מוטיבציה למאמץ, למה להתאמץ? ליהנות ממאמץ, עומס יסף, מאמץ הכרחי, מוטיבציה להשגת מטרות, השגת יעדים, עמידה במטרות, הכרחי להתאמץ, צריך להתאמץ, פחד ממאמץ, מאמץ גופני, פיתוח גוף למה חשוב להתאמץ ואיך ליהנות ממאמץ? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד מוטיבציה למאמץ הכרחית כדי להשיג יעדים ולהגיע לתוצאות בכל תחום בחיים. מאמץ הוא לא רק פעולה פיזית או גופנית, אלא גם מצב נפשי ומנטלי. ההנחה הבסיסית שאליעד מציג היא שכדי להתקדם, הכרחי לחוות מאמץ, ואם אדם אינו חווה קושי או עומס, הוא לא באמת מתקדם. מהו עומס יסף ולמה הוא חיוני להתקדמות? אליעד ... לתחומים אחרים כמו למידה, עבודה, או כל אתגר חדש בחיים. אדם שרוצה להצליח חייב כל הזמן להגדיל את מידת המאמץ שלו. למה צריך ליהנות מהמאמץ ולא לפחד ממנו? אנשים רבים חושבים על מאמץ כסבל ומנסים להימנע ממנו, מה שמונע מהם להתקדם. אליעד מדגים זאת בעזרת סיפור על שני אנשים שרצים: האחד נהנה ... אותו מרחק, אבל זה שנהנה יותר כנראה ימשיך ויתקדם מעבר למטרה הראשונית שלו, כי יש לו מוטיבציה פנימית להמשיך ולהתאמץ. איך הגישה שלנו כלפי המאמץ משפיעה על התוצאות? אליעד מסביר שהגישה של האדם למאמץ היא זו שקובעת את התוצאות. הוא מציג שני סוגי אנשים: אלה שמנסים לברוח מהמאמץ ועושים רק את מה שחייבים כדי לצאת ידי חובה, ואלה שמחפשים כל הזמן דרכים חדשות להתאמץ, להתפתח, ולגלות את גבולות היכולת שלהם. אנשים שרואים במאמץ הזדמנות יצליחו יותר כי הם יהיו מוכנים להתמודד עם אתגרים חדשים בכל פעם. מדוע התקדמות חייבת להיות כרוכה בנפילות ... עם הקושי באופן פרקטי ביום - יום? אליעד ממליץ לאנשים לשאול את עצמם בכל יום מחדש: איך אני יכול להתאמץ יותר היום? ולא איך אני יכול להימנע מהמאמץ?. הוא מציג דוגמה של אדם באימון גופני: במקום לחפש דרכים קלות או קומבינות להקל על המאמץ, יש לחפש איך לבצע את התרגילים בצורה הכי נכונה ומאומצת. ההתמודדות האמיתית היא דווקא ליהנות מההזדמנות להתאמץ, לראות את הקושי כדרך לשיפור עצמי. למה חשוב להישאר תמיד ברמת מאמץ גבוהה? לפי אליעד, אדם שרוצה להשיג מטרה חייב להיות מוכן לתת 100% מאמץ כל הזמן. גם הפסקה קצרה או ירידה בעצימות עלולות להחזיר את האדם אחורה ולהקשות עליו עוד יותר. הוא מדגים ... ספורטיבי: מתאמן שמפסיק לתקופה קצרה חוזר לאימון ומגלה שהקושי גדל, כי הגוף והמוח איבדו את המומנטום. אם האדם היה מתאמץ ברציפות, הוא היה משיג תוצאות גבוהות יותר לאורך זמן. האם אפשר להצליח בלי מאמץ בכלל? אליעד מבהיר שאי אפשר להשיג תוצאות משמעותיות בלי מאמץ. גם מי שטוען שהוא רוצה להצליח בלי להתאמץ, למעשה מתאמץ כדי להימנע מהמאמץ עצמו. המאמץ הוא חלק בלתי נפרד מההתקדמות ומההצלחה בכל תחום. איך לפתח גישה חיובית כלפי המאמץ? אליעד אומר שאין צורך להשיג את הגישה החיובית, אלא רק להבין שהמאמץ הוא חלק בלתי נפרד מהחיים ומכל הישג משמעותי. אם אדם מבין זאת באמת, הוא כבר לא צריך לאלץ את עצמו להתאמץ. הוא מבין שכל התמודדות היא הזדמנות לשפר את עצמו, וכך הופך את המאמץ למקור הנאה ולדרך חיים. איך ליהנות מהמאמץ? מה זה עומס יסף? מוטיבציה להתאמץ למה חייבים להתאמץ? איך להתמודד עם פחד ממאמץ? האם אפשר להצליח בלי להתאמץ? למה קשה לי להתאמץ?

מאמץ של שריר, מתי שריר מתאמץ? מאמץ של מתיחה, מאמץ של כיווץ, שריר שמתכווץ הוא לא תמיד מתאמץ, שריר שנמתח הוא לא תמיד מתאמץ, איזה שריר מבצע את התנועה? איזה שריר עובד בתרגיל? איזה שריר מתאמץ? שריר ושריר נגדי מה ההבדל בין שריר שמתכווץ לשריר שמתאמץ? אליעד כהן מסביר בהרחבה את ההבדל בין שריר שמתכווץ לשריר שמתאמץ. הוא מדגיש שכיווץ שריר אינו בהכרח מעיד על מאמץ, שכן מאמץ אמיתי מתרחש רק כאשר השריר מתכווץ כנגד התנגדות מסוימת, כמו משקל. אם השריר מתכווץ אך אין התנגדות, אז אין מאמץ אמיתי. לדוגמה, כשבן אדם מרים משקולת בתנועה של כפיפת מרפקים (כמו בתרגיל בייספס), השריר הקדמי של היד מתכווץ ומתקצר כדי להרים את המשקל שמושך כלפי מטה. במקרה הזה, השריר הקדמי אכן מתאמץ כי הוא עובד נגד ההתנגדות של המשקל. אך אם אותו אדם מחזיק את המשקל ועושה תנועה הפוכה (פשיטה במרפק), אז למרות ששריר היד הקדמית יכול להיות מקוצר, הוא לא בהכרח מתאמץ. השריר שמתאמץ במקרה כזה הוא דווקא השריר הנגדי, שריר היד האחורית, שמבצע את פעולת הבלימה האיטית של המשקל כשהיד יורדת. מתי שריר שמתוח מתאמץ? אליעד כהן מדגיש שלא כל מתיחה של שריר משמעותה שהשריר מתאמץ. מתיחת שריר היא פשוט שינוי באורך של השריר ואינה בהכרח כרוכה במאמץ אמיתי. מאמץ אמיתי קורה רק כאשר יש התנגדות נגדית ברורה שמולה השריר צריך לפעול. לדוגמה, אדם יכול להרגיש דווקא את השריר ... אותו בצורה חזקה יותר. אך חשוב להבין שתחושה זו של כאב או מתיחה אינה מעידה על כך שהשריר הזה התאמץ לבצע את התנועה, אלא שהוא פשוט התארך. איך לדעת איזה שריר עובד בתרגיל? כדי לדעת איזה שריר באמת מתאמץ בתרגיל מסוים, אליעד כהן מציע לשאול לאיזה כיוון המשקל או ההתנגדות מושכים אותנו. אם המשקל מושך את היד כלפי מטה, השריר שיתאמץ יהיה זה שצריך לפעול נגד ההתנגדות כלפי מעלה. לדוגמה: אם התנועה היא כפיפת מרפקים (להרים את המשקל), השריר הקדמי של היד מתאמץ כי המשקל מושך למטה והוא צריך למשוך את היד למעלה. אם התנועה היא פשיטת מרפקים (ליישר את היד נגד המשקל שמושך כלפי מעלה), השריר האחורי הוא שמתאמץ למשוך את היד למטה. כלומר, שאלת המפתח היא: לאיפה ההתנגדות של המשקל לוקחת אותנו?, והתשובה לשאלה זו קובעת איזה שריר באמת מבצע את המאמץ. מדוע מרגישים לפעמים את השריר הנגדי במהלך תנועה? אליעד כהן מסביר שבכל תנועה של שריר יש שריר נגדי שזז ... התכווץ כנגד המשקל. אליעד מדגיש שהכאב בשריר הנגדי נובע בדרך כלל מהמתיחה ולא מכך שהשריר הזה עשה את עיקר המאמץ. מהו ההבדל בין מאמץ דינמי למאמץ סטטי? אליעד כהן מתאר שני סוגי מאמץ עיקריים של שרירים: מאמץ דינמי קורה כששריר מתקצר או מתארך תוך כדי התנגדות. לדוגמה, להרים משקולת. מאמץ סטטי קורה כאשר השריר מחזיק את הגוף בתנוחה מסוימת ללא תזוזה. למשל, אדם שמבצע תרגיל עם הידיים אך מרגיש שהרגליים מתאמצות רק כי הוא עומד או מייצב את הגוף. מאמץ סטטי הוא מאמץ של שריר שמתקצר אך לא זז (אין שינוי ברור באורך השריר בזמן הפעולה). לעומת זאת, מאמץ דינמי הוא כשיש תנועה ממשית ושינוי באורך השריר באופן אקטיבי וברור. כיצד לנתח נכון תרגילים בחדר כושר? אליעד מדגיש ... לבצע זאת: יש לשאול: לאן המשקל מושך אותי? האם הוא מושך למטה, למעלה, קדימה או הצידה? יש להבין שהשריר שמתאמץ תמיד יהיה זה שמתכווץ בכיוון הנגדי להתנגדות. חשוב להפריד בין התחושה שהשריר זז או נמתח לבין העובדה שהוא באמת מתאמץ. לסיכום, אליעד כהן מסביר שהדרך הנכונה לדעת איזה שריר באמת עובד בתרגיל היא לשים לב לכיוון ההתנגדות ולהבין ששריר שמתכווץ ללא התנגדות לא מתאמץ באמת. בנוסף, כאב או תחושה בשריר לא תמיד מעידים על כך שהוא השריר הראשי שמתאמץ, אלא לעיתים רק שהוא נמתח. איך לדעת איזה שריר עובד בתרגיל? שריר שמתכווץ מתאמץ? מה ההבדל בין מאמץ דינמי לסטטי? כיצד לנתח תנועה של שריר? מתי שריר מתוח מתאמץ? מתיחה של שריר, כיווץ של שריר, איזה שריר ...

סוגי מאמץ של שריר, מתי השריר מתאמץ? איך השריר מתאמץ? מאמץ כיווץ, מאמץ בלימה, מאמץ סטאטי, כיווץ קונצנטרי, כיווץ אקסצנטרי, כיווץ סטאטי, כיווץ איזומטרי, סוגי כיווץ של שריר, מתי השריר מתכווץ? איך השריר מתכווץ? מהם סוגי המאמץ השונים של שרירים וכיצד הם פועלים? כאשר אנחנו מבצעים כל פעולה גופנית, השרירים שלנו מבצעים סוגים שונים של מאמצים בהתאם לסוג הפעולה שאנחנו מבצעים. ישנם שלושה סוגי מאמצים עיקריים של השרירים: מאמץ של כיווץ, מאמץ של בלימה, ומאמץ סטטי (איזומטרי). נבחן כל סוג מאמץ בצורה מעמיקה עם הסברים ודוגמאות. מתי השריר מתאמץ בכיווץ (כיווץ קונצנטרי)? כאשר אנחנו רוצים להרים משקל מהרצפה, לדוגמה משקולת, השריר מתכווץ ומתאמץ. אליעד כהן מסביר זאת באמצעות דוגמה של אדם המרים משקולת: אם השריר לא יתכווץ, היד פשוט תיפול למטה בגלל כוח הכבידה. השריר, כשהוא מתכווץ, נהיה קצר ודחוס יותר, בדומה לגומייה שנמתחת ואז מתכווצת. המאמץ כאן הוא ברור - השריר צריך לקצר את עצמו כנגד כוח המשיכה והמשקל. האם השריר מתאמץ גם כשהוא מתארך (כיווץ אקסצנטרי)? הסוג השני הוא מאמץ של בלימה או כיווץ אקסצנטרי. כאשר אנחנו מורידים את המשקולת חזרה למטה, לכאורה השריר מתארך ולכן אפשר לחשוב שהוא אינו מתאמץ. אך אליעד מסביר שגם במצב זה השריר מתאמץ, אלא שהפעם המאמץ שלו הוא לבלום את הירידה של המשקל. למרות שהשריר מתארך ונמתח, הוא ממשיך להיות במאמץ. הסיבה לכך היא שאם השריר לא יתכווץ כדי לבלום את הירידה, היד תיפול בבת אחת מטה והדבר עלול לגרום ... הוא מאפשר תנועה הדרגתית ומבוקרת של המשקל כלפי מטה. אם לא היה מתאמץ, התנועה הייתה בלתי נשלטת ומסוכנת. מהו מאמץ סטטי (כיווץ איזומטרי) של השריר? הסוג השלישי של מאמץ הוא מאמץ סטטי, המכונה גם מאמץ איזומטרי. במאמץ זה השריר לא מתכווץ ולא מתארך, אלא נשאר באורך קבוע. למשל, אם אדם מחזיק משקל בידו ולא זז, השריר ... על המצב הסטטי. המשקל מפעיל כוח שמנסה להזיז את היד, והשריר מתנגד לכוח הזה ומונע את התזוזה. דוגמה נוספת למאמץ סטטי היא תרגיל פלנק: הגוף נשאר במקום, אך השרירים מתאמצים לשמור על יציבות ולא לתת לגוף ליפול או לזוז. איך שלושת סוגי המאמץ באים לידי ביטוי בפעולות יומיומיות? אליעד כהן מספק דוגמאות נוספות להמחשת ההבדלים בין סוגי המאמץ: כשאתה מרים שולחן מהרצפה - זהו מאמץ של כיווץ קונצנטרי, השריר מתקצר ומושך את המשקל כלפי מעלה. כשאתה מניח את השולחן חזרה לרצפה בצורה מבוקרת - אתה מבצע מאמץ של בלימה (כיווץ אקסצנטרי), השריר מתארך אבל ממשיך לבלום את הירידה. כשאתה מחזיק את השולחן באוויר מבלי לזוז - אתה מבצע מאמץ סטטי (כיווץ איזומטרי), בו השריר נשאר באותו אורך ומתנגד למשקל בלי תזוזה. מה יכול לקרות אם השריר לא יבצע את תפקידו נכון? אם השריר לא יתכווץ במאמץ הבלימה או במאמץ הסטטי, התוצאות עלולות להיות הרסניות. המפרק עלול להיפגע או לצאת מהמקום בעקבות נפילה פתאומית של המשקל, כיוון שהשריר הוא ... זו הסיבה לכך שגם בירידה וגם בעצירה, השרירים שלנו ממשיכים להתאמץ כדי להגן על הגוף מפני פגיעה. כיצד שרירים מתאמצים גם בפעולות שאנחנו לא מודעים אליהן? אליעד מדגיש שבכל פעולה שאנחנו עושים - הרמת כוס, הנחתה חזרה על שולחן, החזקת חפץ כלשהו - השרירים מתאמצים תמיד באחת משלוש הדרכים שהוזכרו. אפילו כשנדמה לנו שאנחנו לא זזים, השרירים מתאמצים במאמץ סטטי כדי לשמור על יציבות המפרקים והגוף. איך להבין את תפקיד השרירים בכל פעולה שאנחנו עושים? לסיכום, כדי להבין טוב יותר את תפקוד השרירים, עלינו לשים לב לסוגי המאמץ השונים שהם מפעילים: כיווץ (קונצנטרי), בלימה (אקסצנטרי), וסטטי (איזומטרי). בכל תנועה שאנחנו עושים, יש תמיד סוג מסוים של מאמץ שרירי שתפקידו לאפשר תנועה מבוקרת, למנוע פציעות ולשמור על יציבות הגוף. מתי שריר מתכווץ? מה זה כיווץ אקסצנטרי? סוגי כיווץ של שרירים מהו מאמץ איזומטרי? כיצד השריר מתאמץ כשהוא מתארך? איך למנוע פציעות באמצעות מאמץ שרירי?

על איזה שריר עובד התרגיל, איזה שריר הכי מתאמץ? מאמץ במתיחה, מאמץ בכיווץ, מאמץ כנגד התנגדות המשקל, מאמץ עם התנגדות המשקל, איזה שריר מתאמץ? תרגילי גמישות, מתי השריר מתאמץ? איזה שריר אתה מרגיש? פיתוח גוף על איזה שריר עובד התרגיל ומהו השריר שמתאמץ? אליעד כהן מסביר בצורה מפורטת וברורה כיצד להבין על איזה שריר עובד כל תרגיל בחדר כושר או באימון כושר ביתי. כאשר מבצעים תרגיל כלשהו, בדרך כלל חושבים שהשריר שמתאמץ הוא השריר שמרגישים אותו תוך כדי ביצוע התנועה. אך למעשה, השריר שמורגש לא תמיד הוא השריר שמאמץ ומפתח אותו התרגיל. מה ההבדל בין מאמץ במתיחה למאמץ בכיווץ? כאשר מבצעים תרגיל מסוים, תמיד ישנם שני סוגי שרירים המעורבים בתנועה: שריר שמתכווץ ומתאמץ על מנת לבצע את התנועה. שריר מנוגד שנמתח עקב ביצוע התנועה. לדוגמה, אם אדם פותח את החזה בתנועה מסוימת, ... שמורגש הוא השריר הנמתח ולא המתכווץ? אליעד כהן נותן הסבר לכך שאנשים רבים מבולבלים וחושבים שהשריר הנמתח הוא זה שמתאמץ, בגלל שהם מרגישים אותו חזק יותר בתרגיל. כאשר אדם מבצע תנועה כנגד התנגדות של משקל או כוח חיצוני, הוא ... ואת התחושה החזקה שנובעת מהמתיחה עצמה. עם זאת, התחושה הזאת איננה בהכרח מעידה על כך שהשריר הזה הוא זה שמתאמץ ומתחזק. לדוגמה, כאשר מתבצעת תנועת מתיחה, אדם יכול להרגיש כאב ותחושה של מאמץ בשריר שנמתח, אך הכאב הזה נובע ממתיחה בלבד ולא מכיווץ. זאת אומרת, התחושה החזקה בשריר אינה בהכרח אינדיקציה לפיתוחו ... של המשקל ביחס לתנועה. אם המשקל מושך את המתאמן ומסייע לו להימתח, אז השריר שמתכווץ כנגד המשקל הוא זה שמתאמץ ומתפתח, לא השריר שנמתח. אם המשקל מקשה עליו לבצע כיווץ, זאת אומרת שדווקא השריר המכווץ הוא זה שמתחזק. לדוגמה, בתרגיל שבו מרימים משקולות בידיים, השריר שמתאמץ הוא השריר שמתכווץ על מנת להרים את המשקולת כנגד כוח המשיכה. באותו זמן, השריר המנוגד פשוט נמתח, והוא לא מתפתח כתוצאה ישירה של התרגיל. מה ההבדל בין מאמץ של מתיחה פסיבית לבין מאמץ כנגד משקל? אליעד מסביר שקיימים שני סוגי מאמצים עיקריים: מאמץ פסיבי (מתיחה בלבד) מאמץ אקטיבי (כיווץ כנגד משקל או התנגדות) כאשר המתאמנים מבצעים מתיחה פסיבית, הם אכן חשים כאב ותחושה של מאמץ בשריר הנמתח, אך מאמץ זה הוא מסוג שונה לחלוטין מהמאמץ שמוביל לפיתוח וחיזוק של השריר. המאמץ הפסיבי אינו מוביל להתפתחות השריר, אלא רק להגמשה שלו. מנגד, כאשר המאמץ הוא אקטיבי והשריר מתכווץ מול התנגדות או משקל, המאמץ הוא כזה שמוביל לפיתוח וחיזוק השריר. לסיכום, איזה שריר באמת מתאמץ ומתחזק במהלך תרגילי כושר? אליעד כהן מסכם את ההסבר בכך שהשריר שמתחזק ומתפתח בכל תרגיל גופני הוא תמיד השריר ... ביצוע התרגיל. איזה שריר מתכווץ בתרגילים? ההבדל בין מתיחה לכיווץ שרירים איך לזהות איזה שריר עובד באימון? הבדל בין מאמץ פסיבי ואקטיבי למה מרגישים דווקא את השריר שנמתח?

