... - הנפרדות, היא שורש כל השאלות - איך לשאול ולראות, שהכל אחד ושאין שום שאלה? כי כמות המידע, היא אין סופית. ומי שרוצה שלמות, צריך לדעת את הכל. כי מי שחסר ידיעה, חסר דבר כלשהו, והוא אינו שלם. וכיצד ידע האדם את הכל, אם כמות המידע היא אין סופית? והעניין הוא, שלא צריך לדעת את הכל, אלא צריך להבין את הכל. ולהבין את הכל, פירושו להבין את מהות הדבר. ומי שידע ויבין דבר אחד בשלמות, יגיע לאחדות של המציאות, שכוללת בתוכה את הכל. והנה, האדם כל הזמן נתקל בשאלות חדשות. ובכל פעם שיש לאדם תשובה, מיד אחכ נוצרת שאלה חדשה, על התשובה הקודמת. והשאלה היא, ... האחד, שהוא התשובה של כל השאלות? והעניין הוא, כי לכל השאלות שיש בעולם, יש שורש אחד ויחיד. והוא, ניגוד ההפכים של היש והאין. כי בשורש המציאות, היש והאין הם אחד. וזאת השאלה החזקה ביותר בעולם, שהיא שורש כל השאלות. כי היא חיבור ההפכים ... בלי שהוא מבין מהי האמת. וגם מי שלא יתייחס לנפרדות, בלי להבין באמת, את האחדות , גם הוא טועה. וכל זמן שהאדם לא מבין את המציאות, הוא טועה, ולא משנה, כיצד הוא מתייחס אליה. כי גם הנפרדות קיימת. ומצד האמת, אין הבדל בין אחדות לבין נפרדות. אבל האדם שמתייחס לנפרדות או לאחדות, בלי להבין את המציאות, הוא טועה, והוא מוכרח להבין את מהות המציאות, ואת מהות ושורש ההבדלים שבין הצורות השונות שבמציאות. ומי שיברר את האמת עד הסוף באמת, ... את הנל באמת, הוא יגלה שבכלל אין שום נפרדות כלל, אפילו לא כאשליה. אלא הכל אחד ממש. ואז כאשר האדם הולך עד הסוף ועד הקצה האחרון, של המאמץ להבין את המציאות, ולא לקבל כמובן מאליו את הנפרדות ואת ההפרדה שיש בין דבר לדבר, אלא האדם מוסר את נפשו להבין את מהות ההפרדה הזאת, אז על ידי זה הוא רואה את האמת שהכל אחד, וכל השאלות נעלמות לגמרי, ואז האדם חי חיים טובים באמת. ולא שהאדם מגלה שבשורש הכל אחד, ושאעפכ יש נפרדות. כי זאת לא הבנה של אחדות , וזאת הבנה שעדיין יש בה שאלות. כי עדיין יש הפרדה בין השורש והמהות, לבין הצורה. אלא מדובר על הבנה פנימית באמת, ששם האדם רואה את האמת, שהצורה נכללת ... לישות אחת ממש. שאז אין שום שכל של נפרדות, ושום שאלה כלל. ויש נפרדות וגם אחדות, בו זמנית כישות אחת וכולי. ...

אחדות טוב או רע? כאשר הכל אחד, האם זה הכי טוב או הכי רע? ובו יתבאר, האם כאשר הכל אחד, האם אז הכל טוב או רע? כי הרע הוא מחמת הנפרדות. כי כאשר הולך לאדם נגד רצונו, זה רע. ובכל מקום שיש חוסר התאמה, בין האדם לבין רצונו, זה רע לאדם. כך שכאשר הכל אחד ממש, דהיינו, כאשר היודע והתודעה והדבר הידוע, הם אחד ממש, שיש רק ... בלבד, אין שום רע בעולם, רק הכל טוב והכל אחד, מחמת שאין שום התנגדות רצון. ואעפ שהלוגיקה הנל נראית הגיונית, היא ... רצון, לא יכול להיות לו טוב. ולכן, כאשר הכל אחד, אז הכל רע. כי כאשר הרצון של האדם נעלם, אז אין שום טוב בעולם כלל, אלא הכל אחד והכל רע, מחמת שאין שום מילוי רצון. ובכל מקרה ניתן להבין, שכאשר הכל אחד, זהו לא מצב רע ולא מצב טוב, אלא מצב אחר שבו אין שום הגדרת טוב ורע ... אין מילוי רצון, והוא מצב שבו הטוב והרע מתאחדים לישות אחת. וכאשר הטוב והרע מתאחדים לישות אחת, האם מנקודת המבט שלנו נאמר כי הוא כולו טוב או כולו ... רק הוא יודע כיצד באמת היא חוויית האחדות. ובאותו עניין, לא שייך לומר שאלוהים הוא טוב או שאלוהים הוא רע, ... האם הוא טוב או רע? וכנל, רק מי שמגיע לאחדות ומקבל את השכל של אלוהים האמיתי בעצמו, שהיא האחדות שלפני הפרדת התודעה של אלוהים מישותו, רק הוא יודע, האם אלוהים הוא ...

