... משום שהיא מדגישה עד כמה האדם אינו בסדר. אך דווקא עוצמה זו יוצרת פרדוקס בעייתי. מדוע ביקורת מחויבת יוצרת פרדוקס? הפרדוקס הוא שכאשר הביקורת נאמרת בצורה מוחלטת (אתה רע במאה אחוז!), האדם אמנם מרגיש לחץ גדול להשתנות, אך בו - זמנית עשוי לבחור להתגונן ולא להאמין לביקורת בכלל, כדי לא להרגיש את תחושת הרע הקשה הנובעת ... לעשן. מצד שני, אם הביקורת תהיה חלשה מדי (זה לא כל כך נורא לעשן), לא תהיה לו סיבה מספיק חזקה להפסיק. זהו פרדוקס שנמצא גם בביקורת עצמית. האם יש דרך מוחלטת להעביר ביקורת שתתקבל בוודאות? לפי אליעד, אין דרך או נוסחה מוחלטת שתמיד תעבוד ושתגרום לכל אחד לקבל ביקורת ולשנות את התנהגותו. הסיבה לכך היא שכל פעולה יכולה ליצור את התוצאה ההפוכה ממה שהתכוונו. למשל, אפילו במקרה ... צמא במדבר ואתה מציע לו מים, ייתכן שהוא יסרב לשתות כי הוא ייפגע מעצם ההצעה (אני יודע לבד איפה יש מים, לא צריך שתראה לי!). כלומר, אין פעולה שטובה באופן מוחלט, ואין פעולה שרעה באופן מוחלט, כי כל פעולה עלולה להוביל לתוצאה ההפוכה מהרצויה. אז איך בכל זאת אפשר לגרום למישהו להקשיב ולקבל ביקורת? אליעד מסביר שהגישה האפקטיבית ביותר תהיה לשלב בין ... אל המצב החדש, בלי שיחוש מותקף ויתגונן. מדוע אין נוסחה אחת שעובדת תמיד בהעברת ביקורת? אליעד מבהיר שהמציאות מורכבת ואין שום מהלך או נוסחה שתפעל באופן מוחלט. כל פעולה, ביקורת או ניסיון לשכנוע, יכולים לגרום לתוצאה הפוכה. לכן צריך תמיד למצוא את האיזון המדויק לפי האדם והסיטואציה הספציפית. כיצד רעיון זה קשור לתובנה שאין הבדל מוחלט בין יש לאין? הדיון הזה מוביל לתובנה פילוסופית עמוקה יותר: בעצם אין הבדל מוחלט בין פעולה להימנעות מפעולה, כי כל דבר יכול לגרום לתוצאה הפוכה בדיוק באותה מידה. לפעמים שתיקה או הימנעות מביקורת יכולים להשיג תוצאה טובה יותר מביקורת מפורשת. אין נכון מוחלט או לא נכון מוחלט, כי המציאות תמיד מורכבת יותר מכל כלל פשוט. איך אפשר ליישם את התובנות האלו בחיי היומיום? אליעד מדגיש שהבנת המושגים מחויב ואפשרי עוזרת לנו לנהל תקשורת ... את עצמו לשנות את ההרגל. זה מייצר פרדוקס: מצד אחד צריך להכיר בזה שהמעשה רע, אבל לא בצורה כל כך קיצונית שתגרום להתנגדות ולהצדקות הפוכות. האם קיימת תשובה מוחלטת לשאלה איך להעביר למישהו ביקורת כך שישנה את מעשיו? התשובה היא שאין נוסחה מוחלטת. אין דרך ודאית שגרמה לכל אדם בעולם לשנות את מעשיו. הדבר מקביל לכך שאין תשובה מוחלטת לשאלה איך לשנות את עצמך או איך לשנות את המציאות. בכל גישה או פעולה שאתה נוקט, תמיד יש סיכוי שדווקא ההיפך יקרה: אנשים עשויים להגיב שונה בתכלית ולבחור לא לשתף פעולה. מה השכל העומד מאחורי ההבנה שאין הבדל מוחלט בין יש לאין? בדוגמאות השונות עלה הרעיון שאין דבר שמבטיח בוודאות תוצאה אחת. למשל, אפילו במקרה הקיצוני שבו אדם צמא במדבר ואתה מראה לו