... מה קורה מחוץ לחלום? האם החיים הם רק חלום? האם ייתכן שהחיים שאנחנו חיים הם רק חלום? שאלה זו מתעוררת מתוך רעיונות פילוסופיים ופסיכולוגיים המובילים אותנו לבדוק את המציאות שבה אנו חיים. כאשר אדם ישן, הוא חולם, ובמהלך החלום הוא חווה עולם שלם, עם אנשים, חוויות ותחושות שמרגישות אמיתיות. רק כאשר הוא מתעורר, הוא מגלה שהכל היה חלום. אבל מה קורה כאשר אנחנו בתוך החלום, האם אנחנו מודעים לכך שזה רק חלום? ... חלום. מה קורה במציאות האמיתית? במציאות האמיתית, אם נניח שהחיים הם חלום, נשאלת השאלה: מה קורה שם? האם אנו באמת מתעוררים למקום חדש כשאנו מתים או אם אנחנו עוברים למצב תודעה אחר? ואולי אנחנו פשוט עוברים לחלום אחר, כמו מעין רצף אינסופי של חלומות? התשובה שניתן להציע היא שבמציאות האמיתית לא קורה כלום. הכוונה היא, שבמבט לוגי, אם אנו בוחנים כל דבר שמתרחש בעולם שלנו ומניחים ששום דבר לא ודאי, אנחנו עשויים להגיע למסקנה שבמציאות האמיתית אין שום דבר שמתרחש בכלל. אין ידיעה ברורה לגבי מה שקורה שם, ולכן אפשר להסתכל על זה כעל כלום או הכל בו - ... מכל ההגדרות והמוסדות שמגדירים את חווייתנו. איך אפשר להתעורר מהחלום של החיים? הדרך להגיע לכך היא על ידי היצמדות לאמת. כלומר, אדם צריך לחקור כל דבר, לשאול את עצמו האם זה באמת נכון?, האם זה באמת קורה? ולבקש תשובות בכל פעם שמגיעה שאלה. כאשר אדם ממשיך לשאול ולהתבונן, הוא עשוי להגיע לנקודה שבה כל ההנחות, המחשבות וההגדרות מתבטלות. זהו מצב שבו כל הדברים נראים כחלום, וכשאדם חווה את זה, הוא מבין שהמציאות שאנחנו חיים בה אינה אמיתית ... מה המשמעות המעשית של ההבנה שהחיים הם חלום? אם אכן זהו המצב, אז הדרך להתעורר לחלום היא החזרה אל האמת הפנימית. כאשר אדם מבין שהחיים הם סוג של חלום, הוא יכול להפסיק להיאחז בהגדרות ובאמת המוחלטת של העולם שסובב אותו. משם, הדרך פתוחה לחוות את העולם מתוך מודעות עמוקה יותר לכך שזה לא מציאות מוחלטת, אלא משהו שמתחולל במחשבתנו. איך לחקור את הנושא? כדי להעמיק את ההבנה על החלום שבו אנו חיים, אפשר להמשיך לשאול את השאלות ... כל הדברים. כאשר אדם שואל את עצמו את השאלות הללו, הוא פותח פתח לחשיבה על מהות החיים ומהי מציאות האמת, במטרה למצוא את התשובות שיביאו אותו להתעוררות רוחנית ולחוויית חיים שונה. מהי המשמעות של חלום בתוך חלום? כיצד לפתח ... לכך שהמציאות היא חלום? מהו ההבדל בין חוויית התעוררות לחוויית חלום מודע? איך לחקור את המציאות באמצעות שאלות על אמת ודמיון? מהי נקודת המפגש בין התפיסה הלוגית לבין החוויה הרוחנית? האם ייתכן שהחיים הם רק חלום? במהלך חלום, האדם חווה מציאות מלאה ומשכנעת עד כדי כך שהוא אינו יודע שהוא חולם. רק כאשר הוא מתעורר, הוא מגלה שהכל היה חלום. ישנם גם מצבים שבהם נראה שאדם מודע לכך שהוא חולם, אך למעשה מדובר בחלימה ... מודע, ולא באותה תחושת חלום רגיל שאי אפשר להבחין בו. יתרה מכך, לפעמים