השגת מטרות ויעדים, כמה להתאמץ? התועלת שבמאמץ, מוטיבציה, להגיע לכשל, כושר גופני, אימון ספורט, מאמץ מקסימאלי, פיתוח השכל, מאמץ שכלי האם מאמץ מקסימלי באימון הוא באמת הכרחי? אליעד כהן מדבר על מושג האימון והמאמץ ומנסה לברר האם אדם צריך להגיע למאמץ מקסימלי כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר. קודם כול, הוא מגדיר מהו אימון: אימון הוא מצב שבו האדם מתאמץ. אם לא היה מאמץ כלל, אזי לא התקיים אימון. מכאן ניתן להבין שהמאמץ הוא הבסיס לאימון, וכעת עולה השאלה המרכזית - כמה מאמץ צריך להשקיע כדי להגיע לתוצאה הרצויה? מהם החסרונות של אפס מאמץ או מאמץ מוגזם? אליעד מסביר שיש שני קצוות שבהם ברור שהמאמץ אינו אפקטיבי ואף מזיק. בקצה התחתון, אם אדם אינו משקיע מאמץ כלל (אפס אחוז מאמץ), לא רק שהוא לא יתקדם, הוא אף יתנוון עם הזמן. לדוגמה, אדם שיושב כל היום על כיסא מבלי לזוז, בסופו של דבר יאבד את היכולת ללכת. מכאן, ברור שכדי לשמור על יכולת בסיסית, חייבים מאמץ מינימלי לפחות. בקצה העליון, יש את המאמץ המוגזם - המאמץ שהאדם אינו מסוגל לשאת, או מאמץ שבו האדם מתאמץ מעבר לגבול היכולת שלו. למשל, אם אדם מנסה להרים משקל כבד מדי, הוא עלול לקרוע שריר או לשבור עצם. זה מצב שמביא לנזק ולא להתפתחות. האם יש הבדל בין מאמץ מרבי לבין מאמץ מעבר ליכולת? אליעד מבחין בין שני סוגים של מאמץ: הראשון הוא מאמץ שמעבר ליכולת הפיזית של האדם, שאותו כמובן אין טעם לבצע, כי הוא מוביל לפציעות ונזקים. השני הוא המאמץ המרבי שהאדם מסוגל לבצע - כלומר, מאמץ מקסימלי בתוך גבול היכולת שלו. בהקשר של אימון גופני, לדוגמה, זה המצב שבו האדם מבצע את האימון הקשה ביותר שהוא יכול, אבל עדיין בגבולות היכולת שלו. למה לא כולם מתאמנים במאמץ המרבי האפשרי? אם המאמץ מביא להתקדמות גדולה, אז נשאלת השאלה - למה לא כולם מתאמנים תמיד במאמץ המרבי האפשרי? אליעד מסביר שישנם כמה חסרונות לכך: מאמץ מרבי דורש השקעה גדולה יותר. הסיכון להיפצע או להינזק עולה ככל שמתקרבים לגבול המאמץ המרבי. מאמץ מוגזם גם מתיש, מנטלית ופיזית, והאדם עשוי לאבד מוטיבציה ולהפסיק להתאמן לאורך זמן. כיצד להגיע לתוצאות אופטימליות באימון? אליעד מסביר שכדי להגיע לתוצאה האופטימלית בזמן קצר יחסית, נדרש אימון שיהיה קרוב ככל האפשר למאמץ המרבי, אך לא לעבור אותו. אם המאמץ נמוך מדי, האדם לא ישיג את התוצאה שהוא רוצה בזמן הרצוי, ואם המאמץ גבוה מדי, הוא ייפגע או יישחק ויאבד מוטיבציה. כלומר, קיים איזון עדין בין הגבול העליון (מאמץ מקסימלי) לבין רמה מעט נמוכה יותר, שהיא האופטימלית להתקדמות בטוחה ובריאה. לדוגמה, אם אדם חייב להגיע להישגים גדולים בזמן ... ככל האפשר למקסימום, אך תוך זהירות והקשבה לגוף כדי לא להגיע לפציעות או לשחיקה. איך לדעת אם באמת חייבים מאמץ מקסימלי? כאשר מישהו טוען שצריך להגיע למאמץ מקסימלי, אליעד ממליץ לשאול אותו למה?. מה ההיגיון שעומד מאחורי ההמלצה הזאת? האם זה באמת מחויב? לדוגמה, אם מישהו ... לשאול למה דווקא לקריית שמונה? ולהבין אם זה באמת הכרחי. רק לאחר הבנת ההיגיון ניתן לדעת האם ההמלצה על מאמץ מקסימלי היא מחויבת או לא. מהו ההקשר בין מאמץ פיזי למאמץ שכלי? אליעד מרחיב את ההשוואה בין מאמץ פיזי לבין מאמץ שכלי, ומסביר שגם כאשר אדם מאמץ את השכל, קיימים תסמינים דומים למאמץ פיזי. אם אדם באמת רוצה להבין משהו ...

... כישלון ולהתייאש באמצע היום. לעומת זאת, אם היעד שהציב נמוך מדי, הוא לא יאתגר את עצמו מספיק ויבזבז פוטנציאל למאמץ מוגבר ולהצלחה גדולה יותר. האם ישנה דרך טובה יותר להציב יעדים במקום יעדים מספריים? אליעד כהן מציע גישה חלופית - להציב יעדי מאמץ במקום יעדים מספריים. על פי גישה זו, במקום להתמקד במספרים או בסכומי מכירות ספציפיים, האדם מתמקד במאמץ שהוא מוכן להשקיע באותו יום. לדוגמה, במקום לקבוע היום אמכור 100 יחידות, האדם יכול להחליט היום אני אתאמץ עד שאני ארגיש מותש לגמרי, או אתאמץ עד שלא אוכל לדבר יותר עם לקוחות מרוב מאמץ. לפי הגישה הזו, המטרה היא לעודד את האדם להתאמץ באופן מרבי, ללא קשר לתוצאה המספרית המיידית. מתי כן כדאי להציב יעדים מספריים של מכירות? למרות שאליעד כהן ממליץ בדרך כלל על הצבת יעדי מאמץ, הוא מציין מספר מקרים שבהם הגיוני להציב יעדים מספריים של מכירות: כאשר האדם מרגיש חוסר מוטיבציה או במצב רוח ירוד בבוקר, והיעד המספרי משמש כאמצעי להכניס אותו לתהליך המאמץ. כשהיעד המספרי משמש ככלי משחקי לעורר את סקרנות האדם לבדוק האם אצליח להגיע למספר מסוים?. במצב שבו היעד המספרי נועד רק כנקודת עצירה לאחר מאמץ מקסימלי: האדם אומר לעצמו שהוא יתאמץ בצורה מרבית עד שיגיע ליעד מסוים, ולאחריו יוכל לעצור ולנוח. עם זאת, אליעד מדגיש בבירור כי היעד המספרי אינו אמור להיות היעד האמיתי. היעד האמיתי צריך להיות תמיד מידת המאמץ. האם יש הבדל בין הצבת יעדים אישיים לבין הצבת יעדים לעובדים? כן. אליעד כהן מדגיש שהצבת יעדים מספריים היא רלוונטית בעיקר כשמדובר בניהול עובדים, מכיוון שלמנהל אין דרך ישירה למדוד את המאמץ הפנימי של העובד. לכן, הוא חייב לקבוע יעד חיצוני ברור, כמו מספר מכירות, כדי למדוד ביצועים. לעומת זאת, האדם מול עצמו לא צריך את המדידה החיצונית ויכול להעריך ישירות את מידת המאמץ שלו. לדוגמה, מנהל עשוי להציב לעובד יעד ברור של למכור 50 מוצרים, כדי שיוכל להעריך את התפוקה של העובד. אולם האדם כלפי עצמו