... כל התאונה הזו בעצם יכולה להיות טובה, והוא יכול לשמוח שזה קרה לו. אם מדובר במישהו עם דעה פוליטית מסוימת, תמצא דרך לשכנע אותו בהפך - לנסות לשנות את דעותיו לגמרי ולהוכיח לו שהוא טועה. עיקרון ההיפוכים הוא שמירה ... במציאות שהוא חווה - לדוגמה, מישהו שמרגיש כרגע משהו (כגון כעס או עצב) יהיה קשה יותר לשכנע אותו בהפך לעומת מישהו שרק זוכר את מה שהוא הרגיש. הוא מסביר שמה שמקל על השכנוע הוא הרגע שבו אדם חושב על ... אם אתה שואל את עצמך למה אני חושב ככה?, עליך להפעיל את השכל ולבדוק אם מה שאתה חושב הוא באמת מחויב או אם יש מקום לראות את הדברים אחרת. לדוגמה, אם אתה מביא טענה כלשהי - אל תתייחס אליה ... אם לא, אז יש מקום לשינוי. במהלך השיחה, אליעד מציע לנו לבדוק כל טענה שמובאת לנו, ולשאול האם זה באמת מחויב או שזו סתם דעה. כל טענה שאנחנו שומעים צריכה להיבדק בעין ביקורתית, ואם היא לא מחויבת, אפשר להציג ... אם אתה משכנע מישהו בהפך מדעתו, האם אתה ממציא הפך רק כי אתה רוצה שהוא יסכים איתך, או שאתה באמת מציג בפניו את כל העובדות שיכולות לשנות את דעתו? ההטעיה תתרחש אם אתה משכנע את הצד השני בניגוד לאמת או מבלי להציג את כל הזוויות. אליעד מדגיש כי בסופו של דבר כל דעה היא משחק - כל דעה ... את כל האפשרויות. מה זה היפוכים במחשבה? איך לפתח חשיבה יצירתית? כיצד לשכנע אנשים בצורה אפקטיבית? איך להעלות את רמת הקושי בשכנוע? מהי הטעיה בתהליך השכנוע? מה היתרונות בשכנוע עצמי? כיצד להתמודד עם דעות מנוגדות? איך אפשר לפתח חשיבה ... המחשבות והדעות שלנו. אליעד מסביר את החשיבות של תרגול חשיבה יצירתית ובמיוחד את התרגיל של היפוכים, שבו כל אדם מתאמן על לשכנע את עצמו ואחרים בהפך ממה שהם חושבים. הצעד הראשון הוא להציב לעצמנו מטרה יומית - כל יום ... המטרה היא לקחת עמדות שכולן נכונות לדעתם של אחרים ולהתעקש על העמדה ההפוכה. אליעד נותן דוגמה לפוסטים בפייסבוק, שבהם קיימת קונצנזוס דעות. במקום להסכים עם הדעות הרווחות, הוא מציע דווקא להיכנס לשיחה ולהביע את הדעה ההפוכה, לא משנה איך ... או לשכנע אותה בהפך? איך מגדילים את הרף של השכנוע? אליעד מציין שניתן להעלות את הרף במאמץ ולבחון את רמת הקושי של השכנוע. יש דרגות שונות של קושי בשכנוע - מה קל יותר לשנות? האם קל יותר לשכנע אדם במה שהוא זוכר לעומת מה שהוא רואה או מרגיש? האם קל לשכנע אדם בתיאוריה או במציאות? מה שמוביל לרעיון המרכזי: תרגול השכנוע לא ... מצליחים לשכנע אנשים, מה מונע מאיתנו לשכנע את עצמנו? האם תמיד יש תשובה נכונה לשכנוע? אליעד מדבר על שאלת האמת בשכנוע. האם באמת כל דעה או מחשבה חייבת להיות נכונה או שהיא פשוט סובייקטיבית? הוא מסביר שלפעמים כל מה שאנחנו עושים זה לשחק עם דעות, ורק התעקשות על דעה אחת גורמת לנו להרגיש שאנחנו צודקים. לכן, אם אנחנו רוצים לשפר את החשיבה שלנו, חשוב להימנע מהמחשבה שהדעה שלנו תמיד צודקת, ... מאשר לשכנע אחרים. למה חשוב לשנות את דעותינו? השאלה העיקרית שאליעד שואל היא, למה בכלל לשנות דעות? האם יש באמת צורך לשנות את מה שאנחנו חושבים? הוא טוען ששינוי דעה הוא לא רק עניין של שכנוע אלא כלי לפיתוח ... לעלות את הרף לכמה דרגות. קודם כל, במקום שלושה אנשים שישה אנשים וכבר העלנו את הרף. דבר שני גם ברמת קושי לשכנע, מה זאת אומרת, אתה יכול לבדוק, מה יותר קל לשכנע בן אדם שמה שהוא רואה זה לא ... לו אמונה, ננסה להפוך לו מחשבה, ננסה להפוך לו דעה. כאילו כמה זה מחויב אצלו ולפי זה נעלה את רמת הקושי כי אתה יכול לשכנע אנשים להחליף את הדעות שלהם, השאלה באיזה רמת קושי, כמה הוא בטוח שזה ככה. עכשיו מה תקבל בתמורה את זה שאתה, עכשיו, מה השכל שעומד מאחורי התרגיל הזה, השכל שאומר שאתה בעצם צריך להיות יותר יצירתי, צריך להיות יצירתי, צריך להיות מתוחכם, צריך לראות כל דבר את ההפך שלו, להביא היפוכים, לראות עוד צדדים וכו. והדבר הזה מפתח לך את השכל ... אבל יכול להיות שהוא גם יסבול ברבדים אחרים שהוא יחשוב שהיא תהיה יותר מפותחת. אליעד: תראה, תקשיב זה לא באמת משנה, בא נדבר על משהו אחר. תקשיב לעיקרון, מה הרעיון שעומד מאחורה? הרעיון שעומד מאחורה שכל פעם שאתה שומע ... קל, לשכנע בן אדם להסכים שמה שהוא חושב זה לא רק נכון, זה גם נכון. שימו לב יש את רמת הקושי היותר גדולה מה הוא חושב, אני אשכנע אותו את ההפך ויש רמת קושי יותר נמוכה מה הוא חושב, אני אשכנע אותו שמה שהוא חושב זה נכון, אבל שאפשר להסתכל על זה ... שלושה אמונות אמונה אחת אומרת אני רוצה שיאהבו אותי, אמונה שניה אחת אומרת אני רוצה ש..., אני חושבת שמי שמתייחס אלי ככה וככה הוא לא אוהב אותי, אמונה שלישית אומרת אם לא אוהבים אותי זה אסון, שזה כמו האמונה ... את זה, למה אני לא רוצה שיאהבו אותי, למה אם לא אוהבים אותי זה לא אסון ולמה גם אם מתנהגים אלי ככה זה לא סימן שלא אוהבים אותי. את אומרת איך אני יכולה להפוך כזה דבר זה קשה עכשיו ... אני יכולה לשכנע אותו לחשוב אחרת. נגיד לדוגמה שאת נמצאת נגיב באיזה מקום ומישהו רוצה לסדר את החדר בצורה מסוימת ואת אומרת בוא ננסה לשכנע אותו אחרת. מישהו נגיד אומר לך אני רוצה לקנות חולצה בצבע מסוים, איך אני ... את הצבע הזה, איך אני משכנעת אותו לקנות בדיוק צבע אחר ושלא שיאשים אותך שאת שכנעת אותו אלא שהוא באמת יחשוב שזה נכון עוד, נגיד הוא אומר תודה רבה שאמרת לי, איך לא שמתי לב. ש: איך זה שאני עושה את זה עם אחרים בסוף... אליעד: כי זה מפתח פה את היכולת לראות ... מחויבות. אליעד: שגם מה שאת חושבת. נכון, ואז הוא אומר לך לדעתך כרגע, נראה לך שזה לדעתי כרגע אבל באמת זה באמת ככה. טוב הבנו? מה את הבנת? ש: אני לא הבנתי הרבה. אליעד: תגידי מה שכן הבנת. ש: שמהאמת היא מה שאני הבנתי בכלל. אליעד: רק את האמת. ש: כאילו בשביל לשכנע מישהו אחר אני בעצם צריכה לחשוב איך אני הייתי משכנעת את עצמי שבכל מקרה אני ... יחסי זה יותר קל כי זה כאילו חיצוני לך. ש: כן, אבל אם אני הייתי רוצה לחשוב על משהו באמת משכנע אז הייתי