... רגילות כאילו הכל ברור לו?! ומי שיש לו ספק אמיתי, הוא הופך להיות כלום. ואיך הוא ממשיך לחיות ולקבל החלטות ולרצות רצונות ולפעול וכולי, אם באמת יש לו ספק אמיתי, וכל שכן אם יש לו ידיעה וודאית מוחלטת שהכל אחד? והתשובה על זה, היא נסתרת מעיני האדם. כי שורש השאלה הוא, כיצד מהאחדות נוצרה הנפרדות. שרק מי ...

... עצמו, האם זה בכלל טוב יותר להיות אלוהים? ועוד נקודה למחשבה והיא, אם אלוהים הוא טוב שעושה טוב, והוא החליט לעשות את האדם כנפרד ממנו, ולא כמותו ממש, הרי שזה אומר, שלהיות אלוהים זה לא ככ טוב. כי אם ... להיות אלוהים, אז למה מראש האדם הוא לא אלוהים. (ואולי אלוהים כן ברא עוד אלוהים כמותו, ורק שאר האלוהים החליטו שהם לא רוצים להיות אלוהים? וכולי). ומי שיפקח מעט את עיניו ויתבונן היטב על הדבר הזה, ירא, ה שלהיות ... גדולה יותר מאלוהים האין סופי, ומכל שאר הישויות הסופיות. כי אם מצד האמת האובייקטיבית, אלוהים הוא אין סופי באופן מוחלט, אז זה אומר שיש רק אלוהים, ואכ אין בני אדם וכולי, וזה כמובן לא אפשרי, כי האדם קיים, והוא ... האחדות, שבה אין שום הפרדה כלל. והוא נגד השכל, שהנפרדות היא קיימת כנפרדות, ואעפכ היא אינה נפרדת מהאין ומההעדר המוחלט. ואלוהים האמיתי, הוא המהות האמיתית של הכל, ששם היש והאין הם אחד ממש. ושם, כאשר התודעה של האדם מתחברת ... אלוהים האמיתי, זה עצמו נקרא להיות אלוהים האמיתי. וכיצד יכול האדם לחזור ולהיות אלוהים האמיתי? תשובה על ידי אמת מוחלטת. כי כל קיומה של הנפרדות מהשלמות, הוא שקר. ובכל מקום שהאדם מבדיל בין שני דברים, ושההפרדה הזאת נראית לאדם כאמת, הרי שזהו שקר שמתחזה לאמת. ועל האדם לשנוא את השקר ואת האמת שאינה מוחלטת, ולאהוב בכל נפשו ומאודו את האמת המוחלטת. ועל האדם לנקות את מחשבתו מכל האמונות השקריות שלו, שהן השורש של כל השקרים שנאחזים באדם, כאילו הם אמת. ... לשנוא את האמונה בתכלית השנאה, ולא להאמין לשום דבר בעולם. וכל דבר לברר את האמת, האם הוא באמת אמת מוחלטת, שאין שום אפשרות כלשהי, אפילו לא באופן תיאורטי שהיא לא מדויקת אפילו כחוט השערה, שאכ היא שקר שרק נראה כאמת, או שאכן זאת אמת מוחלטת באמת, שאפילו השקרן והמשוגע הגדול ביותר בעולם, מסכים איתה! ואפשרי לחיות בלי אמונה בכלל. דהיינו, אפשרי לחיות ולהאמין לדוגמה ... רק מאמין בכך. והבעיה היא, כאשר האדם מאמין במשהו וחושב שזאת האמת, בלי לזכור שזו רק אמונה. כי האמת המוחלטת, היא הדבר שכולם מסכימים עליו תמיד. כי אחרת, אם מישהו יכול לא להסכים איתה, אז קיומה הוא לא נצחי ולא מחויב, והיא אינה מוחלטת. והדבר היחיד שכולם מסכימים עליו, זה שום דבר. כי כולם מתווכחים רק על הצורות השונות, אבל אף אחד לא ... על כלום, כי כולם מסכימים על כלום ועל שום דבר. והכלום הזה שכולם מסכימים עליו, הוא אחדות המציאות, האמת המוחלטת. ומי שרוצה לחוות אותה, עליו לברר כל דבר באופן מוחלט. ותכף ומיד האדם יגלה באמצעות החיבור שלו אל המוחלט, ששום דבר אינו אמת מוחלטת, כי הכל אלו רק צורות של הכלום המוחלט. ועל ידי זה האדם מצליח לחבר את התודעה שלו אל אלוהים האמיתי. ואחכ האדם חוזר אל הנפרדות, וחי בה באחדות עם האחדות. ובסיכומו של דבר: על האדם לברר ולבער באופן מוחלט, את כל המחשבות שגורמות לו לראות חסרונות במציאות המושלמת שלנו, ושגורמות לו להבדיל, בין דבר אחד לבין דבר אחר. ...

