות, אלא לפרקטיקה היומיומית. מהי נשמה ומה הקשר שלה לחיים ולמוות? אליעד מסביר שתחושת הנשמה או האני נובעת מפעילות של המוח והחושים. הוא אומר שהתחושה שאנחנו חיים או מתים, או שיש לנו נשמה, היא בסופו של דבר תוצר של תהליכים במוח ובמערכת העצבים שלנו. לדבריו, מה שאנחנו מרגישים ... מורכבות, ולכן כל הדיון בשאלה מהי נשמה? מסתכם בעצם בדיון על מודעות ותפיסה. אליעד כהן מסכם את הנושא בהדגשה שמוות וחיים הם עניין מורכב, שלא יכול להיקבע רק על ידי פעולה אחת או שתיים (כמו נשימה או דיבור). לדבריו, חיים ומוות הם מושגים עמוקים שמצריכים הבנה יסודית של מהות הקיום והתודעה. מה ההבדל בין חי למת? האם יש חיים אחרי המוות? איך יודעים שמישהו מת באמת? מהי נשמה? מה ההבדל בין אדם לצמח? האם אדם ללא תגובה עדיין חי? איך אפשר לדעת אם אדם מרגיש?

שכחת ילדים ברכב, גרימת מוות ברשלנות, הורים וילדים, התעללות בבעלי חיים, צביעות אנושית, מוסר כפול, הארכת חיים, המתת חסד, לשכוח את הילד ברכב, לשכוח את הילד באוטו, אהבת הורים לילדיהם מדוע הורים שוכחים את הילדים שלהם ברכב? אליעד כהן מתייחס בהרצאה לנושא הקשה והטעון של שכחת ילדים ברכב וגרימת מוות ברשלנות. לדבריו, העובדה שהורים שוכחים את ילדיהם ברכב מצביעה על צביעות אנושית עמוקה ומוסר כפול שקיים בחברה. אנשים טוענים שהם אוהבים את ילדיהם יותר מכל דבר אחר, אך בפועל מתייחסים אליהם לעיתים כחפץ שניתן לשכוח. אם באמת משהו חשוב לך, מסביר אליעד, לא ייתכן שתשכח אותו. כדוגמה לכך, הוא מציין את הטלפון הסלולרי - אנשים אינם שוכחים את הטלפון שלהם ברכב, וזאת משום שהוא באמת חשוב להם. אם היו מתייחסים לילדים שלהם באותה חשיבות אמיתית, הם לא היו יכולים לשכוח אותם. האם שכחת ילד ברכב היא באמת טעות תמימה? לפי אליעד, התופעה של שכחת ילדים ברכב אינה רק טעות אנושית כפי שאנשים נוטים להציג אותה. הוא מסביר שהחברה מנסה להקל את חומרת המעשה על ידי הגדרתו כטעות תמימה, כי אנשים מפחדים להודות באמת: הם אינם אוהבים את ילדיהם כפי שהם מצהירים בפומבי. הוא מדגיש את העובדה כי כאשר אדם באמת מעריך או אוהב משהו, הוא לא ישכח אותו - ומכך משתמע שהורים ששכחו את ילדיהם ברכב לא ראו בילדיהם ערך מספיק גדול באמת. מדוע אנשים מעדיפים להאמין ששכחת ילד ברכב יכולה לקרות לכל אחד? אליעד טוען שהאמירה הנפוצה כי זה יכול לקרות ... שאינה מצביעה על הזנחה מכוונת או חוסר אכפתיות אמיתי. הוא מחדד את הטענה על ידי השוואה למקרים שבהם הורים באמת הורגים את ילדיהם בכוונה ואחר כך מנסים להציג זאת כטעות - דבר שממחיש את הצביעות האנושית ואת הפחד מהאמת. מהו ההבדל בין שכחת ילד ברכב לבין מקרי הזנחה אחרים? אליעד נותן דוגמאות למקרי הזנחה אחרים, כמו הורים שמשאירים ... החלון פתוח והילד נופל ממנו. הוא מדגיש כי במקרים אלו החברה מיד תגיב בהאשמה וההורים ייחשבו לרשלנים ואף פושעים. לעומת זאת, כשמדובר בשכחת ילד ברכב, פתאום זה מוצג כטעות אנושית ללא צורך להחמיר עם ההורים. זו שוב דוגמה למוסר הכפול ולאופן שבו החברה בוחרת בצורה סלקטיבית