חייבת לחשוב מה היה משכנע אותי. אליעד: אוקי הלאה, מה אתה רצית לשאול? ש: רציתי לשאול ... מותה לצד אחד הצדדים. אליעד: נכון. ש: השאלה אם מהצד האופטימלי זה שלא תהיה הטעיה. או שאיך אני יכול, מתי, מה גורם לכך שיש הטעיה. אליעד: המצב האופטימלי זה שלא תבדיל בין אופטימלי ללא אופטימלי, הבנת? ש: שניה, לא ... הפך אז הוא צריך להיות בלי הטעיה. נגיד אני רוצה לשכנע מישהו שזה טוב נגיד, אני צריך להשתכנע בזה באמת. אליעד: תראה מה האמת, תראה, לשכנע מישהו שמה שהוא חושב זה הפוך מהיבט מסוים זה לשקר אותו. למה זה לשקר אותו, כי אם ... אותו שזה רק לא נכון, שרק ההפך של זה נכון מהיבט מסוים שיקרת אותו, למה שיקרת אותו? כי מצד האמת שני ההפכים נכונים ואין הבדל ביניהם בכלל, וזה לא משנה מה הוא בכלל חושב אז מה הטעם לומר לו ... אף אחד מהם, אולי בסוף זה רק צד אחד. עוד פעם, מהצד שאתה מפעיל את השכל אז אתה אומר האמת היא שבסופו של דבר אין הבדל בין הדברים אז למה שאני אשכנע אותו שרק צד אחד צודק אם שני ... משחק ואתה יכול להגיד ששני הצדדים צודקים, ואתה יכול להגיד רק צד אחד צודק. אם אתה רוצה להיות יותר מתוחכם האמת היא שגם רק זה צודק וגם רק זה צודק. ש: אם אפשר לאט לאט קצת, קודם כל לגבי הצעד ... לא? אליעד: אתה צריך לשאוף להגיד למצב, שלא תשאף אם ההיפוכים יהיו מאוזנים או לא. אני אומר לך את האמת. אתה רוצה את האמת? מה אכפת לך אם הם מאוזנים או לא. ש: לא כי אני מרגיש שזה סתם רמייה כאילו מה יש. ...

חוסר התמדה, חוסר מוטיבציה, לא מצליח להתמיד, לעשות הפסקה, חסרונות ויתרונות בכל דבר, דבקות במטרה, להתמיד במטרה, קושי להתמיד, מתקשה להתמיד, מטרות ויעדים, הצבת מטרות מדוע אנשים מפסיקים פעולות למרות שהן מעניינות אותם? אליעד כהן מסביר בהרחבה מדוע אנשים מוצאים את עצמם במצבים של חוסר התמדה וחוסר מוטיבציה, אפילו כאשר הם מתעסקים בפעילויות שמעניינות אותם בתחילה. לדבריו, הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה הפשוטה שבכל פעולה או מטרה בעולם יש שילוב של יתרונות וחסרונות. כאשר אדם מתחיל לעסוק בפעילות חדשה - בין אם מדובר בתחביב, פרויקט או מטרה מסוימת - הוא רואה בעיקר את היתרונות שלה, ולכן הוא מלא מוטיבציה ומעוניין לעסוק בה. עם הזמן, החסרונות שהיו חבויים בהתחלה הופכים להיות בולטים יותר ומתחילים להציק לאדם. אלו יכולים להיות חסרונות כמו שעמום, עייפות, חוסר עניין, או תחושה שכבר אין מה ללמוד או לחדש. ... פעילויות באמצע, גם אם הן התחילו בהתלהבות רבה. איך נוצרת התחושה של מספיק לי או נמאס לי? כאשר אדם מתחיל להרגיש אי נוחות או חוסר הנאה בפעילות מסוימת, הוא למעשה מזכיר לעצמו את החסרונות שבה, מה שגורם לו להרגיש תחושות של עייפות, שעמום או רצון לחדש ולשנות ... נמאס לי, מה שמוביל להחלטה להפסיק את הפעולה או לקחת הפסקה. עם זאת, לאחר שעושים הפסקה ועוברים לפעילות אחרת, מתעורר געגוע ליתרונות שהיו קיימים בפעולה הראשונה. בדיוק כמו אדם שאכל ארוחה ושבע, ואחרי כמה שעות רעב שוב ומתגעגע לאותו אוכל שהיה לו טעים לפני כן. הגעגוע הזה גורם לאדם לחזור לפעילות המקורית, מה שיוצר מעגל של הפסקות וחזרות בלתי פוסקות. מה הקשר בין שלמות הפעולה לבין הצורך לעשות הפסקה? אליעד כהן מדגיש שאילו הייתה קיימת פעולה או מטרה מושלמת ללא חסרונות כלל, לא היינו זקוקים כלל להפסקות, מכיוון שלא היינו חווים תחושת מיצוי. אולם מאחר שכל פעולה שאנו ... גם חסרונות מסוימים, תמיד תעלה התחושה שהפעולה כבר לא מספקת אותנו, מה שיוצר את הצורך בהפסקה. הוא מציג דוגמה מתוך חייו, שבה הוא עצמו חיפש משהו שלא יימאס עליו לעולם - מטרה שהיא מושלמת לחלוטין. אולם הוא מדגיש כי מטרה כזו לא קיימת במציאות היומיומית, ולכן כל אדם תמיד ימצא את עצמו במצב של רצון לעשות הפסקות ולחזור לפעילות מאוחר יותר. האם ... פעולה שכבר ראה את החסרונות שלה. לדבריו, הדבר דומה לשאלה מדוע אנשים נאבקים לחיות למרות שהם יודעים שבסוף כולם מתים. האדם חוזר לפעולה מכיוון שבאותו הרגע הוא מתגעגע ליתרונות של אותה הפעולה, ושוכח או מדחיק את החסרונות שהפריעו לו קודם. הוא רוצה להרגיש טוב ברגע הנוכחי, ולכן ... חוזר לפעילות למרות שהוא מודע לכך שבהמשך הוא שוב ימצא את עצמו עייף ממנה. הדוגמה הבולטת שאליעד נותן היא דוגמת האכילה: אדם שאוכל ושבע לא רוצה לאכול יותר באותו רגע, אך לאחר מספר שעות הוא שוב רעב וחוזר לאותה ... מאוד מהקריאה, אך באמצע הקריאה הוא מרגיש עייפות או ירידה בעניין ומחליט לעשות הפסקה. כעבור זמן מה הוא שוב מתגעגע לקריאה וחוזר אליה. אם הספר היה מושלם לחלוטין, האדם לא היה זקוק להפסקה. העובדה שיש חיסרון כלשהו בפעולה זו ... שבכל פעולה יש חסרונות ויתרונות. חוסר ההתמדה לא בהכרח מעיד על כישלון, אלא הוא ביטוי לתהליך טבעי שבו האדם מתמודד עם חסרונות שמתגלים עם הזמן. אליעד מדגיש שהמטרה של האדם בחיים היא להרגיש טוב ולהימנע מרע, ולכן ברגע שהרע (החיסרון) מתגבר, הוא מפסיק וחוזר כאשר הזיכרון של החסרונות דועך. איך ליישם את ההבנות האלו ביום - יום? אליעד מציע כמה ... תקופת ההנאה ממנה. להיות מודעים לכך שאין דבר מושלם, ולכן לצפות מראש שהפעילות תכיל חסרונות ולא להתאכזב כאשר הם מתגלים. אליעד כהן מסיים את הסבריו באמירה פשוטה וברורה: החיים בנויים באופן טבעי ממעגלים של התלהבות, מיצוי, הפסקות וחזרות לפעילות - וזה טבעי לגמרי. איך להתמודד עם חוסר התמדה? האם יש דרך למצוא מטרה מושלמת? למה אנשים עושים הפסקות מפעילויות? איך לנצל את כוח ההרגל לטובתנו? מה הקשר בין הצבת מטרות להתמדה? מדוע אנשים ... חווים חוסר התמדה וחוסר מוטיבציה היא שאין שום דבר בעולם שהוא מושלם לגמרי. בכל פעולה יש יתרונות וחסרונות. כאשר מתחילים לבצע משהו - כמו תחביב, פרויקט או מטרה מסוימת - רואים יותר את היתרונות שבו. אבל אחרי זמן מה, החסרונות מתחילים להופיע ולהציק, ואז מתעורר הרצון לעשות הפסקה ולעבור למשהו אחר. איך חוסר ההנאה הרגעי מוביל להחלטה לעשות הפסקה? ברגע שעולה