... מאשר חוויית האני, אז רואים את האמת האמיתית. ושם אין שום ספק כלל, וזהו אלוהים האמיתי, השלמות האמיתית, האמת המוחלטת. ועל האדם להתעלם לגמרי, מהקול הפנימי הרע והשקרי שלו, ולזרוק אותו ואת כל שאר תחושות הבטן שלו. כי הם ... תמיד, האם באמת התחושה שלי, שהמציאות היא לא טובה בשלמות כפי מה שהיא, האם זו אכן תחושה של אמת מוחלטת? ומי החליט שהמציאות היא לא מספיק טובה? ואולי היא מושלמת, ורק אני טועה וחושב שהיא לא מושלמת? וזה בסדר גמור ואפילו ... ככ שקט / חזק, עד שהאדם לא שומע אותו כלל. והקול הפנימי ביותר של האדם, הוא, שהאדם הוא בשלמות מוחלטת, ושהכל אחד תמיד. אבל האדם מתעלם מ - הקול הפנימי ביותר שלו, ושומע ומקשיב ל - קול פנימי שלו, ...

... ככ טועה, שהוא מספר לעצמו וגם לאחרים סיפורי אלף לילה ולילה, כמה הוא מוצלח וחכם ומוכשר, והאדם חי בהכחשה מוחלטת, לכך שאפילו אין לו מושג מיהו. ורוב העולם הם חכמים בעיניהם, והם אינם יודעים, אפילו לא, מי הם. כי ... והשלמות האין סופית. כך שהאדם הוא בעצם אחדות ושלמות המציאות, דהיינו, אלוהים האמיתי, שבה הכל אחד ממש. והאדם כאלוהים, מחליט (מנקודת מבט של נפרדות), בכל רגע ורגע מחדש, להיות משוגע, ולצמצם את עצמו לתוך צמצום וגבול, שהוא האני של ...

... השקר של הנפרדות. ואיך? על ידי זה שהאדם לא יאמין ולא יקבל שום תשובה, עד שהוא לא יבין באופן מוחלט, למה הדבר הוא כך ולא אחרת? כגון לדוגמה שהאדם מתלבט, האם באמת יש הבדל בין דבר לבין היפוכו. ועל ... אולי ההפך הוא הנכון? ולמה הדבר הוא כך ולא אחרת? למה יש הבדל בין הדברים? ואולי אין הבדל? ומי החליט שיש הבדל? ואולי אין הבדל באמת? והאם ההבדל הזה הוא מחויב? דהיינו, האם זה מחויב שמצד המציאות יהיה הבדל ...