... מהשכל, יש מאין, מעל השכל, מעל המחשבה, ביטול התודעה, מדיטציה, להיעלם, הכל אחד איך נוצרת מוטיבציה לפעולה, ומה מקור הרצון? אליעד כהן מסביר את המנגנון העמוק שמאחורי מוטיבציה, רצון ופעולה. הוא מתחיל ... נמשכים לפעולות מסוימות ודוחים אחרות? אליעד מפרט תחילה שהאדם פועל מתוך רצון, והרצון הזה נובע מתחושת חיסרון. כאשר האדם מרגיש שחסר לו משהו, בין אם זה אוכל, כסף, מערכות יחסים, הצלחה או אושר, החיסרון הזה גורם לו לרצות למלא אותו. הרצון למלא את החיסרון הוא הכוח שדוחף אותו לפעולה. לדוגמה, כשאדם רעב, הוא מרגיש שחסר לו אוכל, וזה גורם לו לפעול כדי להשיג אוכל. אם לא היה לו את החיסרון, לא היה לו שום דחף לפעול. איך עובדת מערכת השיקולים שמאחורי קבלת החלטות? כאשר אדם מתלבט בין כמה אפשרויות, הוא תמיד יעדיף את האפשרות שתביא לו יותר תועלת או שתמלא לו את החיסרון בצורה טובה יותר. למשל, אם האדם צריך לבחור בין לאכול בבית לבין ללכת למסעדה, הוא ישקול איזו אפשרות נותנת לו את התחושה הטובה ביותר ביחס למה שחסר לו. אם הוא מרגיש צורך בחוויה של בילוי, הוא יעדיף את המסעדה. אם הוא עייף ומחפש נוחות, הוא יעדיף לאכול בבית. מהם שני סוגי ... מסוים. לדוגמה, אדם יכול לעבוד קשה כי הוא רוצה להשיג עושר (מוטיבציה חיובית), או כי הוא מפחד מעוני ומחוסר ביטחון (מוטיבציה שלילית). כיצד אפשר לזהות את המניע העמוק שמאחורי פעולה מסוימת? אליעד מציע לשאול שאלות עומק כדי לגלות את ... פעולה בלי מניע? אליעד כהן טוען שאין דבר כזה פעולה בלי מניע. כל פעולה, אפילו הפעולה הכי פשוטה, נובעת מחיסרון פנימי. הוא נותן דוגמה: אדם אפילו לא יזוז בכיסא בלי שיהיה לו מניע. אם הוא מזיז את היד, זה מפני שמשהו לא נוח לו, והוא מנסה להרגיש טוב יותר. כלומר, כל פעולה היא ניסיון למלא חיסרון או לצאת ממצב של חוסר נוחות כלשהי. כיצד נוצר המניע מלכתחילה? אליעד מסביר שהמניע נוצר מתוך הפרדה בין טוב ורע שהאדם יוצר בתוך עצמו. כשאדם מחליט שמשהו אחד טוב עבורו ומשהו אחר רע עבורו, הוא יוצר בתוך עצמו חיסרון פנימי ביחס לאותו דבר טוב. האדם מרגיש צורך לרדוף אחרי מה שהוגדר כטוב, ולהתרחק ממה שהוגדר כרע. אליעד מדגים זאת דרך דוגמה פשוטה: אם אדם מחליט שטעים לו שוקולד ולא טעים לו ירקות, נוצר אצלו חיסרון ביחס לשוקולד, והוא פועל להשיג אותו ולהימנע מהירקות. האם אפשר לפעול מתוך מניע נייטרלי? אליעד מדגיש שלא קיים מצב שבו האדם ... עט, קשורות ברצון פנימי שהאדם מנסה למלא. למשל, האדם מרים את העט כי הוא רוצה לכתוב משהו, כי הוא מרגיש שחסר לו משהו אם לא יכתוב. מהו הקשר בין מוטיבציה להנאה וכאב? אליעד מבהיר שהמוטיבציה של האדם קשורה בצורה ישירה למנגנון של הנאה ... בהבנת המוטיבציה לשיפור עצמי? אליעד מסכם שכאשר האדם מבין את המנגנון של המוטיבציה, ההנאה, הכאב והחיסרון, הוא יכול להבין טוב יותר את עצמו ולשלוט בצורה טובה יותר על החיים שלו. כשאדם מודע למניעים העמוקים שלו, הוא יכול לבחור את ... לאחרי?, מניחים שיש שתי נקודות זמן נפרדות, ולמעשה שואלים בתוך מסגרת הזמן. אך אם מבינים שיש ואין הם אחדות אחת, מתבטלת מלכתחילה הנחת הנפרדות, ואז השאלה אינה יכולה להתקיים. מדוע שאלת הלמה לא יכולה לקבל תשובה סופית? אליעד מתאר שכל ... לכן לא ניתן להגיע לתשובה סופית בתוך הזמן, מפני שסיבה היא מושג הקיים בעולם הנפרדות. כיצד ההבנה שהכל אחד מהווה את התשובה היחידה? כדי להימלט מלולאת השאלות, מסביר אליעד שהתשובה היחידה היא להבין שהיש והאין הם אחד. בשפה שלנו אנו מבדילים בין יש לאין, בין לפני לאחרי, אך מצד האמת מדובר באחדות מוחלטת שאין בה שום הפרדה אמיתית. כאשר חווים שהכל אחד, כבר אין שאלה על מה קדם למה, כי אין באמת הפרדה של זמנים והתרחשויות שונות. איך מסתדר הסתירה בין כלום למשהו? במבט שלנו יש ... עכשיו, בשורש העמוק, הכל עשוי מאותו כלום. מצד אחד רואים את ההפרדה (שולחן, קיר), מצד שני יודעים שיש אחדות בשורש. כאן נוצרת הסתירה: איך זה ייתכן להיות גם אחד מוחלט וגם נפרדות? התשובה היחידה היא שהכל אחד ברובד העמוק ביותר, והנפרדות היא רק דרך הביטוי של האחד. מהי הוויה וכיצד היא קשורה למקום ולזמן? אליעד מגדיר הוויה כדבר שממלא ... ולכן אין הבדל אמיתי בין אין מקום לאין