היכן להטיל את האחריות ובאיזו חומרה להעניש. האם אנשים באמת רוצים למנוע סבל, או שזה רק תירוץ? בנוסף לנושא הילדים, אליעד משתמש בדוגמה של התעללות בבעלי חיים כדי להמחיש צביעות נוספת. הוא שואל מדוע אנשים טוענים שהם הורגים את החיה בדרך מסוימת כדי שלא תסבול, כשבעצם הסיבה האמיתית היא פשוט הרצון לאכול בשר. הוא מציין גם את השחיטה היהודית, שמוצגת כרחמנית, בעוד שבפועל היא אינה פחות אכזרית. הטיעון העמוק שהוא מעלה הוא שהחברה מתרצת את מעשיה במילים יפות כמו הימנעות מסבל, אך בפועל זהו שקר עצמי נוסף. אם הסבל היה באמת הדבר שמפריע, אז אנשים לא היו נוהגים כפי שהם נוהגים. מדוע המתת חסד אסורה למרות הרצון להפחית סבל? אליעד מתייחס גם לסוגיית המתת חסד וטוען שאם אנשים היו באמת מעוניינים למנוע סבל, היו מתירים המתת חסד. בפועל, החוק במדינה אוסר על כך, למרות שרוב האנשים היו מעדיפים לא לסבול כשהם במצב סופני. הוא מציין ... מאוד סלקטיבי - כאשר מדובר בבני אדם הסובלים ממחלות קשות או חולים סופניים, פתאום יש התנגדות למנוע סבל באמצעות המתה. הדבר ממחיש שוב את הסתירה בין הדיבורים הגבוהים על חמלה ואנושיות לבין ההתנהגות בפועל. מדוע אנשים מסרבים להודות באמת לגבי עצמם? אליעד מדגיש שוב ושוב כי מה שמונע מהאנשים להודות באמת הוא הפחד מפני ההכרה בכך שהם לא באמת כה אכפתיים ומוסריים כפי שהם היו רוצים להאמין. לכן קל להם להגדיר שכחת ילד כטעות ולא כפשע חמור, ולהציג מצבים של הזנחה, התעללות או גרימת מוות בצורה שמקלה על המצפון שלהם. לבסוף, אליעד מסכם כי מי שבאמת אכפת לו - לעולם לא ישכח את הדבר החשוב לו. שכחת הילדים ברכב היא ביטוי לצביעות, למוסר כפול ולחוסר ... הפרט כלפי עצמו. למה הורים שוכחים ילדים ברכב? האם שכחת ילד באוטו היא פשע? מה זה מוסר כפול? מדוע המתת חסד אסורה? האם אנחנו באמת אוהבים את ילדינו? האם אפשר לשכוח ילד כמו ששוכחים טלפון?

... לאין סוף, להתבטל לאין סוף, מה זה כלום? להרגיש כלום, לחוות כלום, להרגיש כלום, איבוד הכרה, אובדן הכרה, חוויית מוות, חוסר מודעות, חוסר תודעה מה זה רשימו? מהי חוויית האחדות? מהי הארה רוחנית? מה זה כלום? ההרצאה עוסקת במושג ... הרגשה של כלום, זו חוויה דומה לחוויית האחדות. אם אדם מודע לכך שהוא חווה את תחושת הכלום, הוא לא באמת יכול להרגיש את חוויית האחדות באופן מלא. ההסבר הוא שברגע שהאדם מודע לזה שהוא חווה כלום, הוא לא יכול באמת לחוות את האין - סוף, שכן הוא נמצא עדיין בהגדרה ובתודעה. ההרצאה נוגעת גם בשאלות פילוסופיות רוחניות: מה קורה כשאדם חווה את עצמו כאחד עם הכל? האם כל חוויה רוחנית או חוויית התפשטות יכולה להימשך אם הוא לא באמת מתנתק ממנה אחרי חוויית האחדות? לדוגמה, במהלך דיון על חוויית מוות קליני, אליעד מציין כי במקרה של אדם שמאבד את הכרתו ומרגיש הכלום, הוא לא יכול להרגיש את החוויה כאחדות ... בה הכרה, רצון או זיכרון רגיל. מה זה רשימו? חוויית האחדות הארה רוחנית מה זה כלום? הבדל בין חוויית מוות לחוויית אחדות? רשימו והשפעתו על האדם