תחושה של קושי ... שונה, וכך נמנעים מהחסרונות של הפעולה הראשונה. למה בכל זאת חוזרים שוב לאותה פעולה שהתעייפנו ממנה? לאחר שעשו הפסקה, מתעורר געגוע ליתרונות שהיו בפעולה המקורית. באופן דומה לאדם שכבר שבע מארוחה מסוימת ולא מעוניין עוד לאכול ממנה, אך כעבור מספר שעות רעב מחדש, חוזר לאותה ארוחה ונהנה ממנה שוב. כשמתגעגעים ליתרונות, מתקבלת החלטה לחזור אליה. זהו אחד ההסברים הנפוצים לתופעה שבה אדם לא מצליח להתמיד בדבר אחד לאורך זמן, אך גם מוצא את עצמו מתקשה להתמיד ולהישאר לגמרי בלי אותו דבר. כיצד קשור המושג שלמות לצורך לעשות הפסקה? אליעד מסביר שאין בעולם מטרה אחת מושלמת שבאמת תענה על כל הצרכים של האדם ללא שום חיסרון. מכיוון שבכל דבר יש חסרונות ויתרונות, כל מטרה עלולה להימאס מתישהו, אף אם בהתחלה היה בה עניין רב. רק אם היה משהו שהוא באמת מושלם לגמרי, לא היינו זקוקים להפסקות, כי לא היינו נתקלים בחסרונות כלל. האם ייתכן שמדובר בשיגעון לחזור לאותו דבר ... כך נוצרת תנועה מחזורית של חיפוש יתרונות וחוסר מוטיבציה ברגע שנחשפים לחסרונות. אליעד גם מדמה זאת לשאלת למה אנחנו מתאמצים לחיות אם בסוף מתים?, ואומר שהאדם בוחר לחיות עכשיו כי הוא רוצה להרגיש טוב כרגע, גם אם ידוע שבסוף יש מוות. איך דוגמאות הרעב והשובע מסבירות חוסר התמדה? דוגמה מרכזית היא אדם האוכל עד שהוא שבע. ברגע השובע, אין שום רצון להמשיך לאכול, בדיוק כמו אדם שעושה פעולה מסוימת ומרגיש שמיצה אותה. אולם כעבור זמן מה, הרעב חוזר ואותו אוכל שהמאיס את עצמו קודם נהיה שוב מושך. כך בדיוק פועלת המוטיבציה האנושית: כשחווים שובע מפעילות מסוימת, מופיע קושי להתמיד וללא הפסקה מתחילים לסבול מהחסרונות. לאחר ההפסקה, היתרונות הופכים שוב לבולטים, וחוזרים לפעילות כאילו היא חדשה. ...

... נוגעת לחרדות בכלל ולחרדת נטישה בפרט, ותיארה את ההתמודדות עם פחדים ותחושות חרדה שנובעות מרצון לא ממומש. הדובר הראשי מתחיל בכך שהוא מספר על חרדה שחוזרת אליו, אחרי תקופה בה הרגיש טוב יותר. הוא מתאר את החרדה כחוסר שקט תמידי, ושואל איך להתמודד עם חזרה של חרדות שחשב שכבר עברו. אליעד מציין כי חרדה נוצרת כאשר יש רצון שלא תמיד מתממש, ומסביר שכשאנחנו רוצים משהו אבל לא יודעים אם נוכל להשיג אותו, זה גורם לפחד. כל חרדה נובעת בעצם מרצון פנימי שעולה ונפגש עם המציאות, שהיא לא תמיד תואמת את הרצון הזה. במהלך השיחה, הדובר מסביר שהחרדה שלו התעוררה בעקבות קשר שלא צלח, ונראה שהוא נמצא במקום שבו ... עלולה לצוץ אם אותו אדם לא מראה סימנים של חיבה. השאלה החשובה היא: האם הרצון הזה מחויב? כלומר, האם באמת יש חובה לממש אותו, או שזו רק תחושת פחד להיות לבד? אליעד מביא דוגמה של אדם שלמד אנגלית, ולאחר מכן שוהה בארץ בה לא מדברים אנגלית, וכשהוא חוזר למדינה דוברת אנגלית, הוא לא שוכח את השפה. הוא מתאר זאת כדי להמחיש שמה שלמדת לא הולך לאיבוד - הוא נמצא שם, אבל עליך להיזכר בו, וכך גם בהתמודדות ... איפה שהייתי עם החרדות והייתה תקופה שהרגשתי הרבה יותר טוב ועכשיו עוד פעם זה חוזר ממש, זאת אומרת זה מתבטא בחוסר שקט כל הזמן אני לא יודעת איך להתמודד עם זה. אליעד: חרדה במה נגיד באופן כללי? ש: זה ... היה בסדר לפני כן, בחורה בלי חרדות באופן יחסי פתאום הולכת ברחוב מכירה מישהו הוא מחייך אליה ואז פתאום מתחילות החרדות איך יכול להיות, מה התשובה? ש: זה אמיתי הדברים האלה? אליעד: הנה סיפורים, מה הפשר מה זה חרדה? ... נזכרת שאת רוצה אז המילה רוצה מביאה איתה ביחד את המילה חרדה זה בא באותה חבילה קודם כל זאת האמת. ש: אוקי רק שאני לא מבינה איפה כל העבודה שלי, כן כל מה שכאילו, אני די מבינה את זה. אליעד: אז מה האמת? אז אני אגיד לך מה האמת, היא אומרת כן אבל מה עם כל מה שלמדתי קודם נכון? אז תראי אם לדוגמה בן אדם לומד אנגלית ... אנגלית איך תהיה האנגלית שלו? ש: לא משהו. אליעד: לא משהו אבל הוא מהר מאוד יכנס לזה נכון, עכשיו ולעומת זאת בן אדם שאף פעם לא היה שם עכשיו צריך ללמוד הכל מחדש, את מבינה את ההבדל זאת אומרת ... ש: כאילו שהפסקתי ללמוד כי אני כל הזמן רואה הרצאות ואני כל הזמן יושבת עם עצמי. אליעד: אבל איפה מתבטא היישום שלהן, איפה היישום של ההרצאות? ש: יותר בראש. אליעד: תסתכלי בסופו של דבר את יכולה לשמוע הרבה הרצאות על הרבה מאוד דברים אבל היישום הממשי או לראות שזה באמת ככה זה כשזה קורה לך בשטח. את נגיד יכולה לשמוע מאה הרצאות למה לא אכפת לי מה חושבים עלי ... שומעת את זה כשאת במדבר ופתאום את פוגשת בני אדם אה מה הוא חושב עלי? מה חושבים עלייך, היישום מתבטא בפועל כשאת בפועל מגיעה לסיטואציה ואת אומרת רגע מה למדתי? עכשיו בא נראה איך זה בפועל. ש: אני מנסה לעשות את זה וזה לא עובד. אליעד: ברור שזה לא עובד שמת לב מה אמרת? אני מנסה לעשות את זה וזה לא עובד במוחלטות וזה ישר, אין במוחלטות בטוטליות, שמת לב לצורת דיבור? של הישר לא עובד כאילו במחויב. מה את מנסה לעשות ולא עובד? ש: אני מנסה כשאני נתקלת בסיטואציה שמעוררת בי חרדה לנסות להבין מה האמת בזמן אמת ואני נתקעת במקום, זאת אומרת החרדה היא חזקה יותר, זאת אומרת יש כל מיני. אליעד: רגע רק לנסות להבין מה האמת או שאלה יותר ממוקדת, קודם כל לזהות מה את רוצה אני בחרדה קודם כל לזהות למה את בחרדה, דוגמה ... לזה בכלל, נגיד היום שאת בחרדה אוקי קודם כל אם אני בחרדה אני יודעת שזה אומר שיש איזה רצון שמתנגש פה עם המציאות, קודם כל בוא נזהה את הרצון שיוצר את החרדה אז אני בחרדה מכך שאני רוצה משהו ... זאת השאלה הבאה. ש: זהו זאת השאלה הכי קשה. אליעד: אוקי אז מה אני מעדיפה לסבול או להגיד את האמת שזה לא מחויב?. ש: לא זאת אומרת השאלה הזאת נשאלת. אליעד: רגע אני בא להגיד דוגמה, אני נותן דוגמה ... גם אין חרדה. ש: ואם התשובה היא לא וזה כן זה הרבה פעמים קורה לי, לא אוקי. אליעד: את מתכוונת שהתשובה פה היא לא והתשובה פה היא כן. ש: כן. אליעד: יפה אז מישהו משקר או זה משקר או ... ניצחון בנקודות ואחר כך קרב חוזה ותביא קרב זה, אין דבר כזה עכשיו אתם ממשיכים להילחם עד שאחד מכם מת, אתה צריך לחתוך את הראש ולהחזיק את הראש ככה לשרוף את הגופה ולוודא שהוא לא יחזור לפה עוד פעם זהו. ש: אבל איך באמת עושים את זה איך? אליעד: רגע ואם לא אז הם רבו עכשיו זה ניצח אוקי הוא פצוע מחלים, מתאושש ואז הוא אומר אה אתה ניצחת אותי עכשיו סיבוב חוזר ואז הוא מנצח וזה ממשיך ככה, המריבה ממשיכה וממשיכה ... תחליטי ממה בא לך לסבול יותר מזה שאין לך כוח שהם יריבו, עכשיו למה את לא מחליטה את זה באמת? כי את אומרת אבל אין לי עכשיו כוח שהם יריבו בתוכי עוד יותר אבל מה לעשות אם לא תתני ... הולך עד הסוף אז תמשיכי לסבול כזה, אם את אומרת אני לא מוכנה יותר לפשרות, אני רוצה לדעת מה האמת, האם הוא צודק שלא חייב שיאהב אותי או שזה צודק שאין מצב שאני מוותרת זה חייב שיאהב אותי, עכשיו הקטע שיש תחושה של ספק והשאלה מה את עושה כשיש לך ספק האם את ... ויש יותר ממה שחשוב לי אם הוא יאהב אותי או לא יאהב אותי חשוב לי פעם אחת להבין האם באמת זה חשוב לי כי אם נגיד למסקנה שזה לא חשוב לי אז נגמר בא לציון גואל, אם נגיע למסקנה שחשוב לי אוקי אז זה מה יש זה החיים ונגזר דיני לסבול וזהו, הלך עלי וזהו ולא מתלוננת יותר. ש: לכן הם רבים אם זה חשוב או לא חשוב. אליעד: לא אני אומר בתיעדוף מה יותר חשוב ... לא חשוב. אליעד: סבבה. ש: זה הרבה יותר קשה דרך אגב. אליעד: נכון אבל לפחות אולי יש לזה סוף מתישהו. ש: כן אבל מלכתחילה זה חשוב כי אם זה לא היה חשוב לא היה נכנס לי לתודעה. אליעד: מלכתחילה ... כן חייב להיות בחרדה תחליט מה אתה משוגע. ש: זה הספק? אליעד: כי אתה לא סגור על עצמך מה האמת זה מחויב שאני ארצה אותו או לא מחויב שאני ארצה אותו. אם את רוצה לדעת אם שניהם יריבו מי ... מהם, בסוף ינצח מי שיופיע בזירה ויגיד להם תקשיבו אם אתם כל כך רבים בואו אני אגיד לכם את האמת, האמת היא שזה לא משנה אם את רוצה שיאהב אותך או לא, אין הבדל ביניהם בכלל שזה משהו שלישי זה ... אליעד: מה הבנת? ש: שיש מקום שלישי שבמקום הזה זה לא ממש משנה לא לכאן ולא לכאן זה לא באמת משנה אבל משם. אליעד: רגע מה אומר השלישי הזה תסבירי אותו לא בכללי, תסבירי אותו. ש: שהוא אומר שזה ...

... להרגיש טוב, מהו שורש הרצון? איך נוצר רצון? למה יש רצון? מה אני רוצה? איך להיות מאושר? לא רוצה למות, צורך הישרדותי מה בן אדם רוצה? בהרצאה זו, אליעד כהן עוסק בשורש הרצון האנושי ובמהות של הרצון. הוא שואל שאלות מרכזיות כגון: מה אדם באמת רוצה? האם הרצון להרגיש טוב חזק יותר מהצורך לשרוד? מהו שורש הרצון ומדוע יש לנו רצון בכלל? האם הרצון לחיות והצורך להרגיש טוב הם אותם הדברים או שהם נפרדים? אליעד מתחיל את הרצאתו בכך שהוא מציג את השאלה אם יש הבדל בין הרצון להרגיש טוב לבין הרצון לשרוד. השאלה הזאת, ... גם אם הוא לא מודע לכך. לדוגמה, אם אדם שותה מיץ קולה במקום מיץ תפוזים, הוא עושה זאת לא מתוך צורך הישרדותי מובהק, אלא מתוך רצון להרגיש טוב. אך בסופו של דבר, גם הרצון הזה תורם להישרדות - שכן אכילת או שתיית דבר מה גורמת לאדם להרגיש טוב יותר ולהימנע מתחושת חסר או כאב פנימי, דבר שמסייע לו להמשיך ולהתקיים. אליעד מפרט איך הרצון להרגיש טוב הוא למעשה רצון למנוע ... שתייה או אכילה), אלא גם במצבים נפשיים. הוא טוען כי כל פעולה שנעשית על ידי אדם נובעת מהצורך להימנע מתחושת חוסר או כאב. לדוגמה, אדם יכול לרצות להצליח כדי להרגיש טוב יותר, או לחפש אהבה כדי למלא את החסר הרגשי. כל פעולה כזאת נעשית מתוך הרצון לחוש טוב, ולאו דווקא מתוך צורך הישרדותי מוחלט. כשהוא מדבר על הרצון להרגיש טוב, אליעד מוסיף עוד נקודה חשובה: הרצון הזה הוא לא רק ... מהווה את עיקר המניע לפעולותיו, וזה מה שמוביל אותו להרגיש טוב. בהמשך, אליעד מדבר על איך הרצון של האדם מתבטא בצורות שונות, ולדבריו: כל מה שאדם רוצה, גם אם מדובר במשהו שנראה כמו רצון למרוד או רצון להימנע - בסופו של דבר נובעת מכל זה תחושת החיסרון שמניעה את הרצון הזה. אפילו הרצון של אדם למות לא נובע מתוך רצון להימנע מהחיים, אלא מתוך רצון להימנע מכאב או חיסרון פנימי אחר. הוא מדבר על איך הרצון נבנה מתוך חוויות מנוגדות. לדוגמה, אדם שחווה חוויות של כאב פיזי או נפשי עשוי לרצות להימנע מהם בעתיד, ולכן כל פעולה שהוא עושה, כל רצון שהוא מפתח, נועד להימנע מהכאב הזה. אפילו הרצון להימנע מכאב גופני או נפשי הוא חלק מתהליך הישרדותי. זהו פרדוקס: כל מה שמניע את האדם - גם דברים שנראים לא הישרדותיים כמו רצון לאכול אוכל טעים ... שקשור לרצון בהנאה, ברגש טוב, או אפילו ברגיעה, קשור בעצם לרצון להמשיך ולהתקיים בעולם. לסיום, אליעד מציין שכולנו פועלים מתוך תחושת חסר פנימי שמניעה אותנו לחפש סיפוק בכל תחום - פיזי, רגשי, או רוחני. גם הרצון לרגעי אושר, שמקבל ביטוי במילים כמו אני רוצה להרגיש טוב או אני רוצה להיות מאושר, בסופו של דבר נובע מתוך הצורך הביולוגי הבסיסי ביותר - הצורך להישאר בחיים. מהו שורש הרצון? האם הרצון להרגיש טוב חזק יותר מהצורך לשרוד? ... אליעד מציין כי הרצון להרגיש טוב והרצון לשרוד הם למעשה שני צדדים של אותו מטבע, וכי כל רצון נובע מתוך צורך הישרדותי. הוא מסביר את הקשר ההדוק בין רצון להרגיש טוב ורצון לשרוד, ומוסיף כי ישנם אנשים שמבינים את הרצון להרגיש טוב כחלק מההישרדות האישית שלהם. לדוגמה, כשאדם שותה מיץ קולה במקום מיץ תפוזים, הוא עושה זאת מתוך רצון להרגיש טוב, ולא מתוך הצורך הישרדותי הברור של קיום הגוף, אך בפועל כל פעולה כזו גם משרתת את הרצון הביולוגי להמשיך ולחיות. בהמשך ההרצאה, הוא מתאר כיצד הרצון האנושי הוא תמיד מונע מתוך צורך פנימי שמחפש להשלים חסר, ולהגיע למקום של תחושת סיפוק. על פי אליעד, הרצון להרגיש טוב הוא למעשה רצון להימנע מתחושת חסר או כאב פנימי. הוא מוסיף כי כל פעולה שמבצע אדם נובעת מתוך הרצון למלא את החסר הזה, בין אם מדובר בעשייה פיזית כמו אכילה או שתייה ובין אם מדובר במצבים נפשיים ...