יש חלום בתוך חלום: אדם חולם, מתעורר כאילו לחיי היומיום, ואז לפתע מתעורר שוב ומבין שגם ההתעוררות הראשונה היתה רק חלק נוסף מהחלום. יש הטוענים שהחיים עצמם הם חלום: ייתכן שאנו קיימים ... מהי נקודת ההתחלה? מהי המציאות האמיתית שמחוץ לכל החלומות? מה קורה לכאורה במציאות האמיתית מחוץ לחלום? בחלום רגיל, כשאדם מתעורר, הוא חוזר לחיים האמיתיים. אבל אם החיים עצמם הם חלום, נשאלת השאלה: לאן מתעוררים? האם כשאדם מת (או עובר למצב תודעה אחר) הוא מתעורר למציאות גבוהה יותר, או שמא זהו רק חלום נוסף בשרשרת? ואם יש מציאות אמיתית עליונה, מה באמת קורה בה? התשובה המוצעת היא שבמציאות האמיתית לא קורה כלום, או קורה בה הכל ללא שום הגדרה. הכוונה היא שברגע שבוחנים כל מה שקורה כאן, לא ניתן לדעת באמת אם הוא מתרחש או לא. כל הבדל בין דברים עלול להתבטל, ושום ידיעה לא נשארת ודאית. כך, מבחינה לוגית, אפשר לטעון שבמציאות ... מעין יציאה לחוויה שבה לא קורה כלום - חוויה של ביטול מוחלט של הדמיון. כדי להגיע לכך, צריך להיצמד לאמת בצורה רדיקלית, כלומר, לבחון כל דבר ולשאול: האם זה באמת נכון? האם זה באמת קורה? האם אני בטוח בכך?. ברגע שחוזרים ושואלים שוב ושוב, עלולים להגיע למצב שבו שום דבר לא ודאי, ושבו מתבטלות כל ההנחות וההגדרות - זהו מצב שבו, לפי התיאור, מתקבלת ראייה שהכל חלום ושבמציאות האמיתית עצמה לא ניתן להגדיר שום דבר. מה קורה אחרי שמתעוררים ומבינים שזו רק שינה? לאחר ההתעוררות הזאת, החזרה לחיים הרגילים דומה לחזרה לחלום מודע. האדם עדיין חווה את המציאות ... שהחיים כאן אינם המציאות האמיתית אלא מעין חלום. עם זאת, יש המפרשים שעדיין אפשר להמשיך לחוות את העולם, אך מתוך ידיעה שזה רק חלום ושאין לו מקור מוחלט שניתן להיאחז בו. כיצד מתקשרים רעיונות כמו חלום בתוך חלום או עכבר שחולם אותנו? עלה הרעיון שאולי אנו רק דמויות בחלומו של עכבר, וייתכן ... חלום אינסופי ללא נקודת התחלה ונקודת סוף ברורה, או שלבסוף מגיעים לאיזושהי מציאות עליונה ששם לא קורה דבר או שמתרחש בה הכל בלי הבחנה. מי שרוצה לבדוק את הטענה, יכול להעמיק ולחקור את השאלה האם יש דרך להוכיח שהמציאות ... והאם ייתכן שיש התעוררות מוחלטת אל מצב שבו שום דבר לא מוגדר. מדוע נדרש שעון מעורר או מדריך להתעוררות? מתוך ההסבר, יש דימוי של שעון מעורר - מישהו (כמו אליעד) שיכול לעורר אותנו מהחלום באמצעות העלאת שאלות, הצעות למחשבה או תובנות המובילות את האדם לבחון את המציאות ברמה עמוקה יותר. רק באמצעות בחינה יסודית של האם באמת קורה כאן משהו? או האם יש באמת הבדל בין הדברים? אפשר כביכול להתחיל את תהליך ההתעוררות. אולם גם כאן, זהו רק פתח לבירור נוסף שכל אחד יכול לעשות בעצמו. מה המשמעות המעשית של התובנה שהכל חלום? המשמעות היא שאם אדם מתעורר אל המציאות המוחלטת, הוא חווה מצב שבו לכאורה מתבטלות ההגדרות וההבחנות. כאן עולה אפשרות לבחור אם לחזור שוב אל ...

