... האנושי, תוך הצגת פרדוקסים עמוקים. כל אחד מההבדלים המוצגים חושף את התפיסה האלוהית שמערערת על ההיגיון האנושי, ולכן דרוש להעמיק ולהתאמץ
להבין את המשמעות העמוקה שעומדת מאחורי כל רעיון. ההבדל הראשון מציין את הדרך בה אלוהים יודע את כל הידיעות יחד, למרות שהן נראות שונות זו מזו. מבחינה אנושית, אנחנו רגילים לתפוס ... וטוענים שאין חובה להאמין, אך בפועל בכל תהליך ראשוני ישנו מימד של דמיון או אמונה שמקדים את ההבנה השכלית. בהמשך, אם מתעמקים בדבר, ניתן
להבין אותו בשכל. ניתנת דוגמה של אדם שניסה
להבין מה אינו מובן לו, ופגש רעיון האומר שיש חמישה דברים שבהם השכל של האל שונה מהשכל של האדם. מתוך כך הסיק שאם האל אינו חווה שאלות, אז מי שיחשוב כמוהו לא יחווה שאלות. ניסה ... בין השכל של האל לבין השכל הרגיל של האדם. מי שמתעמק בהם, עשוי לגלות שמדובר בראייה שבה הסתירות והפרדוקסים אינם מבטלים זה את זה. כשמתאמצים
להבין זאת, המוח מגיע לסוג של גבול, ושם נוצר שינוי בתפיסה. חמשת הדברים שהשכל של האל שונה בהם מזה של האדם האל יודע אינספור ידיעות בידיעה אחת, ואין ריבוי בידיעתו. מצד אחד, הוא ... במהות עצמה של המציאות. כך נשברים הרבה מההבדלים המוכרים (למשל, בין מה שחייב לקרות למה שאפשרי בלבד). זו גישה שאיננה מובנת לשכל הרגיל, וכדי
להבין אותה צריך לדחוק את השכל לקצה גבולו. הרעיון הוא שכאשר מגיעים לפרדוקסים כאלו ומנסים לפתור אותם בלוגיקה רגילה, הדבר בלתי אפשרי. מי שמשתמש בשכל עד הסוף, מגלה שההיגיון ... המוח מתעמק עוד ועוד בסתירות, הוא במידה מסוימת נכנס למצב של אין לי מושג. יש האומרים שהמצב של אין לי מושג הוא עצמו נקודת פתיחת הדלת לאפשרות
להבין דברים אחרת. כי, במידה מסוימת, גם לא
להבין הוא סוג של ידיעה חדשה - ידיעת הגבול. מקובל לחזור שוב ושוב על הטקסטים, כגון ליקוטי מוהרן בתורה נג, כדי להעמיק בהם. כל קריאה עשויה להסיר שכבה נוספת של המחשבות הרגילות. ... - דווקא שם, לפי ההסבר, מסתתרת ההבנה העמוקה. אם ממשיכים, נוצרת פתיחות לחוויה של שכל אחר או פרספקטיבה נוספת. למה חשוב לשחרר תוך כדי מאמץ
להבין? לעתים נשאלת השאלה: אם מדובר ברעיון שלא לגמרי הגיוני, אולי כדאי לא לנסות בכלל
להבין? אך ישנה המלצה הפוכה: כשהאדם קורא, שיעשה מאמץ מרבי להתעמק, לנסות להקיף את הפרדוקס, לשאול כיצד ייתכן. ואז, כאשר פוגשים במצב יומיומי מסוים, אפשר להרפות ודווקא לא להתאמץ ... בבת אחת בלי ריבוי, הוא מקיף דברים אין - סופיים, הוא יודע גם לפני שיש הוויה, ואין הבדל אצלו בין בכוח לפועל או בין ודאי לאפשרי. אם מנסים
להבין זאת בשכל אנושי רגיל, מתעוררות המון סתירות. אבל אם מבינים שהראייה האלוהית מבטלת את מושג הזמן, את מושג ההבדל בין יש לאין, ואת עצם הניגוד בין מחויב לאפשרי - אפשר להתחיל ... אליעד: כן, כל מוחשי מתחיל בדמיון. רבי נחמן אומר, עד שתבין בשכל, תאמין. אתה לא חייבים להאמין, אבל כל תהליך מתחיל האמונה. אני לדוגמה ניסיתי
