... מנסה להסביר רעיון בצורה פשוטה וברורה, הוא בעצם חושף את עצמו לרעיונות יסודיים שמניעים אותו. אליעד מציין שכל אדם יכול להצליח להבין את עצמו יותר אם הוא מתאמץ להסביר את רעיונותיו לאדם אחר שממוקם במקום אחר לגמרי מבחינת רעיונית, תרבותית ...

... נגיד חצי שנה שנה שנתיים במה זה תלוי בכמה שהוא אכל קודם. זאת אומרת הוא אומר למה אני כל כך הרבה צריך להתאמץ? אדוני כי אתה מאוד נהנית מהאוכל ...

... שיקרה לו דבר רע. קודם כל שיבין שזה הסעיף שיש פה משהו רע שהוא מפחד שיקרה ואחרי ששכנענו אותו בזה הוא יתאמץ הוא ימצא מה הרע שהוא חושב ...

... ויבזבז פוטנציאל למאמץ מוגבר ולהצלחה גדולה יותר. האם ישנה דרך טובה יותר להציב יעדים במקום יעדים מספריים? אליעד כהן מציע גישה חלופית - להציב יעדי מאמץ במקום יעדים מספריים. על פי גישה זו, במקום להתמקד במספרים או בסכומי מכירות ספציפיים, האדם מתמקד במאמץ שהוא מוכן להשקיע באותו יום. לדוגמה, במקום לקבוע היום אמכור 100 יחידות, האדם יכול להחליט היום אני אתאמץ עד שאני ארגיש מותש לגמרי, או אתאמץ עד שלא אוכל לדבר יותר עם לקוחות מרוב מאמץ. לפי הגישה הזו, המטרה היא לעודד את האדם להתאמץ באופן מרבי, ללא קשר לתוצאה המספרית המיידית. מתי כן כדאי להציב יעדים מספריים של מכירות? למרות שאליעד כהן ממליץ בדרך כלל על הצבת יעדי מאמץ, הוא מציין מספר מקרים שבהם הגיוני להציב יעדים מספריים של מכירות: כאשר האדם מרגיש חוסר מוטיבציה או במצב רוח ירוד בבוקר, והיעד המספרי משמש כאמצעי להכניס אותו לתהליך המאמץ. כשהיעד המספרי משמש ככלי משחקי לעורר את סקרנות האדם לבדוק האם אצליח להגיע למספר מסוים?. במצב שבו היעד המספרי נועד רק כנקודת עצירה לאחר מאמץ מקסימלי: האדם אומר לעצמו שהוא יתאמץ בצורה מרבית עד שיגיע ליעד מסוים, ולאחריו יוכל לעצור ולנוח. עם זאת, אליעד מדגיש בבירור כי היעד המספרי אינו אמור להיות היעד האמיתי. היעד האמיתי צריך להיות תמיד מידת המאמץ. האם יש הבדל בין הצבת יעדים אישיים לבין הצבת יעדים לעובדים? כן. אליעד כהן מדגיש שהצבת יעדים מספריים היא רלוונטית בעיקר כשמדובר בניהול עובדים, מכיוון שלמנהל ... דרך ישירה למדוד את המאמץ הפנימי של העובד. לכן, הוא חייב לקבוע יעד חיצוני ברור, כמו מספר מכירות, כדי למדוד ביצועים. לעומת זאת, האדם מול עצמו לא צריך את המדידה החיצונית ויכול להעריך ישירות את מידת המאמץ שלו. לדוגמה, מנהל עשוי להציב לעובד יעד ברור של למכור 50 מוצרים, כדי שיוכל להעריך את התפוקה של העובד. אולם האדם כלפי עצמו יכול פשוט להחליט אני מתאמץ היום ככל יכולתי ללא תלות במספרים. איך הגישה של אליעד כהן להצבת יעדים רלוונטית לאימון גופני? אליעד מביא דוגמה מהעולם של אימוני כושר, שגם בו אנשים מציבים לעצמם ... המטרה היא למצות את המאמץ האישי, אין באמת משמעות ליעד המספרי. במקום זאת, עדיף פשוט להתאמץ עד קצה גבול היכולת ללא הגבלה מראש של מספר מסוים. הוא מדגים זאת בבירור: אם המתאמן מרגיש שהוא מסוגל להתאמץ יותר אחרי שהגיע ליעד מספרי מסוים, עדיף לו שימשיך להתאמץ, ואם הוא מותש לגמרי לפני הגעה ליעד, עדיף לו לעצור לפני שהוא נפצע. המסקנה - איך נכון להציב יעדים ולהגיע להישגים גבוהים? המסקנה המרכזית שאליעד כהן מעביר היא ... היא להתמקד ביעדי מאמץ ולא ביעדים מספריים. האדם צריך להחליט שהוא מתאמץ בצורה המקסימלית האפשרית, ורק אם הוא זקוק לכלי עזר שידרבן אותו, אזי יכול להשתמש ביעד המספרי ככלי משני או כמשחק פנימי. בשורה התחתונה, השאלה המרכזית שעליה האדם ... היא כמה אני מוכן להתאמץ? ולא מה המספרים שעלי להשיג?. המספרים יכולים לעזור באופן נקודתי בלבד, אך הם אינם המטרה הסופית. התמודדות עם הצבת מטרות מוטיבציה פנימית מול חיצונית ניהול זמן ... מכירות איך להגדיל מאמץ ולהגיע לתוצאות הצבת יעדי מכירות - האם זה טוב או לא? יש שני צדדים להצבת יעדי מכירות - מצד אחד, זה יכול להיות מועיל כי זה מפקס את האדם ומגביר את המוטיבציה שלו. ... כדאי לקבוע יעד של מאמץ במקום יעד של מכירות? אחת הבעיות עם הצבת יעד מכירות מספרי היא שהוא לא משקף בהכרח את המאמצים של האדם. אם היעד גבוה מדי, הוא עלול להתאכזב ולהישבר באמצע היום. אם הוא נמוך מדי, הוא לא יאתגר את עצמו מספיק. לכן, עדיף להתמקד במאמץ ולא במספרים. לדוגמה, במקום לומר אני רוצה למכור X, עדיף לומר אני רוצה להתאמץ עד שאני אתעלף, אני רוצה להתאמץ עד שיכאב לי הראש, או אני רוצה לבדוק כמה אני יכול לשכנע לקוחות פוטנציאליים. הצבת יעד מספרי מתאימה יותר כאשר מדובר בעובדים, כי המעסיק לא יכול לפקח על המאמץ שלהם ולכן נותן להם מספר כדי לבדוק את התפוקה שלהם. אבל מול עצמך, עדיף להציב יעד של מאמץ - אני רוצה לה