... והשואה, איך קרתה השואה? איך אנשים הולכים כצאן לטבח? תהליכים חברתיים בזמן קורונה, תהליכים חברתיים בזמן השואה, שיטת הצפרדע המתבשלת, קורונה ודיקטטורה, סגר הקורונה הגל השני, מכחישי הקורונה, האמת של הקורונה, דת הקורונה איך הצליחו לגרום לאנשים לבצע את השואה ולהיות מובלים כצאן לטבח? אליעד כהן מסביר כי ... רגילים, נורמטיביים לכאורה, השתכנעו לבצע זוועות כמו שריפת אנשים אחרים בתאי גזים, וכיצד מיליוני אנשים הסכימו להיות מובלים אל מותם בלי להתנגד. הוא מציין שהייתה להם אפשרות להתנגד, שכן מבחינה מספרית היו הרבה יותר אסירים מאשר כדורים אצל החיילים הגרמניים, ובכל זאת הרוב הלכו אל מותם ללא התנגדות. לדעתו, זו שאלה עמוקה שחשוב להבין דרך דוגמאות מקבילות מהמציאות של ימינו. מה הקשר בין אירועי הקורונה לבין תהליכים חברתיים בשואה? אליעד כהן טוען כי התהליכים שהתרחשו בשואה, הכוללים שכנוע אנשים לבצע מעשים נוראיים מצד אחד, והסכמתם של אנשים אחרים ללכת אל מותם מצד שני, דומים באופן מפתיע לתהליכים חברתיים שהתרחשו בזמן מגפת הקורונה. הוא מסביר כי מה שראינו במהלך תקופת הקורונה מסייע להבין כיצד אירועים מסוג זה התרחשו בעבר, כגון בתקופת השואה. מהי שיטת הצפרדע המתבשלת, ואיך היא מסבירה אירועים היסטוריים כמו השואה והקורונה? אליעד כהן משתמש במושג שיטת הצפרדע המתבשלת להסביר כיצד התנהגות בלתי הגיונית יכולה להתרחש בהדרגה ובאיטיות, עד שאנשים לא שמים לב לסכנה האמיתית. הוא מסביר שכשזורקים ... אבל אם מניחים אותה במים קרים ומחממים את המים לאט, היא לא תרגיש בשינוי הקטן, ובסופו של דבר תתבשל למוות. כהן מדגים את השיטה הזו באמצעות המלחמה בטרור: בהתחלה, כאשר נורתה רקטה אחת, התגובה הייתה מתונה, ואנשים חשבו שאין טעם להגיב בחריפות על אירוע יחיד. עם הזמן הכמות גדלה בהדרגה, ובסופו של דבר הציבור התרגל למצב הזה, גם כאשר מאות רקטות נורו. כך לטענתו התרחש גם בקורונה ... הוא נותן דוגמה לכך שאנשים הפכו לאויבים של הציבור רק משום שהלכו ברחוב ללא מסיכה, למרות שאותו אדם אינו באמת מהווה סכנה גדולה יותר מכלי רכב מזהמים או סכנות יומיומיות אחרות. לדעתו, אנשים השתכנעו לחשוב בצורה לא הגיונית רק ... אנשים בתשובה? אליעד כהן נותן דוגמה נוספת של שימוש בשיטת הצפרדע - בתהליך החזרה בתשובה. הוא מסביר כי לא מתחילים את התהליך עם האיסורים והאיומים המפחידים ביותר, אלא דווקא בדברים חיוביים, נחמדים וקלים לעיכול. לאחר שהאדם נכנס לתהליך, מתחילים בהדרגה להציג בפניו חובות, איסורים, ואיומים שונים כמו פחד מגיהינום. לדבריו, אם מראש היו מציגים את כל ההגבלות והאיסורים ... כיצד בני אדם מובילים את עצמם כצאן לטבח בהתנהגות היום - יומית? אליעד כהן מסביר שגם האדם מול עצמו מתנהג כמו צאן לטבח, בכך שהוא מאפשר להרגלים רעים להשתלט עליו. הוא מתייחס למאבק הפנימי של אנשים בהרגלים שליליים, ומסביר שכאשר אדם מתרגל להתנהגות שלילית באופן הדרגתי, הוא מתקשה לשנותה, בדיוק כפי שצפרדע מתרגלת למים שמתחממים לאט. לטענתו, השיטה הזו רלוונטית לכל תחומי החיים, ולכן כל אדם צריך להיות מודע לכך שהוא מאפשר לעצמו להיגרר ... תהליכים חברתיים ואישיים, כדי שלא ימצאו את עצמם בסיטואציה דומה. איך אנשים הלכו כצאן לטבח בשואה? מהי שיטת הצפרדע המתבשלת? קורונה ותהליכים חברתיים האם ניתן לשכנע אנשים בכל דבר? איך מחזירים אנשים בתשובה? למה אנשים לא מתנגדים לדיקטטורה?