... הוא עדיין לא מצליח להפסיק. השיחה עוסקת בשני פחדים מנוגדים: פחד ממה שיקרה אם הוא ימשיך לעשן (הפחד מהעתיד) לעומת פחד ממה שיקרה אם לא יעשן (הפחד מההווה). הסיפור מתחיל עם אדם שנמצא במצב של לחץ, עובד בעבודה שמספקת לו הכנסה גבוהה, אך רוב הכנסתו הולכת על מזונות וכלכלה. ... ששואל את האדם אם היה רוצה לשנות את ההתנהגות שלו אם היה לו שליטה עליה. אדם שמענה כן, למעשה מתחיל לדמיין את השליטה ובכך משקף את התחושה של שליטה על פעולתו. בנוסף, אליעד מציע לשוחח עם האדם ולהבין את ... לעשן? הפחד מהעתיד מול הפחד מההווה מניפולציה לשינוי התנהגות השליטה על הבחירות שלנו איך לגרום למישהו להפסיק לעשן? הדיון מתחיל בסיפור על אדם שנראה כי יש לו חיים מושלמים - עבודה טובה, אישה מקסימה, אך יש לו בעיה אחת: ... על הבחירה. לאחר מכן, נשאלות שאלות נוספות שמקשות על האדם להכחיש את השליטה הזו. אליעד מציע שיטה בה האדם מתחיל לדמיין את השליטה, עד שהוא מצליח להבין שזה באמת בידיו לשנות את ההתנהגות. מה הדרך להפחית את הלחץ ולסייע להפסקת העישון? אליעד מציין שגם אם עלול להיות לחץ ... משנה מה כל אחד והסיפורים שלו. העניין הוא שהוא נמצא עכשיו במצב של לחץ, מה הכוונה הוא עובד בעבודה מסוימת שנותנת לו הכנסה מאוד מאוד גבוהה יחסית אבל כל ההכנסה שלו כמעט הולכת על מזונות ועל כלכלה והכל. אליעד: אה, פתאום מתברר שלא הכי טוב לו, שאתה התחלת לספר הכל טוב לו. ש: כללית. עכשיו הוא לא רוצה כאילו לקחת סמים ... בשליטה שלו והוא יודע שהוא יכול לאבד את כל מה שיש לו, והוא כולו מפחד מזה, הוא לא רוצה באמת. אליעד: מפחד מזה שמה? בגלל? ש: שכאילו שהוא לדוגמה אם אישתו תתפוס אותו עוד הפעם היא תתגרש ממנו, תעזוב ... סמים יכול להיות שהלך לו כל מה שהוא בנה. ש: והוא מפחד מזה מאוד. אליעד: והוא מפחד מזה פחד מוות אבל הוא עדיין לוקח את הסמים. איך זה יכול להיות? ותוך כדי שהוא לוקח את הסמים, הוא אומר לך ... לא בטוח, אתה לא יודע בדיוק מה, אתה אומר רגע אבל זה שיקולים כאלו, אתה לא יודע מה, אתה מתחיל לעשות שיקולים כאלה רגע אבל זה בוודאות זה לא בוודאות, זה עכשיו, זה אחר כך, זה זה, זה זה. ... אתה רוצה למצוא את הדרך?, מה הוא יגיד לך? יגיד לך לא רוצה? יגיד לך הוא רוצה. ואז אתה מתחיל לשאול אותו למה אתה לחוץ, מה מלחיץ אותך?, שאני מפחד מזה שככה וככה ואז אתה עושה את כל החקירה, ... יש גם אפשרות שישאר לחוץ ולא יעשן, אין את האפשרות הזאת? אליעד: ש? ש: שישאר לחוץ. אליעד: זאת אפשרות למתקדמים. יש גם את האפשרות שיעשן גם זאת אפשרות. אוקי אז תמשיך לעשן. ש: לא, מה הפונקציה של לפטור אותו ... כל בוקר לעבודה, מה אתה צריך לעשות? ש: להמשיך לישון. אליעד: נכון, יפה, להמשיך לישון עד שימאס לך ואז מתוך שעמום אתה תקום. ש: מרוב שעמום תאמין לי שאתה תקום. אליעד: בדיוק.