... בוחר שלא להגיב, זו כבר בחירה מודעת. האם מאמץ ההקשבה באמת שווה את זה? אליעד כהן מדגיש שאין חובה להשקיע במאמץ הזה, אלא שזה תלוי במטרה. מי שרוצה ליצור קשר משמעותי, לגרום לצד השני להרגיש אהוב ומוערך, חייב ללמוד להקשיב ... מפער אמיתי. שאלה: האם חובה לעשות את כל המאמץ הזה? תשובה: לא חובה, זה תלוי כמה רוצים לחזק את הקשר או לגרום לאדם השני להרגיש אהבה וחיבור. אם המטרה היא ...

... לתועלת - ככל שהמאמץ להקשיב גדול יותר והתועלת קטנה, ההקשבה תפחת, ולהיפך. אליעד כהן מציג דוגמה על קריאת עיתון - אדם לא יקרא לעומק כל כתבה ... מצבים שבהם שום מאמץ לא יעזור, משום שלפעמים ההקשבה אינה תלויה רק בדובר, אלא גם במצבו הפנימי של השומע. לדוגמה, אדם לחוץ ומוטרד לא יצליח להקשיב כראוי, לא משנה כמה יתאמץ הדובר לעניין אותו. האם הקשבה היא המדד היחיד לאיכות הקשר הזוגי? אליעד מדגיש שהקשבה היא מדד חשוב אך לא יחיד לאיכות קשר. ... מול תועלת - כמה מאמץ דורש להתרכז בשיחה, וכמה רווח נתפס יש ממנה. מה גורם לאנשים להמשיך קשר למרות שההקשבה פוחתת? ישנה טענה שאם בתחילת הקשר אין ... שבהקשבה, בעלות של המאמץ להקשיב, ובמצב המנטלי של המאזין. לעיתים, אנשים נשארים בקשרים גם אם ההקשבה יורדת, כי האלטרנטיבה פחות טובה עבורם. השאלה האם ... יותר תלויה גם במאמץ של הדובר וגם ברצון וביכולת של השומע. מה את אמרת מה התיאוריה שלך אז דיברנו לגבי רמת הקשב של הבן אדם לאיזה רזולוציה הוא ... במשהו זה דורש מאמץ המוח צריך להתאמץ מה הוא אמר מה הוא התכוון מה הוא חושב זה מאמץ עכשיו בן אדם מתאמץ לפי כמה שהוא חושב שיביא לו תועלת המאמץ הזה לפי כמה תועלת, עכשיו התועלות יכולות להיות כל מיני תועלות יכול להיות תועלת של לעשות טוב יכול להיות תועלת שהשיחה ... אחד לשני אז אתה מתאמץ להקשיב גם אם זה לא הנושא הכי חשוב לך אבל אתה תתאמץ להקשיב. אליעד: בגלל שאתה מקבל מזה תועלת. ש: נכון. אליעד: התועלת שאתה מקבל זה שאני מרגיש קרבה אתה יוצר תחושת קרבה השאלה מה ... להקשיב אלא גם כמה מאמץ יהיה לו או כמה עלות יש לו להקשיב. ש: בן זוג או בת זוג חכמים יודעים להטות את המאזניים לכיוון של התועלת יותר. אליעד: מהצד ...