סבל, בדרך אל האושר - חיפוש הטוב האמיתי והאמת המוחלטת, יוצר שקר וסבל - למה ומדוע? ובו יתבאר, כי האמת, היא כולה טוב, והשקר, הוא כולו רע. ומי שהוא, ... הוא באמת משקר. כי רוב בני האדם, הם לא באמת מחפשים את האמת. כי בתוכם, הם כבר קרובים לאמת המוחלטת, שמנקודת מבטה הכל אמת. ולכן הם לא מחפשים את האמת, כי האמת המוחלטת, היא חסרת כל הגדרה. ומי שנמצא באמת המוחלטת, הוא לא מחפש את האמת המוחלטת כלל, כי הוא כבר נמצא בה. (ואעפכ הוא מחפש את ההתגלות שלה, ומוצא אותה תמיד, בכל פעם מחדש בצורות שונות וכולי). ומי שמנסה להגדיר את האמת המוחלטת, דהיינו, כאשר האדם רוצה לחוות את האמת, שלשם כך הוא צריך להגדיר אותה, כדי לחוות אותה. שאז האדם מנסה להגדיר ולהבין מהי האמת המוחלטת, למרות שבאמת, האמת המוחלטת היא לא מוגדרת. אדם כזה, ככל שהוא מנסה יותר להגדיר את האמת המוחלטת כדי להבין אותה, כך בעצם הוא משקר יותר, והוא מרחיק את עצמו יותר ויותר, מהאמת המוחלטת באמת, שהיא ההפך של כל ההגדרות. והאדם מנסה להשיג דבר שאינו מוגדר, באמצעות הגדרות. וכל זמן שהאדם לא מנסה ... חסר כל צורה. ולכן, כאשר האדם, באמת מחפש את הטוב ואת האמת, הוא בעצם משקר באמת. כי חיפוש האמת המוחלטת והטוב המוחלט, פירושו לנסות להגדיר אותם. וזה בעצם להתרחק מהם, כי הם לא מוגדרים כלל. והטוב ביותר היה, שהאדם יפסיק לחפש ... כלשהי. ולכן האדם תמיד מחפש את הצורה של הטוב באמת, ולכן האדם תמיד סובל. וכך הדבר ממשיך, עד שהאדם מחליט לחפש ולהגדיר את הצורה של הטוב האמיתי, כדי להשיג אותו כולו בשלמות. שאז בעצם הוא עוד יותר מתרחק ממנו. ... האמיתי, הוא בעצם הבירור שהאדם עושה עם עצמו, האם באמת לטוב האמיתי יש צורה או לא. ולטוב האמיתי ולאמת המוחלטת, אין שום צורה כלל. ומאחר שהדבר הוא חסר צורה, האדם לא מצליח לאחוז בו ולחוות אותו. אבל האדם בכל ... הדבר שאינו מוגדר. והוא בעצם עושה זאת על ידי השלילה וההיפוך של הדבר. אבל באמת, הטוב האמיתי / האמת המוחלטת, היא ככ לא מוגדרת, עד שהיא לא קיימת בנפרד מהנפרדות כלל. אלא האחדות האמיתית, היא באחדות אחת ממש עם ... אלו שני דברים נפרדים, ושהיש והאין הם נפרדים זה מזה, הוא לא מסוגל להכיל בתוכו את ההבנה, שחוסר ההגדרה המוחלט, הוא באחדות מוחלטת, עם מה שהוא כן מוגדר. ואז, האדם מנסה להבין את מה שאינו מוגדר, והוא עושה זאת, על ידי ההגדרה ... אחד ממש. שהוא מחבר את ההפכים, והוא רואה את האמת, ששני הניגודים הם אחד ממש. ואז יש לאדם שלמות מוחלטת תמיד באמת. כי רק כאשר האדם מגדיר את ההפכים בצורה נפרדת עד לשורש שלהם, רק אז הוא רואה שהם ... ושקר. אבל אחכ הוא מאפשר לאדם, להגדיר בשכל שלו ולחוות ברגש שלו (כי החוויה, היא תמיד כמו ההבנה בדיוק מוחלט), את זה ששני ההפכים המוגדרים, הם בעצם ישות אחת. וכל זמן שהאדם לא מנסה להגדיר בשכל שלו את מהות ...

... ושהוא עצמו אין לו בחירה חופשית. או שהאדם מבין שהוא בתוך חלום, ושרק זה שחושב את החלום, רק הוא מחליט מה קורה בחלום וכולי. ואז בטעות נדמה לאדם, שאין לו בחירה חופשית. ועל האדם לדעת את האמת, שעד שלא ... וכולי. והכל יכול להיות, ולא נכנס כאן לכל האפשרויות שיכולות להיות. אבל כן נאמר, שעד שהאדם לא מבין בשלמות מוחלטת, מיהו באמת? ומה מפעיל אותו באמת? והאם באמת אלו שתי ישויות נפרדות, או שאולי זאת ישות אחת ממש? וכולי, ...