על החיים ועל המוות, לא מת או חי, חי או לא מת, איך המוח מפרש? איך המוח עובד? NLP, לא רוצה למות, רוצה לא למות, לא רוצה לחיות, התאבדות, איך המוח חושב? איך המוח מבין? להתאבד, חיים או מוות איך המוח מפרש את החיים והמוות? בהרצאה זו אליעד כהן מסביר לעומק כיצד המוח שלנו מפרש את המושגים חיים ומוות, מה ההבדל בין הרצון לחיות לבין הפחד למות, ומה המשמעויות הפסיכולוגיות והרגשיות של כל אחד מהמושגים האלה. ההסבר של אליעד מתחיל בדיון מעמיק על שני ביטויים שנשמעים לכאורה דומים: אני לא רוצה למות לעומת אני רוצה לחיות. לכאורה, המשמעות שלהם זהה, אך בפועל יש הבדל גדול בין שני הביטויים האלו. אליעד נותן דוגמה לאדם שאומר שהוא לא רוצה למות, והסיבה לכך היא שהוא מפחד ממה שיקרה אחרי המוות. כלומר, הרצון לא למות אינו נובע בהכרח מאהבה לחיים עצמם, אלא מפחד מהמוות. מנגד, כשאדם אומר אני רוצה לחיות, הכוונה יכולה להיות שהוא באמת נהנה מהחיים ורוצה לחוות אותם. כדי להדגים את ... שהוא חי. אליעד מסביר שהסיבה לכך קשורה לאסוציאציות שהמוח יוצר: כשאנו שומעים לא מת, נקודת ההתייחסות של המוח היא המוות, ולכן המוח חווה הקלה מכך שאותו אדם לא מת, אך עדיין נוכח בו הפחד מהאפשרות שהיה יכול למות. לעומת ... חסר משמעות או חיוניות, והוא אינו מתחבר רגשית או מנטלית לחוויית החיים. מצב זה יכול להוביל אנשים לתחושה של מוות רגשי למרות שהם עדיין חיים מבחינה פיזית. בהקשר הזה, אליעד מתייחס לנושא ההתאבדות. הוא מסביר שאדם המתאבד לא בהכרח מעדיף למות, אלא לעיתים הוא פשוט נמצא במצב נפשי של חוסר ברירה או סבל כה גדול, עד שהמוות נראה לו כפתרון היחיד האפשרי. המוח של אותו אדם אינו מפרש את המוות באופן אחיד כמו אנשים אחרים, במקום זאת, הוא רואה במוות דרך להפסיק את הסבל, ולאו דווקא כאקט רצוני של בחירה חיובית. ההרצאה ממשיכה בניתוח המעמיק של ההבדלים הפסיכולוגיים בין ... מתמקד בדבר השלילי (אבק), ואילו הביטוי רוצה נקי מתמקד בדבר החיובי (ניקיון). זו אותה תופעה גם בהקשר של חיים ומוות, והמוח שלנו מתנהג בהתאם לניסוח שאנו משתמשים בו. עוד נקודה שאליעד מדגיש היא שהחוויה הנפשית והרגשית של החיים והמוות אינה תמיד קשורה למצב הפיזי האובייקטיבי. למשל, אדם יכול להיות חי פיזית, אך לחוש מת רגשית או מנטלית, ללא ... שהוא מתמודד עם קושי פיזי או סכנת חיים ממשית. בסוף ההרצאה אליעד מסכם ומבהיר שהמוח מפרש את המושגים חיים ומוות בהתאם לאופן שבו אנו חושבים, משתמשים במילים וביטויים, ומקשרים אסוציאציות לחוויות שלנו. כל אדם מפרש את המציאות באופן קצת שונה, ולכן גם המשמעות של החיים והמוות משתנה מאדם לאדם בהתאם להקשר הפסיכולוגי, הנפשי והחווייתי שלו. לסיכום, ההרצאה של אליעד כהן מלמדת אותנו כי האופן שבו אנו מפרשים את החיים והמוות, הרצון לחיות והפחד למות, אינו אחיד, והוא תלוי בדרך שבה המוח שלנו משתמש בשפה, באסוציאציות ובמשמעות הרגשית שאנו נותנים לכל מילה. מהי הפסיכולוגיה של פחד ממוות? איך המוח מפרש חיים ומוות? מה ההבדל בין לא רוצה למות ורוצה לחיות? האם המוח מבדל בין החיים למוות? מה הקשר בין התאבדות לפחד ממוות? איך המוח מפרש את החיים והמוות? ההרצאה עוסקת בשאלה כיצד המוח מפרש את המושגים חיים ומוות, וכוללת דיונים בנוגע לפסיכולוגיה של פחד ממוות, רצון לחיות, ותחושות הקשורות להתאבדות. הדיון מתחיל בשאלה האם יש הבדל בין רצון לחיות לבין פחד ממוות. במהלך השיחה, אחד המשתתפים מציין שמישהו עשוי לחשוב שהוא לא רוצה לחיות, אך למעשה הוא מפחד למות. דבר זה מצביע על כך שלפעמים התשובה לשאלה רוצה לחיות? אינה כה חד משמעית, ויכולה להיות קשורה לפחדים הקשורים במוות. בהמשך, נדונה השאלה האם לא רוצה למות ורוצה לחיות הם שני רעיונות שונים או שהם בעצם מציינים את אותה ... שהוא לא רוצה למות, אבל עדיין אין לו רצון חיובי לחיים. השיחה מתפתחת לכדי דיון על ההתמודדות עם פחד ממוות, כאשר נטען שהאדם עשוי להתנהל לפי הרצון להימנע מהסבל שבמוות, אך לאו דווקא מתוך רצון לחיות. בהמשך, ישנה התמקדות במצב שבו אדם מציב את עצמו במצב קיומי של חיים או מוות. הדיון מעמיק לנושא של התאבדות, ונשאלת השאלה האם אדם שמתאבד באמת מעדיף למות או שהוא נמצא במצב של חוסר ברירה. התשובה לכך מורכבת, משום שההבנה של המוח את המושג מוות אינה בהכרח אחידה עבור כולם. לאחר מכן, ישנה דוגמה שנוגעת לאדם שנמצא במצב של חיים אך מרגיש כאילו הוא מת, כלומר, לא חש חיוניות או משמעות בחייו. תיאורים כאלה מצביעים על כך שלפעמים התחושות של חיים או מוות לא נמדדות רק במונחים פיזיים אלא גם רגשיים ומנטליים. במהלך ההרצאה ישנה התמקדות בפסיכולוגיה של המוח ומדוע הוא מפרש חיים ומוות כך או אחרת. השיחה משווה בין המונחים של חיים ומוות בהקשר חווייתי, ומראה כי לכל אחד מהם יש משמעות שונה במצבים שונים. סיום ההרצאה עוסק בהשפעת המילים וההגדרות על איך אנחנו תופסים את החיים והמוות. נשאלת השאלה אם תיאורים כמו הוא חי או הוא לא מת מעוררים חוויות שונות במוח שלנו, והאם החוויה הפיזית והרגשית של חיים שונה ממה שאנו תופסים כלא מת. מהי הפסיכולוגיה של פחד ממוות? איך המוח מפרש חיים ומוות? מה ההבדל בין לא רוצה למות ורוצה לחיות? האם המוח מבדל בין החיים למוות? מה הקשר בין התאבדות לפחד ממוות?

... עליו בקטע כזה מה השכל שבדבר איך אתה יכול לגרום למישהו לא לפחד להתנסות לעשות דברים חדשים כאילו אני מתכוון לומר מה עומד מאחורי הפחד לעשות דברים חדשים ואיך בעצם אתה יכול לגרום למישהו לא לפחד ולהפך אם יש ... אתה מעלה את החסרונות. אליעד: רגע שניה, יש מישהו במקום עבודה ואתה מפחד שהוא פתאום ילך לחפש עבודה אצל המתחרים איך אתה יכול להכניס לו למוח שהוא יפחד לנסות דברים חדשים, כאילו הבנתם את השאלה מה אתה הבנת את ... זאת טענה שהיא חצי נכונה אבל היא חלשה כזאת. אני מנסה לומר לשנות לבן אדם את המוח שלו שהוא באמת לא יפחד מדברים, איך לגרום למישהו לא לפחד לנסות דברים חדשים או איך לגרום לו לפחד לעשות לנסות דברים ... ואתה רוצה לשכנע אותו לעשות בנגי. אוקי עכשיו אתה אומר כזה דבר בא נגיד לו תראה נכון שיכול להיות שתמות אבל יכול להיות גם כן שחוויית הבנגי תיתן לך סיבה לחיות מרוב שתתרגש יכול להיות, נכון יפה עכשיו זה ... זה כייף. ש: זה משכנע אותו. אליעד: נכון בהנחה אבל זה הוא רואה שאתה מנסה לשכנע אותו נניח שהוא מתוחכם עכשיו אתה רוצה להיות עוד יותר מתוחכם, אתה הבנת מה שאתה אומר זה נכון זאת אמת אתה יכול לספר לו על אנשים שפחדו לעשות דברים הם ניסו לעשות אותם ואז זה הצליח להם והם התחרטו ... חדשים או לא. ש: אם הוא יבין שאין לו מה להפסיד. אליעד: אתה כאילו אומר לו בכל מקרה אתה מת בסוף משהו כזה זה מה שהוא אמר בהתחלה דרך אגב נכון, לא אבל זה שקוף מדי. ש: בבסיס בן ... הזאת מה אתה בעצם אומר לו אתה יודע מה שאתה בעצם בטוח זה לא בטוח עכשיו המחשבה הזאת בעצם גורמת לכך שהדברים שנראה לו כמחויבים הופכים להיות אפשריים ואז ממילא גם המחשבה שאומרת אני לא מוכן בשום פנים ואופן ... בדעה של עצמו ולא מוכן לשנות את דעתו איך התהליך הזה משפיע על ההתנסות של בן אדם לדברים חדשים. לעומת זאת אם יש בן אדם שנגיד אין לו דעה משל עצמו ושכל פעם בקלות אפשר לשנות את דעתו בן ... אם אתה רוצה שהוא יפחד לעשות דברים חדשים אם הוא מדבר בצורה סובייקטיבית אתה צריך להגיד לו לא זה באמת ככה ואז המוח שלו מתחיל להינעל על משהו ואז שהמוח שלו ננעל על משהו הוא אומר לא רוצה לעשות את ההפך. מה שאני בעצם ... דבר, זאת אומרת מה שאני בעצם בא לומר שהדרך שלך לגרום לבן אדם לא לפחד לנסות לעשות דברים חדשים מתחילה בכך שאתה מתחיל ללמד אותו שמה שהוא חושב זה לא בטוח נכון ואז ממילא גם הרצונות שלו כבר לא מחויבים וכשהרצונות שלך ... מאוד יפה, מה הוספת נראה לך. נגיד עכשיו הכנסת לו את המילה לך דרך הדבר הזה בתת מודע הוא מתחיל לחשוב זה לא לי זה לא באמת ככה זה רק נראה לי אז מה שאני חושב זה לא בטוח נכון זה רק גם נכון אז מה ... נשמע מאוד פשוט בתאוריה אבל אני חושבת. אליעד: מאוד פשוט מה? ש: כאילו להפוך את המחויבים לאפשריים. אליעד: את מתכוונת שלך זה נשמע כרגע מאוד פשוט. ש: נכון. אליעד: לא כי את כבר מתחילה פה באיזה מניפולציה תכף הולך להגיע איזה אבל כלשהו. ש: אבל. אליעד: לכן כבר שמעתי את האבל אמרתי עכשיו ... כשאני מנסה לעשות את התרגילים האלה הם פחדים מאוד חזקים כי אני מפחדת כאילו כשאני אצא מהמחויבים. אליעד: אבל במה זה מתחיל בזה שכשאת רואה פרח את לא אומרת איזה פרח יפה את לא אומרת איזה פקק מבאס את אומרת איזה פקק שמבאס אותי, בזה זה מתחיל יש וואו איזה פקק מבאס לא איזה פקק כמה אני כרגע מבואסת מהפקק הזה בדברים האלה הכי קטנים וואו ... איזה בניין גבוהה לא וואו הבניין הזה נראה לי מאוד גבוהה בדברים הכי בסיסיים בעולם ואז מזה המוח שלך מתחיל להתרגל לחשוב בצורה יותר מדוייקת. הבנו.

