חיים לאחר המוות, משמעות החיים, התאבדות, למה לחיות, למה חיים, למה מתים, חיים ומוות, נצחיות הנשמה, אחרי המוות האם יש סיבה לחיות אם בסוף מתים? האם יש בכלל סיבה לקיום אם בסופו של דבר אנחנו מתים? זו שאלה שאליעד מנסה לפרק בהרצאה. השאלה מתחילה במחשבה על מוות: אם בסוף כולם מתים, למה בכלל להתאמץ, ללמוד, לעבוד, או לנסות להשיג דברים בחיים? אליעד מסביר שהשאלה הזו נפוצה ומופיעה במגוון צורות, אצל אנשים דתיים וחילונים כאחד. הוא מביא דוגמה של רב שאומר: לא יכול להיות שאני סתם חי, עובד ומתאמץ, ובסוף הכל נגמר. חייב להיות המשך או סיבה גדולה יותר. הרעיון מאחורי זה הוא התחושה שאי אפשר לקבל שהקיום חסר משמעות ושכל המאמץ הוא לשווא. האם התודעה ממשיכה להתקיים לאחר המוות? אליעד מסביר את רעיון הנצחיות של התודעה דרך דוגמאות פשוטות. הוא טוען שהמהות של הקיום היא תמיד קיימת ואינה יכולה להיעלם באמת. הוא נותן דוגמה פשוטה: אם מישהו חולם חלום ובחלום יש דמויות שונות, אז ברגע שהחולם מתעורר, כל הדמויות שבחלום מתאחדות בחזרה לתוך התודעה של האדם שחולם. הדמויות בחלום לא באמת נעלמות, אלא חוזרות למצב תודעתי אחר. כך גם התודעה של האדם: היא לעולם לא נעלמת לגמרי, אלא רק משנה צורה. אפילו אם הגוף מתפורר, התודעה או מה שמייצג את המהות של האדם נשאר תמיד במציאות בדרך כזו או אחרת. מה קורה לתודעה כשאנחנו מתים? כדי להסביר את הטענה שהתודעה תמיד קיימת, אליעד משתמש בדוגמה נוספת: אם יחתכו לאדם את היד, האם הוא יפסיק להתקיים? ברור שלא. אם יחתכו גם את ... אינה יכולה להיעלם לחלוטין. היא ממשיכה להתקיים בצורה אחרת, שאולי איננו יכולים לזהות בקלות. האם תחושת האני נשארת לאחר המוות? אליעד מחדד עוד יותר את הנושא ושואל: האם לאחר שהגוף כבר איננו, עדיין קיימת תחושת אני? האם עדיין יש משהו שיכול לומר אני קיים? הוא מסביר שיש שתי אפשרויות: שהתחושה של אני קיים נשארת, אבל ללא גוף וללא תפיסת זמן ומקום ברורה. שהתחושה של אני קיים נעלמת לחלוטין ומתאחדת בחזרה אל המקור, כמו דמויות שמתאחדות אל החולם אחרי שהחלום נגמר. בשני המקרים, לטענת אליעד, לא מתקבלת תשובה חד משמעית, אך התודעה עצמה לא באמת נעלמת לעולם. למה לחיות אם אין משמעות ברורה לקיום? אליעד עובר לשאלה נוספת ומשמעותית מאוד: למה להמשיך לחיות, למה בכלל ... לרצות משהו או כדי ליצור משהו. הוא מסביר שהרצון של האדם להתאמץ, להשיג ולהתקדם הוא לא בהכרח למען תכלית מסוימת אלא פשוט כי ככה הוא רוצה. אליעד טוען שאפשר לראות את זה אפילו אצל ילדים: ילד יכול לרצות לשבור ... גדול יותר. כל מה שאנחנו יכולים לדמיין הוא כבר חלק מהמציאות הכוללת, ולכן גם השאלות על משמעות החיים ועל המוות הן בעצם שאלות פנימיות בתוך אותה מציאות אינסופית שאין לה סיבה או מטרה מעבר למה שהיא עצמה מחליטה. לסיכום, ... שהתחושה של קיום תמיד נמצאת באופן כלשהו, ושהניסיון למצוא סיבה עמוקה או משמעות הוא חסר טעם, כי המציאות פשוט קיימת כי כך היא רוצה להיות קיימת. לכן השאלה למה לחיות? נותרת תמיד ללא תשובה סופית, משום שהחיים עצמם אינם זקוקים לסיבה או הצדקה. האם יש חיים לאחר המוות? מה קורה לתודעה אחרי שמתים? האם יש משמעות לחיים? למה אנחנו חיים? האם התאבדות פותרת בעיות? האם התודעה היא נצחית? מה הטעם להמשיך לחיות אם מתים בסוף?

... הטיפול בחרדות הטוב ביותר, לשם כך צריך להבין בפשיטות, מהי הסיבה שבגללה יש חרדות ופחדים. ורק אחרי שמבינים, למה באמת יש חרדות ופחדים, רק אז אפשר להבין, איזה טיפול בחרדות, הוא באמת טוב, ואיזה תרופות לחרדות, הן שקר. והסיבה היחידה בעולם, שבגללה יש לאדם דיכאון וחרדה מכל סוג שהוא, היא רק ... רצון עצמי, דהיינו, כל בני האדם בעולם, לא כולם סובלים כל הזמן מהפרעות חרדה קשות וכיוב. ואעפכ, מנקודת מבט מסוימת, כולם נמצאים בחרדה כלשהי כל הזמן. כגון הפחד מפני המוות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה וכיוב. ובנוסף, גם אם רצון לא בהכרח יוצר חרדה, הרי שבכל מקרה, ... אז ממילא אדם כזה לא יכול לשמוח, אבל גם לא יכול להיות עצוב. לא יכול לחוות ריגוש מכך שרצונו מתמלא, אבל גם לא יכול לחוות פחד או חרדה, מכך שרצונו לא יתמלא. ואין כאן שום אמירה, לגבי מה יותר ... אין שום רצון מוגדר כלל, אז אין שום פחד או חרדה כלל. וממילא זה אומר, שכל טיפול בחרדות, שלא מתמודד ישירות עם שורש הרצון של האדם, וכל תרופה נגד חרדות, שלא עוזרת לאדם להתמודד עם הרצון העצמי שלו, וכל טיפול פסיכולוגי / טיפול פסיכיאטרי / טיפול נפשי וכיוב, שלא מתמודד עם הסיבה האמיתית, שבגללה יש לאדם חרדות ופחדים, הרי שכל אלו, אולי יכולים לעזור לאדם באופן חלקי בלבד. אך ... משחק. כי כל טווח הרגשות של האדם, הכל תלוי ברצונות שלו. ובלי שום רצון, אין שום רגשות וכולי. ואעפכ, קיימת דרך להרגיע ולהחליש את הרצונות ולהכניס אותם לפרופורציה. וזה, על ידי פירוק הרצונות בשורשם. ונחדד, שהכוונה היא, שברגע שהאדם ... פנימית עמוקה פירושה, לגלות, מהיכן מגיע הרצון העצמי? ואיך הוא נוצר? ולמה האדם רוצה דווקא כך או אחרת? והאם באמת זה הכרחי שהמציאות תהיה דווקא כך ולא אחרת? והאם זה באמת משנה שהמציאות תהיה דווקא כך או אחרת? והשאלות האמיתיות האלו, דהיינו, מי ששואל את השאלות האלו בצורה אמיתית ובכנות, ... לא משנה יותר מאשר דבר אחר, הוא צריך לשאול את עצמו, למה אני רוצה כך ולא אחרת? האם זה באמת משנה? ולמה זה משנה? ועל כל תשובה שתבוא, להמשיך לשאול, האם זה עצמו משנה? ולמה זה משנה? ואולי זה ... דבר הוא הכי משמעותי וטוב בפני עצמו? ומי שיעמיק בנושא הזה לעומקו, וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו במקומות אחרים, על ידי זה בסופו של דבר, הוא יצליח לחוות שחרור רגשי מוחלט, מהרצון המוגדר שלו. שמבחינתו, יש ואין ...