... לדוגמה, אדם יכול לפחד משריפה. אם נפרט את הפחד ונבין למה בדיוק הוא מפחד - האם הוא מפחד מהכאב, מהמוות, או ממעין תחושות אחרות - הפחד הופך לברור וניתן להתמודד איתו בצורה יותר בהירה. כאשר אדם מפרט את הפחד ... נוספת הפחד יכול להיראות פחות מאיים. זה קורה משום שאנחנו יודעים שאין סיכוי שהאריה ייכנס לבית. אך אם אדם באמת נמצא מול פחד כזה (לדוגמה, אריה באמת מולו), פירוט הפחד עשוי להחמיר את המצב, כי הפחד הופך לממשי יותר ויכול להיות יותר מפחיד. איך פירוק הפחד ... ברגע שהוא מפרט את הפחד הזה, הוא עשוי להבין שהפחד הוא לא מהמחלה עצמה אלא ממה שיקרה אם הוא ימות, כלומר, פחד מהמחשבה על המוות. ברגע שהאדם מבהיר לעצמו את מקור הפחד, הוא מסוגל להתמודד איתו בצורה יעילה יותר. גם בפחדים דתיים, לדוגמה פחד מעונש אלוהי אחרי המוות, יש לפרט את הפחד ולברר מה בדיוק מפחיד - הכאב, גיהינום, או העונש. ככל שנפרט את הפחד בצורה מדויקת ... הטיפול בפחדים לא הגיוניים הוא קודם כל על ידי הפיכת הפחד לרציונלי. דוגמה טובה לכך היא פחד מילד ממפלצות מתחת למיטה. הילד לא מפחד ממפלצות אמיתיות אלא מהרעיון של מפלצות. ברגע שנפרט את הפחד, נגלה שהפחד לא הגיוני ולכן ...

... הנושא המרכזי הוא למה לא לסלוח לאנשים שמבקש סליחה לפני יום כיפור, ולמה לא לבקש סליחה ביום כיפור. ההסבר מתחיל בכך שאליעד טוען כי אם מישהו באמת רוצה להתנצל על משהו שהוא עשה, הוא לא צריך לחכות ליום כיפור. אליעד מכנה את מי שמבקש סליחה לפני יום כיפור כסוג של זבל שמנצל את יום כיפור כהזדמנות לבקש סליחה, ולא מתוך רצון אמיתי לתקן את מעשיו. הוא מוסיף כי אם אדם לא מבקש סליחה בזמן אמת, אלא רק ביום כיפור, זה מראה על חוסר רצינות. ההסבר מתמקד בטענה שכל מי שבוחר להתנצל דווקא ביום כיפור, לא עשה את המאמץ הנדרש במשך השנה כולה. מה שנראה כזמן ... אלוהים בודק את כנותם של האנשים. אם אדם לא ביקש סליחה במשך כל השנה, ביום כיפור הוא בעצם לא מתנצל באופן אמיתי, אלא מנצל את היום הקדוש כתרגול של טקס חיצוני ולא ככפרה אמיתית. למה לא לבקש סליחה ביום כיפור? אליעד מדגיש עוד נקודה שהיא, אם אתה באמת מתנצל, למה חיכית עד יום כיפור? אם ההתנצלות שלך כנה, אתה לא צריך לחכות עד יום כיפור כדי לעשות זאת. הוא רואה בבקשת סליחה ביום כיפור פעולה שטחית, לא כנה, שבעצם אינה מתייחסת לתהליך התיקון האמיתי שצריך לקרות במהלך השנה כולה. ביום כיפור, אליעד טוען, זה לא הזמן לבקש סליחה, אלא זמן לאומץ לבקש סליחה במהלך השנה. אם אדם לא ייחס משקל לבקשת סליחה בשאר ימות השנה, הרי שבקשת הסליחה ביום כיפור היא מלאכותית ולא אמיתית. האם אלוהים סולח על בקשת סליחה ביום כיפור? אליעד ... סליחה שהן שטחיות ונעשות רק ביום כיפור. הוא מציין כי אלוהים בודק את הכנות של האנשים, ורק אם אדם באמת מוכן להתנצל במשך השנה, הוא יכול לצפות לכפרה ביום כיפור. אם ביום כיפור הוא נזכר לפתע לבקש סליחה, זה מעיד שהוא לא באמת מתנצל. אליעד אף מציין כי אלוהים עשה מלכודת לאנשים שמנצלים את יום כיפור כדי להימנע מהתנצלות במהלך השנה, ומעוניינים לסגור ... בכל הנוגע למעשיו. אם