... שהמציאות שולטת בו? אליעד כהן משתמש בדוגמה של בורג בגלגל כדי להבהיר את הנקודה הזו: הבורג חושב שהוא זה שמחליט לזוז. שואלים את הבורג, למה אתה זז? והוא משיב: כי אני רוצה. אך למעשה, הבורג זז רק משום שהגלגל ... האגו של האדם מתנגד לקבל את הרעיון הזה, כי הדבר יפגע בתחושת העצמאות שלו. הוא רוצה להאמין שהוא זה שמחליט על חייו. מדוע האדם עדיין שואל למה למרות התשובה הברורה? לפי אליעד, האדם ממשיך לשאול למה? כי הוא אינו מוכן לקבל שהמציאות היא זו שמחליטה עבורו. למרות שהתשובה כבר נמצאת מולו, הוא מסרב להכיר בה. כאשר שואלים אדם שוב ושוב למה אתה רוצה את זה ולא את זה?, הכוונה היא לגרום לו להבין שהוא לא זה שמחליט. האדם אמנם יודע באופן חלקי שהמציאות מחליטה עבורו, אך בפועל הוא לא חי את זה, הוא לא חווה את זה, כי ההכרה המלאה בכך תוביל לפירוק ... ושואל - אבל למה אתה רוצה להרגיש טוב? הסיבה האמיתית לכך היא שהאדם הוא חלק ממערכת, והמערכת (המציאות עצמה) מחליטה עבורו את רצונותיו. ככל שאדם יבין ויפנים את ההכרה הזאת, כך האגו שלו יחווה פגיעה עמוקה יותר, כי הוא ... מסביר שהאדם מסרב להכיר בעובדה שהמציאות מנהלת אותו, כי מצד האמת העמוקה ביותר, האדם הוא בעצמו אלוהים, והוא זה שמחליט את הכל. מצד אחד, האדם המצומצם (הזהות האישית של האדם) אינו מחליט דבר, ומי שמחליט באמת זו המציאות הרחבה. מצד שני, כאשר האדם מבין שהוא עצמו אלוהים, הוא מבין שבעצם הוא זה שמחליט על הכל. האדם לא מסוגל לחבר בין שני הניגודים הללו, ולכן קשה לו לקבל ולהכיר בכך שהמציאות שולטת בו. ... עדיין תקועה בחיצוני, למה אני רוצה את זה ולא את זה? את לא מוכנה להכיר בכך שיש מציאות שהיא מחליטה לך מה לעשות. למה את לא מוכנה להכיר בכך? כי מפרספקטיבה מסוימת זה לא נכון. זה לא נכון שהמציאות מחליטה לך, כי את אלוהים, ואת למעשה מחליטה. את לא מסכימה להכיר בכך כי מישהו מחליט לך, כי מצד האמת, זה לא נכון, כי מצד האמת את מחליטה, את כאלוהים מחליטה. כאשר האדם אומר, אני המצומצם מחליט, מצד אחד זה נכון, כי אתה אלוהים ומחליט הכל, אך מצד שני זה לא נכון, כי זה לא אתה המצומצם מחליט אלא אתה הגדול מחליט. קשה להבין זאת, כי הנפרדות רוצה להיות קיימת, כי אם תכיר בכך שיש משהו חיצוני שמנהל אותך, זה מפרק ... אליעד: אבל למה את רוצה להרגיש טוב? ולמה ככה ולא אחרת? והתשובה היא פשוטה, כי את חלק ממערכת, והמערכת מחליטה לך מה תרצי. אבל זה שובר לך את הגאווה. ככול שתביני את זה יותר, האגו שלך יפגע יותר ולא ...

... על ידי גופו הפיזי, בעוד שבמציאות, הבחירה נעשית על ידי התודעה הכללית של המציאות. התודעה של האדם היא זו שמחליטה כל דבר שמתרחש, אפילו אם האדם אינו מודע לכך. אליעד מסביר שכל החוויות שהאדם עובר הן תוצר של התודעה ... עצמו המקור של כל הדברים. לסיכום, המטרה האמיתית של האדם, לפי אליעד כהן, היא ההכרה בכך שהוא כבר האני המוחלט - המציאות כולה - ולא רק הגוף, הראש, או הנכסים שהוא צובר במהלך חייו. הכרה זו היא ההישג הגבוה ...

... טוען שגם בחיים הערים שלנו, אנחנו עצמנו יצרנו את כל האירועים שקורים לנו, גם אם איננו מודעים לכך. מי מחליט מה יקרה בחלום שלך? אליעד ממשיך לחקור את דוגמת החלום לעומק. הוא מסביר שבחלום עצמו, את מרגישה שלדמויות האחרות ... תחווי את המציאות בדרך הזאת. כלומר, הדרך להכיר את האני העליון ולחוות בחירה חופשית מלאה, עוברת דרך הבנה עמוקה ומוחלטת של טיב המציאות, טיב התודעה והאשליה של מקום וזמן. בסיכומו של דבר, ההבנה שאליעד כהן מציע בהרצאה היא שכדי ...