מוות, מפחד לקבל התקף לב, טיפול בחרדת מוות, חרדת מוות, פחד מוות, פחד מהמוות, סבל אנושי, להשתחרר מהסבל, איך לא לסבול, איך נוצר רע, כיצד נוצר הרע, למה יש רע למה אנשים מפחדים מהמוות? אנשים רבים סובלים מחרדת מוות, שהיא פחד עז ולא רציונלי ממוות או מהאפשרות למות. בשיחה שנערכה עם אליעד כהן, מוצגת השאלה הבסיסית: למה אנחנו מפחדים למות? אליעד מסביר שהפחד מהמוות אינו באמת פחד מהמוות עצמו, אלא פחד מהסבל שכרוך במוות או בתהליך המוביל אליו. אנשים פוחדים למעשה מהתחושות הלא נעימות ומהחוויה שכביכול תגיע בעקבות המוות. לדוגמה, אם אדם פוחד לקבל התקף לב, הוא לא באמת פוחד מהתקף הלב, אלא מהסבל שילווה את האירוע או את ההשלכות שלו. אם אדם פוחד ממעליות, הפחד הוא לא ... של חשיפה? אליעד מציג דוגמה של אדם שפחד מאוד ממעליות. האדם גילה שהפחד שלו לא היה מהמעלית עצמה אלא מתחושת החרדה שהוא חווה כשהוא מתקרב למעלית או חושב עליה. הוא החליט להתמודד עם הפחד על ידי חשיפה מבוקרת. הוא התקרב למעלית, נכנס פנימה בכוונה ... הוא הרגיש שיפור משמעותי והחרדה שלו פחתה בהדרגה. אך אליעד מדגיש שלא כל פחד אפשר לפתור בדרך זו. פחד מהמוות לא ניתן לבדיקה באופן ישיר כמו פחד ממעליות, ולכן הוא מציע גישה עמוקה יותר של חקירת השורש המחשבתי של הפחד. מדוע חקירת הסבל חשובה לטיפול בחרדת מוות? אליעד טוען כי כדי לטפל בפחד ממוות, צריך להבין את שורש הפחד - שהוא למעשה הפחד מהסבל. הוא מציע לאדם לבדוק את השאלה למה אני לא רוצה למות? בצורה מאוד עמוקה ויסודית. המטרה היא להגיע עד לסוף השאלה, אפילו אם האדם מתחיל להרגיש חרדה מעצם החקירה. כלומר, לא לנסות להסביר למה טוב למות, אלא לחקור לעומק למה רע למות ומה בדיוק מפחיד כל כך בסבל שמגיע עם המוות. הוא מדגיש שאדם צריך להיכנס לעומק התודעה שלו, לחקור ולהתבונן, כדי למצוא את המקור האמיתי לתחושות השליליות ולפחדים שלו. ... לא מבחין בין מה שיש למה שאין, אין לו אפשרות לסבול, כיוון שאין תחושת חיסרון. אך ברגע שההפרדה הזו קיימת, נוצרת גם שאלה נוספת: איך בכלל נוצר ההבדל בין יש לאין?. שאלה זו, לדבריו, אי אפשר לפתור במצב של הפרדה תודעתית, והיא נשארת פתוחה עד שהאדם מתחבר למצב התודעתי הקודם, שבו לא היה הבדל כזה. כיצד התודעה מייצרת סבל? אליעד מסביר שהסבל אינו נמצא בגוף או בתחושות פיזיות בלבד, אלא הוא בעיקר תוצר של התודעה. לדוגמה, כשאדם חולם, הוא יכול לסבול אף שגופו לא באמת חש דבר. לכן, לדבריו, הסבל הוא תמיד בתודעה, גם אם נראה שהגורם הוא חיצוני. במצב של מוות, אנשים פוחדים כי הם מדמיינים שהסבל ימשיך בתודעה שלהם, אף על פי שהגוף כבר לא יחווה תחושות. עם זאת, הוא מדגיש סתירה לוגית שיש בפחד למות כדי לא לסבול, כי אם הסבל הוא תחושה פיזית שנעלמת במוות, אז למה בכלל לפחד? כאן הוא מאתגר את האדם לפתח מודעות לכך שהפחדים שלו אינם עקביים ברמה הלוגית. כלומר, האדם צריך להבין אם הפחד שלו הוא באמת מסבל פיזי או שאולי הוא בעצם פוחד ממשהו אחר, עמוק יותר, שקשור לתודעה שלו עצמה. איך להשתחרר לחלוטין מפחד ... הזו, הוא חווה מצב של חופש מוחלט מסבל, מפני שהסבל מבוסס על ההפרדות הללו. התהליך הזה דורש חקירה פנימית מתמשכת, כנה ומדויקת מאוד, שבה האדם אינו נמנע מהרגשות הקשים, אלא צולל אל תוך שורשיהם כדי להכיר אותם, להבין אותם, ... עצמך, לבדוק לעומק את הפחדים, ולשאול שאלות פשוטות מאוד אך עמוקות כגון: האם אני בטוח שהדבר שאני מפחד ממנו באמת יקרה? והאם אני בטוח שאם זה יקרה, זה באמת יהיה רע כל כך? חקירה כזו מעוררת את האדם להתבוננות ישירה על המחשבות שלו, ובהדרגה האדם מגיע למצב תודעתי עמוק של קבלה, שבו אפילו הפחדים הגדולים ביותר אינם משפיעים עליו יותר. למה יש פחד מוות? איך להתמודד עם חרדת מוות? האם מוות הוא סבל? איך להשתחרר מהסבל? כיצד נוצרת תחושת הרע? למה אנחנו מפחדים מהמוות? איך לא לפחד למות?

