... למה לא לשקר? + התחייבות ל 100 אחוז הצלחה בשלמות מוחלטת! והעניין הוא, כי לפעמים שואל האדם את עצמו, למה לא לשקר ולמה לא לעגל קצת פינות וכיוב. ואין האדם משקר את עצמו בלי לדעת שהוא משקר את עצמו, אאכ רע לו ... אאכ הוא משקר את עצמו. וכן, יש כאן התחייבות מוחלטת של 100% ללא שום הגבלות והגדרות ואותיות קטנות, וההתחייבות היא, שמי שלא ישקר את עצמו בכלל, התודעה שלו תחווה את המציאות הקיימת שלו וגם כל מציאות אחרת ... אותה. כי ההתחייבות היא שהאדם ירגיש טוב בשלמות מוחלטת , כבר כאן בעולם הזה ממש בגוף הגשמי שלו, בלי שהוא צריך לשנות שום דבר בצורת חייו, ברצונותיו, במחשבותיו וכיוב. ורק דבר אחד צריך לעשות האדם כדי להשיג ... על עצמו, מובטח לו ב100% שהוא יחווה את השלמות המוחלטת של אלוהים בכבודו ובעצמו, גם כאן בעולם הזה בגוף הגשמי, בכל מקום ובכל זמן ובכל צורת מציאות, בלי שום מאמץ כלל. ובכל פעם שקורה לאדם איזה דבר רע, מובטח ... ככ רע, או שאולי הוא רע, אבל לא ככ הרבה רע? ומי החליט שהדבר הוא רע? ולמה נדמה לי שהדבר הוא רע? ולמה אני לא רוצה את הדבר הזה? ולמה באמת אני לא מקבל את המציאות כפי מה שהיא? ועל ידי ההתבוננות הזאת, על ידי ...

... השערה. כי לפעמים האדם רואה שממש קשה לו להיות אמיתי. והאדם יכול בקלות, לנצח את המלחמה. אם הוא יחליט, שמעכשיו ואילך הוא נצמד אל האמת, כפי מה שהוא כן יכול. אבל, להיצמד אל האמת, אפילו כחוט ... את עצמו. משום, שהאדם הוא טועה, והוא חושב, שאו הכל או כלום. ושאם הוא לא יהיה איש אמת באופן מוחלט, שום דבר לא יצא לו מזה. וזה כמובן נכון, שאם האדם לא יהיה איש אמת באופן מוחלט, שום דבר מושלם, לא יצא לו מזה (למרות שהרבה טוב יחסי, יצא לו מזה בדרך). אבל הדרך להיות איש אמת באופן מוחלט, עוברת דרך זה, שהאדם עושה תמיד את מה שהוא כן יכול לעשות כפי יכולתו, גם לא באופן מוחלט. והדברים הקטנים, הם מחזקים את האדם, לעשות גם את הדברים הגדולים. ועל האדם להיות אמיתי עם ...

... החכם הגדול, הוא דווקא נדמה בעיניו למשוגע. והמציאות, היא זאת שמחליטה מיהו משוגע. כי מי שלא מבין את המציאות, הוא המשוגע. וכל זמן שיש לאדם שאלה כלשהי על המציאות, למה היא כך ולא אחרת, הרי שהוא משוגע ממש, שאינו ... אמונה סובייקטיבית אישית שלו, שלא בטוח שהיא אכן נכונה באופן מוחלט, עכשיו על האדם לברר עם שכלו, האם באמת זו הנחת יסוד נכונה באמת, שמשקפת את תמונת המציאות כפי מה שהיא באמת. ועל האדם לחקור עם שכלו את מהות היש ...

... לגבי קיומם של היש והאין, אז למה הוא ממשיך לעשות פעולות רגילות כאילו הכל ברור לו?! ומי שיש לו ספק אמיתי, הוא הופך להיות כלום. ואיך הוא ממשיך לחיות ולקבל החלטות ולרצות רצונות ולפעול וכולי, אם באמת יש לו ספק אמיתי, וכל שכן אם יש לו ידיעה וודאית מוחלטת שהכל אחד? והתשובה על זה, היא נסתרת מעיני האדם. כי שורש השאלה הוא, כיצד מהאחדות נוצרה הנפרדות. שרק מי שמבין את השכל של האחדות, רק הוא מבין כיצד זה, שמאחדות נוצרת נפרדות. ...