... להתמודד עם כאב, תחושת כאבים גופניים, סובל מכאבים קשים, חרדה מכאב מה עומד מאחורי הפחד מכאב? האם כאב הוא באמת רע? ההרצאה עוסקת בניתוח של פחד מכאב, התמודדות עם כאב ותחושת סבל, תוך התמקדות בשאלות פילוסופיות ופסיכולוגיות שמטרידות את המאזינים. ההרצאה מתחילה בדיון על הפחד מכאב, שבו הוצג מדוע אנשים נמנעים מכאב פיזי, למרות שהכאב עצמו לא בהכרח רע או מסוכן. ... רק חלק מהסיפור. הפחד מכאב, כפי שהוא מוסבר, לא נובע מהכאב עצמו, אלא מההשלכות שהכאב מביא עמו. האם כאב באמת רע? האם כל כאב הוא סבל? בהמשך, נדונה השאלה האם כאב תמיד רע. אליעד טוען כי הכאב עצמו הוא ... הכאב לא נחשב כגזירת גורל רעה, אלא כאתגר שניתן לעמוד בו אם נשנה את התפיסה. הקשר בין כאב לפחד ממוות נושא נוסף שנדון בהרצאה הוא הקשר בין פחד מכאב לפחד ממוות. ישנה אמונה רווחת שהכאב נובע ממחשבה על מוות או מהפחד מפני מוות. אליעד מסביר כי הכאב נתפס לעיתים כעונש או כאות לשחיקה של הגוף, אך לא בהכרח כמשהו שמעיד על מוות קרוב. הכאב, לפי התיאוריה שנשקלת בהרצאה, יכול להיות חלק מהתהליך של חיים, ומי שמפחד מכאב לעיתים יפחד גם מהמוות. האם יש לנו בחירה לגבי תחושת הכאב? אליעד מסביר כי הכאב הוא, בסופו של דבר, תחושה פיזית. הוא גם ... אובדן. האם כאב תמיד רע? כיצד להתמודד עם פחד מכאב? האם ניתן לבחור להרגיש כאב? מה הקשר בין כאב למוות? כיצד לשנות את התפיסה כלפי כאב? האם כאב יכול להיות טוב?

שמירת מצוות, האם התורה אמת? האם לשמור מצוות? ההימור של פסקל, חיי נצח, גיהנום וגן עדן, שכר נצחי, עונש נצחי, האם יש אלוהים? חזרה ... אתה לא בטוח שאלוהים קיים, עדיף להמר שכן ולשמור מצוות בגלל הפוטנציאל הגדול של גן עדן וחיי נצח. האם באמת יש רק שתי אפשרויות לגבי קיום אלוהים? אליעד מסביר כי החשיבה שגורסת שיש רק שתי אפשרויות - או שיש ... או שאין - היא חשיבה מוטעית, מכיוון שיש אפשרויות רבות נוספות. לדוגמה, ייתכן שאלוהים קיים, אך אינו טוב כפי שמתארת התורה, או שאלוהים טוב אבל רוצה לבדוק מי ייכנע למבחן וישמור מצוות בלי להבין את מטרתו האמיתית, או אפילו שאלוהים הוא רע ומתעתע בבני האדם כדי להעניש אותם לאחר שישמרו מצוות. כל אחת מהאפשרויות האלה משבשת את ההיגיון של ההימור של פסקל, ... באפשרות של טוב נצחי או כלום, אלא גם באפשרות של עונש נצחי. אליעד מדגים זאת עם דוגמאות נוספות: הוא מתאר מצב שבו יש קופסה עם פתק שאומר או שקיבלת מיליארד דולר או שקיבלת מינוס מיליארד דולר ואתה חייב לשלם. ... מסביר שלמעשה לא ניתן להוכיח בוודאות מוחלטת שאכן הייתה התגלות של אלוהים במעמד הר סיני. אפילו אם עכשיו הייתה מתרחשת התגלות אלוהית מול כל האנושות, לא ניתן להוכיח בוודאות שמדובר באלוהים ולא בדמות אחרת, כמו חייזר, שטן או ישות אחרת שמתחזה לאלוהים. עצם קיומן של תופעות על - טבעיות או ניסים אינו מוכיח שמדובר באלוהים האמיתי שמתואר בתורה. לכן, עצם ההוכחה לכאורה של התורה היא בעייתית. בנוסף, אליעד טוען שגם אם התורה עצמה נכונה, אין זה ... נצחי מבחינה לוגית הוא מצב בעייתי. בנוסף, הרעיון של עונש נצחי נראה גם הוא לא הגיוני, כי אם אלוהים באמת כל - יכול וטוב, למה הוא ייצור מערכת שבה יש צורך להעניש בכלל? האם אפשר להבין את האינטרס של אלוהים במצוות? עוד נקודה שאליעד מדגיש היא שאין באמת דרך להבין את האינטרס של אלוהים במתן המצוות או בשכר ובעונש. כשאדם מבטיח לך משהו, חשוב להבין את האינטרס שלו. אבל במקרה של אלוהים, האינטרס אינו ... הן מגבילות את חייו. לכן, עצם העובדה שיש אינטרס אינה מוכיחה מי צודק ומי טועה. מה שחשוב זה מה האמת, ולא מה נוח לך להאמין. האם שמירת מצוות מבטיחה באמת חיים טובים יותר? אליעד מציין שלא בהכרח מי ששומר מצוות חי חיים טובים יותר בעולם הזה. יש אנשים שמקיימים ... לפחות לא בעולם הזה. לבסוף, אליעד מבהיר שכל הרעיונות האלה צריכים להיות מובנים לעומק, כי כל אחד צריך להבין באמת מה הוא בוחר לעשות עם חייו, בלי לפחד מאיומים של גיהנום או להתפתות להבטחות של גן עדן. האם אלוהים באמת קיים? האם יש הוכחה לתורה מהשמיים? האם משתלם לשמור מצוות? מהו ההימור של פסקל? האם יש גן עדן וגיהנום? האם אלוהים הוא טוב? האם יש חיים אחרי המוות?