יכול פשוט להחליט אני מתאמץ היום ככל יכולתי ללא תלות במספרים. איך הגישה של אליעד כהן להצבת יעדים רלוונטית לאימון גופני? אליעד מביא דוגמה ... כאלה טובה בעיקר אם המטרה היא להתחרות או לעקוב אחרי תוכנית אימונים מוגדרת. אך אם המטרה היא למצות את המאמץ האישי, אין באמת משמעות ליעד המספרי. במקום זאת, עדיף פשוט להתאמץ עד קצה גבול היכולת ללא הגבלה מראש של ... להישגים גבוהים? המסקנה המרכזית שאליעד כהן מעביר היא שברוב המקרים ובמיוחד בשיפור עצמי, הגישה הנכונה ביותר היא להתמקד ביעדי מאמץ ולא ביעדים מספריים. האדם צריך להחליט שהוא מתאמץ בצורה המקסימלית האפשרית, ורק אם הוא זקוק לכלי עזר שידרבן אותו, ... אינם המטרה הסופית. התמודדות עם הצבת מטרות מוטיבציה פנימית מול חיצונית ניהול זמן והתייעלות שיטות להגדלת מכירות איך להגדיל מאמץ ולהגיע לתוצאות הצבת יעדי מכירות - האם זה טוב או לא? יש שני צדדים להצבת יעדי מכירות - מצד ... לקוחות שמוכנים לשלם כפול. השאלה היא האם יש דרך טובה יותר להציב לעצמך מטרה. האם כדאי לקבוע יעד של מאמץ במקום יעד של מכירות? אחת הבעיות עם הצבת יעד מכירות מספרי היא שהוא לא משקף בהכרח את המאמצים של האדם. אם היעד גבוה מדי, הוא עלול להתאכזב ולהישבר באמצע היום. אם הוא נמוך מדי, הוא לא יאתגר את עצמו מספיק. לכן, עדיף להתמקד במאמץ ולא במספרים. לדוגמה, במקום לומר אני רוצה למכור X, עדיף לומר אני רוצה להתאמץ עד שאני אתעלף, אני רוצה ... אני יכול לשכנע לקוחות פוטנציאליים. הצבת יעד מספרי מתאימה יותר כאשר מדובר בעובדים, כי המעסיק לא יכול לפקח על המאמץ שלהם ולכן נותן להם מספר כדי לבדוק את התפוקה שלהם. אבל מול עצמך, עדיף להציב יעד של מאמץ - אני רוצה להתאמץ עד הסוף. באיזה מובן בכל זאת כן הגיוני להציב יעד של מכירות? אם היעד משמש ... לעודד את עצמו להתאמץ יותר. במקרה הזה, היעד המספרי לא נועד להגדיר הצלחה או כישלון, אלא ככלי עזר להגברת המאמץ. השוואה בין הצבת יעדי מכירות להצבת יעדי אימון גופני בדומה למכירות, גם באימוני כושר יש אנשים שמציבים לעצמם מספרים ... כמה שיותר, עדיף פשוט להחליט אני רוצה היום למכור כמה שיותר ולהתאמץ בהתאם. המספרים עצמם הם לא המטרה - המאמץ הוא היעד האמיתי. אם יש צורך במספרים כדי לעורר מוטיבציה או כחלק ממשחק מנטלי, זה בסדר, אבל עדיף להתרכז ... אני אמור למכור?. התמודדות עם הצבת מטרות מוטיבציה פנימית מול חיצונית ניהול זמן והתייעלות שיטות להגדלת מכירות איך להגדיל מאמץ ולהגיע לתוצאות ועכשיו הנושא של הצבת יעדים של מכירות הצבת יעדי מכירות, בן אדם נגיד שאומר היום אני אמכור ... זה אומר בן אדם נכנס עם רעש מסוים אבל האמת היא שאני יכול להגיע נגיד למקסימום שלי עם מקסימום מאמץ לשמונים מכירות אז אם זאת האמת ואני רואה אותה אז אני אעשה את המקסימום שלי. אליעד: הבן אדם קם ... לא יודע. ש: אבל הוא יכול פחות או יותר. אליעד: הוא לא יודע אבל. ש: אז שיעשה את המקסימום מאמץ שלו אם יש לו נגיד מאה פניות והוא יכול לשכנע ברמה תשעים שיעשה את המקסימום ומה שיצא זה הרף, הרף הוא המאמץ. אליעד: נכון ולהציב יעד של מכירות? ש: להציב יעד של מכירות זה כאילו משהו זה מה יש בזה. אליעד: ... לא יכול אבל מול עצמך כבן אדם עדיף לך לא להציב יעד של מכירות עדיף לך להציב יעד של מאמץ אני היום רוצה להתאמץ עד שאני אתעלף אני היום רוצה להתאמץ עד שיכאב לי הראש היום, אני היום רוצה להתאמץ עד ש.... היעד הוא המאמץ הוא לא היעד מכירות היעד מכירות זה לא אומר כלום אם אתה מציב רף גבוהה מדי אתה שקרן ואתה ... וכבר תישבר, אם אתה מציב רף נמוך מדי גם כן למה רף כל כך נמוך הרף צריך להיות לפי מאמץ כמה אני היום רוצה להתאמץ, לדוגמה כשאומרים לי לא כמה פעמים אני רוצה להתווכח על הכן, כשאומרים לי לא ... אמר לי לא ולראות איך אני יכול להפוך לו את זה או משהו כזה אבל הרף צריך להיות לפי מאמץ. עכשיו אם אתה לא יכול לפקח על המאמץ של הבן אדם כגון לדוגמה שזה איש מכירות שלך שמה יש הגיוני שתציב לו יעד אבל בעולם אידיאלי הרי הכי טוב לתמחר את האנשים לפי מאמץ אם תתאמץ ככה וככה תקבל ככה וככה. ש: קשה למדוד את זה בדיוק. אליעד: אז בגלל שאתה לא יכול ... ש: כדי לעבור את ה - break even שלך. אליעד: לא שנייה אמרנו שאתה צריך להציב לעצמך רף של מאמץ אני היום רוצה להתאמץ יותר היום אני אתן מאה אחוז להתאמץ אז באיזה מובן זה כן הגיוני לשים יעד ... לא לעצמך נגיד לעצמך על עצמך רק אם אתה לא מרמה את עצמך תתאמץ וזהו. ש: אם אתה יודע שהמאמץ והיעד כאילו אם אתה יודע שאם תתאמץ כך וכך תגיע ליעד זה וזה אז הגיוני שתשים לך את היעד ... אז אתה כבר יודע שאתה יכול. ש: לא אבל לפעמים לא בא לי גם אני רוצה לדרבן את עצמי במאמץ כאילו באותו יום קמתי בא לי להתאמץ שישים אבל מה אני רוצה לדרבן את עצמי לקבל שבעים ומהשבעים זה שלוש מאות אז בוא נשים את היעד שלוש מאות שזה יסחוף אותי במאמץ כאילו שאני לא אשאר על השישים שאני אתאמץ שבעים. אליעד: אבל אז בעצם היעד של המכירות הוא בעצם דרכו גרמת לעצמך לרצות להתאמץ יותר. ש: כן זה רק מעצים כן הפוקוס הוא במאמץ אבל אני משחק עם זה משהו חדש כזה. אליעד: אתה אומר בוא נציב יעד כדי שהיעד ייתן לי את ... המשקל. אם בן אדם עושה אימון נגיד פיתוח גוף אז תגיד לעצמך אני רוצה להתאמץ עד שהשריר יהיה לו מאמץ מסוים מה זה משנה המשקל כי מה האמת שאתה יכול להתאמץ יותר עם פחות משקל אפילו ואתה יכול להתאמץ ...