מפחד לקבל התקף לב, התקפי חרדה, התקף פאניקה, הפרעות חרדה, פחד למות, דפיקות לב, כאב בחזה, תסמינים של חרדה, תסמינים של התקף לב, טיפול בהתקף חרדה, תרופה נגד חרדה, פחד מוות למה אנשים מפחדים לקבל התקף לב? אנשים רבים חווים פחד קיצוני מלקבל התקף לב, אשר מלווה לעיתים קרובות בסימפטומים ... מיד נכנס ללחץ מכיוון שהוא מניח שהסימפטומים האלה הם סימן ודאי לכך שהוא עומד לקבל התקף לב ושהדבר יביא למותו או יגרום לו סבל גדול. המחשבה המיידית והלא מבוקרת הזו, היא זו שמחמירה את התחושות ומכניסה אותו למעגל של ... את השורש האמיתי שלו. הוא מציע לעשות תהליך מסודר הכולל את השלבים הבאים: זיהוי מדויק של הפחד (למשל, פחד ממוות, פחד מסבל, פחד מכאב פיזי, פחד מחוסר אונים או מפגיעה באיכות החיים). העלאת שאלות מפורטות על הפחד הזה, כגון: למה אני מפחד למות?, למה אני לא רוצה לחוות כאב?, למה אני מפחד להרגיש חסר אונים?. לפרק כל פחד לפרטים קטנים וברורים ולבדוק אותם בצורה אובייקטיבית: למשל, אם הפחד הוא מכאב, אפשר לברר כמה זמן בדיוק הכאב נמשך, האם הכאב הזה באמת בלתי נסבל, האם אנשים אחרים עברו אותו ושרדו, וכדומה. לבחון לעומק מה יקרה בפועל אם החשש יתממש: למשל, האם באמת אדם יאבד את כל ההנאה בחיים, או שאולי מדובר בהגזמה שכלית שלא בהכרח תתממש. מה גורם לפחד מהתקף לב להיות חזק כל כך? הפחד מהתקף לב נשען על שתי אמונות מרכזיות שאליעד מתאר: האמונה שהתקף לב אכן יקרה בוודאות בעקבות הסימפטומים המורגשים. האמונה שאם התקף הלב יקרה, זה יהיה רע, נורא או ... כרגע. לפי אליעד, הדרך העמוקה ביותר להתמודד עם הפחד היא דווקא ללכת לתוך הפחד ולא לברוח ממנו. כיצד להשתמש בדוגמת המערבולת כדי להתמודד עם פחד מוות? אליעד משתמש בדוגמה מוחשית מאוד של מערבולת בים: כאשר אדם נתפס במערבולת ומנסה להילחם בה, הוא מתעייף וטובע. אבל אם האדם פשוט ירפה, יתמסר לזרם ולא ילחם בו, בסופו של דבר המערבולת תפלוט אותו החוצה. בדומה לכך, אם אדם ירשה לעצמו לצלול לתוך הפחד העמוק שלו מפני התקף הלב או מפני מוות, הוא עשוי לגלות שהחוויה פחות מפחידה ממה שנדמה לו, וכך יוכל להשתחרר ממנה. למה אנשים ממשיכים לפחד גם אם ... מדגיש שיש הבדל גדול בין להבין משהו שכלית לבין לחוות אותו בפועל. אנשים רבים יודעים היטב שהסימפטומים שלהם אינם באמת מסוכנים, אך הם עדיין ממשיכים לפחד. הסיבה לכך היא שהם טרם השתכנעו ברמה החווייתית שאין מה לפחד. השכנוע השכלי ... בלבד? אליעד מסביר שהסבל מבוסס על שתי מחשבות עיקריות: ידיעה ברורה שמשהו רע עומד לקרות (כמו התקף לב או מוות). חוסר רצון מוחלט שהדבר הזה יקרה. אם אדם מצליח לערער אחת משתי המחשבות האלה, הסבל נעלם. לדוגמה, אם האדם משתכנע שהאירוע לא עומד לקרות או לחילופין שהוא לא באמת רע, אין סיבה לסבול. מהי הדרך הכי טובה להתחיל להתגבר על הפחד מהתקף לב? אליעד ממליץ לקחת דף ולכתוב ... שמטרידות את האדם לגבי האפשרות של התקף לב. לאחר מכן, הוא מציע לבחור את הסיבה הכי משמעותית (למשל פחד ממוות או פחד מכאב), ולחקור אותה לעומק. החקירה הזו תוביל בהדרגה לשחרור מהפחד, מאחר והיא תאפשר לאדם לראות את חוסר ... לחוויה של ביטחון פנימי ושלווה נפשית. איך להתמודד עם פחד מהתקף לב? תסמינים של התקף חרדה למה אני מפחד למות? איך להפסיק לפחד מכאבים? טיפול טבעי בהתקפי פאניקה איך להשתחרר מפחד מוות?