מים, ייתכן שדווקא משום שהראית לו הוא ירגיש שאתה מזלזל בו ושהוא לא צריך שיגידו לו - ועלול להחליט לא לשתות. באופן דומה, ייתכן שאם לא היית אומר דבר, הוא היה מוצא את המים בעצמו ושותה. המסקנה היא שאין פעולה טובה או רעה באופן מוחלט, כי תמיד ייתכן תרחיש שיגרום לתוצאה ההפוכה מזו שהיית מצפה. אז איך בכל זאת מנסים לשכנע מישהו לקבל ביקורת? הרעיון הכללי המוצע הוא למצוא את האיזון: - מצד ... מנוגדת. מצד אחד, האדם צריך להבין שזה מחויב בשבילו לשפר את מצבו. מצד שני, צריך להיזהר שלא לעורר בו התנגדות שתמנע ממנו להסכים עם הביקורת. אין דרך אחת מוחלטת שמובילה בהכרח לתוצאה הרצויה. איך הרעיון הזה מתקשר ליישומים יומיומיים? בסופו של דבר, כל הנושא הזה הוא דוגמה לשימוש בתובנות של מחויב ואפשרי בחיי היומיום. ... עצמו. אבל מה שכן בגלל שדיברתי איתו בצורה מחויבת יש לנו פחות סיכוי שהוא יאמין לך כי הוא לא רוצה להרגיש רע מזה שהוא יאמין לך. זאת אומרת אם תגיד לו בצורה מוחלטת שהוא לא טוב אז הוא אומר רגע אם אני אקשיב לו ואאמין לו אז אני ארגיש רע עם עצמי שאני לא טוב אז עדיף לי לא להקשיב לו, אז הוא לא מאמין לך וממילא הוא לא ... לו מחויב ששם יהיה יותר טוב אבל הוא יגיד רגע, להגיד ששם מחויב יהיה יותר טוב זה בעצם להגיד לו מחויב שפה רק, הסברת לו את זה בצורה הפוכה. ולכן אין תשובה מוחלטת לשאלה איך לגרום למישהו להקשיב לך בדיוק כמו שאין תשובה מוחלטת לשאלה איך לגרום לעצמך לשנות את המעשים שלך, בדיוק כמו שאין תשובה מוחלטת לשאלה איך לגרום למציאות להשתנות. הבנת? אין תשובה מוחלטת לאיך אתה יכול לגרום למישהו לעשות משהו בדיוק כמו שאין תשובה איך אתה יכול לגרום לעצמך, אין תשובה מוחלטת לשאלה איך אתה יכול לגרום לעצמך לעשות משהו וגם אין תשובה מוחלטת לשאלה איך אתה יכול לשנות את המציאות. האם יש תשובה מוחלטת לשאלה איך אתה יכול לשנות את המציאות? גם אין כי אם אתה תגיד תעשה ככה וככה, טוב אבל איך אני יכול לגרום לה לעשות ככה וככה. בקיצור אין תשובה מוחלטת, אני מסביר לך את השכל הכללי. השכל הכללי אומר ככה מצד אחד הוא צריך לחשוב שמחויב ששם יותר טוב מפה ושמחויב שפה יותר רע משם, מצד שני הוא גם צריך את ההפך או ... עכשיו, אני יכול לבחור להאמין שאני לא טוב וששם יהיה יותר טוב, אני יכול להאמין שפה אני מספיק טוב וששם יותר גרוע בכלל, מה יעשה לי יותר טוב?, לפי זה הוא יחליט אם להקשיב לך או לא. ולכן אם אתה רוצה לגרום להעביר על מישהו ביקורת ושהוא יקשיב לך אתה צריך אתה צריך מראש לבנות לו במחשבה כמה טוב שם ובאופן עדין להסביר לו שפה רע, ואז לקוות שהוא ירצה לעבור לשם. אתה הבנת, אז מה התשובה בעצם לשאלה? ש: שבאופן מוחלט אין לזה תשובה ובאופן יחסי העצה האחרונה. אליעד: אתה הבנת אבל את הפרדוקס? ש: כן. אליעד: מה הבנת? ש: כי אם את הביקורת מעבירים בצורה אפשרית אז זה לא מתוך ... אז הוא אז הוא היה רואה