חולה סופני, פחד מוות, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, שמירת מצוות, אמונה באלוהים, שכר ועונש, רפואה, מחזירים בתשובה, להיות דתי

... לרצות למות, אני לא רוצה למות, אני לא רוצה לרצות להתאבד, אני לא רוצה לחשוב שאני רוצה למות, פחד מהמוות, עוצמות של מוות, למה מביאים ילדים לעולם? סוגים של פחד מהמוות, רוצה להתאבד מהו הפחד מהמוות וכיצד הוא משפיע על הרצון לחיות? ההרצאה מתמקדת בניתוח הרצון העמוק של אדם לא למות ולא לרצות למות, תוך התמקדות בתהליכים הפסיכולוגיים וההיגיוניים שמובילים לפחד מהמוות. אליעד כהן מציין את המורכבות של פחד זה וההשלכות שהוא יכול ליצור על חייו של האדם, במיוחד כאשר הוא מלווה ברגשות של כישלון או חוסר ערך עצמי. ההיגיון שמאחורי הפחד מהמוות: אליעד מציין שכשאדם חושש מהמוות, הוא לא רק מפחד מהתוצאה הפיזית של מותו, אלא מההשלכות הפנימיות שיכולות להתרחש אם הוא ירצה למות. לדוגמה, אם הוא ירגיש כל כך רע עם עצמו עד כדי כך שירצה להתאבד, זה עשוי להיגרם מתוך תחושת כישלון או חוסר ערך. באותו אופן, הפחד ממוות יכול לנבוע גם מהמחשבה שאם ימות, כל הדברים שנעשה בחיים לא יישארו מאחור, ולא יותירו שום זכר. במקרה כזה, מותו יכול להרגיש חסר ערך. כיצד הפחד מהמוות קשור לכישלון אישי: אחד ההסברים לפחד ממות הוא החשש שהאדם ירגיש שהוא נכשל, ולכן יתמודד עם תחושות של אכזבה עצמית שיכולות להביא אותו למחשבות של התאבדות. הרצון למות או לרצות למות נובע לעיתים מתוך תחושת חוסר שליטה על החיים ותחושת כישלון של האדם עצמו. מה קורה אם לא הייתה סכנה במוות? אליעד מציע דוגמה לכך אם אדם היה יודע בוודאות שלא ימות לעולם, אז כל הפחד מהמוות היה מתפוגג. כלומר, פחד מהמוות לא היה קיים, והאדם היה חי ללא פחדים. אך הבעיה היא, על פי אליעד, לא בהימנעות מהמוות עצמו, אלא במחשבה של רצון למות. המחשבה של רצון למות יכולה להיות בעייתית יותר מהמוות עצמו. היבט דתי - פילוסופי של החיים אחרי המוות: בתגובה למחשבה על המוות, ישנם אנשים שמפנים את תשומת הלב למה שמתרחש אחרי המוות. האם יש חיי נצח או משהו שיתקיים לאחר שהגוף ימות? אדם אשר חושש למות עלול להתמודד עם המחשבה שבמותו ... ההשלכות של רעיון ההמשכיות: אליעד מציין מצב בו אדם בוחר להביא ילדים לעולם מתוך מטרה לשמר את זכרו לאחר המוות. כלומר, יש אנשים שמפחדים להיעלם לחלוטין ומחפשים דרך להמשיך לחיות, אפילו לאחר המוות, דרך צאצאים. היבט זה מדבר על רעיון של נצחיות, שבו אדם בוחר ליצור המשכיות של עצמו באמצעות הדור הבא. ההבדל בין המוות האישי לבין הזיכרון לאחר המוות: לדוגמה, אליעד שואל את השאלה אם אדם מעדיף להיות זכר בתודעת הציבור אחרי מותו, או אם הוא מעדיף ששכחו ... רוצים את מותו של אדם, זה נותן לו תחושת המשכיות, כאילו הוא חי אחרי מותו. מהם הגורמים השונים לפחד מהמוות וכיצד ניתן להתמודד איתם? ההרצאה מציעה דרך להתמודד עם פחדים שונים הקשורים למוות. כל אדם מתמודד עם פחד מהמוות בדרכים שונות, וחלקם עושים זאת דרך חיפוש אחר משמעות בחיים ובמעשיםיהם. הנושא של רצון למות או לא