אדם עבר עבירות במהלך השנה, הצום והחטאים הם לא הדרך הפשוטה למחול עליהם. אם האדם מתנצל באמת, הוא צריך לשאת בתוצאות החטאים לאורך כל השנה, ולא להסתמך רק על יום אחד שבו הוא מקבל כפרה. צום ... טקסית בלבד ללא שינוי אמיתי במעשים. האם בקשת סליחה יכולה להתרחש רק ביום כיפור? אליעד מציין כי אם מישהו באמת אוהב אותך ורוצה לשמור על קשר טוב, הוא לא יחכה עד יום כיפור כדי לפנות אליך. אנשים שמבקשים סליחה רק פעם בשנה, בסמוך לראש השנה או יום כיפור, לא באמת נוהגים על פי מהות הקשר. מי שנזכר בך רק לעיתים נדירות, אינו עושה זאת מתוך כוונה אמיתית. אליעד מזהיר לא להיכנס למלכודת של אנשים שמבקשים סליחה רק ביום כיפור או ראש השנה. הוא מסביר ... של אליעד היא שסליחה היא לא פעולה של טקס, אלא של כוונה אמיתית. כל הרעיון של סליחה הוא תהליך מתמשך, ולא משהו שצריך לחכות לו רק בזמנים מסוימים בשנה. אליעד מסביר שאין ערך אמיתי למילים כמו סליחה אם הן ... לבקש סליחה רק ביום כיפור? למה צום יום כיפור חשוב? כפרה ביום כיפור, האם היא כנה? נקמנות וסליחה, איך מתמודדים? האם סליחה קשורה ליחסים לאורך השנה? יום כיפור ואלוהים, מה המשמעות האמיתית?

כצאן לסגר הקורונה, האם אתה כבשת קורונה? כמה מתים מקורונה? האם הקורונה מסוכנת? האם בתי החולים קורסים מהקורונה? מחלקות הקורונה בבתי החולים, האמת של הקורונה, מסכות הקורונה, קונספירציות קורונה, מכחישי קורונה, מידע על הקורונה האם אתה כבשת קורונה שהולכת כצאן לסגר? אליעד כהן מתייחס בהרצאה לנושא הקורונה ומסביר איך רבים מהציבור הולכים כצאן לסגר, בדומה ליהודים שהלכו כצאן לטבח בשואה. הוא מתאר כיצד אנשים רבים מאמינים ללא כל ספק במה שמכנים בתקשורת כמנהיגים או דיקטטורים שמנסים לשכנע את הציבור שהם דואגים ... מאמינים באופן עיוור להנחיות ולסיפורים שהם שומעים, כמו אנשים שהאמינו בשואה שמובילים אותם למחנות עבודה, בעוד שבפועל לקחו אותם למוות. אליעד מציג מנגד אנשים אחרים המטילים ספק מוחלט בכל דבר, וטוענים שהקורונה כלל אינה קיימת ומדובר בקונספירציה. לדבריו, כל אחד יכול להחזיק בדעתו, אך הוא מדגיש כי קיימת קבוצה נוספת, שכביכול חושבת בהיגיון, אך למעשה גם היא נופלת במלכודת ומתעסקת בשאלות הלא נכונות כמו האם מערכת הבריאות באמת קורסת, האם ילדים באמת מתים מקורונה, או האם אנשים מתים עם קורונה או בגלל קורונה. האם בתי החולים באמת קורסים מהקורונה? אליעד מסביר כי הדיונים הציבוריים לגבי קריסת בתי החולים, כמות המתים או השאלה אם הנדבקים נדבקו בהפגנות או לא, הם דיוני סרק של אנשים שהולכים כצאן לסגר. לדעתו, לא משנה בכלל אם הנתונים על כמות המתים או על קריסת בתי החולים נכונים או שקריים, השאלה האמיתית היא האם הדרך שבה מתמודדים עם הקורונה נכונה או לא. הוא טוען שגם אם כל יום ימותו מאות אנשים מקורונה, עדיין הדרך הנכונה להתמודד עם הבעיה היא לא באמצעות סגר כולל ומגבלות על האוכלוסייה כולה. מהי ... להשקיע בבריאות ובמערכת הבריאות, הממשלה משתמשת במגבלות וסגרים שמובילים לפגיעה חמורה יותר בכלכלה ובבריאות הציבור בטווח הארוך. האם הקורונה