את המים ושותה. מה שאני בא להגיד, זה דוגמה לכך שאין הבדל בין דבר והיפוכו שלא משנה מה תעשה זה יכול להוביל לתוצאה הפוכה, אין דבר מוחלט, אין איזה דבר שאתה אומר אם אני אעשה ככה בטוח יקרה ככה אין דבר כזה, כל דבר יכול להוביל לדבר ולהפך שלו בדיוק באותה מידה. אם תהיה במדינת ישראל אז תהיה במדינת ישראל אבל האם זה יעשה אותך יותר טוב או פחות טוב? יכול להיות יותר טוב ויכול להיות פחות טוב, אין דבר מוחלט. עכשיו דבר נוסף מהשיחה הזאת לדוגמה גם תראו איך לוקחים תהליכים, איך לוקחים את ההבנה הכללית כאילו אחרי שאתה מבין על האפשרי והמחויב ועל כל הדברים האלה, ...

... היא להפוך את הביקורת ליחסית ולא למוחלטת . במקום לקבל את הטענה כעובדה מוחלטת, אפשר לענות באופן כזה שיהפוך את הטענה שלו לסובייקטיבית בלבד. לדוגמה, אם האדם אומר לך אתה לא עושה את העבודה שלך טוב, אתה יכול להגיד לו זה רק ... טוב, וכך להפוך את הטענה שלו מסופית ומוחלטת למשהו סובייקטיבי וניתן לוויכוח. אליעד מדגיש שככל שתפתח יותר שכל ומודעות, תוכל להקצין את ההתגוננות ולומר בצורה חד - משמעית שהביקורת שלו היא ... הנקודה החשובה היא שאין שום דבר מוחלט בטוב וברע של ילדותיות או בגרות, ולכן אפשר להשתמש בהיגיון הזה כדי להגן על עצמך מכל ביקורת שינסו להטיח בך. ביקורת עצמית שכל ומודעות התמודדות עם ... אפשר להפוך את הביקורת שלו ליחסית ולא מוחלטת? אליעד: אוקי, אם מישהו מעביר עליך ביקורת ואתה רוצה להתגונן, תשובה: אתה הופך את הביקורת שלו ליחסית ולא למוחלטת. כל פעם שהוא אומר לך משהו באופן מוחלט, אתה אומר לו: זה רק נראה לך, כרגע אתה חושב, אתה חושב שאולי אני יכול להיות יותר טוב. אתה לוקח את כל המלל שלו והופך אותו לסובייקטיבי ולאפשרי. ש: ... מבוגר. מה זה בוגר ומה זה ילדותי? מי מחליט מה זה בוגר ומה זה ילדותי? אולי נולדת בוגר והפכת להיות ילדותי? אולי כשנולדת היית הכי בוגר בעולם, הכי יציב נפשית, הכי בריא נפשית, ותראה לאיפה ... טובות בילד ויש תכונות טובות בבוגר. מי מחליט שהן טובות או רעות? הבן אדם. אליעד: הבנו, אז אתה ילדותי או בוגר? ש: גם וגם. אליעד: יפה, גם וגם, תלוי מי שואל. אוקי, הבנו, נמשיך בפעם הבאה. ... אתה הופך את הביקורת שלו ליחסית ולא למוחלטת כל פעם שהוא אומר לך משהו באופן מוחלט אתה אומר לו זה רק אתה נראה לך, כרגע אתה חושב, אתה חושב שאולי אני יכול להיות יותר טוב, אתה לוקח את כל המלל שלו והופך אותו לסובייקטיבי ולאפשרי. ... מבוגר, מה זה בוגר ומה זה ילדותי, מי מחליט מה זה בוגר ומה זה ילדותי אולי נולדת בוגר והפכת להיות ילדותי, אולי כשנולדת היית הכי בוגר בעולם הכי יציב נפשית, הכי בריא נפשית ותראה לאיפה ... טובות בילד ויש תכונות טובות בבוגר, מי מחליט שהן טובות או רעות הבן אדם. הבנו, אז אתה ילדותי או בוגר? ש: גם וגם. אליעד: יפה גם וגם, תלוי מי שואל. אוקי הבנו נמשיך בפעם הבאה. ...