לתת מאה אחוז, לא צריך להתאמץ כדי להתייאש, יאוש במאה אחוז מאמץ, מאמץ ממשי, מאמץ מחשבתי, להתייאש בלי להתאמץ, מאמץ שכלי, להפסיק לרצות משהו, להתייאש מלרצות משהו האם חייבים להתאמץ עד הסוף כדי להתייאש? אליעד כהן מסביר על משמעות המאמץ בהקשר של ייאוש וויתור על מטרות. רבים חושבים שכדי להתייאש באמת צריך להתאמץ מאמץ מלא, כלומר, לתת מאה אחוז כדי לוודא שאכן המטרה לא אפשרית. הוא מציג מצב שבו אדם רוצה מטרה כלשהי, לדוגמה לעוף באוויר. כדי להתייאש מהחלום הזה, האדם לכאורה חייב לנסות לתת את מלוא המאמץ ולהיווכח בעצמו שזה בלתי אפשרי. אבל אליעד כהן מחדד שזה לא בדיוק כך. הוא אומר שכדי להתייאש ממשהו, לא חייבים להתאמץ במציאות בצורה מלאה. מספיק שהאדם מגיע להבנה או לוודאות מוחלטת בתוך השכל שלו שאין דרך להשיג את המטרה. כלומר, ייאוש אמיתי לא מחייב בהכרח מאמץ פיזי מלא, אלא יכול להיות תוצאה של מאמץ שכלי או דמיוני. מהי הדרך להתייאש מבלי להתאמץ? אליעד מציג דוגמה ברורה למצב כזה: נניח שאדם רוצה לעוף. אם הוא ישקיע שני אחוזי מאמץ בלבד וייכשל, הוא עדיין לא באמת יתייאש, כי הוא יחשוב שאולי לא ניסה מספיק. אך אם ינסה את כל ... ידמיין או יבין בשכלו שאין דרך אפשרית להשיג את מה שהוא רוצה, וכך הוא יתייאש באופן מוחלט בלי שהשקיע מאמץ פיזי מלא. איך אפשר לדעת שהמאמץ הדמיוני הוא מספיק? אליעד מסביר נקודה חשובה נוספת: המפתח לייאוש אמיתי נמצא בוודאות שהמטרה אינה ניתנת להשגה. לא המאמץ עצמו הוא החשוב, אלא תחושת הוודאות. אם האדם מצליח להגיע לוודאות הזאת, אפילו רק במחשבה, הוא כבר לא צריך להמשיך להתאמץ פיזית. כלומר, השאלה היא לא אם האדם התאמץ מאה אחוז בפועל, אלא אם הוא בטוח במאה אחוז שאין שום דרך נוספת להשגת המטרה שלו. המשמעות היא שבשביל להתייאש ממשהו או לוותר על רצון מסוים, מה שחשוב הוא לא מידת המאמץ במציאות, אלא הבירור המחשבתי המדויק והיסודי של כל האפשרויות להשגת אותו רצון. האם אפשר להתייאש מרצון בלי להבין אותו ... אולי ההבנה הזו תאפשר לו להתייאש מהצורך להבין עד הסוף מה הוא רוצה. שוב, הוא מדגיש, לא חייבים לבצע מאמץ ממשי בעולם הפיזי, אלא מספיק מאמץ שכלי עמוק ויסודי שיכול להיעשות גם בדמיון בלבד. האם מאמץ שכלי שווה ערך למאמץ ממשי? אליעד כהן אומר חד משמעית שכן. אדם יכול לשבת ולחשוב על כל האפשרויות להשגת מטרה כלשהי, ובדמיונו להגיע ... אותה. בכך הוא יכול לוותר ולהתייאש מהמטרה בדיוק באותה מידה כמו אדם שניסה באופן פיזי וממשי לתת מאה אחוז. המאמץ השכלי, כשהוא יסודי ומלא, מספיק בשביל לחוות ייאוש מוחלט ואמיתי. למה לא חייבים תמיד לתת מאה אחוז מאמץ פיזי? הסיבה שאליעד נותן היא שמה שחשוב הוא לא עצם המאמץ אלא הבהירות הפנימית. אם האדם משוכנע באופן מוחלט שהוא בדק בשכלו את כל האפשרויות ואין שום דרך אחרת, זה שקול למאמץ מלא במציאות. מאמץ פיזי אינו הכרחי אם יש ודאות פנימית עמוקה, כי הוודאות עצמה היא מה שגורם לייאוש או לשחרור מהרצון. לסיכום, איך מגיעים לייאוש מוחלט בלי להתאמץ פיזית? הדרך שאליעד מציע היא להשקיע את המאמץ השכלי בדמיון, לחשוב על כל הדרכים האפשריות בצורה יסודית ומעמיקה, עד למצב שבו האדם מרגיש באופן מוחלט שאין שום אפשרות נוספת. כשהוא מגיע לוודאות הזו, לא משנה אם בפועל השקיע מאמץ פיזי או לא, הוא יחווה ייאוש מוחלט וישתחרר מהרצון שלו. איך להתייאש ממשהו? מאמץ שכלי לעומת מאמץ פיזי איך לוותר על רצון? האם חייבים לתת מאה אחוז מאמץ? איך מגיעים לוודאות מוחלטת?