יום הולדת שמח, ימי הולדת, לחגוג יום הולדת, חגיגת יום הולדת, הזדהות עם הגוף, חיים ומוות, משמעות החיים, קדושת החיים, ערך החיים, לחיות לנצח, מעשה בשבעה קבצנים למה אנשים חוגגים יום הולדת? אנשים חוגגים יום הולדת משום שזה נותן להם תחושת ייחודיות. אליעד מסביר שהחגיגה באה מתוך רצון להרגיש מיוחד, מכיוון שאדם תופס את עצמו כמי שנולד בתאריך מסוים מתוך כל 365 הימים שבשנה. בפועל, הוא מציין שזה שרירותי כי מניין הימים נקבע לפי מספר סיבובי כדור הארץ סביב ... מסביר שחגיגת יום ההולדת יוצרת הזדהות חזקה מאוד עם הגוף. האדם חווה שהוא נולד ביום מסוים, ולכן הוא חוגג מתוך הזדהות מוחלטת עם הגוף הפיזי שלו. הוא מדגים זאת במחשבה על אדם שחולם חלום. בתוך החלום אומרים לו שהוא ... הוא אפילו יכול לחגוג יום הולדת בתוך החלום - למרות שבמציאות, הוא בכלל ישן. ההזדהות עם הגוף היא זו שגורמת לאדם לחשוב שהולדת הגוף היא הולדתו שלו. מה הקשר בין יום הולדת לפחד ממוות? לפי ההסבר של אליעד, ההזדהות עם הגוף מביאה גם לפחד ממוות. כשאדם חוגג יום הולדת, הוא למעשה מדגיש את תחילת חייו הגופניים, ולכן גם את סופם הבלתי נמנע. כלומר, ההולדת מחייבת גם מוות. אם האדם היה מצליח להפסיק להזדהות עם הגוף, הוא לא היה מרגיש שיש לו יום הולדת, ולכן גם לא היה מפחד למות, כי מבחינתו לא היה לו רגע התחלה מוגדר. מדוע לא חוגגים יום הולדת כל יום? אליעד מציג שאלה מעניינת: אם האדם באמת שמח על כך שהוא חי, מדוע לא לחגוג יום הולדת כל יום? הוא משיב לכך שאם האדם יחגוג כל ... לקיום ולסבל שהוא עובר. מה הכוונה של רבי נחמן לגבי הולדת אמיתית? אליעד מביא דוגמה מרבי נחמן, לפיה האדם שבאמת חי בתודעה גדולה, חווה בכל רגע כאילו הוא נולד מחדש. הוא מזכיר את הפסוק בני אתה, אני היום ילדתיך, ... שהיא מהות המציאות והקיום האמיתי, והיא הדרך היחידה לחיות לנצח. כל הזדהות מוגדרת אחרת היא זמנית, ולכן מועדת להסתיים במוות. מה הסיפור של שבעת הקבצנים מלמד על חיים לנצח? אליעד מספר את סיפור שבעת הקבצנים של רבי נחמן, שבו נערכה תחרות זיכרון, שבה כל אחד סיפר מה הדבר הראשון שהוא זוכר. בסיפור, הקבצן השביעי, שהוא הדמות המיוחדת ביותר, אמר שהוא זוכר אפילו את הכלום שהיה לפני שנולד, כלומר, הוא עדיין לא נולד. המסר הוא שהאדם יכול להגיע למצב תודעה כזה שהוא לא מרגיש בכלל שהוא נולד, ולכן הוא לא יכול למות. מי שחש כך הוא נצחי באמת. מהו הפחד העמוק ביותר של האדם? אליעד טוען שהפחד הגדול ביותר של האדם הוא להפסיק לדעת שהוא קיים. האדם מפחד לא רק שהגוף שלו ימות, אלא שהתודעה שלו, עצם הידיעה שהוא קיים, תיעלם. לכן, החוויה של הקיום עצמו נובעת מהפחד מאי - קיום. הוא מתאר תרחיש שבו אדם יכול להמשיך לדבר ולפעול, אבל כבר לא תהיה לו תודעה של עצמו, מצב הדומה לרובוט שפועל ... הגוף, עם הזמן, או עם כל הגדרה מוגבלת אחרת. למה חוגגים יום הולדת? מה הקשר בין יום הולדת לפחד ממוות? מהי ההולדת האמיתית לפי רבי נחמן? איך לחיות לנצח? למה יום הולדת גורם להזדהות עם הגוף? איך משתחררים מהפחד ...

... כרצונך, הכל נגד רצונך, בחירה חופשית, חופש הבחירה, הכל טוב, הכל רע, הכל שווה למה אנחנו רוצים לסבול, והאם באמת יש בנו חלק שרוצה את זה? האם אדם באמת רוצה לסבול? אליעד מסביר שכל אדם מכיל בתוכו רצונות סותרים. מצד אחד, האדם רוצה ליהנות ולהימנע מסבל, אך מצד ... ויומיומית: כאשר אדם מרגיש רעב, הוא רוצה לאכול כי הוא לא רוצה לסבול, אך לפעמים הוא מחליט לא לאכול מתוך סיבות שונות, וכך בעצם בוחר בסבל מסוים. אליעד מסביר שהשאלה למה אני רוצה לסבול? מניחה כאילו האדם אמור רק ... אם אדם חווה משהו, הוא מסביר, זה סימן שחלק מסוים בתוכו מסכים לכך ואפילו רוצה זאת. לו האדם היה מתנגד באופן מוחלט לסיטואציה, הוא לא היה יכול אפילו לדמיין אותה או לחוות אותה במחשבה שלו. אם היה מתנגד לחלוטין, היה מאבד את ההכרה או מת. כך שכל אדם, גם אם הוא מתנגד לכאב, משתף פעולה באופן חלקי עם מה שהוא חווה. האם האדם שותף לסבל של עצמו? לשאלה האם האדם שותף ... מדגים את הרעיון בעזרת דימוי של רכב שעושה תאונה: אם האדם מזדהה כבורג בתוך הרכב, הוא ירגיש שהוא סובל מתאונה שאינה באשמתו. אך אם האדם מזהה עצמו עם הרכב כולו, הוא יראה שהוא זה שגרם לתאונה. הוא מסביר שהאדם הוא תמיד ... כי תמיד היית מרגיש שהכל בשליטה מוחלטת שלך. האם הכל טוב או הכל רע או הכל שווה? אליעד מדגיש שברמת המציאות המוחלטת, לפני הכל, לא היה שום חיסרון או יתרון. הכל היה שלם ומושלם. אך דווקא בגלל זה, המציאות ... שקורה לך זה משהו שאתה רוצה בו, גם אם נדמה שזה רע לך, אתה נמצא במצב של בחירה חופשית מושלמת. אך מצד שני, אליעד מבהיר שגם הרצון עצמו לא באמת בשליטתך. הרצון נוצר משום מקום, בלי סיבה אמיתית, כך שאפילו אלוהים עצמו לא בחר את הרצון הראשון שלו. למה בכלל יש משהו ולא כלום? אליעד מתייחס לשאלה למה בכלל נוצר משהו מתוך הכלום. הוא אומר שאין לכך שום סיבה לוגית, כי כאשר אין שום דבר, גם אין שום סיבה ליצור משהו. ... והכי נורא באותו זמן: מופלא כי נוצר משהו ללא שום סיבה, ונורא כי זה יצר סבל ובעיות שלא היו קיימות קודם. מהי התועלת בהבנת המציאות הזו? אליעד מדגיש שהתועלת הגדולה היא היכולת לראות כל דבר מפרספקטיבות מנוגדות. כך, גם כאשר קורה משהו רע, האדם יכול לראות איך יש בזה גם טוב, וגם לראות שהכל חסר משמעות באמת, מכיוון שהמציאות עצמה אינסופית ואין באמת הבדל בין סבל לעונג. ההבנה הזו מאפשרת לאדם לחיות במצב של שלווה פנימית, שבה הוא מקבל את כל מה שקורה בלי להתנגד, אבל עדיין יכול להרגיש את הדינמיקה והמתח של החיים. לסיכום, אליעד מציע לאדם לחוות את כל הפרספקטיבות במקביל: להבין שהוא גם אלוהים וגם אדם קטן, גם ...