לרצות למות נוגע לכל אחד באופן אישי, ויש בו צדדים של קיום עצמי ותחושת ערך. היכולת להרגיש חי לאחר המוות: אליעד מציע תובנה מעמיקה בהקשר של האם חיים לאחר המוות הם תוצאה של המשכיות של הרצון הפנימי. מה קורה כשאדם רוצה למות, האם הוא מפסיק לחיות כבר במהלך המחשבה ... במצב קשה מאוד. הרצון למות יכול להימנע כאשר נבין כי לא כל מה שמרגישים בהווה הוא מציאות קבועה. מהו מוות מוחלט? אליעד מסביר את רעיון המוות המוחלט, ובודק את האפקטים של מחשבה שמגיעים מתוך פחד עז מהמחשבה על מוות. הוא מציין שכאשר אדם מרגיש את המוות כסופי, הוא מרגיש יותר את כובד המשמעות של לא להיות. לעיתים, תחושת המוות נובעת מהמחשבה שהוא סופי, אבל כשיש המשכיות כלשהי בעולם הזה, זו עשויה להקל על הפחד. פחד מהמוות רצון למות המשכיות אחרי המוות החיים אחרי המוות כישלון אישי ההשלכות של פחד ממוות

ממשלה עם הערבים, ממשלה עם המפלגות הערביות, הקמת ממשלת מיעוט, מדינה יהודית ודמוקרטית, חברי כנסת ערבים, הרשימה המשותפת, עונש מוות למחבלים, ממשלה בתמיכת הערבים, ערביי ישראל, הקמת ממשלה, גוש חוסם עם הערבים האם נכון להקים ממשלה עם המפלגות הערביות בישראל? אליעד כהן דן בשאלה, האם ראוי ... מדובר בממשלה שמטרתה רק להפיל את בנימין נתניהו, אלא בשאלה עקרונית הרבה יותר: האם אנשים שתומכים במחבלים, משבחים טרוריסטים כדוגמת סמיר קונטר, מעודדים שליחת רמטכלים להאג, ומכנים את חיילי צהל רוצחים, ראויים בכלל להיות חלק מהממשלה? האם תומכי טרור ... אין מקום למשחקים פוליטיים בנושא כה מהותי. הוא אף מביע דעה חריפה, לפיה גם לתומכי טרור יש להחיל עונש מוות, בדיוק כמו למחבלים עצמם. אליעד מדגיש באופן חד - משמעי: אם אדם חשוד כי הוא עשוי לפגוע בביטחון המדינה ... כן, ההחלטה צריכה להיות מוחלטת וברורה - או שהם בפנים באופן מלא, או שהם בחוץ לגמרי. האם יש היגיון להקמת ממשלה בתמיכת הרשימה המשותפת? אליעד מציג דוגמה קונקרטית נוספת - ההתנהגות של חלק מחברי המפלגות החרדיות, שמסרבים לשמש כשרים ... הביטחוניות, ובדומה לכך, קיום מפלגות קיצוניות מאפשר לפוליטיקאים להצדיק מדיניות או להימנע משינויים עמוקים יותר. הוא מדגיש כי לו באמת היו רוצים הפוליטיקאים הימניים להרחיק את תומכי הטרור מהכנסת, הם היו יכולים לחוקק חוק פשוט שיסלקם באופן מיידי. העובדה שזה לא קרה, לטענתו, מוכיחה כי לפוליטיקאים אין באמת רצון בכך. האם מדינת ישראל צריכה להיות יהודית, דמוקרטית או שניהם יחד? בסיום דבריו אליעד מעלה נקודה חשובה נוספת: ... משרות הבכירות ביותר. לדבריו, העמדת פנים והזיגזוג מזיקים למדינה ומעודדים צביעות פוליטית. האם ראוי להקים ממשלה עם הערבים? עונש מוות לתומכי טרור מדינה יהודית ודמוקרטית חברי כנסת ערבים בישראל מי מתאים להיות ראש ממשלה? גזענות נגד ערבים בישראל היבא יזבק, מפלגת בלד, המפלגות החרדיות, איימן עודה, הרשימה המשותפת תומכי טרור, תמיכה בטרור, מי מתאים להיות ראש ממשלה? ממשלת חירום, ממשלת מיעוט זמנית, שנאת ערבים, גזענות נגד ערבים, ממשלה בלי חרדים, ממשלה בלי ערבים, ...