... יתקשו לקבל גישה זו, כי היא מבטלת את כל ההנחות המוקדמות על מהי הצלחה ומהו כישלון. אליעד הסביר שהגישה הזו דורשת מאמץ מנטלי להתרחק מהאוטומט שמחפש הגדרות, ולנוע לעבר חוויה פשוטה וישירה של המציאות. הוא הדגיש כי המעבר למצב כזה אינו בהכרח אומר שאדם לא מרגיש כלום, ...

... מה עדיף לי עדיף לי עכשיו ואת אומרת כזה דבר אוקי לטפל בזה שאני פחדנית זה יהיה לי מאמץ מסוים אין לי כוח להישאר לבד זה מאמץ מסוים אין לי כוח ואז כבר עדיף לי להיות איתו ולעשות את מה שהוא אומר כי זה הכי פחות סבל, את הבנת כי מה האלטרנטיבות שלך את כאילו בודקת מה בסך הכל יעשה לך ... השולחן בסלון כל פעם שהוא בא אני אשים בארון אז תבדקי ממה את מעדיפה לסבול יותר מהמאמץ לשים את זה בארון או מהפחד שהוא יגנוב אותך או להישאר לבד זה האופציות שלך. כי זאת באמת האמת כי אם את לא מכירה אותו ואת מפחדת שהוא לא יודע מה יעשה לך איזה ... ולראות כי את מדברת על דברים כאילו שאמורים לקרות כאילו זה משהו תמורת משהו יש מאמץ תמורת תועלת. ש: יכול להיות שאני רוצה שהכל יסתדר וזהו בלי מאמץ כן יכול להיות מה שכאילו יש לי אמונה כזאת שכאילו הכל צריך להסתדר יפה כאילו לזרום. אליעד: כן את אומרת מה עכשיו אני צריכה להתאמץ עד שאני אכיר אותו עד ששם. ש: כן כאילו זה בחיים לא היה לי שאני ככה לא אני יכולה לחשוד אבל כאילו כן יש לי מחשבה שזה לא אמור להיות כאילו על ההתחלה. אליעד: ...

... האדם לא צריך להתמודד עם כאב, תסכול או אכזבה. הוא יכול פשוט לנוח ולא להתאמץ, כי הוא משכנע את עצמו שאין שום תועלת במאמץ. לדוגמה, אדם יכול לחשוב: מה זה משנה אם יהיה לי כסף או לא? ובכך לחסוך לעצמו את ההתמודדות עם חיפוש עבודה, פרנסה, אחריות ויחסים בין - אישיים. אך עמוק בפנים, ... הוא יצליח או ייכשל, הוא לא צריך להימנע מלנסות. להיפך, הוא יכול לנסות ולעשות מאמצים בשמחה ובשלווה, כי התוצאה באמת לא מאיימת עליו. אם הוא באמת אדיש במובן החיובי והשלם, הוא חופשי לבחור מה ירצה בכל רגע נתון. איך יודעים אם האדישות היא ...

... כיתרון - כי לא צריך להתאמץ כדי להגיע אליה. אליעד אומר שזו נקודת המפתח: העדפתנו נובעת מההנחה שלהתאמץ זה רע ולא להתאמץ זה טוב. אבל אם נשאל את עצמנו למה להתאמץ הוא רע, נגיע להנחות יסוד נוספות, למשל: להתאמץ גורם לי לגמור את הכוח ולגמור את הכוח זה רע. ...