... עצמו, האם זה בכלל טוב יותר להיות אלוהים? ועוד נקודה למחשבה והיא, אם אלוהים הוא טוב שעושה טוב, והוא החליט לעשות את האדם כנפרד ממנו, ולא כמותו ממש, הרי שזה אומר, שלהיות אלוהים זה לא ככ ... להיות אלוהים, אז למה מראש האדם הוא לא אלוהים. (ואולי אלוהים כן ברא עוד אלוהים כמותו, ורק שאר האלוהים החליטו שהם לא רוצים להיות אלוהים? וכולי). ומי שיפקח מעט את עיניו ויתבונן היטב על ... מאלוהים האין סופי, ומכל שאר הישויות הסופיות. כי אם מצד האמת האובייקטיבית, אלוהים הוא אין סופי באופן מוחלט, אז זה אומר שיש רק אלוהים, ואכ אין בני אדם וכולי, וזה כמובן לא אפשרי, כי האדם ... אין שום הפרדה כלל. והוא נגד השכל, שהנפרדות היא קיימת כנפרדות, ואעפכ היא אינה נפרדת מהאין ומההעדר המוחלט. ואלוהים האמיתי, הוא המהות האמיתית של הכל, ששם היש והאין הם אחד ממש. ושם, ... זה עצמו נקרא להיות אלוהים האמיתי. וכיצד יכול האדם לחזור ולהיות אלוהים האמיתי? תשובה על ידי אמת מוחלטת. כי כל קיומה של הנפרדות מהשלמות, הוא שקר. ובכל מקום שהאדם מבדיל בין שני ... ושההפרדה הזאת נראית לאדם כאמת, הרי שזהו שקר שמתחזה לאמת. ועל האדם לשנוא את השקר ואת האמת שאינה מוחלטת, ולאהוב בכל נפשו ומאודו את האמת המוחלטת. ועל האדם לנקות את מחשבתו מכל האמונות השקריות שלו, שהן השורש של כל השקרים ... לשנוא את האמונה בתכלית השנאה, ולא להאמין לשום דבר בעולם. וכל דבר לברר את האמת, האם הוא באמת אמת מוחלטת, שאין שום אפשרות כלשהי, אפילו לא באופן תיאורטי שהיא לא מדויקת אפילו כחוט השערה, שאכ היא שקר שרק נראה כאמת, או שאכן זאת אמת מוחלטת באמת, שאפילו השקרן והמשוגע הגדול ביותר בעולם, מסכים איתה! ואפשרי לחיות בלי ... רק מאמין בכך. והבעיה היא, כאשר האדם מאמין במשהו וחושב שזאת האמת, בלי לזכור שזו רק אמונה. כי האמת המוחלטת, היא הדבר שכולם מסכימים עליו תמיד. כי אחרת, אם מישהו יכול לא להסכים איתה, אז קיומה הוא לא נצחי ולא מחויב, והיא אינה מוחלטת. והדבר היחיד שכולם מסכימים עליו, זה שום דבר. כי כולם מתווכחים רק על הצורות ... כלום, כי כולם מסכימים על כלום ועל שום דבר. והכלום הזה שכולם מסכימים עליו, הוא אחדות המציאות, האמת המוחלטת. ומי שרוצה לחוות אותה, עליו לברר כל דבר באופן מוחלט. ותכף ומיד האדם יגלה באמצעות החיבור שלו אל המוחלט, ששום דבר אינו אמת מוחלטת, כי הכל אלו רק צורות של הכלום המוחלט. ועל ידי זה האדם מצליח לחבר את התודעה שלו אל אלוהים האמיתי. ואחכ האדם חוזר אל הנפרדות, וחי בה באחדות עם האחדות. ובסיכומו של דבר: על האדם לברר ולבער באופן מוחלט, את כל המחשבות שגורמות לו לראות חסרונות במציאות המושלמת שלנו, ושגורמות לו ...