להבין, מה אני לא מבין. ואז קראתי אצל רבי נחמן שאומר, שיש חמישה דברים שאלוהים חושב אחרת ממני. ואז אמרתי, אני מניח שלאלוהים אין שאלות, ואם אני אחשוב כמוהו, גם לי לא יהיו ... יהיה מצוי. רבי נחמן אמר, שאם אתה תשתמש בשכל שלך עד הסוף, זאת ההבנה שתקרה לך בסוף. אם תנסה להפעיל את השכל עד הסוף, כמו למה אתה חי? אם תנסה
להבין למה אני חי, בכל המוח תנסה, בסוף יקרה לך משהו, שהמוח יתחיל לחשוב אחרת בחמש זוויות חדשות, ומזה תקבל תפיסה חדשה. למשל אני רוצה להביא לכאן כסא, אז אני יודע איך הכסא יהיה ... או שיש גבול או שאין גבול, או שיש פוטנציאל או שאין פוטנציאל, אבל אם אין הבדל בין יש לאין זה כבר לא משנה גבול או לא גבול. שאלה: אני מנסה
להבין מה אתה אומר, ולא מצליח, וברגע מסויים אני נכנע, לא יודע מה זה. אליעד: אולי החוויה של, הלא יודע מה זה היא עצמה הדבר. כאשר אתה באמת לא יודע. גם הלא יודע הוא סוג של ... אין יותר שאלות. גם מה שאמרתי עכשיו לא נכון, כי אחר כך אתה יכול לשאול מה שאתה רוצה. הרעיון הוא, שאם אתה מתעמק בזה ומנסה ומרגיש שאתה חייב
להבין את הדבר הזה, מתעמק בו ומתעמק בו ומתעמק בו, זה כמו שהחוכמה נותנת בעיטה לכתר, ואז היא נוגעת באין סוף. הכתר מפריד בין האין סוף לחוכמה שהיא השכל. הכתר זה הגבול של השכל. שאלה: מה זה גבול? אליעד: מה שדברנו לדוגמה אתה לא יכול
להבין בשכל. לשכל שלך יש גבול, הוא לא יכול
להבין דברים כאלו, זה לא הגיוני לו. אני מסביר שוב, כאן יש דברים לא הגיוניים, אם אתה אומר, אני אבין את זה, אז בעצם אתה כופר בהיגיון, אתה מנסה
להבין בצורה הגיונית דבר לא הגיוני. והדבר הזה למעשה מכניס את המקיפים פנימה. מה שאנו מדברים עכשיו אפשר לחוות זאת בשני דרכים. אחת, להרגיש זאת כעוד תיאוריה מעניינת. אבל אם אתה ... חושב כמו אלוהים, איך הייתי רואה את הבעיה שלי? לכן לנסות לשמוע את הוידאו הזה מאה פעם, לקרוא גם את הטקסט בליקוטי מוהרן מאה פעם, ולנסות
להבין, כי זו היא התפיסה האולטימטיבית, ואז כאשר יש לך בעיה, אתה מנסה בזמן אמת להסתכל על הבעיה שלך מהזווית הזאת. אתה מכריח את עצמך
להבין. למה אתה לא מבין את זה, כי אתה מרוכז, אתה שואל, יש או אין? תפסיק להתרכז אם יש או אין, שחרר, מה אתה יודע להבדיל בין יש לאין? שחרר עד הסוף. זה אפס אחוז מאמץ, אם תפסיק להתרכז תבין את זה. שאלה: אז אם אני רוצה ליישם את מה שאתה אומר, האם לקרוא את זה בלי לנסות
להבין? אליעד: לא, לא, לא כשאתה קורא את זה תתרכז. כשקורית לך הבעיה, כמו האם ללכת לעבוד או לא ללכת לעבוד? תנסה להסתכל על הבעיה הספציפית הזאת במשקפים האלה. ...