הומור / צחוק / סטנדאפ - איך לשכנע באמצעות הומור? איך להעביר מסרים באמצעות צחוק? איך לשתול מסרים באמצעות סטנדאפ? לגיטימציה / מניפולציות / מסרים לתת מודע / בידור / קומדיההומור / צחוק / סטנדאפ - איך לשכנע באמצעות הומור? איך להעביר מסרים באמצעות צחוק? איך לשתול מסרים באמצעות סטנדאפ? לגיטימציה / מניפולציות / מסרים לתת מודע / בידור / קומדיה וכאן אבאר עוד אחת מהדרכים איך באפשרותך להעביר מסרים ולשכנע במסרים שונים, באמצעות שימוש בהומור / קומדיה / בצחוק וכיוב. וכפי שכבר ביארתי, כל רעיון בעולם, אפשר להתייחס אליו כאל רעיון מחויב או כאל רעיון אפשרי. ורעיון אפשרי ... מהדלת האחורית, באמצעות סוג של מניפולציה. וזאת על ידי זה שאתה לוקח את הרעיון, ועוטף אותו בעטיפה מרגיעה של הומור. דהיינו, אתה לוקח את הדבר הרציני שאתה רוצה לומר, ואתה עוטף אותו בעטיפה לא מחייבת, שהיא העטיפה של ההומור / בידור / צחוק / סטנדאפ וכיוב. כאשר המשמעות של העטיפה היא, שהיא בעצם גורמת לרעיון הרציני, להתחיל לקבל לגיטימציה באמצעות זה שאתה בעצם אומר אותו בצורה מצחיקה והומורית. ואסביר: המשמעות של ההומור היא, המחיקה והטשטוש שבין מציאות לבין דמיון. כי ההומור בעצם לוקח דברים ומגדיר אותם, תוך כדי זה שהוא משאיר אותם לא מוגדרים. כי ההומור גם אומר את הרעיון, אבל גם בעצם שולל אותו, בכך שהוא אומר שזה רק בהומור ולא ברצינות. דהיינו, לומר משהו בהומור, זה כאילו לומר שהוא נכון, וגם לומר שהוא לא נכון בו זמנית. וכאשר רוצים לגרום לשתול מסרים לתת מודע של מישהו, מסרים שיגרמו לו להתחיל לחשוב ברצינות, על משהו שהוא לא חושב עליו אפילו לא בצחוק, עושים את זה על ידי זה שמדברים עם אותו האדם על אותו הנושא, אבל עושים זאת בצורה מצחיקה. דהיינו, שמעלים את האפשרות הזאת בצחוק ובהומור. כאשר בעצם ההומור נותן תמיד את האפשרות לטעון שזה לא מחייב ושזה רק בהומור. אבל באמת באמצעות ההומור, אפשר לגרום לאדם להתחיל לחשוב על דברים, שהוא לא היה רוצה לחשוב עליהם בצורה רצינית. וכידוע, יש כאלו שלוקחים ... ולפעמים האדם לא מוכן לראות את האמת שיכולה לעזור לו כי הוא מפחד ממנה וכיוב. ואז מי שהוא מומחה להומור ומומחה לשכנוע בו זמנית, הוא רואה איזה רעיון האדם לא מוכן לקבל אותו, והוא לוקח את אותו הרעיון, ועוטף אותו בצורה מצחיקה, ושם אותו על השולחן, בצורה מצחיקה והומורית, כדי לגרום לאדם להתחיל לחשוב על אותו הרעיון, לפחות בצורה מצחיקה. כי לפעמים האדם לא מוכן לשמוע את האמת בצורה רצינית. ואז אומרים לו את האמת בצורה מצחיקה, כדי שיתחיל לחשוב על הדברים, אפילו בתור בדיחה. ואחכ אחרי שהאדם מתחיל לחשוב על הדברים בתור בדיחה, עכשיו אפשר להתחיל לאט לאט להפסיק לצחוק, ולשאול אותו, אולי זה באמת ככה?! אולי זה לא רק בצחוק?! ולאט לאט אפשר להתחיל לחזור על אותו הרעיון בדיוק, עם פחות צחוק ועם פחות הומור, ולהתחיל לחזור על אותו הרעיון בצורה יותר רצינית. עד שהאדם מתחיל גם להתייחס לנושא בצורה רצינית. ונמצא אם כן, כי ההומור הוא סוג של גשר מעבר, בין מה שקיים רק בדמיון לבין מה שקיים במציאות, בין האפשרי לבין המחויב. ואם רוצים להעביר רעיון מגדר הדמיון לגדר המציאות, אפשר להתחיל לעטוף אותו בהמון הומור, ואחכ לאט לאט להסיר ממנו את העטיפה של ההומור, עד שהוא יהפוך להיות רעיון רציני. וכמובן שיש גם את השיטה הנגדית, שאומרת שאם ברצונך להפוך את המחויב לאפשרי, ... כך, אז עושים את אותו התהליך בצורה נגדית. דהיינו, לוקחים את הדבר שהאדם בטוח בו, ומתחילים להתייחס לאותו הרעיון בצחוק. שזה שקול לכך שלוקחים את הרעיון הנגדי של הרעיון שהאדם בטוח בו, ומתחילים לדבר עליו בצחוק. כי התייחסות לדבר הרציני בצחוק, זה כמו לתת לגיטימציה לרעיון הנגדי שלו. וכך אחרי שמתחילים להתייחס לרעיון בצחוק, אז הוא מפסיק להיות רציני, ובכל פעם מוסיפים עוד צחוק לאותו הרעיון. עד שאותו הרעיון מאבד את האחיזה שלו במציאות של האדם, עד כדי כך שהוא יכול להיעלם לגמרי. ועוד אוסיף, כי ההומור יכול לעזור לך גם כדי לבדוק את השטח, בלי לקחת יותר מידי סיכון. דהיינו, אם ברצונך לדעת איך אדם כלשהו מתייחס לרעיון כלשהו, רעיון שאתה חושב עליו ברצינות, אז באפשרותך להציג בפניו את אותו הרעיון בצורה הומוריסטית, ולראות כיצד הוא מגיב. ולפי זה באפשרותך לדעת, האם ועד כמה אתה יכול להתחיל לדבר על הנושא בצורה יותר רצינית וכולי. ובסיכומו של דבר, הומור הוא בעצם לומר ולא לומר את הדבר בו זמנית. להגדיר ולא להגדיר בו זמנית. לעשות לאדם השומע דמיון מודרך, ...