... דבר. לפי גישה זו, השכל והחיפוש התמידי אחרי היגיון וסיבות יוצר חוסר הרמוניה וסבל. האדם השואל שאלות נמצא תמיד במתח פנימי, כי הוא לא באמת מצליח להגיע לתשובות מוחלטות. אליעד נותן דוגמה לכך שכאשר בן אדם שואל את עצמו למה קורה לי משהו רע? או למה החיים שלי לא מסתדרים?, הוא למעשה יוצר מתח וחרדה. למשל, כשמישהו חולה והרופאים אומרים שנותרו לו רק חודשים ספורים לחיות, האדם מתחיל לשאול שאלות כמו: למה דווקא לי?, מה עשיתי שזה מגיע לי?, איך ייתכן שזה קורה לי?. אליעד מסביר שהשאלות ... רק מוסיפות סבל, משום שאין להן תשובה ברורה. אליעד מדגים מצב זה באמירה: אם אני שומע שעוד שלושה חודשים אמות, אני לא אשאל למה, אני פשוט אקבל את המצב. במצב זה, האדם אינו מוטרד ולא סובל, משום שהוא מפסיק ... היתרון המרכזי בגישה זו הוא השקט הפנימי וההרמוניה. האדם שחי ללא שאלות לא מוטרד, לא עצוב, לא חרד ולא מתווכח עם המציאות. המציאות מתרחשת כפי שהיא, והאדם פשוט חי בתוכה ללא התנגדות. אליעד מדגים זאת בכך שהוא משווה את האדם לקיר או לאוויר, ... לא שאלה מראש אם העבודה תספק לה מספיק כסף, ואז כשהתברר שאין מספיק כסף, היא התחילה לשאול שאלות ולהיות מתוסכלת. אליעד מציין שבמקרה כזה, היה עליה או להחליט מראש שהיא לא שואלת בכלל ופשוט מקבלת את מה שיהיה, או לחלופין לשאול מראש את כל השאלות הרלוונטיות ולוודא שהדברים ברורים לה. אליעד נותן דוגמה נוספת מתחום הזוגיות: אם אדם לא בטוח שהוא רוצה להיות עם מישהו, הוא צריך להחליט מראש - או שהוא מפסיק לגמרי ... כדי להיות בטוח לחלוטין בהחלטה שלו. אם הוא רק חצי שואל, כלומר, לא מברר עד הסוף, הוא עלול להישאר מתוסכל ומבולבל. למה כדאי ללכת עד הסוף עם השאלות? אליעד מסביר שגישה אחרת, שהיא בדיוק הפוכה לראשונה, אומרת שהאדם חייב ... פי גישה זו, אין דבר שקורה ללא סיבה, ועל האדם לחקור ולשאול עד שהוא מבין בדיוק למה כל דבר מתרחש כפי שהוא מתרחש. לדוגמה, אם מישהו זורק נעל למעלה והיא נופלת, האדם צריך לחקור מה בדיוק גורם לה ליפול. הוא מבין את ... תמיד יסבול. הוא או שיחיה בזרימה ללא התנגדות כלל או שיחקור עד שיגיע להבנה מלאה. רק בשני המצבים האלה קיימת הרמוניה אמיתית עם המציאות. האם המציאות אקראית או סיבתית? בסוף ההרצאה, אליעד מסביר עוד נקודה מרכזית: על האדם להחליט האם המציאות היא אקראית או סיבתית. אם היא אקראית, אז באמת אין טעם לשאול שאלות כי אין היגיון במה שקורה. אבל אם המציאות היא סיבתית ויש בה היגיון, על האדם לחקור ולשאול עד שהוא מבין את הסיבות לעומק. אליעד נותן דוגמה מתחום הכסף: אם אין לאדם כסף, הוא צריך להחליט - האם זה אקראי או שיש לכך סיבה. אם הוא מחליט ... אותה עד הסוף, ואז או שהוא יצליח לשנות את המצב, או שיבין שהמצב מחויב ולא ישאל יותר שאלות. ההרצאה מסתיימת במסר חד - משמעי: האדם חייב להחליט על אחת משתי הגישות באופן מוחלט - או שיפסיק לשאול שאלות לגמרי ...

... המרכזיות שמופנות כלפיו היא שהדרך שהוא מלמד לא מובילה לשום מקום ברור ושאין בה תשובות מוחלטות. הוא טוען שאינו מתחייב לדברים שאמר בעבר, ומסוגל גם לומר דבר והיפוכו בו - זמנית, מתוך הבנה שהמציאות עצמה פועלת כך. אליעד משתמש בדוגמה של אלוהים כדי להמחיש זאת: אלוהים עושה מה שהוא רוצה, אינו לוקח אחריות ואינו מחויב להחלטות או פעולות קודמות שלו. כך גם אליעד - אין לו מחויבות לאף תשובה או אמירה קודמת, כי המציאות עצמה משתנה כל הזמן, ואין שום דבר שמחויב שיהיה דווקא כך ולא אחרת. האם באמת אפשר להגיע למקום כלשהו בדרך הרוחנית של אליעד כהן? אליעד כהן טוען שהטענה שאי אפשר להגיע למקום ברור בדרך ... שלעולם אינה מושגת. הדרך של אליעד כהן שונה לחלוטין: היא מובילה לשום מקום מוגדר, לא בגלל חוסר יכולת, אלא מתוך תובנה עמוקה שהאמת עצמה אינה מוגדרת בשום מקום מסוים. מה הקשר בין שאלה, תשובה ודבר והיפוכו? אליעד כהן מסביר שהמציאות מורכבת משאלה ... מגיעים למצב שבו אין אפילו שאלה. לא רק שאין תשובה, אלא גם אין שאלה, כי התפיסה שהשאלה מבוססת עליה מתפרקת. למה אליעד כהן אומר דברים מנוגדים באופן ברור? אליעד כהן מבהיר שהוא אומר תשובות מנוגדות באופן ברור דווקא כדי להמחיש למאזינים את האמת, שלשיטתו היא פרדוקסלית מטבעה. הוא נותן דוגמאות ברורות לכך שהוא יכול להגיד משפט אחד, ובאותה מידה להגיד את ההיפך ... חריפה את המורים הרוחניים שאומרים שאין תשובה, משום שלדבריו רובם פשוט ויתרו על החיפוש בגלל שלא הצליחו להבין את האמת. לעומת זאת, הוא מביא את רבי נחמן מברסלב