... הוא לא בהכרח רואה את כל האפשרויות או נקודות המבט, אלא הוא חווה את ההתנסויות מנקודת מבט מוגבלת. תהליך זה נמשך גם כאשר אדם מקבל החלטות חשובות, כמו כאשר הוא ... שבו כל האפשרויות נראות מצוינות, אך בסופו של דבר הבחירה מוגבלת למה שהאדם חושב שהוא רוצה או מה שנראה לו כבחירה נכונה. כשלמעשה, ההחלטה אינה תוצאה של חופש מוחלט אלא של סדרת תהליכים פנימיים ...

... לחיות או מתנגד בצורה מוחלטת לסבל. אך במציאות זה לא כך. אנשים מוכנים לסבול מעט כדי לקבל תמורה כלשהי, ... לא באמת רוצה רק אושר מוחלט. ישנה תמיד נכונות קטנה לפחות, לחוות כאב כלשהו בתמורה לתוצאה שנתפסת טובה ... מובילה אותו להתנגדות מוחלטת. אבל האדם לא עושה זאת. האדם אומר אני רוצה להרגיש כמה שפחות רע, ולא אומר ... אינם מחפשים אושר מוחלט אלא אושר יחסי - אנשים רוצים להרגיש כמה שפחות רע, אבל לא מתעקשים על היעדר מוחלט של כאב. למה אנשים בוחרים בסבל למרות שטוענים שלא רוצים לסבול? אליעד מסביר ... מתנגד לסבל באופן מוחלט , אלא רוצה בו חלקית. האם כולם רובוטים? אליעד כהן מעלה את השאלה המרתקת האם ... את החיים לטוב ולרע, ומחליט מה הוא מוכן לחוות ומה לא. אם האדם היה מקבל את הרע באותה צורה שהוא מקבל את ... באמת להתנגד בצורה מוחלטת , ולכן ממשיך לסבול. למה לפעמים אנחנו רוצים להרגיש רע? אליעד כהן מסביר ... לא רוצים רק אושר מוחלט? האם אנשים אחרים מרגישים כמוני? האם כולנו רובוטים? מה זה אומר להרגיש רע? ...