זמן. ההוויה היא הכלום שהוא למעשה המקור לכל היש. מכאן גם נובע שהכל אחד, כי אותו אין מקום וזה שמעבר לזמן הם בעצם הוויה אחת ואי אפשר להפריד ביניהם. האם המקום והזמן הם אשליה, וכיצד החלום מדגים ... והזמן שאנו חווים בערות הם בעצם תלויים בתודעה גדולה יותר, והם מקבלים את נפחם ממנה. מדוע גם הדיבור על אחדות נפרד מהחוויה עצמה? אליעד מסביר שכל ניסיון לדבר על אחדות (הכל אחד) מצריך שימוש בשפה של נפרדות, כי אנו אומרים יש ואין הם אחד. כבר ההגדרות עצמן מפרידות בין יש לאין. במציאות המוחלטת של האחדות, אין שום הגדרה נפרדת, ולכן כל דיבור על כך הוא רק כלי או סולם להתקרבות להבנה, אך לא ההבנה המוחלטת עצמה. מהי מדיטציה וכיצד ... נכון שוב ושוב, מגיעים להתנגשות בין סיבה לאין סיבה, עד שרואים שהן בעצם אחד. מדוע שאלות הן הכלי להגיע לאחדות? אליעד מדגיש שכל הזמן יש להיעזר בשאלות: למה אני רוצה כך וכך?, מי באמת בוחר?, האם יש בחירה או אין בחירה?, האם אני באמת שונה ... שאלות עד אין סוף, מגיעים לנקודה שבה ההיגיון מתקשה להחזיק בנפרדות בין יש לאין, ומתחילים לראות את האחדות. הוא מכנה זאת מאיץ החלקיקים, שבו שתי צורות מחשבה (יש סיבה, אין סיבה) מתנגשות, וממזגות את עצמן לכדי הבנה אחת שמעל כל הגדרה. איך חווים שהכל אחד ואם כך - כיצד נעלמים? שאלה חוזרת שעולה: איך אני חווה ש

... האמת, אחדות ההפכים, איך לגלות שהכל אחד? מהי האחדות? איך לפתור ספקות? איך לקבל החלטות? איך לפתור ספקות ולקבל החלטות לפי אליעד כהן? כאשר האדם ניצב בפני שאלות והתלבטויות, כמו למשל: להתפטר או לא, להתגרש או להישאר, ... בסופו של דבר, היא שאין באמת הבדל בין האפשרויות השונות. האמת היא שאין באמת מספר אפשרויות, אלא הכל אחד. לפי אליעד כהן, מי שממשיך לחפש אפשרות אחת מוחלטת בין כמה אפשרויות שונות, ימשיך לסבול ולהתלבט. אבל מי שרוצה לדעת מה האמת האמיתית יגלה שהאפשרויות השונות הן רק ... כל אפשרות לקצה שלה ולהבין שבסופו של דבר שני ההפכים הם אחד. מה הקשר בין סיבה לתוצאה ואיך זה מוכיח שהכל אחד? אליעד כהן מדגים את העיקרון הזה דרך שאלת הסיבה והתוצאה: האם לכל דבר יש סיבה, או שאולי אין סיבה לכלום? אם נבחר בקצה של לכל דבר יש סיבה, הרי נגיע לכך שכל דבר ... שהם באמת אחד. איך אהבה ושנאה הן בעצם אחד? אליעד כהן מסביר גם את הנושא של אהבה ושנאה ומראה איך הן מתאחדות בקצה. אהבה מוחלטת היא היכולת להכיל הכל, באופן כזה שאין שום דבר חוץ מהאחדות. שנאה מוחלטת היא לא להכיל שום דבר, וגם במצב כזה, אם שום דבר אינו קיים מחוץ לך, שוב חוזרים לנקודת המוצא של אחדות מוחלטת. כך מתברר שבקצה, אהבה ושנאה הן אחד. מדוע עצלנות וזריזות מובילות לאותה נקודה של אחדות? כהן משתמש גם בדוגמה של עצלנות וזריזות. הוא מסביר שאם האדם יהיה זריז באופן מוחלט, בסופו של דבר הוא ינוח כי הוא ישלים הכל. כך יוצא שהזריזות האינסופית מובילה לעצלנות מוחלטת, כי לאחר השלמת הכל לא נשאר מה לעשות. גם כאן שתי הקצוות מתאחדות בנקודה אחת של אמת מוחלטת. כיצד לבדוק ולהוכיח שהכל אחד לפי אליעד כהן? כדי לבדוק ולהוכיח שהכל אחד, אליעד מציע טכניקה פשוטה: לוקחים כל אפשרות, מקצינים אותה, ואז לוקחים את האפשרות ההפוכה ומקצינים גם אותה. לאחר מכן שמים אותן זו מול זו ומנסים להבין איך שתיהן ... האדם שמבין לעומק יראה שבחירה ואי - בחירה הן למעשה אותה מציאות. מי ברא את אלוהים - ואיך זו דוגמה לאחדות ההפכים? אליעד כהן מדגים את האחדות של ההפכים דרך השאלה מי ברא את אלוהים?. לדבריו, מצד אחד אפשר להגיד שמישהו ברא את אלוהים, ומצד שני, אפשר להגיד שאף אחד לא ברא אותו והוא תמיד היה קיים. שתיהן ... אדם מבין ששני הצדדים הסותרים נכונים במידה שווה, הוא יכול להפסיק לסבול מההתלבטויות ולהגיע לחוויה של אחדות אמיתית עם עצמו ועם המציאות. מהי החוויה של האדם שמבין ששני ההפכים הם אחד? כאשר אדם מבין ששני ההפכים הם אחד, הוא חי חיים טובים באמת, כי הוא משתחרר מהקונפליקט המתמיד של ההתלבטויות והספקות. התובנה הזו מובילה את האדם לאושר פנימי ולחוויה של אחדות שלמה. איך לגלות שהכל אחד? איך לפתור התלבטויות וספקות? האם יש סיבה לכל דבר? מי ברא את אלוהים? איך לחפש את האמת המוחלטת? מהי אחדות ההפכים? כיצד לקבל החלטות נכונות? ...