כדוגמה למורה רוחני שבאמת הבין שאין תשובה, אך גם שאין באמת שאלה. לדבריו, רבי נחמן טען באופן ברור שכל מי שאומר שיש לו תשובה, משקר או אינו מבין, וצריך לעמת אותו כדי לחשוף את הבורות שלו. אליעד מתחבר במיוחד לעיקרון זה, וטוען שהאמת המוחלטת היא שאין אף שאלה אמיתית ולכן גם לא צריך אף תשובה אמיתית. איך מגיעים למצב של לתפוס דבר והיפוכו בו - זמנית? אליעד כהן מתאר את הדרך לתפיסה של דבר והיפוכו כמצב של ראייה פנימית ועמוקה במיוחד, שבה המוח עובר מעין טרנספורמציה. הוא מדגים זאת באמצעות דימוי שבו שני כוחות מנוגדים, בעוצמה אינסופית, מתנגשים זה בזה, ובגלל העוצמה האינסופית שלהם הם מתאחדים לדבר אחד. כך בדיוק האדם יכול לתפוס בו - זמנית שני רעיונות מנוגדים - הוא מגיע למצב תודעתי חדש ונדיר שבו כל הסתירות מתאחדות לשלמות אחת. מה משמעות השינוי שאליעד כהן מדבר עליו בתפיסה הרוחנית? אליעד כהן מסביר שהשינוי הזה הוא בעצם סוג של מוות רוחני והתחדשות. האדם צריך להיעלם ולהיוולד מחדש עם מערכת תפיסתית אחרת לחלוטין. השינוי התודעתי הזה מתואר כמעין שוק, רגע שבו האדם רואה משהו שמוחק את כל התפיסות הקודמות שלו. מרגע שהוא ראה את הדבר הזה, הוא כבר לעולם לא יחשוב בצורה דואלית או בינארית, אלא יוכל לראות ... שהדרך הזו מביאה את האדם לחופש מוחלט. לדבריו, רק כאשר האדם משתחרר מהצורך בתשובה ומהאמונה בקיומה של שאלה, הוא באמת חופשי לחיות באופן מלא וללא מגבלות. הדרך הרוחנית שהוא מציע היא היחידה שלדעתו באמת מביאה לחופש מוחלט ואמיתי. איך להגיע לתפיסת דבר והיפוכו? למה אליעד כהן לא נותן תשובות ברורות? מהי הדרך של ...

... אדישות, אפתיות וכיוב. ויש פסיכולוגים וכיוב שחושבים בטעות, שרגשות של אפתיה / חוסר אנרגיה / עייפות נפשית וכיוב, נובעים מתוך מצב של דיכאון. שהאדם נמצא בדיכאון באופן כללי. ובגלל שהאדם נמצא בדיכאון באופן כללי, אז זה יוצר אצלו חוסר חשק לעשות דברים, וחוסר שמחה לעשות דברים. וכאשר זה מתמשך, זה יוצר מצב של עייפות כרונית ושל אדישות קלינית וכיוב. וההיגיון בכך הוא, שמה שמניע את האדם לעשות דבר ... כי אפתיה / אדישות וכיוב, הן לא בהכרח רעות. ולא רק שהן לא רעות, אלא, שלפעמים, הן נובעות דווקא מתוך תחושה של שמחה ושל אושר פנימי. כי האדם חווה אדישות כלפי מה שקורה סביבו, בגלל שהמשמעות שלו, לא באה מהדברים החיצוניים לו, אלא מתוכו. וכאשר האדם נמצא לדוגמה בדיכאון ועצבות, אז מה שקורה זה, שהמשמעות של האדם, לא נמצאת מחוץ לאדם, אלא נמצאת ... האדם. והאדם חווה כלפיהם, תחושה של אפתיות ושל חוסר חשק וכיוב. כגון לדוגמה אדם שנמצא במצב של דיכאון, בעקבות מוות של אדם קרוב / פרידה מאדם אהוב וכיוב. שהאדם חווה בתוכו כל מיני דברים רגשיים כאלו ואחרים, שגורמים לכך, שהאדם מתבונן אל תוכו פנימה, ושלא יהיה אכפת לו, ממה שקורה מחוצה לו, בעולם החיצוני. ואז האדם, הוא כאילו אדיש למה שקורה לו בחוץ, כי הוא מרוכז בתוכו עם עצמו. אבל, אפתיה ואדישות, יכולות לנבוע, גם מתוך מקום חיובי של אושר פנימי. כגון לדוגמה אדם שכל חייו חיפש את משפחתו האבודה, שברגע שהוא מוצא את משפחתו האבודה, אז הוא יכול להיכנס למצב של אופוריה ולתחושה של התרוממות רוח וכיוב, שתגרום לכך, שגם הוא יהיה בסוג של אדישות כלפי מה שקורה סביבו. וזה דווקא בגלל שהוא מרגיש מלא מבפנים, עד כדי כך, שלא אכפת לו מה שקורה בחוץ. ואדם שלא מתעניין באוכל, זה או בגלל שהוא ככ חולה, עד כדי כך שאין לו חשק לאכול. או בגלל שהוא ככ בריא ... מרגיש מלא מבפנים. כך שאפתיה ואדישות, יכולות לנבוע, גם ממצב של דיכאון. שהאדם סובל מאיזה מצוקה נפשית מאוד חזקה, שגורמת לכך שלא יעניינו אותו הדברים שקורים מחוצה לו. או שהאדם נמצא במצב של בריאות נפשית מאוד גדולה, עד כדי כך ששום דבר חיצוני, לא יכול להפר את שלוות הנפש שלו. כי האדם מתעניין ומגלה עניין, בכל דבר שנתפש עבורו כבעל משמעות. והאדם חושב שדבר כלשהו הוא משמעותי עבורו, כאשר הוא חושב שהדבר הזה יכול להשפיע על רמת האושר שלו. ואם האדם חושב שדבר כלשהו יכול להשפיע הרבה על האושר שלו, אז הדבר הופך להיות מאוד משמעותי עבורו. ואם האדם חושב, שדבר כלשהו, לא ממש יכול להשפיע על רמת שביעות הרצון שלו מהמציאות, אז ממילא הוא לא מייחס לו משמעות. ולכן, כאשר האדם נמצא בדיכאון בגלל איזו בעיה ... ילך לעשות אותו. כי המאמץ, לא שווה את התועלת, בעיני האדם באותו הרגע. אבל כיוב ממש, מי שהוא מאושר באמת מבפנים, גם הוא חווה סוג של אפתיה / אדישות / שאננות כלפי המציאות. ולמה? כי הדברים שחיצוניים