באמת מסוכנת כמו שאומרים לנו? אליעד כהן מציג דוגמאות ממדינות אחרות שבהן המדיניות הפוכה לחלוטין: מדינות שבהן אסור לצאת לרחוב ללא מסכה לעומת מדינות שבהן אסור דווקא ללכת עם מסכה, כיוון שהממשל מאמין שהקורונה היא קונספירציה. לדבריו, אין קונצנזוס בעולם לגבי הקורונה, בניגוד למה שמציגים לנו בתקשורת. לדעתו, גם אם הקורונה היא מחלה מסוכנת מאוד, הדרך הנוכחית שבה מתמודדים איתה היא חסרת היגיון ומוטעית. הוא מדגים את האבסורד שבמצב הנוכחי שבו מותר לאדם לעשן ברחוב, להוריד את המסכה ולהזיק לעצמו ולסביבתו, אך אסור לו להוריד מסכה רק כדי לנשום אוויר נקי. לדבריו, זו התרמית האמיתית: הממשלה לא באמת מעוניינת לשמור על בריאות הציבור, אלא מנצלת את המצב להטיל הגבלות ולקדם אינטרסים אחרים. מדוע אנשים ממשיכים לשאול את השאלות הלא נכונות? אליעד חוזר ומדגיש כי אנשים המתעסקים בשאלות האם יש או אין קורונה, האם הנתונים על המתים מדויקים, או האם אנשים נדבקים בהפגנות, בעצם נופלים לתוך מלכודת של ויכוחים חסרי תוחלת. שאלות אלה הן בדיוק מה שגורם לאנשים להישאר כבשים, מאחר שהן מסיטות את תשומת הלב מהבעיה האמיתית, שהיא הדרך השגויה שבה מתמודדים עם המצב. לטענתו, ההתעסקות בפרטים קטנים גורמת לציבור לשתף פעולה עם סגרים ומגבלות שפוגעים בו בעצמו, ממש כמו צאן שמובל לטבח. מהו המסר המרכזי של אליעד ... משבר הקורונה מוטעית באופן מוחלט, ושיש להתמקד בחיזוק הבריאות ומערכת הבריאות ולא בהטלת מגבלות וסגרים. לדעתו, גם אם היו מתים אלפי אנשים מקורונה מדי יום, עדיין הפתרון היחיד הנכון הוא שיפור בריאות הציבור והגדלת המשאבים למערכת הבריאות, ולא סגר ... קורא לאנשים לחשוב באופן עצמאי ולהפסיק ללכת כצאן לסגר, כי לדעתו מדובר בתרמית מוחלטת שמשרתת אינטרסים זרים. האם הקורונה באמת מסוכנת? האם אנשים מתים מקורונה או עם קורונה? האם בתי החולים בישראל קורסים? קונספירציות קורונה האם מסכות באמת יעילות נגד הקורונה? האם ממשלת ישראל משקרת לגבי הקורונה? האם סגר הוא פתרון נכון לקורונה?

... ברא את העולם בצורה לא הגיונית היא משום שאלוהים עצמו היה במצב של בלבול כאשר ברא את העולם. אלוהים מתואר כישות כל יכולה, בלתי מוגבלת, שמסוגלת לעשות כל דבר, ולכן מבחינה לוגית, לא ייתכן שהוא באמת ירצה משהו באופן ברור ומוגדר. הרי אם אלוהים כל יכול, כל דבר שהוא היה רוצה - היה מתקיים מיד, ואז עצם הרצון שלו מאבד משמעות. מה המשמעות של רצון אצל אלוהים שהוא כל יכול? אליעד נותן דוגמה ... שאתה כל יכול ובלתי מוגבל, אין שום סיבה הגיונית לכך שתרצה משהו. ברגע שאתה רוצה דבר כלשהו, הוא מיד מתגשם, ולכן עצם המושג של לרצות משהו מאבד משמעות לחלוטין. אלוהים כביכול נמצא במצב שבו הכל כבר ברשותו, ולכן אין ... אלוהים הוא דווקא חיובי (בלבול בקטע טוב), כי כשאתה כל יכול ויש לך הכל, לא ברור לך מה אתה באמת רוצה. הבלבול הזה הוא הסיבה לכך שהעולם נברא באופן שהוא מצד אחד חכם מאוד, ומצד שני טיפשי מאוד. העולם ... לראות שהעולם חצי חכם וחצי טיפשי? אליעד מביא את גוף האדם כדוגמה מובהקת: מצד אחד, בגוף יש מנגנונים מורכבים ומתוחכמים