מאמץ, כמה להתאמץ? להרוויח בלי לעבוד, היצע וביקוש, להתאמץ כמה שפחות, להרוויח כמה שיותר, רצונות מנוגדים, רצון לקבל, רצון לתת, כמה להשקיע? כמה לתת? השקעה, להרגיש יותר טוב, להתאמץ כמה שיותר, פיתוח מוצר, שיפור מוצר, להרגיש פחות רע כמה להתאמץ עבור הלקוחות או במקום העבודה? השאלה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה היא: כמה על האדם להתאמץ עבור הלקוח, במקום העבודה או בפיתוח המוצר שלו? התשובה לשאלה הזו אינה פשוטה, ולמעשה, אין לה תשובה חד משמעית ... להבין מדוע, יש להבין לעומק את הסתירה הבסיסית שקיימת ברצונות של האדם. מהי הסתירה הבסיסית בין הרצון להרוויח יותר ולהתאמץ פחות? אליעד מסביר שכל אדם רוצה להרגיש כמה שיותר טוב וכמה שפחות רע. באופן טבעי, האדם שואף להרוויח כמה שיותר, אך במקביל הוא שואף להתאמץ כמה שפחות. הרצון להרגיש טוב מתבטא ברצון להרוויח יותר, והרצון להימנע מרע מתבטא ברצון להקטין את המאמץ וההשקעה ככל האפשר. כאן נוצרת סתירה ברורה: מצד אחד, אם האדם רוצה להרוויח יותר, עליו להשקיע ולהתאמץ יותר בפיתוח המוצר, בשירות ללקוח או במקום העבודה. מצד שני, ככל שהוא מתאמץ יותר, כך הוא חש יותר רע, כי מאמץ הוא סוג של סבל, והאדם רוצה להימנע מסבל. מהן ההשלכות של הסתירה הזו במציאות? אליעד מפרט את ההשלכות של הסתירה הזו באמצעות דוגמאות שונות. אם האדם יחליט להתאמץ כמה שפחות - הוא ייתן שירות גרוע ללקוחות, המוצר שלו יהיה ברמה נמוכה, הוא יפסיק להשקיע בעצמו, ובעקבות זאת, ... הסיכוי להצליח ולהרוויח יותר גדל משמעותית. לדוגמה, אם אדם עובד כשכיר במקום עבודה ורוצה להרוויח כמה שיותר, כדאי לו להתאמץ יותר כי כך יש יותר סיכוי שהוא יקבל העלאה או קידום בתפקיד. מצד שני, המאמץ שהוא משקיע גורם לו לחוש פחות טוב, ולכן הוא יעדיף להקטין את רמת ההשקעה. מדוע אין תשובה מוחלטת לשאלה כמה להשקיע או להתאמץ? התשובה אינה מוחלטת, כי היא תלויה באיזון אישי. לכל אדם יש נקודת איזון אישית שבה הוא מוכן להתאמץ במידה מסוימת בתמורה לתוצאה מסוימת. יש אנשים שיתאמצו מאוד, ובסופו של דבר לא יראו תוצאות משמעותיות שיצדיקו את המאמץ. מנגד, יש אנשים שיתאמצו מעט מאוד ויזכו להצלחה גדולה בזכות צירוף נסיבות או מזל. לדוגמה, אדם יכול להשקיע שעות רבות בשיפור המוצר שלו ולגלות שהלקוחות כלל לא מעריכים את התוספת הזו. מאידך, אדם אחר יכול להשקיע מאמץ מינימלי ולקבל תשואה גדולה בהרבה. כיצד בכל זאת אפשר להרוויח יותר ולהתאמץ פחות? אליעד מציין דרך שיכולה לעזור לאדם להשיג את המטרה הזו, והיא מתמקדת בעיקרון של היצע וביקוש. הוא מסביר ... יגדל. וככל שהביקוש לשירותים שהוא נותן יגדל, כך הוא יוכל להעלות את המחיר ולבחור לעצמו עבודות קלות יותר שבהן המאמץ קטן והתמורה גדולה יותר. לדוגמה, איש מקצוע שנחשב לטוב ביותר בתחום שלו יוכל לדרוש מחירים גבוהים יותר, ולכן יוכל ... או לבחור את הלקוחות שהכי נוח לו לעבוד איתם, וכך בעצם הוא יוכל לעבוד פחות ולהרוויח יותר. למה צריך להתאמץ בהתחלה כדי להצליח מאוחר יותר? אליעד מסביר שלמרות שהמטרה היא להגיע למצב שבו האדם מתאמץ כמה שפחות ומרוויח כמה שיותר, עדיין בתחילת הדרך חובה להתאמץ. האדם צריך להשקיע בשיפור עצמי, במיתוג עצמי ובמכירת עצמו, כי רק כך הוא יוכל ליצור לעצמו אלטרנטיבות רבות יותר, וככל שיש יותר אלטרנטיבות, קל יותר לבחור את אלו שדורשות פחות מאמץ ונותנות יותר רווח. לדוגמה, אדם שרק מתחיל את דרכו בעסק חדש או במקום עבודה חדש, חייב להשקיע ולהוכיח את ... יוכל לבחור לקוחות נוחים יותר או לעבוד פחות שעות ולבקש תגמול גבוה יותר. האם כל אדם יכול להרוויח הרבה ולהתאמץ מעט? אליעד מדגיש שלא כולם יכולים להגיע למצב האידיאלי הזה, כי הדבר תלוי מאוד ברמת הכישרון, ביכולת האישית של האדם וביכולת שלו למתג ולמכור את עצמו. לכן, כדי להגיע לנקודה שבה האדם מרוויח יותר ומתאמץ פחות, עליו להשקיע בשיפור עצמי, בפיתוח מיומנויות חדשות ובשיווק עצמי נכון. רק בדרך זו ניתן להגיע למצב של יותר רווח ופחות מאמץ לאורך זמן. מהו שורש השאלה של כמה להתאמץ וכמה להשקיע? אליעד מבהיר ששורש השאלה כמה להתאמץ? נובע מהרצון הפשוט של האדם לקבל כמה שיותר טוב ולהרגיש כמה שפחות רע. האדם נמצא בקונפליקט תמידי בין שני ... משמעית לשאלה. כל אחד חייב למצוא בעצמו את נקודת האיזון שמתאימה לו. לסיכום, אליעד מדגיש שוב ושוב שהשאלה כמה להתאמץ? לעולם לא תקבל תשובה אחת שמתאימה לכולם. כל אדם צריך למצוא את האיזון האישי שלו בין כמה שהוא רוצה להרוויח לבין כמה שהוא מוכן לסבול את המאמץ שנדרש לשם כך. כמה צריך להתאמץ בעבודה? איך להרוויח יותר ולהתאמץ פחות? מהו איזון בין עבודה והנאה? האם אפשר להרגיש טוב בלי מאמץ? כמה להשקיע בשיפור המוצר? איך לשפר את הביקוש למוצר שלי? מהי נקודת האיזון האישית בעבודה? כמה צריך להתאמץ בעבודה, ... יש כאן סתירה - מצד אחד הוא רוצה להרוויח יותר, ומצד שני הוא רוצה להתאמץ כמה שפחות. הפרדוקס של המאמץ מצד אחד, אם אתה רוצה לעבוד כמה שפחות, אז הגיוני שתרצה להתאמץ כמה שפחות. אם כך, האינטרס שלך הוא לא להשקיע בכלל בפיתוח המוצר, לתת שירות מינימלי, ולעבוד בצורה הכי חסכונית מבחינת מאמץ. מצד שני, ככל שתתאמץ יותר, יש יותר סיכוי שתצליח, תרוויח יותר כסף, תשיג העלאה, תקבל יותר לקוחות וכולי. אין ... האם תמיד כדאי להתאמץ? לא בהכרח. אתה יכול להתאמץ מאוד וזה לא יביא לך תשואה, ומצד שני, ייתכן שדווקא מאמץ קטן יביא לך הרבה תועלת. לכן, אין תשובה אחת נכונה. הכל תלוי בנסיבות שלך, ביעדים שלך, ובאיזון שאתה מחפש ... את הדרך שלכם לשפר את ההצלחה תוך כדי שמירה על איזון בחיים. למידע נוסף על איך למצוא איזון בין מאמץ לרווחים, כיצד להרגיש טוב בעבודה ולשפר את עצמך, חפשו מידע נוסף באתר האינטרנט EIP.co.il.