... חוסר אונים או אשמה. הוא מסביר כי ברגע שאנחנו מאשימים את המציאות, אנחנו כביכול פוטרים את עצמנו מהאחריות, אבל מצד שני מאבדים את היכולת לשלוט במצב ובתחושה שלנו. מי מחליט איך נראה את המציאות - אנחנו או המציאות עצמה? אליעד מסביר את הדילמה כך: לכאורה, אפשר להגיד שהמציאות מחליטה איך נרגיש, כי היא משפיעה עלינו, ואפשר גם לומר שאנחנו מחליטים, כי אנחנו בוחרים איך לראות אותה. הוא מפרט ואומר: בתוך המציאות תמיד יש את שני הצדדים - טוב ורע - וכל אחד בוחר באיזו נקודת מבט להסתכל. הוא מדגים זאת באומרו שאם אתה חושב ... שבעצם, כל מה שאנחנו רואים כטוב הוא משהו שאנחנו רוצים שיקרה, וכל מה שאנחנו רואים כרע הוא משהו שאנחנו לא רוצים שיקרה. השאלה שנשאלת כאן היא, האם אנחנו באמת יכולים להחליט על הרצון שלנו? האם אנחנו יכולים לשנות את אופן ההתמודדות שלנו עם מה שקורה? איך אנחנו רואים את יתרונות וחסרונות המציאות? אליעד מציין כי אין במציאות רק יתרונות או חסרונות. תמיד יש את שני הצדדים, אך אנחנו אלה שמחליטים מה להדגיש. החיסרון יכול להיראות יותר משמעותי או לא תלוי בפרספקטיבה שלנו, והיתרון עשוי להיראות יותר חשוב או פחות תלוי איך אנחנו מתייחסים אליו. בשיחה זו, הוא מדגיש כי כל ... לתחושת האשמה שלנו. הוא טוען שאם אנחנו מאשימים את המציאות או את אחרים על מה שקורה לנו, אנחנו בעצם לוקחים מאיתנו את הבחירה האישית שלנו - אנחנו מאבדים את היכולת לקבל החלטות ולשלוט במה שקורה לנו. האם אנחנו אחראים למציאות שלנו? אליעד מסביר כי הרבה פעמים אנחנו לא מקבלים את האשמה או את האחריות על מה שקורה לנו. במקום זאת, אנחנו מאשימים את ... מדגיש כי הבחירה שלנו היא מה שבאמת משנה. הוא שואל אם אנחנו באמת יכולים לשנות את איך שאנחנו רואים את המציאות, ואם כך, מה זה אומר לגבי מי אחראי לאושר שלנו. אם כל החלטה תלויה בנו, אז אנחנו האחראים הבלעדיים לאושר שלנו. ...

... אליעד נותן דוגמה נוספת: נניח שמגרדת לך הרגל, אך מסיבה מסוימת אתה לא מגרד אותה. אם אתה יודע בוודאות שאתה יכול לגרד את הרגל ברגע שתחליט, אתה לא סובל מכך שאתה לא מגרד אותה, כי אתה בוחר בכך מרצונך. כלומר, עצם הידיעה שיש לך אפשרות לשנות את המצב מונעת את תחושת ... והבחירה. מהו הפתרון המלא והשלם להרגשת שליטה ואושר במציאות? לפי אליעד, הפתרון האולטימטיבי לתחושת האושר הוא להגיע למצב של הבנה מוחלטת שכל מציאות שקיימת היא בדיוק כרצונך, וכי יש לך יכולת מלאה לשנותה, גם אם בחרת שלא לשנות אותה. הבנה עמוקה זו, לדבריו, מאפשרת ...

גבר מבוגר, בחורה צעירה, גרוש עם ילדים, איך להחזיר אהבה? החזרת אהבה, טיפים להיכרויות, טיפים לדייטים, איך לשכנע בחורה לרצות אותך? איך לחזור לאקסית? להחזיר את האקסית, איך מחזירים אהבה?

... ומהרצינות המיותרת סביב השגת המטרה. במקום להתייחס לחוויות כאילו הן מטרות סופיות, האדם יכול להתייחס אליהן כאל משחק. כמו אדם שיודע מראש שהחוויה הטובה תעבור, אבל מחליט בכל זאת להשתתף במשחק מתוך בחירה מודעת ולא מתוך ציפייה מוטעית לאושר נצחי. מהו הסיפור על השועל וכרם ... על השועל שרצה להיכנס לכרם ענבים. השועל הולך בדרך ורואה כרם עם ענבים שנראים לו טעימים ומושכים. השועל רוצה מאוד להיכנס אל הכרם, אך הגדר הצרה מונעת ממנו להיכנס. הוא מחליט לעשות דיאטה חריפה, להרעיב את עצמו עד שהוא מצליח להיכנס דרך הפתח הצר. לאחר שהצליח להיכנס, הוא אוכל ונהנה ...