מאוד, אך מצד שני קיימים בו מנגנונים טיפשיים ופגיעים להפליא. הוא מזכיר שאפילו וירוס קטן יכול להפיל את האדם כולו. אם אדם נדקר מסיכה פשוטה הוא יכול לאבד דם, להתעלף ואף למות. הגוף זקוק לאוכל, שתייה, תחזוקה מתמדת, דבר שמעיד על חוסר שלמות ואפילו טיפשות. מצד שני, הגוף גם חכם בצורה יוצאת דופן, פועל באופן מתוחכם, ומכיל מערכות מורכבות מאוד. אליעד מרחיב את הדוגמה ואומר שהעולם כולו הוא שילוב של דברים חכמים מאוד ודברים טיפשיים ... הרוע בעולם? הקשר שאליעד מציג בין הרצון של אלוהים לבעיית הרוע הוא פשוט: מאחר ואלוהים אינו יודע מה הוא באמת רוצה, ומאחר שהכל כבר ברשותו, הוא יצר עולם שבו יש דברים שאינם מסתדרים באופן מושלם. הרוע, האסונות, החוסר צדק ...

... וניהול משברים, איך לבחור פרויקטור קורונה? איך לבחור מנהל למשבר הקורונה? חכם רואה את הנולד, תחזיות למגפת הקורונה, מי מתאים להיות פרויקטור הקורונה? איך לבחור מנהיג? סגר הקורונה הגל השלישי, הגל השלישי של הקורונה איך לבחור נכון את פרויקטור הקורונה או מנהל למשבר הקורונה? כאשר מתמודדים עם משבר גדול כמו מגפת הקורונה, אחת השאלות המרכזיות שעולות היא איך לבחור את האדם המתאים ביותר לניהול המשבר. לפי אליעד כהן, כדי לבחור נכון את האדם שינהל את המשבר, יש לקחת בחשבון מספר קריטריונים ... האפשר. אליעד כהן מציין דוגמה מפורטת ופשוטה כדי להמחיש את השיטה המדויקת כיצד לבחור את הפרויקטור או מנהל המשבר המתאים ביותר. הוא מביא דוגמה של מצב היפותטי שבו בכל יום ישנם 10,000 אנשים שנדבקים במחלה. כעת צריך לבחור בין ... המרכזי הוא מבחן התוצאה. יש לבדוק מי מהמועמדים הצליח לצפות מראש את הנתונים במדויק: כמה אנשים יהיו חולים, כמה ימותו, כיצד יתקדם המשבר וכדומה. ככל שהתחזיות של המועמד היו מדויקות יותר, זה מצביע על כך שהוא מבין טוב יותר את המצב, מנתח את הנתונים נכון יותר, ויודע לקרוא נכון את המפה. לפיכך, הוא המועמד המתאים יותר לטיפול במשבר בהווה ובעתיד. מנגד, אליעד מזהיר מפני בחירת אדם שהתחזיות שלו היו שגויות באופן עקבי. אם יש ... אפילו עשרים שנה, נתן תחזיות שכולן התבדו לחלוטין, הרי שכבר ניתן לדעת שהשיקול דעת שלו לקוי, וכי הוא פחות מתאים לניהול המשבר. סביר להניח שגם תחזיותיו לגבי העתיד לא יהיו מדויקות. מה המשמעות של חכם רואה את הנולד בבחירת ... לצפות מראש אירועים ולהיערך אליהם בהתאם היא חיונית ומכרעת. אדם שמצליח לקרוא נכון את המציאות ולהבין את הכיוון שאליו מתקדמים הדברים, הוא האדם שכדאי ביותר להפקיד בידיו את האחריות לניהול המשבר. יחד עם זאת, אליעד מדגיש שהקריטריון של יכולת ... שלהם ולהשוות אותן עם מה שקרה בפועל. מי שידע לחזות מראש באופן מדויק את המצב הקיים, כנראה שהוא האדם המתאים יותר לטיפול במשבר. גישה זו מעניקה בסיס הגיוני ומוצק לבחירה, ועשויה להוביל לטיפול יעיל ואפקטיבי יותר במשברים בכלל ובמשבר הקורונה בפרט. איך לבחור מנהיג למשבר הקורונה? מה המשמעות של חכם רואה את הנולד? איך בוחרים פרויקטור קורונה מתאים? מי מתאים לניהול משבר הקורונה? תחזיות מגפת הקורונה - איך להעריך מומחים?