הכל אחד - אחדות - הכל ולא כלום - מהו כלום ואחדות אמיתית? מהי אחדות אמיתית ומה הטעות הנפוצה בהבנתה? הרבה אנשים בטעות חושבים שהמשמעות של המונח אחדות היא שהכל מחובר, שכל הדברים ביקום הם ישות אחת המחוברת זו לזו, ושהכל הוא בעצם רצף אחד. אליעד כהן מסביר שזוהי טעות נפוצה ולא מדויקת בהבנת האחדות. האחדות האמיתית של המציאות אינה מוגדרת כחיבור של כל הישויות, אלא היא בעצם הדבר שנמצא לפני כל ההגדרות, לפני הזמן והמקום ולפני כל ההבדלים. לדוגמה, כאשר אדם אומר הבנתי שהכל אחד, הדבר עצמו מעיד שהוא עדיין לא הבין באמת את משמעות האחדות, כי הוא עדיין מבחין בין הכל אחד לבין הכל לא אחד. עצם ההבחנה הזו מעידה על נפרדות. אם באמת הכל היה אחד, לא הייתה אפשרות להבדיל בין אחדות לנפרדות. מדוע אנשים לא מבינים נכון את המושג הכל מחובר? כאשר אדם טוען שהבין שהכל מחובר, הוא עדיין לא חווה באמת את האחדות, מכיוון שעצם העובדה שהוא רואה דברים כנפרדים ואז מחוברים, מעידה שעדיין יש אצלו תפיסה של זמן, מקום ונפרדות. למשל, אף אחד לא מסתכל על היד שלו ואומר שהיד ... הזו והיד הזו הן אחת, זו הוכחה לכך שהוא עדיין חווה נפרדות. אם הן באמת היו אחת, לא היה צורך בכלל להצהיר זאת. האחדות האמיתית היא מצב שבו האדם כלל אינו מסוגל להבדיל בין הדברים, לא בזמן ולא במקום. במצב זה, אין בכלל מקום לציין שהכל הוא אחד, כי אין משהו אחר מלבד אותה ישות ... ישות, הוא עדיין סוג של משהו. כלום אמיתי פירושו שאין בכלל מקום ואין בכלל זמן. זו לא חוויה של יקום ריק, אלא חוסר מוחלט של כל הגדרה או יישות. לדוגמה, אם תנסה לקחת את כל היקום, למחוק אותו ואז לדחוס את כל המקום לתוך נקודה אחת קטנטנה, עדיין תישאר עם תחושת מקום מסביב ... שחור, אלא היעדר מוחלט של כל הגדרה ושל כל אפשרות לקיום, אין עבר ואין עתיד, אין יהיה ואין היה. מה ההבדל בין אחדות לנפרדות באחדות האמיתית? אחרי שהאדם יבין לעומק את המשמעות של האחדות המוחלטת, הוא יגיע להבנה שהיא בעצם רק צד אחד של המטבע. הצד השני הוא הנפרדות. אחדות אמיתית ונפרדות קיימות ביחד כישות אחת ממש. כלומר, אם הצלחת להבין באמת מה זו אחדות מוחלטת ומהו כלום מוחלט, רק אז תוכל להבין שאין כלל הבדל בין אחדות לנפרדות. המצב הסופי הוא לראות בבירור שאין הבדל בין לומר הכל אחד לבין לומר הכל נפרד, כי למעשה האחדות והנפרדות הן אותו הדבר בדיוק. מדוע האדם עדיין רחוק מהאחדות כאשר הוא מודע לה? נקודה חשובה נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שאם האדם יודע שהוא חווה אחדות, סימן שהוא עדיין בנפרדות. באחדות האמיתית אין בכלל הבדל בין אני לבין לא אני, ולכן אין שום אפשרות לדעת שאתה חווה אותה. מי שאומר חווייתי אחדות לא באמת חווה אותה. באחדות אמיתית האדם אינו מודע אפילו לעצמו, ולכן לא יכול להיות מודע לכך שהוא חווה משהו. גם כאשר האדם מגיע למצב שבו הוא כלל אינו מודע לכך שהוא יודע מהי אחדות, זו עדיין אינה השלמות המוחלטת, כי גם מצב זה נמצא בקשר בלתי נפרד עם הנפרדות. מצב של אחדות אמיתית הוא המצב שבו לא ניתן כלל להבדיל בין אחדות לנפרדות. איך מתבצעת ההבנה האמיתית של האחדות? לסיכום, ההבנה האמיתית של האחדות מתרחשת רק כאשר האדם מתעלה על ההבחנה בין מקום לזמן, בין אני ללא - אני, ומבין באמת מהו כלום מוחלט. רק אז הוא יגיע למצב שבו אין הבדל בין

... יש בחירה חופשית כאשר הכל אחד? האם יש בחירה חופשית או שהכל מוכתב מראש? אליעד כהן מציג סוגיה ... אף שהוא נראה ריק וחסר משמעות, הוא זה שמזיז אותנו, את ידינו, מחשבותינו ורצונותינו. האדם ... הוא בסך הכל חומר חסר תודעה ואינו יכול להניע אותנו, אך כאן מגיעה נקודת ההפתעה: האדם ... מתהליך אחד שלם שבו הכל אחד. האדם חושב שיש לו בחירה חופשית משום שהוא אינו רואה את החוטים ... האם לאוויר יש תודעה? הכל אחד? הפעם אדבר על בחירה חופשית ועל חופש הבחירה שיש לאדם. ונאמר ... לא קולט שהכל זז כאחד כל הזמן וישנו מקום מרחב וזמן, שמחוברים למקום שמחוץ למקום והזמן, ...