למה להתאמץ? שונא להתאמץ, לא אוהב להתאמץ, קשה להתאמץ, מרגיש רע להתאמץ, חי על חשבון ההורים, חינוך ילדים, אין מתנות חינם, אין ארוחות חינם, תמיד יש חיסרון, טוב בלי רע, בשביל לקבל צריך לתת למה להתאמץ? מה הפתרון עבור מי ששונא להתאמץ? בהרצאה, נבחנת השאלה למה כל כך קשה להתאמץ, במיוחד כאשר אדם מרגיש רע עם המאמץ או חושש ממנו. האלמנט המרכזי שמוצג הוא הרעיון שמהות החיים כוללת התמודדות עם מאמץ כדי להשיג תועלות. אליעד מציין כי כדי להשיג תוצאה כלשהי, חייבים להתאמץ, וזו אמת שבסופו של דבר נלמדת על ידי כולם. בשיחה עולה גם השאלה מדוע אנשים נמנעים מהמאמץ, במיוחד כאשר הם מרגישים שהוא משפיל או לא נעים. בהקשר זה, הוא מציין כי המחשבה שאני חייב להתאמץ עצמה יכולה לגרום לתחושות של השפלה, שכן במקרים מסוימים, אפילו ההכרה בצורך במאמץ יכולה להיות משפילה בפני עצמה. אליעד גם מציין את ההתמודדות של הורים עם חינוך ילדים, במיוחד כאשר ילד מסרב להתאמץ. הוא מדגיש את המורכבות בכך שלפעמים ההורה מנסה להסביר לילד את היתרונות שבמאמץ, אך הילד לא תמיד מבין או רוצה להתחייב לכך. בהמשך, נדונה הגישה של אין מתנות חינם, כלומר, כל דבר טוב בחיים מגיע במחיר של מאמץ. אנשים רבים, במיוחד בימינו, רוצים תוצאות טובות מבלי להשקיע במאמץ שצריך כדי להגיע אליהם, וזהו קונפליקט פנימי שמעלה שאלות על איך להתמודד עם תחושות אלו. ההרצאה עוסקת גם בהבנת החוקיות שמאחורי המאמץ וההבנה שמבלי מאמץ לא ניתן להגיע לתוצאות. אחת הדוגמאות שמובאות בהרצאה היא של ילד שמסרב לעבוד ומחפש פתרון קל יותר. אליעד מציע ... אנו יכולים לקבל טוב מבלי לעבור דרך רע? התשובה לשאלה זו אינה חד משמעית, אך אליעד מבקש להדגיש שהצורך במאמץ הוא לא תמיד מחויב מציאות, אלא יותר עניין של תפיסה. בהמשך, הוא מדבר על הדרך בה אפשר לשנות את תפיסת המאמץ ולהפוך אותו לפחות כובל ויותר חיובי. הפתרון, לפי אליעד, הוא ליצור תחושה שאם אנו בוחרים להתאמץ, זה כי אנחנו רוצים את התוצאה ולא כי זה מחויב לנו. הוא מתאר מצב בו אדם מבין שהוא לא באמת חייב להתאמץ בשביל להשיג את מה שהוא רוצה, אך אם הוא כן רוצה, אז המאמץ עשוי להפוך לאופציה רצויה ומספקת יותר. הרצאה זו מתמקדת בהבנת האמיתות שמאחורי הצורך במאמץ ובדרך לשנות את התפיסה הזו כך שתחושות של רע בעקבות המאמץ יפחתו. אליעד מציע לשאול את השאלה מה האמת? ולנסות להבין את כללים והחוקים שמניעים אותנו לפעולה, כדי להשיג את התוצאה הרצויה בלי להרגיש רע או מושפל. למה קשה להתאמץ? מהו הפתרון למי ששונא להתאמץ? איך לשנות את תפיסת המאמץ? מהי משמעות המאמץ בחיים? איך להתמודד עם תחושות השפלה במאמץ?

אושר וכסף בקלות בלי לעבוד, אושר ולהרוויח כסף בלי מאמץ, אושר ולעשות כסף בלי לעבוד, להשיג תשואה בלי מאמץ, להרגיש טוב בלי רע, להרוויח כסף בלי מאמץ, מוות של התודעה, תחושת הקיום של האדם, ליהנות ממאמץ, מה רע בלעשות כסף בלי לעבוד? מה רע בלהרוויח כסף בלי להתאמץ? מה רע בלהרגיש רק טוב? איך ליהנות מהחיים? איך לראות את החיים כמשחק? למה לא כדאי לעשות כסף בלי להתאמץ? וכאן ניתן נקודת מבט לגבי אנשים שרוצים לעשות כסף בלי לעבוד ושהם רוצים להשיג תשואה בלי מאמץ ובמהות שהם רוצים להרגיש טוב בלי רע ושהם רוצים למלא את רצונם ושהכל יהיה כרצונם תמיד. אז ברור שבמהות ... הניגודיות והחיסרון והצמצום שיש לו מול המציאות. ומכך נובע שבן אדם ירצה לעשות כסף בלי לעבוד ולהרוויח כסף בלי מאמץ וכולי. אבל צריכים לדעת, שהחיים ותחושת הקיום של האדם, קיימת דווקא בזכות הניגודיות שיש בין הרצון של האדם לבין ... זה כן יוצר ניגודיות מהמציאות ותחושת רצון. אבל אם יתנו לבן אדם אפשרות להיות עם כל הכסף שבעולם בלי להתאמץ בכלל, אז אם אותו בן אדם יבחר בפועל באפשרות הזאת, שבאמת יהיה לו את כל הכסף שבעולם בלי להתאמץ, הרי שבכך הוא הורג את עצמו במובן מסוים. כי כדי להיות קיים, חייב שתהיה ניגודיות רצון. והמסר הוא, שכדאי לאדם ללמוד ליהנות גם מהצמצום, גם מהחסרונות, גם מכך שהמציאות נגד רצונו. וכך האדם לומד ליהנות ממאמץ ולא רק ממילוי הרצון. כי החיים הם הניגודיות, הטוב והרע, הסבל והאושר וכולי. ולכן כאשר אתה רוצה לעשות כסף ... אחר, כמו שאתה רוצה כסף? או שאתה חושב שהרצון שלך היה נחלש בכללי? מפה לשם, מומלץ ללמוד ליהנות גם מהמאמץ ולא רק מהשגת התוצאה. ואיך? על ידי זה שמטילים ספק ברצון ואז הרצון הופך להיות כלום ואז המוח מתייחס ...