... עמוק פנימה באמת, יותר עמוק מאשר חוויית האני, אז רואים את האמת האמיתית. ושם אין שום ספק כלל, וזהו אלוהים האמיתי, השלמות האמיתית, האמת המוחלטת. ועל האדם להתעלם לגמרי, מהקול הפנימי הרע והשקרי שלו, ... לאדם להקשיב לקול הפנימי שלו. ועל האדם לבדוק תמיד, האם באמת התחושה שלי, שהמציאות היא לא טובה בשלמות כפי מה שהיא, האם זו אכן תחושה של אמת מוחלטת? ומי החליט שהמציאות היא לא מספיק טובה? ואולי היא מושלמת, ורק אני ... ביותר של האדם, הוא שלמות המציאות. אבל הוא קול ככ שקט חזק, עד שהאדם לא שומע אותו כלל. והקול הפנימי ביותר של האדם, הוא, שהאדם הוא בשלמות מוחלטת, ושהכל אחד תמיד. אבל האדם מתעלם מ - הקול הפנימי ...

... את הקיום שלו. כי האדם לא באמת מבין, מהו ומיהו באמת. ואעפכ, האדם הוא ככ טועה, שהוא מספר לעצמו וגם לאחרים סיפורי אלף לילה ולילה, כמה הוא מוצלח וחכם ומוכשר, והאדם חי בהכחשה מוחלטת , לכך שאפילו אין לו מושג מיהו. ורוב העולם הם חכמים בעיניהם, והם אינם יודעים, אפילו לא, מי הם. כי כאשר האדם אומר אני, אין לו באמת מושג אמיתי, מהו האני המפורסם הזה, ... המציאות. כך שכל ישות נפרדת, היא גם שטן. כי היא העדר האלוהות והשלמות האין סופית. כך שהאדם הוא בעצם אחדות ושלמות המציאות, דהיינו, אלוהים האמיתי, שבה הכל אחד ממש. והאדם כאלוהים, מחליט (מנקודת מבט של נפרדות), בכל רגע ורגע מחדש, להיות משוגע, ולצמצם את עצמו לתוך צמצום וגבול, שהוא האני של האדם, שהיא התודעה הנשמה או כל הגדרה רעה אחרת. כי כל הגדרה, ...

... שמתעתע באדם. ועל האדם לחסל ולהוציא להורג, את השקר של הנפרדות. ואיך? על ידי זה שהאדם לא יאמין ולא יקבל שום תשובה, עד שהוא לא יבין באופן מוחלט , למה הדבר הוא כך ולא אחרת? כגון לדוגמה שהאדם מתלבט, ... דברים, על האדם להכות את השכל הזה, עם השאלה, אולי ההפך הוא הנכון? ולמה הדבר הוא כך ולא אחרת? למה יש הבדל בין הדברים? ואולי אין הבדל? ומי החליט שיש הבדל? ואולי אין הבדל באמת? והאם ההבדל הזה הוא ...