... החלטות - איך להחליט כאשר הכל טוב והכל אחד? איך מקבלים החלטות כאשר הכל טוב באותה המידה? השאלה שאליעד כהן מתייחס אליה בהרצאה זו היא שאלה נפוצה מאוד: אם הכל טוב, אם הכל אחד, איך ניתן לקבל החלטות בחיים כאשר כל האפשרויות נראות טובות ושוות בערכן? האדם שואל את עצמו לפי מה להחליט אם אין הבדל בין שתי האפשרויות, כי הרי לפי תפיסת האחדות, הכל טוב באותה המידה. למה יש התלבטות אם הכל אחד? לפי אליעד כהן, התשובה לשאלה הזו פשוטה אך עמוקה: עצם זה שהאדם מתלבט ומתחבט בהחלטות, מעידה על כך שהוא עדיין לא באמת הגיע לחוויה האמיתית של האחדות. אדם שנמצא בהבנת האחדות המלאה אינו חש בלחץ או בחרדה כשהוא ניצב בפני שתי אפשרויות זהות, כיוון שבשבילו באמת לא משנה מה הוא ... המידה. הוא פשוט יבחר אחד מהם ללא שום התלבטות או ספק, כי הוא חווה באופן ישיר את האחדות של שני המטבעות, וזה לא משנה לו כלל מה הוא בוחר. מדוע לא מספיק להאמין שהכל אחד? אליעד מסביר שהבעיה העיקרית היא שאנשים רבים שומעים את תפיסת האחדות, הכל אחד, הכל טוב, ומנסים לאמץ אותה מתוך אמונה או מתוך ניסיון לשכנע את עצמם. אבל אם האדם באמת היה חווה אחדות, הוא כלל לא היה צריך לומר לעצמו הכל אחד. כמו שהאדם לא צריך להזכיר לעצמו שהוא רואה תפוח אחד כאשר הוא רואה רק תפוח בודד. אם יש לו עשרה ... הוא למעשה משקר לעצמו. לכן, אם האדם צריך להזכיר לעצמו או לשכנע את עצמו שהכל טוב או שהכל אחד, סימן שהוא עדיין רחוק מהחוויה האמיתית של האחדות, ועדיין חי בשקר. מה מקור החרדה בקבלת החלטות? החרדה בקבלת החלטות נובעת מכך שהאדם מאמין שיש באמת ... ולבחור באפשרות הרעה, ובכך ליצור נזק או סבל בחייו. אולם, אם האדם היה באמת בחוויית אחדות מלאה, שבה הטוב והרע אינם שונים מהותית, לא הייתה מתעוררת אצלו הדרמה הזו, והוא לא היה מרגיש לחץ ... כיצד להחליט, והוא עדיין מתעקש לקבל החלטה טובה, זו אינדיקציה שהוא לא חווה באמת את האחדות, כי בחוויית האחדות אין שום לחץ או מתח סביב ההחלטה. איך להתנהל אם אתה לא יודע להחליט? אליעד כהן אומר בצורה מפורשת ... שהפתרון האמיתי למצוקה זו הוא להיות אמיתי עם עצמך. אם האדם לא חווה באמת שהכל טוב או שהכל אחד , עליו להודות בכך. לא מומלץ לנסות לשכנע את עצמך שהכל טוב אם אינך מרגיש זאת באמת, כי במבחן המציאות ... בכנות כדי להגיע לאמת עמוקה ואמיתית יותר, ולא להסתפק בשכנוע עצמי שטחי. כיצד להגיע לאחדות פנימית אמיתית? הדרך להגיע למצב של אחדות פנימית אמיתית, לפי אליעד, היא להיות כנה ואמיתי לחלוטין עם עצמך. האדם שמגיע באמת להבנה פנימית של האחדות, כבר לא נמצא בלחץ סביב ההחלטות שלו, כי הוא יודע שזו לא החלטה גורלית ואין לה באמת משמעות מכרעת. אם הכל אחד, אז גם התוצאה אינה משנה באמת. אליעד מתאר מצב בו האדם מגיע לשלמות מוחלטת עם כל החלטה שלו כאשר הוא תופס את המציאות כאחדות מלאה. במצב כזה האדם יכול להיות שלם לחלוטין גם כאשר הוא אינו יודע בדיוק מה להחליט. הוא פשוט יבחר ... כי מצד האמת העמוקה זה לא משנה כלל. לסיכום, מה העיקרון המרכזי בקבלת החלטות לפי תפיסת האחדות? העיקרון המרכזי שאליעד כהן מלמד הוא שהאדם צריך להיות אמיתי ולשאוף להגיע לתפיסת אחדות פנימית מלאה ואמיתית. כאשר האדם יגיע לתפיסת המציאות הזו, הוא לא יחווה כלל את הלחץ, החרדה או ... כי כל ההחלטות טובות באותה המידה. איך להחליט כששתי האפשרויות טובות? מהי תפיסת האחדות של אליעד כהן? איך להיות אמיתי עם עצמך? מדוע יש לחץ בקבלת החלטות? איך להפסיק לשקר לעצמך? האם באמת הכל טוב באותה מידה? הפעם אני רוצה להשיב על שאלה שנשאלתי, תפישת האחדות וקבלת החלטות? כלומר, איך מקבלים החלטות אם שני הדברים טובים באותה המידה? התשובה היא פשוטה: אם אתה שואל איך להחליט, עדיין זה אומר, שלא הגעת להבנת האחדות. איך להחליט בפועל, זו שאלה אחרת, אבל אם יש לך התלבטות לפי מה להחליט, אז לא הגעת לאחדות. כי השאלה היא רגע רגע, אם אליט ככה, אולי יהיה טוב, ואם אחליט ככה, אולי אשגה, ואם היה בהבנת האחדות, לא היתה ההתלבטות, לא היתה שאלה. זה כמו שאדם צריך לשלם שקל, ויש לו שני שקלים, הוא מנסה להחליט ...

