... עמדת על כך מראש? ההסבר לכך פשוט: תמיד עדיף להיות חכם, גם אם זה אחרי מעשה. ברור שעדיף לדעת מראש ולמנוע את הכישלון, אבל אם הכישלון כבר התרחש, עדיף ללמוד ממנו
ולהבין מה הוביל אליו, במקום להישאר עם אותה צורת חשיבה שהובילה לבעיה. האם עדיף להיות חכם לפני המעשה או אחרי? ישנו ויכוח האם עדיף להיות חכם לפני המעשה או רק אחרי. במקרה של הקורונה, ... העבר, כי הדבר עשוי להצביע על חולשותיהם. המנהיגים לא רצו לחקור את העבר, כי זה עלול לחשוף את הרשלנות. עם זאת, החקירה של העבר חשובה מאוד, כי היא מאפשרת לנו
להבין מה הוביל לטעות ולמנוע חזרות בעתיד. מה יותר חשוב: שינוי בהתנהגות או שינוי מחשבתי? הרבה אנשים חושבים שברגע שזיהו טעות, עליהם פשוט לשנות את ההתנהגות - פעם הבאה פשוט נעשה אחרת. אולם לעיתים לא מדובר בשינוי בהתנהגות בלבד, אלא בשינוי חשיבתי. אם לא נשנה את אופן החשיבה שלנו, אנו עשויים לחזור על אותה טעות פעם אחר פעם. חשוב
להבין את הגורמים העמוקים לטעות, ולא רק את הפעולה המיידית שגרמה לה. מהי התשובה האמיתית לשאלה מה לעשות כדי להימנע מטעויות? אם לא נחקור את הסיבות האמיתיות לטעות ולא נשנה את הדרך ... הקשיבו להם? ואם התשובה היא שלא הקשיבו, אז אדרבה: טוב שהיו חכמים עוד לפני. גם אם לא היו חכמים קודם, עדיף כעת לומר טעינו ולתקן להבא, להפיק לקחים, ללמוד מה קרה,
להבין למה לא היערכנו מראש. הבעיה האמיתית היא לשמוע את אותו נימוק של אל תהיו חכמים בדיעבד רק כדי שלא יצטרכו להסיק מסקנות אמיתיות. האם כדאי לחקור לעומק את העבר או להתמקד רק בעתיד? ... העבר קריטית כדי למצוא את דפוסי החשיבה השגויים. אם לא מבינים למה התרחשה הטעות, פשוט משנים התנהגות על פני השטח: אז נקנה עוד ציוד, נוציא תקציב זה או אחר. אבל בלי
להבין מה בראש גרם לאותה טעות, מסתכנים בכך שבעתיד תגיע בעיה אחרת ולא נדע להתכונן אליה. השינוי האמיתי הוא שינוי חשיבתי, שמחייב לברר מדוע לא ראינו את הבעיה קודם? מה במערכת השיקולים ... יש הבדל בין שינוי התנהגותי גרידא, לבין שינוי שורשי בחשיבה. לא מספיק לחכות לכישלון, ואז להגיד בפעם הבאה נקנה יותר מסכות. יש לחקור מה גרם לנו מלכתחילה לא
להבין שהנגיף עשוי להגיע גם אלינו. האם חשבנו שאלוהים ישמור עלינו? האם האמנו שזה יישאר בסין? האם לא רצינו להשקיע כסף מבעוד מועד? אותו הדבר בכל תחום של קבלת החלטות: מי שמסתפק ... כזאת חוזרת על עצמה, הם לעולם לא משתפרים ולא לומדים, כי מבחינתם אין צורך להפוך לחכמים יותר ולעצור את הטעות מראש. אדם חכם יעדיף תמיד לשפר ולהרוויח יותר,
להבין איפה אפשר היה להפיק תוצאה טובה יותר, אפילו אם לא סבל נזק נורא. כלומר, גם אם הרווחת 100 מיליון, אבל יכולת להרוויח 200 מיליון, יש כאן משהו ללמוד, ולא להגיד אין תלונה, זה לא ... בדקת את הכביש, רק לומר בפעם הבאה אסתכל יותר טוב לא בהכרח פותר את השורש. אולי היית עייף, או שתית אלכוהול לפני הנהיגה, או משהו בחשיבה שלך גרם לך למהר מדי. בלי
להבין מה באמת גרם לך לפספס, אתה עלול לשנות רק פעולה אחת ספציפית, ובאירוע אחר תיפול בטעות דומה. כך גם בכל טעות אחרת: אם לא שואלים למה לא פעלתי אחרת?, למה לא ראיתי זאת מראש?, לא ... אם לפעמים לא ניתן לשנות את העבר? ברור שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, אבל המציאות חוזרת על עצמה בדרכים שונות. אם רוצים שעתיד ייראה טוב יותר, עלינו ללמוד מזה.
להבין למה עשינו טעות בעבר עוזר לנו לא לחזור על הדפוס הזה בעתיד. אם לא חוקרים לעומק, עלולים להמשיך בקו המחשבה הקודם. האם המצב בהכרח יהיה יותר גרוע או שאפשר לשפר? אנשים מסוימים ... לחכם בדיעבד (ולא להישאר טיפש בדיעבד)? השורה התחתונה היא: עדיף להיות חכם מלכתחילה, אך אם לא היינו כאלו, בהחלט עדיף להיות חכם בדיעבד ולא להישאר טיפש בדיעבד.
להבין מה היה חסר בחשיבה המקורית, כדי למנוע חזרה על אותה טעות. לא להסתפק ביהיה בסדר או בלפחות זה לא יותר גרוע - לחשוב איך להשתפר דרמטית ולא רק לתקן קושי קטן. לחקור תמיד כיצד ...