... בדרך אל האושר - חיפוש הטוב האמיתי והאמת המוחלטת, יוצר שקר וסבל - למה ומדוע? ובו יתבאר, כי האמת, היא כולה טוב, והשקר, הוא כולו רע. ומי ... ביארתי במקום אחר). וכאשר האדם באמת מחפש את האמת, הוא באמת משקר. כי רוב בני האדם, הם לא באמת מחפשים את האמת. כי בתוכם, הם כבר קרובים לאמת המוחלטת, שמנקודת מבטה הכל אמת. ולכן הם לא מחפשים את האמת, כי האמת המוחלטת, היא חסרת כל הגדרה. ומי שנמצא באמת המוחלטת, הוא לא מחפש את האמת המוחלטת כלל, כי הוא כבר נמצא בה. (ואעפכ הוא מחפש את ההתגלות שלה, ומוצא אותה תמיד, בכל פעם מחדש בצורות שונות וכולי). ומי שמנסה להגדיר את האמת המוחלטת, דהיינו, כאשר האדם רוצה לחוות את האמת, שלשם כך הוא צריך להגדיר אותה, כדי לחוות אותה. שאז האדם מנסה להגדיר ולהבין מהי האמת המוחלטת, למרות שבאמת, האמת המוחלטת היא לא מוגדרת. אדם כזה, ככל שהוא מנסה יותר להגדיר את האמת המוחלטת כדי להבין אותה, כך בעצם הוא משקר יותר, והוא מרחיק את עצמו יותר ויותר, מהאמת המוחלטת באמת, שהיא ההפך של כל ההגדרות. והאדם מנסה להשיג דבר שאינו מוגדר, באמצעות הגדרות. וכל ... את עצמו לצורה כלשהי, אבל באמת, הטוב האמיתי, הוא חסר כל צורה. ולכן, כאשר האדם, באמת מחפש את הטוב ואת האמת, הוא בעצם משקר באמת. כי חיפוש האמת המוחלטת והטוב המוחלט, פירושו לנסות להגדיר אותם. וזה בעצם להתרחק מהם, כי הם לא מוגדרים כלל. והטוב ביותר היה, ... באמת, משום שהוא חי בשקר, שלטוב באמת יש צורה כלשהי. ולכן האדם תמיד מחפש את הצורה של הטוב באמת, ולכן האדם תמיד סובל. וכך הדבר ממשיך, עד שהאדם מחליט לחפש ולהגדיר את הצורה של הטוב האמיתי, כדי להשיג אותו כולו בשלמות. שאז בעצם הוא עוד ... הוא מושלם וכולי. והחיפוש של האדם את הטוב האמיתי, הוא בעצם הבירור שהאדם עושה עם עצמו, האם באמת לטוב האמיתי יש צורה או לא. ולטוב האמיתי ולאמת המוחלטת, אין שום צורה כלל. ומאחר שהדבר הוא חסר צורה, האדם לא מצליח לאחוז בו ולחוות אותו. אבל ... וגם אז, האדם בעצם מנסה להגדיר לעצמו, מהו הדבר שאינו מוגדר. והוא בעצם עושה זאת על ידי השלילה וההיפוך של הדבר. אבל באמת, הטוב האמיתי האמת המוחלטת, היא ככ לא מוגדרת, עד שהיא לא קיימת בנפרד מהנפרדות כלל. אלא האחדות האמיתית, היא ... שהוא מאמין לשכל שלו, שדבר והיפוכו אלו שני דברים נפרדים, ושהיש והאין הם נפרדים זה מזה, הוא לא מסוגל להכיל בתוכו את ההבנה, שחוסר ההגדרה המוחלט, הוא באחדות מוחלטת, עם מה שהוא כן מוגדר. ואז, האדם מנסה להבין את מה שאינו מוגדר, והוא עושה זאת, על ידי ... על ידי שלילת הניגוד שלו. ואחכ האדם מבין שהכל אחד ממש. שהוא מחבר את ההפכים, והוא רואה את האמת, ששני הניגודים הם אחד ממש. ואז יש לאדם שלמות מוחלטת תמיד באמת. כי רק כאשר האדם מגדיר את ההפכים בצורה נפרדת עד לשורש שלהם, רק אז הוא רואה ... כי תהליך ההגדרה, בהתחלה הוא יוצר נפרדות ושקר. אבל אחכ הוא מאפשר לאדם, להגדיר בשכל שלו ולחוות ברגש שלו (כי החוויה, היא תמיד כמו ההבנה בדיוק מוחלט), את זה ששני ההפכים המוגדרים, הם בעצם ישות אחת. וכל זמן שהאדם לא מנסה להגדיר בשכל שלו ...

... שהוא חלק מהמציאות, ושכל דבר שהוא עושה, זאת בעצם המציאות שעושה דרכו, ושהוא עצמו אין לו בחירה חופשית. או שהאדם מבין שהוא בתוך חלום, ושרק זה שחושב את החלום, רק הוא מחליט מה קורה בחלום וכולי. ואז בטעות נדמה לאדם, שאין לו בחירה ... לגורלה, ואולי היא זו שגורמת לזה שחושב אותה, לחשוב אותה וכולי. והכל יכול להיות, ולא נכנס כאן לכל האפשרויות שיכולות להיות. אבל כן נאמר, שעד שהאדם לא מבין בשלמות מוחלטת, מיהו באמת? ומה מפעיל אותו באמת? והאם באמת אלו שתי ישויות ...