... של האחדות הכל טוב הכל אחד - מהי האמת? איך להרגיש שהכל טוב הכל אחד? כשאדם מתקרב לחכם האמיתי, נפתחים לו שבילי השכל להבין שהכל טוב ושהכל אחד. כי החכם האמיתי מגלה לאדם שהכל טוב תמיד ושהכל אחד תמיד. וכאשר האדם מקבל את השכל של החכם האמיתי שהכל טוב ושהכל אחד, עליו לשים לב לכך שהשכל שלו יהיה עם אמת. כי יש כאן עניין עמוק, והוא שכאשר האדם מנסה ללמד את עצמו שהכל טוב תמיד, הרי שבכך בעצם האדם משיג את הפעולה ההפוכה של מה שהוא רוצה להשיג. כי יש כאן שתי תפישות מציאות. ותפישת המציאות הראשונה, היא שיש בעולם שלנו טוב ורע, ושלא הכל אחד, ושלא הכל טוב תמיד. ותפישת המציאות השנייה, היא שהכל אחד ושהכל טוב תמיד. וכל בני האדם בעולם חיים בתפישת המציאות שבה יש בעולם שלנו טוב ורע, ושבה לא הכל אחד ולא הכל טוב תמיד. והנה, כאשר האדם מתקרב לשכל של החכם האמיתי, אז הוא מגלה את תפישת המציאות שבה הכל טוב והכל אחד תמיד. ואז האדם גם הוא רוצה להרגיש שהכל טוב תמיד. ואז האדם מנסה ללמד את עצמו ולהרגיל את מחשבתו לחשוב שהכל טוב תמיד. וההיגיון של האדם, הוא כמובן ברור. כי האדם רוצה להרגיש כמה ... שהכל טוב תמיד (עע חשיבה חיובית וכיוב), הרי שבכך בעצם, האדם מרחיק את עצמו מההבנה שהכל טוב ושהכל אחד תמיד. כי ברגע שהאדם מנסה לגרום לעצמו לחשוב שהכל טוב, במקום לחשוב שיש טוב ורע, הרי שבכך בעצם האדם יוצר רע. כי בכך שהאדם מנסה לגרום לעצמו לחשוב שהכל טוב, הרי שבכך בעצם האדם גורם ... שבה הכל טוב תמיד. כי השכל של החכם האמיתי הוא שכל עמוק מאוד. וכאשר החכם האמיתי מלמד את האדם שהכל אחד ושהכל טוב תמיד, אין הכוונה של החכם לומר שתפישת המציאות שבה יש טוב ורע היא שגויה. כי במציאות שלנו בהחלט יש גם טוב וגם רע. ולא הכל אחד ולא הכל טוב. אלא, שהחכם האמיתי מגלה לאדם את האמת, שידע שמצד האמת אין הבדל בין שתי תפישות המציאות המנוגדות האלו. כי כלפי חוץ נראה שיש הבדל בין מי שאומר שהכל אחד ושהכל טוב, לבין מי שאומר שלא הכל אחד ושלא הכל טוב ושיש גם טוב וגם רע. ואצל האדם נדמה לו שיש הבדל בין שתי תפישות המציאות האלו. והחכם האמיתי כאשר הוא אומר לאדם שהכל טוב תמיד, כוונתו היא לגרום לאדם להבין שתפישת המציאות שבה יש טוב ויש רע, היא טובה בדיוק כמו תפישת מציאות שאומרת שהכל טוב ושהכל אחד תמיד, וטובה בדיוק כמו תפישת מציאות שאומרת שהכל רע, ושהכל לא אחד תמיד. כי מצד האמת מצד עומק המציאות, אין הבדל בין תפישות המציאות האלו. והחכם האמיתי, גם הוא יודע להבדיל בין טוב ... אין הבדל בין הכל טוב לבין הכל רע לבין הכל טוב וגם או רע. כי מי שיש לו שכל גדול, הוא יודע שהכל אחד תמיד. וכאשר האדם שומע את השכל שהכל טוב תמיד, הוא מנסה לגרום לעצמו להרגיש את הטוב הזה, על ידי זה שהוא מנסה לשכנע את עצמו ולהרגיל את עצמו לחשוב שהכל טוב תמיד. אבל בכך בעצם האדם ... היא עמוקה. ומצד האמת גם החכם האמיתי חי בעולם של טוב ושל רע. אלא שהחכם האמיתי יודע שמצד האמת, האחדות נמצאת באחדות עם הנפרדות. ושמצד האמת אין הבדל בין אחדות לבין נפרדות. ועל ידי זה החכם האמיתי חווה את המציאות שיש בה טוב ורע, בדיוק כמו מציאות שבה הכל טוב, או הכל רע. ונבהיר: למרות שאמרנו שאין הבדל בין הכל טוב לבין הכל רע לבין הכל ... הוא, שאצל החכם האמיתי, אין הבדל בין תפישות המציאות האלו. כי החכם האמיתי מכיל בתוכו את ההפכים באחדות גמורה. ולהכיל את ההפכים באחדות גמורה, אין פירושו שאצל החכם האמיתי אין הפכים, אלא הכוונה