... מתנגד לרע, הוא לא היה סובל. הסבל הוא בעצם תוצאה של אי - ההסכמה של האדם עם המציאות כפי שהיא. למה האדם רוצה דווקא צורה מסוימת של טוב? אליעד מסביר שלא מספיק
להבין מדוע האדם רוצה טוב ולא רע, אלא יש לשאול גם למה האדם רוצה שהטוב יופיע דווקא בצורה מסוימת. הוא נותן דוגמה לאדם שרוצה לאכול מתוק - הוא רוצה דווקא שוקולד ולא תפוח. ההבנה למה דווקא שוקולד יכולה לעזור לאנשים
להבין את עצמם טוב יותר ואולי אף להתמודד עם בעיות כמו אכילה רגשית או ירידה במשקל. מה ההבדל בין מחויב לאפשרי? הסבר חשוב נוסף בהרצאה הוא ההבדל בין מחויב לאפשרי: ... רוצה לשתות מים. הרצון לשתות מים הוא אפשרי, כי הוא יכול לרצות לשתות או לאכול משהו אחר במקום. אך עצם הרצון הוא מחויב - האדם תמיד רוצה משהו. השאלה החשובה היא
להבין מדוע בכלל יש רצון, ולא רק מדוע יש רצון ספציפי למשהו מסוים. מדוע אנשים נמנעים מלשאול שאלות עמוקות כמו למה אני קיים? אליעד מסביר שאנשים נמנעים מלשאול את עצמם ... את ההבנות באופן מעשי, כמו לבדוק במהלך היום - יום מה באמת מחויב ומה אפשרי בחיים האישיים. כך אפשר לראות שבחירות רבות שלנו הן לא הכרחיות אלא אפשריות בלבד, וכך
להבין את עצמנו טוב יותר. סיכום הרעיונות המרכזיים: האני והרצון הם ישויות מורכבות. סיבת הסבל האנושי היא ההתנגדות למציאות. יש
להבין לא רק למה רוצים טוב, אלא למה רוצים טוב בצורות מסוימות. צריך
להבין מדוע יש רצון בכלל. האני הוא לא ישות מוחלטת אלא מורכבת, כי קיים גם לא אני. יש חומר יסודי יותר שממנו מורכב האני והלא אני. הבנה עמוקה של הרעיונות האלה יכולה ... סובל. הרע בכל מקרה קיים, כי אתה בנפרדות, אז אם אתה לא רוצה אותו אתה סובל, ואם אתה רוצה אותו אתה לא סובל. גם עכשיו את רוצה את הרע, אבל ברמה חלקית. האדם צריך
להבין למה הוא רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש רע, אבל גם תשאל, למה אני רוצה להרגיש טוב דווקא בצורה הזאת? השאלה הראשונה למה טוב ורע, אבל השאלה הנוספת היא, למה טוב ... אולי תוכלי לעזור לאנשים לרדת במשקל, אולי? ואם לא, לפחות תביני מדוע הם לא יורדים. זה כמו שאת מתווכחת עם הלקוח שלך, הוא רוצה לאכול שוקולד ולא תפוח, אם תצליחי
להבין את זה, תקבלי הבנה גדולה. העניין הוא שיש מחויב ויש אפשרי. יש דבר שהוא מוכרח שיהיה ככה ויש דבר שהוא לא מחויב שיהיה ככה. וכל דבר שמורכב מכמה ישויות, כל דבר ... אז אין שאלה. וכאשר האדם בוחן וחוקר את הרצונות שלו או כל דבר אחר, עליו לראות אם זה מחויב או אפשרי. למשל אדם שואל, למה אני רוצה את מה שאני רוצה? קודם הוא צריך
להבין, מה זה הרצון הזה? תפרק אותו למחויב ואפשרי. לדוגמה, אני רוצה לשתות, לשתות זה אפשרי, כי במקום לשתות את יכולה לא לרצות לשתות או אפילו לאכול, אבל לרצות את תמיד ... למה יש רצון, לדוגמה, אימא שלך מתלוננת, ואת שואלת, למה היא רוצה להתלונן? במקום לשאול, למה היא רוצה להתלונן? תשאלי, למה היא רוצה משהו? שאלה: למה אני בכלל רוצה
להבין למה היא רוצה משהו? שאלה: האם צריך לשנות את המציאות? אליעד: לא צריך לשנות כלום, רק תנסי
להבין, למה את עושה דברים. מה שאני מסביר בספר הזה הוא שזה לא קשור לשינוי המציאות החיצונית של העולם. את רק צריכה
להבין את עצמך.
להבין למה את עושה, לא משנה מה את עושה, משנה אם את מבינה למה את עושה. בעיקרון צריך לשאול רק שאלות פנימיות, למשל, למה אני בכלל רוצה? מי שולט ברצון, בכלל מאיפה הוא ... שנגיד הבלתי מוגדר קיומו מחויב, אבל ברגע שאמרת הבלתי מוגדר, הגדרת אותו כנפרד מהדברים המוגדרים. ולכן איך שלא תסובב את הגלגל זה תמיד אפשרי. אבל אם תצליחי
להבין בראש שלך שקיומה של מהות המציאות היא אפשרית, אז זה אומר שהמהות היא לא יותר מהותית מהצורה. אז המהות היא לא בעלת ערך יותר מהצורה, ואז הכל אחד. אצל האדם החיים ... ואין צורות בתוך המהות, אבל בכל זאת יש צורות, אז זה אומר שזה גם אחדות וגם נפרדות בו זמנית. זה אומר שהמהות והצורה הם אחד. בקיצור יש עולם שלם ומעניין שצריך
להבין אותו. אם אנחנו אומרים על משהו שהוא מחויב, אז אנחנו אומרים למעשה שהוא הראשון היחיד שקיים, ושהוא המהות של כל המציאות, הוא הקיום הנצחי, הוא ההוויה של הכל. אז ... אומרים שיש אני ולא אני, אז זה אומר שהאני הוא לא הראשון, כי אם האני שלי היה הראשון אז לא היה משהו שונה. אז קודם כל הבנו שהאני הוא מורכב. אני טוען שלאדם קשה
להבין את זה, כי אם הוא באמת יבין את זה הוא יעלם. ולכן האדם לא מעוניין
להבין את זה. למעשה יש מהות שצורה אחת שלה זה אני וצורה אחרת שלה זה לא אני. שאלה: לאני אין צורה. אליעד: נכון, אבל למרות שאין לו צורה הוא יותר ממשי מהכל. ולכן אנחנו מתייחסים אליו ומנסים
להבין ממה הוא עשוי. רק בראש את חווה שאת קיימת, האם ראית שאת קיימת? אולי את לא קיימת? אבל את יודעת שאת קיימת, איפה את יודעת שאת קיימת? בראש, ולכן בראש אנחנו מנסים ...