... רומנטיים מה הפירוש של המשפט אם יש ספק, אין ספק? המשמעות הבסיסית של המשפט אם יש ספק, אין ספק מתארת את הרעיון שכאשר יש לאדם ספק לגבי משהו, אז הוא לא רוצה אותו. דוגמה לכך היא אם אדם שוקל אם להתקבל למשרה מסוימת ויש לו ספקות, אז בעצם הוא לא מעוניין במשרה. המשפט אומר שאם יש ספק, אז התשובה היא שלילית, וכך המצב לא מתאים לאדם. בהקשר של זוגיות, אם מישהו שואל את עצמו אם הוא אוהב את בן הזוג או לא, ויודע שיש לו ספקות לגבי הקשר, אז המשפט אומר שזו לא אהבה אמיתית ושהקשר לא מתאים. למעשה, אם יש ספק לגבי אהבה, זה כבר סימן שהאהבה לא מושלמת. האם תמיד אם יש ספק, אין ספק נכון? המשפט הזה לא תמיד נכון. הוא יכול להישמע חכם, אך למעשה ... לדוגמה, אם יש ספק אם לקבל עבודה, אפשר לומר מצד אחד אם יש ספק אז אין ספק שזה לא מתאים, אבל מצד שני, יכול להיות שהספק נוגע להחלטה האם לעזוב עבודה קיימת או לא, ולא בהכרח לכך שהעבודה החדשה לא מתאימה. אם ננסה להסתכל על המשפט הזה בהקשר של שינוי מציאות, הוא עשוי לומר שכשיש ספק אם לשנות מצב קיים, ... ספק, אין ספק מציע לא לשנות את המציאות, ולפני קבלת החלטות חשובות, יש לקחת את הזמן ולבדוק אם השינוי באמת מתאים או לא. האם זה נכון שמי שמחפש דבר מוחלט לא יחווה ספק? כמו כן, אפשר להסתכל על המשפט לאור חיפוש אחר דברים מוחלטים, כגון אושר מוחלט או אמת מוחלטת. אם אדם מחפש את האושר המוחלט, אז כל ספק שמציף אותו בנוגע לאושר שלו מצביע על כך שהוא ... יש ספק, אין ספק, ולכן הוא עדיין לא מצא את האושר המוחלט. אם אתה שואל את עצמך אם הגעת לאמת, סימן שלא הגעת אליה. ברגע שאתה שואל את עצמך אם הגעת לאמת, אתה בעצם מבטא את הספק שלך, וכך מתברר שאין לך תשובה מוחלטת. האם אפשר לאהוב מישהו או משהו בלי ספק? בזוגיות, אנשים מחפשים את האהבה המוחלטת - ... ש: אם יש לך ספק אז אין ספק שיש לך ספק. אליעד: לא זה לא נכון. ש: לא אם מתעורר בך ספק לגבי משהו זה אומר שזה כבר לא משהו שאתה רוצה. אליעד: נכון אז מה הפירוש הפשוט של המשפט הפירוש הפשוט של המשפט אומר ככה אם יש לך ספק אם משהו מתאים לך או לא נגיד שיש לך איזו עבודה ואומרים לך אתה רוצה להתקבל לעבודה הזאת ויש לך ספקות אני ... אם יש ספק אם יש לך ספק אם אתה רוצה אותו או לא אז אין ספק אז הוא לא מתאים לך עכשיו השאלה היא אם המשפט הזה נכון או לא נכון או נגיד בזוגיות לדוגמה נגיד שבן אדם שואל ... מישהו או לגבי מישהי ואז המשפט הזה אומר אם יש ספק אין ספק אם יש לך ספקות זה לא מתאים לך זאת לא האהבה שלך נגיד. ש: נכון. אליעד: מה נכון נכון שמה שזה הפירוש או שאת מסכימה עם ... נגיד שיש לך ספק אם להתקבל לאיזו עבודה ואז אומרים לך אם יש לך ספק אין ספק זה לא מתאים לך אפשר להגיד גם הפוך כשיש לך ספק אם להתקבל לעבודה גם יש לך ספק לדחות את הצעת העבודה ... ספק להישאר פה ולא שם יש לך ספר אם אתה רוצה להישאר פה או לא אין ספק זה לא מתאים לך להישאר פה לך לשם אפשר להסתכל על זה מהכיוון הזה. אבל בא נניח לצורך העניין נתחכם ונגיד שהמשפט שאומר אם יש ספק אין ספק הוא מתכוון לומר אם יש ספק אם אתה רוצה לשנות את מצבך אין ספק עליך להישאר במצב הקיים ואז נצא מהלופ ... אני אוהבת אותו אז יש כאלה שיגידו תקשיבי אם יש ספק אין ספק אם יש לך ספקות אם הוא מתאים לך או לא אז הוא לא אין ספק עזבי הוא לא מתאים לך השאלה אם זה נכון או לא אז איך יודעים אם המשפט הזה נכון או לא. ש: עכשיו אמרת ... שואל את השאלה ההפוכה וכאילו התשובה ברורה יש פעמים שאתה יודע שאין מה לתת צאנס שהספק הוא לא סתם מתעורר. אליעד: יפה אז השאלה היא אם מה שאת אומרת זה נכון או לא את אומרת לפעמים אתה רואה שהספק הוא לא סתם מתעורר ואתה אומר זה סימן שזה לא זה נכון. ש: כן. אליעד: השאלה היא האם זה נכון האם באמת כשיש לך ספקות לגבי משהו האם זה נכון שהוא לא מתאים לך זאת השאלה. ש: לא בהכרח אבל זה פשוט מביא ממקום שאתה צריך להתחיל לשאול את השאלות. אליעד: נכון אבל הרבה פעמים כשיש לבן אדם ספק הוא אומר אוקי יש לי ספק אז כנראה שזה לא מתאים כי אם זה היה מתאים לא היה לי ספק, את לא מכירה את אלה שאומרים כשזה יהיה האחד אז לא יהיו לך ספקות או ... לה ספקות לגביו מה ההפך אולי גם זה לא נכון. ש: לא השאלה מה זה ספק כאילו מה זה באמת ספק. אליעד: מה זה ספק באמת כמו כל דבר שאתה נתקל בחיים אתה בטוח בו במאה אחוז יש הרבה דברים שיש לך בהם ספקות ואז ... בהם ספקות לא אמרת כל הדברים יש בהם ספקות אז תסתכלו זה מאוד פשוט התשובה היא יותר פשוטה ממה שנדמת אוקי קודם כל ככה אם יש לך ספק אתה יכול לדעת בוודאות רק בדבר אחד שיש לך ספק מה ... אחרת אם יש ספק תדע שיש ספק האם זה אומר שזה טוב האם זה אומר שזה רע האם זה מתאים לא מתאים זאת שאלה אחרת, עכשיו איך אפשר לדעת אם יש ספק אם זה מתאים או לא מתאים והתשובה פשוטה מאוד פשוטה יותר פשוטה ממה שנדמת תלוי באיזה מערכת חוקים אתה משחק מה זאת אומרת אם אתה לדוגמה מחפש את האושר המוחלט דהיינו, אושר שיהיה ... לך ספק אם אתה מאושר או לא עזוב עוד לא הגעת לסוף או נגיד לדוגמה נגיד שאתה מחפש את האמת המוחלטת יש לך ספקות הגעת לאמת המוחלטת תקשיב יש לך ספק אין ספק לא הגעת. אני אפילו עצמי הסברתי את זה הרבה פעמים שאם אתה מחפש את האמת ואתה שואל את עצמך רגע כבר הגעתי לאמת עצם זה שאתה יכול לשאול את עצמך אם הגעת לאמת זה ... יש ספקות זה חלק מהחיים חלק מהחיים זה שיש ספק ואדרבא אם יש שכל פה זה סם החיים וסם המוות אם יש לך שכל אתה יכול להשתמש בספק כמינוף לאהוב יותר לצורך העניין, עוד פעם זה לא מחויב שאם ...