לו, הם לא ממש משפיעים על רמת האושר שלו. ולכן ממילא הוא מגלה בהם פחות עניין. ולא בגלל שהעולם לא מעניין אותו בגלל דיכאון וכיוב. אלא ... בהכרח נובע מדיכאון, אלא לפעמים זה דווקא נובע משמחה. ועוד יש להוסיף ולומר, כי אם האדם יהיה עם אפתיה בשלמות, אז ממילא הוא לא יעשה שום דבר בשום נושא בעולם. כי מי שאוכל לבריאותו, ומי שבורח מאש לבריאותו, הרי ... להילחם בחיידקים שיש באוויר שאותו הוא נושם. ולמה? כי האדם אפתי לכך, מסיבות שונות. וכמובן, שגם זה במינונים שונים ובעוצמות שונות. והרעיון הוא, שיש שתי נקודות מבט מנוגדות, שבהן תלוי, האם האדם יהיה אפתי, או יגלה עניין ויתעניין בדבר ... כי הוא חושב שהוא מוכרח לשנות תמיד את המציאות, שתהיה טובה כמה שיותר. והיתרון של החשיבה הזאת, הוא, שהיא גורמת לאדם כל הזמן לשפר את המציאות שלו. אבל מצד שני, היא גם גורמת לכך, שהאדם לעולם לא יהיה שבע רצון מהמציאות שלו. כי האדם הופך להיות אפתי, כלפי דברים, שהוא שבע רצון ... דבר, אז ממילא הדבר הזה כבר לא מטריד אותו יותר, והוא אדיש לגביו. כמו לדוגמה, שאדם בריא, שהוא לא מתרגש מכך שהוא בריא, כי את זה הוא כבר מקבל כמובן מאליו. והאדם חווה סוג של אדישות כלפי זה שהוא ... שתמיד הוא יגלה עניין בכל דבר. דהיינו, הוא תמיד יחשוב, שכל דבר יכול לעשות אותו למאושר יותר. כי האדם מתעניין, רק במה שיכול לקרב אותו אל האושר העצמי שלו. ולגלות עניין בכל דבר, פירושו, לחשוב שכל דבר יכול להשפיע ... לא מעניין אותו. אלא, ששום דבר לא חסר לו. ולכן שום דבר לא מעניין אותו. כמו אדם בריא, שלא מתעניין בתצוגה של כיסאות גלגלים לנכים, או אדם בריא, שלא מעניינות אותו תרופות. וזה לא משום שהוא חולה סופני, שגם הוא לא מתעניין בתרופות כי אין לו תקווה, אלא דווקא משום שהוא אדם בריא, שלא חווה את הצורך, להתעניין בתרופות. והמסר, הוא ... / אדישות / שאננות / חוסר חשק / חוסר אנרגיה וכיוב, הם גם טובים מאוד, והם יכולים לנבוע גם מתוך מקום טוב מאוד. ואם הם קיימים אצל האדם, הם לא בהכרח נובעים רק בגלל סיבות רעות. אלא לפעמים הם ...

... זוגיות, לא מוצא זוגיות, לא מצליח למצוא זוגיות, מאמן אישי לזוגיות, הערכה עצמית איך מוצאים זוגיות בלי להתפשר על האמת האישית? בשיחה זו אליעד עוסק בשאלה החשובה - איך למצוא זוגיות ומהן הדרכים הנכונות להתקדם אליה בצורה ברורה, ממוקדת ואמיתית, בלי להתפשר על האמת הפנימית ובלי להטעות את עצמך או את הצד השני. הנקודה המרכזית שאליעד מדגיש היא החשיבות הקריטית של הבנת המצב ... כדי לא לבלבל את המוח ולהיות ממוקד בפתרון הנכון עבורך. האם הבעיה האמיתית היא זוגיות או ביטחון עצמי? הנושא מתחדד כשמתברר שהבעיה שעומדת מאחורי החוסר בזוגיות היא למעשה לא הזוגיות עצמה, אלא נושא עמוק יותר - חוסר ביטחון עצמי. אליעד ... יכולת להציב גבולות, מאתגר וקליל. הוא מדגיש את הצורך לבדוק היטב אם הביטחון העצמי שאתה חושב שיש לך אכן מתאים למה שהבחורה רוצה, או שאולי אתה מתבלבל בין הפוטנציאל שלך לבין מי שאתה בפועל. אליעד מייעץ לך לנתח את המציאות בצורה כנה ואובייקטיבית ככל האפשר ולראות האם בפועל, במציאות היומיומית, אתה באמת משדר את סוג הביטחון והיכולות שהבחורה מחפשת. האם הפחד מכישלון הוא המחסום המרכזי? אליעד מסביר שפחדים, חרדות ודימוי עצמי ... מגוק - כך כולם בעצם מפחדים מגוקים. במילים אחרות, הוא מסביר שפחד הוא דבר מדבק ומחזורי, ושאם אתה מפחד מתגובות של הבחורה, אז אתה בעצם מפחד ממשהו שיכול להיות מאוד פשוט או חסר חשיבות, ממש כמו גוק. אליעד מציע להתמודד עם הפחד הזה בצורה ברורה - להכיר בו, להבין אותו, ולפתח יכולת לקחת סיכון בלי לפחד מתוצאות שליליות אפשריות, אפילו במחיר של להישאר לבד. איך בדיוק לפתח ביטחון עצמי אמיתי בזוגיות? אליעד ממליץ על מספר צעדים קונקרטיים לפיתוח ביטחון עצמי אמיתי שמתאים לזוגיות: להגדיר במדויק מה הבחורה מחפשת (כולל דוגמאות, סקיצות ופירוט מלא ככל האפשר). לנתח סיטואציות מהעבר או מההווה ולבדוק האם אתה מתאים לדמות שהבחורה רוצה. לבדוק בכנות באיזה מקומות בחיים (כגון עבודה) אתה אכן משדר את הביטחון העצמי הזה, ובאיזה מקומות (כמו מול בחורות) לא, ולנסות להבין למה זה קורה. לפתח יכולת להציב גבולות ברורים ולהגדיר מראש את התנאים שלך, מתוך הבנה שלקיחת סיכון היא הכרחית כדי לייצר משיכה אמיתית. הוא מדגיש שככל שתהיה יותר מסוגל להיות לבד ולקבל את ... להשתנות ולהיות גבר גבר כמו שהבחורה מחפשת, עם כל התכונות שהיא רוצה. או שאתה מחליט לא להשתנות, להישאר