... להרגיש חלק ממשהו גדול יותר ומקל עליו את תחושת הבדידות. אך אם נדמיין מצב אחר, שבו כל בני האדם מתו מלבד אדם אחד, התחושה של אותו אדם תהיה דומה מאוד לבדידות מוחלטת. זאת מפני שאותו אדם מניח באופן אוטומטי שרק בני אדם ובעלי חיים מסוימים הם בעלי תודעה, בעוד שהדומם והצומח הם חסרי תודעה לחלוטין. הוא יניח שהאנשים המתים אינם קיימים יותר, והדומם, הצומח ובעלי החיים שנותרו סביבו הם פשוט רובוטים חסרי תודעה. אליעד כהן מאתגר את ההנחה ... תודעה? מי אמר שצמחים חסרי תודעה? מי אמר שבני אדם אחרים הם לא פשוט סוג של רובוטים או דמויות מתוך חלום? מי מבטיח שההנחות האלו נכונות בכלל? האם הדומם יכול להיות בעל תודעה? אליעד ממשיך ומפתח את הרעיון הזה ... שיכולה לשנות באופן עמוק את חוויית המציאות של האדם. אם לדומם יש תודעה, הרי שכל העולם מסביבנו חי ופועל מתוך מודעות, גם אם שונה מזו שאנו רגילים לייחס לבני האדם. למשל, אם היית האדם היחיד שנותר בעולם, אולי היית מתחיל להרגיש פתאום שגם לסלעים ולעצים יש איזושהי תודעה. אולי היית מרגיש שדווקא עכשיו, כשאין אנשים אחרים מסביבך, אתה מתחבר לעולם בצורה עמוקה יותר. אולי היית מפסיק להרגיש לבד, כי כל דבר מסביבך היה מרגיש פתאום חי ובעל מודעות, ... רובוטים? נקודה נוספת שאליעד כהן מעלה היא הספק לגבי קיומם האמיתי של אנשים אחרים. אולי כל האנשים סביבנו אינם באמת קיימים כבעלי תודעה עצמאית, אלא הם רובוטים או דמויות שנוצרו במיוחד בשבילנו. יכול להיות שהאדם הוא התודעה היחידה שקיימת, והמציאות כולה היא רק תפאורה סביבו. הספק הזה יכול לעורר באדם תחושה מטרידה, אך בו זמנית לפתוח בפניו אפשרות ... על המציאות, להטיל ספק בכל מה שהוא מניח כמובן מאליו, ולחקור מחדש את השאלה מה זו תודעה והאם אני באמת לבד בעולם. המשמעות של השאלות הגדולות על חוויית החיים שלנו לבסוף, אליעד מסכם בכך שהשאלות האלה אינן רק עניין ... מכך שאנחנו מניחים שלחיים אחרים יש תודעה, בעוד לדומם ולצומח אין תודעה. נניח עכשיו מצב בו כל בני האדם מתו, רק אדם אחד נשאר חי. איך הוא היה מרגיש? אולי הייתה לו תחושה שהוא לבד בעולם. הוא היה מניח שלא מדובר רק במוות של בני אדם, אלא גם באי - קיום של תודעה אצל הדומם והצומח סביבו. הוא היה מניח שדומם מת, צומח לא באמת חי, ובעלי החיים גם הם סוג של רובוטים חסרי תודעה. אלא, אליעד מציע שזו רק הנחה, ושאלו שאלות גדולות ... מי אמר שזה נכון? מי אמר שדומם לא יכול להיות עם תודעה? מי אמר שכולנו לא רובוטים? הסיפור הזה מתפתח כאשר אנו שואלים את עצמנו אם תודעה קיימת גם בדומם. יתכן שאנחנו רק מניחים תודעה בבני אדם ובעלי חיים, אך אולי כולם בעצם דמויות בעולם שמגיעות ממקום ...

מעמד הר סיני, מתן תורה, הוכחות אמיתות התורה, מי כתב את התורה? מי נתן את התורה? הוכחות לאמיתות התורה, תורה מן השמים, חזרה ...

חזרה בתשובה - לחזור בתשובה ולהחזיר תשובה, לאלו שהם מחזירים בתשובה