רצון לסבול - מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן...... לסבול - מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן... מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן הוא באמת, לא מוכן להתאמץ, אפילו לא קצת. כי מי שלא מוכן להתאמץ קצת, אז הוא מתעצל, ואז הוא מתאמץ אחכ עוד יותר הרבה, בגלל התוצאות הכושלות של מעשיו. כך שמי שלא רוצה להתאמץ בכלל, צריך להיות מוכן להתאמץ, כדי לא להתאמץ בכלל. אבל מי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, דהיינו, שהוא ממש סובל מכל טיפת מאמץ כלשהי, עד כדי כך שהאדם שונא את המאמץ ככ, עד שהוא מעדיף לא להיות קיים, מאשר להיות קיים ולהתאמץ קצת, הוא זוכה להיות קיים, וגם לא להתאמץ בכלל. כי האדם מקבל, בדיוק את מה שהוא רוצה. ומצד האמת, האדם מתאמץ תמיד. כי מאמץ, הוא כאשר האדם רחוק מהתכלית ומהמטרה הסופית שלו. והאדם תמיד רחוק מהמטרה הסופית שלו, שהיא להיות מאושר בשלמות. והאדם, הוא לעולם לא מאושר בשלמות, והוא תמיד עושה ... והאדם כל הזמן ובכל מקום, מתאמץ כדי להשיג בסופו של דבר את האושר המושלם, שאותו הוא לא משיג אף פעם. וכאשר האדם לדוגמה אוכל, הוא בעצם מתאמץ לאכול, כדי להיות שבע. והאדם מתאמץ לעבוד, כדי שיהיה לו מה לאכול. אבל גם האוכל עצמו, הוא רק אמצעי. והטועים, הם מלמדים את האדם, ליהנות מהדרך אל המטרה. וזאת הסיבה שהאדם סובל, משום שהוא נהנה מהדרך אל ... בשביל להשיג משהו אחר, הוא מתאמץ, דהיינו, סובל, מכך שהוא לא נמצא באותו דבר אחר. ותמיד האדם סובל, כי תמיד הוא רוצה משהו אחר. וגם מי שנדמה לו, שהוא לא סובל, הרי שתמיד הוא רוצה משהו יותר טוב. ואף ... דבר. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, זה אומר בעצם, שהוא לא מסוגל להפיק אפילו לא טיפת הנאה אחת, משום דבר. כי הכל זה מאמץ, למען מטרה בלתי מושגת. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, ממילא זה אומר שהוא לא יצליח ליהנות משום דבר שיש בדרך, כי הוא באמת רוצה רק את המטרה עצמה, כי הוא שונא את הדרך לגמרי. ומי שנהנה מהדרך אל המטרה, הרי שהוא מפיק ... של דבר, מי שבאמת לא ירצה להתאמץ כלל, אלא להיות תמיד בשלמות, יזכה לזה בשלמות. כי האדם תמיד מקבל, בדיוק את מה שהוא רוצה. והאדם סובל, רק משום שהוא מוכן לסבול. כי אם האדם לא היה מוכן לסבול בכלל, ...