... שבעומק הפנימי ביותר, במקום שבו האדם רואה מעבר למושגים של טוב או רע, אין בכלל משמעות למושגים אלו. הוא מדגיש שאם אדם היה מצליח לחיות במצב מוחלט של שלמות פנימית, הוא לא היה זקוק כלל לתחושת הטוב או לאהבה עצמית, משום שבמצב הזה אין כלל הבדל בין טוב לרע. אך מכיוון שהאדם ... מהכרה בכך שיש משהו פנימי עמוק מאוד באדם עצמו, משהו שאינו תלוי בשום תנאי או גורם חיצוני. אליעד מדגיש כי רוב האנשים אינם יכולים להגיע למצב מוחלט של חוסר תלות, ולכן מה שהם יכולים לעשות זה למצוא ערכים פנימיים שהם יכולים להיאחז בהם כמעט תמיד. הוא נותן דוגמאות שונות, ... כזה, לא רק שאין לו צורך באישור חיצוני, אלא שאין לו אפילו צורך באישור פנימי של ערך מסוים. הוא מתאר את המצב הזה בתור מצב שבו האדם מרגיש שלמות מוחלטת בלי תנאים, ולא בגלל שהוא הצליח להשיג משהו או להיאחז בערך מסוים. לדברי אליעד, כדי להגיע לתחושה מוחלטת כזו של טוב בלי תנאים, האדם חייב להיכנס למצב עמוק של חקירה עצמית. הוא חייב לשאול את עצמו שאלות כמו: למה אני מרגיש כך? מה גורם לי להרגיש טוב או רע? מי החליט שזה טוב או רע? מאיפה מגיעה התחושה הזו של שמחה או עצב? ככל שאדם יחפור לעומק בשאלות האלה, כך הוא יוכל להבין את השורש של ... של נתינה, והוא עוזר לאנשים באופן עקבי, אז הטוב שלו יהיה פנימי ולא ייעלם גם אם התנאים החיצוניים ישתנו. עם זאת, הוא גם מדגיש כי הדרך לשלמות מוחלטת אינה עוברת דרך ערכים אלה, אלא דרך ההבנה העמוקה כי טוב ורע הן הגדרות של מחשבה, ובמקום המוחלט אין טוב ואין רע, יש רק שלמות. לסיכום, אליעד כהן מבהיר שקיימות מספר רמות: רמת המציאות הרגילה - תלות בגורמים חיצוניים. רמה גבוהה יותר - תלות בערכים פנימיים יחסיים (נתינה, אמת, אידיאלים). הרמה הגבוהה ביותר - שלמות מוחלטת , ללא כל תלות בתנאים חיצוניים או פנימיים כלל. בסופו של דבר, ההמלצה של אליעד היא להיכנס למסע של חקירה עצמית עמוקה מאוד, עד ...

... מפעיל את מלוא כוחו נעוצה בהחלטה מודעת ומכוונת לצמצם את עצמו. החכם בוחר במודע לא להשתמש במלוא היכולות שלו, וזאת מתוך מטרה להשאיר ... משמעות לאדם ולא לקיומו. איך ההחלטה של החכם קשורה לבריאת העולם? ההחלטה של החכם לצמצם את כוחו ולתת מקום לאחרים לפעול בעצמם, דומה מאוד לעקרון של בריאת העולם. בדיוק כפי ... גם בחכם וגם בכל אדם אחר. אך ההחלטה לצמצם את היכולת הזו נעשית במודע, מתוך כוונה עמוקה לאפשר בחירה חופשית ולתת משמעות אמיתית לקיום. ... לבריאת העולם? ההיגיון שמאחורי החלטתו של החכם לצמצם את כוחו דומה לרעיון של בריאת העולם. כמו שאלוהים בחר לצמצם את עצמו כדי לאפשר לבריאה ...