היא שהחכם האמיתי חווה את הנפרדות של ההפכים, בדיוק כמו אחדות גמורה שבה אין שום הפכים. כי מי שמבדיל בין תפישת מציאות שמבדילה בין טוב לרע, לבין תפישת מציאות שלא מבדילה בין טוב לרע, הרי שבכך בעצם הוא עצמו מבדיל בין טוב לרע. ולא להבדיל בין ... מבדיל בין טוב לרע בעולם הממשי שלנו, וגם לא מבדיל בין טוב לרע בעולם הפנימי שבתוכו. וזאת שלמות האחדות, כאשר אין הבדל בין הפכים לבין אחדות. כי גם המחשבה שיש הבדל בין הפכים לבין אחדות ההפכים, גם זאת נפרדות. ואצל החכם האמיתי, אצלו אין הבדל בין הפכים לבין אין הפכים לבין אחדות ההפכים לבין נפרדות לבין אחדות. כי אצלו הכל נפרד והכל אחד בו זמנית. והנפרדות נמצאת באחדות עם ה

אחדות הכל אחד - האם באמת הכל אחד? ומה המשמעות של זה? הכל אחד פילוסופיה לוגיקה וכאן נסביר טוב יותר את המשמעות הנכונה של רעיון האחדות. ובעיקר להאיר את תשומת לב האדם על המשמעות הלא נכונה של רעיון האחדות. וגם כיצד להבין את המשמעות הנכונה. אחד הרעיונות הפופולאריים ביותר בזמננו הוא רעיון האחדות, הרעיון שהכל אחד, שהאני של האדם הוא בעצם הכל. שכל מה שקיים זה אתה ושאתה זה הכל. שהכל טוב באותה המידה וכולי. כאשר שורש כל העניין, הוא כמובן הרעיון וההבנה שהכל אחד והכל זו ישות אחת ומהות אחת וכולי. והרעיון הזה יוצר אצל האדם תחושות שונות וכל אחד מכיל את הרעיון הזה של האחדות ושהכל אחד, בצורה אחרת. וכאן נסביר בצורה פשוטה, מדוע לא הכל אחד ומדוע רעיון האחדות דורש הבנה יותר מעמיקה מאשר מה שנדמה לאדם. ובפשיטות ניתן לראות ולהבין שלא הכל אחד. וההוכחה הפשוטה לכך, היא הצורך לומר שהכל אחד. אילו באמת הכל היה אחד, לא היה צריך לומר שהכל אחד. אף אחד לא צריך לומר שאבן זו אבן או לומר אני זה אני. כי ברור שאני זה אני ושאבן זו אבן ואין בכך שום חידוש. משום שאכן האבן נמצאת באחדות מלאה עם עצמה. והאדם נמצא באחדות מלאה עם עצמו. מאחר שאני אחד עם עצמי, ממילא אין צורך לומר אני זה עצמי. או מאחר שהאבן היא אחד עם עצמה, אין צורך לומר שהאבן היא אחת עם עצמה. וזה בעצם אומר שהדבר היחיד שנמצא באחדות עם דבר כלשהו, זה רק הוא עצמו. הדבר היחיד שנמצא באחדות כלשהי עם רעיון כלשהו, הוא הרעיון עצמו. כל שאר הרעיונות הם לא אחד והם לא באחדות עם שאר הרעיונות. אילו הם היו אחד עם שאר הרעיונות, הרי שלא היה ניתן להבדיל ביניהם. מכך שניתן לומר על דבר כלשהו שהוא אחד עם דבר אחר, ... אחד ושאין הבדל בין העבר להווה ולעתיד, זה עצמו הוכחה לכך שיש הבדל. כי אילו לא היה הבדל, לא היה צריך לומר שאין הבדל. וכך ניתן להמשיך ולהראות שכל רעיון האחדות ושהכל אחד, יש בו חיסרון. כי כדי לומר שהכל אחד, לשם כך צריך שיהיה יותר מדבר אחד. כי אם הכל אחד לא ניתן לומר כלום. כי כאשר אומרים על משהו שהוא אחד, הרי שיש כאן שני דברים שונים שמדברים עליהם, וממילא הם לא אחד. ונחדד את זה עוד יותר. אילו הכל היה אחד, לא היה ניתן לומר שהכל אחד. משום שרעיון האחדות הוא נפרד מרעיון הנפרדות. זא אם הכל אחד, אז אין משמעות לזה שהכל אחד. כי רעיון האחדות חייב להיות באחדות עם ההפך של עצמו דהיינו, תפיסת הנפרדות. וכאשר אומרים ש