נאמן לאמת שלך, אבל אז עליך לקבל את האפשרות שייתכן שהבחורה לא תרצה אותך כמו שאתה. הוא מסביר שאין אפשרות ללכת ... אכפת לי מכלום. לדבריו, לברוח לשם זה בעצם לוותר על הרצון האמיתי שלך בזוגיות. הוא מסביר שזהו מצב שלא באמת פותר את הבעיה, אלא רק מסתיר אותה באופן זמני. הוא ממליץ להישאר אותנטי עם הרצון שלך ולפעול בצורה מודעת לפתרון הבעיה מהשורש. מהי השורה התחתונה לפי אליעד? השורה התחתונה שאליעד מציג היא ברורה: כדי למצוא זוגיות שמתאימה לך באמת, אתה חייב להבין לעומק את עצמך, את הבחורה, ואת המציאות. רק כשיש לך בהירות מלאה לגבי מה בדיוק חסר ... לפתח ביטחון עצמי בזוגיות? האם כדאי להשתנות בשביל זוגיות? למה אני מפחד מזוגיות? איך להציב גבולות בזוגיות? מה בחורות באמת מחפשות בגבר? איך להתמודד עם דחייה? איך להעלות ערך עצמי בזוגיות? עכשיו מה השאלה שעומדת לפתחנו לאיך אתה מתקדם נכון? ש: איך אני מתקדם. אליעד: ברמה הפרקטית נכון? ש: כן אמרנו שנדבר על המקום הזה של איך לשפר את עצמי. אליעד: לא זה ... אם תבין רגע מה קורה פה אז כבר מעצמו אתה תדע איזה החלטות לקבל. ש: אתה צודק אבל אני מתקשה אני לא מבין מה קורה מה האמת כאילו. אליעד: כן מה באמת כי אני לא טוב כי היא לא רוצה, כי היא לא מבינה מה האמת. יפה אז אני טוען שעצם ההבנה זה כבר פותח לך רגע אז חבל להשקיע פה כי זה לא העניין, ... פגשתי אותך כדי למצוא את הX למעשה ובזה אני רוצה לטפל בדבר האמיתי. אליעד: אתה זוכר איך נגמרה הפגישה הקודמת, למה הגענו לאיפה שאנחנו עכשיו, איך התחילה הפגישה עכשיו ממקום אחר, אתה זוכר את זה? ש: היא נגמרה בלהתיידד עם החסרונות שלי. אליעד: הפגישה הקודמת הייתה בלנסות לאהוב את עצמך שאז יהיה לך ביטחון עצמי ומה הייתה התלונה תקשיב אבל זה לא קשור לזוגיות ... לי ביטחון עצמי וכן יש לי את כל הדברים האלה פשוט יש לי בא נגיד אמונות או ראיית עולם מסוימת שנכנסת באמצע בתנאים מסוימים עם בחורות למשל שהיא הופכת אותי. אליעד: זה כמו יש לי ביטחון עצמי עד שאין ... אולי זה אין לך ולפעמים יש לך. ש: זה לא הולך להצליח לי ככה. אליעד: אני יודע אבל מה האמת האמת היא אז יש שתי תשובות או יש לי ביטחון עצמי חלקי או לפעמים יש לי לפעמים אין לי אל ... הוא קורס השאלה היא אתה כאילו אומר שאם הביטחון העצמי לא יקרוס אז זה יעבוד, השאלה היא האם זאת אמת כי אולי גבר גבר זה משהו אחר אולי מוביל זה משהו אחר אולי זה לא קשור לביטחון עצמי. ש: ... לי פחות קריטי אם היא לא תרצה זה מוביל אותנו ללא איך אתה משתנה זה מוביל אותו לאיך אתה מתמודד עם זה שהיא לא רוצה אבל אנחנו לא רוצים את זה אמרנו שאתה רוצה לשנות לא שאתה רוצה להתמודד ... כרגע לא, אתה רוצה להיות כזה או שאתה רוצה להתרגל לזה שהיא לא רוצה אותך שאתה לא כזה. ש: האמת שלא אכפת לי מה היא רוצה איפשהו אתה מבין. אליעד: מה אתה רוצה יותר אנחנו צריכים להחליט ימינה או ... לעבוד, לעבוד על זה שלא יהיה אכפת לך ממנה ושמבחינתך להישאר לבד לנצח או לעבוד על זה שאיך אני מתחיל להיות גבר גבר להוביל זה וזה, על מה אתה רוצה לעבוד? ש: שלא אכפת לי ממנה. אליעד: באמת? ש: כן. אליעד: אז אתה בורח אל האחדות? ש: מה זה לאחדות. אליעד: אתה בורח לי למקום של השווה ... כדי שירצו או להגיד לא אכפת לי שלא רוצים זה שני כיוונים הפוכים אפילו. ש: אתה לא חושב שהם מתחברים אבל? אליעד: אנחנו בדיוק חוזרים להתחלה של הזה בסוף מתחברים אבל כרגע צריך ימינה או שמאלה, לא מתחברים כל כך כי אם אתה אינסטינקטיבית אתה לא מוביל נניח ואתה לא מגדיר גבולות ואתה תגיד אני מבחינתי יבוא ... נושא של ביטחון עצמי ואז שאלתי אותך האם אתה חושב שהביטחון העצמי הנוכחי שלך לו יצויר שהוא היה בפעולה מתמידה ורצופה גם כאשר היית פוגש את בחורה האם אתה חושב שהיא הייתה רוצה אותך? ש: אני חושב שכן. אליעד: ... לי נכון? אליעד: אני לא יודע אתה צריך אל תשאל אותי אם נכון אני מבין, אתה צריך להגיד מה האמת בסוף אבל אני רוצה שתהיה מסונכרן איתי. האם אנחנו מנסים לבדוק איך אתה מתחזק את הביטחון העצמי הקיים כשאתה פוגש את הבחורה או שאנחנו מנסים לבדוק איך אתה מפתח סוג של ביטחון עצמי חדש זאת השאלה. ש: אני אומר לך את האמת אני לא יודע אני לא רואה הבדל ביניהם כל כך. אליעד: אוקי אז התשובה פשוטה תדמיין את עצמך ביום ... מרגש מבחינתך אתה התכוונת למצב הטבעי שלך ביום יום לא בפוטנציאל שלך ביום יום אתה ככה, כשאמרת את זה באמת ראית את עצמך במו עיניך ביום יום בעבודה נגיד לא יודע מה? ש: כן בעבודה אני כזה למשל כשאני ...