הצבת גבולות, להגדיר הגדרות, להציב גבולות, חופש אישי, מסגרות בחיים, שחרור רגשי, חופש פנימי... מביא את האדם למצב, שבו, הוא מעצמו כבר לא מגדיר שום דבר, בלי שהוא יצטרך להתאמץ להגדיר זאת בעצמו. ונסביר: הדבר הטוב ביותר הוא, שהאדם לא יגדיר לעצמו, האם הוא רוצה להגדיר או לא רוצה להגדיר. כי אם האדם מגדיר הגדרה כלשהי, אז הוא סובל כאשר המציאות היא הפוכה ... יש כאן פתרון שאומר, שאפשרי הדבר, שהאדם יביא את עצמו למצב, שבו, מעצמו, בלי מאמץ שלו, הוא יהיה במצב שבו הוא לא מגדיר שום דבר, בלי שהוא צריך לרצות לא להגדיר שום דבר. פירוש: כי יש שני מצבים. מצב ראשון, שבו האדם מתאמץ לא להגדיר שום דבר. ומצב שני, שבו האדם לא מגדיר שום דבר, כאילו בלי שום בחירה חופשית. דהיינו, האדם לא צריך להגדיר לעצמו לבחור לחשוב בצורה כלשהי, אלא האדם חושב בצורה הזאת, בלי מאמץ כלשהו. והאדם לא מגדיר שום דבר, בלי שהוא צריך להתאמץ לא להגדיר שום דבר, אלא הדבר קורה פשוט מעצמו, בלי שום מאמץ של האדם. וכיצד הדבר הזה אפשרי? והעניין הוא, שיש כוח, שהוא שולט באדם. ואם האדם יתקשר בצורה נכונה עם הכוח שמפעיל אותו, האדם יכול לגרום לכוח שמפעיל אותו, להפעיל אותו בצורה ... האדם יכול לגרום למציאות לגרום לו, לא להגדיר שום דבר, בלי שהוא יצטרך להתאמץ לא להגדיר שום דבר. וכיצד אפשר לעשות זאת? תשובה: על ידי הבנה. כי ההבנה של האדם, היא הדבר החזק ביותר, שהוא זה שמחליט לאדם מה הוא יחשוב ומה הוא ירצה. כי כאשר האדם מבין בשכל ... השכל של האדם מבין, שאין הבדל בין מצב כלשהו לבין מצב אחר, אז האדם לא צריך להתאמץ לחשוב שאין הבדל בין הדבר לבין היפוכו, כי התודעה מעצמה לא מרגישה בכלל הבדל בין דבר לבין היפוכו. ונחדד: לא להבדיל בין דבר לבין היפוכו, אין פירושו שהאדם רק לא מבדיל בין דבר ... טוב לבין רע. שזוהי השלמות. שאז האדם מעצמו, דהיינו, בזכות ההבנה שלו, אז בלי מאמץ, האינסטינקט הבסיסי של האדם, הוא לחשוב בדיוק כמו המציאות, דהיינו, שאין הבדל בין להבדיל לבין לא להבדיל. ואז ככל שהאדם מבין את כל זה טוב יותר, כך הוא בשחרור רגשי גדול יותר, ...