... להיות אלוהים - אחדות טוב או רע כאשר הכל אחד, האם זה הכי טוב או הכי רע האם האחדות היא הכי טובה או הכי רעה? הנושא המרכזי בפרק הזה מהספר להיות אלוהים הוא השאלה האם כשיש רק אחדות, זהו מצב טוב או רע. בפרק, אליעד פותח בדיון על משמעות האחדות. אחדות מוחלטת, שבה כל דבר בעולם הוא אחד, שאלת האם יש בזה משהו טוב או רע, כאשר כל ההוויות והקיום מחוברים באופן מוחלט. תחילת השיחה מתמקדת בשאלה הפילוסופית אם העולם שבו הכל אחד הוא עולם טוב או רע. כאשר השאלה נשאלת, אליעד מציין את המורכבות של השאלה. הוא מסביר כי השאלה האם כאשר הכל אחד זה טוב או רע? נובעת מתוך תחושת נפרדות שאדם חווה ... הרע נוצר כאשר יש התנגשות בין רצון למציאות, נפרדות בין השניים. כל נפרדות יוצרת התנגדות, והתנגדות יוצרת את מה שאנו תופסים כרע. לפי אליעד, כאשר הכל אחד, אין התנגדות. אם כל הדברים הם חלק מאותו הדבר, אז ... ואין לו מענה מיידי. מהות הרע היא ההתנגדות, ההתנגשות, וההפרדה בין מה שאני רוצה לבין מה שקורה. כך, כל זמן שיש נפרדות יש גם חוויית רע. במצב של אחדות, לא קיימת התנגדות, ולכן לא ייתכן רע. זהו מצב שבו הכל טוב, אבל טוב זה הוא משהו שאין בו ממשות כשל עצמו, כי אם אין שום רצון, אז גם אין טוב. בשלב מאוחר יותר, השיחה עוסקת בניסיון להוכיח מהו מצב האחדות. אליעד מציין שברגע שאין רצון, אין מילוי רצון, ולכן ... להבחין בין טוב לרע. אם לא יהיה לך שום רצון, לא תוכל לחוות את המצב כטוב. המהות של טוב היא בדיוק במילוי הרצון. ברגע שאין רצון, אין טוב, וכך האחדות שבאה מתוך חוויית כל הדברים כאחד, מביאה למצב שבו לא ניתן להבחין בין טוב לרע, כיוון שאין שום חיכוך, שום התנגדות. בהמשך, עולה נושא נוסף: אם כל מה שקשור בטוב נובע מהמילוי של הרצון, אז מה קורה כאשר אין רצון? כשיש אחדות, כל רצון מתמזג עם הכלל, והופך לחלק מהאחדות. אין פה מקום לרע כפי שאנחנו מכירים אותו - רע כאי - מילוי של רצון, רע כהתנגדות. אם הכל אחד, אין מה להתנגד לו, אז אין רע. מצד שני, אם אין רע, איך אפשר לחוות טוב? אליעד טוען שמצד אחד, האחדות היא מצב שבו אין התנגדות, ולכן אין רע. מצד שני, הוא טוען שאם אין רצון, אז אין מילוי של רצון, ולכן גם אין טוב. תיאור זה גורם לשאלה האם במצב של אחדות ניתן בכלל לדבר על טוב ורע, או שהקטגוריות האלו אינן תקפות במצב כזה. הרע והטוב הם תוצאה של חוויות נפרדות ומאוחדות, ולכן במצב שבו כל דבר הוא אחד, לא ניתן להפריד בין טוב ורע כפי שאנחנו רגילים להרגיש אותם. לבסוף, אליעד מסביר שהתפיסה שלנו את טוב ורע היא תמיד נפרדת, ויש לה קונטרה שנובעת מהאחדות . הוא מסביר שלפני שמישהו מגדיר את האחדות כמצב טוב או רע, עליו להבין שמהות האחדות לא תלויה בהגדרה של טוב ורע, אלא במצב של שלמות שבה לא קיימת כל התנגדות, ולכן אין מקום לדילמה. מה זה רע? האם האחדות היא טובה? מהות האחדות האם ניתן לדבר על טוב ורע באחדות? נפרדות ורע החפיפות בין טוב ורע מדוע מתעוררת השאלה האם הכל אחד הוא הכי טוב או הכי רע? עולה כאן דיון ארוך סביב ספר שנקרא לראות אלוהים (חלק ראשון, עמוד 78), בפרק העוסק בשאלה אחדות טוב או רע?. השאלה המרכזית היא: כאשר הכל נהיה אחד ... רצון, לא ניתן לחוות גם טוב. מכאן נובע שלכאורה הכל יכול להיות גם רע באותה המידה, מפני שהיעדר רצון לא מאפשר שום תחושת סיפוק. כיצד מסבירים שהאחדות היא רק טוב? כדי לטעון שבאחדות הכל טוב, מביאים הוכחה לוגית: רע מוגדר כניגוד בין ... ספה אבל לא מקבל אותה - זו הפרדה בין רצון למציאות, והאדם מרגיש רע. אם לעומת זאת הוא רוצה ספה ומקבל בדיוק מה שהוא רוצה, הוא מרגיש טוב. במצב אחדותי, אין שום הבדל או הפרדה בין רוצה לקורה, ולכן לכאורה אין אפשרות להיתקל ברע. מדוע האחדות יכולה להיתפס גם כרע מוחלט? קיימת טענה נגדית ...